כל אחד מאיתנו מפרש אמוג’י אחרת וזה יגיע לבתי המשפט, קובע מחקר של פרופ’ למשפטים

80* פסקי דין בארה”ב עד סוף 2016 מכילים את המילים “אמוטיקון” או “אמוג’י”, יותר מ-30% מהם מ-2016 ויותר מ-50% מהם מ-15′-16′. האמוג’י הגיעו לבתי המשפט, ומכך אפשר להסיק שהם הופכים לחלק משמעותי יותר בתקשורת האנושית, ולשער שהתקשורת האמוג’ית היא לעתים חלק מהמחלוקת המשפטית. פרופ’ אריק גולדמן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת סנטה קלרה בדק את פסקי הדין במסגרת מחקר שפרסם בתחילת החודש על הדרכים שבהן האמוג’י ישפיעו על החוק והמשפט (פדף). אני מדבר עליו היום בסביבות 11:10 ב”גם כן תרבות” של גואל פינטו ברדיו “כאן תרבות“.

אמוג’י הם פיקטוגרמות (פיקטוגרמה – סימן גרפי שמייצג אובייקט באמצעות תמונה שלו) שנולדו בסלולריים של יפן בסוף שנות ה-90 – הראשונים שבהם נוצרו על ידי שיגטאקה קוריטה עבור שירות הסלולר איימואוד (i-mode) של חברת NTT דוקומו. האמוג’י נכנסו לסט התווים הגלובלי יוניקוד ב-2010. מחקר של אתר emogi.com מ-2015 דיווח כי 92% מאוכלוסיית הרשת משתמשת באמוג’י, מחקר של האתר מ-2016 דיווח שבשנה אחת נשלחו 2.3 טריליון הודעות טקסט עם אמוג’י, והאמוג’י “פרצוף עם דמעות אושר” הופיע ב-1.6 מיליארד ציוצים.

שוטרים עוצרים אמוג'י. תמונה: David Parry/PA Wire - TaylorHerring (cc-by-nc-nd)

שוטרים עוצרים אמוג’י. תמונה: David Parry/PA Wire – TaylorHerring (cc-by-nc-nd)

אחת מההשפעות של האמוג’י על המשפט היא המחלוקת על משמעות האמוג’י, כפי שקרה בתביעה הישראלית. “שולחים ונמענים יראו באופן בלתי צפוי גירסאות שונות של אמוג’י בגלל תיווך טכנולוגי, מה שיוביל אותם לפרשנויות סבירות – אבל שונות – של אותה תקשורת, עם פוטנציאל להשלכות שליליות על אחד או שני הצדדים”, כתב פרופ’ גולדמן במחקרו. הוא הסביר שהמשמעות השונה נובעת ממספר גורמים: מאפייני התצוגה של המסך (גודל, רזולוציה, צבע, סדר התצוגה וכיוצא בזה), העיצוב הגרפי של האמוג’י (האמוג’י מתעדכנים עיצובית לאורך הזמן, ומעוצבים שונה בין מערכות הפעלה, אפליקציות וגופנים שונים), ופרשנות (שמושפעת מהנמען ומסביבתו, כמו בשפה ובסלנג, בהיעדר מוסכמות רבות שנים ומילונים שמקבעים את משמעות האמוג’י; למשל, אמוג’י “אדם עם ידיים מקופלות” משמש לסירוגין ל”הלוואי/אני מתפלל” ול”תן כיף”).

מקרה כזה של פרשנות שונה של אמוג’י ואמוטיקונים (רגשונים) הגיע לבית המשפט הישראלי. שופט בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה אמיר ויצנבליט פסק בפברואר לטובת בעל דירה שתבע שוכרים פוטנציאליים שהתחרטו. השופט הסביר ש”כיום, בעת המודרנית, גם לשימוש בצלמיות ה’אמוג’י’ עשוי להיות משמעות המלמדת על תום-ליבו של הצד למשא ומתן. […]אותו מסרון שנשלח על-ידי הנתבעת [כלל] “סמיילי”, בקבוק שמפניה, דמויות רוקדות ועוד. צלמיות אלו משדרות אופטימיות רבה. אף שלא היה במסרון זה כדי להקים חוזה מחייב בין הצדדים, מסרון זה הוביל, מטבע הדברים, להסתמכות גדולה של התובע על רצון רב של הנתבעים לשכור את דירתו. […] גם לקראת סוף המשא ומתן, באותם מסרונים שנשלחו בסוף חודש יולי, השתמשה הנתבעת 2 בסמלים של “סמיילי”. סמלים אלו, המשדרים לצד שכנגד כי הכל כשורה, היו מטעים, שכן באותה העת כבר הטילו הנתבעים ספק רב ברצונם לשכור את הדירה. צירופם של אלו – אותן צלמיות חגיגיות בתחילת המשא ומתן שיצרו הסתמכות רבה אצל התובע, ואותם סמלי סמיילי בסוף המשא ומתן שהטעו את התובע לסבור שהנתבעים עדיין מעוניינים בדירתו – תומכים במסקנה כי הנתבעים נהגו בחוסר תום-לב במשא ומתן”.

אחרי הקיפול: המחקר המלא של פרופ’ גולדמן.

