למה הוסר סרטון “סעמקום” שלעג לפרסומות של סלקום?

תמונה מהסרטון "פרסומות תכל'ס - סעמקום"

סרטון מדובר בשם “פרסומות תכל’ס – סעמקום”, פארודיה סאטירית על פרסומת של סלקום, הוסר מיוטיוב בטענה לפגיעה בזכויות יוצרים (תוכלו לצפות בו בעותק אחר כאן).

העותק שהוסר:

העותק החדש:

הסרטון מציג אנשים בלוויה, כשלפתע המת קם לתחייה, מוציא את ידו מהקבר ואז מתחבק עם קרוביו ומכריו. זו ביקורת על הסרטים המשפחתיים הנצלניים של “משפחת סלקום”, שבאחד מהם נראית אישה במהלך לידה ואחר כך עם תינוקה הטרי. הן הפרסומת והן הסאטירה משתמשות בביצוע של “זה קורה”, שכתב והלחין שמוליק קראוס.

את הסרטון הסאטירי יצרו אנשי מיזם הפרסום “תכל’ס”, לירון עטיה, הקומיקאי גדי וילצ’רסקי ורועי מישר, שותף ובעלים של חברת ההפקות Look & Listen. מישר אמר לדה-מרקר:

המטרה הראשונה שלנו היא מחאה – לפני חשיפה ולפני רווח כלכלי מהסרטון. המחאה היא לא ספציפית נגד סלקום, כי היא רק סוג של סיפטום. המהלך הזה נעשה בהמשך למחאה הגדולה של 2011 נגד ההון-שלטון ונגד הקשר בין חברות גדולות ותאגידים לבין השלטון. יש פה קשר של שתיקה. אני מעמד ביניים ולא מתיימר להרוויח כמוהם. אני גר בשכירות. לא התעשרתי מהעניינים האלה. לכן אני כן רוצה לצאת נגד שקרים. סלקום משמשת בשיטה מאוד נמוכה שמזלזלת באינטליגנציה של הצופים. מוכרים לנו שטויות במסווה של רגשות. זה משהו שאני לא אוהב”.

אנשי “תכל’ס” עדכנו הבוקר בדף הפייסבוק שלהם כי הסרטון הוסר.

Post by ‎תכל'ס‎.

לפי ההודעה שמופיעה ביוטיוב, “סרטון זה אינו זמין עוד עקב תביעת זכויות יוצרים של hadar heather galin galler”. הדר גלר היא בעלים-משותפים של חברת Loud & Clear, שעוסקת בקלירנס, כלומר הסדרת זכויות לשימוש במוזיקה בפרסומות, סרטים, סדרות וכיוצא בזה.

שאלתי את גלר למה ומטעם מי ביקשה את ההסרה, ומה הקשר לסלקום. היא השיבה: “מטעם בעלי הזכויות בשיר. זה לא קשור לסלקום, זה קשור לזכויות מוסריות ביקש רק להסיר כעת עד לבירור מעמיק מטעם יורשי שמוליק קראוס. סלקום לא קשורים לזה בשום צורה צר לי. [...] נעשה שימוש ביצירה של שמוליק קראוס שלא מקובל על יורשיו ברמה המוסרית ובתור זו שעובדת עם העיזבון הפניה ליו טיוב יצאה ממני בשם בעלת הזכויות וביקשנו להסיר את המוסיקה בלבד. [...] זה ענין בין שני ה[צ]דדים לפתור בינהם הקשור למוסיקה בלבד. והכל יפתר ביננו הכל בסדר… יש בחוק זכויות יוצרים סעיפים שונים וזכויות שונות …”.

יצויין כי בעוד האפשרות להסיר רק את המוזיקה קיימת ביוטיוב מאז 2009, במקרה הנוכחי בקשת ההסרה נגעה לסרטון כולו, ולא רק לפסקול שלו.

