🐻 טיול בטבע? 🍦 גלידה במקדונלדס?👨‍💻 המתכנתים יסייעו 📻 האחראי על האינטרנט 24.10.2020

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

סע וטייל ברחבי ביורוקרטיה

נניח שאתם רוצים לצאת לטייל באחד מהפארקים הלאומיים של ישראל. מישהו רצה לעשות זאת, אז הוא הלך לבדוק באילו שמורות וגנים נשארו מקומות להזמנה בסופ”ש, וגילה שהוא צריך לעבור גן לאומי אחרי גן לאומי באתר רט”ג (רשות הטבע והגנים), ולבדוק כל אחד בנפרד. הוא כתב לרט”ג והציע שירכזו את כל המידע בעמוד אחד. “בהחלט רעיון יעיל”, השיבו לו, “אבל לצערי אין אפשרות כזאת כרגע”.

האיש שלח את ההתכתבות לעיתונאי שאול אמסטרדמסקי, שדיווח על כך לעוקביו בטוויטר ביום חמישי בחמש בערב עם הכותרת הצינית “סטארט אפ ניישן עאלק, טייק #256”. חלק מהמגיבים זעמו איתו, הסבירו כמה פשוט להקים דף כזה, ותהו או הסבירו למה המגזר הציבורי לא יכול לפתור בעיה פשוטה כזו.

והיו גם כאלה שעשו. המתכנת ברק איטקין כתב: “שיחקתי עם האתר לפני השינה, ונדמה שאני יכול בקלות להוציא רשימה של פארקים זמינים לפי יום (ולעדכן את זה פעם בשעה)”. איטקין העלה את המידע במסמך שיתופי מתעדכן, פחות מ-24 שעות אחרי הציוץ הראשוני של אמסטרדמסקי.

עדכון אחרון – 28.10 בשעה 18:00
לפרטים נוספים – ראו ציוץ בטוויטר
29/1030/1031/1001/1102/1103/1104/1105/1106/1107/1108/1109/1110/1111/1112/1113/11
יום בשבועחמישישישישבתראשוןשנישלישירביעיחמישישישישבתראשוןשנישלישירביעיחמישישישי
גן לאומי מצדהזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי תל מגידו????????????????
גן לאומי בית גובריןזמיןזמיןתפוסזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
שמורת טבע תל דןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי בית שאןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי תל באר שבעזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי תל חצורזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי בית שעריםזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
שמורת טבע החולהזמיןתפוסתפוסזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי קיסריהזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי ממשיתזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
שמורת טבע נחל המערותזמיןזמיןתפוסזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
שמורת טבע נחל עיוןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי מבצר נמרודזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
בניאס – מתחם המפל והשביל התלויזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
בניאס – מתחם המעיינותזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
שמורת טבע נחל שנירזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי חוף אכזיבזמיןתפוסתפוסזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוסזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי ברעםזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי מבצר יחיעםזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
שמורת טבע נחל משושיםזמיןזמיןתפוסזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
שמורת טבע יהודיהזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי חורשת טלתפוסתפוסתפוסתפוסתפוסתפוסתפוסתפוסתפוסתפוסתפוסתפוסתפוסתפוסתפוסתפוס
שמורת טבע נחל עמודזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי כורזיםזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
שמורת טבע גמלאזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
שמורת טבע מג'רסהזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
שמורת טבע עין אפקזמיןזמיןתפוסזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי שמורת טבע ארבלזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי כורסיתפוסזמיןזמיןתפוסתפוסתפוסתפוסתפוסזמיןזמיןתפוסתפוסתפוסתפוסתפוסתפוס
גן לאומי חמת טבריהזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי ציפוריזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
שמורת טבע חי בר – כרמלתפוסזמיןתפוסתפוסתפוסתפוסתפוסתפוסזמיןזמיןתפוסתפוסתפוסתפוסתפוסתפוס
שמורת טבע נחל מערותזמיןזמיןתפוסזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
שמורת טבע חוף דור הבוניםזמיןתפוסתפוסזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי כוכב הירדןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי מעיין חרודזמיןזמיןתפוסזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי בית אלפאזמיןתפוסתפוסזמיןזמיןתפוסתפוסזמיןתפוסתפוסתפוסתפוסתפוסתפוסתפוסתפוס
שמורת טבע נחל תניניםזמיןתפוסתפוסזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי אפולוניהזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי ירקון – מתחם תל אפק (אנטיפטריס)זמיןתפוסתפוסזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי ירקון – מתחם מקורות הירקוןזמיןזמיןתפוסזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
שמורת טבע מערת הנטיפיםזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
אתר לאומי הקסטלזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי עין חמדזמיןתפוסתפוסזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוסזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי נבי סמואלזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
שמורת טבע עין פרתזמיןתפוסתפוסזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוסזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
שמורת טבע עין מבועזמיןתפוסתפוסזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
מוזיאון השומרוני הטובזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
אתר הר גריזיםזמיןזמיןתפוסזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי הרודיוןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי קומראןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
אתר הטבילה קאסר אל יהודזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
שמורת טבע עיינות צוקיםזמיןתפוסתפוסזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
תל חברוןזמיןזמיןתפוסתפוסתפוסתפוסתפוסזמיןזמיןתפוסתפוסתפוסתפוסתפוסתפוסתפוס
שמורת טבע עין גדי- נחל דודזמיןזמיןתפוסזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
שמורת טבע עין גדי – נחל ערוגותזמיןזמיןתפוסזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוסזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי תל ערדזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי פארק הבשור (אשכול)זמיןזמיןתפוסזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי שבטה????????????????
גן לאומי עין עבדתזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי עבדתזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
שמורת טבע ומרכז מבקרים מכתש רמוןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
חי רמוןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
שמורת טבע חי בר יוטבתהזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
שמורת טבע חוף האלמוגיםתפוסתפוסתפוסזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןזמיןתפוסתפוס
גן לאומי אשקלון????????????????
גן לאומי חוף פלמחים????????????????
גן לאומי נחל אלכסנדר – חוף בית ינאי???????????????

ארבע שעות מאוחר יותר עלה פתרון נוסף, של המתכנת והסטודנט שנה ג’ למדעי המחשב בב”ג (ומחפש העבודה) ניב ריכטר, ואחיו עידו. “לאן נטייל מחר?” הוא אתר עם לוח שנה, שבלחיצה על תאריך שולח לאתר רט”ג שאילתה בזמן אמת ומציג את כל הפארקים שעדיין פנויים להזמנה באותו תאריך.

בהמשך הדיונים בנושא התברר שאופיר קרקר, מוביל טכנולוגיות פלטפורמות מידע בנקסאר, פתר (לעצמו) את הבעיה כבר באוגוסט, עם סקריפט שמאתר מקומות פנויים. “מה שקרה זה שהתו הסגול מכריח (ובצדק) את רשות הטבע והגנים להגביל את מספר הנכנסים לכל אתר, וכבר שבוע שאנחנו מנסים למצוא מקום בחוף האלמוגים באילת…”, הסביר אז קרקר, והוסיף במעין התנצלות: “המקומות המעטים שמתפנים נתפסים תוך דקות, אז אין ברירה…”

“עכשיו בואו ננחש למה זה עבד בקלות לאדם פרטי ולא עבד בממשלה?”, שאל אמסטרדמסקי על הפתרון של ריכטר והשיב: “1. חוק חובת המכרזים. 2. חוק חובת המכרזים. 3. חוק חובת המכרזים”. ואז: “אני כל כך בשוק מהעניין הזה עם האתר של רשות הטבע, שאני תוהה: מה יקרה אם כל המפתחים והמפתחות בישראל יקחו יומיים חופש ופשוט יתלבשו כמו ארבה על האתרים/המערכות הממשלתיים. מה יקרה?”
תשובה אחת: הסדנא לידע ציבורי. תשובה שנייה, ממנכ”לית התנועה לחופש המידע, רחלי אדרי: “מידע פתוח וזה, אם רק היו מקימים את החובה לפתוח מאגרי מידע למשל בשביל שהציבור יעשה ממנו דברים נפלאים”. תשובה שלישית מהעיתונאי אמיתי זיו: “אתה לא צריך לדמיין. תראה מה קרה שמשרד התחבורה הכריח את המפעילות לחלוק מידע דרך. קמה אפליקציה כמו מוביט ונמכרה במיליארד דולר”. תשובה רביעית ופסימית נתו דווקא איטקין, שפתר את הבעיה עם המסמך הפתוח: “המון פרוייקטים שיעבדו מדהים לכמה חודשים, וישברו כשמישהו יעשה שינויים באתרים הממשלתיים. אני יכול להעיד מניסיון אישי שמאוד קשה לשכנע מתוך המערכת (של שירות המדינה) שהפרוייקט שאתה עובד עליו הוא קל (מבחינת כ”א/תקציב) אבל למרות זאת חשוב ומועיל”.

וגלידה לכל

סיפורים כאלה אינם בלעדיים למגזר הממשלתי. נניח שאחרי הטיול אתם חושקים בגלידה, אבל כל הגלידריות בעולם הושמדו בתאונת גלידה מסתורית, והפתרון היחיד הוא לקנות גלידה במקדונלדס. אתם מתלבשים, מתמסכים במסיכה, הולכים אל הסניף הקרוב אליכם ומגלים שמכונת הגלידה לא עובדת.

זה מה שקרה למהנדס התוכנה ראשיק זאהיד ביולי השנה כשביקש לקנות גלידה סניף מקדונלדס בקרויצברג, בתחילה דרך עמדת ההזמנה ואחרי כן ביישומון. “חייב להיות משהו שאפשר לעשות בקשר לזה”, החליט זאהיד. כך נולד McBroken (מק’שבור), אתר שמסמן באילו סניפי מקדונלדס מכונת הגלידה עובדת, ובאילו צפויה רק אכזבה בשרית.

הקטע הוא שהמידע על תקינות מכשירי הגלידה קיים אצל מקדונלדס, ואפילו בפורמט דיגיטלי מקוון: אם מכונת הגלידה תקולה בסניף הנבחר, היישומון לא יאפשר להזמין גלידה ומילקשייק, ויציג את הפריטים הללו כ”לא זמין כרגע”. אבל המידע הזה לא היה זמין ללקוחות בממשק פשוט.

כדי לאסוף את המידע, זאהיד בנה בוט שהתחבר ליישומון וניסה להזמין גלידה מכל סניף של מקדונלדס מדי דקה. אבל המערכת זיהתה את הפעילות החריגה וחסמה אותו. הוא שיחק עם ההגדרות עד שגילה את מספר הקסם: נסיון הזמנה מדי 30 דקות. אם הבוט מצליח להזמין גלידה, הנקודה של הסניף על המפה של מקברוקן נצבעת בירוק. אם לא – באדום.

כדי לבדוק את המערכת, זאהיד הורה לבוט להזמין גלידה מכל אחד מסניפי מקדונלדס בברלין, ובמקביל רכב על אופניו לסניף הפיזי לבדוק אם ההצלחה/כשלון של הבוט תואמים למצב מכונת הגלידה. כשראה שהנתונים תואמים, השיק את מקברוקן בגרמניה, וכעת הרחיב את הפעילות לכל סניפי ארה”ב.

במקדונלדס מיהרו לקפוץ על הזדמנות היחץ. דיוויד טובאר, סגן נשיא לתקשורת ארה”ב בחברה, צייץ בדיון עם זאהיד: “רק מעריץ אמיתי של מקדונלדס יעשה מאמץ כזה לעזור ללקוחות לקבל את הגלידה הטעימה שלנו! אז, תודה! אנחנו יודעים שיש לנו כמה הזדמנויות לספק באופן עקבי אפילו יותר לקוחות עם מעדנים מתוקים, וכך נעשה”.

