פירצות סייבראבטחה בשב”ס, צה”ל והמשטרה » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

איציק זוארץ דיווח ב”מבט” ב-10.1.2017 שפרצנים פרצו בשבועות האחרונים למחשבים של שב”ס בבתי כלא בטחוניים, ובהם שיטה, נפחא ורמון, ובין השאר למחשבים של רופאים, שמכילים מידע רפואי סודי ורגיש על אסירים. לפי הדיווח של מבט, בפריצות מעורבים אתרי אינטרנט מכתובות IP ברוסיה (הסבר מפורט יותר לא ניתן). תגובת שב”ס מדגימה התנערות מאחריות בתירוצים בטחוניים: “מטעמים מובנים, שירות בתי הסוהר מנוע ממסירת פרטים בנושא”.

צה”ל דיווח השבוע על מבצע “ציידים ברשת” שניהל נגד יחידת הסייבר של החמאס. זו יצרה פרופילים בפייסבוק של נשים ישראליות מפוברקות, שיזמו שיחות עם חיילים או ענו לחיילים שפנו אליהם, ניסו להוציא מהחיילים מידע בטחוני מסווג ולגרום להם להתקין על הסלולרי אפליקציות וידאו-צ’ט. האפליקציות היו למעשה רוגלות שאיפשרו שליטה במכשיר ואיסוף מידע ממנו – הן פסיבי, מידע שכבר קיים על המכשיר, והן אקטיבי, על ידי הפעלת המצלמה והמיקרופון, התקנת אפליקציות נוספות וגישה לחיישני מידע בזמן אמת, למשל חיישני המיקום. צה”ל דיווח על עשרות סמארטפונים של חיילים שהדביקו את עצמם ברוגלות הללו.

פעיל יחידת הסייבר של החמאס, מתחזה כאישה, משכנע חייל צה"ל להתקין אפליקציית וידאוצ'ט, שהיא למעשה רוגלה. תמונה: דובר צה"ל

וכאן בחדר 404 דיווחתי על פירצת אבטחה באתר “איפ”א ישראל”, סניף ישראל של ארגון השוטרים הבינלאומי, שחשפה פרטים מלאים, אישיים ומקצועיים, על שוטרים, אנשי שב”ס, משמר אזרחי ומג”ב. דובר איפ”א ישראל, ד”ר ערן ישראל, אמר לי: “היתה תקלה בנושא של אותם אנשים שביקשו לחדש תעודות חבר בארגון. האופציה הזאת עוברת עכשיו שינוי והצפנה. כרגע השירות הזה לא ניתן, נחסם, כדי לבדוק בדיוק מאיפה היתה שם דליפה, וזה עובר איזשהו תהליך של שינוי – כך שנכון לרגע זה, אם תרצה לבקש לחדש תעודת חבר בארגון, תצטרך לעשות את זה באמצעות פקס. כך שהבעיה למעשה נפתרה”. בפועל, הפירצה נסגרה רק למחרת גילוייה. המשטרה לא הגיבה בנושא.

פרטי שוטר שדלפו מאתר הארגון המקצועי. "חדר 404" מחק את פרטי השוטר ופרטי הארגון


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


🚘 עיצוב עצמכוניות והעולם שסביבן 💥 מניעת תאונות 💼 ואיך מבטחים אותן? » 📻 רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

עולמכונית

כלב במכונת ארקייד. תמונה: עידו קינן, חדר 404 (cc-by-sa)

איך העצמכוניות משנות את העולם שסביבן, ואיך העיצוב שלהן משתנה? דיברנו על כך בתוכנית עם דורי אוריין, מעצב מוצר שמתעסק בעיצוב סביבה, ראש תחום עיצוב מוצר בסמינר הקיבוצים ומרצה בבצלאל, שעושה את הדוקטורט שלו על סוסיתא, המכונית הישראלית. בראיון מקדים לעורכת אחינעם קפון אמר אוריין: “אני מתעסק ביחסים בין עיצוב וחברה. אם אנחנו בונים בית בצורה מסוימת איזה סוג של התנהגות אנחנו מצפים מהדיירים. באותה צורה אני מסתכל על מכוניות – איזו חברה הן ייצרו? למשל, יהיה אפשר לשלוח ילדים בני ארבע לחוגים לבדם. בנוסף, מכוניות היום הן סמל סטטוס, הן נתפסות כמעידות משהו על האדם. כשמכונית פשוט תצטרך לקחת ולהחזיר, או בכלל לא תהיה שלנו, אז זה לא יתפס כך. יש שאלה של מי יסע ולאן. למשל – אם גוגל פתאום יריבו עם העיר נתניה, ויחליטו שאסור להם לנסוע. אצל מי השליטה? עכשיו אתה יכול לנסוע ואנשים לא ידעו לאן נסעת, בעתיד לא תוכל. מצד שני כל מיני אנשים שלא יכולים לנסוע יוכלו – מבוגרים וילדים. יש כבר מערכת של נהיגה אוטונומית. יש מדינות שמותר למכוניות אוטונומיות לנסוע. תוך עשר שנים יהיו מכוניות אוטונומיות לגמרי – אם נסעת כל החיים במכונית אוטונומית, ואתה לא יודע לנהוג, מה תעשה אם תצטרך לקחת את ההגה לידיים?”

מאמר של אוריין על עצמכוניות במגזין “עיניים”:

להורדה (PDF, Unknown)

מכוניות מחליפות פרטים

"האם מכוניות אוטונומיות גם יחליפו ביניהן פרטים בצורה אוטונומית, במקרה של תאונה?" (עמוס שוסט)

עצמכונית משנות גם את עולם הביטוח. בהיעדר נהג, האחריות הביטוחית עוברת – אבל למי? ליצרן המכונית? למתכנת? לבינה המלאכותית? שוחחנו על כך עם דייויד שפירו, מנכ”ל ארניקס (Earnix). בשיחה המקדימה הוא אמר לעורכת אחינעם קפון: “היום בעצם מבטחים בעיקר את הנהג. ברגע שיש רכב אוטונומי אין משמעות לנהג, הנהג הוא הרכב, ולכן אין משמעות של היסטוריית נהיגה של הרכב, זו מכונה. כל המודל של איך מבטחים, איך מורידים את הסיכוי לתאונה, כי אנחנו הרי חיים על סטטיסטיקות. והשאלה הבאה היא למי בכלל מוכרים את הביטוח? אני קניתי את זה כמו מקרר, ובמקרר אנחנו מקבלים אחריות יצרן. וברכב האוטונומי אנחנו מצפים שמי שנתן לנו את השירות יבטח. אז אולי מוכרים ליצרנים? כל המודל משתנה לגמרי. הרכבים האוטונומיים הולכים לקרות – לא בחודש הבא, אבל עוד עשרים שנה מהיום רכבים אוטונומיים כבר יהיו חלק ניכר. אבל לא צריך ללכת רחוק – בשנים הבאות יהיה מספיק מכוניות אוטונומיות, לא יבטלו לגמרי כמובן, אבל מספיק כדי שמישהו יצטרך לענות על הצורך הזה. בעניין הטכנולוגיה לביטוח מושקע בזה כמות אדירה של כסף. עומדת להתעורר בעיה ומישהו צריך לענות עליה”.

עוד על טכנולוגיה וביטוח: גאדג’ט נוזף בנו על הנהיגה הגרועה שלנו ומלמד אותנו לנהוג טוב יותר באמצעות הנחה בביטוח

בעוד שתי שניות תאונה לפניך

המשותף לשחקני שחמט ולנהגים מוצלחים הוא היכולת לראות כמה צעדים קדימה ולפעול בהתאם. לעצמכוניות יש כמה יתרונות על בני אדם בחיזוי הכביש, בין השאר בחיישנים שרואים מעבר למכוניות הבאה ויכולת תגובה מהירה יותר.

עצמכונית של טסלה הדגימה את היכולת הזאת באופן דרמטי בסוף החודש שעבר, בסרטון שפרסם בטוויטר האנס נורדסיג’:

העצמכונית מזהה שבין שתי המכוניות שנוסעות לפניה בכביש עומדת להתרחש תאונה, מצפצפת לאות אזהרה ובולמת – לעדותו של נורדסיג’, עוד לפני שהנהגת הספיקה לבלום. פחות משתי שניות לאחר הצפצוף, התאונה מתרחשת – המכונית הראשונה מתנגשת בזו שלפניה, והמכונית השניה מתהפכת פעמיים. העצמכונית עוצרת במרחק בטוח ואינה מעורבת בתאונה.


