גלעד ארדן – שוטר במנהטן איים ותקף אזרחים שצילמו אותו. לא תאמין מה קרה לו אחר כך

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

“בואו נתחיל עם מציאות מדומיינת, על ארץ אחרת, נניח שוטרי מקוף במנהטן”, ביקש שר בטחון הפנים, גלעד ארדן, מהישראלים בתגובה למתקפה האלימה של שוטרים על מייסם אבו אלקיעאן. “שוטרי המקוף במנהטן מבקשים מהאדם להזדהות. אבל הוא? ובכן, הוא לא מסכים. הוא מבקש שהם יזדהו בעצמם. לגיטימי? אני מניח שבמנהטן בשלב הזה הבנאדם כבר היה על הרצפה”.

בואו נתחיל עם מציאות מדומיינת, על ארץ אחרת, נניח שוטרי מקוף במנהטן.

מנהטן, כן? לא מקום מאוים במיוחד, בוודאי לא כמו ישר…

Posted by ‎גלעד ארדן | Gilad Erdan‎ on Tuesday, May 24, 2016

בוא, ארדן, בוא נלך לשוטרי מקוף במנהטן, באמת. ב-19/5, רייזל מרטינז, שוטר מקוף מהארלם, היה בתפקיד. שוטרים ניסו לעצור באלימות אופנוען, שנטען שהפריע קודם לכן לעיכוב של נהג אחר. מרטינז תועד מאיים באקדחו לעבר איש שתיעד את האירוע, ואחר כך הכה באגרופים את אחד המתעדים. במנהטן בשלב הזה, המשטרה נטלה את אקדחו ואת תג השוטר שלו, בעוד מח”ש המקומי החל לחקור את המקרה.

אבל גם לניו יורק יש ארדנים משלה, במקרה הזה נציב משטרת העיר ניו יורק, ביל בראטון, והוא מודאג: “יש תופעה בארץ הזאת שאנחנו צריכים לבחון, והיא לא רק בניו יורק. זה הפך מאוד רציני. כמעט הייתי מתאר את זה כמגיפה במדינה הזאת”, אמר בראטון בכנס של מפקדי משטרה ובכירי אכיפת חוק שנערך בניו יורק, שעליו דווח בניו יורק דיילי ניוז.

רייזל מרטינז, שוטר משטרת העיר ניו יורק, מאיים בנשקו על אזרח שמתעד אותו בעת ביצוע מעצר. צילומסך מסרטון תיעוד המעצר

המגיפה שבראטון מדבר עליה – בפברואר תועד שוטר בברונקס יורה למוות בפיטבול שניגש אליו שמח ומכשכש בזנבו, ובמרץ הושעה מפקח וצוותו לאחר שתועדו מרביצים לדוור שצעק להם להיזהר לא לפגוע ברכב הדואר שלו – אינה האלימות המשטרתית דווקא, אלא התיעוד שלה. “יש מאמצים גוברים מצד בודדים – לפעמים בקהל ולעתים קרובות אספסופים – לנסות להקליט, לאיים וליצור פחד ולשחרר עציר פיזית”, אמר בראטון, שטען כי אנשים מקליטים שוטרים בתקווה לתפוס שוטרים בקלקלתם, גם אם הם צריכים לביים את המשבר, כך לטענת בראטון. “אין לך זכות להתנגד למעצר, וברבים מהסרטונים הללו, אנשים מתנגדים באלימות ומקבלים עידוד מהקהל”.

אולם על אף מגפת התיעוד, העידוד להתנגדות אלימה והמשברים המבויימים על ידי אזרחים שמחפשים להפיל שוטרים, בראטון טוען שהאלימות המשטרתית המתועדת נדירה מאוד. “היום יש 8 מיליון מצלמות בעיר העירומה [הוא מרפרר לסדרת הטלוויזיה “העיר העירומה” משנות ה-1950-1960, שעסקה בבלשי משטרת ניו יורק] והעיר באמת עירומה בגלל המצלמות הללו. אבל אנחנו מקבלים בממוצע סרטון אחד או שניים בחודש שמוצגים לנו [לוועדת בדיקת התלונות האזרחית] של התנהגות-לרעה לכאורה של שוטרי משטרת העיר ניו יורק. בואו ניקח את זה בחשבון ונשים את זה בהקשר”.

תחת בראטון פעלו השוטרים שתפסו את אריק גרנר בלפיתת חנק שהביאה למותו, אחרי שעצרו אותו על מכירת סיגריות בודדות ולא בחפיסות עם מדבקות המס הנדרשות, וסירבו לשחררו מלפיתת החנק למרות שאמר שוב ושוב “אני לא יכול לנשום”, 11 פעמים, אמירה שהפכה לסיסמה נגד אלימות שוטרים המופנית כלפי אזרחים שחורים. המקרה תועד במצלמה סלולרית, אולם השוטר שחנק את גרנר זוכה על ידי חבר מושבעים גדול בסטאטן איילנד, והתיק עדיין עומד בפני חקירה של חבר מושבעים גדול פדרלי. באיגוד המקצועי של השוטרים טוענים שגרנר ניסה להתנגד למעצר.