רצח בקולנוע ביתי

יואב כהן מקריין פרסומת לסרט חדש שלא יוקרן בקולנוע:


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

בנסיון למנוע התערבות בבחירות, פייסבוק וטוויטר מתערבים בבחירות 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

“לא צייצתי”

כחלק מהמאבק בהפצת פייק ניוז, טוויטר הפעילו בחודש יוני כלי להפחתת שיתופים: כאשר צייצנים מנסים לרטווט לינק שפורסם לכתבה חדשותית לפני שהקליקו עליו, הם מקבלים תזכורת שכדאי לקרוא את הכתבה קודם כי כותרות לא מספרות את כל הסיפור.

לא ברור אם דונלד טראמפ נתקל בפיצ’ר הזה. נשיא ארה”ב (בדיקת עובדות: כך נטען במספר מקורות זרים) ריטווט ציוץ שטוען שמתחרהו על הנשיאות, ג’ו ביידן, הביא למותו של לוחמי הנייבי סילז כדי להסתיר את העובדה שהטרוריסט אוסמה בן-לאדן לא באמת חוסל (בדיקות עובדות: #מהלעזא); ואז, הנשיא של כל ארה”ב הסביר בראיון townhall שהוא לא צייץ אלא ריטווט דעה של מישהו (בדיקת עובדות: זו לא דעה) ושהציבור ישפוט. המנחה, סוואנה גאת’רי, התפלצה: “אתה הנשיא, אתה לא איזה דוד משוגע של מישהו שיכול לרטווט כל דבר” (בדיקת עובדות: טראמפ הוא כן איזה דוד משוגע של מישהו שיכול לרטווט כל דבר).

לפני שבועיים פעלו טוויטר ופייסבוק נגד מידע מטעה ומסוכן שהפיץ טראמפ בנוגע להידבקותו בקורונה: פייסבוק מחקו את הסטטוס ואילו טוויטר הגבילו את תפוצתו וסימנו אותו כמטעה. ביום ד’ השבוע, כשלושה שבועות לפני הבחירות לנשיאות ארה”ב, טוויטר ופייסבוק פעלו למנוע פרסום ושיתוף של תחקיר עיתונאי על המתמודד הדמוקרטי ג’ו ביידן, כשהפעם פייסבוק מגבילים את התפוצה ואילו טוויטר חוסמים לגמרי את השיתוף.

בתחקיר של הניו יורק פוסט נטען שהאנטר ביידן, שהיה חבר דירקטוריון בחברת האנרגיה האוקראינית בוריסמה, ארגן פגישה בין אביו, אז סגן נשיא ארה”ב, לבין ואדים פוז’רסקי, יועץ לדירקטוריון בבוריסמה. זאת פחות משמונה חודשים לפני שביידן האב לחץ על בכירי ממשל אוקראינים לפטר תובע שחקר את בוריסמה (ג’ו ביידן הכחיש בעבר שדיבר עם בנו על עסקיו הזרים של הבן). המידע מסתמך על אימייל תודה שהבכיר שלח להאנטר הבן, לכאורה.

ביידן האב מכחיש את הפרסום, אבל לא הוא ולא בנו מערערים על אותנטיות האימייל.

מקור המידע, שהני”פ לא היססו לחשוף, הוא לפטופ מקבוק פרו שנרטב והופקד לתיקון במעבדה בדלאוור באפריל 2019, כנראה על ידי האנטר (בעל החנות לא הצליח לזהותו בוודאות), ומעולם לא נאסף, ועלות תיקונו לא נפרעה. בעל החנות הודיע על כך ל-FBI, שהחרימו את הלפטופ בדצמבר, לא לפני שבעל החנות העתיק את הכונן הקשיח שלו ומסר את העותק לפרקליטו לשעבר של רודי ג’וליאני, ששימש יועץ סייבר של טראמפ ופרקליט שלו, שבתורו סיפק את הכונן הקשיח לפוסט אחרי שהעיתון שמע על קיומו מסטיב באנון, איש הימין הקיצוני ולשעבר יועצו של טראמפ. כלומר, מדובר במידע שנשלף באופן לא חוקי מהמחשב והועבר באופן לא חוקי לג’וליאני ומשם לעיתון.

הניו יורק פוסט שייך לניוז קורפ, תאגיד התקשורת של רופרט מרדוק, איל תקשורת ימני שמחזיק גם ברשת פוקס ניוז (ארה”ב) ובצהובונים הדיילי טלגרף והסאן (בריטניה), אבל גם בברודשיטים המכובדים וול סטריט ג’ורנל (ארה”ב) והטיימס (בריטניה).

פייסבוק: מציאות מדומה

פייסבוק לא לקחו סיכון, והגבילו מראש את התפוצה של התחקיר עד לבדיקת אמינותו, מה שהביא לכך שביום רביעי אחה”ץ השיתוף שלו בפייסבוק של הני”פ קיבל פחות מ-4000 אינטראקציות, ורק כ-214 אלף בסך הכל, מספרים זעירים ביחס לפצצה הפוליטית שהוא הכיל.

אנדי סטון, דובר פייסבוק, צייץ כי “בעוד אני בכוונה לא אלנקק לניו יורק פוסט, אני רוצה שיהיה ברור שהסיפור הזה נמצא מתאים לעבור בדיקת עובדות על ידי בודקי העובדות השותפים צד ג’ של פייסבוק. בינתיים אנחנו מצמצמים את התפוצה שלו בפלטפורמה שלנו”. הוא לינקק למדיניות של פייסבוק מ-2019, שלפיה אם החברה רואה “סיגנלים” לכך שפיסת תוכן היא שקרית, היא עשוייה להפחית את התפוצה שלה עד לבדיקת עובדות, במסגרת מאמץ של פייסבוק לפעול מהר יותר לעצור מיסאינפורמציה ויראלית. בחברה אמרו לוושינגטון פוסט כי מדובר בנוהל קיים שאכן שהופעל במספר מקרים, אבל אינו נוהל סטנדרטי. סטואון אמר לוושפוסט שפייסבוק לא תמיד הודיעו בפומבי על הפעלת הנוהל הזה.

פייסבוק, שאיפשרו בעבר חופש ביטוי קיצוני, שינו את עמדתם בחודשים האחרונים, והחלו לפעול נגד תכנים מכחישי שואה, מתנגדי חיסונים ומטורללי קונספירציית QAnon.

טוויטר: רק חמור לא משנה את דעתו פעמיים תוך יממה

בטוויטר נתנו לתחקיר לרוץ חופשי, להגיע למקום ה-3 ברשימת הנושאים הטרנדינג בארה”ב, ואף כתבו תקציר שמסביר מה הסיפור; אבל בהמשך שינו את המדיניות, הציגו למקליקים על הלינק אזהרה שלפיה “הלינק עלול להיות בלתי בטוח”, הודעה מטעה שמרמזת על חשש לאתר פרוץ או הדבקה בווירוס; ובמקביל חסמו את האפשרות לשתף את הלינק, כשהם מציגים למנסים לשתפו הודעת שגיאה: “איננו יכולים להשלים בקשה זו מאחר שהלינק זוהה על ידי טוויטר או השותפים שלנו כמזיק פוטנציאלית”.

בטוויטר הסתמכו על מדיניות שקבעו ב-2018, האוסרת על שיתוף חומרים שהם תוצר של פריצה למחשבים ומכילים מידע פרטי. בחברה הסבירה השבוע כי יש ספקות לגבי “מקורות החומרים” שמופיעים בכתבה. מדובר בצעד אנטי-עיתונאי, משום שסיפורים עיתונאיים רבים מגיעים ממקורות בעייתיים (עובדים שפוטרו, מתחרים עסקיים, האקרים), וחסימת סיפורים שיש בהם חומרים כאלו משמעותה למעשה איסור כמעט גורף לשתף תחקירים עיתונאיים משמעותיים בטוויטר. ברנדון בורמן, סגן נשיא לתקשורת גלובלית בטוויטר, אמר לוושפוסט שהחברה חסמה בעבר לינקים תחת המדיניות הזאת, אבל לא פירט באילו מקרים מדובר.

בהמשך היום, טוויטר הבהירו שהם חוסמים לינקים לכתבה רק כי היא מכילה תמונות של חומר פרוץ שיש בו מידע אישי. מנכ”ל טוויטר, ג’ק דורסי, הודה בהמשך שהחברה כשלה בלהסביר לציבור את ההחלטה שלה.

המהלך של טוויטר הביא ללחץ רב וביקורת על החברה, שכלל בין השאר תלונה שהוועדה הלאומית הרפובליקנית (RNC) הגישה לוועדת הבחירות הפדרלית; זימון של דורסי להעיד בפני ועדת השיפוט של הסנאט; וכמובן מאמר מערכת של הני”פ, שהאשים את טוויטר בצנזורה של הפוסט לצורך קידום ביידן.

בעקבות הלחץ והביקורת, החברה שינתה את עמדתה פעם נוספת, ועדכנה את המדיניות. למחרת התקרית, ויג’איה גאדה, האחראית על חוק, מדיניות, אמון ובטיחות בטוויטר, הסבירה בשרשור כי

1. יותר לא נסיר חומר פרוץ, אלא אם הוא שותף ישירות על ידי ההאקרים או מי שפועלים בתיאום איתם.

2. נסמן ציוצים כדי לספק הקשר במקום לחסום אפשרות לשתף לינקים בטוויטר.

כל שאר כללי טוויטר ימשיכו לחול על פרסום או לינקוק לחומרים פרוצים, כמו החוקים שלנו נגד פרסום מידע פרטי, תוכן סינתטי או כזה שעבר מניפולציה, או עירום ללא-הסכמה.

תקשורתנים משני הצדדים

לפני שטוויטר חזרו בהם מצינזור התחקיר, הם חסמו זמנית את הטוויטר של קמפיין טראמפ ושל מנהלת התקשורת של הבית הלבן, קיילי מקאנני, ששיתפו את הסיפור; וכן את הפרופיל של הניו יורק פוסט עצמו (חסימה שנמשכה גם אחרי שחזרו בהם מהחסימה), והציגו על ציוציהם הודעה שהם הפרו את כללי טוויטר האוסרים פרסום חומרים פרוצים (hacked). 

דובר קמפיין טראמפ, טים מורטאו, תקף את טוויטר בחריפות (ובצדק) על הפרעה לבחירות:

העובדה שטוויטר חסמו את החשבון הראשי של הקמפיין של נשיא ארה”ב היא רמה עוצרת נשימה של התערבות פוליטית, ולא פחות מנסיון להטות את הבחירות. החברים של ג’ו ביידן מעמק הסיליקון חוסמים באגרסיביות סיפורים על הבחור שלהם ומונעים מבוחרים גישה למידע חשוב. זה כמו משהו מסין או קובה הקומוניסטיות, לא ארצות הברית של אמריקה.

אבל לא כל החברים של ג’ו ביידן מעמק הסיליקון באמת חברים שלו, גילה תחקיר הוול סטריט ג’ורנל שהתפרסם אתמול, וטוען שמייסד ומנכ”ל פייסבוק, מארק זאקרברג, אמנם מרכז-שמאל בדעותיו, אבל יודע שהכסף מרוח על הצד הימני-שמרני, ופועל בהתאם – מטפח קשרים עם שמרנים בולטים בפוליטיקה ובתקשורת ובהם העיתונאי השמרני בן שפירו, מקדם מול הממשל את האינטרסים של פייסבוק מול אפל וטיקטק, ומתכתב בוואטסאפ על ענייני מדיניות עם ג’ארד קושנר, יועצו של טראמפ לענייני נפוטיזם.

