אינטרנט בשבת: מי תומך בכם?

רשיונות ספקי האינטרנט כיום לא מחייבים אותם לספק שירותי תמיכה בשבתות וחגים. משרד התקשורת מעוניין לשנות את הרשיון כך ש”מוקדי הפניות הטלפוניים, לקבלת תלונות בנושאי תקלות, יפעלו כל ימות השנה, להוציא יום כיפור, 24 שעות ביממה”.

בעוד הספקים הגדולים מפעילים תמיכה בשבתות וחגים כבר היום, גם באמצעות עובדים יהודים בהתאם להיתר מיוחד ממשרד העבודה, אצל הספקים הקטנים הפונים לציבור הדתי, הדעות חלוקות. נט-צח, ספק לציבור הדתי והחרדי, מתנגד לכך, בטענה שהלקוחות שלו לא גולשים באינטרנט בשבתות, ויעזבו אותו אם יספק תמיכה בשבת. “אני לא רואה הגיון בלדרוש מחברה לעשות משהו שהלקוחות שלה לא רוצים שהיא תעשה”, אמר המנכ”ל זליג רוזנטל.

באינטרנט רימון מתנגדים גם כן להצעה. “שיחות תמיכה יכולות להתקיים לפני כניסת השבת ואחרי יציאתה”, אומר המנכ”ל יריב פאר, ומוסיף נימוק כלכלי: “מענה לשימוע ידרוש מהחברה השקעה כספית לא מבוטלת, ועלול לייצר חסם לתחרות במקום להגבירה”.

הספק 018 אקספון, שמוגדר “חברה ‘כשרה’ המקפידה על דרך פעולה ‘למהדרין’ ושומרת על קדושת השבת”, ומספק תמיכה באמצעות לא-יהודים (“גויים של שבת”), מתנגד לתיקון. “אני לא יכול להגיד ללקוחות חילונים ‘אתם לא יכולים לקבל שירות אם יש תקלה בקו בשבת’”, מסביר המנכ”ל איציק בן אליעזר, “אנחנו מוכנים לעשות את האקסטרה ולהעסיק לא יהודים בשבת. אבל לכפות את זה על אחרים נראה לי הזוי”. הם מדברים גם על ההיבט הכלכלי: “אם רוצים חברות קטנות שיכנסו לתחום ה-ISP, זה חסם משמעותי”, אמר סמנכ”ל הרגולציה הרן לבאות.

019 טלזר “הוקמה ע”י משפחה דתית הדוגלת בערכי הדת, ועל ערכים אלה מבוססת גם חברת 019 טלזר”. דווקא שם מספקים תמיכה לא רק בשבתות וחגים, אלא גם בכיפור. המנכ”ל עזריה סלע אמר: “אנחנו נותנים שירות 24/7, גם יום כיפור. יש לנו גויי שבת, אנחנו חברה דתית. גם בשבתות אתה יכול להתקשר ל-NOC (מרכז הבקרה) שלנו. אם מחוברים אלי גויים, מה אני אעשה? אני לא הרב של כולם, אני לא צדיק של כולם”.

הכתבה המלאה ב-ynet מחשבים >>

29 בJanuary, 2012 | בנושאים: 404 | תגובה אחת

למה לעזאזל אנחנו אוהבים חתולים? | קומיקס של אילנה זפרן

פוסט של אילנה זפרן

____________________________________
אילנה זפרן היא קומיקסאית. המצגת הוצגה בחנות הספרים “סיפור פשוט” בערב “על חתולים ואנשים”

28 בJanuary, 2012 | בנושאים: 404 | 5 תגובות

סרט האימה “כדור המוות”, עכשיו בסינמטק תל אביב

מה פשר הכדור המכוער שתלוי מעל הכניסה לסינמטק המחודש בתל אביב? איתן שריד הביא תיעוד נדיר:

דרך יואב יעקב ליפשיץ.

