🚉 פלאש משבש רכבות, ברני סנדרז יושב על כסאות, חרם טראמפ עובר לוועדת הייעוץ של פייסבוק 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ 23.1.2021

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

הרדיו הרג את כוכב הרשת?

איש העסקים הלגיטימי דונלד טראמפ, שסולק מהבית הלבן על ידי הבוחרים, סולק קצת לפני כן מפייסבוק ומאינסטגרם שלה לתקופה בלתי מוגבלת. כעת, ובלי ספק בעקבות ביקורת שנמתחה מימין ומשמאל, החליט תאגיד הטכנומידע להעביר את ההחלטה לבחינת ועדת הפיקוח החיצונית שהקים, כשהוא מתחייב לקבל את החלטתה. כמו להחלטת הסילוק של פייסבוק, גם להחלטה של הוועדה לכאן או לכאן תהיה השפעה עצומה על התנהלות של חברות טכנומידע אחרות, גדולות כקטנות, בסוגיית השימוש לרעה של פוליטיקאים ומנהיגים ברשתות חברתיות.

במקביל לסילוקו של טראמפ משלל רשתות חברתיות, תאגידי הרשת סילקו גם פלטפורמות חלופיות פופולריות בקרב האלט-רייך, ובהן פרלר. רשות התקשורת הפדרלית (FCC) חוששת כי בצר לו, הימין הקיצוני יפנה להתארגן באמצעות רדיו חובבים. בהודעת ה-FCC נכתב: “ללשכה נודע על דיונים בפלטפורמות רשתות חברתיות ששירותי רדיו מסויימים, שמאוסדרים על ידי הרשות, עשויים לשמש כחלופת רשתות חברתיות עבור קבוצות לתקשר ולתאם פעילות עתידית”, נכתב בהודעת ה-FCC. לדבריהם, הם מכירים בכך שרדיו-החובבים חשוב לחופש הביטוי, אבל מזכירים ומזהירים כי “בעלי רשיון ומפעילי שירותי רדיו חובבים ואישיים לא מורשים להשתמש בציוד רדיו לבצע או לאפשר מעשים פליליים”.

פלאש נפרדת עם תקלה אחרונה

תוכנת פלאש האהובה והמקוללת הוכרזה כמתה סופית לפני שבוע וחצי, אבל הצליחה לשלוח יד מונפשת מהקבר ולשבש את מערכת הרכבות בעיר דליאן שבסין, דיווח אתר טקנואוד.

פלאש נולדה באמצע שנות התשעים, ואיפשרה לצפות ולהתהדד עם קבצי מדיה אינטראקטיביים, על המחשב ועל גבי דפדפנים באמצעות תוסף. האפליקציה העבירה את האינטרנט מימי הטקסט והתמונות הסטטיות לעידן הסרטונים והמשחקים. יוטיוב רץ על פלאש עד 2015. אולם לצד השמחה והצבעוניות, פלאש גם סבלה מפירצות אבטחה רבות, חלקן חמורות. 

עם השנים, הדפדפנים הפסיקו לתמוך בפלאש, והשימוש בה הלך ופחת – אם כי בממשל הסיני היא המשיכה ליהנות מפופולריות עיקשת. עם התפתחות פלטפורמות מתקדמות יותר, הוכרז ביולי 2017 על מותה הקרב של פלאש, לאור הסכמה של יצרנית פלאש אדובי, מוזילה (פיירפוקס), מיקרוסופט, גוגל, אפל ופייסבוק להתחיל לפייד את התוכנה. ב-9.12.20 אדובי שחררו את העדכון האחרון לתוכנה הוותיקה, והכריזו ששתלו בה פצצת זמן שב-12.1.21 תהרוג אותה סופית. 

בבוקר מותה של פלאש החלו הצרות, שהעסיקו את צוות מחסן תפעול הרכבת בדליאן במשך 20 שעות. לפי יומן מלחמה מפורט שפרסמה הרכבת בוויצ’ט שלה (ואחר כך מחקה, כי פאדיחה לקרוס בגלל מצב שהיו שלוש שנים להתכונן אליו), “2021-01-12, 08:16, המחסן קיבל דוח תקלה. מערכת המחשב הפסיקה להציג עמודים […] בטווח של 30 דקות, מחשבים בכל המחסן סבלו מאותה בעיה. […] אחרי שיחות טלפון וחיפושים מקוונים, אישרנו שמקור הבעיה הוא החרם של החברה האמריקאית אדובי על תוכן פלאש”.

כדי לפתור את הבעיה זמנית, החליטו ברכבת לשנמך חזרה לגירסת פלאש ישנה יותר, נטולת פצצת זמן. העובדים חולקו לצוותי חומרה ותוכנה, וניסו להעביר את המערכת לגירסה פיראטית מוקדמת. מאחר שמסיבות אבטחה מחשבי תפעול הרכבת לא מחוברים לאינטרנט, עובדי חדר המחשבים נאלצו להביא פיזית לתחנה שרתים שעליהם הותקנה הגירסה המשונמכת, כדי שיחליפו את המחשבים עם הגירסה העדכנית והמשותקת. בעשר בלילה הצליחו לשחזר גירסת גיבוי עם פלאש ישן ופועל, אבל עדכון אוטומטי של התוכנה שוב הקריס את הפלאש ואת המערכת.

בהודעה שהועלתה אחרי תיקון התקלה, מחסן דליאן של הרכבת הכחישו דיווחים, כמו זה של אפל דיילי, שהתקלה שיבשה או שיתקה את פעולת הרכבות. ברכבת טענו כי התקלה השפיעה רק על מחשבים חדשים שהותקנה בהם גירסת פלאש חדשה, ועל הגישה דרך דפדפן למערכת הסטטיסטיקות של הרכבת. מחסן דליאן מסר שמערכת הרכבות פעלה כרגיל, מערכת השילוח פעלה כרגיל, ונסיעות הרכבות לא הופרעה.

“20+ שעות של מאבק. איש לא התלונן. איש לא הרים ידיים. התקווה הקלושה הניעה כל אחד ואחד והפכה לדלק שדוחף קדימה”, סיכם כותב השרשור את הנצחון על האימפריאליזם האדוביסטי. “בפתרון בעיית הפלאש, הפכנו ניצוץ של תקווה לדלק עבור הקידמה”.

הכסא החם

תמונה של הסנאטור ברני סנדרז (עצמאי, לשעבר דמוקרט) יושב מצונף במסיכת-קורונה, מעיל וכפפות-שלמות על כסא מתקפל בהכתרה של הנשיא ג’ו ביידן, הפכה למם ויראלי מאוד ברשת. את התמונה צילם ברנדן סמיאלווסקי עבור סוכנות גטי אימג’ז, וגולשים גזרו ממנה את סנדרז ושתלו בשלל מיקומים, מהכיסא של משחקי הכס ועד לספה בסדרה “חזרות”. “אנשים באמת ישימו את ברני בכל מקום שהוא מלבד הבית הלבן”, צחק.ה הגולש.ת @jazz_inmypants.

סנדרז, שניסה לקבל את המועמדות של המפלגה הדמוקרטית על נשיאות ארה”ב בשתי מערכות הבחירות האחרונות, הוא היו”ר הנכנס של ועדת התקציב של הסנאט. אנשי הצוות שלו קפצו על העגלה והוציאו סווטשרט עם התמונה, כש-100% מההכנסות הולכות לארגון הצדקה Meals on Wheels Vermont.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: גיא חג’ג’, הדר בן יהודה🔧

🗳️ פייק יאיר לפיד, ריל דונלד טראמפ 📟 הוואטסאפיסטים נוהרים אל החלופות 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ, 16.1.2021

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

Signal’s what’s up

View this post on Instagram

A post shared by Lahav Halevy (@lahav_halevy)


“אני אאמין שאפליקציית סיגנל היא אלטרנטיבה לוואצאפ כשדודה שלי תעביר לי שם הודעה שפיקוד העורף התריע לא לגרוב גרביים מצמר כי האקרים איראניים מתכננים לפרוץ לנו ככה לחשבון הבנק”, כתב הקומיקאי מתן בלומנבלט.

ובכן, היום הזה לא רחוק, בזכות שילוב של חסימת המשתמשים הימנים-קיצוניים ובראשם הנשיא היוצא ממש-עוד-ימים-ספורים-תחזיקו-מעמד דונלד טראמפ ברשתות החברתיות השונות, חניקת הרשת החברתית לימנים-קיצונים פרלר על ידי ענקיות האינטרנט גוגל, אפל ואמזון, ההכרזה של וואטסאפ על שינוי תנאי הפרטיות, והמלצה קצרצרה של אילן מאסק ב-7.1, למחרת המתקפה על הקפיטול, “השתמשו בסיגנל”, שמדליף מסמכי ה-NSA, אדוארד סנואודן, הדהד ואח”כ חיזק – בתשובה לשאלה האם יש סיבה לסמוך על סיגנל, הוא השיב: “הנה סיבה: אני משתמש בה כל יום ואני עדיין לא מת”.