בהקשר של היחס לאתרי חדשות, התחקיר טוען כי כשב-2017 עדכנו בפייסבוק את אלגוריתם פיד החדשות, בכירים שאחראים על מדיניות החברה חששו מההשפעה המשמעותית של השינויים על מדיית הימין, כולל דיילי ווייר של שפירו. בעקבות כך, המהנדסים עיצבו מחדש את השינויים כך שתפוצת אתרי חדשות שמאלניים, כמו מאד’ר ג’ונז האולטרה-פרוגרסיבי, תיפגע יותר ממה שתוכנן מלכתחילה. זאקרברג, נטען בתחקיר, אישר את המהלך.

מפייסבוק מסרו לווס”ג’ את האי-הכחשה הבאה: “לא הכנסנו שינויים במטרה להשפיע על מו”לים ספציפיים”

כלי תקשורת שמאלני נוסף שנפגע לפי התחקיר הוא קורייר ניוזרום, שנוסד בשנה שעברה, רשת בת 8 אתרי חדשות מקומיים שנמצאים בבעלות חלקית של Acronym, מלכ”ר עם קשרים קרובים לתורמים דמוקרטיים. זאקרברג טען שבגלל הקשרים הפוליטיים, קורייר אינו כלי תקשורת אמיתי. באוגוסט, פייסבוק הכניסו סעיף מדיניות חדש שמגביל תפוצה של אתרים מפלגתיים – הם לא יופיעו בפייסבוק ניוז, הגישה שלהם למסנג’ר ולוואטסאפ תוגבל והפרסום שלהם יוגבל. באקרונים, שמפעילים את קורייר, טענו שהמדיניות מוטה כלפי גופי חדשות שמרניים.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

🦅 קוביד-19 נ’ טראמפ 2020 🧆 חומוס ח’ליל נ’ חנק המסעדות 📻 האחראי על האינטרנט 10.10.2020

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

קוביד-19 נגד טראמפ 2020

אף שחלה בקורונה, דונלד טראמפ, נשיא ארה”ב (כך לפי הביו בטוויטר שלו), התעקש לעשות סיבוב נצחון במכונית סגורה (ולסכן את הנהג ומאבטחי השירות החשאי), ולחזור לעבודה (ולסכן את עובדי הבית הלבן). פרוייקט לינקולן, ארגון של רפובליקנים שפועל נגד בחירת טראמפ לנשיאות, העלה שיר מחאה לפי שיר הנושא של המחזמר “אוויטה”:

בינתיים ברשתות החברתיות: טראמפ פרסם בפייסבוק וצייץ בטוויטר:

עונת השפעת מגיעה! אנשים רבים כל שנה, לפעמים יותר מ-100,000, ולמרות החיסון, מתים מהשפעת. האם אנחנו הולכים לסגור את המדינה שלנו? לא, אנחנו למדנו לחיות עם זה, בדיוק כמו שאנחנו לומדים לחיות עם קוביד, שברוב האוכלוסיות הוא הרבה פחות קטלני!!!

דונלד ג’יי טראמפ בטוויטר ובפייסבוק

המידע הזה שקרי: בעונת השפעת של 2019-2020 מתו רק 22 אלף אנשים (78% פחות ממה שטראמפ טען), לעומת יותר מ-210 אלף מקורונה מאז תחילת 2020.

בפייסבוק מחקו את הפוסט המטעה והמסוכן של מפיץ המחלות הנשיאותי, אבל רק אחרי ששותף כ-26 אלף פעמים. בטוויטר הסתפקו בהגבלת תפוצתו. הציוץ הוסתר, ובמקומו מקבלים אזהרה מטעם טוויטר:

הציוץ הזה הפר את כללי טוויטר לגבי הפצת מידע שקרי ומזיק פוטנציאלית על קוביד-19. עם זאת, טוויטר החליטו שייתכן שיש עניין לציבור בהשארת הציוץ זמין. לימדו עוד

כששתי המילים האחרונות מפנות אל עמוד מדיניות טוויטר בנוגע לקורונה מתחילת אפריל. את הציוץ המלא אפשר לראות רק אחרי הקלקה על “view”, ואז לא ניתן לפברטו, אי אפשר להגיב לו ואי אפשר לרטווט אותו מכפתור הריטוויט. אפשר להעתיק את הלינק ולצייץ אותו, או לצטט (quote tweet), כלומר לרטווט עם הערה, מה שיצר את התמונה הנפלאה הבאה: איש התקשורת הימני בן שפירו שיתף את הציוץ של טראמפ עם המילים “בדיקת עובדות: אמת”, אבל במקום הציוץ של טראמפ הוצגה ההודעה של טוויטר שמדובר בציוץ שקרי ומזיק.

מי שהתעניין בשקר הזה יתעניין גם בשקרים הבאים:

מפיץ המחלות הנשיאותי סירב גם להעביר למרחב המקוון את העימות השני עם המתמודד הדמוקרטי לנשיאות, ג’ו ביידן, בטענה שהוא לא מדבק – כלומר בפועל מסרב לקיים עימות. קונספירטורית קיואנון והמגישה בערוץ הימין ההזוי אינפו-וורז, דיאן לוריין, הסבירה את ההגיון מאחורי הסירוב: ביידן עלול להשתתף בעימות כדמות וירטואלית שנוצרה במחשב.

אפרופו חדשות כזב, “סגן הנשיא מייק פנס נמצא חיובי לקורונה, 8 ימים אחרי דונלד טראמפ”, כך לפי אתר הרכילות דדליין, בחבצלת שהוכנה למקרה שפנס יידבק בקורונה וצוייצה בטעות. באתר פרסמו התנצלות.

בהתייחס לטענות, השגויות אבל לא-בלתי סבירות, שטראמפ נשא את נאומו המבולבל על התרופה לקורונה על רקע מסך-ירוק ולא על מדשאות הבית הלבן, פרקר מולוי העלתה את הסרטון הזה, שבו הוא מוצג כסוחר מכוניות משומשות:

חומוס מצייץ זה מצייץ זה מצייץ

מסעדת ח’ליל, מסעדה משפחתית שפועלת ברמלה מאז שנת 1974, נאבקת על הישרדותה מול מגיפת הקורונה כמו שאר המסעדות בארץ שלא קרסו עדיין. לפני שנתיים, בעלי המסעדה החליטו לקחת אותה קדימה ולהעלות אותה לרשתות החברתיות. אלעד מידר, חבר ילדות של המשפחה ומתכנת, הופקד על פרופיל הטוויטר של ח’ליל, שאותה הפך לדמות שנונה שמדברת בשפת הרשת וגייסה עד כה 3240 עוקבים.

מידר מספר שעם הטלת הסגר, המסעדה ניסתה לעבור למודל של שליחויות ופנתה לתןביס ולוולט, אבל אלו אפילו לא ענו לפניות עד שהתפרסמה כתבה בנושא – וגם אז, נעלמו אחרי שיחה אחת. לפיכך, מידר הקים תוך יממה אתר הזמנות, והמסעדה הסבה לשליחים עובדים שהיו אמורים לצאת לחל”ת. היוזמה, שאותה הוא קידם בטוויטר, הביאה לדרישה להזמנות מעבר לתחום המשלוח הראשוני גם אל תל אביב והסביבה.

המדינה לא אישרה טייק אוויי, אבל כמו מסעדות אחרות ברחבי הארץ, גם בחליל איפשרו משלוחים-מקרוב – משלוח שיוצא מהמסעדה ללקוח שהזמין מראש ועומד במרחק המינימלי מהמסעדה המותר בתקנות. “אנשים מתקרבים למסעדה, עומדים ליד המסעדה, מנסים להזמין – אבל המסעדה לא נותנת להם”, סיפר מידר.

אבל לפני כשבוע, לקוחות שהגיעו לקבל משלוח-קרוב מהשליח התקרבו למסעדה פחות משבעה מטרים, ונצפה על ידי שוטר שארב במקום (במשטרה טוענים שמדובר היה ב-7 לקוחות; מידר טען בטוויטר של ח’ליל שמדובר ב-3 אנשים). המסעדה קיבלה קנס של 5000 שקל למסעדה וצו סגירה לשבוע

מידר הזועם דיווח על המקרה בסדרת ציוצי מחאה שנדיר היה לראות בסושיאל של גופים מסחריים, במיוחד לפני הקורונה, כולל ביקורת על ההנהגה שמצפצפת על ההנחיות – “אולי כשאני אחזור אני אקרא לעצמי ‘חומוס גילה גמליאל’ ואז אני אוכל לעשות מה שאני רוצה, כנראה”.

בהמשך יזם מידר את קמפיין “כולם שרים חליל“, שבו הוא ואוהדים מפרסמים שירי מחאה נגד הסגירה הזמנית. היום מסתיימת תקופת הסגירה, והמסעדה פתוחה להזמנות למחר.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

👑 המלך טראמפ מ̶ת̶ עדיין חי 🦠 הבת של קליאן קונוויי טקטקה את הקורונה שלה 📻 האחראי על האינטרנט 3.10.2020

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

למלך יש כתר

בפיתול עלילתי שבשנה פחות מטומטמת היה נחשב דרמטי, נשיא ארה”ב דונלד טראמפ (רפרנס: סטטוס של ר”מ ישראל) חלה בקורונה חודש לפני הבחירות. הברכות ואיחולי ההחלמה הציפו את הרשת, וכמוהם גם שמחה לאיד וייחולים למותו של איש העסקים הלגיטימי. האחרונים אסורים, כך החליטו מנהלי הרשתות החברתיות טוויטר וטיקטק, ואילו בפייסבוק הכלל פחות נוקשה.

“זה נגד את הזהות המוסרית שלי לצייץ את זה בארבע השנים האחרונות, אבל, אני מקווה שהוא ✨ ימות✨”, צייצה זארה רחים, לשעבר דוברת של קמפיין הילרי קלינטון 2016 וחברת צוות הבית הלבן של אובמה. רחים מחקה בהמשך את הציוץ והגבילה את פרופיל הטוויטר שלה לעוקבים מאושרים בלבד.

“מה אם בסוף שני המועמדים המחורבנים ימותו ובסופו של דבר #COVID19 יציל את העולם?, צייץ סטיב קאקס, מועמד עצמאי בבחירות לבית הנבחרים הקליפורני, והמשיך: “כשכתבתי ‘אני מקווה ששניהם ימותו’, דיברתי על טראמפ וביידן. לא מלאניה. היא נראית נחמדה. […] כן, הבחור שנתן למאות אלפי אמריקאים למות בלי לחשוב פעמיים? כן, הוא יכול ללכת עכשיו. ולקחת את ביידן איתו. […] אני בהחלט שמח שיש לו COVID. אני מקווה שגם ביידן יחטוף את זה. למה שיהיה אכפת לי מאנשים שלא אכפת להם מאיתנו?  […] שניהם איפשרו לאלפי אנשים למות ללא צורך כדי שהם יוכלו להמשיך לקחת שוחד מחברות גדולות”. הציוצים שלו עדיין באוויר.