ביל בראטון, נציב משטרת העיר ניו יורק. תמונה: DonkeyHotey (cc-by)

בראטון הציג את הפתרון של משטרת ניו יורק לאזרחים השקרנים וסרטוני התעמולה התיעודיים שלהם: מצלמות-גוף שיוצמדו לשוטרים, שלדבריו “יוכלו לצלם מה שקורה לפניהם. נקבל הרבה איזון בדרך זו”. אצלנו, המשרד לבטחון פנים, שתחת ישראל אהרונוביץ’ התנגד בעבר למצלמות על שוטרים, שינה את עמדתו, ובקרוב נוכל לקבל תיעוד מגמתי של מעצרים ותירוצים יצירתיים כגון “הסוללה נגמרה בדיוק רגע לפני שהחשוד התחיל להתנגד למעצר ולכן נאלצנו לפרק אותו כמו לגו בלי לתעד איך מרכיבים אותו מחדש”.

ארדן חרטטן

“בואו נתחיל עם מציאות מדומיינת, על ארץ אחרת, נניח שוטרי מקוף במנהטן”, כתב השר ארדן, ולא חשבתי שהוא מתכוון למציאות מדומיינת פשוטו כמשמעו. אבל מתברר שכן.

ארדן: ” שוטרי המקוף במנהטן מבקשים מהאדם להזדהות. אבל הוא? ובכן, הוא לא מסכים. הוא מבקש שהם יזדהו בעצמם. לגיטימי? אני מניח שבמנהטן בשלב הזה הבנאדם כבר היה על הרצפה, אבל נגיד שלא. נגיד שהם מקבלים את דרישתו ומציגים לו תעודה. אלא שאז אותו אדם מחליט שהתעודה מזויפת. הוא לא מאמין להם. הוא רוצה ראיה נוספת, הוא מוכן להזדהות רק כשיראה מישהו עם מדים. לא חשוד בעיניכם? סך הכל ביקשו ממנו להזדהות. [\] מה אז היה קורה לו? מה אז היו עושים שוטרי המקוף במנהטן?”.

ארגון זכויות האזרח NYCLU: “בניו יורק, אתם לא חייבים לשאת תעודה מזהה, ואתם לא חייבים להראות תעודה מזהה לשוטר”.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת אילאיל שחר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30

זהירות, שוטר! דרושה אפליקציה לאזהרה מפני שוטרים וניידות משטרה

“ראיתי פה שוטר ברחוב – להתקשר למשטרה?” (אביב מזרחי)

מפגינות ושוטר, 22.6.2012. תמונה: עידו קינן

שוטרי משטרת ישראל יכולים פשוט לבוא ולדפוק מכות רצח למישהו כי תירוץ-כלשהו-מח”ש-ימרחו-את-זה-אחר-כך, כפי ששוטרים סמויים אלימים עשו היום לעובד סופר יודה בתל אביב, תושב חורה , ששמו לא פורסם בתקשורת) [עדכון] שמו מייסם אל-קיען, כפי שדיווחו אקטיביסטים מהשטח [\עדכון], כי 5-8 שוטרים לא יכולים לעצור אדם, גם אם המעצר היה מוצדק וגם אם הוא התנגד לו, בלי לשבור לו את השיניים. המשטרה מסרה כי “משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות נגד כל מי שמסכן את חיי האזרחים בישראל”, אבל בניגוד לדברים לא דווח עד כה על השעיה או מעצר של השוטרים האלימים.

תזכורת: קצין המשטרה סנ”צ יוסי שפרלינג, שהמפגינה מאיר גורקין תקפה את אגרופיו עם צווארה בעוצמה רבה כל כך עד שכמעט נחנקה בהפגנת המחאה החברתית ביוני 2012, בכלל לא עמד לדין בבית משפט של אנשים רגילים, אלא בבית דין משמעתי של המשטרה, שזיכה אותו.

לפני מספר חודשים סיפרתי כאן על גרשאד, אפליקציה לאזהרה מפני משטרת הצניעות של איראן. משתמשי האפליקציה יכולים לפרסם בה דיווחים על מיקום של שוטרים, ולהשתמש בה ככלי ניווט להימנעות בזמן אמת ממעבר במקומות שבהם יש שוטרים כאלו.