[עדכון 14:29] וילצ’רסקי מ”תכל’ס” אמר לוויינט: “יש הבדל בין פרסומת מסחרית לבין סרטון פארודי ביוטיוב. החוק והמשפט מאוד ברורים בעניין הזה. אם ניקח את החוקים שחלים על סרטון מסחרי בטלוויזיה ותחיל אותם על יוטיוב אז אתה יכול לסגור את יוטיוב. אם הצלחנו לעצבן את סלקום, שמישהו שם טרח… זה מעלה חיוך. כנראה שעשינו משהו נכון”. בוויינט דיווחו כי וילצ’רסקי אמר ששותפיו ליצירה מנסים להסדיר את עניין השימוש בזכויות. [\עדכון]

[עדכון 21:24] עו”ד יהונתן קלינגר מפרשן: “יש כאן, לפחות לדעתי, מקרה קלאסי של חוסר הבנה של פרודיה. בית המשפט היה מקבל את הטענות לשימוש הוגן אם היצירה היתה מותחת ביקורת על השיר, אבל לא אם היו משתמשים בשיר כדי למתוח ביקורת על משהו אחר. בית המשפט העליון בארצות הברית דיבר על מקרה דומה עם השיר oh, pretty woman של 2live crew. שם נתנו לנתבעים הגנה תחת דוקטרינת השימוש ההוגן כי השיר שלהם היה פארודי. כאן, פשוט מאוד, לא צוחקים על השיר”. [\עדכון]

סלקום נגד סאטירה

החשד לא נפל על סלקום במקרה. ב-2009 הביאה סלקום להסרת סרטון מאתר הסרטונים הישראלי “פליקס”. כך זה תואר אז ב”העין השביעית”:

בשבוע שעבר החלה להיות משודרת פרסומת של חברת סלקום שהפיק משרד הפרסום מקאן-אריקסון. בפרסומת נראים חיילים שמחים ומלאי מרץ מקפיצים כדורגל שנזרק אליהם מעבר לחומת ההפרדה. מישהו מן העבר השני (בעולם הסכריני של הפרסומת לא קיימים פלסטינים) מחזיר את הכדור, ומשחק הכדורגל מתפתח לחגיגה של נעורים וחיילות קופצניות. אין מלחמה, אין סכסוכים, אין ערבים. הפרסומת עוררה התנגדות ודיון ציבורי שהגיע עד ל”וושינגטון פוסט” ול”ניו-יורק טיימס“.

[...] מלבד דרישות לחרם צרכנים על המפעילה הסלולרית, אפשר היה למצוא בפליקס, אתר הסרטונים של תפוז, גם סאטירה נוקבת: הגולש hippie witch doctor העלה גרסה ערוכה של הפרסומת, שבה בכל פעם שהכדור עובר לצד השני של הגדר, הוא פוגע בראשו ובגופו של פלסטיני כפות שראשו מכוסה, המתכווץ בפחד ובכאב.

“אפשר היה למצוא”, משום שהסרטון הסאטירי הוסר מפליקס. הנהלת האתר צינזרה אותו, וכעת מופיעה במקומו הודעה האומרת שהסרטון “לא עמד בתנאי התקנון”. בתפוז מודים שההסרה באה עקב פנייה של סלקום. “קיבלנו פנייה מסלקום בבקשה להסיר את הסרטון. לאחר התייעצות עם יועצינו המשפטיים וקבלת חוות דעתם החלטנו להיענות לבקשתם והסרטון הוסר”, אומרים שם.

מדוע ביקשו בסלקום למחוק את הסרטון הסאטירי מהרשת? “ביקשנו להסיר את הסרטון שעשה שימוש בתכנים שלנו ללא אישורנו ובצורה לא הולמת”, אומרים בסלקום. כלומר, לא מדובר במשטרת מחשבות, אלא פשוט בשמירה על החוק.