“קארמה היא כלבה [b*tch]”, כתב @YourAnonNews, אחד מהעמודים הגדולים של אנונימוס. “טראמפ ‘טוען’ שהוא נמצא חיובי ל-COVID-19. סבירות גבוהה שהוא יתאושש. אפס סימפתיה ואפס זין [f*uck] על טראמפ. הוא רוצח של יותר מ-200 אלף אנשים”.

“שמאלנים דורשים שטראמפ יגנה שינאה אבל אז מיד מביעים תקווה שהוא ימות מקורונה. מדהים”, צייץ הקומיקאי צ’ד פראת’ר, ומיד הוסיף: “הלוואי שהשמאלנים יחטפו קורונה וימותו או לפחות ייחסמו מטוויטר על כך שהם אומרים ומתכוונים לחרא טפשי כמו זה”.

איחולי מוות לאדם שלקה במחלה אינם ראויים בחברה תרבותית, אבל טראמפ אינו אדם תרבותי. האיש חיקה עיתונאי נכה, לעג למחלה של מתחרה (הילרי קלינטון), הסביר שכסלב הוא יכול לתפוס נשים בפות, כינה את המקסיקנים רוצחים ואנשים והצהיר שגם אם ירצח אדם בשדרה החמישית במנהטן, איש לא יעצור אותו, וזה באמת רק מדגם זעיר.

בנוסף, רבים רואים צדק פואטי בכך שטראמפ לקה במחלה, משום שלתפיסתם הוא האשם בטיפול הכושל במגיפת הקורונה, שהביאה עד כה למותם של 209 אלף אנשים שם, מה שמציב את ארה”ב בראש טבלת המדינות האדומות עם מספר המתים האבסולוטי הגדול ביותר ובמקום ה-10 במספר המתים ביחס לגודל האוכלוסיה. טראמפ הודה שהמעיט בקטלניות המחלה למרות שידע שהיא קטלנית עוד בפברואר, לטענתו כדי לא ליצור בהלה, טען שמדובר במחלה שאינה חמורה משפעת, אמר שהיא תיעלם בקרוב ושחיסון מגיע ממש בקרוב. 

בעימות ביום שלישי הוא אפילו לעג למועמד הדמוקרטי לנשיאות, ג’ו ביידן, על שהוא חובש מסיכה: “אני לא חובש מסיכות כמוהו. בכל פעם שאתה רואה אותו, יש לו מסיכה. הוא יכול לדבר במרחק 200 רגל מהם והוא מגיע עם המסיכה הכי גדולה שאי פעם ראיתי”. יתכן גם שטראמפ הדביק את ביידן – מנחה העימות, כריס וואלאס מפוקס ניוז, סיפר שהמתמודדים וצוותיהם הגיעו לעימות מאוחר מכדי להיבדק במקום, ופעלו בשיטת האמון, כשהם מצהירים שנבדקו ונמצאו שליליים לפני ההגעה למקום.

ברך טראמפ והיחסם

טיקטק. מרשת הסרטונים הקצרים מסרו ל-NPR שכללי הקהילה שלהם אוסרים להביע רצון למותו של טראמפ או שמחה על מותו, ותכנים כאלו יוסרו אם יימצאו.

פייסבוק. בחברת הריגול האזרחי המפעילה את הרשת החברתית הגדולה בעולם אמרו שהם “מבחינים בין דמויות ציבוריות לאנשים פרטיים, משום שאנחנו רוצים לאפשר דיון, שפעמים רבות כולל הערות ביקורתיות כלפי אנשים שנמצאים בחדשות או שיש להם ציבור עוקבים גדול. עבור דמויות ציבוריות, אנחנו מסירים התקפות חמורות, כמו גם התקפות מסויימות שבהן הדמות הציבורית מתוייגת ישירות בפוסט או בתגובה”. משמעות הדבר היא שאפשר לייחל ולאחל מוות לטראמפ בפייסבוק, אבל לא לתייג אותו בפוסט או “לחשוף [אותו] בכוונה” ל”קריאות למוות, מחלה קשה, מחלה מגיפתית או נכות”. דוברת של פייסבוק הבהירה שיימחקו גם קריאות למותו של טראמפ שיפורסמו בדף שלו ובתגובות לפוסטים שלו, וכמובן איומים נגדו.

טוויטר. “תוכן שמאחל, מייחל או מביע רצון למוות, פגיעה גופנית קשה או מחלה קטלנית של אדם עומד בניגוד לכללים שלנו”, אמרו ברשת החברתית קצרצרת הטקסטים. אין הבדל בין תוכן כזה שמופנה לדמויות ציבוריות ולאנשים פרטיים, וציוצים כאלו “יהיו חייבים להיות מוסרים”, וייתכן שמחבריהם יועברו למצב קריאה בלבד, כלומר לא יוכלו לצייץ, ואולי יושעו מהרשת. בטוויטר אומרים שהדבר נובע מכללי “התנהגות מתעללת” שקיימים ברשת מאז אפריל.

מתגלצ’ים רבים הגיבו להודעה של טוויטר בטענות לצביעות ולאכיפה בררנית, כשהם מביאים דוגמאות לקריאות למוות ולרצח של אנשים שאינם דונלד טראמפ, שהרשת החברתית לא הסירה – כולל ציוצים שקוראים למותו של הנשיא לשעבר ברק אובמה, חלקם נמצאים שם כבר 8 שנים ללא הפרעה.

פרופ’ שרה רוברטס מ-UCLA, שחוקרת ניטור וניהול תוכן מקוון, כתבה שצייצנים רבים מדווחים על איומים על חייהם, דוקסינג (פרסום פרטים אישיים לצורך הטרדה), הטרדה גזענית, סקסיסטית, הומופובית, טרנספובית, שמנפובית, אייבליסטית ועוד, שבוצעו בטוויטר ודווחו לטוויטר – אך דבר לא נעשה.

“למעשה”, כתבה פרופ’ רוברטס, “אני יכולה לחשוב על חשבון טוויטר אחד, מרובה עוקבים, שהיה אחראי לכמות יוצאת דופן של הסוג הזה של התעללות נגד אנשים על הזהות שלהם, ארצות המוצא שלהם, אמונותיהם הפוליטיות וכד’, ומעט מאוד נעשה נגדו, אם בכלל. הוא שייך לדונלד טראמפ”.

אמאש’ך קורו?

היום בפינה “דברים שאתה מגלה ברשתות חברתיות”: קליאן קונוויי, לשעבר יועצת של טראמפ ולפני כן מנהלת הקמפיין שלו, לקתה גם היא בקורונה. היא צייצה על כך היום בטוויטר, אולם כחצי שעה לפני כן הדבר נחשף בטיקטק של בתה, קלאודיה, שכתבה: “אני זועמת. חיבשו את המסיכות שלכם. אל תקשיבו לחתיכת חרא הפאקינג נשיא האידיוט שלנו. שימרו על עצמכם ועל מי שבסביבתכם”.

@claudiamconway

bye i’m done i’ll see you all in two weeks

♬ smack my blank like a drum – andy war

עוד אחד שחשב שהסושיאל הוא המקום לפרסם חדשות חשובות הוא הנאשם וראש הממשלה בנימין נתניהו. רק בתגובה לשאלת גולש בפייסבוק לייב הוא טרח לעדכן כי “הסגר יימשך לא פחות מחודש ואולי יותר”.

ממשיכים להילחם בקורונה, עדכון בשידור חי ממני אליכם. תשאלו אותי כל מה שאתם רוצים >>

Posted by ‎Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו‎ on Monday, September 28, 2020

עימות או למות

ווירד אל ינקוביק הלחין את העימות בין טראמפ לביידן. האזינו:


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

קמפיין טיקטק קטע עשור וחצי של התעללות של מנהלי פנימייה בנערות במצוקה 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

15 שניות של תהילה מסתיימות

ארה”ב עלולה להאפיל את הרשת החברתית טיקטק ביום ראשון לפי צו נשיאותי 13942 שהוציא נשיא ארה”ב דונלד טראמפ (כך לפי חיפוש president of the united states בגוגל). האמריקאים טוענים שטיקטק, בבעלות בייטדאנס הסיניים, היא שופר תעמולה סיני שמסכן את פרטיות המשתמשים האמריקאים. אורקל ו-וולמארט חברו לרכוש את הרשת מבייטדאנס, אולם ההסכם אינו סופי, ומחכה לאישור ארה”ב וסין.

בינתיים פנו טיקטק לבית המשפט המחוזי של DC בארה”ב בבקשה לצו מניעה שיאסור על חסימת היישומון. יש להם סיבה לאופטימיות מסויימת, משום שבקשה דומה של טנסנט הסיניים, שביקשו צו מניעה נגד הסרת יישומון וויצ’ט מחנויות היישומונים של אפל וגוגל, אושרה השבוע בבית משפט בקליפורניה.

עדויות של עד 60 שניות

טיקטק היא רשת חברתית מבוססת סרטונים קצרצרים ומשעשעים, אבל לא כולם כאלה. למשל, הפרופיל של אמנדה האוסהולדר (בת 29), בתם של בויד (בן 71) וסטפני (בת 55) האוסאולדר, בעלי פנימיית Circle of Hope Girls Ranch.

סרקל אוב הואופ ראנץ’, שהוקמה ב-2006 בעיירה יומנזוויל באזור הכפרי של מיזורי, ארה”ב, היא פנימייה טיפולית דתית נוצרית לנערות במצוקה, שלפי האתר הרשמי (שהוסר בינתיים) הסתבכו עם “כנופיות, סמים, אלכוהול, בנים וכו’. חלק היו אלימות פיזית כלפי משפחותיהן וחלקן עברו התעללות. רובן מאומצות, או באות מבתים הרוסים ולא יודעות איך להתמודד עם העבר”. איך החווה עוזרת להן? “אנחנו משתמשים בתנ”ך ללמד אותן שהן צריכות לציית להוריהן ולסמכות שיש עליהן. אנחנו מבינים שאדוננו ג’יזס קרייסט הוא התשובה היחידה והתקווה היחידה של הבנות הללו לשנות את חייהן ולזכות לעתיד שונה”.

מלבד קריאה בתנ”ך, ההאוסהולדרים השתמשו בשיטה תנ”כית נוספת: התעללות פיזית. תחקיר של חדשות NBC חשף עדויות וסרטונים מנערות שהתגוררו בפנימיה, הורים לנערות ועובדים לשעבר. בין השאר, בויד סטר לילדה, הכריח ילדה לגמוע מים ואז לשתות את הקיא של עצמה, עודד נערות לתקוף זו את זו ולהביאן לאיבוד הכרה, ריתק נערות כשפניהן לרצפה לפרקי זמן ארוכים עד שעה, ונשען על צוואריהן עם ברכו וציווה על נערות אחרות להכאיב להן על ידי לחיצה על נקודות לחץ; בויד וסטפני הענישו נערות שהיו שמנות מדי לטעמם בהרעבה, הענישו נערות שלא צייתו לכללים המשתנים תדיר על ידי העמדתן מול קיר למשך שעות לאורך מספר ימים ברצף.

בתחילת מרץ השנה קיבלה בתם של המתעללים, אמנדה, הודעת פייסבוק מג’וזף אסקינז, שראה בעצמו חבר וחניך של בויד האוסהולדר. אסקינז נתקל בהתעללות בביקור בחווה, תיעד אותה ושלח לאמנדה בפייסבוק. זו לא היתה התלונה הראשונה על ההאוסהולדרים: תלונות על החווה הוגשו כבר בשנת הקמתה, ולפחות 15 אנשים דיווחו על ההתעללות ללפחות שש רשויות מקומיות, מדינתיות ופדרליות. אולם אלו לא הפסיקו את ההתעללות, לא סגרו את המוסד ולא עצרו והענישו את ההאוסהולדרים, בין אם מדובר ברשלנות, עצלות או היעדר כלים חוקיים.

