🍿מחאה, התערבות פוליטיקאים ונטישת מנויים – ונטפליקס חוסמים-חלקית את הסרט פרחה 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 ארכיון “האחראי על האינטרנט” בכל הפלטפורמות 🔊


סרט בגוף האומה

מחאה ניצתה בישראל בגלל החלטת נטפליקס לשדר את הסרט הירדני “פרחה” (فَرْحَة) של הבמאית דארין סאלאם, שעוסק בנכבה ומציג חיילי צה”ל כרוצחים ופושעי מלחמה. אנחנו מדברים על כך בפינה עם מתן שרון, סגן עורך טיים אאוט תל אביב.

הסרט, שמוצג כמבוסס על סיפור אמיתי, הוצג בפסטיבלים בשנה שעברה, ונבחר לייצג את ירדן בפרסי האוסקר הקרובים בקטגוריית הסרט הזר. שר התרבות חילי טרופר קרא לתאטרון סראיא ביפו להימנע מהקרנת הסרט, ובעקבות סירוב התאטרון הורה שר האוצר אביגדור ליברמן לשלול את תקציבו.

View this post on Instagram

A post shared by Ahmed Eldin | أحمد شهاب الدين (@ahmedeldin)

עיתונאי אל-ג’זירה אחמד שיהאב א-דין קורא לגולשים לצפות בסרט ולהעלות את הדירוג שלו

במקביל, אומת הרשת הישראלית התגייסה להוריד את ציון הסרט בפלטפורמות המקוונות, בין השאר באמצעות פרופילים פיקטיביים. מנגד, אומת הרשת הפלסטינית פועלת להעלות את הדירוג – כמו בימים הטובים של מלחמות ההצבעה בסקרים באתרי חדשות בינלאומיים.

בנוסף, ישראלים רבים מדווחים ברשתות החברתיות כי ביטלו את המינוי על נטפליקס במחאה על הצגת הסרט.

View this post on Instagram

A post shared by יוסף חדאד – Yoseph Haddad (@yosephhaddad)

האקטיביסט יוסף חדאד קורא להחרים את נטפליקס ולבטל את המינוי

ומה עושה נטפליקס? רשמית, החברה לא הגיבה למחאה. מעשית, נראה שהיא נוקטת בצנזורה איזורית שקטה וחוסמת את הסרט לצפייה בישראל, כמקובל בהתמודדויות מסוג זה בחברות טכנומידע גלובליות. אף שיש מנויים בישראל שגילו שהסרט לא זמין להם, וכשהם מחפשים אותו במפורש חלקם מקבלים הודעה לפיה “לא ניתן לצפות בכותר זה במדינתך”. אבל נראה שהמעקף פשוט, על ידי העברת שפת הממשק מעברית לאנגלית.

צנזורה היא עניין של גאוגרפיה

בחודש מאי השנה עדכנה נטפליקס עדכנה את ההנחיות שלה לעובדים עם סעיף חדש של “ביטוי אמנותי“. החברה כתבה שם: “לבדר את העולם זו הזדמנות מדהימה וגם אתר, כי לצופים יש טעמים ונקודות מבט מאוד שונים. […] לא כולם יאהבו את – או יסכימו עם – כל דבר בשירות שלנו. […] אנחנו תומכים בביטוי האמנותי של היוצרים שאנחנו בוחרים לעבוד איתם; אנחנו יוצרים תוכניות לקהלים וטעמים מגוונים; ואנחנו נותנים לצופים להחליט מה מתאים להם, במקום שנטפליקס תצנזר אמנים או קולות ספציפיים”.

המסר הממוקד לעובדים נוכחיים ועתידיים: “כעובדים אנחנו תומכים בעקרון שנטפליקס מציעה מגוון סיפורים, אפילו אם אנחנו מוצאים שכותרים מסויימים נוגדים את הערכים האישיים שלנו. בכפוף לתפקידכם, אתם עשויים להידרש לעבוד על כותרים שאתם תופסים כמזיקים. אם אתם מוצאים את זה קשה לתמוך בטווח התכנים הרחב שלנו, אולי נטפליקס הוא לא המקום הכי טוב בשבילכם”.

סעיף "ביטוי אמנותי" שנוסף לתקנון נטפליקס במאי 2022
סעיף “ביטוי אמנותי” שנוסף לתקנון נטפליקס במאי 2022

בראיון לניו יורק טיימס באותו חודש, המנכ”ל-המשותף טד סרנדוס הגן על מדיניות נטפליקס לאפשר תכנים פוגעניים: “אני תמיד אומר שאם נצנזר בארה”ב, איך נוכל להגן על התוכן שלנו במזה”ת?”

כנראה שבאמצעות צנזורה אזורית, כמו חסימת “פרחה” לחלק מהישראלים. יש לכך תקדים: ב-2019 שודר בתוכנית החדשות הסאטירית Patriot Act עם חסן מינאז’ פרק ביקורתי נגד סעודיה, כולל שאלות על מעורבותו של הנסיך מוחמד בן סלמן ברצח העיתונאי ג’מאל חשוקג’י. הפרק לא מצא חן בעיני משפחת המלוכה שם, ובתגובה לדרישת הממשל הסעודי, נטפליקס חסמו את הפרק בפני הצופים בסעודיה. המנכ”ל המשותף ריד הייסטינגז הסביר את ההתקפלות בכך ש”אנחנו לא בעסקי החדשות. אנחנו לא מנסים ‘לדבר אמת כלפי הכוח’. אנחנו מנסים לבדר”.