בסיגנל, יישומון מסרים מידיים מוצפנים בקוד פתוח, פרסמו שלשום את נתוני השימוש הגלויים בחנות האפ’ של גוגל: מ-10 מיליון משתמשים קפצה התוכנה ל-50 מיליון. בסיגנל אמרו שהודו היא אחד מהאזורים המובילים בגידול במשתמשים חדשים. לפי נתוני חברת האנליטיקה Sensor Tower, בשבוע שבין ה-5-12.1 רשמה סיגנל 17.8 מיליון הורדות באפל וגוגל, פי 61 מהשבוע שלפני כן. אתמול נרשמו קשיים בהתחברות לסיגנל בגלל עומס המשתמשים, ומפעיליה עדכנו כי “הוספנו שרתים חדשים ונפח נוסף בקצב שיא מדי יום השבוע ללא הפסקה, אבל היום עברנו אפילו את התחזיות האופטימיות ביותר שלנו. מיליונים על גבי מיליונים של משתמשים חדשים שולחים מסר שהפרטיות חשובה. אנחנו מעריכים את סבלנותכם”. סיגנל הושקה ב-2014, וב-2018 הוקמה קרן סיגנל, מלכ”ר “לפיתוח טכנולוגיית פרטיות פתוחת קוד שמגינה על חופש הביטוי ומאפשרת תקשורת גלובלית בטוחה”. יו”ר הקרן ומי שתרם 50 מיליון דולר להפעלתה הוא בראיין אקטון, ממייסדי וואטסאפ שנמכרה לפייסבוק, אשר עזב את פייסבוק אחרי 3.5 שנים במחאה על היחס של פייסבוק לפרטיות משתמשי וואטסאפ, תוך שהוא מוותר על 850 מיליון דולר באופציות פייסבוק שטרם הבשילו.

עומסים נרשמו גם בטלגרם, יישומון המסרים המיידיים והרשת החברתית של פאבל דורוב, המייסד המגורש של הרשת החברתית הרוסית וקונטקטה. ביום שלישי דיווח דורוב על 25 מיליון מצטרפים בשלושת הימים האחרונים, וכי החברה עברה את רף ה-500 מיליון משתמשים. סנסור טאוור דיווחו על 15.7 מיליון הורדות ב-5-12.1, כמעט כפול מהשבוע שלפני כן. “היו לנו שיאי הורדות בעבר, אבל הפעם זה שונה”, כתב דורוב בטלגרם שלו. הוא טוען ש-94% מהמשתמשים החדשים מגיעים מאסיה, אירופה, אמריקה הלטינית, צפון אפריקה והמזרח התיכון, ושלשום התפאר בשני משתמשים חדשים – נשיא ברזיל ז’איר בולסונרו ונשיא טורקיה רג’פ ארדואן.

בזמן שסיגנל וטלגרם עלו, וואסטאפ ירדה. לפי נתוני סנסור טאוור, ב-5-12.1 רשמה האפליקציה של פייסבוק 10.6 מיליון הורדות, ירידה של 16.5% לעומת השבוע שלפני כן. בוואטסאפ נבהלו מהסנטימנט והמספרים: בתחילה הם ניסו להסביר שהרעת תנאי הפרטיות נוגעת רק לתקשורת של משתמשי וואטסאפ מול חשבונות עסקיים ולפרסומות פייסבוק – כולל פרסום מודעות פרינט ענקיות, ציוצים של בכירי פייסבוק – מנהל וואטסאפ וויל קת’קרט ומנהל אינסטגרם אדם מוסרי, ואצלנו פוסט נדיר יחסית של מנכ”לית פייסבוק ישראל, עדי סופר-תאני, שבו היא מסבירה שהכל בסדר; אתמול פייסבוק דחו את המועד האחרון לאישור התנאים בשלושה חודשים.

אבל אפליקציות מסרים מידיים תלויות באפקט הרשת – ומעגל הקסם הוא שאין למשתמשת מה לעשות בסיגנל אם אנשי הקשר שלה לא שם. נכון לעכשיו, לפי הערכות סנסור טאוור, סיגנל רשמה מאז הקמתה יש 58.6 מיליון התקנות, ובאותו זמן טלגרם רשמה 755.2 מיליון התקנות, ו-וואטסאפ רשמה 5.6 מיליארד התקנות. מספר התקנות לא זהה למספר המשתמשים (יש התקנות שהן רק מעבר למכשיר חדש, ויש אנשים שמתקינים אפליקציה אך זונחים אותה), אבל גם במדד המשתמשים הפעילים, וואטסאפ מובילה בגדול עם 2 מיליארד משתמשים פעילים בחודש, לטלגרם 400 מיליון ולסיגנל 20 מיליון. לפי נתוני חברת האנליטיקה Apptopia, זמן השימוש בוואטסאפ השבוע לא השתנה לעומת השבוע שעבר.

מצד שני, דורוב מטלגרם טען שלשום כי הנהירה לטלגרם המשיכה לגדול מאז הפוסט האחרון שלו לפני 4 ימים, וכתב כי “ייתכן שאנחנו חוזים בהגירה הדיגיטלית הגדולה בהיסטוריה האנושית”. מילים דומות כתב סנואודן על סיגנל, שעליה הוא סומך יותר מאשר על טלגרם: “ההחלטה של וואטסאפ למכור את המשתמשים שלה לפייסבוק הובילה למה שהיא ככל הנראה ההגירה הדיגיטלית הגדולה ביותר לתוכנת מסרים מידיים בטוחה יותר שאי פעם ראינו”.

מציאות מרומה

בצעד אלף תשע מאות שמונים וארבעי, מתנגדי טראמפ קוראים למחוק אותו מהסרט “שכחו אותי בבית 2”, שם הופיע בקמאו לצד כוכב הסרט מקולי קלקין. קלקין הגיב לסרטון שבו טראמפ נמחק בגסות מובחנת במילה “בראבו.” לגולשת שקראה להחליף את טראמפ דיגיטלית בקלקין בן ה-40 השיב השחקן: “קניתי”. עצומה ב-Petition.org קוראת להחליף את טראמפ בנשיא הנבחר ג’ו ביידן.

באופן שלא יפתיע איש מלבד מיליוני משתמשי פרלר, טראמפ התבריין את דרכו לסרט. בנובמבר אשתקד, בראיון לציון 30 שנה לצאת הסרט הראשון בסדרה, סיפר הבמאי כריס קולומבוס: 

פנינו למלון פלאזה [בניו יורק], שהיה בבעלות טראמפ בזמנו, כי רצינו לצלם בלובי. לא יכולנו לבנות עותק של הפלאזה על במת-סאונד. טראמפ אמר אוקיי. שילמנו דמי שימוש, אבל הוא גם אמר: “הדרך היחידה שבה אתם יכולים להשתמש בפלאזה היא אם אני אהיה בסרט”. אז הסכמנו להכניס אותו לסרט, וכשהקרנו אותו בפעם הראשונה קרה הדבר הכי מוזר: אנשים הריעו כשטראמפ הופיע על המסך. אז אמרתי לעורך שלי, “תשאיר אותו בסרט. זה רגע בשביל הקהל”. אבל הוא כן התבריין את דרכו אל הסרט.

כריס קולומבוס, במאי סרטי שכחו אותי בבית

הרעיון למחוק את טראמפ מהסרט בעקבות התנגדות להתנהלותו כנשיא אינו מקורי. בסוף 2019 שודר הסרט ב-CBC, הערוץ הציבורי של קנדה, בגירסה שנחתכו ממנה 8 דקות, ובהן 10 השניות של הופעת האורח של טראמפ. דונלד טראמפ התלונן על כך בטוויטר וטען שמדובר בנקמה של ר”מ קנדה ג’סטין טרודו על כך שטראמפ אילץ אותו “לשלם על נאט”ו או סחר”. דונלד טראמפ הבן, הבן של דונלד טראמפ, התלונן אז באינסטגרם על “התקשורת הליברלית” שסובלת מ”תסמונת טרללת טראמפ”, והזהיר: “זה מה שאנחנו עומדים בפניו ב-2020, זה הפילטר שדרכו רוב האנשים מקבלים את החדשות שלהם. זו הסיבה שזה לא קרב הוגן, אבל גם הסיבה שאנחנו ננצח” (הם לא ניצחו).

מה דיפ-פייק בעיניך?

ועוד בחדשות מניפולציות דיגיטיליות על שחקנים שהפכו לפוליטיקאים: יאיר לפיד (כחול לבן? יש עתיד? עתיד כחול? יש לבן? איך קוראים למפלגה שלו עכשיו?) הופיע בסרטון בחירות, שבו הוא מבטיח להקים עיר ערבית ולמנות שני שרים ערבים אם ייבחר לראשות הממשלה.

לפיד לא באמת אמר את הדברים. הם נאמרו על ידי חקיין ושוחקו על ידי שחקן, כשראשו של לפיד נוצר בטכנולוגיית דיפ-פייק, שלומדת סרטונים ותמונות של אנשים ויוצרת סרטונים שבהם הם נראים מבצעים דברים לפי רצון היוצרים.

הסרטון הזה נוצר על ידי קבוצת “האם ראית את האופק לאחרונה?”; החיקוי של לפיד נשמע כמו חיקוי ולא כמו המקור; ובתחילת הסרטון מופיעה כתובית שמבהירה שמדובר בדיפ-פייק. אבל בבחירות הקרובות ואחריהן ודאי נראה דיפ-פייקים לא מסומנים, שינסו להטעות את ציבור הבוחרים ואת התקשורת.