אנחנו צריכים אפליקציה מקומית כזו, שתזהיר אנשים מפני שוטרים, יס”מניקים, מג”בניקים, אנשי הסיירת הירוקה ושאר חמושים, וכן מפני ניידות וניידות סמויות (עם מאגר שמתעדכן על סמך דיווחים ממספר מקורות מאומתים, שמזהים רכב מסויים כרכב משטרה סמוי). אפליקציה כזו יכולה לשמש גם למטרה ההפוכה – להביא במהירות כמות גדולה של אנשים למנוע מהפושעים במדים למעול בתפקידם ולנצל לרעה את כוחם.

עכשיו מול העיריה – עובד ערבי בסופר יודה יוצא להשליך את הזבל, ניגש אליו בחור עם מכנסיים קצרים ואומר לו תראה לי תעודת זהות…

Posted by Erez Krispin on Sunday, May 22, 2016

לפרוץ למוסד ולקבל עבודה • המוזיאון הלאומי המקוון של הולנד • התשבצאי שנתפס מעתיק » רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

מרטיין פרונק מהרייקסמוזיאום מסביר איך מוזיאונים מתאימים את עצמם לטכנולוגיות חדשות ולדור שגדל עליהן | מומחה הסייבראבטחה ים מסיקה מספר איך המוסד וארגונים אחרים מזמינים האקרים לפרוץ לאתריהם כדי להתקבל לעבוד אצלם | מאגר מידע של רבבות תשבצים חשף מעתיקן סדרתי

המוזיאון מקוון כעת, סליחה על הנוחות

ב-2015 ביקרו ברייקסמוזיאום, מרטיין פרונק, ראש מחלקת דיגיטל ותקשורת ברייקסמוזיאום. צילום: ריקי רחמן, מוזיאון מגדל דודהמוזיאון הלאומי של הולנד, 2.35 מיליון אנשים. באותה שנה גלשו לאתר המוזיאון 14.6 מיליון גולשים. באתר אפשר למצוא סריקות איכותיות של כ-240 אלף עבודות אמנות, חלקן משוחררות מזכויות יוצרים ומותרות לשימוש מסחרי. המוזיאון ערך תחרות לשילוב היצירות המוצגות אצלו בפריטי עיצוב.

בתוכנית מתראיין מרטיין פרונק, ראש מחלקת דיגיטל ותקשורת ברייקסמוזיאום, שהשתתף ביום העיון “חוויית המבקר במוזאונים בעידן הדיגיטלי” במוזיאון מגדל דוד, ומספר איך מתאימים את חוויית המוזיאון למבקרים אונליין, אופליין ומשולבים.

ועוד על הולנד, אמנות וטכנולוגיה: הרמברנדט הבא – פרויקט שיוצריו הזינו לתוכנת בינה מלאכותית ציורים של האמן ההולנדי, סריקות תלת ממד שלהן עם משיכות המכחול שלו ומידע על התמונות, וזו יצרה לפי הוראותיהם ציור חדש, שמחקה את סגנונו.

הציור של פרויקט "הרמברנדט הבא"

מה חשבת שייצא לך מהברז, סייבר?

חידת ה-CTF של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים

ים מסיקה. צילום: מסיקה
המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים פתח CTF (ר”ת של capture the flag), אתגר-הרפתקה שנועד למשוך האקרים, לבחון את כישוריהם ולסנן את הטובים שבהם למועמדות לתפקידי סייבראבטחה וסייברתקיפה.

מומחה הסייבראבטחה ים מסיקה מספר בתוכנית שהשיטה הזאת אינה ייחודית למוסד, ומשמשת גופים בטחוניים בארץ (השב”כ ב-2009, רפא”ל ב-2015) ובעולם, וגם חברות טכנולוגיה.

השיטה גם אינה חדשה – שורשיה נטועים עוד בימים של בלצ’לי פארק במלחמת העולם השנייה, אז פרסם הביון הבריטי תשבץ הגיון בעיתון הטלגרף, וביקש ממי שפותר אותו בזמן קצר ליצור קשר בנוגע לעבודה מיוחדת במינה.

התחום האפור של התשבצים

מחבר התשבצים בן טאוסיג גילה שתשבץ שכתב עבור שירות סינדיקציית התשבצים Universal Crossword ב-2004 פורסם שם מחדש תחת קרדיט אחר ב-2008, ושוב תחת שמו של טאוסיג ב-2015. הוא גילה זאת באמצעות מאגר מידע של תשבצים ותוכנה להשוואת תשבצים, שניהם פיתוח של מהנדס התוכנה וחובב התשבצים סול פוונסון.