פרובוקציה זה דווקא טוב לביזנס

נטפליקס התמודדה בשנים האחרונות עם מחאות על תכנים שהפיקה או הפיצה. ב-2020 רכשה החברה את זכויות השידור של Cuties, סרט צרפתי ביקורתי על מיניות-מוחצנת של ילדות ברשתות חברתיות. בעוד הפוסטר שקידם את הסרט בבתי הקולנוע בצרפת הציג את הכוכבות עם שקיות שופינג, הפוסטר של נטפליקס הציג אותן כרקדניות בבגדים צמודים וחושפניים ובתנוחות שעוררו קונוטציות מיניות, באופן שלא נראה ביקורתי כלפי התופעה אלא מנצל ומעודד אותה. גולשים, פוליטיקאים ואפילו מאמיני קונספרציית קיו-אנון יצאו נגד החברה, שהתנצלה על הפוסטר אך לא על הסרט עצמו. המנכ”ל-המשותף סרנדוס פנה אישית לבמאית מיימונה דוקורי, שקיבלה איומים על חייה בעקבות הפרשה, ולקח אחריות על הפרשה. במקביל, החברה הסירה את הסרט מעמודי ההמלצות “בקרוב” ו”חיפושים פופולריים” ומתוצאות חיפוש המילה “cute”, ושינתה את האלגוריתם כך שחיפושים של הסרט לא יציגו לצדו סרטי ילדים או סרטים מיניים.

ב-2021 עלתה הפקה של נטפליקס, ספשל הסטנדאפ The Closer של הקומיקאי דייב שאפל. שאפל יצא שם נגד טרנסג’נדרים, וזכה לביקורות על טרנספוביה והעמדת טרנסים בסיכון לאלימות. בין המוחים היו גולשים, פעילים, ארגוני להטבקים ובהם GLAAD, והמפיקה ראשית של הסדרה הנטפליקסית Dear White People, ג’קלין מור, שהודיעה שלא תעבוד עם נטפליקס “כל עוד הם ממשיכים לפרסם ולהרוויח מתוכן טרנספובי בוטה ומסוכן”. גם עובדים מתוך החברה מתחו ביקורת על ההחלטה להפיק ולשדר את הספשל, כשהמהנדסת התוכנה טרה פילד, טרנסית בעצמה, צייצה בטוויטר נגד החברה. היא ושני עובדים נוספים התפרצו לפגישה וירטואלית של בכירי החברה, ונטפליקס השעו את השלושה. עובדים בנטפליקס יצאו במהלך יום העבודה למחות נגד התנהלות החברה בפרשה, ופעיל אחד פוטר בטענה (שהכחיש) שהדליף מסמכים על עלות הספשל והרייטינג שלו.

ביטולי מינויים לנטפליקס במחאה על שידור הסרט הירדני "פרחה" 🖼️ הטוויטר של יוסף חדאד
ביטולי מינויים לנטפליקס במחאה על שידור הסרט הירדני “פרחה” 🖼️ הטוויטר של יוסף חדאד

שאפל, שיש לו חוזה ארוך שנים עם נטפליקס, נחשב נכס לחברה. Equanimity, הספשל שלו בנטפליקס מ-2018, זכה באמי, והאלבומים שהופקו מהספשלים The Age of Spin, Deep in the Heart of Texas  ו-Sticks & Stones זכו בפרסי גרמי. המנכ”ל-המשותף סרנדוס הזכיר לעובדים ש”מקלות ואבנים”, שהיה גם הוא שנוי במחלוקת, היה “ספשל הסטנדאפ הכי נצפה, דביק [שאנשים פחות נוטשים אותו במהלך הצפייה – ע”ק] ועטור-פרסים שלנו עד כה”. בתזכיר ששלח להם הוא הבהיר: “אנחנו לא מתירים בנטפליקס כותרים שנוצרו להסית לשנאה או לאלימות, ואנחנו לא מאמינים ש-The Closer חוצה את הגבול הזה”. אולם בראיון לניו יורק טיימס אמר סרנדוס על פרשת שאפל שהדרך היחידה של קומיקאים להבין איפה הגבול נמצא היא “לעבור את הגבול מדי פעם”. לדבריו, “אנחנו עושים תוכניות עבור קהל מאוד מגוון עם דעות שונות וטעמים שונים וסגנונות שונים, ועם זאת אנחנו לא יוצרים הכל עבור כולם. אנחנו רוצים משהו לכל אחד, אבל לא הכל הולך להתאים לכולם”. בחודש מאי השנה, אדם שאמר שקיבל “טריגר” מהבדיחות של שאפל על להטבקים תקף אותו פיזית על הבמה בפסטיבל “Netflix Is a Joke”.