עורכת: אחינעם קפון; טכנאי: ניב בן אלי; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו שודרה ב-10.1.2017. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net


פרטים אישיים על שוטרים חשופים באתר ארגון מקצועי, שטוען משום מה שהפירצה כבר לא קיימת

פרטים אישיים של שוטרים, אנשי מג”ב ושב”ס, ופוטנציאלית גם של מתנדבי משמר אזרחי, חשופים באתר ארגון מקצועי ישראלי של כוחות הבטחון, כך חשף מומחה הסייבראבטחה דורון אופק. בארגון מודעים לפירצה וטוענים כי היא נחסמה, אולם החסימה נעשתה בצורה חובבנית והמידע עדיין חשוף ונגיש בקלות. אני לא מפרסם כרגע את שם הארגון כדי לצמצם את הפגיעה בפרטיות השוטרים, עד לחסימת הפירצה.

המידע מגיע מטפסי הצטרפות לארגון, ועל כן מכיל את המידע האישי והמקצועי מפורט שהאנשים מילאו בטפסים הללו – שם מלא בעברית ובאנגלית, תמונה, ת”ז, תאריך לידה, כתובת מגורים, טלפונים (בית, נייד, עבודה, פקס), אימייל, מצב משפחתי, מספר ילדים, שיוך מקצועי (משטרה/מג”ב/שב”ס), מספר אישי, תאריך גיוס, מחוז ומרחב, תאריך פרישה במקרה של גמלאים ופרטי בני זוג שחברים בארגון.

מידע רב כל כך על אדם עלול לשמש גורמים זדוניים לגניבת זהותו ולשימוש בה לביצוע עבירות בטחוניות ופליליות. הגורמים הזדוניים יכולים אף ליצור קשר עם אותו אדם, להתחזות לארגון המקצועי באמצעות הצגת הפרטים שהוא סיפק לארגון ולהוציא ממנו פרטים אישיים נוספים.

העובדה שהקורבנות הפוטנציאליים הם אנשי כוחות הבטחון היא סכנה פוטנציאלית נוספת, משום שהגורמים הזדוניים יוכלו להשתמש במידע כדי להתחזות לשוטרים מול אזרחים ולנצל את הכוח הזה לבצע עבירות חמורות יותר; עוד יוכל המידע לשמש עבריינים להטריד שוטרים ואת בני משפחותיהם.

“מצאתי [את הפירצה] ממש במקרה, וכשהבנתי שאני מסתכל על משהו שאני לא אמור לראות אז התחלתי להרים דגלים”, אמר לי אופק, שדיווח בקבוצות סייבראבטחה על איתור מאות רשומות של שוטרים וגמלאי משטרה. “אתמול, ממש במקרה, גיליתי אתר שכל המידע בו היה חשוף, והוא החזיק מידע פרטי /אישי (שמוגן מכוח חוק הגנת הפרטיות) על כמות מאד נכבדה של אנשי משטרה”, טיקבק אופק בשרשור פייסבוק על דיון בכנסת שעוסק בתקנות אבטחת מידע. “האתר לא שייך למשטרה, אלא לגוף סמך של השוטרים .. אנשי יחידת הסייבר המשטרתית היו בשוק, יועצים משפטים וכו’ .. כולם, ניסו אתמול מהר מהר לסגור את הפרצה ..”. לדבריו באותו דיון, “להבנתי , בנתיים ‘מיסכו’ (מלשון מיסוך) אותה .. אבל היא לא נפתרה .. עובדים על זה .” בדקתי מידע שאופק סיפק לי, והבדיקה העלתה שאנשי האתר חסמו נקודת גישה בנאלית למדי למידע, אולם המידע עצמו עדיין זמין לכל גולש באמצעים פשוטים מאוד.

פרטי שוטר שדלפו מאתר הארגון המקצועי. "חדר 404" מחק את פרטי השוטר ופרטי הארגון

בלשכת מנכ”ל הארגון ענתה לי ליז משולם, שהסבירה: “זה בטיפול. היתה תקלה קטנה אבל הכל טופל. [מידע טכני על המידע שנחשף]”.

העניין הוא שהפירצה הזאת עדיין קיימת וחושפת פרטים של שוטרים אז רציתי לדעת אם היא…
“לא קיימת. טופלה”.

קיימת.
“היא לא קיימת”.

רואה אותה עכשיו. טפסים זמינים לי כרגע. [כאן הסברתי איך המידע עדיין נגיש]
“עמי, אני מדברת עם עיתונאי בקשר לאבטחה, הוא אומר שעדיין זה זמין ועדיין זה פרוץ. [מלמול ברקע]. תעשה רענון, כי מה שאתה רואה זה לא יכול להיות. עשינו עכשיו בדיקה”.

תוכלי להעביר אותי אליו כדי שאני אדבר איתו?
“כבר דיברו איתנו מלה”ב 433. ואנחנו טיפלנו בזה. אין לי יותר מידע לתת לך. זה טופל”.

שיחה עם להב 433 בשלב כזה ככל הנראה לא מעידה על חקירה, אלא על התייעצות טכנית בנוגע לסגירת הפירצה. דליפת מידע כזאת עשויה להיחקר בהמשך על ידי רמו”ט (הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים), שאמונה על פיקוח ואכיפת חוקי הגנת פרטית.

[עדכון 14:26] אתר הארגון הופל, ככל הנראה באופן יזום על ידי הארגון עצמו, וכעת מחזיר הודעת שגיאה 403, שמשמעותה ששרת הווב קיבל את בקשת הדפדפן אך מסרב להציג לו את העמוד המבוקש. עם זאת, המידע עדיין זמין בדרך שאינה בשליטה ישירה של הארגון, ואשר דיווחתי עליה לארגון עכשיו. [\עדכון]

[עדכון 15:12] האתר חזר ואיתו גם הפירצה. [\עדכון]

[עדכון 15:27] דובר הארגון, ד”ר ערן ישראל, אמר לי בתגובה: “קודם כל, מי שהעביר את המידע הזה עשה שירות טוב, כי הוא נתן לנו אפשרות לבדוק את העניין ולתקן את זה. היתה תקלה בנושא של אותם אנשים שביקשו לחדש תעודות חבר בארגון. האופציה הזאת עוברת עכשיו שינוי והצפנה. כרגע השירות הזה לא ניתן, נחסם, כדי לבדוק בדיוק מאיפה היתה שם דליפה, וזה עובר איזשהו תהליך של שינוי – כך שנכון לרגע זה, אם תרצה לבקש לחדש תעודת חבר בארגון, תצטרך לעשות את זה באמצעות פקס. כך שהבעיה למעשה נפתרה. הבעיה היתה שולית, זניחה וקטנה. זה לא טופסי הרשמה לארגון, זה טופס שמישהו שרוצה לחדש. והנתונים שמופיעים שם – אני חבר זה וזה, אני מבקש תעודה חדשה”.

אבל היו שם פרטים אישיים מלאים של שוטרים. זה לא פרטים זניחים, אפשר היה להשתמש בהם לגניבת זהות ולהתחזות לאותם אנשים. מעבר לזה, המידע עדיין זמין, הפירצה עדיין קיימת.
“המידע הזה לא זמין יותר, זה נחסם”.

אני רואה אותו מול העיניים כרגע.
“אם אתה אומר ככה, אז תן לי עוד פעם לבדוק עם החברה שמטפלת בזה, כי הם סגרו את זה כבר בבוקר”.

[עדכון 17:41] האתר שוב מחזיר הודעת שגיאה 403.
• עדכון אחרון: 15:27

בעיית הסייבראבטחה של הנשיא טראמפ • הנשיא הבא, מארק זאקרברג? » האחראי על האינטרנט

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ומייסד פייסבוק מארק זאקרברג, 2009. תמונה: שגיא חמץ (cc-by-nd)הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

נשיא חברתי

מארק זאקרברג נושא את עיניו לפוליטיקה.

ביום חמישי הכריז מייסד ומנכ”ל פייסבוק בפוסט שפרסם בפרופיל שלו כי “האתגר האישי שלי ל-2017 הוא לבקר ולפגוש אנשים בכל אחת ממדינות ארה”ב עד סוף השנה. ביליתי כבר זמן משמעותי במדינות רבות, ולכן אצטרך לנסוע לכ-30 מדינות השנה כדי לעמוד באתגר זה”. לדבריו, “אחרי שנה סוערת, התקווה שלי לגבי האתגר הזה היא לצאת החוצה ולדבר עם אנשים על איך הם חיים, עובדים וחושבים על העתיד. […] אני נרגש לחקור עוד מארצנו ולפגוש עוד אנשים כאן. עם כניסתי לאתגר הזה, נראה שאנחנו בנקודת מפנה בהיסטוריה. במשך עשורים רבים, טכנולוגיה וגלובליזציה הפכו אותנו ליעילים ומחוברים יותר. זה יצר יתרונות רבים, אבל עבור אנשים רבים זה גם הפך את החיים למאתגרים יותר. הדבר תרם לתחושת פער גדולה יותר מכזו שחוויתי אי פעם בחיי. אנחנו צריכים למצוא דרך לשנות את המשחק כך שישרת את כולם”.

