זיר”ה כועסים כי אמרתי שפיראטיות היא חלק מהאתוס הישראלי

פיראטיות היתה נושא תוכנית הרדיו שלי “רבע לדיגיטל” ב-31.5 בעקבות הצהרה של מנכ”ל יס על הפיראטיות כאחד האתגרים שעומדים בפני החברה, ודיווח שלפיו שרת המשפטים איילת שקד מקדמת חקיקה שתאפשר לתבוע אנשים שמורידים תכנים באופן פיראטי. זה לא מצא חן בעיני זיר”ה, הגבל עסקי שמאגד חברות תוכן ומבצע בשמן פעולות למלחמה בפיראטיות.

(מודעה)


(\מודעה)

הנה מכתב התלונה ודרישת ההתנצלות ששלח עו”ד ההגבל למפקד גל”ץ, ירון דקל, בתחילת חודש יוני, ואחריו תשובתי.

להורדה (PDF, 156KB)

עידוק מחופש לפיראט תוכנה. צילום: קרן אלעזרי

תשובתי שנשלחה למאיה גייר, העורכת האחראית של “רבע לדיגיטל”:

בתוכנית האמורה של “רבע לדיגיטל” עסקנו במספר היבטים של פיראטיות התוכן – כלכלית, חוקית, עסקית וטכנית, בין השאר בעקבות דוח של יס, שהאשים את הפיראטיות במספר חריג של מנויים עוזבים. ביקשנו לראיין בתוכנית את מנכ”ל יס, אחת מהחברות בזיר”ה, אולם ביס לא הסכימו לאפשר לו להתראיין, ומסרו שהגורם שכן מתאים להתראיין בנושא זה אינו בארץ ועל כן לא זמין לראיון.

המרואיינים בתוכנית היו סמנכ”ל סינמה סיטי אבי אדרי, שדיבר על נזקי הפיראטיות לתעשיית הקולנוע; העיתונאי אמיתי זיו, שדיבר על טענות יס ועל גורמים אחרים שמשפיעים על נטישת המנויים – השיפור בשירות של הוט, הרגולציה, התחרות מצד ספקי האינטרוויזיה הבלתי מאוסדרים נטפליקס וסלקום טי.וי., ומודל חבילות הערוצים המיושן של יס שלא מאפשר רכישה וצריכה מיידית של תכנים טלוויזיוניים, בניגוד לאפשרות לצרוך מיידית מוזיקה וספרים דיגיטליים, למשל; ומנכ”ל הולה, עופר וילנסקי, שדיבר על אי ההיתכנות של חסימת הפיראטיות באמצעים טכניים, וקרא גם הוא לשפר את המודל העסקי. עד כאן לגבי השמעת הקולות המגוונים בתוכנית.

לעניין המשפט שחברת זיר”ה מצטטת מפי במכתבה – מדובר בציון עובדה. במדינת ישראל יש אתוס פיראטי, שנמתח מהקלטת שירים מהרדיו, מתקליט לקלטת ומקלטת לקלטת (טייפ דאבל קאסט, הדוגמה שזיו נתן), העתקת תוכנות ומשחקים בדיסקטים (המונח “מדינה של דיסקט אחד”, שרווח בשנות השמונים המאוחרות והתשעים המוקדמות), והורדה פיראטית של תכנים בידוריים, אלו שקידמו את חדירת האינטרנט המהיר לישראל ואף שימשו לקידום המכירות של אינטרנט מהיר של חברות תקשורת ובהן בזק, חברת האם של יס, החברה בזיר”ה והמתלוננת על נזקי הפיראטיות. אלמלא האתוס הזה, חברת זיר”ה לא היתה קמה, וממילא לא היתה שולחת מכתבים.