תשבץ תלת-ממדי. תמונה:  Petter Duvander (cc-by-nc)

בעקבות הגילוי, שטאוסיג פרסם בטוויטר, אתר fivethirtyeight.com בדק באמצעות אותם כלים תשבצים נוספים, וגילה שטימות’י פרקר, עורך התשבצים של יוניברסל ושל היומון האמריקאי הנפוץ USA טודיי, נהג להעתיק באופן שיטתי – נושאים, שלדים, הגדרות ופתרונות ואפילו תשבצים שלמים – בעיקר מתשבצים של הניו יורק טיימס, אבל גם מתשבצי עבר של עצמו, ולפרסמם תחת שמו ותחת שמות בדויים.

התחקיר הוביל להשעייתו של פרקר מתפקידו.

תיקון: בתוכנית דיווחתי בטעות שכלי השוואת התשבצים פותחו על ידי אנשי אתר fivethirtyeight.com.


עורכת: מאיה גייר, מפיק: מירון ששון; טכנאי: שי לביא; מפיקת דיגיטל: סתיו נמר; מגיש: עידו קינן. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון התוכנית; פניות לתוכנית: reva@room404.net

מועצת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית מדגימה את הצורך הבהול במועצת רשות לאומית לחדשנות טכנולוגית

זו מודעת דרושים ממשלתית שהתפרסמה בעיתון:

מודעה של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית

1. המודעה טוענת ש”ניתן לצפות בתנאי הסף של התפקיד באתר לשכת המדען הראשי של משרד הכלכלה והתעשייה”, ואז מציגה לינק – לא לאתר, אלא למסמך וורד באתר – כי למה לתת לינק לעמוד ווב עם טקסט בתוכו, כזה שנפתח בכל דפדפן, אם אפשר לגרום לסלולרי/מחשב שלכם להוריד עותק של מסמך וורד ורק אז לפתוח אותו במעבד תמלילים, ולהקשות עליכם לשתף את הלינק. חדשני.

2. הלינק הזה מכונה במודעה “(להלן: ‘אתר האינטרנט’)”. המרכאות סביב “אתר האינטרנט” הן כנראה לציון סרקזם.

3. הלינק מופיע במלוא תפארתו, http://economy.gov.il/RnD/Documents/nazhig_zibhur.docx (עם התעתיק החדשני nazhig zibhur למונח “נציג ציבור”), כי שירותי קיצור כתובות ואו קיוארקוד זה לא חדשני.

4. ומסמך הוורד הזה הוא אפילו לא טופס המועמדות!

סטימפאנק. תמונה: Jeremy Keith (cc-by)

5. בתוך המסמך יש לינק לטופס המועמדות, שגם הוא מופיע במלוא תפארתו (http://csc.gov.il/DataBases/Forms/Documents/584.pdf), כי לשים הייפרלינק על מילה במסמך וורד זה לא חדשני.

6. בתוך המסמך יש גם כתובת אימייל שאליה צריך לשלוח את הטופס וקורות החיים והמסמכים הנלווים. כי טופס הטמלי (form), שאפשר למלא אונליין ולצרף אליו קבצים, זה לא חדשני.

מסמך DOCX עם פרטים על הגשת מועמדות לתפקיד נציג ציבור במועצת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית

7. בגוף הטופס עצמו בכלל כתוב שצריך לצרף אותו כנספח לגיליון המועמדות המקוון.

8. אין גיליון מועמדות מקוון.

. ואת טופס המועמדות בכלל אי אפשר למלא בצורה דיגיטלית, כי הוא פדף נעול במקום מסמך וורד פתוח. כדי למלאו דיגיטלית צריך להדפיס אותו, למלא בכתב יד ולסרוק, או לעשות צילומסך ולכתוב עליו באמצעות תוכנה גרפית, או לפרוץ את הפדף באמצעות תוכנת עריכת פדפים שיש לכל אחד בבית אם הבית שלו הוא משרד של גרפיקאים.

9. והאמת שממילא צריך להדפיס, כי בטופס המועמדות כתוב שמלבד צירוף הטופס לגיליון המועמדות המקוון, שכאמור לא קיים, צריך גם לשלוח את הטופס עם כל המסמכים בשני עותקים פיזיים בדואר-חלזון לגב’ בת-אל כהן ב”אגף בכיר בחינות והמכרזים נציבות שירות המדינה” (כך במקור), ולמה? כי דואר ישראל זה חדשני.

טופס PDF להגשת מועמדות לתפקיד נציג ציבור במועצת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית

10. וכל החדשנות הטכנולוגית הזאת לא באה לעולם אלא כדי לאתר נציג/ת ציבור ל, פאוזה קומית, “מועצת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית”.

11. ככל הידוע, אפרים קישון לא כתב את המודעה הזאת.