המשך קריאה

🇺🇸 אינטרבנשן לצייצן טראמפ ✍️ שוכרי דירות, זהירות עם האמוג’י ️🎙️ האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

כבוד הנשיא, מחק את החשבון שלך, אנא ממך

השימוש המרענן של נשיא ארה”ב בחיי-שאני-לא-ממציא-את-זה-אפילו-בדקתי-בסנואופס דונלד טראמפ בטוויטר – ציוצים בלתי מצונזרים ישירות מזרם התודעה של מנהיג הדמוקרטיה השניה בגודלה בעולם – מזיק לאחרים (אנשים פרטיים ואקטיביסטים פוליטיים שסימן בציוצים שלו קיבלו הטרדות ואיומים על חייהם, המניות של חברות שביקר, טויוטה, בואינג ולוקהיד מרטין, איבדו מיליארד ומעלה דולר בבורסה).

דונלד טראמפ כלווייתן הכשל של טוויטר. תמונה: Anonymous (cc0)

דונלד טראמפ בטוויטר. תמונה: Anonymous (cc0)

אבל הוא מזיק גם לעצמו ולשלטונו. מבקריו של טראמפ משתמשים בטוויטר נגדו – לכל פעולה משמעותית או בעייתית שהוא מבצע אפשר למצוא ציוץ עבר שבו ביקר אדם אחר, על פי רוב את הנשיא הקודם ברק אובמה, על אותה פעולה. כתבת ביזנס אינסיידר, נטשה ברטרנד, קראה לזה “החוק הרביעי של ניוטון: לכל פעולה של טראמפ קיים ציוץ טראמפ שווה ומנוגד לו”. הציוצים שלו גם עלולים לחשוף דברים שישמשו נגדו בעתיד, אולי אפילו העתיד הקרוב, כשיוענק לו פרס ניקסון לנשיאות על מנהל תקין ופרס פוטין ליחסים בינלאומיים.

לפני מספר שבועות, עוזריו של טראמפ ערכו לו התערבנות (intervention) בנושא טוויטר, דיווח (📁) הוול סטריט ג’ורנל בכתבה על העדות הפומבית הצפויה של ראש ה-FBI המודח, ג’יימס קואומי (עדות בנוגע לבקשת טראמפ ממנו לרדת מחקירת מחקירת מייקל פלין, היועץ לבטחון לאומי שהתפטר אחרי שהטעה נציגי ממשל לגבי אופי שיחותיו עם שגריר רוסיה, ובמקום זאת לחקור הדלפות לעיתונאים בנושא, כך לפי מיזכר שקואומי כתב לעצמו). העוזרים של טראמפ ביקשו מהנשיא להפגין יותר איפוק בטוויטר. לפי הג’ורנל,

העוזרים מודאגים מהשימוש של הנשיא בטוויטר לפרסום טענות מסיתות, ובפרט הטענה הבלתי מבוססת מחודש מרץ שקודמו הדמוקרטי, ברק אובמה, הציב מכשירי ציתות במשרדיו.

בפגישה זו, עוזריו של מר טראמפ הזהירו כי סוגים מסוימים של הערות שהוא מפרסם בטוויטר “יכניסו אותו לפינה”, הן מבחינת מסרים פוליטיים והן מבחינה משפטית.

האם ההתערבנות עבדה? זה לא נראה ככה. שלשום צייץ טראמפ ש”זה” – ככל הנראה בדיקת ההדחה של קואומי ושאר הבדיקות שנוגעות למעכשיו – “הוא ציד המכשפות הגדול ביותר של פוליטיקאי בהיסטוריה האמריקאית!” סת’ מולטון, נציג בית הנבחרים האמריקאי, השיב לו: “כנציגה של סיילם, מסצ’וסטס [שבה התקיים ציד המכשפות הלא-מטאפורי בסיילם התרחש בסוף המאה ה-17, לפני הקמת ארה”ב], אני יכול לאשר שזה שגוי”.

קואומי הוא לא היחיד שצריך להיחקר, טוען פיליפ נ’ האוורד, פרופ’ לחקר האינטרנט באוניברסיטת אוקספורד. בדוח שפייסבוק פרסמה באפריל, “Information Operations and Facebook” (פדף), החברה אומרת שממצאיה לגבי פרסום מידע שנגנב במהלך הבחירות לנשיאות, והפצת חדשות שקריות אודותיו, אינם סותרים את הייחוס שנתן ראש המודיעין הלאומי בדוח מתחילת ינואר – כלומר, מדובר ברוסיה. החוקר האוורד קורא לפייסבוק לשחרר את הנתונים לציבור כדי שאפשר יהיה לחקור אותם, וקורא לוועדת המודיעין של בית הנבחרים לזמן את החברה לתת עדות בנושא.

והואיל והשוכרת כתבה [אישה רוקדת, זוג רוקד, סימן וי באצבעות, כוכב שביט, סנאי, בקבוק שמפניה]

מחלוקת בנוגע להשכרת דירה הגיעה לבית המשפט, וזכתה שם להתייחסות מעניינת לאמוג’י ורגשונים (סמיילים) במסגרת המו”מ. אלו גרמו למשכיר, יניב דהן, להבין בטעות שהשוכרים הפוטנציאליים, ניר חיים שכרוף וירדן רוזן, מעוניינים בדירה, אף שבפועל הם לא רצו בה בגלל שלא היו מרוצים ממצבה, ולבסוף מצאו דירה אחרת.