מן הארכיב: פנאי פלוס ציטטו את פייק יאיר לפיד


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

🍊 טראמפ סולק מהאינטרנט 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ 10.1.2021

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

המתקפה

ביום רביעי בצהריים ה-6.1.2020, אחרי חודשים של הסתה ושקרים מצד נשיא ארה”ב היוצא סופסוף דונלד טראמפ, ביצעו פעילי ימין קיצוני טראמפיסטי נסיון הפיכה בוושינגטון הבירה, כשפלשו לבניין הקפיטול במטרה להפסיק את ההצבעה על אשרור האלקטורים ובחירתו של ג’ו ביידן לנשיא. טראמפ הבעיר את הפעילים הללו בקריאות קרב בטוויטר, ובהן זו מה-19 בדצמבר: “הפגנה גדולה ב-DC ב-6 בינואר. תהיו שם, יהיה פרוע!”.

אחרי שהם דאגו שיהיה פרוע, הוא המשיך לחבק אותם תוך שהוא מתנער מאחריות אך לא מגנה את המעשים, בסרטון שהעלה לרשתות החברתיות שבו אמר להם שהוא אוהב אותם ושילכו הביתה, תוך כדי שהוא ממשיך לשקר על גניבת בחירות.

הסרטון שבו דונלד טראמפ מחבק את ההופכים וקורא להם ללכת הביתה

רק אחרי המתקפה האלימה, שגבתה חיי 5 מורדים ושוטר אחד, וכשטראמפ אמנם עדיין מסוכן אבל ברווז צולע מאוד, הרשתות החברתיות השיבו מלחמה: טוויטר סימנו את הסרטון אחרי דקות ספורות במילים “הטענה להונאת בחירות שנויה במחלוקת, ולא ניתן להגיב ל, לרטווט או לחבב את הציוץ הזה מחשש לאלימות”; פייסבוק הוסיפו לסרטון הפניות למידע אמין על תוצאות הבחירות, אחר כך כתבו כי “ג’ו ביידן נבחר לנשיא בתוצאות שאושררו על ידי כל 50 המדינות. לארה”ב יש חוקים, נהלים ומוסדות מסודרים להבטיח העברה מסודרת של כוח אחרי בחירות”; 

לבסוף, יוטיוב (של גוגל/אלפבית), ואחריה פייסבוק ואינסטגרם שלה, ולבסוף טוויטר, עשו את מה שנראה היה שלא יעשו לעולם ומחקו את הסרטון. 

פרשד שדלו, דובר יוטיוב, מסר כי “הסרנו סרטון שפורסם אחה”ץ בערוץ של דונלד טראמפ שהפר את המדיניות שלנו לגבי תוכן שטוען כי זיוף או טעויות נרחבים שינו את תוצאות בחירות 2020 בארה”ב. אנחנו נתיר עותקים של הסרטון הזה אם יעלו עם הקשר נוסף ודי ערך מוסף חינוכי, תיעודי, מדעי או אמנותי”. יוטיוב הסירו מספר סרטונים מהערוץ של טראמפ.

בכיר פייסבוק גיא רוזן, סגן נשיא לאינטגריטי בחברה, צייץ בחמישי לפנות בוקר: “זהו מצב חירום ואנחנו נוקטים באמצעי החירום המתאימים, כולל הסרת הסרטון של הנשיא טראמפ. הסרנו אותו משום שבמאזן, אנחנו מאמינים שהוא תורם ל, ולא מקטין את, הסכנה לאלימות מתמשכת”. בפייסבוק מסרו שחסמו את טראמפ ל-24 שעות בגלל שתי הפרות מדיניות.

הפרופיל הרשמי Twitter Safety צייץ: “כתוצאה מהמצב האלים חסר התקדים והמתמשך בוושינגטון הבירה, דרשנו הסרה של שלושה מהציוצים של [דונלד טראמפ] @realDonaldTrump שפורסמו מוקדם יותר היום בגלל הפרה חוזרת וחמורה של מדיניות השלמות האזרחית (Civic Integrity) שלנו. זה אומר שהחשבון של @realDonaldTrump יינעל ל-12 שעות אחרי הסרת הציוצים הללו. אם הם לא יוסרו, החשבון יישאר נעול. הפרות עתידיות של חוקי טוויטר, כולל מדיניויות השלמות האזרחית או האיומים האלימים, יביאו להשעייה לצמיתות של חשבון @realDonaldTrump” (טוויטר כבר השעו את החשבון של טראמפ לזמן מוגבל באוקטובר 2020, אחרי ששיבח עיתונאית על מאמר שבו כתבה באופן חיובי על התמודדותו עם מחלת הקורונה, ופרסם את כתובת האימייל שלה; היא הוצפה בפניות מטרידות).

החסימה

מחיקת הסרטונים היתה רק הקדימון לסרט החסימה המלא.

פייסבוק ואינסטגרם חסמו את החשבון של טראמפ לזמן בלתי מוגבל, שיימשך לפחות עד הכתרת ביידן. מנכ”ל ומייסד פייסבוק, מארק זאקרברג, כתב

האירועים המזעזעים של 24 השעות האחרונות מדגימים בבירור שהנשיא דונלד טראמפ מתכוון להשתמש בשארית זמנו בתפקיד לחתור תחת העברת השלטון המסודרת והחוקית ליורש הנבחר שלו, ג’ו ביידן.

החלטתו להשתמש בפלטפורמה שלו [זאקרברג התבלבל; למעשה, זו הפלטפורמה של פייסבוק; ע”ק] לקבל במקום לגנות את מעשי תומכיו בבניין הקפיטול הפריע בצדק לאנשים בארה”ב וברחבי העולם. הסרנו את ההצהרות הללו אתמול כי החלטנו שההשפעה שלהן – וככל הנראה גם המטרה שלהן – היתה לעודד אלימות נוספת.

[…]

במהלך השנים האחרונות, הרשינו לנשיא טראמפ להשתמש בפלטפורמה שלנו [זאקרברג נזכר שהפלטפורמה אינה של טראמפ, אלא של פייסבוק; ע”ק] בהתאם לכללים שלנו, כשלעתים הסרנו תוכן או תייגנו את הפוסטים שלו כשהם הפרו את המדיניות שלנו. עשינו זאת כי אנחנו מאמינים שלציבור יש זכות לגישה הנרחבת ביותר האפשרית לשיח פוליטי, אפילו שיח פוליטי שנוי במחלוקת. אבל ההקשר הנוכחי שונה באופן מהותי, ועושה שימוש בפלטפורמה שלנו להסית למרד אלים נגד ממשל שנבחר באופן דמוקרטי.

אנחנו מאמינים שהסכנה בלאפשר לנשיא להמשיך להשתמש בשירות שלנו בתקופה זו פשוט גדולה מדי. לפיכך, אנחנו מאריכים את החסימה שהפעלנו על חשבונות הפייסבוק והאינסטגרם שלו ללא הגבלת זמן, ולמשך השבועיים הקרובים לפחות, עד שתסתיים ההעברה המסודרת של השלטון.

טוויטר הלכו עד הסוף והשעו את הנשיא היוצא לצמיתות, כולל הסרת כל הציוצים שלו, כשהם משאירים אינספור אתרי חדשות עם חורים איפה שקודם היו מוטמעים ציוצים של הנשיא. מנכ”ל טוויטר, ג’ק דורסי, נשאר בצללים, ו”טוויטר, אינק.” היה חתום על פוסט ההסבר:

אחרי בחינה מדוקדקת של ציוצים עדכניים מהחשבון @realDonaldTrump וההקשר סביבם – ספציפית, איך הם נתפסו ופורשו בטוויטר ומחוצה לה – השעינו לצמיתות את החשבון בגלל סכנה להסתה נוספת לאלימות. 

בהקשר של האירועים המחרידים השבוע, הבהרנו ביום רביעי שהפרות נוספות של כללי טוויטר עשויים להסתיים באופן הפעולה הזה בדיוק. תשתית העניין הציבורי שלנו קיימת כדי לאפשר לציבור לשמוע מנבחרי ציבור ומנהיגים עולמיים באופן ישיר. היא נבנתה על פי העקרון שלאנשים יש זכות לדרוש דין וחשבון פומבי מהמנהיגים.

עם זאת, הבהרנו לפני שנים שהחשבונות הללו לא פטורים לחלוטין מהחוקים שלנו ולא יכולים להשתמש בטוויטר להסית לאלימות, בין השאר.

טוויטר הציגו את שני הציוצים של טראמפ שבגללם חסמו את החשבון:

The 75,000,000 great American Patriots who voted for me, AMERICA FIRST, and MAKE AMERICA GREAT AGAIN, will have a GIANT VOICE long into the future. They will not be disrespected or treated unfairly in any way, shape or form!!!

To all of those who have asked, I will not be going to the Inauguration on January 20th.