עו”ד יהונתן קלינגר הסביר אז ל”העין השביעית”: “לפי הלכת דודו גבע של בית-המשפט העליון – שניתנה כשנטען שגבע הפר את זכויות היוצרים על הדמות של דונלד דאק – כשמשתמשים ביצירה כדי למתוח עליה ביקורת, אין מקום לטעון שמדובר בהפרה של זכויות יוצרים. נכון שכאן מדובר בשימוש בהיקף משמעותי מאוד של היצירה, אבל נגד זה יש לשקול את הפגיעה ביצירה המקורית ובערך המסחרי שלה, ופה הפגיעה שולית”. על הטענה של סלקום שיוצרי הסרטון הסאטירי לא קיבלו את רשותה הוא אמר: “כל היופי בשימוש הוגן הוא שאין צורך לקבל את אישורו של בעל היצירה”.

הפרסומת הסאטירית ההיא הוסרה מפליקס, אך אפשר לראותה עד היום ביוטיוב:

למרות שלא התבקשו להגיב על “סעמקום”, בסלקום בחרו בכל זאת לשלוח תגובה ל-ynet שבה פיארו את הפרסומות שלהם. בתגובה על הסרת הסרטון נמסר מיועצת התקשורת של החברה, יפעת רובינשטיין ממשרד רני רהב: “החברה מעולם לא ביקשה להסיר את הסרטון המדובר”.

הקלטת שיחה בין סלקום ללקוח: “אוקיי, זה לא כתוב, אבל אני אומרת לך, זה התנאים של התוכנית”

תוכנית "משפחה גדולה" של סלקום

לפי תקנון תוכנית “משפחה גדולה” של סלקום שקיבל אחד הלקוחות, המחיר הוא 250 שקל לחודש ללקוחות חדשים וקיימים. לפי נציגת השירות, לקוחות קיימים ישלמו יותר – 300 שקל. שם הכתבה ב”הארץ”, וכאן התקנונים המלאים.

התקנון המלא – “משפחה גדולה חדשה”:

להורדה (PDF, 274KB)

התקנון המלא – “משפחה גדולה”:

להורדה (PDF, 275KB)

בין סלפי לדיוקן עצמי // יוצרשת


עידו קינן

יוצרשת - קליק לארכיון המדור. צילום: Pixelated Mural, by iandavid - Ian Westcott (cc-by-nc-sa); עיבוד: עידו קינן

האור בציור הוא “מטאפורה קלאסית של הטוב, של הקידמה, של ההומניזם”, כתב יונתן הירשפלד במאמר “בוצינא דקרדינותא, יונתן הירשפלד על מקורות האור בציור”. על השנדליר בציור “נישואי הזוג ארנולפיני” הוא כותב כי “מקובל לראות בנר האחד הדולק את עינו הפקוחה תמיד של האל”.

בציור השמן “המכתב” של דורון וולף נראית אישה צעירה יושבת בחדר חשוך, פניה נוגהים באורו התכלכל של צג המחשב – קידמה? הומניזם? ישות עליונה ששולטת במעשינו? הציור “סוליטר” חשוך רובו, חוץ מפניה של אישה שמוארים גם הם על ידי צג מחשב, שעליו משחק הקלפים הפופולרי שרומז גם לבדידותה.

"המכתב", ציור של דורון וולף

“המכתב”, ציור של דורון וולף

“העבודה שלי מדברת על זמן, ואולי גם על האופן שבו חוויית הזמן השתנתה”, אומר וולף, בן 37 מחיפה, בעל תואר ראשון במכון לאמנות במכללת אורנים ותואר שני בחוג לאמנות יצירה באוניברסיטת חיפה. “העבודות מנכיחות את המתח בין צילום וציור, בין תיעוד של רגע מהיר לבין ההשתהות והבדיקה הממושכת שלו. בציור האמן נוכח בתוך הסיטואציה שאותה הוא מצייר, מתעמק בה, לפעמים באופן חוזר. צייר כמו לוסיאן פרויד, לדוגמה, צייר את אחיו מאות פעמים כדי לנסות לתפוס משהו מהזהות שלו”.

באחד מציוריו, מה שנראה כמו ערפילית הוא למעשה דיוקן עצמי. הכתם הלבן שתופס את מרכז הקנבס הוא אורו של הפלאש המוטח בראי וחוזר לעיני הצייר, הצלם והצופה. כתמים כאלו מוצגים בציורים נוספים, שמדמים את רגע הצילום או את כשל הפלאש המשתלט על הסלפי, שאותו תיעד וולף רגע לפני שהוא קפץ את הכריש.