התלונה של אסקינז גם לא היתה התלונה הראשונה שהגיעה אל הבת אמנדה, שעבדה בחווה בנערותה ואף חוותה בעצמה התעללות מידי הוריה כשהוכנסה לתוכנית של החווה בתור עונש על “מחשבות על כך שבנים הם חמודים והקשבה לשירי גרין דיי”, כפי שסיפרה ל-NBC. בגיל 17 עזבה את החווה ואת בית הוריה, אבל במשך מספר שנים אחרי כן היא גוננה עליהם ויצאה נגד אנשים שכתבו נגדם בפורומים ברשת. היא שינתה את הגישה רק אחרי שהביאה ילד לעולם והחלה לשוחח ישירות עם דרות-עבר של הפנימייה. היא התנצלה בפניהן על שלא האמינה להן ושלא עזרה לדרות כשעבדה שם. הסרטון של אסקינז הניע אותה לדבר על כך בפומבי. 

היא פרסמה את הסרטון בפייסבוק ובטוויטר באותו חודש, ובעקבות כך הוזמנה להתראיין בפודקאסט “Troubled” שעוסק בתעשיית הנוער-במצוקה.

מירנדה סליבן, מגישה-שותפה של הפודקאסט, סיפרה לאמנדה על בני נוער שמשתפים בטיקטק עדויות על תוכניות נוער-במצוקה, והציעה לה להצטרף. בחודש מאי פתחה אמנדה פרופיל טיקטק בשם Exposing Circle of Hope, שבו היא ודרות-לשעבר בחווה העלו עדויות על ההתעללות.

@exposingcircleofhope

##exposecoh ##whereisrachaelkellso ##circleofhopegirlsranch ##foryou ##cult ##abuseawareness ##iseeyousurvivor

♬ original sound – Amanda Householder

הפרסום בטיקטק עובד

הפרופיל של אמנדה האוסהולדר צבר בחודשים הספורים לקיומו יותר מ-250 אלף עוקבים, 6 מיליון לייקים ו-33.5 מיליון צפיות – והביא את הרשויות לפעול סופסוף.

“היתרון של טיקטק הוא שהילדים הופכים לאקטיביים והם מאוד יעילים”, הסבירה הפודקאסטרית סליבן. “עם [חוות] סרקל אוב הואופ, היו מספיק אנשים אקראיים עם מוטיבציה גבוהה לנדנד לרשויות המקומיות במיזורי, שלא רגילים לתשומת לב כזו”. בעקבות סרטוני הטיקטק, סגן שריף במחוז סידר כתב לאמנדה בפייסבוק באמצע מאי והודיע לה שהם רוצים לדבר. משרד השריף ומחלקת השירותים החברתיים של מיזורי פתחו בחקירה, ובחודש שעבר המדינה הוציאה את יותר מ-20 הנערות שהיו בחווה, והביאה בפועל לסגירתה.

השבוע הגישו שתי דרות-לשעבר תביעה נגד ההאוסהולדרים. אחת מהן מאשימה שבויד הטיח אותה בקיר וברצפה, ואת ההאוסהולדרים שהרעיבו אותה וגרמו לה לרדת 18 ק”ג בחודשיים ששהתה בפנימייה; השנייה מאשימה את בויד שאנס אותה מספר פעמים בהיותה קטינה, ואת סטפני שלא מנעה את ההתעללות. 

ההאוסהולדרים החליטו החודש לא לפתוח את הפנימיה מחדש, בטענה שהם לא רוצים להתמודד עם משרד השריף ה”מושחת”, לדבריהם. ההאוסהולדרים העמידו את החווה למכירה, וסליבן ואישה נוספת פתחו פרוייקט מימון קהל בגואופאנדמי כדי “לקנות בחזרה את המקום שבו הילדות שלנו נהרסה”.

סטפני האוסהולדר מסרה בתגובה לתחקיר שההאשמות שקריות ומגיעות מ”כמה בנות לא אמינות”.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

🦜 במקום תביעות, הפיראטים הצעירים קיבלו שיעור מיוצר הפונטים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

לפני זמן מה נודע לאברהם קורנפלד על סרטוני יוטיוב, שבהם מלמדים כיצד להוריד גופנים עבריים לשימוש חופשי, באופן פיראטי ומבלי לשלם עליהם. קורנפלד הוא טיפוגרף ומעצב פונטים עבריים ותיק ומייסד קבוצת אאא, והאתר של הקבוצה שלו כיכב באופן ספציפי בחלק מהסרטונים הללו.

בחקירתו גילה קורנפלד שהשימוש בפונטים אינו למטרות פרטיות – מורידי הפונטים הם גרפיקאים להשכיר, שתמורת דולרים ספורים מעצבים ליוטיוברים של גיימינג תמונות קאבר לערוציהם. קורנפלד סיפר לי:

מן הסתם לא רציתי שהם ישתמשו בפונטים שלנו בצורה פיראטית. אבל בהתחלה, כשראיתי את ההיקף הבלתי נתפס של ההפרות, רציתי ליצור הרתעה. אז ביקשתי מעורכת הדין שלנו להכין כתבי תביעה למפירים העיקריים, אלה עם ערוצי היוטיוב הגדולים. הם אמנם ילדים אבל הם מתפרנסים מאוד יפה. לחלקם יש כמה מאות אלפי עוקבים, והם מוכרים נשקים דיגיטליים במשחקי פורטנייט וכאלה. וגם ברגע שיש לך כ”כ הרבה צפיות ביוטיוב אתה מרוויח מהפרסומות כמה מאות דולרים לסרטון.

מדובר בילדים צעירים, בני בין 10-15, הם פשוט לא ידעו על זכויות יוצרים, או שהם כן ידעו אבל חשבו שבגלל שהם ילדים הם חסינים. הבעיה היא שהם עושים עבודות מסחריות. אם הם היו מעצבים לכיף שלהם לא היה כ”כ אכפת לי.

אלא שתביעות אינן דרך נעימה לפתור סכסוכים עם ילדים, וגם לא פרקטית, בגלל ריבוי הפיראטים.

אחרי שהתחלתי לפנות לחלק מהילדים האלה הבנתי שלא צריך להפעיל את התותחים הכבדים של התביעות. גם, לתבוע אנשים זה משהו שאני לא אוהב לעשות, אני משתדל להשאיר את זה למפלט האחרון. זה לא טוב לקארמה. אז גיליתי שאפשר פשוט לבקש מהם בצורה תקיפה, ברורה ונחמדה להפסיק להשתמש בפונטים שלנו, והם בד”כ מבינים ומסירים את העיצובים שיש בהם את הפונטים שלנו.

הבעיה היא שגם לפנייה מנומסת עלול להיות אפקט מצנן בלתי רצוי, במיוחד כשהנמען הוא ילד שבסך הכל רצה לעשות כמה שקלים בעיצוב פונטים וגילה שהוא עבריין פוטנציאלי.

אז איכשהו יצא שקצת הפחדתי אותם וקצת הוצאתי להם את החשק מעיצוב. חלקם רצו להפסיק לעצב, ממש. כי מבחינתם, אם אי אפשר עכשיו להשתמש בפונטים מקצועיים – הרי אין להם כסף לקנות פונטים מקצועיים – אז אין להם טעם לעצב.

נורא הזדהיתי איתם. כי אני בגיל שלהם גם – פשוט ראיתי את עצמי, כשאני הייתי בן 13-14-15, גם הייתי יושב מול המחשב ומעצב לעצמי דברים, הייתי מעצב אתרים, כל מיני עיצובים לעצמי בשביל הכיף. וממש הרגשתי שהם חברים שלי אבל מעידן אחר, לפני 20-25 שנה.

קורנפלד מצא פתרון חינוכי, אבל לא במובן המבאס של המילה: הוא ילמד אותם מה מותר ומה אסור, ואיך אפשר להסתדר כשאין לך אפשרות לרכוש פונטים:

אז החלטתי ליזום הרצאת לייב בשרת של הדיסקורד שלהם, בנושא זכויות יוצרים. הסברתי להם את הבסיס של הבסיס, והם באמת מאוד שמחו. הגיעו מלא, איזה 100 ילדים באו והקשיבו ושאלו שאלות והרגשתי שהם ממש שמחו על הדבר הזה. ואז גם עשיתי להם שתי תחרויות עיצוב כדי לעודד אותם לחזור לעצב, את מי שהתבאס.

רציתי לעזור להם גם להתפתח כמעצבים, שייצאו מהמקום הזה של לעצב כל היום קאברים בתשלום מינימלי ליוטיוברים, ושבמקום זה ישקיעו בפרוייקטים האישיים. בגיל 12-13 זה הזמן לפתח את הכגשרון. זה לא הזמן לעבוד בשביל לקוחות – יהיה להם את כל החיים לעשות את זה.

בהמשך פתחתי גם שרת ל”אאא” בשביל לשתף אותם בטיפים, בפונטים חינמיים שלנו ושל אחרים. וגם בכלל שיהיה להם מקום מקצועי שהם יוכלו לבוא אליו בדיסקורד, שהוא לא כמו כל המקומות האחרים שהם נמצאים בהם בדיסקורד. הם נמצאים בסביבה שכולם באותו גיל, וזה גם מה שאיפשר להם לשתף ככה בצורה פיראטית את הפונטים שלנו בלי להבין את המשמעות, שזה דבר אסור שחושף אותם לתביעות.

אז באמת בסוף יצא משהו טוב מכל הדבר הזה. אני מאוד שמח. לא שמח שהם השתמשו בפונטים שלנו בצורה פיראטית, ברור, אלא שגיליתי את הדבר הזה. אני מרגיש שהתחברתי לאיזשהו מקום, ושהם התחברו בחזרה, ונוצר איזשהו קשר. עדיין אני נכנס לדיסקורד לפעמים ומפטפט שם עם בני 13 ו-14 על עיצוב, הם שואלים אותי על עבודות שהם עשו ללקוחות ואני מרגיש שזה סוג של סגירת מעגל עם מי שאני הייתי בגיל הזה, שלי לא היה עם מי להתייעץ.

(הלשין: ארז וולף, דרך קבוצת ITC של מורד שטרן)


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

מחאות בלארוס: סייברפרטיזנים וההייטק נגד לוקשנקו 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

גברת ומר טיחנובסקיה

אלכסנדר לוקשנקו שולט כבר יותר משני עשורים וחצי בבלארוס. במדינה שמכונה “הדיקטטורה האחרונה באירופה”, הרשת משמשת כבמה למתנגדיו לדבר זה עם זה ועם העולם – מה שהפך אותה למטרה של השלטון אחרי הבחירות האחרונות ב-9 באוגוסט. לוקשנקו הודיע על נצחון סוחף של יותר מ-80% מהקולות, שמכניס אותו לקדנציה השישית שלו כנשיא, והמהומות פרצו.

“אפשר להגיד שרשתות חברתיות היו אחד הדברים שהתחילו את הסיפור”, אומר שלום בוגוסלבסקי, מדריך ומארגן סיורים, כותב ומרצה על ההיסטוריה והפוליטיקה של מזרח אירופה. “סרגיי טיחנובסקיה הוא בלוגר-יוטיובר עם ערוץ יוטיוב פופולרי של מאות אלפי עוקבים, שהסתובב בכל בלארוס, ראיין אנשים וקידם הפגנות נגד השלטון. סווטלנה טיחנובסקיה, שככל הנראה זכתה בבחירות, וכמובן אחר כך סולקה מהמדינה לליטא, רצה משום שבעלה סרגיי טיחנובסקיה נפסל ונכלא”. 