טוויטר מנו את הסיבות שבגללן הגיעו למסקנה ששני הציוצים הללו מעודדים פעולות אלימות נוספות כמו המתקפה של ה-6. בינואר. בין השאר הם אומרים שהצהרת טראמפ שלא ישתתף בהכתרה של ביידן “נתפסת אצל כמה מתומכיו כאישור נוסף לכך שהבחירות היו בלתי לגיטימיות ונתפסת כהתנערות שלו מטענה קודמת […] שתהיה ‘העברה מסודרת’ ב-20 בינואר”; הציוץ גם “עלול לעודד את אלו ששוקלים מעשים אלימים, שההכתרה תהיה מטרה ‘בטוחה’, מאחר שהוא [טראמפ] לא ישתתף”; והחלה הפצה, בטוויטר ומחוצה לה, של תוכניות למחאות חמושות נגד הקפיטול ובנייני ממשל מדינתיים ב-17 בינואר. הניתוח המלא כאן.

כללי השימוש של טוויטר אוסרים על אדם שהושעה לצמיתות לחזור לרשת, והם אכפו אותם. כשטראמפ חסר המעצורים פרסם ציוצים באמצעות הפרופיל הרשמי של צוותו, @TeamTrump, החשבון הזה נחסם. הוא אפילו הלך לחשבון הרשמי של נשיא ארה”ב, @potus, שיועבר בעוד שבועיים לידי ביידן, ופרסם בו ציוצים. טוויטר מחקו אותם.

רשתיות בלתי רצויה

עוד פעולות של חברות טכנומידע נגד טראמפ ותומכיו בעקבות נסיון ההפיכה:


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

🤐 ביידן סותם פיות בזום 🚔 טעות של אלגוריתם זיהוי פנים הביאה למאסר ואישום של גבר שחור חף מפשע 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

Computer says no

אומת הרשת מרבה לדבר על הבעייתיות שבהטיות המובנות לתוך אלגוריתמים – לא מזמן התעורר דיון לגבי אלגוריתם חיתוך התמונות של טוויטר, שהעדיף לחתוך החוצה אנשים שחורים ולשים במרכז התמונה המקדימה אנשים לבנים. השבוע דיווח NJ Advance Media על הטייה כזו שתוצאותיה חמורות הרבה יותר.

נייג’יר פרקס, תושב ניו ג’רזי בן 33, ריצה שש שנות מאסר על שתי הרשעות במכירת סמים. ב-2016 השתחרר מהכלא והחליט לחזור למוטב: הוא מצא עבודה, חסך כסף והתארס. אבל בתחילת 2019 הוא הסתבך. שני שוטרי משטרת וודברידג’, ניו ג’רזי הגיעו למלון בעיר לטפל בתלונה על גניבת ממתקים. השוטרים מצאו את החשוד בסניף חברת השכרת רכב במלון, והוא התנצל ואמר שישלם על הממתקים שגנב. החשוד הגיש לשוטרים רשיון נהיגה, שבבדיקה התגלה כמזוייף. אחד השוטרים הבחין במה שנראה לו כמו שקית גראס בכיסו של החשוד, וכשניסה לאזוק אותו, החשוד ברח, עלה על רכב שכור ונמלט מהמקום, תוך שהוא פוגע בניידת וכמעט דורס את השוטרת.

פרקס פנה למשטרה אחרי ששוטרים הגיעו לבית סבתו עם צו מעצר על שמו. הוא סיפר שלא היה במקום בזמן התקרית, שהוא לא נוהג, שלא היה לו מעולם רשיון, שמעולם לא היה בוודברידג’ (כפי שאמר אחר כך לאדוונס מדינה, “אני אפילו לא ממש יודע איפה זה”), ושמדובר בטעות בזיהוי.

הוא התבקש להגיע לתחנה, הוסע לשם על ידי קרוב משפחה ודקות ספורות לאחר הגעתו נאזק ואחר כך נחקר על ידי בלשים, כולל נסיון שלהם להעביר את החקירה לחדר מרוחק שאינו מתועד במצלמות. אחר כך נכלא לעשרה ימים, כשמתוכם בילה שבוע בבידוד. הוא הוציא 7500 דולר – כל חסכונותיו – להגנתו המשפטית.

איך המשטרה החליטה שמדובר בפרקס? באמצעות תוכנת זיהוי פנים עלומה שלא ברורה זהותה. בלש ממשטרת וודברידג’ שלח את התמונה מהרשיון המזוייף לרשויות אכיפה מדינתיות עם גישה לטכנולוגיות זיהוי פנים. חוקרים מדינתיים חזרו למחרת ואמרו שהתמונה תואמת לזו של האסיר המשוחרר פרקס. הבלש השווה בין התמונות ואישר שהן זהות, ואחרי שעובד בהשכרת הרכב אישר שהאיש בתמונת הרשיון הוא האיש שגנב מהחנות, המשטרה הוציאה צו מעצר נגד פרקס. גם ההחלטה לא לשחררו על תנאי התקבלה על ידי אלגוריתם – הפעם כזה שמעריך את הסכנה של הנאשם ומחליט אם אפשר לשחררו לפני המשפט. כמי שנעצר פעמיים על מכירת סמים וישב בכלא, לפרקס לא היה סיכוי מול האלגוריתם הזה. רק עו”ד שאמו וארוסתו של פרקס שכרו הצליח להביא לשחרורו תחת ניטור.

פרקס לא נוהג ואין לו רשיון נהיגה (קרוב משפחה הסיע אותו לתחנה), ולדבריו מעולם לא היה בוודברידג’ לפני החקיר

בגלל שתי ההרשעות הקודמות, הרשעה שלישית היתה עלולה לעלות לו במאסר ארוך שנים, ולכן, סיפר לניו יורק טיימס, כמעט הסכים לעיסקת טיעון של התובע. אולם בסופו של דבר, פרקס הוכיח שבזמן התקרית שלח כסף בווסטרן יוניין מבית מרקחת במרחק 50 ק”מ מהמלון, ובנובמבר 2019 התיק בוטל.

כעת תובע פרקס את המשטרה, התובע והעיר וודברידג’ תביעה אזרחית על מעצר שווא, מאסר שווא והפרת זכויות האזרח שלו. בינואר 2020 הטיל התובע הכללי של ניו ג’רזי, גורביר גרוול, תדחית (מורטוריום) על שימוש בטכנולוגיות זיהוי פנים בחקירות של רשויות האכיפה עד להערכה שלהן וקביעת מדיניות שימוש בהן על ידי אגף המשפט הפלילי, תדחית שעדיין נמצאת בתוקף.

זהו המקרה השלישי הידוע בארה”ב של מעצר שווא המבוסס על כשל בתוכנת זיהוי פנים. בשלושת המקרים מדובר בגברים שחורים. לפי מחקר של NIST (מכון התקנים האמריקאי הממשלתי) שפורסם בדצמבר 2019, גילה הטייה נגד לא-לבנים באלגוריתמי זיהוי פנים מסחריים. בין השאר, בזיהוי לפי השוואת תמונות נמדדו פי 10 עד 100 יותר זיהויים שגויים של אנשים שחורים או אסייתיים.

באמצע 2020, אחרי רציחתו של ג’ורג’ פלויד על ידי שוטר והמחאה נגד הגזענות המשטרתית שהתעוררה בעקבות הרצח, הודיעו IBM, אמזון ומיקרוסופט שיפסיקו לספק שירותי זיהוי פנים למשטרה בארה”ב – אמזון הגבילה זאת לשנה ובמיקרוסופט התנו מכירות עתידיות בכך ש”יהיה לנו חוק לאומי, מבוסס זכויות אדם, שישלוט בטכנולוגיה הזאת”.

סתום ת’זוםש’ך

נשיא ארה”ב הנבחר, ג’ו ביידן, מקיים תדרוכים שבועיים בשיחות וידאו בזום, כשהעיתונאים נדרשים ללחוץ על כפתור הרמת היד כדי לשאול שאלות. בתדרוך שהתקיים באמצע דצמבר, צוותו של ביידן הסכים לענות על שאלות מחמישה עיתונאים בלבד, ואף שאלה מעיתונאים שביקשו לשאול על הפרשה והחקירה שבהן מעורב בנו, האנטר. העיתונאים שלא הורשו לשאול שאלות בווידאו הציפו את הצ’ט של זום בשאלותיהם, כך דיווחו בפוקס ניוז, שהיו בין כלי התקשורת שאנשי ביידן התעלמו מבקשותיהם.

“יש סיכוי שתענו על עוד כמה שאלות? יש כאן הרבה אנשים עם שאלות”, כתב בצ’ט זיק מילר מ-AP. “יש טעם בכלל להגיד שאנחנו רוצים לשאול שאלות אם אתם פונים לאותה קבוצה מצומצמת כל שבוע?”, התלונן הכתב העצמאי אנדרו פיינברג. הקבוצה המצומצמת כוללת את הניו יורק טיימס, CNN, וושינגטון פוסט, PBS ופוליטיקו. “היי חבר’ה, יש מלא אנשים שרוצים לשאול שאלות ומאחר שזה קורה רק פעם בשבוע, אפשר בבקשה להאריך את זה או לפחות לערוך תדרוכים תכופים יותר”, ביקש סם סטיין מהדיילי ביסט.