הדברים שלו לא רק נשמעים כמו נאום של פוליטיקאי, אלא מהדהדים את מסע הבחירות של דונלד טראמפ, שדיבר אל האנשים שעתידם הכלכלי ספג תאונת פגע וברח מידי הקידמה הטכנולוגית – אף שהפתרונות של השניים לבעיה ודאי יהיו שונים.

זאקרברג, שבעוד שנתיים יגיע לגיל 35, שבו הוא יכול להתמודד לנשיאות ארה”ב, שיגר בחודשים האחרונים סימנים נוספים לשאיפות הפוליטיות שלו. באפריל נשא נאום בכנס המפתחים השנתי של פייסבוק, וניצל אותו למתוח ביקורת ישירה על טראמפ בלי להזכיר את שמו, כשדיבר על “אנשים ואומות שפונים פנימה, נגד הרעיון של עולם מחובר וקהילה גלובלית. […] אני שומע קולות מפוחדים קוראים לבנות חומות ולהרחיק אנשים שהם מסמנים כ’אחרים’. אני שומע אותם קוראים לחסום ביטוי חופשי, להאט הגירה, להפחית מסחר, ובמקרים מסויימים בעולם לחסום גישה לאינטרנט. נדרש אומץ לבחור בתקווה על פני פחד”.

F8 Keynote

This speech was personally important to me and I spent a lot of time writing it. Even if it's unusual for a CEO to address world issues and lay out a 10 year roadmap to improve them, I care deeply about connecting the world and bringing people together, so I wanted to put this out there. It's different from any other speech I've given.

It's about why connecting the world is more important now than ever. It's about having the courage to choose hope over fear. This isn't about any one person or country. It's a worldview about connecting all people and nations. And it's a roadmap to help get there.

I hope that after you watch this you're as optimistic about the future as I am.

Posted by Mark Zuckerberg on Tuesday, April 12, 2016


סימן נוסף הוא התקרבות לדת, שכפי שיאיר לפיד יכול להסביר, הוא שלב חשוב בהכנה למועמדות לראשות ממשלה. בכריסמוכה בירך זאקרברג את נתיני פייסבוק בכריסמס וחנוכה שמחים, ולשאלת גולש אם הוא כבר לא אתאיסט – הגדרה עצמית שפעם הופיעה בפרופיל שלו – השיב: “לא. גודלתי כיהודי ואז נכנסתי לתקופה שבה פקפקתי בדברים, אבל עכשיו אני מאמין שדת היא מאוד חשובה”.

הסימן המובהק ביותר קשור לכסף וכוח: בדיווחים למשקיעים ובמסמכים שנחשפו במסגרת הליך משפטי התגלה שזאקרברג דאג להכניס סעיף שיאפשר לו לא לאבד שליטה בפייסבוק גם אם יפרוש מניהול שוטף של החברה, לשנתיים או לפרק זמן בלתי מוגבל בכפוף לתנאים שונים, כדי לעבוד בממשל.

ציוץ ששווה מיליארדים

עד שזה יקרה, אם זה יקרה, יש מי שמודאג מהקשר בין הנשיא הנבחר הנוכחי והמדיה החברתית. דונלד טראמפ כותב בטוויטר בחשבון האישי שלו, @realDonaldTrump – את החשבון הרשמי של נשיא ארה”ב יקבל אחרי שיושבע ב-20 בינואר. 19 מיליון איש עוקבים אחרי הטוויטר של הנשיא הבא של ארה”ב, ובאתר באזפיד כינו את הפרופיל הזה “כלי התקשורת החזק ביותר בעולם כיום“.

ביום חמישי צייץ טראמפ לחברת טויוטה שהחברה לא תבנה מפעל חדש בבאחה, מקסיקו, אלא בארה”ב, או שתשלם מס גבול גבוה. הציוץ גרם לנפילה של המנייה ולצניחת ערך החברה ב-1.2 מיליארד דולר תוך חמש דקות. חודש לפני כן גילח מיליארד דולר משווי מניותיה של בואינג בציוץ שבו התלונן על מחירו המופקע, לטעמו, של מטוס אייר פורס וואן העתידי שהחברה בונה.

כוחו הרב של פרופיל הטוויטר הזה הופך אותו יעד לפרצנים, שירצו להשתמש בו לבצע מניפולציות בשוק ההון כדי לעשות רווחים או למוטט חברות. מאחר שטראמפ מתבטא בצורה מאוד עממית ולא נשיאותית, הקראקרים לא צריכים אפילו להקפיד על האנגלית שלהם כדי שהציוצים שלהם יישמעו אותנטיים. והם לא צריכים להגביל את עצמם לעקיצות כלפי חברות מסחריות – הם יכולים לנצל את הבמה לפרסם כל מסר שירצו, ולגרום למיליוני אנשים להאמין בו ולהפיצו הלאה. דברים כאלו קרו בעבר לא פעם, והציבור נפל בפח: ב-2013 פרצו קראקרים שהזדהו כסורים לפרופיל הטוויטר של סוכנות הידיעות AP וצייצו בשמה ל-2 מיליון העוקבים: “מבזק: שני פיצוצים נשמעו בבית הלבן וברק אובמה פצוע”. למשך שתי הדקות עד שפורסם שהציוץ מפוברק, מדד הדאו ג’ונס נפל ב-150 נקודות, והשוק איבד 136 מיליארד דולר.

הבעיה היא שלא ברור כמה מאובטח הטוויטר של טראמפ. החשבון מתעדכן ממספר מכשירים, ומומחה שניתח את השפה של הציוצים משער שטראמפ הוא זה שכותב מאנדרואיד, שנחשבת למערכת הפעלה בטוחה פחות בגלל אינספור גרסאותיה, ואילו אנשי צוותו מעדכנים מאייפון. רמת האבטחה על המכשירים של טראמפ ושל צוותו לא ידועה, אבל היא ודאי לא גבוהה כמו זו של המכשירים של הנשיא ברק אובמה – הבלקברי המאובטח שה-NSA בנה במיוחד עבורו לדרישתו, או הסמארטפון המאובטח והמוגבל שהוא שדרג אליו בהמשך. לא ברור לכמה מכשירים יש הרשאה לטוויטר של טראמפ, אילו אפליקציות אחרות קיימות עליהם והאם הן מהוות פירצות אבטחה. לא ברור לכמה ולאילו אפליקציות נתנו טראמפ ואנשי צוותו גישה לטוויטר של טראמפ, והאם הן בטוחות לשימוש. ולא ידוע אם יש לנשיא הנבחר ולצוותו נהלי אבטחה מחמירים לגבי ניהול מדיה חברתית כמו שיש לאובמה, שמיועדים למנוע השתלטות עויינת על הפרופילים שלו.

מה שכן ידוע, מבדיקה שבאזפיד עשו עם אנשי הניו מדיה של אובמה, הוא שטוויטר עצמה לא סיפקה שום אמצעי אבטחה מתקדמים עבור החשבונות של הממשל לעומת חשבונות של משתמשים פרטיים.

האם יש מקום לחשש? בטח. שני אנשים שמבינים משהו בטכנולוגיה, מנכ”ל גוגל סונדאר פיצ’אי ומנכ”ל פייסבוק מארק זאקרברג, זכו שחשבונות הטוויטר שלהם ייפרצו. וטראמפ אינו מומחה לטכנולוגיה.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


שיימינג! שיימינג! שיימינג! • שיקום רשת למוניטין שהוכתם • קמפיין פייסבוק נגד פייסבוק » רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

ולמדתי שיים לכל ריס וציפורן

“שיימינג הוא ביוש באמצעות רשתות חברתיות. אנחנו כל הזמן שוכחים מהמילה ביוש – לגרום בושה. זה לא העלבה, זה לא השמצה, זה לא הפחדה. זה להרגיש לא נוח עם מעשה שנעשה וחורג מנורמה חברתית. המטרה היא לגרום למשהו להיות יותר טוב. לתקן בעיה לא רצויה”, הסביר אסף שמואלי, בעל הבלוג “משבריסט”, בראיון לעורכת “רבע לדיגיטל”, אחינעם קפון. “אין שיימינג טוב ושיימינג רע, הוא נועד לתקן משהו. לכן יצרתי בוחן שבודק את הכוונה שעומדת בבסיס הפוסט. אם הכוונה לתקן מצב לא רצוי – זה שיימינג. אם זה כדי להרגיש טוב יותר עם עצמך, להשתיק, להפחיד – אז את בתחום בריונות הרשת. למשל, בסין יש יוזמה לרשום מעסיקים שחורגים מנורמות של חוקי עבודה – לא נותנים חופשה, לא נותנים ביטוח לאומי, לא משלמים. ויש מאגר דומה בקרב העדה החרדית של אנשים שמתגייסים. אז למה אחד ישמע טוב ולמה אחד רע? הסיבה שרובנו מזדהים עם הנורמה הראשונה ולא השנייה”.