Flash Beck, ציור של דורון וולף

Flash Beck, ציור של דורון וולף

וולף: “בצילום שאני משתמש בו בעבודות אני מנסה לחקות סגנון של תצלומי פייסבוק, סנאפ שוט, אתרי היכרויות וכדומה. צילומים מאוד מהירים שנעשים כל הזמן, ללא התעמקות. היום אנשים מעלים תמונות לרשת בטבעיות כמעט כמו אכילה או נשימה. הציור המתעמק של דימוי חולף, שמציג עדיין את העקבות טריים של שריפת הפלאש (טעות טכנית מנקודת המבט של צילום מקצועי), יוצר תחושת זמן שמעניינת אותי”.

בציורי הסלפי אתה אדם שמצייר אדם שמצלם את עצמו. איך אתה מנתח את תופעת הסלפי, כאמן וכאדם שחי בדור שבו הפורמט הזה הפך כל כך נפוץ?
“לדעתי העיסוק בזהות דרך צילום עצמי והצורך כל הזמן לקבל אישורים חיוביים, לייקים, ברשתות החברתיות, גורם לכל אחד מאיתנו לתפוס את עצמו כמעיין סלב, שכל רגע מחדש עשוי לקבל את 15 דקות התהילה שלו. אנשים עסוקים בלצלם את עצמם ומתעסקים יותר מבעבר במראה החיצוני שלהם. מצלמים לרוב את מה שהכי מעניין, לא?”

"סוליטר", ציור של דורון וולף

“סוליטר”, ציור של דורון וולף

מה בין סלפי לבין דיוקן עצמי מסורתי?
“דיוקן עצמי נחשב למקום בו האמן חוקר את אישיותו ומתאר איך הוא רואה את עצמו. ה’סלפי’ מציג תדמית חיצונית, רדודה במבט ראשון, שמשקפת במובן כלשהו את הרגע האינטימי הזה של אדם המביט בעצמו במראה. אבל בעצם רגע שהאינטימיות בו כבר הופרה, שמלווה בידיעה שהדימוי יעלה לרשת. בעיני הרגע הזה הוא מאוד מעניין”.

“אני מתבונן בעולם הדיגיטלי בהתפעלות, אבל לא יכול שלא להיות ביקורתי כלפיו באותו זמן”, הוא אומר. “בעבודות, אני מנסה להציג את העולם הזה באופן שמאפשר התבוננות בו באופן משתהה ולא תזזיתי. אני מציג את התופעות של חיי היום יום, את ההווה, באופן פתוח שמאפשר אולי לגלות את היופי של העולם הזה”.

דיוקן עצמי, ציור של דורון וולף

יש לך עניין כיוצר באמנות ניו מדיה, ביצירה שמאפשרת לצופה אינטראקציה ונראית אחרת בכל פעם לפי מה שהצופה עושה?
“לא”.

דורון וולף. צילום: דוד קרסו

דורון וולף. צילום: דוד קרסו


התפרסם במקור בטור “יוצרשת” במדור fi בגליון מרץ 2014 של מוסף פירמה של גלובס

הודעה ללקוחות 013 “לא יודעים לנהל מערכת קשרי לקוחות” נטוויז’ן

בספקית האינטרנט 013 נטוויז’ן לא הצליחו לייחד שדה בלעדי להערות שירותיות על הלקוחות, אז הם הכניסו את ההערות לשדה שם הלקוח.

"גדי לא רוצה לשדרג מירון" בחשבונית של 013 נטוויז'ן

"███ לא להתקשר ██████" בחשבונית של 013 נטוויז'ן

הצל: מילא אלימות, אבל למה להראות לכל העולם בפייסבוק?