גם השנה הפיקו בנטפליקס ספשל סטנדאפ עם בדיחות נגד טרנס, הפעם עם ריקי ג’רבייס. באותו ראיון לטיימס אמר סרנדוס שהדברים שאמר על שאפל תקפים גם לגבי ג’רבייס.

עוד מחלוקת התעוררה השנה סביב “הכתר”, סדרה בדיונית שעוסקת במשפחת המלוכה הבריטית. העונה החמישית נסובה סביב התפוררות הנישואים של הנסיכה דיאנה והנסיך צ’ארלס, ואתרע מזלה להיות מיועדת לשידור זמן קצר אחרי מותה של המלכה אליזבת’ וכניסתו של צ’ארלס לתפקיד המלך. לצד לקוחות זועמים שביטלו את המינוי, גם השחקנית ג’ודי דנץ’ יצאה במכתב פתוח נגד הסדרה, ואמרה שהסדרה “אכזרית שלא לצורך” ושההצגה השקרית של משפחת המלוכה בה מזיקה למונרכיה.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל go@podcasti.co או בטלפון 051-562-6638, או בקרו באתר Podcasti.co לפרטים נוספים


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30~ בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇

“ספריית הצללים” נסגרה 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 ארכיון “האחראי על האינטרנט” בכל הפלטפורמות 🔊



אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל go@podcasti.co או בטלפון 051-562-6638, או בקרו באתר Podcasti.co לפרטים נוספים


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30~ בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇

🍟 ארה”ב מוליכה-למחצה על סין 🔧 פקח עצמאי קנס טסלות 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 ארכיון “האחראי על האינטרנט” בכל הפלטפורמות 🔊


ממשל ביידן הכריז מלחמת-שבבים על סין כדי “להגן על הבטחון הלאומי ואינטרסי מדיניות החוץ של ארה”ב” • בעל טסלה מצא האק לקנוס את בני-מינו שחונים בעמדות הטענה (ויש כבר האק נגדי)

ארה”ב מוליכה למחצה על סין

משרד המסחר של ארה”ב מגבלות גורפות על מפתחי ויצרני שבבים שפועלים מול סין בתחילת החודש. המגבלות כוללות הידוק הפיקוח על שבבים ומכונות לייצורם, כך שאסור יהיה לייצאם לסין (ההחלטה; פדף). הנימוק הרשמי הוא שהסינים משתמשים בשבבים ליצור מערכות נשק מתקדמות כולל נשק לייצור המוני, שיפור יכולות הלחימה ובפרט המערכות האוטונומיות, ופגיעה בזכויות אדם. בהודעת המשרד נכתב כי המהלך הוא חלק מ”המאמצים המתמשכים להגן על הבטחון הלאומי ואינטרסי מדיניות החוץ של ארה”ב”.

הסבר נוסף נמצא במהלך שהגיע לשיאו חודשיים קודם לכן. ב-9 באוגוסט חתם נשיא ארה”ב ג’ו ביידן על החוק לשבבים ומדע, שמקציב 280 מיליארד דולר לקידום מחקר וייצור מקומי של שבבי מחשב (באנגלית נקרא החוק CHIPS and Science Act, כשהמילה CHIPS היא גם שבבים וגם ר”ת של Creating Helpful Incentives to Produce Semiconductors – יצירת תמריצים מועילים לייצור מוליכים-למחצה). המשמעות היא שהמגבלות על סין לא נובעות רק מהאיום הצבאי ומזכויות האדם (שארה”ב מצטיינת בייצור שלהן לייצוא ופחות לצריכה מקומית), אלא מהאיום הכלכלי והאסטרטגי של סין על ארה”ב.

המשמעות המעשית המיידית של המהלך היא שחברות אמריקאיות ואזרחים אמריקאים החלו לנתק את קשריהם עם סין, וכמוהן גם ספקיות מערביות של ייצור שבבים, ובהן ASML ההולנדית ואפלייד מטיריאלז הישראלית.

פו הדב על שבב מחשב 🖼️ עידוק + דאל·י
פו הדב על שבב מחשב 🖼️ עידוק + דאל·י

אנחנו מדברים על כך בפינה עם יובל ויינרב, אנליסט עצמאי ומנחה הפודקאסט “להבין את סין“. הוא פרסם בטוויטר שרשור על המהלך הזה:

ממשל ביידן הכריז ביום שישי [7.10] על מה שנראה כמו מהלך הסנקציות הכי גורף ואגרסיבי מאז תחילת מלחמת הסחר בין סין וארה״ב. ההודעה מפרטת שורת צעדים המגבילים הן מכירת שבבים והן מכירת הציוד לייצור שבבים ללקוחות סיניים, במטרה לבלום חברות סיניות מלפתח או להשיג טכנולוגיות מתקדמות.

ההגבלות על היצוא אוסרות על אזרחים או חברות אמריקאיות לעבוד עם חברות סיניות העוסקות בייצור שבבים מתקדם ללא אישור מפורש – רק ספקים שיוענק להם רישיון יצוא מיוחד, שסביר להניח שלהשיג אותו יהיה קשה יותר מלהקים מפעל פבריקציה, יוכלו לייצא לחברות סיניות.