“אני הייתי יועץ תקשורת של אגד משנת 2009”, סיפר שמואלי. “במהלך השנים נכנסו הרשתות החברתיות. היו מגיעות אלינו הרבה פניות והרבה תלונות. אבל גם הכי קשות, כמה שהן לא נוחות, אתה רואה שאין משהו רע שמסתתר מאחורי זה. גם אם מציגים את שם הנהג, גם אם כותבים תלונה מאוד חריפה – זה לא רע. זה לא תופעות שאת רואה שאדם רע עומד מאחוריהם, אלא טענות של אנשים. אז עלתה בי השאלה מה ההבדל בין שיימינג לבריונות רשת, והאם יש שיימינג טוב ויש שיימינג רע”.

סצינת השיימינג בסדרה "משחקי הכס"

לא רק בפייסבוק. שיימינג בסדרה “משחקי הכס”

“כדי להתמודד עם שיימינג ישנן חמש אפשרויות – אחת היא התעלמות, השנייה היא להשתמש בכלים של הרשת החברתית כדי לדווח או לחסום, השלישית דרך המשפט, אבל לא כל דבר הוא הוצאת לשון הרע, רביעית היא דרך השיחה – להסביר את הצד שלך, והחמישית היא ניהול מוניטין, אבל זה בדיעבד וזה יקר. לדוגמה, כשניהלתי את משבר השיימינג של מסעדת אבו גוש – חשבון של תיירים סינים שהאשימו בהפקעת מחיר לתיירים. אנחנו התכחשנו לטענה ואמרנו אין דבר כזה – יש תשלום לפי מנה, כלומר אפשר לקבל מנה מחמישים שקלים ועד אין סוף, וכך יצרנו מצב שבו כל אחד יודע מה אפשר לקבל במסעדה הזו ואפשרנו את הדיון על מה הם קיבלו ושהם שילמו לפי זה. ניהול מוניטין זה לדחוק תוצאות שליליות, אבל זה רק בדיעבד. במאבק בבריונות רשת עומדים אותם כלים, ונוספים עוד שניים – אכיפה ושיימינג. באמצעות שיימינג אפשר להתמודד עם בריונות רשת”.

בתוכנית הזכרנו מספר מקרי שיימינג: תלונה של נינה זוקלמן על נהג אגד שסגר עליה את הדלת, מאור בן זאב שבזק בינלאומי סירבו לשרתו בצ’ט אף שהוא חירש, ואדם שהתלונן שדומינוס מכרו לו פיצה טבעונית עם בשר, מה שהתברר כאשמתו כשבהקלטת השיחה נשמע שהזמין במפורש פפרוני.

ישתבח שמכם

שרון פרי מככבת בראש רשימת החיפושים הטרנדיים של גוגל ישראל ב-2016. “זה נראה קצת מפתיע, מה היא עושה כל כך גבוה. למה אותה הכי חיפשו?”, אמר מאור קפלנסקי, מנכ”ל ובעלי איברנד, ניהול מוניטין באינטרנט, בשיחה עם העורכת אחינעם קפון. “אחת הסיבות שאנשים הסתקרנו, בגלל אותן התמונות שדלפו. קשה להגיע בקלות לאותן תמונות, כי המידע הזה הוסר בהרבה מקומות, אבל בחיפוש מעמיק אפשר להגיע. שתי התוצאות הראשונות זה באתר תפוז ויוטיוב. כשנכנסים לאותם איזכורים הכותרת היא איזכורים שליליים. הם עברו את הערך שלה בויקיפדיה, שזה מפתיע. גוגל מסתכל על ויקיפדיה כמקור סמכותי ומדרג אותו ראשון. זה מראה על איזשהו באג, גוגל לא כל כך מזהה. מעבר לדיון אם הוא צריך להציג את התוצאות האלה בכלל”.

פרי, שדרנית ספורט, זכתה לפרסום שלא בטובתה כשעבריין גנב את הטלפון הסלולרי שלה ופרסם תמונות עירום שלה שמצא שם. במקום השני ברשימה של גוגל הופיעה ענת הראל, מאמנת כושר ומגישת טלוויזיה, שגם היא נפלה קורבן למקרה דומה, שבו האקר פרץ למחשב שלה והפיץ תמונות עירום שלה. קפלנסקי הסביר בתוכנית איך מנהלים מוניטין במנועי חיפוש ומחזירים לראש התוצאות את התוצאות הרצויות אחרי מקרים כאלו ואחרים. בשיחה עם העורכת קפון אמר: “בדרך כלל, כשאנשים נתקלים בבעיה שמופיעה תחת השם שלהם בתוצאות החיפוש, זה לא קשור למשהו אינטרנטי שעשו – אלא למידע שמופיע באתרים שאין להם שליטה עליהם: אתרי חדשות, אתרי מידע, בלוגים, אתרים שמושכים מידע מבתי משפט. יכול להיות שהם יופיעו גבוה בתוצאות החיפוש”, אמר בשיחה עם העורכת אחינעם קפון. “מה שצריך זה ליצור נוכחות חיובית ברשת תחת אותו השם. יש הרבה פלטפורמות וכלים דרכם אנשים יכולים למתג את עצמם – פייסבוק, טוויטר וכו’ הם הידועים, אבל יש עוד הרבה פלטפורמות שאפשר לפתוח בהן יוזר עם השם”.

תמונת אישה עירומה על תא טלפון ציבורי. תמונה: Martin Clavey (cc-by-sa)

“לפני שלוש שנים היה את המקרה של אייל גולן – היה באז מאוד שלילי, כתבות שליליות. דה מארקר פרסם מאמר בו הוא ניסה לנתח למה לא מופיעים איזכורים שליליים תחת השם אייל גולן. המוניטין של גולן בתוצאות החיפוש לאחר הפרשה השתפר תוך זמן קצר מכיוון שידיעות חדשות חיוביות החליפו בתוצאות החיפוש את הידיעות הישנות הקשורות לפרשה. זה קרה לא בגלל פעולות SEO (אופטימיזציה לתוצאות החיפוש) יזומות, אלא עקב פעולות יח”צ שדחפו אייטמים לאותם אתרי חדשות בהם הופיעו האזכורים השליליים (כנראה הודות לעבודה מאומצת של רני רהב, יחצ”נו של גולן באותה תקופה). מכיוון שאחד מהפרמטרים המרכזיים כיום באלגוריתם של גוגל הוא העדכניות של העמוד, היה ניתן להסתפק בפעולות יח”צ אלו כדי להשפיע בצורה משמעותית על תוצאות החיפוש תחת שמו”.

“דוגמה נוספת היא מה שהיה עם הילרי קלינטון – מה שעוד קובע את המוניטין ברשת זה לא רק תוצאות החיפוש עצמן, אלא ההצעות של גוגל בתיבת החיפוש. במקרה שלה איזה בלוגר גילה שאם כותבים [הילרי קלינטון cri], כלומר ההתחלה של crime, גוגל לא מראה הצעות שמובילות לתסבוכת המשפטית, אלא criminal reform, הרפורמה שלה בפשע. כלומר תוצאה חיובית. גוגל עושה מניפולציות” (באתר בדיקת העובדות פוליטיפאקט מפריכים טענה זו; זהירות, אוטופליי).

“הזכות להישכח היא פסיקה תקדימית שיצאה לפני שנתיים בבית הדין של האיחוד האירופי, שלפיה במקרים מסוימים צריך להענות לבקשה של אנשים מסוימים להסיר מידע מתוצאות החיפוש. דברים שלא רלוונטים למצב האדם היום – למשל אם לפני עשר שנים האדם היה בפשיטת רגל וזה מופיע כמידע משפטי באיזה אתר, יש לו את הזכות לפנות לגוגל ושיסירו את תוצאות החיפוש. גוגל הוצף בפניות ולרוב הוא הסיר. הפסיקה בארץ עוד לא קיימת, אבל יש מגמה מצד גוגל ישראל להסיר מתוצאות החיפוש אייטמים שמוגדרים בקריטריון כזכות להישכח”.

בתוכנית דיברנו על היעלמות אייטמים שליליים מגוגל על נואל בידרמן, מנכ”ל אתר ההכרויות לנואפים אשלי מדיסון, שהאקרים פרצו וחשפו פרטי משתמשים בו.

קמפיין פייסבוק לאתר שפייסבוק חסמו

דורי בן ישראל, בעל בלוג הפרסום “המזבלה” שמרבה לדווח באופן ביקורתי על פייסבוק, נחסם בפעם המי-עוד-סופר ופתח במלחמה, שהצעד הראשון בה היה אתר “קונטקט פייסבוק”, שבו פרסם פרטי התקשרות של בכירים בחברה, יחצנים ושתדלנים שלה. פייסבוק הגיבה בחסימתו של בן ישראל לחודש ובחסימת האפשרות לשתף את הלינק לאתר בפוסטים בפייסבוק ואפילו בהודעות אישיות במסנג’ר. מנכ”לית החברה, עדי סופר תאני, לא השיבה על שאלותיי בנושא.