סרטון של האופוזיציונר סרגיי טיחנובסקיה

סרטון של הזוכה האמיתית בנשיאות בלארוס, סווטלנה טיחנובסקיה

ניסיתם לכבות ולהדליק?

השימוש ברשת לארגון מחאות מובן מאליו במדינות דמוקרטיות, ומתבקש אף כי לא תמיד אפשרי במדינות אוטוריטריות ודיקטטוריות כמו בלארוס. “כל זה מאוד הגיוני”, מסביר בוגוסלבסקי את השימוש של המוחים ברשת, “משום שבמדינה שבה כמעט כל התקשורת של המדינה או נשלטת על ידי המדינה ואין חופש ביטוי מלא, רשתות חברתיות הן אחד המקומות הבודדים שבהם עוד אפשר להביע דעה איכשהו. גם שם זה יכול להיות מסוכן לפעמים, אבל שם מן הסתם זה הרבה יותר נוח”.

עוד לפני הבחירות, ארגוני זכויות אדם קראו ללוקשנקו #KeepItOn – השאר את הרשת פתוחה בזמן הבחירות. המהומות שהגיעו עם הכרזת ה”נצחון” של לוקשנקו הביאו את השלטון להגיב בסגירת האינטרנט למשך 72 שעות, ולהפרעות בחיבור בהמשך. הנשיא הבלתי נלאה טען שהסיבה היא מתקפת סייבר חיצונית על המדינה, ולא פעולה יזומה של המדינה, ומערך הסייבר המקומי תלה את האשמה במתקפות דדוס.

מדבקת פרסומת לחיבור ווייפיי חינם במינסק, בירת בלארוס 🖼️ © HRW

החסימה הביאה לעלייה חדה בשימוש ב-VPN (כלי להסתרת גלישה ועקיפת חסימות) – אפליקציות כאלו תפסו את ארבעת המקומות הראשונים בפופולריות בגוגל פליי סטור סמוך ליום הבחירות. “הורדת כלי עקיפת צנזורה בסלולריים קשה במיוחד, משום שנראה שהממשלה חוסמת את חנויות אפל וגוגל”, דיווחה מהשטח טניה לוקשינה מארגון זכויות האדם Human Rights Watch. אחד הפתרונות שהמוחים מצאו לכך הוא הפצה פיזית: “היית רואה אנשים במעלית פשוט משאירים החסני USB עם קבצי גישה ל-VPN. זה מצחיק, זה לואוטק בפעולה”, אמר לגיזמודו מקסימס מילטה, ראש יחידת התקשורת והפיתוח באוניברסיטת Belarusian European Humanities, שגלתה מבלארוס אל ליטא. אבל זה לא תמיד עזר, משום שלפי הדיווח של לוקשינה, “רבים מאלו שיש להם גישה לכלי עקיפת צנזורה, כמו VPNים, מגלים שהטכנולוגיות הללו נחסמות גם כן“.

https://cybercyber.co.il/?p=71

כך או כך, התקשורת של האופוזיציה נפגעה. רשתות חברתיות ופלטפורמות מסרים מידיים – ובהן יוטיוב, פייסבוק, אינסטגרם, ו-וואטסאפ – היו בלתי זמינות גם הן. חוץ מטלגרם. “הפעלנו את כלי האנטי-צנזורה בבלארוס כדי שטלגרם תישאר זמינה לרוב המשתמשים שם”, צייץ למחרת הבחירות מייסד טלגרם, פאבל דורוב, שהודה: “עם זאת, החיבור עדיין מאוד בלתי יציב, מאחר שבחלק מהזמן האינטרנט סגור לגמרי במדינה”.

מי ישטר את השוטרים?

הטכנולוגיה משמשת גם לאקטיביזם חוץ-אינטרנטי אנטי-משטרתי שנועד לפגוע ביכולת של השלטון לדכא אותה. “בשבוע שעבר, מגזר ההייטק של בלארוס, שהוא מאוד נחשב ויחסית חזק והם עושים דברים די מרשימים, סוג של הצטרף באופן יותר ברור לאופוזיציה”, מספר בוגוסלבסקי, שעוקב אחרי המחאה דרך הרשת. “בתוכניות של האופוזיציה דובר על הכרזת מלחמת סייבר. אחד הדברים שהכי עובדים עליהם זה לנסות למצוא כמה שיותר תצלומים של שוטרים אלימים ואנשים שמשתתפים בדיכוי המחאה. האזרחים מתבקשים לשים מצלמות מעקב, לתלוש מסכות משוטרים ולצלם אותם מכמה שיותר זוויות. יש ערוצי טלגרם שאליהם שולחים את זה ובוטים שאוספים את כל העניין הזה. ההייטקיסטים הבטיחו בעצם לזהות כל שוטר כזה, לפרסם את כל הפרטים האישיים שלו, הכתובת, מספר הטלפון, חשבונות ברשתות החברתיות וגם חומר מביך שהם ימצאו כשהם יפרצו למכשירים שלו. אני עוד לא ראיתי כ”כ חומר מביך אבל הרבה פרטים מתפרסמים. הם גם טוענים שהם הצליחו להשיג את רשימת כל השוטרים בבלארוס וכל הפרטים האישיים שלהם”.

לוגו ה”קיבר-פרטיזני” (סייבר-פרטיזנים), האקרים מתנגדי שלטון לוקשנקו בבלארוס

הרשת משמשת לא רק לארגון המחאה, אלא גם כחלל לסייברמחאה נגד ממשל – שיתוק אתרי ממשל, שתילת רושעות בהם ופריצה-והשחתה, כמו אלו שבהן ה”סייבר-פרטיזנים של בלארוס” השחיתו אתרים ושתלו בהם את הלוגו שלהם ותכני מחאה. בדקות האחרונות מאיימים המוחים להפיל אתרים נוספים, ובהם אתר רשות המיסים.

עדכונים על המחאה בבלארוס אפשר לקבל בטוויטר של בוגוסלבסקי.


<חסות>

VPN זה חשוב, ו-ProtonVPN הוא שירות ה-VPN האהוב עלינו בסייברסייבר. אם תיכנסו לכאן, או לכתובת המקוצרת podcasti.co/vpn, על כל רכישה שלכם הבלוג והפודקאסט יקבלו כמה שקלים – דרך נחמדה להגיד לנו תודה.

<\חסות>



אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

הנהלת בתי המשפט לגוגל: “תשכח מזה” 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

צנזורה של נסיכות

גוגל לא שוכח, אלא אם דורשים זאת ממנו – לפי פסיקת בית הדין האירופי לצדק מ-2014 כי “הזכות להישכח” – בפועל, הזכות לדרוש הסרת תוצאות חיפוש מביכות – היא אחת מזכויות האדם; או לפי חוקים מקומיים העוסקים בדיבה, הגנת פרטיות, צנזורה בטחונית, זכויות יוצרים ועוד. 

בשנה שעברה, במלאת חמש שנים לפסיקת הזכות להישכח, חוקרים מגוגל חקרו 3.2 מיליון כתובות אינטרנט (URL) שהחברה התבקשה להסיר וסיכמו את ממצאיהם במאמר, שמראה בין השאר ש-2.06% מהבקשות הגיעו מפוליטיקאים ופקידי ממשל, ו-2.33% מדמויות ציבוריות לא-ממשלתיות.

משתתפות אוקטוברפסט משתכרות ומקיאות
משתתפות אוקטוברפסט משתכרות ומקיאות 🖼️ Usien CC0

תחקיר של מגזין וייס חשף באחרונה כי ב-2018 גוגל הסירו 197 מתוך 249 לינקים לכתבות שהתבקשו להסיר על ידי עו”ד מטעם הנסיכה הבווארית תאודורה מסיין-ויטגנשטיין. תאודורה ביקשה להעלים את הדיווחים על כך שבחגיגת אוקטוברפסט באוניברסיטת סנט אנדרוז בסקוטלנד שבה השתתפה ב-2014, היא השתכרה, התפשטה, תקפה אנשי עזרה ראשונה, התפרצה על שוטרים והביעה רצון לרצוח מוסלמים.

ביולי השנה פסק בית משפט העליון בגרמניה לראשונה בנושא, ודחה שתי בקשות זכות להישכח שנשלחו לגוגל. בית המשפט נימק זאת בזכות הציבור לדעת, שגוברת לדעתו בשני המקרים.

צנזורה במסלול וולונטרי

אצלנו בישראל אין נסיכות, אבל יש מערכת משפטית שחושבת שהיא אצולה. יש לה מנהג מגונה לפעול בחשאיות ישירות מול ענקיות הטכנומידע להסיר תכנים תוך הסתרת המידע מבעלי המידע ומהציבור הרחב, זאת כדי לסכל אפשרות לערער על בקשת ההסרה ולמנוע ביקורת ודיון ציבורי. 

התייחסות למחיקת ביקורת על הפרקליטות בדקה 22:00 בפרק 10 של “מנאייכ”

מחלקת הסייבר של פרקליטות המדינה מגישה לפייסבוק ואתרים נוספים בקשות הסרת תכנים במה שמכונה “אכיפה אלטרנטיבית במסלול הוולנטרי”, שם מכובס לעקיפה של הליך ציבורי ומשפטי ראוי. לדברי האגודה לזכויות האזרח, הנוהל הזה משמש “להסיר תכנים או להגביל גישה אליהם, ולעיתים גם להשעות משתמשים ואף להרחיקם. צנזורה זו על תכנים נעשית ללא מתן זכות שימוע וללא הליך משפטי, ולעיתים גם ללא ידיעת המפרסם”. בעתירה שהגישו לבג”ץ בשם האגודה ומרכז עדאלה כתבו עוה”ד פאדי ח’ורי ורביע אגבריה כי “מנגנון האכיפה האלטרנטיבית פוגע בזכויות החוקתיות לחופש הביטוי ולהליך הוגן, וזאת ללא הסמכה בחוק”.

העיתונאי תומר אביטל מ”שקוף” ביקש לדעת אילו תכנים דרשה המדינה להסיר, אולם בפרקליטות סירבו למסור את המידע, והוא הגיש עתירה מנהלית לאכוף את חוק חופש המידע על הפרקליטות. עו”ד יהונתן קלינגר מהקליניקה למניעת תביעות השתקה, כתב בעתירה שהגיש בשם אביטל כי “משלא קיימת סמכות בחוק לעצור פרסומים שמהווים עבירה בלי תפיסת העבריין והבאתו למשפט, יצרה לה פרקליטות המדינה סמכות משל עצמה”. לדבריו, “העותר פנה למשיבה [הפרקליטות, ע”ק] וביקש פירוט של מידע זה, וזאת לצורך הצגתו לציבור במסגרת עבודה עיתונאית. המשיבה, משום מה, הודיעה כי זו אינה מעבירה מידע זה, וכי הצגתו דורשת עיבוד רב. מעבר לכך, טענה המשיבה, בצורה תמוהה, כי העברת מידע על אודות הפרסומים שהוסרו תמשיך את אותה הסתה או עבירה שבוצעה”.