28 בJanuary, 2012 | בנושאים: 404 | להגיב זה מגניב

The Voice בלי הקטע המעצבן הזה של המוזיקה | בתוך הקנקן

פוסט של איל גבע

בתוך הקנקן, תוכנית המערכונים שיש סביבה באז, שנות אור, תשודר גם היום בשתיים בלילה בגלי צה”ל. וגם הפעם זוכים גולשי חדר 404 להאזנת טרום בכורה בלעדית.

והפעם באמת פיצחנו את הנוסא לבאז ולהייפ גם יחד. שילבנו את ד’ה ווייס ואת הארטיסט לתוכנית אחת – “ד’ה מראה”, ששופטת זמרים רק לפי המראה החיצוני.

חוץ מזה נמכור לכם את הפריט האופנתי שיעשה אתכם הכי מגניבים שאתם יכולים להיות.

נגלה גם את הצד הרציני שלנו בכתבות תחקיר מעמיקות בנושאי חינוך וחברה.

ונשמע עוד מסיפורי החוכמה של עמנו הקדום.

כאמור, את התוכנית המלאה אפשר לשמוע בגלי צהל בשתיים בלילה, ואנחנו תמיד נמצאים באינטרנט! אם שמעתם על הדבר הזה.

וזכרו, אל תאזינו לקנקן, אלא למה שבתוכו.

______________________________________________
“בתוך הקנקן” היא תוכנית המערכונים של סמל איל גבע וצוות המורכב אך ורק מחיילים בסדיר שרוצים לעשות שטויות בזמן שידור ציבורי. בתוך הקנקן בפייסבוק, באייקאסט

27 בJanuary, 2012 | בנושאים: 404 | 2 תגובות

יאיר לפיד והסתירות

ישראלי שנחסם מדף הפייסבוק של לפיד בעקבות שאלות קנטרניות מחזיר לו בשפה אינטרנטית להפליא: מם שמציג את הגיחוך שבהכרזות האינטרנטיות של המועמד החדש לראשות ממשלתנו

אם תבנה סכר יבואו המים מסביב, אומר משפט זן שהמצאתי לצורך אייטם זה, והסיגר של יאיר לפיד הולך להירטב כהוגן. בעקבות חסימת תומכי לגליזציה של סמים קלים (מגיב 19: יש דבר כזה, תתבגר כבר) בדף הפייסבוק של הפוליטיקאי הטרי, נולד מם חדש, Israeliest Yair, שמאיר סתירות בדבריו של לפיד. למשל: “מתנגד לכל הסמים בפייסבוק. כותב על וויסקי וסיגרים בבלייזר”.

מי שעוקב אחרי הדינמיקה של אומת האינטרנט ולפיד יודע שמדובר ביחסי אהבה-שנאה הדדיים. לפיד כמהּ לאהבת הציבור המקוון אבל מתקשה להתמודד עם הפתיחות של הפלטפורמות, שמאפשרת ביקורת ושאלות קשות (טוב, גם שאלות לא קשות). אומת האינטרנט מחולקת בין אלו שמעריצים את לפיד, מקלסים אותו בדף הפייסבוק שלו וישקלו בחיוב להצביע לו אם יתמודד על ראשות הממשלה (אבא, אנחנו צריכים לדבר), לבין אלו ששונאים אותו, מבקרים אותו, מקללים ואף מאיימים ברצח.

הגרעין הקשה של פעילי הרשת צחק עליו ואיתו במם הוותיק “עובדות יאיר לפיד“, “יאיר לפיד קומיקס” ניתח את אמירותיו ומשאיר אותן לדמם על שולחן הנירוסטה הקר, ועכשיו הצטרף Israeliest Yair, סוג של “יאיר לפיד קומיקס” פור דאמיז: תמונה קבועה של לפיד במוקד של קרני כחול-לבן, למעלה אמירה שלו ולמטה הפרכה שלה.