אותו סטיין דיווח שצוות ביידן מצא פתרון להצפת השאלות בצ’ט: לחסום את הצ’ט. קודמו, הנשיא היוצא דונלד טראמפ, נהג לנזוף בעיתונאים שלא אהב ולהתעלם משאלותיהם בתדרוכים פנים-אל-פנים, אבל חלקם נהגו להתפרץ בכל זאת ולשאול שאלות בלי לקבל רשות, או להמשיך ולשאול ולהתנצח עם הנשיא. המהלך של ביידן עושה שימוש בטכנולוגיה לסתימת פיות של ממש – כשצוותו של ביידן מעביר את כולם למיוט וסוגר את הצ’ט, העיתונאים לא יכולים לשאול שאלות, אפילו בשביל הפרוטוקול.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

🎅 סלח לי, דאדי, כי הקלקתי 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ 26.12.2020

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

דאדי, אל תטיף

בסוף שנה קשה כמו 2020, שבה התפשטה מגיפת הקורונה בעולם והביאה למוות, לסגרים ולפגיעה כלכלית, לקבל הודעה מהמעסיק על בונוס זה כמעט נס כריסמס. כך ודאי הרגישו עובדי גודדי כשחזרו מהסופש להודעה כזו באימייל לפני שבועיים.

ספק האחסון ורשם הדומיינים האמריקאי, שמעסיק כ-7000 עובדים ומשרת 20 מיליון לקוחות, שלח לעובדיו בארה”ב, אירופה, המזה”ת ואפריקה אימייל מהכתובת Happyholiday@Godaddy.com, ובו איור של מסיבת שנה חדשה, והודעה משמחת:

חג שמח, גודדי!

2020 היתה שנת שיא עבור גודדי, הודות לך!

אף שאיננו יכולים לחגוג יחד את מסיבת החג שלנו, אנחנו רוצים להראות את הערכתנו ולחלק בונוס חג חד-פעמי בן 650$!

העובדים זורזו להקליק על הלינק המתאים ולמלא את פרטיהם תוך ארבעה ימים, או שלא יקבלו את הבונוס.

אבל כפי שחשף ה-Copper Courier, גם 500 העובדים שכן מילאו אחר ההוראות לא קיבלו את הבונוס. במקומו, הם קיבלו נזיפה מהסיסו (סמנכ”ל אבטחת מידע) דמטריוס קאמז:

קיבלת את האימייל הזה כי נכשלת במבחן הדיוג שערכנו לאחרונה. יהיה עליך לעבור מחדש את הכשרת ההנדסה החברתית למודעות אבטחה.

דיוג (פישינג, phishing) הוא נסיון להשיג מאנשים פרטים אישיים, ובהם לעתים שמות משתמש וסיסמאות, לצורך גניבת זהות, פריצה למערכות ממוחשבות וכדומה. הדייגנים עושים שימוש בהנדסה חברתית, כלומר מציאת חולשות אבטחה אצל בני אדם כדי לגרום להם לתת את המידע – למשל, הבטחה לכסף תמורת הקלקה על לינק ו/או מסירת פרטים אישיים. מה שגודדי עשו הוא הדמייה של דיוג לצורך בדיקת ערנות העובדים, מהלך שחברות אחראיות מבצעות מפעם לפעם כדי להטמיע נהלי אבטחת מידע בקרב העובדים.

כרשם הדומיינים הגדול בעולם – כ-80 מיליון דומיינים – גודדי הם מטרה נחשקת להאקרים שרוצים להשתלט על דומיינים כווקטור לתקיפות שונות. בלוג הסייברסייבר של בראיין קרבז הזכיר כמה פריצות משמעותיות שגודדי ספגו השנה: במרץ, האקר ביצע דיוג-ממוקד טלפוני של נציג שירות לקוחות והסיט את התעבורה של אתר Escrow.com לכתובת איי.פי במלזיה; באפריל, החברה גילתה שפירצת אבטחה מאוקטובר 2019 (!) סיכנה חשבונות אחסון של 28 אלף לקוחות של החברה; ובנובמבר, האקרים דייגו מספר עובדים בגודדי והביאו להסטת תעבורה של מספר פלטפורמות לסחר בקריפטומטבעות. כך שהחשש של גודדי מפני דיוג אמיתי, והצורך באימון העובדים קריטי.

סנטה קלאוס דג בקרח 🖼️ mikkooja1977
סנטה קלאוס דג בקרח 🖼️ mikkooja1977

אלא שעם הפרסום, החברה חטפה ביקורת על הדרך שבה בוצע המהלך, עם חוסר הרגישות שבנפנוף בונוס שקרי מול העובדים, ובפרט בתקופת החגים ותחת הלחץ וחוסר הוודאות של המגיפה. זאת, רק חצי שנה אחרי שהחברה הודיעה על פיטורים/העברה מתפקיד של מאות עובדים במחלקת המכירות, בדיוק ברבעון שבו הודיעה על גידול שיא במספר הלקוחות. בנוסף, האימייל נשלח מכתובת בדומיין של גודדי – אמנם לא דבר בלתי אפשרי לזיוף, אבל כזה שמגביר את תחושת האמינות.

דובר גודדי מסר לגיזמודו:

גודדי לוקחת מאוד ברצינות את אבטחת הפלטפורמה שלנו. אנחנו מבינים שחלק מהעובדים לא היו מרוצים מנסיון הדיוג וחשו שהוא היה לא רגיש, ועל כך התנצלנו. בעוד הבדיקה חיקתה נסיונות אמיתיים שנמצאים היום בשימוש, אנחנו צריכים להשתפר ולהיות יותר רגישים לעובדים שלנו.

החברה לא השיבה אם בכוונתה לפצות את העובדים באמצעות חלוקת הבונוס המובטח.

המחזבל

מה יש במחזמר שמתאים כל כך לסיכום שנת 2020?

גרדיאן:

נטפליקס:

ג’ימי פאלון:

מישל קארה (שמחקה בעקבות ביקורת):


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

🏰 דיסניוורלד מדביקים סטיקר של מסיכה ⚖️ פיצויים למפרסמת של מודעה שהועתקה 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ 19.12.2020

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

אפילו לא מסיכות מיקי מאוס?

עם חזרת פארקי השעשועים של דיסני לפעילות ביולי השנה, הנהיגה חברת וולט דיסני מדיניות קשוחה בנוגע לחבישת מסיכות, והפעילה סנקציה שפגעה בדיוק איפה שכואב: מבקרים מעל גיל שנתיים שיסירו מסיכות במהלך שימוש במתקנים – לא יוכלו לקבל את התמונות המצולמות במהלך הסיבוב במתקן (שירות שנקרא PhotoPass).

כנראה שהסנקציה היתה קשה מדי, ופגעה גם במי שכן חבשו מסיכה אבל איתרע מזלם לחלוק את רגע הקודאק שלהם עם מי שלא. לפני שבועיים חשף אתר WDW News Today כי בדיסני ריככו את המדיניות, ובמספר מצומצם של מתקנים, במקום למחוק את תמונות מפיצי המחלות הוסיפו להם מסיכות בתוכנת עיבוד גרפית. הוספת המסיכות, באופן גס שמזכיר סטיקרים של אינסטגרם, גרמה לעיכוב בעליית התמונות לחשבונות הפוטופס של המבקרים.

אבל ימים ספורים אחרי הפרסום, החליטו בדיסני לחזור בהם מהמדיניות המרוככת, ומסרו:

בתגובה לבקשות מבקרים, בחנו שינוי של חלק מתמונות הסבבים במתקנים. אנחנו כבר לא עושים זאת, וממשיכים לצפות מאורחים לחבוש כיסויי פנים, למעט כשאוכלים או שותים במצב נייח.

Copy-Pay

מותר להעתיק מודעות באינטרנט, כך נקבע בשתי פסיקות של בית המשפט המחוזי בתל אביב, ב-2005 וב-2010. הפסיקות הללו עסקו ביחסים שבין לוחות פרסום מקוונים, אבל לא נגעו למפרסמים עצמם – בעלי הדירות, מבקשי ומציעי העבודות וכיוצא בזה. פסיקה חדשה עשויה להיות הפתרון לבעיות שהמפרסמים סבלו מהן בגלל ההיתר הזה.

ב-2005, השופטת ד”ר מיכל אגמון גונן (nrg ומעריב נגד אולג’ובס, א 1074/05) דחתה את טענות מעריב כי אולג’ובס עברו על עשיית עושר ולא במשפט והפרת תנאי השימוש בנרג ומעריב, וסיכמה:

האינטרנט הביא עמו מודלים כלכליים חדשים של פרסום ושיווק, כך ככלל, כך בתחום המודעות בתחומים השונים. בתביעה זו מבקשת מעריב, בעילות שונות, כי ביהמ”ש יגן על המודל העסקי-כלכלי טרום עידן האינטרנט, אז פורסמו כל המודעות בעיתונות הכתובה. במקרה זה אין מקום למשפט להתערב, יש לתת למודלים הכלכלים החדשים בעידן האינטרנט ולכוחות השוק לעשות את שלהם.

ב-2010, השופט איתן אורנשטיין (חוגל נגד חוג, ת”א (תל-אביב-יפו) 1379-06) קבע כי חוג לא עברו על חוק זכויות היוצרים, ונימק:

איני רואה כל יצירתיות או מקוריות במודעת פרסום גרידא המופיעות בלוחות פרסום כרגיל. עסקינן במידע טכני, “יבש”, הכולל פרטים ועובדות שאין בהם כל יצירתיות או חידוש, או שהם תולדה של השקעה או פרי עמל הראויים להגנה. לא ראיתי הצדק למתן הגנה של זכות יוצרים למודעה למכירת נכס או כלי רכב או חיפוש עובד בתחום מסוים. בכל אלה, אין ולו אותו מינימום של יצירתיות, […] מכאן, המסקנה שאין למפרסם כל זכויות בתוכן המודעה במובן שניתן למנוע מלוחות מודעות ואתרי חיפוש, לפרסם את המודעה, גם ללא אישורו.