יש צנזורים בירושלים

זרוע צנזורה משפטית-אינטרנטית נוספת היא “צוות למניעת הכפשות שופטים ברשת” של הנהלת בתי המשפט, שפועל תחת מנהל בתי המשפט יגאל מרזל והיועץ המשפטי עו”ד ברק לייזר (אשר נפגש עם נציגי חברות הטכנומידע בישראל כדי להסדיר את העבודה מולם). בראש הצוות עומדת עו”ד ליאת יוסים, שנושאת בתפקיד “הממונה לעניין הכפשות שופטים”. תפקיד הצוות לפנות לחברות הטכנומידע בבקשות הסרה במקרי הכפשה והסתה המצויים ברף העליון, הכוללים עבירות נלוות כמו זילות, שיבוש מהלכי משפט או פרסום חומר אסור. בעבר פנה הצוות גם ישירות לאזרחים שפרסמו פוסטים כאלו והזהיר שהנהלת בתי המשפט תפעל נגדם משפטית אם לא יסירו אותם, וניהל מאגר מידע של גולשים שפרסמו פוסטים כאלו, אולם הפסיק זאת בעקבות חשיפת הצוות על ידי נטעאל בנדל ב”מקור ראשון”, שהובילה לתלונה שהגישה ב-2018 התנועה למשילות ודמוקרטיה, שהובילה לבדיקה של המשנה ליועמ”ש רז נזרי, הקפאת פעילות הצוות, הקמת ועדה משותפת להנהלת בתי המשפט, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ומחלקת הסייבר בפרקליטות, והחלטה של משרד המשפטים להגביל את פעילות הצוות.

מגהפון גוגל 🖼️ Morning Brew
מגהפון גוגל 🖼️ Morning Brew

בנדל חשף השבוע ב”הארץ” כי הצוות הרחיב את תחום פעילותו גם לתקשורת הממוסדת. הצוות קיבל תלונות משופטים על כתבות ביקורתיות שפורסמו נגדים בכלי תקשורת מרכזיים, ובהם הארץ, דה-מרקר, וואלה וגלובס, ופנה לגוגל שיסירו את הכתבות מתוצאות החיפוש. פעילות זו חורגת מתפקידו המוצהר של הצוות – פעילות לגבי תכני גולשים מול רשתות חברתיות. בחלק מהמקרים לא עדכן הצוות את כלי התקשורת על בקשת ההסרה. הנהלת בתי המשפט הסתירה את פעילותה זו מהוועדה המשותפת וכן מוועדת החוקה של הכנסת, שעסקה בנושא ב-2018 במסגרת דיון על “חוק הפייסבוק”. עו”ד לייזר אמר אז לוועדה כי “כתבנו נוהל עבודה מפורש שתכליתו לוודא שפעילותנו מתמקדת רק בדברים החמורים, שיש בהם משום הסתה לאלימות כלפי שופטים”

מהנהלת בתי המשפט נמסר כי הקישורים לכתבות שגוגל התבקשו להסיר “נוגעים לפרסומים ישנים מתקופה שקדמה לעדכונו של הנוהל על ידי הצוות המשותף [ב-11.12.2019, ע”ק] וכיום קשה להתחקות אחר הסיבות לבקשות ההסרה הספורות הללו”.

במשרד המשפטים אישרו כי הנהלת בתי המשפט לא הציגה להם בקשות להסרת כתבות מגוגל. עוד נמסר כי “הצוות הוקם כדי לגבש נוהל צופה פני עתיד, וכך עשה, זאת בין היתר על רקע פניות ישירות של הנהלת בתי המשפט להסרת תכנים לפי אמות מידה שלא היו מתואמות עם היועץ המשפטי לממשלה. בהתאם לכך הנוהל שנקבע נועד להבטיח שההתנהלות תעמוד באמות מידה מקובלות המאזנות בין חופש הביטוי לבין זכויות ואינטרסים מוגנים אחרים”.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

נער אמריקאי אחראי על ½ מוויקיפדיה הסקוטית. הוא לא דובר את השפה 🏰 ווייז, איפה בית הנאשם? 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ 29.8.2020

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

Na true Scotsman

כל טמבל יכול לכתוב בוויקיפדיה – ובמקרים רבים, זה מה שאכן קורה. מאז 2013, וויקיפד חרוץ (למרבה הצער) בשם אמריליס גרדנר (AmaryllisGardener) כתב יותר מ-23 אלף מ-57,928 הערכים בוויקיפדיה הסקוטית, ובסך הכל ביצע למעלה מ-200 אלף עריכות באתר. לפי MJL, אדמין נוסף בוויקיסקוטית, גרדנר אחראי ליצירה או עריכה של 49% מכל הערכים שם. הבעיה היא לא שגרדנר אינו סקוטי אלא אמריקאי לפי הפרופיל שלו, אלא שהוא לא דובר סקוטית. אפילו לא מילה; הוא כתב את הערכים באנגלית משובשת שנשמעת כמו אנגלית במבטא סקוטי. הוויקיפדים הסקוטים לא יודעים מה לעשות. רדיטור בשם אולטך (Ultach), שחשף את הסיפור, כתב: “אני חושב שהאיש הזה אולי גרם יותר נזק לשפה הסקוטית מכל אחד אחר בהיסטוריה”. וויקיפד.ית בשם makeitstop כתב.ה: “הפרוייקט כולו הוא אקט של ונדליזם תרבותי חסר תקדים, וצריך להימחק כליל”.

החשיפה של אולטך ברדיט

מה בדיוק גרדנר עשה? אולטך פרסם היפותזה: גרדנר היה כותב ערך באנגלית, ואז מחפש כל אחת ואחת מהמילים בערך במילון המקוון Online Scots Dictionary, ומחליף את המילה האנגלית במילה הסקוטית הראשונה שהמילון הציע. אם לא מצא תרגום, גרדנר השאיר את המילה האנגלית. אפשרות נוספת: הוא השתמש בכלי תרגום מקוונים כמו lingojam.com/EnglishtoScots או scotranslate.com. “מלכתחילה ה-Online Scots Dictionary נחשב די עלוב לעומת מילוני סקוטית אחרים, אבל גם אלמלא היה, זו מן הסתם לא דרך ללמוד שפה, ובטח לא לקחת על עצמך תרגום של עשרות אלפי טקסטים לימודיים”, כתב אולטך. 

הפעילות של גרדנר בוויקיפדיה גורמת למעגל משוב חיובי מזיק: מאחר שחלק ניכר מוויקיפדיה הסקוטית הוא לא באמת בסקוטית, סקוטים לא משתמשים בה; מאחר שהיא לא קיימת עבורם, הם גם לא עורכים אותה, ומשאירים את הערכים המשובשים על כנם; מאחר שהם לא עורכים, התרומה של גרדנר ממשיכה לתפוס חלק ניכר מהנפח של וויקיפדיה הסקוטית, והוא אף מוגדר כאדמין, כלומר משתמש בעל זכויות יתר, כגון חסימה ומחיקה של ערכים, וגם הכתבה של כללי הכתיבה והעריכה בוויקיפדיה הסקוטית, שמחלחלים אל שאר העורכים. וכמו שאולטך כתב ברדיט, “פוטנציאלית, עשרות מיליוני אנשים [שגלשו לוויקיפדיה הסקוטית] חושבים עכשיו שסקוטית היא גירסה מרוסקת להחריד של אנגלית ולא שפה או דיאלקט בפני עצמה. […] וויקיפדיה יכולה היתה להיות משאב יקר ערך עבור השפה הנאבקת על קיומה. במקום זה, היא הפכה לעוד תחמושת לאנשים שרוצים לזלזל בה וללעוג לה”.

השבוע, בדיון שנפתח בנושא, גרדנר פרסם הסבר והתנצלות:

בכנות, לא מפריע לי שתבטלו את כל העריכות שלי, תמחקו את הערכים שלי ותחסמו אותי מוויקי לצמיתות. גיליתי כבר שה”תרומות” שלי הכעיסו אינספור אנשים, וזה הדבר שהכי שבר אותי, אחרי שנים שבהן חשבתי שאני עושה דבר טוב (וכן, עורך באובססיביות). הייתי בסך הכל ילד בן 12 כשהתחלתי, ולפעמים כשאתה מתחיל משהו בצעירותך, קשה לך לראות עם התבגרותך שההרגל שפיתחת אינו בריא ואינו מועיל. אני לא מחפש להגן על עצמי, אני רק רוצה להפסיק לספוג הטרדות במדיה החברתית שלי (ולמנוע מחברים אחרים שלי, שלא קשורים לוויקי, מלספוג הטרדות גם הם). בין אם שקט יוכל לשרור על ידי כך שוויקיסקוט תישמר כפי שהיא או תעבור שינוי מקיף למחוק את ההשפעה שלי – זה לא משנה לי עכשיו שאני יודע שבכל מקרה מעשיי לא היו לטובה.

ההתנצלות של אמריליס גרדנר

עומר בן יעקב, כתב לענייני וויקיפדיה בקפטן אינטרנט, סיכם

ויקיפדיה בנוייה על הצורך האנושי הבלתי מוסבר לתקן טעויות של אנשים אחרים באינטרנט, הידוע גם כחוק קאנינגהם. השאלה האם ויקיפדיה הסקוטית צריכה להימחק או לעבור החייאה ושכתוב מחדש צריכה להיות מוכרעת על ידי הקהילה המקומית – בהנחה ויש כזאת אשר מוכנה לקחת על עצמה את המפעל. ללא מעקב צמוד של קהילה מגויסת, קל יהיה להמשיך להשחית ולדרדר את המפעל הסקוטי. הדבר יהווה תחמושת גם לאלה המתנגדים לרנסנס תרבותי סקוטי, וגם לאלה שמתנגדים לוויקיפדיה כמקור ידע לגיטימי.

אבל הבעיה גדולה יותר מהעובדה שלתלמידים וסטודנטים דוברי סקוטית אין מאיפה להעתיק שיעורים ועבודות. הבעיה של וויקיפדיה הסקוטית, ושל וויקיפדיות נוספות של שפות קטנות שנערכות על ידי מספר מצומצם של כותבים, היא ההשפעה שלהן כקורפוס טקסט גדול ופתוח. הבלשן יובל פינטר הסביר (1,2):

יש לסיפור הזה גם השלכות על טכנולוגיית שפה – כל המערכות דוגמת זיהוי קול ומקלדות מנחשות ואוטוקומפליט ואוטוקורקט נסמכות מאוד, במקרים של שפות מקומיות, על ויקיפדיה. סיכוי גדול שהפארסה הזאת הניאה המון סקוטים מלהשתמש בשפה שלהם במכשירים שלהם כי זה היה זבל בלי תקווה לשיפור. […] חלק עצום בשימור או החיאה של שפות (ולא מעט משתמשים בה ביום-יום) זה הנגשה טכנולוגית כדי שלאנשים יהיה נוח ויוכלו לבחור להתנהל בה בכל שדרות חייהם. תחשבי איפה היינו היום אם עדיין היו מאבקי קידוד בין עברית ויזואלית ללוגית.

כאן גרים בכיף: משפחת פשע

נראה שאקטיביסט אנטי-ביבי השחית את המפה של ווייז, וכעת כשמחפשים את “בית הנאשם” מקבלים את רחוב בלפור בירושלים, שבו נמצא מעונו הרשמי של הנאשם בנימין נתניהו.