דהן תבע את הזוג בבית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה, והשופט אמיר ויצנבליט כתב בפסק הדין:

[…]אותו מסרון שנשלח על-ידי הנתבעת 2 [כלל] ‘סמיילי’, בקבוק שמפניה, דמויות רוקדות ועוד. צלמיות אלו משדרות אופטימיות רבה. אף שלא היה במסרון זה כדי להקים חוזה מחייב בין הצדדים, מסרון זה הוביל, מטבע הדברים, להסתמכות גדולה של התובע על רצון רב של הנתבעים לשכור את דירתו. בעקבות זאת, התובע הסיר את המודעה שפרסם באינטרנט בדבר השכרת דירתו. גם לקראת סוף המשא ומתן, באותם מסרונים שנשלחו בסוף חודש יולי, השתמשה הנתבעת 2 בסמלים של “סמיילי”. סמלים אלו, המשדרים לצד שכנגד כי הכל כשורה, היו מטעים, שכן באותה העת כבר הטילו הנתבעים ספק רב ברצונם לשכור את הדירה. צירופם של אלו – אותן צלמיות חגיגיות בתחילת המשא ומתן שיצרו הסתמכות רבה אצל התובע, ואותם סמלי סמיילי בסוף המשא ומתן שהטעו את התובע לסבור שהנתבעים עדיין מעוניינים בדירתו – תומכים במסקנה כי הנתבעים נהגו בחוסר תום-לב במשא ומתן.

ויצנבליט פסק לדהן פיצויים והוצאות בסכום של 8000 שקלים, כמחצית סכום התביעה.

הסמס עמוס האמוג’י של ירדן רוזן ליניב דהן על שכירת הדירה. רקע: Theus Falcão (cc-by-nc)


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

💃🏻👯‍✌️☄️🐿️🍾? 🏡🔑💰!

אמוג’ים מככבים בתביעה של משכיר דירה נגד שוכרים שהתחרטו, והתרגום של השיח האמוג’יסטי לשפה משפטית יבשה מרנין, כמצופה. בנוסף, השופט מנתח את המשמעות המשתמעת של הרגשונים בהתכתבות סביב אותה שכירות. הוא מגיע למסקנה שהשימוש של השוכרים הפוטנציאליים בסמיילים, למרות שהיו להם הסתייגויות מהדירה, הטעו את המשכיר להבין שהם מעוניינים בה. על הסיפור דווח בנקסטר, ופסק הדין התפרסם ב-Law.co.il (פדף).

This Post In English – פוסט זה באנגלית

יניב דהן, התובע, פרסם באתר יד2 מודעה להשכרת דירתו. זמן קצר לאחר מכן שלחה לו ירדן רוזן, נתבעת 2, את המסרון הבא:

מסרון עם אמוג'י ששלחה שוכרת דירה פוטנציאלית למשכיר, מתוך ת"ק 30823-08-16 דהן נ' חיים שכרוף ואח': "בוקר טוב [סמיילי] רוצים את הבית [אישה רוקדת, זוג רוקד, סימן וי באצבעות, כוכב שביט, סנאי, בקבוק שמפניה] רק צריך לשבת על הפרטים... מתי מתאים לכם?"

מסרון ההתעניינות בדירה


המסרון מצורף לפסק הדין כצילומסך, ומתומלל כך:

בוקר טוב [סמיילי] רוצים את הבית [אישה רוקדת, זוג רוקד, סימן וי באצבעות, כוכב שביט, סנאי, בקבוק שמפניה] רק צריך לשבת על הפרטים… מתי מתאים לכם?

בעקבות הסמס הזה הסיר דהן את המודעה מיד2, מתוך הנחה שרוזן ובן זוגה, ניר חיים שכרוף, נתבע 1, מעוניינים בדירה. השניים לא שכרו אותה לבסוף, ודהן תבע מהם פיצויים בסכום של 14,500 שקל.

בהמשך פסק הדין מתייחס שופט בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה, אמיר ויצנבליט, לאמוג’ים בסמס ומשמעותם:

זה המקום לשוב ולהתייחס לאותם סמלים גראפיים (צלמיות) ששלחה הנתבעת 2 לתובע. כאמור אין בהם, בנסיבות העניין, כדי ללמד על הבשלת המגעים בין הצדדים לכדי הסכם מחייב. עם זאת, הסמלים שנשלחו תומכים במסקנה כי הנתבעים נהגו בחוסר תום-לב. אכן, דרכי התבטאות של צדדים למשא ומתן זה עם זה יכולות ללבוש צורות שונות, וכיום, בעת המודרנית, גם לשימוש בצלמיות ה”אמוג’י” עשוי להיות משמעות המלמדת על תום-ליבו של הצד למשא ומתן. לאותו מסרון שנשלח על-ידי הנתבעת 2 ביום 5.6.2016 לוו, כאמור, סמלים לא מעטים. אלו כללו “סמיילי”, בקבוק שמפניה, דמויות רוקדות ועוד. צלמיות אלו משדרות אופטימיות רבה. אף שלא היה במסרון זה כדי להקים חוזה מחייב בין הצדדים, מסרון זה הוביל, מטבע הדברים, להסתמכות גדולה של התובע על רצון רב של הנתבעים לשכור את דירתו. בעקבות זאת, התובע הסיר את המודעה שפרסם באינטרנט בדבר השכרת דירתו. גם לקראת סוף המשא ומתן, באותם מסרונים שנשלחו בסוף חודש יולי, השתמשה הנתבעת 2 בסמלים של “סמיילי”. סמלים אלו, המשדרים לצד שכנגד כי הכל כשורה, היו מטעים, שכן באותה העת כבר הטילו הנתבעים ספק רב ברצונם לשכור את הדירה. צירופם של אלו – אותן צלמיות חגיגיות בתחילת המשא ומתן שיצרו הסתמכות רבה אצל התובע, ואותם סמלי סמיילי בסוף המשא ומתן שהטעו את התובע לסבור שהנתבעים עדיין מעוניינים בדירתו – תומכים במסקנה כי הנתבעים נהגו בחוסר תום-לב במשא ומתן. גם אם אניח כי הסיבה לפרישה מן המשא ומתן הייתה מוצדקת, היה על הנתבעים כבר ביום 8.7.2016 להודיע לתובע כי הם לא בטוחים ברצונם לשכור את הדירה, וכי על התובע לכלכל את צעדיו בהתאם. הנתבעים “משכו” את התובע, “הרדימו” אותו, עד שזה מצא עצמו קרוב לתחילת תקופת השכירות בלא שאיתר שוכרים לדירתו.