המהלך האמריקני מתבסס על דרך הפעולה ששימשה להגבלת צעדיה של חברת חואה-וויי (Huawei) – כלומר הרחבת הסנקציות לכל פריט שבשרשרת האספקה ​​שלהם קיימת איזשהי טכנולוגיה אמריקאית. שזה בגדול כמעט כל מפעל, מכשיר או טכנלוגיית ייצור לשבבים מתקדמים בעולם.

נראה שהמטרה של המהלך האמריקאי היא למנוע מסין להתקדם מעבר לנקודה שבה היא נמצאת כרגע של ייצור שבבים – ובכך לפגוע ביכולת שלה להתקדם בשלל טכנלוגיות בסיס אסטרטגיות כמו למידת מכונה או ייצור מחשבי-על.

המהלך כבר פגע במניות, וצפוי עוד להמשיל לפגוע עסקית בשורה רחבה מאד של חברות הסיניות. פרט לחברות השבבים הקלאסיות, לאור תכנית החומש והתכניות האסטרטגיות האחרונות לקידום ההשקעה בתחום השבבים – כמעט כל חברות הטכנלוגיה הסיניות הגדולות נכנסו לתחום.

ארה״ב גם הוסיפה 31 חברות, כולל יצרנית שבבי הזיכרון הסינית YMTC (שלפי הדיווחים מספקת את שבבי הזיכרון לאייפונים החדשים), לרשימת החברות ה”לא-מאומתת” שלה, מה שהוא בדרך כלל שלב אחד לפני כניסה לרשימה השחורה שמונעת רשמית מחברות אמריקאיות לספק להן טכנולוגיה.

בטווח הקצר – די בטוח שהפגיעה בשורה התחתונה לא תוגבל לחברות סיניות. שורה ארוכה מאד של חברות אמריקאיות מתבססות על רכיבים סיניים או מייצרות בסין באופן שצפוי להיות מושפע מהותית מההמהלך האמריקאי. יהיו כנראה הרבה הפסדים, חוסר יעילות כלכלית ופגיעה משמעותית במגזר השבבים הסיני.

קשה לדעת אם המהלך האמריקאי הוכרז בכוונה ימים ספורים לפני קונגרס המפלגה הקומוניסטית הסינית הקריטי בשבוע הבא, אבל די בטוח שאם הציפיה היתה שזה יפגע באיזו צורה ב[נשיא סין] שי ג׳ינפינג – ההימור הדי-ודאי הוא שמהלך דווקא יחזק אותו, ויוכיח את צדקתו כביכול בצורך של סין להסתמך באופן בלעדי על עצמה. ואולי בהפוך על הפוך, דווקא זו האסטרטגיה האמריקאית – לחזק את שי, שבחודשים האחרונים ישנה ביקורת יוצאת דופן על התנהלותו, בעיקר במדיניות הקורונה.

בטווח הארוך, כפי שכתבתי בשבוע שעבר – לדעתי הצורך ההכרחי של סין להיות מסוגלת להגיע ליכולות הייצור המתקדמות בעצמה, בהחלט עשוי להיות הקטליזטור לקפיצה משמעותית מאד ביכולות המקומיות. כפי שכתבתי, דעתי היא שזה משחק מסוכן מאד לעולם הגלובלי. כרגע היתרון הוא בצד שלנו של הכדור הגדול. אבל תארו לכם מצב שבו פריצת הדרך הגדולה במחשוב קוואנטי למשל תיעשה דווקא בסין, ולא במערב. זה יכול להפוך את ההיפרדות הגדולה למשהו מסוכן הרבה יותר מפגיעה בשורת הרווח של כמה תאגידים מערביים.

צא איתי גבר, אחי – גם אני טסלאי

עמדות טעינה של מכוניות חשמליות יכולות לשמש כמקום חנייה זול לנהגים שלא אכפת להם מהכללים. יצרנית הרכב החשמלי טסלה מצאה פתרון: כשמחברים מכונית טסלה לפיית-הטעינה בסופרצ’ארג’ר (תחנת טעינה ייעודית לטסלות), היא נטענת בממוצע תוך רבע שעה. טסלה שנשארת מחוברת מעבר לזמן הטעינה מחוייבת ב”עמלת אי-פעילות” של 2-4 שקלים לכל דקה נוספת לפי העומס בתחנה, מה שהופך את החנייה לבלתי משתלמת.

הבעיה היא שהמונה דופק רק אם הטסלה מחוברת לפיית-הטעינה. כתב גיקטיים עידן בן טובים דיווח כי תחנת סופרצ’ארג’ר בחיפה, לא רחוק מהאצטדיון העירוני, שימשה לאחרונה חניון פיראטי לטסלות. הנהגים כמובן לא התחברו למטענים, ועל כן לא חוייבו בעמלת אי-פעילות.

נהג טסלה שהגיע למקום החליט לפנק את בני מינו הסוציומטים וחיבר בעצמו את הטסלות שלהם למטען:

כך, תוך דקות ספורות, החונים הפיראטים קיבלו הודעה בסלולרי על סיום הטעינה – ואז יכלו לבחור אם לרוץ לנתק את המכונית, או לחכות לגמר משחק הכדורספורט ולשלם עשרות או מאות שקלים על החנייה.