יואב אליאסי משתף בפייסבוק סרטון אלימות

יצא לי להתקל בסרטון המטריד הזה ואני שואל לאיפה נגיע עם האלימות של הנוער שלנו. מכות תמיד היה ותמיד יהיה אבל להעלות את זה לפייסבוק כדי שכל העולם יראה?

העמדה של יואב “הצל” אליאסי כלפי סרטון שבו נערה מכה נערה אחרת מזכירה מאוד עמדה של אנשים כלפי ארגוני שמאל שמבקרים בחו”ל את המדיניות של ישראל.

מי קיבל את ההודעה של משרד האוצר על תוכנית ניצולי השואה לפני כולם?

אתמול סופר כאן על הודעה לעיתונות על תוכנית למען ניצולי שואה, שמשרד האוצר שלח ב-22:00 עם אמברגו ל-6:00, כלומר איסור לפרסמו לפני שש בבוקר היום.

כך יצר המשרד של יאיר לפיד מצב שבו מכלי התקשורת האלקטרוניים (טלוויזיה, רדיו, אינטרנטים) נמנע מלפרסמו לפני הפרינט, ולפרינט יש ממש מעט זמן לעבד את המידע ולהכניסו לעיתון של היום – כלומר, פחות זמן לבצע ניתוח ביקורתי של המהלך.

אורן פרסיקו מדווח היום ב”העין השביעית”:

הבוקר, כל עמ’ 8 ב”ידיעות אחרונות” מוקדש לידיעה מאת גד ליאור על “תוכנית הסיוע שתאפשר לניצולים לחיות בכבוד”. לפי כותרת המשנה של הידיעה, “שר האוצר יאיר לפיד ושר הרווחה מאיר כהן יביאו אחרי החג לאישור הממשלה את התוכנית הלאומית לסיוע לניצולי שואה”. ב”ישראל היום” מתפרסם דיווח על התוכנית בראש עמ’ 19. ב”הארץ” לא מדווח על התוכנית כלל.

ידיעות אחרונות מדווח בשער על תוכנית ניצולי השואה של משרד האוצר, 13.4.2014

ידיעות אחרונות מדווח על תוכנית ניצולי השואה של משרד האוצר, 13.4.2014

אז הודעה של המשרד של חביב העיתון יאיר לפיד קיבלה הפניית שער ועמוד שלם ומפרגן, כולל פירוט של הסעיפים, אינפוגרפיקה שלהם, ציטוט מלפיד* וציטוט משני ניצולי שואה שמברכים על ההחלטה, ביקורת מינימליסטית ולפידית של “מאין יבוא הכסף” בפיסקה האחרונה כולל תגובה של משרד האוצר, וכל זה מהודעה שנשלחה בעשר בלילה? סחתיין על העבודה העיתונאית המצויינת, ידיעות אחרונות!

___________________________________
* בהודעה לעיתונות מצוטט לפיד: “יש למדינת ישראל חוב היסטורי לניצולי השואה והשליחות שלנו היא להקל עליהם בשנים האחרונות לחייהם”. בכתבה הנוסח שונה: “למדינת ישראל חובה היסטורית לניצולי השואה. אנו נתקן את העיוות ונדאג ששנות חייהם האחרונות יהיו טובות יותר”. האם העיתונאים ראיינו את לפיד או שכתבו אותו על דעת עצמם?

למה משרד האוצר מוציא הודעה במוצ”ש בעשר בלילה עם אמברגו לשש בבוקר?

Holocaust Memorial: Mother & Kid. צילום: Sebastian Niedlich (cc-by-nc-sa)

[מעקב: מי נתן חשיפה רחבה ומפרגנת לתוכנית?]