השופט פסק לתובע פיצוי חלקי והוצאות משפט בסכום כולל של 8000 שקלים.

אחרי הקיפול – פסק הדין המלא – ת”ק 30823-08-16 דהן נ’ חיים שכרוף ואח’.

Judge: defendants’ emoji and emoticons “naturally led” plaintiff to assume they were interested in renting his house from law

המשך קריאה

📺 למה יוטיוב משקיעה בהפקות מקור?

יוטיוב של אלפבית (חברת האם של גוגל) החליטה להשקיע בשנה הקרוב מאות מיליוני דולרים בתוכן מקורי, 40 סדרות וסרטים, שחלקם ישודרו בחינם במימון פרסומות ביוטיוב, וחלקם בשירות הצפייה בתשלום יוטיוב רד, שעולה 10$ בחודש. אני מדבר על כך היום בתוכנית הרדיו “גם כן תרבות” עם גואל פינטו ברשת א’ בתאגיד השידור כאן.

יוטיוב. תמונה: webtreats (cc-by)

יוטיוב. תמונה: webtreats (cc-by)

יוטיוב נולדה כפלטפורמת תוכן גולשים, ומתפרנסת מפרסומות, שאת הכנסותיהן היא חולקת עם היוצרים. החברה הכניסה תכנים של גופי תוכן ממוסדים לפלטפורמה שלה, הן על ידי הלבנה של תכנים פיראטיים על ידי העברת השליטה בהיוון הפרסום שלהם לידי בעלי הזכויות והן על ידי הסכמים עם בעלי התכנים לפתיחת ערוצים שלהם בפלטפורמה. בסוף 2015 השיקה את יוטיוב רד.

המעבר האסטרטגי מתוכן גולשים חינמי לתוכן מקור בתשלום נובע ממספר סיבות. אחת מהן היא התחרות הגוברת על תוכן הגולשים. פייסבוק לייב, סנאפ, טוויטר, וואטסאפ, אינסטגרם ואחרות מתחרות על לבם של הגולשים כפלטפורמה שבה הם יספקו את תכני הווידאו שלהם. על התכנים הללו אפשר, כמובן, למכור פרסומות, ואפשר להשתמש במידע שנצבר דרכם על המשתמשים לפרסום ולצרכים נוספים.

סיבה נוספת היא שנטפליקס, הולו ואמזון פריים הולכות ומשתלטות על זמן הצפייה של הציבור בסרטים ובסדרות, ויוטיוב רוצה חתיכה מזה. תכני מקור איכותיים מאפשרים לה לגבות תשלום חודשי על יוטיוב רד, ולגבות ממפרסמים תעריפים טובים על פרסומות. מפרסמים רבים לא לא רוצים לפרסם על גבי תוכן גולשים חובבני, ולא על כזה שמכיל תכנים אלימים, פורנוגרפיים, גזעניים, מסיתים וכיוצא בזה. בחודש מרץ פרץ חרם מפרסמים על יוטיוב בבריטניה ובארה”ב בגלל הצגת פרסומות על גבי תכני הסתה וטרור, והחברה נאלצה להתנצל. יוטיוב, כמו פייסבוק ופלטפורמות אחרות, מתקשה לאכוף את כללי השימוש על תוכן גולשים, אבל בתוכן שהיא יוצרת לא תהיה בעיה כזאת.

התוכן המקורי גם מאפשר ליוטיוב לשמר טאלנטי תוכן גולשים פופולריים שגדלו אצלה. אלו מגלים שההכנסות מהפרסומות ביוטיוב אינן גבוהות, ואולפני טלוויזיה וקולנוע גונבים אותם בקלות. עם הכניסה להשקעה משמעותית בתכני מקור, יוטיוב תוכל להתחרות בהצעות של האולפנים.

💸 בנק אגוד כ”כ אישי ודיגיטלי שלקח להם שבוע לחזור לתלונתי בפייסבוק ואין להם מושג מה כתוב בה

התקשרתי לבנק איגוד (הם כותבים את זה אגוד) לבקש שיפסיקו לגבות ממני תשלום חודשי על כרטיס אשראי. הנציגה אמרה שהם יפסיקו אם אגיע למינימום חיובים חודשי על הכרטיס. למרות זאת, הבנק המשיך לגבות את העמלה.