ניצן ויידנפלד, לשעבר עיתונאי טכנולוגיה, העלה בפייסבוק קמפיין עם תמונה של סופר תאני והכיתוב “התקשר עכשיו למנכ”לית פייסבוק ישראל – ספר הטלפונים של בכירי פייסבוק ישראל נחשף בחינם!”, ולינק שונה שמנתב את הגולשים בסופו של דבר אל “קונטקט פייסבוק”.

קמפיין פייסבוק של ניצן ויידנפלד לאתר "קונטקט פייסבוק" של דורי בן ישראל, 12.2016

מפרסמים מרבים להתלונן על פסילות קמפיינים שרירותיות וקטנוניות. בנוסף, בפייסבוק רגישים מאוד לשימוש בשם המסחרי שלהם – שבקמפיין של ויידנפלד הופיע חמש פעמים – פעמיים בטקסט, פעם אחת בלינק ופעמיים בתמונת הקמפיין. אבל הקמפיין הזה עבר את הסינון, רץ יום וחצי, הגיע לכמעט 28 אלף גולשים, רשם שיעור הקלקות של 0.17% – פחות מ-50 – ועלה לויידנפלד כ-25$. שווה לבדוק אם אפשר להריץ קמפיין עם המילים האסורות, שפייסבוק מחליטה מדי פעם בשרירותיות לחסום אנשים שהשתמשו בהן בפוסטים לפני שמונה שנים.


עורכת: אחינעם קפון; טכנאית: דנה קמישב; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו שודרה ב-3.1.2017. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net


עכשיו ב”תןביס”: חרא בלבן בליווי נגיעות גושי צואת עיזים, על מצע של מי רפש מעופשים

היי מחלקת QA. מי רוצה להזמין צהריים באפליקציית תןביס? קודם אני צריך להכניס את הכתובת למשלוח. מה הכתובת פה? אוקיי, רחוב עםשם ארוך מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד51 2, פפר.

בדיקות QA באפליקציית תןביס

אז מאיפה נזמין? “טסט”? “תתת אישלג בדיקות -לא להזמין!!!!”? “אופיר בודק – לא דניאל ולא דניאלה”? “דניאל בודקת ולא בודק – מסעדת בדיקות חדשה”? “סמי-Sami-res בדיקות -לא-!!!!! להזמין”? “זינגר בדיקות- לא להזמין לא להזמין”?

בדיקות QA באפליקציית תןביס בדיקות QA באפליקציית תןביס

ב”אופיר בודק – לא דניאל ולא דניאלה” יש מגוון גדול ומחירים סבירים = מנה רגילה, מנה שהמחיר שלה השתנה מ 2 ל 3, מנה שבוטלה ועוד.

בדיקות QA באפליקציית תןביס

ב”זינגר בדיקות- לא להזמין לא להזמין” יש טוסט גבינה צהובה עם טוויסט.

בדיקות QA באפליקציית תןביס

אני שוקל להזמין את המנה הזאת ב”תתת אישלג בדיקות -לא להזמין!!!!”, למרות שיש לה שם נורא ארוך ומטופש למנה אחת. ומתחשק לי גם קינוח גלידה ענק, אני בדודא למתוק, אבל נראה לי שאני אסתפק בארבעה כדורים :(

בדיקות QA באפליקציית תןביס בדיקות QA באפליקציית תןביס

יודעים מה? מה עם “דניאל בודקת ולא בודק – מסעדת בדיקות חדשה”? יש להם ארוחת קרובי משפחה. דימה ק. אמנם כתב ביקורת לא טובה, אבל חינם בלי כסף – אני לא מתלונן.

בדיקות QA באפליקציית תןביס בדיקות QA באפליקציית תןביס

בטסט יש מנה חדשה לבדיקה, פריט בדיקה, בדיקה 1234, אני 0 ושקיל, אבל נראה לי שזה לא כשר אז יפעת לא תוכל להזמין משם.

בדיקות QA באפליקציית תןביס בדיקות QA באפליקציית תןביס

אני רואה בפופולריות שיש גם חרא בלבן בליווי נגיעות גושי צואת עיזים, על מצע של מי רפש מעופשים.

בדיקות QA באפליקציית תןביס

אני מרגיש שהם ממש מבינים אותנו במסעדת טסט. אולי זה כי היא הוקמה “במטרה לשרת את מחלקת הפיתוח של חברת תן ביס”. הבעיה היא ש”עם השנים נוצלה לרעה ע”י חדר ב’, ורוני בראשם, עד לשנת 2009. אז התגלתה הפאדיחה וכל הדברים באו לתיקונם”. ויש שם גם המלצה: “אסור לפספס את הבננה המטוגנת באגורה או את השניצל בחינם שמוגש על מצע מצה”.

בדיקות QA באפליקציית תןביס

אמ, אוקיי, קיבלתי עכשיו טלפון ממש כועס מההנהלה, מסתבר שמישהו גילה תקלה באפליקציה ופרסם אותה באינטרנט ועכשיו אנחנו צריכים להישאר במשרד כל הלילה לתקן אותה. מישהו רוצה להזמין ארוחת ערב?

עוד בחדשות המזון:

מסעדה לא קיימת הגיעה לראש הדירוג באתר המלצות התיירות טריפאדבייזור

7500€ קנס על ביקורת על מסעדה שטרם נפתחה: “הצלחת הכי נדיבה היתה זו שעליה הוגש החשבון” // האחראי על האינטרנט

פורצים למסעדה מקסיקנית הפכו בעל כורחם לכוכבי סרטון פרסומת ויראלי שלה

בורגר קינג מציפים את אתרם בתמונות חיות שחוטות כי #כשלמדיהחברתית

טבעונים במתקפת שנמוך דירוג על ההמבורגריה הירושלמית “איוו”

הדירוג של אגאדיר: קרס בגוגל מפות, הושב לקדמותו (על תנאי) בטריפאדבייזר

יומו של החזיר: יומנגס מקבלים שטיפה בפייסבוק בעקבות איומים באקסווב

לקראת טראמפ: יוזמה לגיבוי מידע סביבתי ממשלתי ועותק של ארכיון האינטרנט בקנדה » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

סיפורה של הספרייה הגדולה של אלכסנדריה, יהיה מי שיהיה זה שהשמיד אותה, מלמד אותנו לקח חשוב לגבי שימור ידע: יש כאלו הרואים בו סכנה, וחשוב לגבות אותו. הלקח הזה מיושם עכשיו לקראת כניסתו לתפקיד של הנשיא-הנבחר של ארה”ב, דונלד טראמפ.

בעיית המידע הממשלתי הדיגיטלי הנעלם עם חילופי השלטון לא התחילה אצל טראמפ. מארק אי. פיליפס, משנה לדיקן לספריות דיגיטליות באוניברסיטת צפון טקסס, בדק 4.49 מיליון הפניות למסמכי PDF שונים מאתר סוף הקדנציה של הנשיא ברק אובמה מ-2012, וגילה שארבע שנים אחר כך, בתום הקדנציה השנייה של אובמה, רק 17% מההפניות עדיין פעלו. בניו יורק טיימס מסבירים שמידע דיגיטלי פדרלי הוא שביר, אין חוק שמגן עליו, אין מכונות אוטומטיות שמתעדות אותו עבור ההיסטוריה, והרשות הלאומית לארכיונים ופרוטוקולים הודיעה כבר ב-2008 שאין בכוונתה לקחת על עצמה את התפקיד.

מיזם שמנסה לשמר חלק מהמידע הוא End of Term Web Archive (ארכיון הווב של סוף הכהונה), ששותפים בו המלכ”ר ארכיון האינטרנט (The Internet Archive), גופים ממשלתיים (ספריית הקונגרס, משרד ההוצאה לאור של ממשלת ארה”ב) ואקדמיים (ספריות אוניברסיטאות צפון טקסס, סטנפורד, ג’ורג’ וושינגטון וקליפורניה). מטרתו לשמור עותקים של עמודים של אתרי ממשל לקראת סיום כהונת נשיא אחד ואחרי כניסתו לתפקיד של הנשיא שאחריו, כדי לאפשר בחינה של השינויים בהם. הציבור יכול לסייע על ידי הצעת עמודי אתרים פדרליים לאירכוב כאן. לצד הקציר התקיים באוניברסיטת טורונטו האקתון “אירוע אירכוב גרילה“, שנועד בין השאר לאתר מאגרים בלתי נגישים, למפותם, לבנות סקריפטים שינגישו אותם לזחלני-ווב (webcrawlers), שיוכלו לארכבם, ולשתף את הכלים הללו עם קבוצות אחרות. חוקרים באוניברסיטאות נוספות פועלים לקיים האקתונים ותוכניות שימור מידע אחרות, לפי דיווח של מאד’רבורד.