משרד האוצר פרסם הלילה ב-22:00 הודעה לעיתונות עם אמברגו (בקשה להימנע מפרסום לפני המועד המוסכם) לשש בבוקר. כתבת “הארץ” ירדן סקופ התלוננה בפייסבוק שלה:

משרד האוצר חושב שזה הגיוני להוציא בעשר בלילה הודעה לעיתונות “מאוד חשובה” כהגדרתם, על תוכנית לסיוע לניצולי שואה. עם אמברגו לשש בבוקר. העיקר שלא נצליח לקרוא אותה כמו שצריך, לבדוק או לבקר אותם. מזל שלפיד לא הוציא אותה בפייסבוק שלו וזהו #פוליטיקהחדשה

בטוויטר כתבה:

וגם:

הצעתי לה להפר את האמברגו. היא השיבה: “הפרה של האמברגו לא תתן לי יותר זמן לקרוא את התוכנית לעומק”. אני אמרתי שלדעתי,

אז הנה ההודעה. מוזמנים לעשות איתה משהו טוב.

הודעה לעיתונות

אמברגו למחר, יום ראשון, 13.4.14 בשעה 0600

התכנית הלאומית לסיוע לניצולי השואה

בצעד חסר תקדים בהיקפו (תוספת של מיליארד ₪ לשנה), שר האוצר, יאיר לפיד, מציג תכנית סיוע לאומית לכ- 200,000 ניצולי השואה החיים בישראל. לפיד: “יש למדינת ישראל חוב היסטורי לניצולי השואה והשליחות שלנו היא להקל עליהם בשנים האחרונות לחייהם”

שר הרווחה, מאיר כהן: “זהו התיקון החשוב והמשמעותי ביותר שעשתה מדינת ישראל עם ניצולי השואה, תיקון שהמדינה היתה חייבת לאלפי הניצולים שהיוו את התשתית הציונית והלאומית החשובה להקמת המדינה. כפי שהתחייבנו זוהי מהפכה שמשנה את מציאות חייהם של אלפי הניצולים, יש לנו עוד משימות חשובות אך כעת ניתן לומר כי אחד השינויים החברתיים החשובים מאז קום המדינה, יוצא לדרכו”.

שר האוצר, יאיר לפיד ושר הרווחה מאיר כהן, יביאו לאישור הממשלה בישיבתה הקרובה (יום א’ ה-27.4) את “התכנית הלאומית לסיוע לניצולי השואה”. מאז כניסת שר האוצר לתפקידו, פועלים משרדי האוצר והרווחה ללא לאות למען קרוב ל- 200,000 ניצולי השואה שחיים בישראל והסדרת זכויותיהם, זאת מתוך תחושת מחויבות היסטורית עמוקה, דחיפות והבנה כי מסגרת הזמן לשיפור מציאות חייהם של ניצולי השואה הינה קצובה.

לפיד הורה להקצות לתכנית מיליארד ₪ לשנה. תקציב זה מתווסףלכ- 835 מיליון ₪ שהקצה לפיד לחמש השנים הקרובות לטיפול בזכויותיהם של הניצולים. הצעדים שננקטו עד כה והצעדים שינקטו במסגרת התכנית הלאומית לסיוע לניצולי השואה יעשו במישורי התקציב, הרווחה וצמצום הבירוקרטיה במטרה להקל ולשפר את תנאי הניצולים.