הבנק מציג את עצמו “מצד אחד אישי, מצד שני דיגיטלי”. כל כך אישי שאי אפשר להתקשר ישירות לבנקאי בסניף, אז במקום לחכות על הקו, שלחתי להם את התלונה בפייסבוק מסנג’ר. כל כך דיגיטלי, שלקח לבנק שבוע שלם ושתי פניות פייסבוק נוספות לחזור אלי לטיפול בתלונה – לא בפייסבוק, בטלפון.

צ'ט של עידו קינן עם בנק איגוד

התלונה כמובן לא טופלה באותה שיחה, אבל גרוע מכך – הנציגה בכלל לא ידעה על מה אני מדבר. השיחה הלכה בערך ככה:

אני: הבנק הבטיח לי להפסיק לגבות דמי כרטיס אשראי אם אגיע למינימום חיובים חודשי אבל הוא ממשיך לגבות אותם.
הנציגה: זה לא מה שהבטיחו לך, כנראה שלא הבנת.
אני: את הקשבת להקלטה של השיחה שבה הבטיחו לי את זה?
הנציגה: לא.
אני: יכול להיות שלא הבנתי את מה שאמרו לי, אבל את בכלל לא יודעת מה אמרו לי, אז אני לא מתכוון להתווכח על זה. תחזרי אלי בבקשה אחרי שהקשבת להקלטה.

פוסט "מצד אחד אישי מצד שני דיגיטלי" בפייסבוק של בנק איגוד

מה שאני מסיק מזה לגבי נוהל שירות הלקוחות של בנק איגוד בפייסבוק זה שהם מקבלים תלונה בפייסבוק, פונים למרכז שירות הלקוחות ואומרים להם “תתקשרו בבקשה ללקוח פלוני אלמוני”, בלי להעביר להם את פרטי התלונה, לא משנה כמה היא מפורטת וממוסמכת. במרכז שירות הלקוחות מכניסים את הפנייה לתור, וכשהתור מגיע – אחרי שבוע שלם ושתי פניות נוספות בפייסבוק, במקרה שלי – נציג ממרכז השירות מתקשר ללקוח, ומתחילים את הטיפול מאפס.

כמו עם חברות תקשורת (ובמיוחד סרטן האיידס נטוויז’ן-סלקום וצרעת-ההרפס הוט-הוט-מובייל), גם כאן אני ממליץ לפנות ישירות לנציב פניות הציבור ולדרוש את הזכויות שלכם. אגב, גם אם תפנו לנציב פניות הציבור של בנק איגוד באימייל – pniot_hatzibur@ubi.co.il – אתם לא תקבלו תשובה באימייל. “פניות שיתקבלו בכתב באחד מערוצי התקשורת הנ”ל (פקס, דואר אלקטרוני, טופס מקוון) יענו באמצעות דואר ישראל בלבד”, מאיימים שם. דואר ישראל, זה שיעיל בהבאת מכתבים ליעדם כמו שרולטה רוסית יעילה בהריגת המשתתפים בה.

💩 שיימינג לפוליטיקאים שמכרו את פרטיות הגולשים 🚖 אובר תחת חקירה פלילית פדרלית » האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

פגיעה בפרטיות הפוליטיקאים

בחודש שעבר בוטל איסור מסוף 2016, שמנע מספקיות האינטרנט האמריקאיות למכור את מידע הגלישה של לקוחותיהן בלי לקבל אישור מהלקוחות. הסנאט הצביעה לאשר את הביטול, ואחריו בית הנבחרים. ארגון בשם Fight for the Future גייס כסף במימון-קהל למחאה נגד ההחלטה, שמדגימה לפוליטיקאים את אי-הנוחות שבפגיעה בפרטיות.

הארגון הציב שלטי חוצות עם השמות ותמונות הדיוקן של ארבעה מחברי בית הנבחרים שהצביעו בעד ההחלטה, ואשר מקבלים תרומות גדולות מתעשיית התקשורת, שמרוויחה מההחלטה. כותרת השלטים היא “[שם החבר] בגד/ה בך”, כתוב בהם מה סכום התרומות שקיבל/ה הנבחר/ת ויש קריאה להתקשר אליהם, כולל מספר טלפון. השלטים הוצבו במחוזות הבחירה של כל אחד מהנבחרים, כך שגם הם וגם בוחריהם יראו את השלטים.

שלט מחאה של Fight for the Future נגד חברי בית הנבחרים האמריקאי שהצביעו לבטל את האיסור על ספקיות האינטרנט למכור מידע גלישה של משתמשים. תמונה: FftF

שלט מחאה של Fight for the Future

כל ארבעת הנבחרים הם רפובליקנים – לא החלטה פוליטית של FftF, אלא תוצאה טבעית של העובדה שאף חבר בית הנבחרים מהמפלגה הדמוקרטית לא הצביע בעד ההחלטה.