הסיבה שהפקח העצמאי יכול היה לחבר טסלות של זרים לטעינה נובעת מפירצת אבטחה מובנית בטסלה. כשפיית-הטעינה קרובה לתא-הטעינה, לחיצת כפתור עליה גורמת לתא להיפתח בלי צורך במפתח של הרכב. אבל הפקח העצמאי הוא לא ההאקר היחיד בסיפור – אחד הנהגים בתחנה החיפאית גילה פירצה בשיטה והחנה את הרכב הפוך, כך שתא-הטעינה רחוק מדי ואי אפשר לחברו למטען.

טסלה מודל S. תמונה: mariordo59 (cc-by-sa)
טסלה מודל S מוצג בסן פרנסיסקו 📸 mariordo59 (cc-by-sa)

אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל go@podcasti.co או בטלפון 051-562-6638, או בקרו באתר Podcasti.co לפרטים נוספים


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30~ בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇

הצילום שחיסל את הפודקאסט הפלילי 📻 האחראי על האינטרנט, גלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 ארכיון “האחראי על האינטרנט” בכל הפלטפורמות 🔊


אחת

דנה הילמן, כלכלנית במקצועה ובעלת תואר שני בקרימינולוגיה, יצרה והגישה את הדוקו-פודקאסט “עבר פלילי”, שבו היא מספרת על פשעי עבר בישראל ומראיינת אנשים שקשורים לפרשות. הפודקאסט הושק ב-2018, והפקתו הופסקה מוקדם יותר השנה בגלל סכסוך זכויות יוצרים שעלה לה בפיצויים של אלפי שקלים.

הילמן פרסמה באתר שמלווה את הפודקאסט תמונה מזירת פשע. סוכנות הצילום פלאש 90, שהתמונה שייכת לה, דרשה ממנה להסיר את התצלום ולפצותה ב-40 אלף שקל על הפרת זכויות יוצרים. הילמן מיהרה להסיר את התמונה אך בחרה לא לשלם את הפיצוי. פלאש 90 תבעה אותה בסכום של 80 אלף שקל.

דנה הילמן, יוצרת הפודקאסט “עבר פלילי” 🖼️ צילום עצמי

במשפט טענה הילמן שהפרסום שלה אינו מהווה הפרה של חוק זכויות יוצרים, משום שהיא לא עשתה בתמונה שימוש מסחרי – הפודקאסט הוא תחביב שלה, לא פרנסה. השופטת לא הסכימה איתה ופסקה נגדה. הילמן נאלצה לשלם 15 אלף שקל, ובאחרונה פתחה פרוייקט מימון-קהל לכסות את הסכום – עד למועד פרסום הפוסט היא גייסה 45% מהיעד של 16,400 ש”ח. הילמן לא יודעת אם תחזור להפיק פרקים חדשים בעתיד.

ביקשנו את תגובת נתי שוחט, הבעלים והמנכ”ל של פלאש 90. הוא הפנה אותנו לעו”ד מתן שוק, שייצג את פלאש 90 בתביעה, וזה מסר:

פסק הדין של כבוד השופטת כרמית בן אליעזר קובע מפורשות כי הגברת מפעילה כלי תקשורת ועשתה שימוש למטרות רווח בצילום נדיר וייחודי מזירת רצח ללא רשות וללא מתן קרדיט לצלם. כל טענות ההגנה נדחו אחת לאחת בבית המשפט ובנוסף לסכום שהזכרת היא גם חויבה בהוצאות האיתור ושליחויות אליה ובאגרות ששולמו על ידינו.

פלאש 90 מנצלת את זכותה לאכוף באגרסיביות את זכויות היוצרים על התצלומים שלה, והיא לא היחידה (בעבר אף הוגשה ונדחתה בקשה לתביעה ייצוגית נגד מראות אימג’, ששלחה בשם חברת גטי אימג’ס מכתבי דרישת הסרה ופיצויים לגולשים רבים). הבעיה היא בחוק, שמאפשר קבלת פיצוי עצום ללא הוכחת נזק, ובבתי המשפט, שפוסקים פיצויים שאינם פרופורציונליים לחומרת ההפרה ולנזקיה בפועל.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל go@podcasti.co או בטלפון 051-562-6638, או בקרו באתר Podcasti.co לפרטים נוספים


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30~ בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇

איראן אופליין 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 ארכיון “האחראי על האינטרנט” בכל הפלטפורמות 🔊


מהסה אמיני הוכתה ע”י משטרת הצניעות האיראנית בגלל ששיערה גלש החוצה מהחיג’אב, מתה מפצעיה והיתה לאישה נוספת בשרשרת של נשים שנרצחו והפכו לסמל המחאה נגד השלטון האיראני. בעקבות מותה פרצו מהומות אלימות, ובנוהל הקבוע, השלטון עושה כל שביכולתו לחסום את האינטרנט כדי למנוע התארגנות מפגינים ודיווחים החוצה לעולם. אנחנו מדברים על כך בפינה עם ד”ר תמר עילם גינדין