חברי הלהקה שהציעו למכירה סרטון סקס שלהם שדלף התנצלו על ההונאה » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

“כולם היקרים, אנחנו כותבים להם היום כי אנחנו רוצים שתהיו הראשונים לדעת את החדשות”. כך פתחו חברי להקת YACHT (יאכטה), קלייר אבנז וג’ונה בכטולט, את הפייספוסט שפרסמו ביום שני, ובה דיווחו לאוהדיהם כי מישהו גנב והעלה לרשת סרטון שבו תיעדו את עצמם מזדיינים.

הסרטון, מסבירים השניים בהודעה (שאף שהיא חתומה על ידי שניהם, מכילה את המילים “קלייר ואני”, כאילו בכטולט הוא זה שכתב אותה לבדו), נוצר כדי לסייע לזוגיות שלהם, שנמצאת תחת לחץ כפול – אישי ומקצועי. “כל מי שקורא את זה ונמצא במערכת יחסים ארוכת טווח מבין ששימור מערכת היחסים הוא דבר משתנה-תדירות ומאתגר. זה קשה במיוחד כשהקווים בין הקריירה והרומנטיקה מעורבבים כמו אצלנו. הלחצים הפיננסיים שהיינו נתונים אליהם, שבפועל גולשים לחיים שמחוץ-לתוכנית-הלימודים, יצרו נסיבות שבהן חשנו שאנחנו צריכים קצת בריחה מהיומיום. אז הדלקנו את המצלמה, נהיינו עירומים ועשינו סקס”.

חברי להקת YACHT, קלייר אבנז וג’ונה בכטולט. תמונה: Steve Schroeder (cc-by-nc)

“אנו חשים שאמנות היא מעשה של נדיבות. האמנות שאנחנו יוצרים עבור הציבור מיועדת למטרה המוצהרת הזאת. ועכשיו אנחנו במצב המשונה שבו המנות שיצרנו עבור עצמנו, ועבור עצמנו בלבד, זמינה לצפייה לכל מי שיש לו חשק ללחוץ על פליי – טשטוש אמיתי ומשפיל בין הציבורי לפרטי”, כתבו היאכטונרים בהודעה. הם ציינו באפולוגטיקה כי “הטעם שלנו בחדר המיטות עשוי להיראות בלתי שגרתי לחלק מהאנשים, ואולי דוחה”, אבל ציינו כי “אלה החיים הפרטיים שלנו, ולא צריכה להיות לאיש שליטה על מה שאנשים עושים בהסכמה בחייהם הפרטיים”. ההודעה הסתיימה בבקשה מהמתגלצ’ים לכבד את הזוג ולהימנע מלצפות בסרטון: “אחננו אוהבים את כולכם ומקווים שתקבלו את ההחלטה הנכונה. ואם לא, אנחנו מקווים שתמשיכו ליהנות מהמוזיקה, בלי קשר למה שתראו היום. באהבה וכבוד, ג’ונה וקלייר”.

ההודעה של להקת YACHT על גניבת סרטון הסקס שלהם. קליק להודעה המלאה

כשלוש שעות אח”כ פרסם הזוג תגובה לסטטוס של עצמם. “אנחנו נרגשים עמוקות מהתמיכה הגורפת שהפגנתם”, כתבו השניים. “מאז שזה קרה, חקרנו את נושא קלטות הסקס. זה לא צריך להפתיע איש שפאמלה אנדרסון לא ראתה אגורה מהקלטת שהיא צילמה עם טומי לי, ופריס הילטון הפסידה במאבק משפטי נגד האיש שהדליף את הסרטון הפרטי שלהם. אנחנו לא מיומנים כמו הקרדשיאנים, אבל חשבנו על משהו הבוקר: אנחנו יכולים לנסות ולהפיץ את הסרטון ישירות אליכם בעצמנו. לימונדה?”.

התגובה של להקת YACHT, שבה היא מבקשת מהמתגלצ'ים לרכוש דרכה את סרטון הסקס. קליק להגדלה

המילה האחרונה עשויה לרמז לשני דברים, למימרה “כשהחיים נותנים לך לימונים, עשה מהם לימונדה”, כלומר לקחת משהו חמוץ (סרטון סקס פרטי שהודלף) ולעשות ממנו משהו מתוק (כסף מהפצת תוכן עצמאי); ול”לימונדה”, האלבום של ביונסה, שעסק בקשיי הזוגיות המונוגמית, יצא בבכורה בשירות ההזרמה (סטרימינג) טיידל שבבעלות בעלה, המוזיקאי ג’יי זי, ויחד עם הבלעדיות על ההזרמה של הקטלוג של פרינס קידם אותו למקום 2 באפליקציות iOS.