אולם בעלי המודעות סבלו וסובלים מתופעות לוואי של ההיתר המשפטי שניתן לאתרי מודעות להעתיק זה מזה: המודעות מתפרסמות במקומות שהמפרסמים לא בהכרח רצו להיות בהם; פרטי ההתקשרות שלהם משוכפלים וזוכים לחשיפה גדולה מזו שביקשו; והם איבדו שליטה על המידע כשהסירו אותו מהאתר שבו פרסמו, אך הוא לא הוסר מהאתרים המעתיקים, והם המשיכו לקבל פניות מפונים פוטנציאליים.

מספר פניות כאלו הגיעו לקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות באוניברסיטה העברית בירושלים. עו”ד דנה יפה, המנחה הקלינית של הקליניקה, הגישה חוות דעת שלפיה מדובר בפגיעה בפרטיות המפרסמים, וכי על האתרים שבהם פרסמו מוטלת אחריות להגן על המידע מפני העתקה, בדומה לחובה החוקית של מחזיק מאגר מידע רשום להגן עליו מפני שימוש לא-מורשה.

סיפור אחד כזה ממחיש את הבעייתיות בהתנהלות האתרים המעתיקים, ואף הביא לתביעה קטנה שבה זכתה התובעת בפיצויים, והשופט אימץ את חוות הדעת של הקליניקה (ת”ק 29551-06-20).

פלוני הגיש לביהמ”ש לענייני משפחה בירושלים בקשה לעיכוב יציאה מהארץ נגד אישה במסגרת הליך משמורת, וצירף אליו צילומסך של מודעה מאתר ad.co.il, שבה הוצעה דירה למכירה “עקב מעבר לחו”ל”. האישה אכן פרסמה את המודעה, אבל בלוח יד2. בעל אתר ad, אלעד מרגלית, העתיק את המודעה אליו בלי רשותה, ובכך חשף אותה לעיניו של אותו פלוני וכך, לטענת האישה בתביעה הקטנה שהגישה נגדו, “פרטיותה ושגרת חייה של התובעת ושל בני ביתה. המודעה גרמה, בין היתר, להבנה מוטעית אצל יריביה לדיון משפטי המתנהל בעניינה בבית המשפט לענייני משפחה, כאילו היא כביכול מנסה להימלט לחו”ל. כן טענה, כי הפרסום גרם לה הוצאות רבות ועוגמת נפש רבה בהסבר לבית המשפט לענייני משפחה מדוע המודעה לא פורסמה על ידה”.

לטענת התובעת, היא ניסתה במשך שעות ארוכות למצוא את פרטי בעלי אתר ad כדי לדרוש ממנו שיסיר את המודעה; וגם כשהודיע לה שהמודעה הוסרה, היא גילתה שהמודעה עדיין באוויר וזמינה דרך גוגל. התובעת טענה שבניגוד ליד2, ב-ad אין מנגנון הסרה שהמפרסמת שולטת בו, ונדרשה התערבות של הנתבע להסרת המודעה. הנתבע מרגלית טען מנגד שאפשר להסיר את המודעה באמצעות הלינק “דיווח על המודעה”.

הנתבע האשים את התובעת במזימה. לטענתו, היא קראה חוות דעת של הקליניקה, בעקבותיה “הבינה כי באפשרותה להתעשר על חשבון הנתבע ולכן יצרה מודעה פיקטיבית, אשר לא תואמת כלל את המחירים העדכניים במיקום של הדירה, וכל זאת בידיעה מלאה כי הפרסום שלה באתר ‘יד 2’ יגרור אחריו את הפרסום כאמור באתר של הנתבע ad”.

הרשם הבכיר בנימין בן סימון מבית המשפט לתביעות קטנות בבית שמש אימץ את חוו”ד הקליניקה והסביר את הבעייתיות שבהעתקה: 

כאשר אדם מפרסם מודעה ביד 2 לדוגמה, הרי שהמפרסם שולט שליטה מלאה על הפרסום, תוכנו, עיתוי הפרסום וקהל היעד של הפרסום. כאשר הפרסום מועתק ללא רשות וללא הסכם, מאבד המפרסם שליטה על הפרסום וכך יכול להיות מצב שבו הפרסום מפורסם לקהל יעד אחר מזה שהמפרסם התכוון אליו. חמור מכך, כאשר הפרסום מועתק על ידי אתר כדוגמת ad יכולת ההסרה מצטמצמת וכרוכה ברצונו של המפרסם החדש להסירו.
[…]
הסכמת התובעת לפרסום פרטיה באתר יד 2 איננה בגדר הסכמה לפרסום בכל אתרי האינטרנט השונים. מדובר באתרים שונים ויש ליתן דגש לאפשרות הניתנת לתובעת בכל עת למחוק את הפרסום מאתר יד2, בשונה מאתר ad שבבעלות הנתבע, ואשר הפרסום בו נעשה ללא הסכם וללא תיאום מראש.

עוד פסק הרשם כי 

אני סבור שלתובעת זכות לקבל פיצוי גם מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט. בעניין ע”א 8483/02 אלוניאל בע”מ נ’ אריאל מקדונלד, נח(4)314 נאמר כי: “כללם של דברים: סבורים אנו כי העושה שימוש מסחרי בשמו, בדמותו או בקולו של אחר בלי לקבל לכך את הסכמתו, עושה עושר ולא במשפט. חייב הוא לשלם למי אשר בדמותו, בשמו או בקולו עשה שימוש את דמי השימוש הראויים באותו הנכס”.

הרשם פסק כי הנתבע ישלם לתובעת 5000 שקל על פגיעה בפרטיותה ו-2000 שקל הוצאות משפט.

פרשה כזאת היתה יכולה להוות תביעה ייצוגית מוצלחת – מספר רב של אנשים נפגע מהעתקת מודעותיהם, וניתן היה להשית על בעל האתר המעתיק תשלום פיצויים משמעותי הרבה יותר מ-7000 שקל, לפצות יותר נפגעים וליצור תקדים והרתעה נגד אתרים מעתיקים אחרים. אולם משפטית, לא ניתן להגיש תביעה כזו כייצוגית, הסבירה עו”ד יפה בחוות הדעת:

לצערנו, על פי המצב המשפטי הקיים לא ניתן להגיש בגין התנהלות כזו תביעה ייצוגית. התוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס”ו-2006 בסעיף 1 קובעת שניתן להגיש תביעה ייצוגית רק כאשר מתקיימים יחסים בין עסק ללקוחותיו. כאלו אינם מתקיימים בענייננו שכן הפרסום באתר ad נכפה על המפרסמים. בהקשר זה יש לציין כי מקרה זה הינו דוגמא טובה לצורך שיש בתיקון חוק תובענות ייצוגיות כדי לאפשר תביעה ייצוגית במצב דברים זה.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: רונן ויינשטוק, הדר בן יהודה🔧

🐀 גוגל ואמזון מרגלים אחרי התאגדויות עובדים 🎶 המוזיקאי שסייעניות דיגיטליות אוהבות 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

ריגול פנים-תעשייתי

אמזון וגוגל מרגלים אחרי עובדים כדי לפגוע בהתאגדויות. 

גוגל עקבו אחרי שני עובדי החברה, לורנס ברלנד וקת’רין ספירז, שפעלו להגן על זכות עובדי החברה להתאגד, ובהמשך פיטרו אותם, זאת בניגוד לחוקי העבודה האמריקאים. כך לפי תלונה (פדף) שהגישה ביום רביעי המועצה הארצית ליחסי עבודה (NLRB), סוכנות פדרלית עצמאית שאוכפת חוקי עבודה, אחרי תחקיר שארך שנה.

ברלנד פוטר כשפעל לחשוף ולסכל את הנסיון של גוגל לעבוד עם חברת שבירת ההתאגדות IRI Consultants, שהוא ראה כהצהרה של החברה נגד התאגדות עובדים. ספירז כתבה סקריפט שהקפיץ פופ-אפ לעובדי גוגל שנכנסו לאתר IRI, אשר בו יידעה אותם על זכותם להפגין. גוגל האשימו אותה בפומבי בהפרת מדיניות האבטחה של החברה. השניים התלוננו ל-NLRB, ולאחר תחקיר שארך שנה, החליטה המועצה להגיש תלונה נגד גוגל. בנוסף, התחקיר קבע כי שני העובדים פעלו כשורה ולא עשו שום דבר אסור.