בנוגע להבעת דעות – כמגיש תוכנית מגזינית-דעתנית, המנדט שלי (כפי שאני מבין אותו) הוא של פרשן-מומחה, שמשמש כפרקליט השטן בראיונות וגם מחזיק בעמדה משלו, שאותה הוא רשאי להשמיע בפני המרואיינים והמאזינים. עמדה זו יכולה לעמוד בניגוד לעמדת חברת זיר”ה (ולא ארגון, כפי שהיא מכונה בסעיף 1), הגבל עסקי שמטרתו להגדיל את הכנסות בעלי המניות שלו, ושהממונה על ההגבלים העסקיים הגביל את הפעילות הפרסומית שלה לעריכת פעולות הסברה והדרכה לציבור בקשר עם המאבק בפעילות אתרים פיראטיים. החברה מוזמנת לפנות למערכת התוכנית ולהציע מרואיין מטעמה, שיתראיין בתוכנית, יגיב לנאמר בה ויציג את הצד של החברה (אם כי אנחנו נעדיף לראיין נציגים מתעשיית התוכן עצמה, כפי שאכן עשינו).

המכתב של זיר”ה נראה כמו נסיון להצר את חופש הביטוי שלי בתוכנית ולייצר מציאות מדומה שבה פיראטיות היא תופעה עבריינית חריגה מחוץ למיינסטרים ולקונצנזוס. בין השאר, המכתב עושה שימוש מניפולטיבי במונחים משפטיים – עורכי הדין החתומים עליו ודאי יודעים שהורדת סדרה או סרט לצפייה ביתית, עד כמה שהיא מקוממת את שולחיהם, אינה גניבה ואינה מעשה פלילי.

אפשר לשמוע את התוכנית המדוברת פה למטה, ואת הפוסט המלא שלה אפשר לקרוא כאן.

ויראלים מהרשת לטלוויזיה • מטעים את המעקב של גוגל » רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

טים ווילקרסון, במאי סדרת הסרטונים הוויראליים Adam Ruins Everything ואחרים – מדבר על יצירה ברשת, יצירה בטלוויזיה והמעבר ביניהן. צילה חסין על איך מסתירים מגוגל את הדברים שאנחנו באמת מחפשים. ומה קורה כשמישהו מתפלפ מזה שגוגל עוקבים אחריו?

הרחבות לאייטמים מהתוכנית:

סדרות של טים ווילקרסון:

Adam Ruins Everything

If Google Was A Guy

צילה חסין: ראיון שערכתי איתה ומידע על שמוגל.

אתר שמוגל של צילה חסין

RuinMySearchHistory.com, האתר שמזבל את ארכיון החיפושים שלכם בגוגל.

אתר ruinmysearchhistory.com

חיפושים שמבצע אתר ruinmysearchhistory.com

ראול מוריו דיאז התחרפן על גוגל – ניסה להצית ניידת גוגל סטריט ויו בבקבוק תבערה, ירה לעבר בנייני מטה גוגל והצית עצמכונית של גוגל. מוריו דיאז טען שעשה את המעשים כי הרגיש שהחברה עוקבת אחריו.


עורכת: מיקה נכטיילר; טכנאי: בן קטן; סייברמפיקה: סתיו נמר; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו שודרה ב-26.07.16. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון התוכנית; פניות לתוכנית: reva@room404.net

סכנה: כלי תקשורת פרסמו כתבות יחצנות מטופשות על בתי חולים – בגלל פוקימון

קאי שוורץ רכב על סקייטבורד בבית אריה תוך כדי משחק בסלולרי, איבד ריכוז, מעד, נחבל בראשו, קיבל זעזוע מוח ואיבד את ההכרה. עובדי מחלקת הבטחון של הישוב העניקו לו טיפול ראשוני והסיעו אותו לביתו, ובני משפחתו פינו אותו לבית החולים תל השומר. אסף בן גוזי רץ לתוך הים באשדוד תוך כדי משחק בסלולרי, התמוטט, איבד הכרה וכמעט טבע למוות. אחיו משה אותו מהמים והוא אושפז בבית החולים קפלן. שני המקרים נטולי כל ייחוד רפואי. ובכל זאת, שני בתי החולים השיגו לעצמם כתבות יחצניות בהיקף משמעותי. המשותף לכתבות היחצניות היא שהן עוסקות במשחק הסלולרי שהנפצעים שיחקו בו בזמן שנפגעו, פוקימון גו.