מונית הכלא

אובר נמצאת תחת חקירה פלילית פדרלית בגלל תוכנית גרייבול, כך חשפה רויטרס. מלבד שירות אובר הרגיל, שמאפשר להזמין מוניות, אובר מפעילה גם שירות בשם אובראיקס, שמאפשר לנהגי מכוניות פרטיות לספק נסיעות בתשלום, שירות שאינו חוקי במדינות רבות, ובהן ישראל. גרייבול שימשה את אובר למנוע מאנשי רשויות האכיפה להזמין מוניות, וזאת כדי למנוע מאותן הרשויות לאסוף ראיות לשם מתן קנסות או הגשת כתבי אישום על הפעלת אובראיקס. התוכנית פעלה מאז 2014 ועד לחשיפתה בחודש מרץ בניו יורק טיימס, אז הודיעה החברה שלא תשתמש עוד בגרייבול נגד רגולטורים.

משרד המשפטים האמריקאי פתח בחקירה פדרלית על השימוש של אובר בגרייבול. חבר מושבעים גדול מצפון קליפורניה שלח לאובר צו הבאה למסמכים על איך עובדת גרייבול ואיפה נעשה בה שימוש. צו כזה משמש כבקשה רשמית למסמכים או עדויות לגבי פשע פוטנציאלי. אובר שכרה את שירותיה של חברת עריכת הדין שרמן וסטרלינג, שתבצע חקירה פנימית של השימוש בגרייבול.

אפליקציית הזמנת הנסיעות אובר. תמונה: freestocks.org (נחלת הכלל)

אפליקציית אובר. תמונה: freestocks.org (נחלת הכלל)

אובר השתמשה בגרייבול נגד הרשויות של פורטלנד, שם הפעילה את אובראיקס בניגוד לחוק. לפי פקידי תחבורה של עיריית פורטלנד, אובר השתמשה בגרייבול למנוע עשרות נסיעות מ-16 פקידי תחבורה בדצמבר 2014. הוושינגטון פוסט דיווח בשבוע שעבר פרסמה עיריית פורטלנד מכתבים ששלחו לה פרקליטי אובר, ולפיהם החברה השתמשה שם בתוכנית “מאוד במשורה” לפני שהעיר אישרה ב-2015 את שירות אובראיקס, ולא השתמשה בה שם מאז.

אובר ומשרד המשפטים לא הגיבו על הפרסום.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

קריסה בוואטסאפ זה ההפסקת חשמל החדש

אהוד קינן, אח ועורך נקסטר, במטא-אייטם על הקריסה של וואטסאפ הלילה:

אהוד קינן ו-וואטסאפ. תמונה: נקסטר

אהוד קינן ו-וואטסאפ. תמונה: נקסטר

“וואטסאפ היא אפליקציית המסרים הפופולרית ביותר”, מוסר אהוד קינן, עורך NEXTER ומומחה מטעם עצמו, “ובכל פעם שהיא קורסת בהחלט מדובר בניוז חשוב. עם זאת, להגיד שהיא קורסת זה אייטם של שורה וחצי לכל היותר, ולכן צריך למלא עוד מילים בכתבה כמו שאני עושה כאן עכשיו”.

קינן מוסיף כי “לפעמים האפליקציה קורסת לכמה דקות, ולכן כדאי בפסקה הבאה להזכיר את זה שוב ולציין שמדובר בתקלה בישראל, וגם ברחבי העולם, ואפילו באירופה ובספרד. ככה אפשר למלא מילים באייטם שאומר שהאפליקציה קרסה”. קינן דיווח בעבר על קריסות של וואטסאפ והצליח לכתוב עשרות מילים בידיעות שתכלס אפשר לסכם לשורה.

לפני שנתיים שידרנו ב”רבע לדיגיטל” גל פתוח בזמן הקריסה של פייסבוק – אפשר להאזין כאן מקודזמן 7:20 דקות.

(_!_) איגוד האינטרנט פסל את רישום הדומיין co.il.זונה-אוכלת-בתחת

הוועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים של איגוד האינטרנט הישראלי פסלה את הדומיין זונה-אוכלת-בתחת.co.il. האיגוד הודיע היום כי הדומיין נפסל ברוב של 3:1, וללא מתן זכות לרושם הדומיין לנמק מדוע לדעתו יש להתיר את הרישום.

עד 2012 החליט איגוד האינטרנט בעצמו על קבלה או דחייה של בקשות לרישום שמות מתחם, לפי תקנונו שקובע כי לא יוקצו “שמות המכילים מילים גסות, שפה גסה, שמות הפוגעים בתקנת הציבור או ברגשות הציבור או שמות שבכל דרך אחרת אינם תואמים את חוקי מדינת ישראל”. בפברואר 2012 הקים האיגוד את ועדת השמות הפוגעניים, שבה ארבעה חברים, אחד מאיגוד האינטרנט ושלושה נציגי ציבור. פסילת דומיין מצריכה רוב, כשבמקרה של תיקו הדומיין לא נפסל.

כיום חברים בוועדה הנק נוסבכר מאיגוד האינטרנט, שמשמש כיו”ר הוועדה, הפרופסור למשפט וטכנולוגיה מיכאל בירנהק, השופטת לשעבר ד”ר איריס סורוקר והסופרת יוכי ברנדס.