דונלד טראמפ. תמונה: Matt Johnson (cc-by-nc)

בעיית מחיקת המידע הממשלתי עם חילופי השלטון אמנם קדמה לטראמפ, אבל יש החוששים שהוא יחמיר אותה – למשל, מדענים שעוסקים באיכות הסביבה. טראמפ מכחיש את ההתחממות הגלובלית (“הרעיון של התחממות גלובלית נוצר על ידי ועבור הסינים כדי להפוך את הייצור האמריקאי לבלתי תחרותי”, צייץ בטוויטר ב-2012), ביקש פרטים של מדעני רשות הגנת הסביבה שעסקו בנושא (וחזר בו לאחר שסורב) ורוצה למנות את סקוט פרואיט, מכחיש התחממות גלובלית וידיד של תעשיית דלקי המאובנים, לראשות EPA (סוכנות הגנת הסביבה). בהקשר האלכסנדרי, חוששים המדענים שממשל טראמפ יעלים מאתרים ממשלתיים מסמכים מדעיים שלא תומכים בעמדה שלו בנושא.

לחשש הזה יש ביסוס – הנשיא הרפובליקני הקודם, ג’ורג’ וו. בוש נהג כך. לפי דוח שפרסם ה-Government Accountability Project ב-2007 (פדף), ממשל בוש באופן שיטתי שינה הודעות לעיתונות של מדענים, הציג באופן מטעה ממצאים מדעיים לבית הנבחרים ומחק מידע מאתרים ממשלתיים או הזניח את עדכונו, דבר שיכול לגרום למידע להפוך לבלתי נגיש.

פרופסורים שעוסקים בתחום, ואשר דיברו עם כתב Motherboard שלא לייחוס, אמרו שפקידים שעובדים במחלקות מדע ממשלתיות פונים באופן פרטי למדענים ומפצירים בהם להוריד עכשיו עותקים של כל המחקרים שהם יכולים, כדי שלא יאבדו גישה אליהם בהמשך. רוברט פטרסון, מנהל שותף של מעבדת המידע האורבני בפקולטה לארכיטקטורה באוניברסיטת טקסס, אמר למאד’רבורד: “המינויים [של טראמפ] עויינים לשינויי אקלים, אז אני חושב שיהיה חכם מצד אנשים להוריד את המידע המדעי שהם צריכים שיהיה זמין עכשיו, כי אחר כך אולי תצטרך להגיש [בקשת חופש מידע] להשיג אותו”.

שרתים של ארכיון האינטרנט. תמונה: Scott Beale / Laughing Squid (cc-by-nc-nd)

ארכיון האינטרנט, שכאמור שותף באירכוב המידע המדעי הפדרלי, מתכוון גם ליצור עותק גיבוי של ארכיון הווב שברשותו, שמכיל פטהבייטים רבים של עמודי רשת שנאספו במשך שני עשורים, ולשמור אותו בקנדה. בסוף נובמבר כתב בבלוג ארכיון האינטרנט מייסדו, ברוסטר קייל, על הלקחים של הארכיון מהסיפור של הספרייה הגדולה של אלכסנדריה: “השנה הצבנו לעצמנו יעד חדש: ליצור עותק של האוספים הדיגיטליים של הארכיון האינטרנט במדינה אחרת. אנחנו בונים את ארכיון האינטרנט של קנדה כי, אם לצטט את חברינו ב-LOCKSS, ‘הרבה עותקים שומרים את הדברים בטוחים'”.

הצורך בעותק הזה התחדד כשטראמפ נבחר, כפי שכתב קייל: “ב-9 בנובמבר באמריקה, התעוררנו לממשל חדש שמבטיח שינוי רדיקלי. זו תזכורת ברורה לכך שארגונים כמו שלנו, שנבנו לשרוד לאורך זמן, צריכים להיות ערוכים לשינויים. עבורנו, זה אומר לשמור את החומרים התרבותיים שלנו בטוחים, פרטיים ונגישים באופן מתמשך. זה אומר להתכונן לרשת שעשויה לעמוד בפני מגבלות גדולות יותר. זה אומר לשרת מבקרים בעולם שבו מעקב ממשלתי לא הולך לשום מקום; ואכן, נראה שהוא יתגבר. לאורך ההיסטוריה, ספריות נלחמו נגד הפרות איומות של פרטיות – היכן שאנשים נעצרו רק בגלל מה שהם קראו. בארכיון האינטרנט, אנחנו נלחמים להגן על פרטיות הקוראים שלנו בעולם הדיגיטלי”.

טראמפ הביע תמיכה בצעדים נגד חופש האינטרנט, כשבין השאר אמר שכדי להילחם בגיוס אמריקאים לדאע”ש, הוא ידבר עם אנשים כמו ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט: “אנחנו נדבר איתם על, אולי באזורים מסויימים, לסגור את האינטרנט הזה בדרכים מסויימות. מישהו יגיד, ‘או, חופש הביטוי, חופש הביטוי’. אלו אנשים מטופשים”. מידע שארכיון האינטרנט יאחסן בקנדה לא יהיה כפוף לחוקים של ארה”ב, וכך גופי האכיפה תחת טראמפ לא יוכלו, למשל, לדרוש מארכיון האינטרנט למסור להם פרטים על גולשי הארכיון או למחוק ממנו מידע. אולם חשוב לזכור גם שסימון אויב כמו טראמפ הוא כלי נשק במלחמה לגיוס כספי תורמים פטורים ממס לקראת סוף 2016.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


“הסוס לא אוכל סלט מלפפונים”: תולדות הטלפון, מהעברת צופרי ספינות ועד אמוג’י

פוטופון, טלפון שבו הקול משודר על קרני אור. תמונה: אמדי גיימין (Amédée Guillemin), נחלת הכלל

טרום-טלפוניה

לפני שהתופים והעשן היו חלק בלתי נפרד מהופעות רוק, הם שימשו בני אדם כאמצעים מוקדמים של תקשורת-לטווח-ארוך. כמוהן גם מגדלורים, מדורות, יונים ומכתבים וחבילות, שנמצאים איתנו עד היום.

עשורים בודדים אחורה, כשאדם רצה לשלוח מסר ארוך במחיר סביר, דואר היה האפשרות הטובה ביותר – הוא היה צריך לכתוב מכתב על נייר, לשים במעטפה, להדביק בול, לשלשל לתיבת דואר ולחכות ימים, ולפעמים שבועות, עד שהמכתב יגיע לנמען. היום אנחנו צריכים לחכות רק ימים, ולפעמים שבועות, עד שדואר ישראל יביא את המכתב לנמען, אבל יש לנו חלופות, לרשות הדואר, למכתב וגם לשפה עצמה.

סמיואל מורס המציא את הטלגרף – אמצעי אלקטרומגנטי להעברת מסרים מילוליים על גבי כבל בודד, והיה שותף להמצאת קוד להעברת מידע על גביו – קוד מורס, שייצג אותיות, ספרות וסימני ניקוד באמצעות קווים ונקודות. המערכת איפשרה תקשורת מיידית למרחקים ארוכים, וקיצרה את זמני התקשורת בין מדינות ויבשות משבועות וחודשים לשעות. לצד ספינות הקיטור, הטלגרף היה אחד הכלים הטכנולוגיים החשובים בשימור שליטתה של האימפריה הבריטית בקולוניות שלה, בכך שאיפשר שלטון מרכזי, נתן עליונות צבאית ותרם למסחר ברחבי האימפריה. רודיארד קיפלינג, סופר ומשורר האימפריאליזם, אפילו פרסם ב-1893 שיר על “כבלי הים-העמוק” (“The Deep-Sea Cables”):

איור לשיר The Deep-Sea Cables של רודיארד קיפלינג. תמונה: W. Heath Robinson (נחלת הכלל)

“אין צליל, אין לו אף הד, בישימון המעמקים
או במישורי הרפש השטוחים האפורים העצומים שם כבלים עלוקי-צדפים מזדחלים”
(תודה לורד טוכטרמן על הסיוע בתרגום)

הטלגרף הצריך חיבור של כבלים מכל נקודת מוצא לכל נקודת יעד, אולם הפיזיקאי המתמטי ג’יימס קלרק מקסוול טען, והפיזיקאי היינריך רודולף הרץ הוכיח בניסוי, שגלים אלקטרומגנטיים – גלי רדיו – יכולים לעבור גם באוויר. מהנדס החשמל האיטלקי גוליילמו מרקוני פיתח את היכולות הללו ובנה ב-1894 את המערכת המסחרית המלאה הראשונה לטלגרפיה אלחוטית, ושנה לאחר מכן שידר באוויר לראשונה קוד מורס.