כתבות יחצניות בתקשורת העברית על אנשים שנפצעו בזמן ששיחקו במשחק הווידאו הסלולרי פוקימון גו

בחדשות 10/נענע10 דיווחו כי “בעקבות המקרה, ביקשו מבית החולים [קפלן] להזהיר כי השימוש באפליקציה בסביבת הים ‘מהווה סכנת חיים בשל היעדר ריכוז בעולם המציאותי'”. טיפ שימושי לנער שלדברי אמו, ענת, “התמוטט מסיבה לא מובנת והחל לפרכס, איבד הכרה והתעלף” כשהוא במים – אילו רק לא היה לו סלולרי עם פוקימון גו ביד, כל זה ודאי לא היה קורה! כמו כן, ביקשו מבית החולים להזהיר כי אין לנשום מתחת למים בשל היעדר ריכוז חמצן מספיק בעולם התת-ימי.

חדשות 2/מאקו דיווחו כי ד”ר אילן בוש, פסיכיאטר ילדים בכיר בקפלן, אמר ש”במהלך המשחק הילד נראה כאילו הוא במצב של ‘עיוורון מכוון’ מכיוון שעיניו פקוחות אך קיים העדר הריכוז והתמקדות בעולם המציאותי המעלה את הסיכון, כמו במקרה דנן, לפגיעות גופניות ואף לתאונות מסכנות חיים, כגון תאונות דרכים, טביעה ועד נפילה וחבלות שונות”, דברים שכידוע מעולם בהיסטוריה המתועדת לא קרו לילדים לפני המצאת משחקי הסלולר בכלל ופוקימון גו בפרט.

ד”ר זאב פלדמן, מנהל היחידה לנוירוכירורגיה ילדים בבית־החולים תל־השומר, מצוטט בידיעות אחרונות כאומר ש”היעדר תשומת לב כשמשחקים במשחק הזה בכביש או בדרך עלול להביא לאסון”. ד”ר פלדמן לא הזהיר, או שהעיתון לא טרח לצטט את אזהרתו, מפני היעדר תשומת לב בכביש או בדרך כשקוראים כתבות כאלו, או כשעושים כל דבר אחר שאינו משחק בפוקימון גו, דברים שכנראה לא מצדיקים ראיון בעיתון.

המלצה בפייסבוק של תל השומר על הכתבה בידיעות אחרונות על קאי שוורץ, שנפצע בגלל שרכב על סקייטבורד בלי קסדה ולא הסתכל על הדרך בזמן ששיחק בפוקימון גו

לפי הדיווח, אפשר להבין ששוורץ לא חבש קסדה, אבל הכותרת לידיעה בידיעות אחרונות לא היתה “זעזוע מוח בגלל רכיבה על סקייטבורד בלי קסדה ומבלי להסתכל על הדרך”, אלא “זעזוע מוח בגלל פוקימון”, ארס-פואטיקה של עורכים במרדף תקשורתי אחרי אנשים שנפצעו/נהרגו “בגלל פוקימון”. אגב, בכתבה לא מצאתי המלצה של אף רופא בכיר לחבוש קסדה כשרוכבים על סקייטבורד.

תימצת יפה את הטפשת אתר הידברות, “אתר היהדות הגדול בעולם” (שכנהוג בחלק מאתרי היהדות, העלים מתמונת היחץ את האישה, פרופ’ רונית גלעד, מנהלת המחלקה הנוירולוגית בקפלן), שדורש: “השאלה הנשאלת היא למה לחכות לאסון הבא שיגבה קורבנות נוספים, במקום לטפל בתופעה המתפשטת כאש בשדה קוצים, בהקדם”.