להלן סעיפי “התכנית הלאומית לסיוע לניצולי השואה”:
1.
השוואת תנאים ליוצאי מחנות ההשמדה והגטאות שעלו אחרי 1953 שקופחו עד כה, בעלות של 277 מיליון ₪: יושוו תנאיהם של כ-18,500 יוצאי מחנות ההשמדה והגטאות שעלו אחרי 1953 לתנאיהם של ניצולי השואה (נכי רדיפות הנאצים) שעלו לפני 1953. עד היום ניצולי שואה אלו קיבלו קצבה אחידה של 1,500-1,800 ₪ לחודש החל מאישור התכנית יקבלו קצבה שבין 1,825-5,400 ₪ לחודש (תלוי באחוזי הנכות שלהם) וכן זכאות לתגמול לפי מצבם הסוציאלי (השלמה להכנסה של ₪ 5,300- 8,800 ₪ לחודש).
2.
העלאת הקצבה מינימלית ל- 2,200 ₪ לחודש לכל ניצול שואה המקבל קצבה חודשית- עלות של 166 מיליון ₪: היום נעות הקצבאות בין 1,825-5,400 ₪ לחודש לניצול (תלוי באחוז הנכות שלו). הקצבאות החדשות יהיו מעתה 2,200-5,400 ₪ לחודש (לא כולל זכאות ועל פי מצב סוציאלי). סעיף זה מתייחס ל- 70,000 ניצולי השואה נכי רדיפות הנאצים ול- 18,500 ניצולי השואה יוצאי מחנות ההשמדה והגטאות שזכאים לזכויות נר”ן (נכי רדיפות הנאצים).
3.
כל ניצולי השואה לא ישלמו יותר עבור התרופות שהם צורכים. עלות של 130 מליון ₪. הניצולים יקבלו מעתה הנחה של 100% עבור השתתפות עצמית לתרופות שבסל התרופות, לעומת 50% הנחה כיום.
4.
חסל בירוקרטיה- כסף ישירות לחשבון הניצולים במקום סחבת וקבלות: מענק שנתי של 3,600 ₪ לניצולי שואה שעלו אחרי 1953 ושאינם יוצאי מחנות ההשמדה והגטאות, עלות של 288 מיליון ₪. עד כה היו הניצולים בקבוצה זו זכאים להחזר של 4000 שח פעם בשנתיים בלבד על טיפולי שיניים ורכישת משקפיים וזאת רק לאחר שהציגו קבלותומסמכים.החל מאישור התכנית יקבלו כ 80,000 ניצולים 3600 שח בכל שנה בהעברה ישירה לחשבונם ללא כל צורך בהצגת מסמכים וקבלות וזאת על מנת שיוכלו לקבל את הטיפול הנדרש לכל אחד ואחת על פי צרכיהם.
5.
9000 ניצולי שואה נזקקים יקבלו מענק שנתי של 2000 ₪. עלות של 18 מיליון ₪.
6.
סיוע לבני זוג של ניצולי שואה שנפטרו- תשלום קצבה של 2,000 ₪ לחודש לבן הזוג, החל מהשנה הרביעית לפטירה(עד כה ניתן הסיוע רק בשלוש השנים הראשונות שבהן בן הזוג המשיך לקבל את קצבת הנפטר). עלות של 65 מיליון ₪.
7.
שירותי רווחה לניצולי שואה: מרכזי יום- עלות של 10 מיליון ₪. התקציב מיועד לשירותים במרכזי היום הקיימים.
8.
ביקורי בית לניצולי שואה: פרויקט ‘והדרת’- עלות של 10 מיליון ₪.
9.
סיוע נפשי ופסיכולוגי לניצולי השואה מהמעגל השני בהתאם לצורך הרפואי של כל ניצול (חלקו בבית המטופל וחלקו במועדונים ומרכזי טיפול) בעלות של 50 מיליון ₪.
10.
שינוי מבחן ההכנסה כך שלא יכלול את הקצבאות המשולמות ע”י הרשות לזכויות ניצולי השואה. עלות של 55 מיליון ₪. קצבת הסיעוד של ביטוח לאומי משולמת כיוםבהתאם למבחן הכנסה בו עומד הקשיש. החל מאישור התכנית כל גמלה המשולמת לניצולי השואה לא תחשב כהכנסה לצורך זכאות הניצול לקצבת הסיעוד.

שרי האוצר והרווחה יבקשו מהממשלה, בישיבתה הקרובה, להסמיכם להביא את תיקוני החוק הנדרשים בתוך 30 יום על מנת שניתן יהיה לאשר אותם בכנסת במושב הקרוב ובדחיפות המירבית.

אוקיי, קיופיד, למד אותי איך להיות פופולרי/ת // שישבת עם עידן קוולר

הסיפורים היום בפינה “האחראי על האינטרנט”, המשודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית שישבת עם עידן קוולר בגל”צ:

* הרשת החברתית הישראלית “מקושרים” עומדת בפני סגירה. בוואלה אומרים, לפי דיווח של גלובס, כי “בשנה האחרונה הטראפיק צנח ואין כדאיות כלכלית להמשיך ולהחזיק את ‘מקושרים’ באוויר”.