“הסרטון בחוץ. אנחנו לא יכולים לשנות זאת. אבל אנחנו יכולים לנסות להיות ‘הכי יאכטה שאפשר’ בקשר לזה, ולקחת איזשהו סוג של בעלות על מה שקרה”, כתבו היאכטונרים. ‘אז אנחנו מבקשים מכם דבר אחד. אם אתם מרגישים שאתם 100% חייבים לראות את הקלטת הזאת, אל תזרימו אותה דרך איזה אתר טיוב או טורנט. במקום זה, אנחנו מפצירים בכם להוריד את הסרטון, לואי סי.קיי-סטייל, ישירות מאיתנו” (הם מרפררים לסדרה “הוראס ופיט”, שסי.קיי יצר עצמאית והעלה לצפייה באתרו, בתשלום ישיר אליו). בסוף התגובה הם הפנו לעמוד באתרם שממנו יתאפשר להוריד את הסרטון, fuck.teamyacht.com. בעמוד הזה ציינו השניים שפתחו בהליכים נגד מפיץ הסרטון, וציינו כי “השליטה באיך הסרטון הזה יִצָּפֶה, ומי מרוויח ממנו, הם הדרך היחידה של סוכנות (agency) שנותרה לנו מהסיטואציה הנצלנית הזאת”.

התקשורת דיווחה על זוג המוזיקאים האמיצים, שהפכו מקורבנות לגיבורים, אך איש לא הצליח לצפות בסרטון – נסיונות להורידו נתקלו בתקלות והודעות שגיאה. היו שחשדו שמדובר בהונאה, מה שהתגלה כנכון אחרי שהשניים פרסמו את הסרטון באתר סרטוני הפורנו פורנהאב והפיצו טורנט שלו – והתוודו שמדובר בתרגיל יחצני לקידום הקליפ והשיר “I Wanna Fuck You Till I’m Dead“.

סרטון הסקס עצמו מצולם בירוק-שחור-לבן של מצלמת ראיית-לילה, והוא מציג את הזוג בפורפליי שמוביל לתלישת פרצופיהם וחשיפת פניהם האמיתיים – מעין חרקים/חייזרים ענקיים. “יצרנו ‘קלטת סקס’, ורצינו שתצפו בה”, כתבו היאכטונרים אחרי החשיפה. “שחררנו אותה כקונספירציה שנחשפת לאט, בהשראת תיקים באפילה, Nathan for You ו-KLF. זה פרויקט שאיפשר לנו לשחק בו-זמנית עם מדע בדיוני, כלכלת תשומת הלב, עיתונות קליקבייט וקלטות סקס של סלבריטאים”.

השניים סירבו בתחילה לקבל את הביקורת הקשה שנמתחה עליהם על הניצול הציני (ובמקרה הזה הקלישאה “ניצול ציני” מדוייקת) של האמפתיה הציבורית לקורבנות אמיתיים, סלבריטאים או לא, של סרטוני סקס פרטיים שדלפו לרשת, כאלו שחייהם צולקו וכאלו שהתאבדו בעקבות החוויה המצלקת. ” מעולם לא הקלנו ראש בקורבנות של כל סוג של התעללות מינית. בכנות, אנחנו מוצאים את זה מטריד שכלי תקשורת יכולים לעשות את המעבר חסר האחריות מ’קלטת סקס של סלב’, שהוא דימוי תרבותי שהפרויקט הזה מרפרר אליו במפורש, ל’פורנו נקמה’, שהוא לא מצחיק, דוחה, מעורר שאט נפש מוסרית, ולגמרי לא קשור. אפילו בתוך הנראטיב הבדיוני שיצרנו, לא היתה שום אלימות או ניצול. זה עסק לכל אורך הדרך בסוכנות והעצמה פרואקטיבית”.

פריים מ"קלטת הסקס" של להקת YACHT. צילומסך

בהמשך מחקו השניים את תגובתם ופרסמו התנצלות, שבה חזרו בהם מהדברים ומה”לא-התנצלות המחורבנת” שלהם.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30

חומת-העצב של ימי הזכרון, השואה, ט’ באב וכיפור • מידע

אוסף החוקים, התקנות וההחלטות מאחורי חומת-העצב, שמונעת צפייה בשידורים “לא-עצובים” בטלוויזיה בימי האבל והזכרון הלאומיים והדתיים. יש עוד שלא כללתי פה? אנא שילחו אלי לת”ד 404.

• כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעלי זיכיון) התש”ע-2009 [פדף]
ימים בעלי אופי מיוחד
36. (א) בעל זיכיון לא ישדר שידורים ביום הכיפורים, החל בשעה שלפני כניסת החג ועד שעה לאחר יציאתו.
(ב) בעל זיכיון יתכנן את לוחות התכניות שהוא מגיש לאישור הרשות, תוך התחשבות בימי החג והמועד ובימי הזיכרון והאבל החלים בתקופה שאליה מתייחסים הלוחות.
(ג) בעל זיכיון יתאים את שידוריו בימי חג ומועד לאופי המקובל של ימים אלה.
(ד) בעל זיכיון יתאים את שידוריו בימי אבל וזיכרון לאופי המקובל של ימים אלה;

פרק ג’: אפיון השידורים ותוכנם
6. (ב) בעל הזיכיון ישבץ בלוח התכניות שלו תכניות מהפקה מקומית בנות 24 דקות לפחות העוסקת בהרחבה בימי חג, מועד, זיכרון או ציון ממלכתי, שבהם יבחר, שיהיה בהן כדי להעמיק את ידיעת הציבור ואת תודעתו לאותם ימים (להלן – תכניות לימים מיוחדים), שישודרו בין השעות 19:00 ו–24:00 באותם ימים או בימים שקודמים להם; ראה המנהל כי בעל הזיכיון שיבץ תכניות לימים מיוחדים בהיקף שאינו הולם, רשאי הוא להורות לו להוסיף תכניות לימים מיוחדים ללוח התכניות שלו.

• כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התשס”ג-2002 [פדף]

(ד3) המנהל רשאי להורות לבעל זיכיון המשדר ביום מועד, זיכרון או ציון ממלכתי, שאינו יום כאמור בסעיפים קטנים (ד) סיפה, (ד1) או (ד2), לשדר בו תכנית אשר עוסקת בנושא של אותו יום, באורך של 24 דקות לפחות.

טלוויזיה עצובה. תמונה: Toby Evans (cc-by-nc)

• כללי התקשורת (בזק ושידורים) (בעל רישיון לשידורים) התשמ”ח-1987 [פדף]
שידורים בימי חג ושבת ובימי זכרון ואבל [תיקונים: התשנ”ו (מס’ 3), התשס”ג, התשס”ח]
5א. (א) בעל רישיון יקיים את שידוריו העצמיים בחגי ישראל ובימי זיכרון ואבל, במתכונת ההולמת את אופיים.
(ב) בחגי ישראל ובימי זיכרון, או בסמוך אליהם, יקצה בעל רישיון זמן שידור נאות לשידורים הנותנים ביטוי להוויה הישראלית ולמורשת ישראל בהקשר למועדים האמורים; שידורים כאמור יהיו בהיקף שלא יפחת משתי שעות שידור בכל מועד ובכל יום זיכרון, לפחות אחת מהן בשידור ראשוני, וחלקן הארי ישודר בערוצים לילדים ונוער במקבץ השידורים הבסיסי.

• החלטת המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין מס’ 2-23/2004, מיום 02.09.04: כללי שידורים חדשים [פדף]
שידורים בימי חג, אבל וזיכרון
(א) בעל רשיון יקיים את שידוריו העצמיים במועדי ישראל ובימי זיכרון ואבל במתכונת ההולמת את אופיים.
(ב) בעל רשיון יקצה זמן שידור נאות במועדי ישראל ובימי זיכרון לשידורים הנותנים ביטוי להוויה הישראלית ולמורשת ישראל בהקשר למועדים האמורים. שידורים כאמור יהיו בהיקף שלא יפחת משתי שעות שידור ראשוני בכל מועד ובכל יום זיכרון, וחלקן הארי ישודר בערוץ לילדים במקבץ השידורים הבסיסי.
(ג) ביום הכיפורים לא ישודרו שידורים עצמיים ולא יתורגמו לעברית שידורים שאינם עצמיים.

גם סלקום טי.וי לא כופה חומת-עצב ביום הזכרון

יום הזכרון 2016 בשער אתר סלקום טי.וי. צילומסך

אתמול החמאתי ליס על כך שהיא לא כופה את חומת-העצב על לקוחותיה, ומאפשרת להם לצפות בכל קטלוג הווידאו-לפי-דרישה שלה גם ביום הזכרון. מתברר שגם בסלקום טי.וי יש עצמאות לצופים.

יס כפופה לחוקים ותנאי רשיון, שבאמצעותם המדינה מאלצת אותה להציב חומת-עצב שמונעת מהלקוחות לצרוך תכנים “לא-עצובים”, כדי להגיד לאנשים לא רק אם להתאבל, אלא גם מתי ואיך. סלקום טי.וי, לעומת זאת, פטורה מאסדרה זו, מאחר שהיא מתבססת על תשתית אינטרנט, וכפי שהסביר כאן בשנה שעברה דובר משרד התקשורת, ד”ר יחיאל שבי, “השידורים באינטרנט לא מוסדרים”.

אולם סלקום היא חברה שרוצה להתחבב על לקוחותיה, ובמקום לספק שירות טוב במחיר טוב בחרה לעשות זאת על ידי אימוץ סממנים של אדם ציונילאומימשפחתי. לכן מסרה בשנה שעברה, בתגובה לשאלתי לגבי השבתת השידורים ביום כיפור כי “חברת סלקום מכבדת את קדושת יום הכיפורים ומפעילה רגולציה עצמית מותאמת לחוק”, ולגבי הצבת חומת-העצב בימי זכרון ממלכתיים ודתיים מסרה כי “גם במועדים אלה החברה הפעילה רגולציה עצמית והתאימה את השידורים בדומה לחברות האחרות”.