אפרסקים. תמונה: Anja Pietsch (cc-by)

אפרסקים. תמונה: Anja Pietsch (cc-by)

פרופ’ בירנהק נימק את הצבעתו נגד הרישום: “שם המתחם המבוקש הוא קללה גסה, ובא בגדר ‘מילים גסות, שפה גסה’. אין לנו לפנינו אלא את הבקשה עצמה, ללא הקשרה. איננו יודעים מי המבקש/ת ומה שאיפתו/ה הכמוסה בקשר לאתר שאמור לפעול תחת שם המתחם המבוקש. כשלעצמו, צירוף המילים הנ”ל חד משמעי למדי, ואני מתקשה לראות כיצד הוא נחלץ מתיבת ה’שפה הגסה’. הגם שמניעת רישום שם מתחם פוגעת במידת מה בחופש הביטוי, אני סבור שהמבקש יוכל להמשיך ולהתבטא באפיקים אחרים, גם ללא שם המתחם הנ”ל, וזאת כפוף לכל דין”. ד”ר סורוקר נימקה: “המילים ‘זונה אוכלת בתחת’ הן גסות, חסרות ערך מאזן, ועלולות לעודד החפצת נשים והתייחסות מקלת ראש אליהן כאל אובייקטים מיניים. חופש הביטוי אין פירושו החופש להוביל לזילות נשים (וזונות בתוך כך). חופש הביטוי לא יפגע, בוודאי שלא בצורה ניכרת, אם יואיל המבקש לבחור שם שאין בו גסויות לשמן. דעתי היא שיש לדחות את הבקשה”. נוסבכר נימק: “אני סבור ששם המתחם פוגע ברגשות ציבור ויש לפסול את שם המתחם המבוקש”.

ברנדס נימקה את דעת המיעוט:

מותר לאדם לקלל כאוות לבו ולבטא בכך את מררתו וזעמו וגסות רוחו. אמנם כשמדובר בקללות בפורומים ציבוריים, חופש הביטוי אינו חזות הכל. אך הביטוי האמור אינו מסית ואינו מכליל. זה ביטוי גס, מגעיל וחסר תוכן. אך, כאמור, מותר לאנשים להיות גסים ומגעילים.

ב-2012 התנגדה ברנדס לרישום דומיין שהתייחס לזנות, כלהנשיםזונות.co.il, ונימקה זאת בכך ש”זה פשוט ‘ייהרג ולא יעבור’. אסור לנו לאשר זאת בשום פנים ואופן. כבר לא מדובר רק בעלבון גס, אלא בהכללה שיש בה משום הסתה וביזוי כבודן וגופן של נשים באשר הן”.

הדומיין הראשון שבו דנה הוועדה הוא יהוה.co.il, והיא אישרה את רישומו במרץ 2012 בהצבעת תיקו. הוועדה אישרה פה אחד את sharmuta.co.il, zaingadol.co.il, יהשוה.co.il ואת נבלות.co.il. הוועדה פסלה את כלהנשיםזונות.co.il פה אחד.

(הלשין: Virtual Johnny)

ברכת נשיא המדינה ראובן ריבלין ליום העצמאות ה-69 🇮🇱 שוברים אמברגו

ביצה שבורה. צילום: Nick Wheeler (cc-by-nc-sa)

רוצים לראות את ברכת נשיא המדינה ראובן ריבלין ליום העצמאות ה-69? לשכתו שלחה אתמול את הסרטון לעיתונאים באמברגו לפרסום היום, 1.5.2017 19:30, אבל אני לא חתמתי על שום אמברגו.

תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.

מאת: “דוברות בית הנשיא”
תאריך: 30 באפר׳ 2017
נושא: הודעה + קישור וידיאו לברכת נשיא המדינה ליום העצמאות (בעברית) באמברגו. ברכת נשיא המדינה ליום העצמאות ה-69 של מדינת ישראל ה’ באייר תשע”ז. יום ראשון, ד’ באייר תשע”ז, 30 באפריל 2017.

מצורפת ברכת נשיא המדינה ליום העצמאות ה-69 של מדינת ישראל.

[הסרטון]

לתשומת ליבכם/ן, על פרסום הברכה והשימוש בוידאו או בטקסט חל אמברגו עד ליום שני, ה’ באייר תשע”ז, 1 במאי 2017 (צאת יום הזיכרון), בשעה 19:30.

ברכת נשיא המדינה ליום העצמאות ה-69 של מדינת ישראל ה’ באייר תשע”ז

“פחות משבעים שנה אחרי והחלום הציוני הצליח מעבר לכל הציפיות, עשינו את זה!”

v

“מערכה אחת לא פסקה – על איתנותה של מדינת ישראל והחברה הישראלית, תהליך הבירור הפנימי שלנו יימשך, אך אנו מחויבים להשאיר את הוויכוחים על הצבא מחוץ לצבא ולהבטיח שצה”ל ימשיך ויהיה צבא העם”

v

“עלינו לזכור כי בית הוא תמיד פרויקט בהקמה – ביום העצמאות עלינו להסתכל גם אל הבית פנימה. בית לאומי הוא גם בית המקשיב לזעקות החלשים הנענה לקריאת הנזקקים, הדואג לכל בניו ובנותיו. זו המשימה, בראש ובראשונה, של מי שמנהיגים את הבית הזה. אך זו גם המשימה של כל אחד ואחת מאיתנו”