מחסה אמיני מאושפזת אחרי שהוכתה על ידי משמרות הצניעות האיראניות
מהסה אמיני מאושפזת אחרי שהוכתה על ידי משמרות הצניעות האיראניות 🖼️ shokrani_maryam בטוויטר
כרזות בעד חופש לאיראנים 🖼️ SaraAkhavanfard בטוויטר
כרזת איראן אופליין 🖼️ khazon🍁 בטוויטר
כרזה בכיכוב מהסה אמיני 🖼️ Neda Khurasani בפייסבוק
מהסה אמיני במם “באטמן סוטר לרובין” 🖼️ Maedthv בטוויטר

אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל go@podcasti.co או בטלפון 051-562-6638, או בקרו באתר Podcasti.co לפרטים נוספים


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30~ בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇

עובד מותש הפיל את אובר לידי האקרי.ת 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 ארכיון “האחראי על האינטרנט” בכל הפלטפורמות 🔊


האקרית* אנונימית הצליחה לפרוץ לרשת המחשבים של חברת ניהול ההסעות בתשלום אובר, חשף הני”ט. “אנחנו מגיבים כרגע לתקרית סייבראבטחה. אנחנו נמצאים בקשר עם רשויות האכיפה ונפרסם עדכונים נוספים ברגע שהם יהיו זמינים”, דיווחה החברה בטוויטר ובאתרה בחמישי בערב. מהמידע שנחשף עד כה, הפריצה חמורה ומקיפה, אף ששיטת הפריצה פשוטה ומוכרת. “נראה שאולי מדובר באיזה ילד שהצליח להיכנס לאובר ולא יודע מה לעשות עם זה, ועושה חיים שם”, אמר מומחה האבטחה סם קורי, שהתכתב עם ההאקרית. (* זהות ההאקר.ית אינה ידועה; ההתייחסות בלשון נקבה לשם הנוחות).

הודעת הפריצה של ההאקרית בהאקרוואן של אובר
הודעת הפריצה של ההאקרית בהאקרוואן של אובר 🖼️ הטוויטר של סאם קורי

ההאקרית, שהזדהתה כבת 18 שעוסקת מספר שנים בשיפור יכולות הסייבראבטחה שלה, השתלטה על חשבון משתמש של מערכת הבאונטי של אובר, HackerOne, והציפה את המערכת בהודעות שלפיהן “אובר נפרצה” עם פירוט של המערכות שאליהן חדרה, כולל מערכת הבאונטי עצמה. היא גם השתלטה על חשבון סלאק של אחד העובדים ופרסמה דרכו הודעה: “אני מכריזה שאני האקרית ואובר חוו פריצת מידע”. עוד פורסמה שם קריאה להעלות את התשלום שמקבלים הנהגים שעובדים עם אובר.

עובדי החברה קיבלו אימייל “בהול” עם הוראה לא להשתמש בסלאק, והמערכת ירדה מהאוויר בשעות הצהריים של יום ה’. החברה יזמה כיבוי של מערכות תקשורת פנימית נוספות ומערכות הנדסה. מנהלת אבטחת המידע (CISO) של אובר, לאת’ה מריפורי, כתבה לעובדי החברה באימייל (שנחשף בני”ט): “אין לנו כרגע הערכה מתי תושב הגישה המלאה לכלים, אז תודה לכם שאתם סבלניים איתנו”.

מלחמת ההתשה

לטענת ההאקרית, הפריצה בוצעה בגלל שהחברה סובלת ממערכות אבטחה חלשות. הדרך שבה פרצה לשם מוכיחה שמדובר בשרשרת כשלי אבטחה של החברה. “הספמתי עובד עם פושים לקבל הרשאה במשך יותר משעה”, סיפרה ההאקרית לחוקר האבטחה קווין ביומונט. “ואז פניתי אליו בווצפ, אמרתי שאני מה-IT של אובר, והודעתי לו שאם הוא רוצה להפסיק לקבל את ההודעות הוא צריך לאשר זאת. ובכן, הוא אישר ואני הוספתי את המכשיר שלי”. משם היא התחברה ל-VPN של החברה, סרקה את מערכות החברה, מצאה סקריפט PowerShell (שמשמש לאוטומטיזציה) אשר הכיל פרטי התחברות של משתמש עם הרשאות ניהול למערכת ניהול ההרשאות Thycotic של אובר, ומשם הצליחה לשאוב את הסיסמאות/סודות שאיפשרו לה לחדור למערכות השונות.

דרך הפריצה של ההאקרית נקראת MFA Fatigue (תשישות אותנטיקציה מרובת גורמים), והיא שייכת לקטגוריית ההנדסה החברתית – השגת מידע ופריצה על ידי שימוש בחולשות אנוש במקום בחולשות מחשב. זו קטגוריה ותיקה ואהובה, ששימשה בעבר את ההאקר המפורסם קווין מיטניק לחדור למערכות שונות, ובאחרונה שימשה האקרים בפריצות ל-OKTA, טוויטר, רובין הוד ומיקרוסופט.