אחד המייסדים, שחר בר דוד, כתב (בפייסבוק, כמובן):

לפני יומיים קיבלתי הודעה על כך ש״מקושרים״, האתר אותו הקמתי בזמן שהייתי חייל בן 20 יחד עם 2 שותפי, ויקי גלאם וגיא כהן עומד להסגר לצמיתות. מבחינתי מדובר בסיומה של תקופה, למרות שרשמית מכרנו את האתר ל״וואלה״ כבר לפני 4 שנים וגם את תפקידי סיימתי אי שם עדיין יש לי מקום גדול בלב לבייבי הזה ככה שהצביטה בהחלט הורגשה…

אני גאה ב״מקושרים״, על האופן שגדל, התפתח, על כך שהגביר את התקשורת החברתית בין אנשים, שגרם לחיבורים בכל התחומים מחברויות,ביזנס, זוגיות ועוד. עד היום בלא מעט מקומות שאני הולך ניגשים אלי אנשים ומודים על זה שהכירו באתר ואף הגיעו מתחת לחופה. לא משהו שהוא טרוויאלי מבחינתי ותמיד מעלה חיוך ומציף את כל הזכרונות מהתקופה המדהימה שהיתה.

שמח שהייתה לי ההזדמנות להיות חלק מההיסטוריה של האינטרנט הישראלי ובעיקר לגרום לאנשים להיות חברותיים יותר, לתת במה לאנשים לבטא את עצמם (שחר תעלה אותי לראשי) אבל בעיקר לחייך…

* ניו יורק מגזין ראיין ארבעה מהחברים הניו יורקרים היותר פופולריים באתר ההכרויות אוקייקיופיד, וביקש מהם עצות לפרופיל מוצלח. הכתבה מפברואר חזרה לרדאר בעקבות מאמר של אחת מהמרואיינות ב-XOJane.

חיות סלפי // הורדות

"הורדות". קליק לארכיון המדור. איור: Deluxx (רשיון cc-by-nc); הנפשה: עידוק

ארז צדוק. צילום: דנה שדה בקניון מלא חיות, שני טווסים מצטלמים באמצעות טלפון סלולרי בעודם עולים במדרגות הנעות. “האיור הזה נעשה כחלק מתרגיל בקורס איור בבצלאל בהנחיית המאייר דוד פולונסקי”, מספר היוצר, ארז צדוק (שאותו ראיינתי בעבר על קומיקס על ילדי תימן החטופים). “הנושא היה סיפורי עיר, כלומר לבחור עיר ולאייר שלושה פוסטרים. בחרתי בתל אביב כגן חיות אחד גדול עם חלוקה של צפון-מרכז-דרום. ניסיתי לדמיין איזה חיות יגורו בכל איזור, והיה לי ברור שצפון העיר זה המקום המושלם עבור טווסיות הסלפי”.

טווסיות הסלפי. איור: ארז צדוק


התפרסם במקור במדור “הורדות” בגליון 3.2014 של מוסף פירמה של גלובס

בידקו: האם אתם קורבנות פוטנציאליים של גניבת זהות וחשבון בנק?

כסף אינטרנט. איור: Damian Vila (cc-by-nc-sa)

ynet העלה פרסומת שירות חדש של חברת ELOAN, שבאמצעותו תוכלו לבדוק אם אתם עלולים ליפול קורבן לגניבת זהות. ספציפית, מדובר בגניבת זהות שמשמשת לביצוע פעולות בחשבון הבנק דרך האינטרנט.

במסגרת השירות, תתבקשו להעביר ל-ELOAN את שם המשתמש והסיסמה שלכם לניהול חשבון הבנק באינטרנט. אם לא מסרתם את השם והסיסמה – אתם בטוחים. אם מסרתם – אתם כנראה בקבוצת הסיכון של אנשים שמסכימים למסור את שם המשתמש והסיסמה שלהם לאחרים.

כתבה על ELOAN ב-ynet

תודות: יהונתן קלינגר, ג’וני זילבר

לדף הבא →