כתבתי על כך בעבר:

רחוב שדרת האחוזה באפרת לא באמת נקרא כך. אדם שבית העסק שלו ממוקם באותו רחוב – יותר שביל עפר המתפתל בין כרמים מאשר רחוב – פרסם אותו עם שם הרחוב המומצא. ראש מועצת אפרת, עודד רביבי, הסתקרן, חיפש בווייז וגילה שהרחוב אכן נקרא כך באפליקציית הניווט, אף שרשמית זה לא שמו, כי אין לו שם. […] שמות הרחובות בווייז לקוחים ממקורות שונים, בהם שירותי מפות מקצועיים כדוגמת “מפה”, ומהיישום הווייזי, הוויקי במהותו, “עורך המפה“, שדרכו משתמש ווייז יכול לתרום ולערוך תכנים. כך, כנראה, הכניס אותו בעל עסק את השם “שדרת האחוזה” לווייז, ומאחר ששדרת האחוזה היא שביל עפר צדדי ללא שם בישוב קטן, היא הצליחה לחמוק מעיניי קהילת המיפוי, מה שלא סביר שהיה קורה אם מישהו היה מנסה לתת שם, או לשנות שם, לרחוב גדול בישוב גדול. בנוסף, כפי שהסביר בפייסבוק של “יהיה בסדר” מעין בן-דרור, שציין שהוא “כותב בשם קבוצת מנהלי האיזור בוייז שיושבים שעות ובודקים כל פניה ופניה וגם מאזינים לכם עכשיו.. [בשידור בגלצ; ע”ק]”, “לכל רחוב ישנה רמת נעילה…כבישים מרכזיים נעולים ברמה גבוהה יותר וכו’”.

[…]

בשנה שעברה גילתה הגולשת עדן קפלן בקבוצת הפייסבוק “כועסים בכעסך” כי בית הספר הדו-לשוני בירושלים, שפעילי להב”ה שלמה הציתו, מכונה בווייז “בית הספר הדו לשוני ימח שמם”. ווייז לא הגיבו לי עד היום, אבל “הארץ” דיווח אז שווייז מסרה שהנושא הובא לתשומת לבה ותוקן מיד, וכי מקור בחברה אמר שהכתובת נוספה על ידי אדם שהיתה לו סמכות להוסיף כתובות לאפליקציה ושאותו משתמש נחסם כעת.

חדר 404, 29.2.2016

אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

🚗 הפריצה מ-2016 ממשיכה לרדוף את אובר 🛩️ הטיסמולטור של מיקרוסופט בונה מחדש את תל אביב 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ 22.8.2020

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

שתוק וקח את כספנו

הפריצה הגדולה לאובר, שבה האקרים גנבו מידע על 57 מיליון נוסעים ו-600 אלף נהגים של פלטפורמת הנסיעות, ממשיכה לרדוף את החברה. השבוע הגישו תובעים פדרליים כתב אישום נגד סמנכ”ל האבטחה לשעבר של החברה, ג’ו סאליבן, בטענה שהסתיר את הפרשה ואף שיחד את ההאקרים כדי שישמרו את הפריצה בסוד.

בנובמבר 2016, האקר שהזדהה כג’ון דאוז (John Doughs) שלח לסאליבן אימייל שבו סיפר שמצא חולשת אבטחה והצליח להוריד עותק של מסד הנתונים של החברה ומידע נוסף.  לפי החוק בכל מדינות ארה”ב ורוב הטריטוריות שלה, חברות מחוייבות לדווח לאנשים על פירצות אבטחה שבהן נחשפו פרטים אישיים מזהים (PII). אולם סאליבן הודיע על הפריצה רק למנכ”ל דאז, טראוויס קלניק, והשניים דנו בתשלום כופר להאקרים כדי להסתיר את הפריצה. ואכן כך היה – אובר שילמו להאקרים 100 אלף דולר וגנזו את הסיפור.

בהמשך נאלץ המנכ”ל והמייסד קלניק להתפטר בעקבות התנהלות בעייתית וסביבת עבודה רעילה, ובאוגוסט 2017 הוחלף על ידי דארה חוסרושאהי. הדירקטוריון של אובר גילה את הפריצה, אולם סאליבן בחר להמשיך בדרכיו העברייניות ושיקר למנכ”ל החדש בנוגע לנסיבותיה. חודשיים אחרי שנכנס לתפקיד דיווח חוסרושאהי על הפריצה בפומבי, וכינה את הסתרת המידע מהציבור “הכשלון שלנו”. הוא פיטר את סאליבן ועובד נוסף בצוות שלו, עו”ד לאבטחת מידע. התובעים הכלליים של כל 50 המדינות של ארה”ב ושל וושינגטון הבירה תבעו את אובר על הפריצה, ואחרי כמעט שנה, אובר שילמו 148 מיליון דולר במסגרת הסכם פשרה.

כבר בזמן האימייל הראשוני על הפריצה, החברה כבר היתה נתונה בחקירה של FTC (רשות המסחר הפדרלית של ארה”ב) על פריצה דומה שאירעה שנתיים קודם, שבה האקרים גנבו פרטים על 50 אלף נהגים. בשני המקרים, ההאקרים השיגו מפתחות לשרתי האמזון שאובר אחסנו בהם את המידע שנגנב, ולפחות בפריצה של 2016, הסיבה היתה שמתכנתי אובר שכחו את המפתחות בגיטהאב. סאליבן היה מעורב עמוקות בחקירה של פריצת 2014, שבמסגרתה ישב לשימוע חקירתי בשבועה. למרות כל זאת, המשיך לשמור על פריצת 2016 בסוד ולא דיווח עליה ל-FTC ולאנשים שפרטיהם נגנבו.

עם חשיפת הפריצה לציבור, סאליבן המפוטר המשיך להגן על מעשיו ומעשי החברה, וטען כי אובר לא שילמו להאקרים כופר כי אם bug bounty – פרס שחברות נוהגות להעניק במסגרת תוכנית פרסים להאקרי כובע-לבן, כלומר כאלו שפועלים באופן אתי בחיפוש ודיווח על פירצות אבטחה. תוכניות כאלו מיועדות להמריץ האקרים לסייע לחברות באיתור וסגירת פירצות. אובר השיקו את תוכנית הבאונטי שלהם במרץ 2016, שמונה חודשים לפני הפריצה המדוברת.

עוד על הבאג באונטי של אובר ב”סייברסייבר”:

אבל בכתב האישום שהוגש נגד סאליבן מסבירים התובעים שההאקרים במקרה הזה לא עמדו בתנאי התוכנית; למעט המנכ”ל, ההנהלה לא ידעה בזמן אמת את פרטי הפריצה ולא על ההחלטה להתייחס אליה כבאונטי; כי הסכום ששולם – 100 אלף דולר – גבוה מהמקסימום האפשרי בתוכנית הבאונטי של החברה, 10 אלפים דולר, וממילא גבוה יותר מכל פרס באונטי שאובר שילמו אי פעם; וכי סאליבן דרש מההאקרים לחתום על הסכם סודיות (NDA) ובו סעיף שקרי שאומר שהם מעולם לא השיגו את המידע האישי עצמו ולא שמרו עותק שלו. אגב, הכסף הועבר בביטקוין כשההאקרים חתומים על ה-NDA בשמות בדויים, ורק בינואר 2017 הצליחו באובר לזהות את ההאקרים, ולשלוח אליהם אנשי אבטחה שיחתימו אותם שוב על ה-NDA, הפעם בשמותיהם – כלומר, אובר ידעו את זהות הפורצים, אבל שמרו אותה לעצמם במקום להסגירם לרשויות.

סאליבן נאשם כעת בשיבוש הליכי משפט ואי מניעת פשע. דוברו מסר כי “אלמלא מאמציהם של מר סאליבן וצוותו, סביר להניח שהאחראים לתקרית הזאת לעולם לא היו מזוהים כלל”. הוא הטיל על הצוות המשפטי של אובר את האחריות להחלטה כיצד לנהוג במידע על הפריצה. 

המנכ”ל בזמן הפרשה, קלניק, כתב בזמנו לסאליבן: “צריך להיות בטוחים מה יש לו [להאקר; ע”ק], רגישות/חשיפה של זה ו-ודאות שהוא באמת יכול להתייחס לזה כמצב באונטי […] המשאבים יכולים להיות גמישים לצורך סיום הסיפור אבל אנחנו צריכים לתעד זאת בצורה מהודקת”. משום מה, הוא לא הואשם בפרשה.

https://cybercyber.co.il/?p=57
עוד על פירצות אבטחה באמזון בהסכת הסייבראבטחה הפופולרי סייברסייבר

מגדל, יש לנו בעיה

מיקרוסופט השיקו השבוע את המשחק החדש בסדרת מדמה הטיסה בעלת השם הגנרי Microsoft Flight Simulator, שרצה כבר 37 שנים – יותר ממערכת ההפעלה ווינדואוז של אותה חברה. ניצן סדן, בעל טור היסטוריית התעופה “הקברניט” בכלכליסט, סיפר לנו:

המשחק הזה עושה רעש כי יש בו רמת ריאליזם שמשגעת אנשים. פחות או יותר כל העולם קיים בו, ואפשר לקפוץ לכל נקודה בגלובוס ולטייל מעליה באווירון. כבר שנים שהמשחק מתבסס על תצלומי אוויר כדי ליצור סביבה ריאליסטית, אבל מהדורת 2020 נתנה קפיצה גדולה קדימה: המשחק חי בתוך תשתית בינג maps, ובה גם תצלומי לוויין מעודכנים ורשת AI שיודעת להבין מה מופיע בתמונה – אם ריבוע לבן גדול הוא בניין או רחבת כניסה, וגם איזה. הרי לצד התמונה מחזיקה מיקרוסופט בנתוני כתובות, תצלומי קרקע ויכולת בניית מודלים תלתממדיים אוטומטית. במשחק יש עשרות שדות תעופה מדוייקים עד לרמת המונית בכניסה לטרמינל, דימוי מדוייק של מזג האוויר והשפעתו על הטיסה, הנחיות קשר ריאליסטיות, אילוצי תעבורת אוויר וכמובן מטוסים ברמת הפירוט הגבוהה ביותר. כל מתג בתא נמצא במשחק ועושה מה שהוא צריך.

העולם המרונדר אינו נטול באגים, כמובן. מתגלץ’ הטוויטר אלעד (@elad3) כתב:

גירסת פלייט סימולטור 2020 של תל אביב היא יקום מקביל שבו העיר הרבה יותר צפופה, ומגדלי זכוכית אסורים, ואני מת על זה.

אלעד בשרשור טוויטר

נראה גם שהיא עזבה ידיים כשנתקלה במרכז עזריאלי 😆 […] אהבתי איך שהיא הפכה את הקניון למבצר מסיבי כמעט בלי חלונות, ודילגה לגמרי על המגדלים […]

אלעד בשרשור טוויטר

תחנת הכוח התל-אביבית רידינג היא עכשיו בנייון מגורים גבוה ודקיק במקום ארובת תחנת הכוח.

אלעד בשרשור טוויטר

אני מצטער לבשר לכם שהצפון הישן המפורסם של תל אביב נפטר מסגנון הבאוהאוס שהוא מפורסם בו והרס בנייני דירות רבים לפנות מקום לצריפים עם גג פח.

אלעד בשרשור טוויטר

ברגן, נורבגיה מוצגת כעיר בעלת בניינים נמתחים ומעוותים:

ארמון בקינגהם הוסב לבנייני משרדים:

ובמלבורן, אוסטרליה צמח מגדל עצום, שמקורו בשגיאה של סטודנט בשם ניית’ן רייט, שתרם לפלטפורמת המיפוי הפתוחה OpenStreetMap והזין בטעות שלמגדל יש 212 קומות במקום 2.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

לדף הבא →