לפי מידע שמסרה ההאקרית לתקשורת ולחוקרי אבטחה, נראה שהיא השיגה גישה נרחבת למערכות פנימיות של החברה, כולל מערכות IT קריטיות. מלבד החדירה לסלאק, היא שלחה צילומסכים של אימיילים, אחסון ענן ומאגרי קוד מקור, והובילה עובדים שניסו לגלוש באינטרנט לעמוד עם תמונה פורנוגרפית וההודעה “זדיינו יא מאוננים“.

הרג’יסטר דיווח שהיא השיגה גישה לנכסי אבטחת מידע – לצד חשבון ההאקרוואן (שסגור לדיווחים כרגע), היא גם חדרה לחשבון הסנטינל1 (מערכת ניהול תקריות סייבר), ולפרטי-התחברות עם הרשאת סופר-אדמין, שאמורים לשמש לשיחזור מערכות IT כאשר יש מצב חירום אבטחתי.

דיווח של בליפינגקמפיוטר טוען שההאקרית השיגה גם גישה לרשת ה-Windows דומיין המנהלת את חשבונות המשתמש של העובדים, מחשביהם והציוד ההיקפי; ה-AWS, אחסון הענן של החברה; מכונות וירטואליות VMware vSphere/ESX; גוגל וורקספייס ששולט בחשבונות האימייל של העובדים.

צירוף של כל אלו יחד מהווה מכה קשה לחברה, משום שהוא מאפשר תקיפות נוספות דרך הנדסה חברתית ופירצות אבטחה קיימות וחדשות, וגניבת סודות מסחריים וקניין רוחני. אחד המסמכים שכבר נחשפו הוא מידע פיננסי על אובר.

היסטוריה של פריצות והסתרות

שתיים ממתקפות הסייבר הקודמות שחוותה אובר סיבכו אותה עם הרשויות. ב-2014 השיגו האקרים מפתחות לשרתי ה-AWS של החברה, שמהנדס פרסם בטעות בגיטהאב, וגנבו באמצעותם מידע על 100 אלף נהגים. לאחר שרשות הסחר הפדרלית FTC הגישה תלונה (פדף) נגד אובר, היא חתמה איתה על הסכם פשרה במסגרתו הורתה לחברה להקשיח את הסייבראבטחה שלה, וחייבה אותה לעבור בדיקות פרטיות על ידי גוף חיצוני כל שנתיים במשך 20 שנה. אובר לא חוייבה בקנס או פיצוי כלשהו על ידי הרשות.

ב-2016, בזמן שהתקרית מ-2014 עדיין בחקירה, אובר חוותה עוד פריצה, כשהאקרים שוב מצאו מפתח ל-AWS שפורסם בטעות בגיטהאב שלה, והשתמשו בו להוריד מידע על 57 מיליון משתמשים ונהגים, ומידע נוסף על 600 אלף נהגים. ההאקרים פנו לסמנכ”ל האבטחה ג’ו סאליבן, שבעצה אחת עם המנכ”ל המייסד טראוויס קלניק החליט להסתיר את הסיפור. הוא הציע להאקרים להעמיד פנים שדיווחו על הפירצה דרך תוכנית הבאונטי של אובר, שהושקה כמה חודשים קודם לכן, לקבל באונטי של 100 אלף דולר ולשמור על שתיקה. אובר לא דיווחה לרשויות ולציבור על הפריצה.

דירקטוריון החברה גילה את הפירצה, והמנכ”ל החדש דארה חוסרושאהי, שנכנס לתפקידו ב-2017, ביקש מסאליבן מידע בנושא. חוסרושאהי המשיך לחקור את הנושא באמצעות חברות חיצוניות, ופיטר את סאליבן כשגילה שזה הסתיר ממנו שההאקרים הורידו מידע אישי על לקוחות ונהגים, ואת הבאונטי ששולם להם.

מונית אובר 🖼️ Viktor Avdeev
מונית אובר 🖼️ Viktor Avdeev

המנכ”ל הטרי החליט לדווח על המקרה לציבור חודשיים אחרי כניסתו לתפקיד. החברה דנה עם ה-FTC בנושא והסכימה להרחיב את ההסכם מ-2014, שוב ללא קנס; אובר נתבעו על ידי התובעים הכלליים של כל 50 המדינות של ארה”ב, ושילמו 148 מיליון דולר בהסכם פשרה; ובאוגוסט 2020 הגיש התובע הכללי של מחוז צפון קליפורניה קובלנה פלילית נגד סאליבן על שיבוש הליכי משפט. בדיוק אתמול העיד המנכ”ל חוסרושאהי במשפטו של סאליבן ואמר: “חשבתי שההחלטה לא לדווח [על הפריצה] היתה ההחלטה הלא-נכונה”.

באותו יום שישי שבו העיד המנכ”ל, אובר פרסמה הודעה באתר שלפיה כל שירותי החברה פועלים כרגיל, וכל כלי התוכנה שכובו כצעד-מנע ישובו לפעילות בהדרגה במהלך הבוקר, והכי חשוב מבחינת הציבור – אין ראיות לדליפת מידע רגיש של משתמשים.