לוגו גוגל במורס, מחוות גוגל דודל ליום הולדתו של סמיואל מורס

שידורי דיבור ומוזיקה ברדיו החלו באופן נסיוני בראשית המאה ה-20, אז גם החל להתפתח עולם חובבי הרדיו, אנשים שמשדרים ומתקשרים זה עם זה על גלי האתר. ממילים כתובות בקוד שעוברות על כבלים חשמליים עברו בני האדם לדיבור וקולות אחרים שעוברים באוויר, ומתקשורת אחד-לאחד (השולח והנמען) עברו לתקשורת אחד-לרבים, כשהשולח משדר באוויר והנמענים הם אלו שבוחרים לקלוט את המסר במקלטים שלהם.

הטלפון הנייח

לפני המצאת הטלפון שאנחנו מכירים היום, המילה “טלפון” (מהמילים היווניות “טלה” – רחוק ו”פון” – קול) שימשה למכשירים שונים, ובהם מכשירים לא-חשמליים להעברת דיבור וצופרי ספינות לתקשורת לא-דיבורית בין כלי שיט בזמן ערפל.

הטלפון החשמלי הראשון שהעביר דיבור אנושי היה  “טלפון רייס” מ-1861 של המדען והממציא יוהאן פיליפ רייס, שהמיר קול לאותות חשמליים והעביר אותם על גבי כבלי חשמל למכשיר נוסף, שהמיר אותם בחזרה לקול.

תומאס ווטסון, שותפו של אלכסנדר גרהאם בל להמצאת הטלפון, מחזיק בדגם של הטלפון הראשון של בל. תמונה בנחלת הכלל

ב-1876 אישר משרד הפטנטים האמריקאי את פטנט מספר 174,465 של אלכסנדר גרהאם בל, שכותרתו “שיפור בטלגרפיה” – הפטנט שמאחורי הטלפון הקווי המודרני. הטלפון היה אמצעי התקשורת הראשון שאיפשר לאנשים במרחק גדול זה מזה לנהל שיחה דיבורית דו-צדדית סימולטנית וסינכרונית, כך שהם יכולים היו להפריע זה לזה באמצע המשפט. כפי שהסביר שייקה אופיר במערכון “מורה לאנגלית בבית ספר ערבי לתלמידי הכיתות הנמוכות”, “דיאלוג הוא בדיוק כמו מונולוג, מלבד זה שבמונולוג זה אדם אחד שמדבר לעצמו; דיאלוג – שני אנשים מדברים לעצמם”.

המשפט הראשון בטלפון של בל נאמר על ידי בל עצמו, לעוזרו ושותפו לפיתוח הטלפון, תומאס ווטסון: בול שמוקדש לממציא הטלפון, אלכסנדר גרהאם בל, שהנפיקה רשות הדואר האמריקאית ב-1940. נחלת הכלל “מר ווטסון, בוא לכאן, ברצוני לראותך”. “Das Pferd frisst keinen Gurkensalat” (בגרמנית, “הסוס לא אוכל סלט מלפפונים”) היה המשפט הראשון שהמדען רייס העביר בטלפון רייס. מאחר שהמשפט קשה להבנה מבחינה אקוסטית, רייס השתמש בו להוכיח שדיבור יכול לעבור בטלפון שלו באיכות שמאפשרת הבנת המילים אצל הנמען. טכנולוגיית הטלפון התפתחה רבות מאז, אבל איכות התכנים בשיחות הטלפון נשארה במקום, ואף הידרדרה.

ספינת הטכנולוגיה התרסקה על צוקי הביורוקרטיה של ישראל הצעירה, כפי שסיפר אפרים קישון בפיליטון “אין טלקומוניקציה”: “בגיל 23 הגיש האזרח ק. בקשה להתקנת מכשיר טלפון בביתו. […] מקץ חמש שנים פקעה סבלנותו של ק. הוא התחתן והוליד שתי בנות והיה זקוק לטלפון יותר מתמיד. […] בתקופה זו כבר היו מונחות כמאה ותשעים אלף בקשות אצל השלטונות, ומוח אלקטרוני מיוחד תייק אותן ואישר את קבלתן בהקדם”.

הטלפון הסלולרי

הטלפון הקווי הנייח היה מוגבל – אנשים יכלו לדבר בו עם בני שיח במרחקים עצומים, אבל נאלצו להישאר צמודים למכשיר עצמו, שמחובר בכבל לשקע שמחבר אותו לרשת הטלפוניה; עמוד מהספר "35 במאי" שכתב אריך קסטנר, עם איור של ולטר טריר, בתרגום אלישבע קפלןובהמשך, למרחק קצת יותר גדול, אבל עדיין בתחומי הבית או בית העסק, כשהומצאו הטלפונים האלחוטיים, ששידרו לבסיס בתדרים אלחוטיים.

יוצרים רבים הציגו ביצירותיהם אבטיפוסים של אמצעי תקשורת אלחוטיים דו-כיווניים, ובהם צ’סטר גולד שנתן לבלש הקומיקס שלו דיק טרייסי שעון מכשיר קשר ב-1946, ושעון עם שיחות וידאו ב-1964, ואריך קסטנר, שכתב ב”35 במאי”: “את הרושם הגדול ביותר עשה עליהם מראה האדם שהיה נוסע על המדרכה לפניהם ופתאום ירד על הכביש, הוציא מכיס מעילו שפופרת-טלפון, השמיע לתוכה מספר וקרא: ‘מרים? שמעי נא, היום אאחר לבוא לארוחת הצהרים. עלי לסור עוד למעבדה. להתראות, חמודה!’. אחר-כך החזיר את הטלפון לתוך כיסו, עלה שוב על הסרט הנע והחליק לדרכו תוך קריאה בספר” (תרגום: אלישבע קפלן).

טלפון נייד אך לא סלולרי לרכב, Mobiltelefonisystem A שמו, היה פעיל בשוודיה כבר ב-1956. ב-1973, המהנדס מרטין קופר, חבר הנהלה במוטורולה, ביצע את השיחה הראשונה באבטיפוס של טלפון סלולרי גדול ומגושם, במשקל 1.1 ק”ג ובאורך 23 ס”מ. קופר התקשר לקולגה, ג’ואל אנגל מחברת בל לאבז, שנוסדה במקור על ידי אלכסנדר גרהאם בל, ואמר לו: “ג’ו, אני מתקשר אליך מטלפון סלולרי ‘אמיתי’. טלפון כף-יד נייד”. עשור מאוחר יותר השיקו קופר וצוותו חמישה דגמי סלולר מסחריים לציבור הרחב.

ד"ר מרטין קופר, ממציא הטלפון הסלולרי, מציג את האבטיפוס DynaTAC שנבנה ב-1973, באירוע ב-2007. תמונה: Rico Shen (cc-by-sa)

הטלפון העסקי

ב-1999 יצא המכשיר הראשון שנשא את השם “בלאקברי” (אוכמנית), שם ששימש לקו של טלפונים סלולריים והחליף את שמה המקורי של היצרנית, RIM. הבלאקברי הכיל מקלדת פיזית מלאה ואפשרות להתממשק ליישומים משרדיים ובהם אימייל וקלנדר, והפך להמשכו של המחשב המשרדי באמצעים אחרים.

בתחילת המאה היה הבלאקברי לסמל סטטוס תאגידי. אנשי עסקים מכורים ל”קראקברי”, כך כונה בחיבה בהלחם המילים בלאקברי וקראק-קוקאין, מסתובבים ברחובות כשעיניהם נטועות במכשיר האחוז בידיהם בתנוחת תפילה ואצבעותיהם כואבות מהקלדת אימיילים, כאבים שזכו לשם “אגודל בלאקברי”, כמו “מרפק טניס” של ספורטאים.

president-barack-obama-shows-his-blackberry-by-pete-souza-the-white-house

אחד המכורים דאובי האצבעות הוא הנשיא היוצא של ארה”ב, ברק אובמה, שסירב להיפרד מהבלאקברי שלו וזכה לגירסה מאובטחת שהורכבה עבורו במיוחד על ידי ה-NSA.

הטלפון האינטרנטי

“זה יום שחיכיתי לו במשך שנתיים וחצי. מפעם לפעם מגיע מוצר מהפכני שמשנה הכל”, אמר סטיב ג’ובס בכנס מקוורלד ב-2007, “אנחנו הולכים להמציא מחדש את הטלפון”.

סטיב ג'ובס מחזיק אייפון בעת השקתו בכנס מקוורלד 2007. תמונה: Patrick Gibson (cc-by-nc)

הוא הציג שם את אייפון, שחנבון (סמארטפון) נטול מקלדת ומבוסס מסך מגע, עם ריבוי-משימות, חיבור לרשת, ושנה וחצי אחרי ההשקה, גם חנות אפליקציות. אפשר אמנם לבצע בו שיחות, אבל הטלפון הזה הוא למעשה תחליף יעיל למדי לפונקציות העיקריות של המחשב הביתי והמשרדי באמצעות אפליקציות ייעודיות לשימושים ממוקדים, שבהם גלישה באינטרנט, עבודות משרדיות, הורדה והאזנה למוזיקה, ניווט, משחקים ועוד ועוד.