בפועל, בכיפור השאירה החברה ערוצים רבים דולקים, וביום הזכרון הנוכחי, כפי שגילה המתגלץ’ נתנאל תורג’מן, חומת-העצב פרוצה, והצופים נוהרים בשלטים.

תפריט VOD של סלקום טי.וי ביום הזכרון. צילום: נתנאל תורג'מן

תפריט VOD של סדרות בסלקום טי.וי ביום הזכרון. צילום: נתנאל תורג'מן

צפייה בסדרה בסלקום טי.וי ביום הזכרון. צילום: נתנאל תורג'מן

יס לא כופה על לקוחותיה חומת-עצב ביום הזכרון

טלוויזית צעצוע. צילום: Joybot - Sarah Joy (cc-by-sa)

הממלכה מחייבת את ערוצי הטלוויזיה וספקי הטלוויזיה הרב-ערוצית לשים חומת-עצב על שידוריהם בימי זכרון, ט’ באב וכיפור, כך שמי שלא מעוניין להשתתף באבל הקולקטיבי, או לא מעוניין להשתתף בו בדרך שהמדינה הגדירה, יעבור כבר לצרוך אינטרוויזיה בטורנטים ויפסיק לשלם כל כך הרבה כסף. זו מטרה מבורכת.

ובכל זאת, הספקים מעדיפים שלא תפסיקו לשלם להם כסף. יס, למשל. על פניו, הספקית הרבערוצית חוסמת את התכנים הלא-עצובים, כדי לעמוד בתנאים שהמדינה הכתיבה. אבל היא לא באמת רוצה למנוע מלקוחותיה לצפות במה שבא להם, כי היא ספקית רבערוצית, לא משטרת השכול. לכן בפועל, כפי שגילה המתגלץ’ ניר אילין, אפשר לצפות בכל תכני ה-VOD, כך:

1. נכנסים לתפריט הראשי של ה-VOD.

תפריט VOD של יס ביום הזכרון. תמונה: ניר אילין

2. לוחצים על “חיפוש” ומזינים מחרוזת חיפוש, למשל “היהודים” (“כדי לצפות ב’היהודים באים’, שהיא בעליל לא משהו שרוצים שתצפו בו ביום הזקפתרון'”, כלשונו).

חיפוש תוכן ב-VOD של יס ביום הזכרון. תמונה: ניר אילין

3. צופים.

פרקי "היהודים באים" ב-VOD של יס ביום הזכרון. תמונה: ניר אילין

כך היה גם בסלקום טי.וי בכיפור האחרון. למרות שמדובר באינטרוויזיה שאינה כפופה לאסדרת חומת-העצב, סלקום הצהירה שתסגור את שירות ה-VOD שלה ביום הכיפורים, שזה כמו שמוכר הארטיקים בחוף הים יגיד ביום הכי חם בשנה “אני הולך!”, ואז באמת ילך. בפועל, החברה השאירה את ערוצי הספורט, המוזיקה, הזרים וכתבות הווידאו דולקים.

שימושי: קוד אמבד של אירוע פייסבוק

זה הלינק לאירוע:

https://www.facebook.com/events/ID1/

זה קוד האמבד ([WIDTH] הוא משתנה של רוחב האמבד, אפשר לשנותו לפי רוחב העמוד):

<div class=”fb-post” data-href=”https://www.facebook.com/20531316728/posts/ID1/” data-width=”[WIDTH]” data-show-text=”true”><div class=”fb-xfbml-parse-ignore”></div></div>

הדגמה:

אחרי הקיפול – איך הרכבתי את הקוד.

מסיבה. תמונה: by Daniel Horacio Agostini (cc-by-nc-nd)

המשך קריאה

הפרק האחרון ב-12 של “היהודים באים” עלה ליוטיוב אבל אסור להעביר לציבורי עד לשידור

אז אל תעבירו, הפרק ישודר רק ביום שישי הקרוב.

פרק שטרם שודר של "היהודים באים" נחשף ביוטיוב של ערוץ 1. צילומסך

[תיקון] היהודים מוסרים: “אגב זה מפגר במיוחד כי הפרק האחרון לעונה הוא פרק 15 רגשון גיחוך של פייסבוק“.

[עדכון 14:16] רשות השידור הפכה את הפרק לפרטי ואין אפשרות לצפות בו.

[\עדכון 14:16]

אחרי הקיפול – אמבד של פרקי העונה השניה עד כה.
המשך קריאה

לדף הבא →