עוד על פרשת הבאונטי של אובר באתר הפודקאסט הפופולרי סייברסייבר


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל go@podcasti.co או בטלפון 051-562-6638, או בקרו באתר Podcasti.co לפרטים נוספים


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30~ בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇

סינמה סינתטיקו 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 ארכיון “האחראי על האינטרנט” 🔊


במאים אוכלים סרטים מזה

לא מזמן פרצה לחיינו דאל-י, בינה מלאכותית שיוצרת תמונות לפי תיאור מילולי, ואחריה תוכנות דומות. עוד לא הספקנו להתרגל לתדהמה מהיכולות שלהן – וכבר הגיעה ראנוויי ML, שיודעת לקבל תיאור מילולי ולייצר סרטים. אנחנו מדברים על כך בפינה עם אורי אליאבייב, יועץ בתחום ה-AI.

סקס, פאדיחות, רוקנרול

השיר Cbat מ-Satin Panthers, אלבום ה-EP של המוזיקאי מוהאק הדסון, צבר בעשור הראשון שלו ביוטיוב 300 אלף צפיות. בחמשת השבועות שעברו מאז הוא הוסיף עוד 4.3 מיליון. בנוסף, הוא רשם יותר מ-4 מיליון האזנות בספוטיפיי ואף הגיע לטבלת “50 ויראליים” הגלובלית של שירות הזרימינג. מה בדיוק קרה שם?

אנחנו מכירים סיפורים כאלה – Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי, שמככב באות הפתיחה של הפינה הזאת, הפך למתיחת רשת וצבר בזכות זאת מיליארד צפיות ביוטיוב ב-12 שנים; Running Up That Hill של קייט בוש כבש את פסגות המצעדים של ספוטיפיי, אייטיונז ובילבורד והכניס לה 2.3 מיליון דולר מתמלוגים 37 שנים אחרי שיצא, בזכות הכללתו בסדרה סטריינג’ר ת’ינגז, שאף זכתה באמי על ניהול מוזיקלי מצטיין.

ההצלחה המפתיעה של Cbat הגיעה מ-r/tifu, פורום בן 22 אלף חברים ברדיט, פלטפורמת הדיונים האמריקאית הסופר-פופולרית. היוזר TylerLife סיפר שם בתחילת החודש שעשה תחקיר באינטרנט לפני שהתחיל לקיים יחסי מין, ויישם עצה של השמעת מוזיקה והתאמת קצב הזיון לקצב השיר. חברתו מזה שנתיים סיפרה לו רק עכשיו שהיא חושבת שהשיר שהוא הכי אוהב להשמיע בזמן המשגל – Cbat של מוהאק הדסון – מוזר ומכבה אותה. “המין מרגיש מביך עכשיו”, התלונן טיילרלייף. “לפני כמה ימים עשינו מין בלי מוזיקה אבל עדיין פמפמתי לקצב השיר בראש שלי. היא שמה לב וביקשה ממני להפסיק”.

היוצר הדסון אמר בראיון לאינסיידר שהשיר “מעולם לא אמור היה להיות שיר מיני”. גם אומת הרשת חושבת כך, והפכה את טיילר לייף לבדיחת-היום בטוויטר ובטיקטוק, שם יש 130 אלף סרטונים שמקושרים לשיר עם אינספור אנשים שמנסים לחקות את תנועות הפמפום לקצב השיר, מה שהפך גם לאתגר ריקוד. לפוסט המקורי טיילרלייף יש כבר יותר מ-5000 תגובות ו-134 אלף הצבעות, מהן 81% חיוביות (upvotes). כל אלו יחד הבעירו את השיר והעלו אותו מעלה-מעלה.

@meredith_bull

Seems like the obvious option for some1 that needs a blueprint to bone

♬ Cbat – Hudson Mohawke

שלושה ימים אחרי הפוסט הראשון, טיילרלייף האומלל עדכן שאחותה של זוגתו ראתה את הפוסט, זיהתה אותו, סיפרה לשאר המשפחה ובעקבות זאת בת-הזוג נפרדה ממנו.

הדסון אומר שהמם שנוצר סביבו הצחיק אותו, והוא אף משתף פעולה עם הבדיחות (באחת מהן הוצמד השיר לדיווח על מותה של אליזבת’ מלכת אנגליה). מאידך, הוא הביע תקווה שהבדיחה לא תהפוך לרגע הזכור ביותר או המכונן של הקריירה המוזיקלית שלו. כדאי לו ללמוד מריק אסטלי, שרוכב על הבדיחה ועושה ממנה הרבה כסף.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הפוסט-קורונה, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל go@podcasti.co או בטלפון 051-562-6638, או בקרו באתר Podcasti.co לפרטים נוספים


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30~ בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: Guy L.

הסדרות הנעלמות של HBO מקס 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

שירות הזרימינג HBO מקס מחק עשרים כותרים מקוריים והעלים כל זכר להם מהסושיאל. היוצר של אחד מהם, “אינפיניטי טריין”, קרא למעריצים לנקוט בפיראטיות

המשך קריאה

ג’נט ג’קסון מקריסה לפטופים? יזהר אשדות תקע את ה”אינטרנט”📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט המשך קריאה

שוב הליכוד שוב מפקיר שוב פרטי מצביעים (שוב) 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט המשך קריאה

לדף הבא →