“זה פשוט מדהים אותי שחוסר העקביות של לפיד כל כך בנאלי שברוב המקרים אפשר לסכם אותו בשתי שורות בלי להרגיש שדרוש פירוט נוסף. לדעתי הוא נולד בשביל המם הזה”, אומר האיש שהתחיל את המם, שי דשא, בן 25, סטודנט למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. דשא חושב שהוא זה שעורר את מתקפת הלגליזציה מוקדם יותר השבוע, לאחר ששאל שאלה בנושא (ובנושאים אחרים), נחסם מהדף של לפיד והחל לפרסם צילומי מסך של החסימות בפורומים שונים.

למה יצרת את המם החדש?
“זה בא בעקבות כך שהשמוק חסם אותי מעמוד הפייסבוק שלו כי שאלתי אותו שאלות שהוא לא אהב”.

שי דשא, בבקשה ממך, אנחנו לא קוראים לראש הממשלה הבא שלנו “שמוק”. אנחנו מחכים שהוא ייבחר קודם.
“רשמתי לפני”.

________________
התפרסם במקור ב-ynet מחשבים

27 בJanuary, 2012 | בנושאים: 404 | 4 תגובות

חוקי זכויות היוצרים הדרקוניים בארה”ב הוקפאו. ומה המצב אצלנו?

חוקי זכויות היוצרים והקניין הרוחני האמריקאים המחמירים SOPA ו-PIPA נדחו בזכות מחאה המונית של גולשים, ארגונים ותאגידים. אולם גם בלעדיהם, משרד המשפטים וה-FBI הצליחו לקבל לרשותם את אתר שיתוף הקבצים מגהאפלואוד.קום ולשתק את פעילותו. סגירתו היתה מכה כואבת למורידי קבצים בכל העולם. עבור הישראלים הוא היה מכה כואבת במיוחד: בנובמבר ודצמבר נסגרו או נחסמו אתרי ההורדות המקומיים WNET, horadot.net ו-idown.

תוכנת שיתוף הקבצים נאפסטר יצאה לשוק ב-99′, ומאז תחילת שנות ה-2000 מנסים ארגוני זכויות היוצרים להילחם בעולם החדש שהיא ויורשיה יצרו. אולם סגירה וחסימה של אתרים ישראליים לא התבססה על חוק ספציפי שמאפשר זאת, אלא על צווים שבעלי הזכויות ביקשו מבית המשפט, אשר לא נתקלו בהתנגדות של בעלי האתרים. גם ספקי האינטרנט בחרו להפקיר את הגולשים ולא להתנגד לחסימה, כפי שעשו כשקיבלו הוראה לחסום גישה לאתרי הימורים וכרטיסי פריפייד לתשלום אנונימי באינטרנט.

במקביל לאיומים משפטיים ותביעות, ביקשו הארגונים להשפיע גם על החקיקה. ב-2006 ניסתה מרצ להעביר חוק זכויות יוצרים דיגיטלי, שביקש לאסור על העלאה והורדה לרשת של קבצים מוגנים בזכויות יוצרים, וגם העמדה לרשות הציבור של תוכנות ושירותים לשיתוף קבצים כאלו – כלומר, איסור על שיתוף קבצים כלשהו. בעקבות לחץ ציבורי משכה המפלגה את הצעת החוק. הארגונים ניסו להכניס סעיפים מחמירים גם לחוק זכויות היוצרים החדש. למשל, הפדרציה לתקליטים ביקשה לאסור פריצת DRM (הגנות דיגיטליות מפני העתקה). סעיף זה היה מונע מאדם שרכש כחוק תקליטור מוגן לפרוץ אותו על מנת להוריד את השירים לנגן המוזיקה שלו, או לצרוב עותק שלו לצורך גיבוי, למקרה שהדיסק המקורי יינזק.

לחוק החדש, שנכנס ב-2007 והחליף חוק מ-1911, כן נכנסו זכות היוצר על העמדת יצירתו לרשות הציבור, שכוללת הפצה או הצגה של התכנים באינטרנט; ביטול הסכום המינימלי לפיצוי והעלאת הסכום המקסימלי ל-100 אלף שקל, וביטול ההפרדה בין פיצוי עם וללא הוכחת נזק; וסעיף מתקדם שמתיר העתקת תוכנות מחשב לצרכים שונים, שבהם גיבוי, תיקון שגיאות, בדיקות אבטחה והתאמת פעילות התוכנה למערכות ותוכנות אחרות.