אמזון מפעילים מערך ריגול שלם למעקב אחרי התארגנויות עובדים. תחקיר אתר מאד’רבורד, שמתבסס על מסמכים פנימיים של מרכז פעילות האבטחה הגלובלי של אמזון מ-2019, חשף שהחברה עוקבת אחרי עבודה מאורגנת, וכן אחרי תנועות סוציאליות וסביבתיות, באירופה, במיוחד בתקופות השיא של המכירות – בלאק פריידיי וכריסמס. חלק מהמעקב מתבצע על ידי אנליסטים מודיעיניים עובדי אמזון שמנטרים מודיעין גלוי (OSINT) ברשתות חברתיות על ידי הקמת פרופילים ללא תמונות ושמות בדויים. הם גם אוספים דיווחים על המתרחש במחסני החברה, שם נמצאים עיקר העובדים שסובלים מתנאי ההעסקה הפוגעניים של אמזון, וכן על נהגי הובלה ומשלוחים של החברה ביבשת אמריקה, במזה”ת, באוסטרליה ובמזרח-אסיה.

החברה גם משתמשת במרגלים של ממש מחברת פינקרטון, שהוקמה ב-1850 וידועה לשמצה בפעילותה לשבירת איגודים מקצועיים בארה”ב, כולל הפעלת מרגלים ובריונים ואף רצח שובתים – עד כדי כך שב-1893 העביר בית הנבחרים האמריקאי את חוק אנטי-פינקרטון, שאוסר על הממשל הפדרלי ועל הממשל של וושינגטון DC לשכור עובדים של חברת פינקרטון (המופיעה בחוק בשמה) ודומותיה.

הפינקרטונים נשכרו על ידי אמזון להתחזות לעובדים במחסן שחברת קבלן מפעילה עבור אמזון בפולין, כדי לבדוק האשמות שההנהלה המקומית מדריכה מועמדים איך לעבור ראיונות עבודה, ואף מבצעת את התהליך עבורם, טענות שלא נמצאה להן הוכחה. 

במקרה נוסף, אמזון ריגלו באמצעות פינקרטון (ששכרו קבלן משנה) אחרי עובדים שארגנו שביתה באוקטובר 2019 במחסן החברה בברצלונה, כך דיווח (ספרדית) העיתון הספרדי El Diario. הדוח שהוגש לאמזון כלל צילומי סתר של השובתים, הערות שהשמיעו עובדים, חברי איגודים מקצועיים ועיתונאים, וצילומים, מספר רישוי וסוג הרכב של עיתונאית שראיינה עובדים. ארגון העובדים הגדול בספרד, Comisiones Obreras, תובע את אמזון ואת חברת הקבלן של פינקרטון.

כריסטי הופמן, מזכ”לית פדרציית איגודי המסחר הגלובלית UNI Global Union, אשר מייצגת יותר מ-20 מיליון עובדים, אמרה למאד’רבורד: 

אמזון לא מסתפקים בניצול לרעה של כוח השוק הדומיננטי שלהם ועמידה בפני אישומי הגבלים עסקיים באיחוד האירופי. עכשיו הם גם מייצאים לאירופה טקטיקות שבירת איגודי עובדים אמריקאית מהמאה ה-19.

סירי, איך מקדמים מוזיקאי בספוטיפיי?

המוזיקאי דראמקון (Drumkoon) עשה האקינג לקידום עצמי – הוא העלה לספוטיפיי אלבומים בשמות “אוקיי גוגל/היי סירי/היי אלקסה, נגני מוזיקה”. אלו עשויים להתנגן כשאנשים מבקשים מהסייענית הדיגיטלית שלהם להשמיע להם מוזיקה, להעלות את הרייטינג שלו ולחשוף אותו לקהלים חדשים.







(דרך איזי וידרה)

מי צר המנבח? מי גור כלבלבים חמוד?

הראפר והשחקן דיויד דיגז עושה כבוד לחצי היהודי שלו ומוציא את להיט החנוכה הבא, Puppy for Hanukkah 

(דרך גיאחה)

שיטביט

דיברנו בקצרה גם על הפריצה לחברת הביטוח שירביט. הרחבה אפשר לקרוא בפוסט של נעםר בסייברסייבר.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

🛋️ איקאה ישראל, ככה לא מרכיבים מסחר אלקטרוני

נועם חמו

פריצתה הפתאומית של מגיפת הקורונה העולמית הציפה והדגישה כמעט בין-רגע בעיות מערכתיות רבות, שהיינו מודעים להן, אך הזנחנו, כחברה, מסיבות אלו ואחרות; ובמקביל הוסיפה עומס כבד על כל נקודות החולשה בכל התחומים שהוזנחו ולא קודמו, על כל הנושאים הציבוריים ששכבו אצל כולנו בתודעה, אך לא היו במצב נואש מספיק כדי לדרוש תשומת לב מיידית.

פתאום, המשבר אילץ אותנו לטפל בכל התחומים המוזנחים בבת אחת. זה נכון למערכת החינוך, שאינה מתגמלת מורים כראוי כבר שנים רבות וסובלת מצפיפות רבה בכיתות; למערכת הרפואה, אשר קורסת ממחסור בכח אדם, במיטות אשפוז וציוד רפואי בימים כתיקונם, מערכת שבה הרופאים נשחקים במשמרות קשות וארוכות; ולתשתיות התקשורת בארץ, שלא שודרגו כבר שנים, ובמקום שתהיה כבר פריסה ארצית של סיבים אופטיים, המדינה כולה מצאה את עצמה מנהלת עסקים שלמים ושנת לימודים בתקשורת וידאו מקרטעת על קו 40 מ”ב עם קצב העלאה מהנמוכים בעולם המערבי.

וזה נכון גם למסחר אלקטרוני. המגזר העסקי נאלץ להגיב במהירות ולהסתגל למציאות חדשה: אנשים פחות יוצאים מהבית, שומרים על מרחק זה מזה, מקפידים יותר על הגיינה. מסעדות, למשל, התחילו להסתמך על משלוחים וטייק-אווי. חנויות נאלצו לחסום את הכניסה ולעבור לשירות אישי על דלפק שמוצב מחוץ לדלת. חנויות עברו ממכירות פיזיות לאונליין. וכאן התגלתה חולשתו של המסחר המקוון בישראל.

אל תירו בשליח – אתם תצטרכו לרדת כי הוא לא מצא חניה

כבר שנים שישראלים רבים קונים דרך קבע בחו”ל באמצעות אמזון, עליאקספרס, אסוס, נקסט ודומיהם, ומתרגלים לחווית קנייה קלה ונעימה של מציאת מוצר מתאים בקלות ובמחיר זול, תשלום עבורו במהירות וקבלתו עד הבית תוך שבוע-שבועיים (כשחלק הארי של זמן ההמתנה באדיבות דואר ישראל). מעטים העסקים הישראליים שעשו את המעבר ובנו לעצמם תשתיות מסחר אלקטרוני טובות, נוחות, יציבות ויעילות כמו של המתחרות בחו”ל. כמובן שלא כל עסק יכול. עסקים קטנים ומשפחתיים יזדקקו להרבה עזרה ותמיכה ושירותים חיצוניים שיאפשרו להם הקמת חנות, אבל עבור רשתות שיווק בינוניות ומעלה, הדבר מתבקש.

עם זאת, מחוויית הקניות שלי אני יכול להעיד שכמעט כל נסיון להזמין מחנות ישראלית מקוונת היה כרוך במידה כלשהי של אכזבה: אתר אינטרנט שלא עובד כמו שצריך, חיפוש גרוע שמקשה לאתר מוצרים, דפי מוצר עם פרטים חסרים, תמונות גרועות או לא מייצגות, פריטים שמופיעים כקיימים במלאי אבל בעצם אינם זמינים, טפסי הזמנה שדורשים פרטים מיותרים או מחזירים שגיאות ללא הסברים, משלוח שלא יצא שבועיים אחרי ההזמנה כי “עומס”, כשבזמן הזה כבר יכולתי להזמין ולקבל את אותו מוצר מחו״ל. גם חוויית השליחים לא נעימה (והיא מתרחשת כמובן גם בעת קנייה מחו”ל): מגיעים ללא התראה, מתקשרים פעם אחת והולכים, “אין לי איפה לחנות, רד למטה לקחת” ועוד.

אחרי כל זה, מקבלים את המוצר סוף סוף, ומגלים שזה לא הצבע הנכון, או לא הדגם המדוייק שהזמנתי, ובמקום להגיע בקופסת קרטון שאפשר לפתוח בקלות, המוצר מגיע עטוף בשמונה שכבות של נייר פצפצים שלוקח שעה להסיר תוך סכנה לפגוע במוצר שבפנים. שלא לדבר על חוויית השירות במקרים בהם יש בעיה בהזמנה, והפער העצום בין רמת השירות בארץ לרמת השירות בחו”ל. בחנויות בחו”ל יחליפו בקלות, יתנו החזרים כספיים, יעשו שמיניות באוויר כדי שהלקוח יהיה מרוצה, כי מבינים שכך יחזור שוב. בארץ, חובת ההוכחה היא על הלקוח, והוא זה שצריך לעשות שמיניות כדי להחזיר מוצר או לקבל פיצוי.

יש חריגים בודדים, אבל החוויה הרווחת היא לא טובה. מצב זה גורם לכך שיותר ויותר ישראלים מעדיפים הזמנת פריטים מחו”ל – שמלכתחילה זולים יותר במקרים רבים. הדבר פוגע במצב התוצר והכלכלה בארץ.