אחיי ואחיותיי אזרחי ישראל ויהודי התפוצות, חג עצמאות שמח! לפני שישים ותשע שנים, רגע אחד אחרי הכרזת המדינה, יצאנו כולנו אל הרחובות. רקדנו וחגגנו את התקווה. להיות עם חופשי בארצנו, בירושלים. תקווה שהפכה למציאות. הדור שלי נולד למציאות אחרת שבה הנפת הדגל הייתה אסורה, שבה המדינה העברית הייתה חלום. עבורנו, לראות חייל עברי במדינת העם היהודי, לא היה ולא יהיה לעולם דבר מובן מאליו. פחות משבעים שנה אחרי, והחלום הציוני הצליח, מעבר לכל הציפיות. עשינו את זה! אנחנו עם חופשי, ויש לנו מדינה שהיא סמל ומופת לעצמאות מחשבתית, ליזמות ולחדשנות. הילדים שחלמו לראות טייס עברי זכו ללוינים ישראלים המקיפים את כדור הארץ. מדינה צעירה באזור סכנה הפכה לחממה של טכנולוגיות ובית גידול להמצאות ולמצוינות. העם אשר חיפש מאות בשנים קורת גג השכיל לתת משמעות חדשה ונוספת להיותו “עם הספר” וממשיך להיות מופת להשכלה, ללמידה ולמצוינות. עם ישראל, על שבטיו וחלקיו מצא את ביתו. אך עלינו לזכור כי בית הוא תמיד פרויקט בהקמה.

אחיי ואחיותיי. חומת הברזל של צה”ל והשינויים הדרמטיים באזורנו הרחיקו את צבאות האויב מהגבולות. המערכות הגדולות אולי חלפו אך מערכה אחת לא פסקה, המערכה על איתנותה של מדינת ישראל והחברה הישראלית. תהליך הבירור הפנימי שלנו יימשך תמיד. הערכים והעמדות השונים יהיו מקור לדיון וחידוד. אך אנו מחויבים להשאיר את הוויכוחים על הצבא מחוץ לצבא ולהבטיח שצבא ההגנה לישראל ימשיך ויהיה צבא העם.

אזרחי ואזרחיות ישראל, ביום העצמאות, ביום הטוב הזה, עלינו להסתכל גם אל הבית פנימה. בית לאומי הוא גם בית המקשיב לזעקות החלשים הנענה לקריאת הנזקקים, הדואג לכל בניו ובנותיו. זו המשימה, בראש ובראשונה, של מי שמנהיגים את הבית הזה. אך זו גם המשימה של כל אחד ואחת מאיתנו. מי ייתן ושנת העצמאות השבעים של מדינת ישראל הבאה עלינו לטובה, תהיה שנה של כבוד ושל שוויון, שנה של הקשבה, הכרה וסובלנות. שנה שגם בה נמשיך ונבנה את עצמנו ואת עצמאותנו. חג עצמאות שמח מירושלים. חג עצמאות שמח ישראל!

עוד בנושא

🇮🇱🔨 ברכת נתניהו ליום העצמאות ה-69 >> שוברים אמברגו

💸 קרנית פלוג הגישה את דוח בנק ישראל לרובי ריבלין // שוברים אמברגו

🇮🇱🔨 ברכת נתניהו ליום העצמאות ה-69 >> שוברים אמברגו

ביצה שבורה. צילום: Nick Wheeler (cc-by-nc-sa)

רוצים לראות את ברכת ראש הממשלה בנימין נתניהו ליום העצמאות ה-69? לשכתו העלתה היום את הסרטון ליוטיוב כ”לא רשום” (unlisted), כך שהוא לא מופיע בחיפושים או בסרטונים מומלצים וזמין רק למי שקיבל לינק ישיר אליו. הלשכה שלחה את הסרטון והנאום לעיתונאים באמברגו לפרסום מחר, 1.5.2017 20:00, אבל אני לא חתמתי על שום אמברגו.

תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.

*אמברגו – אמברגו – אמברגו*
*דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו לרגל יום העצמאות:*
*(אמברגו עד מחר בערב, ה-01.05 בשעה 20:00)*
“אזרחי ישראל היקרים,
ביממה האחרונה התייחדנו עם זכרם של גיבורי האומה – בנינו ובנותינו, שכוננו בגופם ובדמם את חירותנו הלאומית. בזכותם קמנו, בזכותם אנחנו חיים.
ביממה הקרובה נחגוג 69 שנות עצמאות בגאווה אדירה. משנה לשנה המדינה מתחזקת, מתקדמת, מבססת את מעמדה ככוח עולמי בולט. הישגיה עצומים – בביטחון, בכלכלה, ביחסי החוץ, בטכנולוגיה, במדע, בתרבות, בכל תחום. מדינות רבות רוצות ללמוד מאיתנו, והן מבקשות את קרבתנו.
עכשיו, לצעירים בינינו העצמאות אולי נתפסת כדבר טבעי, דבר מובן מאליו, ואני אומר לכם: זכרו תמיד, עצמאות ישראל אינה מתנת חינם. דורות של יהודים היו בגלות – ולנו יש בית. הפרחנו שממות, קיבצנו גלויות – וכן, נאלצנו להילחם מלחמות.
אבל על בסיס כל אלה – אנחנו מזניקים את מדינת ישראל לפסגות חדשות. הישגי העבר נותנים לנו תקוות גדולות לעתיד.
נניף כולנו בגאון את דגלנו. חג עצמאות שמח!”

ברכת יום העצמאות ה-69 של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, שהועלתה יום לפני כן ונשלחה לכתבים באמברגו

לדף הבא →