הפרטיות שלנו בסכנה, מה אפשר לעשות? » הרצאה שלי ב-10.8 בתל אביב

תקציר: פייסבוק, סלולר, רב קו, טביעות אצבע, אפילו הכלב שלכם – כולם מסכנים את הפרטיות שלכם. וגם אתם. וגם החברים שלכם. דברים שאתם עושים – וגם כאלו שלא – נאגרים על ידי חברות טכנולוגיה, שאוספות ומנתחות את המידע, מבצעות עליכם מניפולציות ומוכרות את הפרטים לגופים מסחריים ופוליטיים. בואו לשמוע איך זה קורה, ומה המעט שאפשר לעשות נגד זה.

מתי: 10.8.2016, 20:00

איפה: הזוזו, רוטשילד 32 תל אביב

מחיר: 40 שקל, מקומות לא מסומנים, להזמנה כאן.

צו איסור כרסום על זהותו של און רפאלי

ביום חמישי 21.7 הותר לפרסום שאחד החיילים, שנחקרו באזהרה בפרשת השוחד לנגד בצה”ל, הוא און רפאלי, אחיה של הדוגמנית בר רפאלי. כנהוג, עוד לפני הסרת איסור הפרסום, בתקשורת מצאו דרכים לרמוז לקוראים במי מדובר בלי להגיד זאת במפורש ולהסתבך עם החוק.

בוויינט פרסמו כתבה ובה תמונות של האחים רפאלי, צרובים (חתוכים) על רקע חוף (?), בפנים מפוקסלים. היו שהצליחו לזהות את בר רפאלי לפי התמונה, שנצרבה ממודעה שלה לחברת הודיז. אנשי “אני לקבל יכול פלאפל” האכילו את הגולשים בכפית של ממים כשהדביקו את המודעה לצד הכתבה, וגרמו לרבים לחשוב שמערכת הצגת הפרסומות הפרה באופן אוטומטי וללא מגע יד אדם את איסור הפרסום.

ידיעה באתר וויינט על חקירתו של און רפאלי, ובה תמונות שלו ושל בר רפאלי מפוקסלות, לצד פרסומת של הודיז עם אותה תמונה של בר רפאלי לא מפוקסלת, שנשתלה שם על ידי "אני לקבל יכול פלאפל", 20.7.2016

בהמשך, עם או בלי קשר, החליפו בוויינט את תמונתה של בר רפאלי לתמונה אחרת, מפוקסלת גם היא כמובן.

ידיעה באתר וויינט על חקירתו של און רפאלי, ובה תמונות שלו ושל בר רפאלי מפוקסלות, 20.7.2016

באתר פנאי פלוס פרסמו ידיעה על הודעת התמיכה שאמו של רפאלי פרסמה באינסטגרם. בידיעה פורסמה תמונה של רפאלי עם אביו, כשפניהם מטושטשים, אבל בהמלצות על כתבות נוספות, “אולי תאהבו גם”, הופיעה הפניה לכתבה “פוקר פייס: רפי ואון רפאלי מבלים”, עם אותה תמונה בדיוק, כשהיא לא מטושטשת, כפי שגילה אמיר טטלבאום. אני לא יודע אם היתה פה מקריות של אלגוריתם המלצות או התאמה למילות מפתח שהופיעו מאחורי הקלעים.

ידיעה באתר פנאי פלוס על חקירתו של און רפאלי, תמונתו מטושטשת ואותה תמונה מופיעה בלי טשטוש בהמלצות על כתבות נוספות, 20.7.2016

מקרה דומה קרה בעבר לדולה הזכר מרחובות שנעצר בחשד לעבירות מין ושמו נאסר לפרסום, כשבתחתית כתבה חיובית עליו ב-nrg עם שמו ותמונתו הופיעה המלצה על כתבה על מעצרו והחשדות, עם אותה תמונה שבה פניו מטושטשות.