עידן הסמארטפונים והטאבלטים הכניס למכשירי קצה קטנים וניידים רבים מסוגי התקשורת האנושית הקיימים – דיבור סינכרוני (טלפון) וא-סינכרוני (הודעות קוליות בוואטסאפ ובפייסבוק), טקסט כתוב קצר (סמס) וארוך (אימיילים) וסינכרוני (צ’ט, מסנג’ר), שיחות אודיו ו-וידאו סינכרוניות (וידאו צ’ט) וא-סינכרוניות (שליחת קובץ וידאו), תמונות (צילומים וציורים), וגם המציא חדשים, ובהם האמוטיקונים והאמוג’י, שפות הרגשונים והסמלים. :)

להורדה (PDF, 1.15MB)


התפרסם בגירסה שונה בגליון 2017 של שנתון “שירת המדע” – שנתון לספרות, אמנות ומדע בהוצאת מכון ויצמן למדע ובעריכת יבשם עזגד


שופרסל אונליין מביאים לך ביד מבצע – לא תיקח?

שחף עם טישו. תמונה: yohanlincoln (cc-by-nc-nd)

האגדה מספרת על סופרמרקט שקירב את מדפי החיתולים והבירות והגדיל את מכירת הבירות בקרב אבות צעירים, שהחיתולים הזכירו להם שהם כבר לא הולכים לצאת לבלות בפאב עם החברים, וקנו בירה לצריכה ביתית.

המציאות מספרת על החנות המקוונת שופרסל אונליין שמציעה קרם ידיים בשקל למי שקונה ממחטות ומגבוני נייר כי ףאפ.

מבצע על קרם ידיים שופרסל לקונים ממחטות ומגבוני נייר בחנות המקוונת שופרסל אונליין

רכבת ישראל ומשרד רה”מ מסרבים להסביר למה לא חסכו לנוסעים עיכוב של יותר משעה

פוסט פייסבוק של אורי מאייר-צ'יזיק על כך שהרכבת תקועה בגלל השתתפות נתניהו בהשקת רכבת העמק, 8.11.2016

בתחילת נובמבר התעכבה רכבת בצפון במשך יותר משעה, עם הנוסעים כלואים בתוכה, בגלל חנוכת רכבת העמק בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שכמו שר התחבורה ישראל כץ מתקשה לראות רכבת מבפנים אם היא לא מוארת באור פלאשים של מצלמות עיתונות. אורי מאייר-צ’יזיק עדכן בחי מהרכבת התקועה:

כבר רבע שעה שהרכבת עומדת על גשר בין כפר ברוך לעפולה וממתינה כי ביבי מבקר בעפולה. בינתיים אני מאחר לשיעור שלי שאמור היה להתחיל עכשיו בנווה איתן. אני מקווה שהסטודנטים יחכו לי ולא יתייאשו. אפילו לברוח מהרכבת אני לא יכול כי הגשר גבוה.

איזה תסכול רכבת ישראל Online, הזזנו את כל יום הלימודים כדי שיתאים לשעות של הרכבת. מה יצא? שתי סטודנטיות איחרו בבוקר בגלל הרכבת, ועכשו המרצה מאחר.

עדיין עומדים, כבר איחור של ארבעים דקות. לא ידעו שהוא מגיע? אי אפשר היה לשנות את לוח הזמנים מראש? רכבת ישראל Online

טוב, אני אמשיך לדווח שאני עדיין פה על הגשר. צריך לשרותים אבל השרותים פה נראים כאילו ניקו אותם בפעם האחרונה כאשר רכבת ישראל הוקמה. מתאפק בסבלנות.

רכבת שגורמת לך לאחר לעבודה, או לכל דבר אחר, וגם כולאת אותך במשך שעה, מצדיקה רטינת-פייסבוק. אבל גם מאייר-צ’יזיק מבין שהבעיה היא לא האירוע החריג, אלא הטיפול בו:

משמח שהרכבת מגיעה וזו בהחלט סיבה לחגיגה.
רק שאם אפשר היה להודיע על החגיגה מראש, כדי שנוכל לתכנן סביבה את יום העבודה.

ביקור של ראש ממשלה מצריך אבטחה ומשבש סדרים. אבל ביקור כזה בדרך כלל לא קורה במפתיע, הוא מתוכנן וידוע מראש, ואפשר להיערך אליו. בין השאר, אפשר להודיע באתר הרכבת ובתחנות עצמן לנוסעים הפוטנציאליים שקווי הרכבת באיזור עלולים להתעכב באותו יום, ולהציע להם לבחור באמצעי תחבורה חלופיים.

האם הרכבת עשתה זאת? לא. למה לא? אולי במשרד ראש הממשלה, שיודעים להנחית הוראות על הרכבת גם כשזה לא בסמכותם, לא מצאו את האימייל של הבנאדם ברכבת להודיע לו על הביקור הצפוי של ראש הממשלה ברכבת, ונתניהו פשוט הגיע לתחנה, הוציא ארנק, קנה כרטיס ועלה לקרון?

שרה נתניהו ובעלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, בחנוכת קו רכבת העמק, תחנת עפולה, 8.11.2016. תמונה: קובי גדעון, לע"מ

שרה נתניהו ובעלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, בחנוכת רכבת העמק. תמונה: קובי גדעון, לע”מ

בשם דובר רכבת ישראל, ישראל טל סרנגה, שחר וייסמן מדוברות הרכבת השיב לי –

בשל האירוע הממלכתי של חנוכת רכבת העמק, שהתקיים בתחנת הרכבת בעפולה, חלו עיכובים במספר רכבות נוסעים שחלפו באזור, בזמן הטקס, מטעמי אבטחה.

– אבל לא על השאלות ששאלתי:

1) האם משרד ראש הממשלה יידע את רכבת ישראל מראש על הביקור ועל החסימה הצפויה של הרכבת?
2) אם כן, מדוע הרכבת לא הודיעה על כך לנוסעים לפני שנתקעו על הפסים?

מדוברות הרכבת לא השיבו עוד.

גם מאייר-צ’יזיק לא נחל הצלחה מול שירות הלקוחות של רכבת ישראל, שהסבירו לו בבוטיות-שירות-לקוחות לאיזה פיצוי קבוע בחוק הוא זכאי, אבל לא אמרו לו מדוע לא הזהירו מראש מהעיכוב החריג:

צ'ט פייסבוק מסנג'ר של אורי מאייר-צ'יזיק עם רכבת ישראל, 11.2016

במשרד ראש הממשלה אפילו לא טרחו לתת תשובה לא רלוונטית. דובר עלום שם כתב לי:

עידו שלום,

אנא פנה לדובר רכבת ישראל בטלפון: [כאן הופיע מספר הטלפון; ע”ק]

שמו ישראל טל

בברכה,

תקשורת ראש הממשלה

בתגובה שאלתי:

האם דובר רכבת ישראל מדברר את ראש הממשלה? כי אם לא, אז הוא לא הכתובת לשאלות שלי למשרד ראש הממשלה, שהן:

1) האם משרד ראש הממשלה יידע את רכבת ישראל מראש על הביקור ועל החסימה הצפויה של הרכבת?
2) אם לא, מדוע לא?

תקשורת ראש הממשלה נאלמה. שזה כנראה התסריט החיובי, כשהשלילי הוא תגובה באורך שלושה עמודים שנראה אם אני, שמתיימר להיות אביר חופש הביטוי, אביא אותה במלואה, ללא צנזורה.

אולי זה כי לתפיסת שלטון נתניהו, העיתונות היא האויב, וכל בקשת מידע היא קזוס בלי, כמו שגילו הסטודנטים של עיתונאי “מאה ימים של שקיפות” תומר אביטל. שלשום הוא סיפר: “באחד משני הקורסים שאני מלמד הסטודנטים מתבקשים להגיש בקשות חופש מידע (בהתאם לתחומי העניין שלהם). הנה תשובה לאחת הבקשות שהגו”. הבקשה היתה לקבל את תקציב הסטיילינג של שרת התרבות והספורט מירי רגב מתקציב משרדה.

תגובת המשרד התחלקה לשתיים:
1) הכחשה והתגוננות: “משרד התרבות והספורט מעולם לא מימן שום הוצאה על סטיילינג, איפור, ביגוד, הנעלה וכיו”ב עבור השרה רגב. כל ניסיון לטעון אחרת הוא שיקרי ומופרך”.
2) הודאה ומסירת המידע: “משרד התרבות והספורט שילם סכום של 250 שקלים עבור צילום רשמי של השרה רגב […] [ש]כלל צילום פלוס איפור על ידי מאפרת של לשכת העיתונות ונעשה כמקובל וכנהוג”.

תשובת משרד התרבות והספורט לבקשת חופש מידע של סטודנטים של תומר אביטל על הוצאות הסטיילינג של השרה מירי רגב, 12.12.2016

לדף הבא →