ב-2006 שלחה NBC יוניברסל מכתב לאוניברסיטת חיפה וטענה שסרט שלה הופץ ברשתות שיתוף קבצים על ידי סטודנט מכתובת IP של האוניברסיטה. האוניברסיטה התבקשה לפעול נגד שיתוף קבצים והודיעה כי הזהירה את הסטודנטים שינותקו מהרשת אם לא יפסיקו. אולם ככל הידוע, עד כה לא נתבעו כאן גולשים על הורדת קבצים פיראטיים. הורדה כזאת אינה בלתי חוקית לכשעצמה, אבל מי שמוריד קובץ בתוכנת שיתוף קבצים הופך במקביל למקור להורדת הקובץ על ידי משתמשים אחרים. בארה”ב שולחים בעלי הזכויות מכתבים למשתפי קבצים, מאיימים בתביעה ומסכימים להסכמי פשרה של אלפי דולרים. ג’אמי תומאס, אמריקאית שסירבה להתפשר ונתבעה, הפסידה ונדרשה לשלם 222 אלף דולר על שיתוף 24 שירים. במשפטים חוזרים ובערעורים הסכום הגיע לשיא של 1.9 מיליון דולר (80 אלף דולר לשיר) וירד לשפל של 54 אלף דולר (2250 דולר לשיר). זה לא מספיק לחברות התקליטים, שהגישו ערעור.

____________________
התפרסם במקור בגירסה שונה ב”מוסף הארץ”, 27.1.2012. תודה לעו”ד יהונתן קלינגר על הסיוע.

27 בJanuary, 2012 | בנושאים: 404 | להגיב זה מגניב

תפסיקו לאכול ת’ראש להיטלר | קולקציית מתקני סוכריות PEZ של דובר די

בנקסי, מייקל ג’קסון, אנדי וורהול, סטיבן הוקינג, אדולף היטלר, סטיבן קולבר, מהטמה גנדי והטרמינייטור ארנולד שוורצנגר מככבים ב-PEZ – The Platinum collection, סדרת מתקני סוכריות פז שיצר האמן דובר די (שלאחרונה התפרסם בפרויקט “דרגנוע סטאר וורז” שעשה על המדרגות הנעות בבניין עיריית תל אביב).

“הפרויקט הזה התחיל בתור בדיחה קטנה”, הוא מספר. “קיבלתי השראה מאוסף פֶּז עצום של חבר ליצור בובת פז של היטלר. זה היה לי מאוד חסר בעין בין כל שאר הדמויות האייקוניות על המדפים, מה גם שגיליתי שהמפעל הראשון של פז הוקם בסוף שנות ה-30 באוסטריה, ואת הבובות הראשונות יצרו ב1937-8.. בקיצור, זה היה מתבקש. אחרי זה להשלים את שאר האוסף כבר היה ברור מאליו”.

די ממלא חלל שאנשי פז השאירו בקולקציה שלהם: “פז ייצרו עד היום רק מספר בובות שמבוססות על דמויות אמיתיות שחצו את הקו לאייקון תרבותי, ביניהם מוצרט, אלוויס, וכו’. אז החלטתי להשלים את מה שהם לבטח פשוט שכחו. המטרה בגדול היתה ליצור מעין אוסף של דמויות פופ הכי בולטות בתחומן. איפה שהגבול בין דמות היסטורית לבדיונית מתחיל להיות לא כ”כ ברור. ואז לאכול להן סוכריות מתוך הראש. הראשים עצמם מורכבים מראשי פז שבחרתי בקפידה וניתחתי באופן אינטנסיבי בעזרת מלחם, סקלפל, פלסטלינה, ועוד קצת שימוש באביזרי בית אקראיים. ואז כמובן עבודת צבע קלה”.