כתבה ב-nrg על הדולה הזכר מרחובות (אני הסתרתי את הפרטים עליו), ובתחתיתה הפניה לכתבה חדשה יותר על חשדות נגדו, שבה nrg טשטשו את תמונתו

עוד בנושא: התקשורת רומזת על חקירתה ברשות המסים של בר רפאלי

דסטין הופמן השקיע במניות כתר פלסטיק // מם

מם כתר פלסטיק נמכרת בכ-7 מיליארד דולר עם סצינת הפלסטיק מהסרט "הבוגר". תמונה: חדר 404

תוקן שלט הרחוב בירושלים עם 3 השגיאות ב-3 השפות

שלט של רחוב הגדוד העברי בירושלים. צילום: יאיר שלומי

הגדוד העברי ניצח. שלט הרחוב של הגדוד העברי בירושלים לוקה בשגיאות כתיב בשלוש השפות שבהן הוא כתוב, סיפרתי כאן במאי בעקבות גילוי של המתגלץ’ “הקוטר”.

שלט הרחוב "הגדוד העברי" בירושלים. צילום: הקוטר ‏@pro_kooter

בעברית: הגדוד העיברי במקום הגדוד העברי.
באנגלית: Hagud Haivri (“הגוד העברי”) במקום Hagdud Haivri.
בערבית: هچدود هعپري (“הגדוד העפּרי”) במקום هچدود هعڤري.

שלט הרחוב "הגדוד העברי" בירושלים, מתוקן. צילום: הקוטר ‏@pro_kooter; עיבוד: חדר 404

סגנית ראש עיריית ירושלים וחברת מועצת העירייה, יעל ענתבי, הגיבה אז בפייסבוק: “אכן, תמונות מביכות. ביקשתי לטפל לאלתר. אודה אם בעתיד תתקל במקרים מסוג זה, תעביר אלי ישירות”.

המתגלץ’ יאיר שלומי דיווח ביום שישי שהשלט תוקן.

שלט של רחוב הגדוד העברי בירושלים. צילום: יאיר שלומי

[עדכון 11:25] ענתבי מוסרת: “אכן תוקן במהלך החודש. ותודה שהסבת את תשומת ליבי. חוזרת על בקשתי, אם אתה או מישהו מכם נתקלים במקרים דומים, או בשלטים פגומים מסיבות אחרות, יותר משאשמח לדעת עליהם ולוודא שיתוקנו. השלטים בעיני הם חלק מהארת הפנים של ירושלים כלפי התושבים והמבקרים בה”.

קיקאסטורנטס נסגר והוחלף • מישהו תפס את כל הפוקימונים » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

עוד אתר טורנטים נסגר ונפתח מחדש

ביום חמישי נסגר אתר הטורנטים קיקאסטורנטס (KickassTorrents), הדומיינים שלו נתפסו על ידי הרשויות האמריקאיות ובעליו ארטם “tirm” ואולין נעצר בפולין. האתר נסגר בעקבות מבצע עוקץ של רשויות האכיפה האמריקאיות, שהגישו החודש תלונה פלילית (פדף) נגד ואולין בבית המשפט המחוזי של המחוז הצפוני של אילינוי, שבה הוא מואשם בשני סעיפים של הפרת זכויות יוצרים פלילית, קשירת קשר להפרת זכויות יוצרים פלילית וקשירת קשר להלבנת כספים. ארה”ב תבקש מפולין את הסגרתו.

האתר הוקם ב-2008, צבר פופולריות והפך לאחד מאתרי שיתוף הטורנטים הפופולריים בעולם, כשהסגירה הזמנית של אתר פיירטביי השוודי בשנה שעברה הפכה אותו לאתר הפופולרי בתחום. האתר מציג פרסומות, מכניס 12.5-22.3 מיליון דולר מפרסומות בשנה ושוויו הנקי מוערך ב-54 מיליון דולר, לפי התלונה. סגנית התובע הכללי לזלי קלדוול מסרה בהודעה לעיתונות כי “ואולין מואשם בהפעלת אתר שיתוף הקבצים הלא-חוקי עם הכי הרבה כניסות כיום, שאחראי להפצה של חומרים מוגנים בזכויות יוצרים ביותר ממיליארד דולר”.

קיקאסטורנטס שיתף פעולה במידה מסויימת עם דרישות תעשיית הבידור בנושא זכויות יוצרים. אתר טורנטפריק, העוקב אחר עולם פיראטיות התוכן, דיווח בתחילת החודש כי קיקאסטורנטב הסיר טורנטים לבקשת בעלי הזכויות בהתאם לחוק DMCA האמריקאי, וכי לפי המספרים שהאתר סיפק לגבי הסרות שבועיות וחודשיות, נראה שהוא מסיר חצי מיליון טורנטים בשנה. שיתוף פעולה כזה עשוי להגן על בעל האתר, שיכול לטעון במשפט שהחוק מגן עליו כל עוד התכנים הפיראטיים הם תוכן גולשים, ושהוא מסיר אותם מיד עם קבלת בקשה כזו. אולם לפי ג’ארד דר-אייגן, סוכן מיוחד של חקירות בטחון המולדת (Homeland Security Investigations – HSI), אשר הגיש את התצהיר במסגרת התלונה הפלילית, מפעילי קיקאסטורנטס נהגו לעכב מילוי בקשות כאלו בתואנות טכניות שונות.

אתר הטורנטים קיקאסטורנטס ב-17.7.2016. תמונה: archive.is

במסגרת מבצע העוקץ, סוכן סמוי של מס הכנסה האמריקאי ביקש לפרסם באתר, קיבל הצעת מחיר ופרטי חשבון בנק בלטביה, ובמרץ העביר 1500 דולר לאותו חשבון עבור הקמפיין, שאכן פורסם באתר. פרטי החשבון, שהחוקרים קיבלו במסגרת החקירה, העלו הפקדות אליו של 28.4 מיליון אירו בין אוגוסט 2015 למרץ 2016, כך דיווח כלכליסט.

אף שואולין הפעיל את קיקאס באמצעות חברת קש בשם Cryptoneat, שנועדה להקשות על איתור זהותו, הוא לא היה זהיר מספיק בשמירה על חשאיות, כפי שפרסם אתר גיזמודו. ואולין ניהל דף פייסבוק של קיקאסטורנט. החוקרים פנו לפייסבוק לקבל מידע על הדף, וקיבלו את כתובת האימייל שמקושרת לפרופיל שבאמצעותו הוא נוהל, tirm@me.com. הסיומת me.com מופעלת על ידי אפל. החוקרים פנו אז לאפל, וזו גילתה להם שאותה כתובת שימשה לביצוע רכישות בחנות אייטיונז, ששומרת את כתובת ה-IP של הרוכש. הכתובות הללו התחברו הן לרכישות של tirm@me.com באייטיונז והן לניהול דף קיקאסטורנטס בפייסבוק.

ואולין קיבל תרומות לקיקאסטורנטס בביטקוין. למרות שמדובר בקריפטומטבע שמאפשר לפתוח חשבון ולהעביר כספים בלי להזדהות, ואולין בחר לנהל את חשבון הביטקוין שלו בחברת קויינבייס, בחשבון על שמו עם אותה כתובת אימייל, tirm@me.com, ומספר טלפון זהה לזה שהופיע במרשם הדומיינים של שלושה מהדומיינים ששימשו את קיקאסטורנט. אחת מכתובות האייפי שקושרו לואולין שימשה להתחברות לחשבון הקויינבייס שלו.

בינתיים קיקאסטורנטס חזר קם לתחייה בגופם של חקיינים, כפי שאתרי שיתוף קבצים נוהגים לעשות אחרי שסוגרים אותם: אתר הטורנטים איזוהאנט הקים את גירסת המראה המוגבלת KickassTorrents.website, ומפעילים אנונימיים דיווחו על הקמת KAT.am.

היית חייב לתפוס את כולם?

מונופולים מודרניים: מה נדרש כדי לשלוט בכלכלת המאה ה-21″ הוא שמו של ספר שניק ג’ונסון, ראש הפלטפורמות בחברת אפליקו, היה שותף בכתיבתו. אבל עכשיו רוב העולם יכיר אותו בזכות הישג אחר: “תפסתי כל פוקימון שזמין כרגע בארה”ב”, דיווח ג’ונסון ברדיט ביום חמישי על ההישג שלו במשחק הפופולרי פוקימון גו.

ג’ונסון, שיום העבודה שלו מסתיים ב-18-18:30, הלך לצוד פוקימונים אחרי העבודה במנהטן ובברוקלין, במסעות שארכו עד שמונה שעות כל אחד. ולפי אפליקציית הבריאות באייפון שלו, הוא הלך כ-12.87 ק”מ ביום בממוצע בשבועיים מאז שהמשחק יצא, כך מדווח בכתבה עליו בביזנס אינדייסר. הפוקימון הלפני אחרון להשלמת האוסף שלו היה פוריגון, ולדבריו “אולי ואולי לא ראיתי אותו על הרדאר ואז הזמנתי אובר להסיע אותי כה וכה עד שמצאתי אותו”. את האחרון, אומסטאר, גידל בעצמו, אחרי שבעיות קליטה סלולרית בחברת ורייזון, שבה הוא מנוי, מנעו ממנו לתפוס אותו יום לפני כן.

הפוקידקס של ניק ג'ונסון, שתפס את כל הפוקימונים האפשריים בארה"ב במשחק פוקימון גו. תמונה: ניק ג'ונסון

מתוך 151 מפלצות הכיס במשחקי הווידאו המקוריים שעליהם מתבסס פוקימון גו, במשחק הווידאו מבוסס המציאות הרבודה והגאוגרפיה זמינות בארה”ב 142, ושלוש נוספות ייחודיות לאזורים גאוגרפיים אחרים – מר מיים באירופה, קנגסחאן באוסטרליה וניו זילנד ופארפצ’ד באסיה, וג’ונסון מחפש כעת אתר תיירות או סטארטאפ שיממן לו מסע עולמי ללכידת הפוקימונים החסרים.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30

מיהודה הישראלי עד אלאור אזריה: מחאה במימון-המון » רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

פלטפורמות מימון-הקהל, שמפיחות חיים וכסף באמנות, מוצרים ומיזמים טכנולוגיים, משמשות בזמן האחרון למחאה והתרסה נגד המדינה והשלטונות, כמו הקמפיין למימון הסיוע המשפטי לאלאור עזריה. דיברנו עם יוסי מאירי, המייסד השותף של הדסטארט, שרה העצני הכהן, יו”ר “ישראל שלי” ומיוזמי קמפיין “מחזירים את יהודה הביתה!“, ואורי קול, מ”מחזקים את השמאל ברשת” ומהמוחים נגד קמפיין “שכונת גל”.


עורכת: מיקה נכטיילר; טכנאית: הילה מזרחי; סייברמפיקה: סתיו נמר; מגיש: עידו קינן; רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון התוכנית; פניות לתוכנית: reva@room404.net

פייסבוק הוא משחק, פוקימון גו הוא החיים – אני מתראיין בגיקונומי

דורון ניר וראם שרמן ראיינו אותי אמש בפודקאסט שלהם, גיקונומי. הנה זה עם כל הלינקים באתר, פייסבוק, טוויטר.

גיקונומי

לדף הבא →