אתר איקאה? זה מורכב

ואז הגיעה הקורונה. וכמו בתחומי החינוך, הבריאות והתקשורת, גם המסחר המקוון הואר בזרקור לא מחמיא, שחשף את כל המגרעות והגביר אותן. פתאום החנויות לא יכולות לפתוח, פתאום מי שאין לו חנות אונליין לא יכול להתקיים, פתאום מוצר שלא זמין לרכישה אונליין – קשה או בלתי אפשרי להשיגו. התלות ביכולת של חנויות למכור מוצרים ברשת הפכה גדולה יותר. התלות ברמת השירות שלהם גבוהה. ועם כל הבעיות, יש עדיין שחקנים גדולים, שלא להגיד ענקיים, שאפילו לא נכנסו למגרש.

איזו דוגמא טובה יותר מאיקאה. רבים מאיתנו מנצלים את זמן הסגר כדי לשפר את סביבת המחייה שלנו, שבה אנחנו מבלים עכשיו יותר זמן מתמיד. אנשים עדיין עוברים דירה, חלק צריכים משרד ביתי שלא היו צריכים בעבר, ואיקאה, היעד המועדף לריהוט זול במגוון רחב – לא זמינה.

כולנו ראינו מה קרה כשאיקאה פתחו אחרי הסגר הראשון – תורי ענק, עומס מטורף, צפיפות, וכמובן, הדבקות. ועכשיו מתראיין מנכ”ל איקאה בתקשורת, ומתלונן שלא נותנים לו לפתוח, שהוא מספק ציוד חיוני, שיעשה מה שאפשר לעמוד בתנאי התו הסגול. והשאלה בפי כולם – האם איקאה תפתח או לא תפתח? מתי נוכל להכנס לרכבינו ולהגיע למקדש השבבית האירופאית הדחוסה ולשפר את ביתנו קמעה?

אבל בין שלל הכתבות והביקורות על איקאה ישראל לאחרונה, ההתייחסות לנוכחות שלה ברשת הייתה שולית ונדירה.

האתר של איקאה ישראל גרוע כבר שנים. החיפוש נותן תוצאות לא רלוונטיות וצריך לדייק מאוד במונח החיפוש כדי לקבל תוצאות – כלומר, לדעת בדיוק מה אתם מחפשים, כאילו מדובר במנוע החיפוש אלטה ויסטה של הניינטיז ולא בגוגל של ימינו. מוצר עלול להופיע שמונה פעמים כמוצרים נפרדים בגלל שהוא זמין בשמונה צבעים שונים, במקום להופיע בדף אחד שמראה את כל הגרסאות.

המוצר גם מופיע בעשר וריאציות שונות עם פיסות ריהוט אחרות ללא סיבה ברורה. ניתן למצוא רק עומק ואורך, אבל לא רוחב – כנראה מדובר במוצר דו-ממדי. ישנה רשימת קניות, אשר פעם היה אפשר לשלוח לעצמכם במייל, אבל אפשרות זו בוטלה. היום, אפשר לחזור לרשימה רק באתר, אבל האתר יזרוק אתכם החוצה תוך רבע שעה של חוסר פעילות, ותצטרכו להכניס שוב את פרטי המשתמש.

על היישומון של איקאה ישראל אין לי ולו מילה רעה אחת. הוא לא קיים.

וגולת הכותרת: הזמנה אונליין, כמו בחו”ל. אין.

כמיטב המסורת הישראלית, כדי לסמן ״וי״ על החנות האלקטרונית, וכעלה תאנה להעדר טכנולוגיה, הדביקו באתר כפתור צהוב גדול בתפריט הראשי, ״לרכישה אונליין״, שמפנה לאתר צד-שלישי של חברת שפע, ובזאת פטרו עצמם ממתן מענה אמיתי שהולם את התקופה בה אנו חיים – וגם את זו שחיינו בה לפני המגיפה.

כדי להזמין אונליין מאיקאה ישראל צריך לגלוש לאותו אתר צד-שלישי, שם צריך לשלם 250 שקל משלוח לפחות. זוהי לא באמת חנות איקאה מקוונת, או אלטרנטיבה לגיטימית לרכישת המוצרים. זו אופציה שבנויה ללקוחות מוסדיים שקונים הרבה ריהוט, או ללקוחות פרטיים שרוצים לחדש את כל המטבח או את הסלון. אבל לקנות סט סכו”ם, מנורה או כרית נוי עם הדפס של דובת פנדה והגור שלה? בשביל זה תצטרכו להגיע לחנות הפיזית.

אם זה לא גרוע מספיק, האתר לא מאפשר רכישה בשבת. יש לכם זמן בסופ”ש לעבוד קצת על הבית בתום שבוע עבודה עמוס? תצטרכו לחכות ליום ראשון. מסתבר שהשרת התחזק ועכשיו הוא שומר שבת.

כותבת Adi Cohen Kaplan בדף שלנו: “הי איקאה! תקשיבו רגע… זה יום שבת, והבנאדם רוצה לקנות אונליין באיקומרס שלכם פריטים…

Posted by ‎הפורום החילוני‎ on Saturday, November 14, 2020

בלונדון הייאוש נעשה יותר כסא נוח

קפיצה קטנה לאתרי איקאה בחו”ל חושף פערים עצומים: מידות מדוייקות, תמונות רבות ובאיכות גבוהה, רשימת מועדפים, ביקורות מוצר, כל צבעי המוצר מוצגים בדף אחד, חיפוש לפי תמונה ועוד. באתר איקאה ארה”ב מציגים מידע מלא על איך המוצר ארוז: כמה אריזות, מה גודלן ומשקלן. עוזר לתכנן אם צריך משלוח או שהמוצר יכול להכנס באוטו.

אתר מסחר טוב מזה אני מגלף לך מבננה

לו אני הייתי בדירקטוריון הזכיין הישראלי, או במפקדת החברה אי-שם בשוודיה, הייתי נוזף בכל שרשרת הניהול הישראלית. הייתי עושה זאת עוד לפני הקורונה, בגלל האתר הגרוע שמציג את החברה כחובבנית ומפגרת טכנולוגית. אבל עכשיו, בתקופת קורונה? הייתי מחליף את כולם. בעליאקספרס.

אנחנו נמצאים כבר 8 חודשים לתוך המגפה והסגרים, ואף אחד לא חשב לרגע שאולי שווה להשקיע קצת מאמץ בחנות מקוונת ראויה. כזו שבה אפשר לקבל את כל המידע והתמונות לכל הפריטים שבמלאי, לעשות החלטה מושכלת, ולקבל את המוצרים לבית תוך מספר ימים במחירי משלוח שתואמים את הגודל והכמות. תחשבו כמה עובדים זה היה יכול להחזיר מחל״ת. כמה זה היה משפר את חוויית השירות והקנייה של החברה. איך זה היה גורם לאיקאה בישראל להיתפס כחברה מתקדמת במאה ה-21 ולא תקועה אי שם בעבר. מנקודת מבטה של החברה, זה כנראה גם היה מונע הפסדים כלכליים עצומים. במקום זה, קיבלנו ריב מתוקשר, שבו המנכ״ל מתקרבן, מאשים את הממשלה וצועק על משרד הבריאות.

כנראה כתוצאה מהביקורת הציבורית על עלות המשלוח, באתר שפע הוסיפו בימים האחרונים גם אופציה לאיסוף הזמנה מהחנות, ״curbside pickup”, כמו זה שנהוג בארה”ב, שם מזמינים מראש ורק באים לאסוף את ההזמנה בלי להכנס לחנות. אך כמובן, מאוד מורגש עד כמה זהו טלאי. האתר מבקש לדעת באיזה עיר אתם, ואוטומטית משייך אתכם לאחד מסניפי הרשת, במקום לתת אפשרות פשוט לבחור סניף מועדף לאיסוף. בתום ההזמנה אין שום הסבר למה קורה הלאה – כמה זמן זה ייקח, למה אפשר לצפות. בשיחה עם שירות הלקוחות הבנתי גם שמרגע שמודיעים ללקוח שההזמנה מוכנה, יש לו 24 שעות לאסוף את המוצרים. מסתבר שאיקאה מנהלים את הלקוחות כמו רס״ר בצבא. 24 שעות, זוז!

למרות שממש מתחשק לי להחליף את ארונות המטבח שלי בתקופת קורונה, אני אומר בצער – איקאה צריכה להשאר סגורה. כמות האנשים שסניף של איקאה מושך אליו, לא שקולה למקסטוק ולא לאייס, שלשניהם עשרות סניפים מקומיים בארץ. להערכתי, גם היקף הכסף וההכנסות של איקאה לא שקול לזה של הרשתות האמורות, מה שהופך את חוסר ההשקעה שלהם באתר סחר הולם לעוד יותר תמוה.

מעוניינים להמשיך לפעול ולהרוויח בתקופת הקורונה? מעוניינים לתת שירות וחווית קנייה מעולים ללקוחותיכם? תהיו יצירתיים, תגיבו מהר, תתקדמו למאה ה-21. אבל קודם תתקדמו למאה ה-20.

נועם חמו הוא מעצב חווית משתמש עבור מוצרים דיגיטליים. אפשר לדבר איתו באימייל

עיתונאי חדר לצ’ט סודי של שרי ההגנה האירופים בעקבות טעות של השרה ההולנדית 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ 21.11.202

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

העולם כמרקקה

העיתונאי ההולנדי דניאל ורלאן (Daniël Verlaan) מ- RTL Nieuws חדר אתמול (ו’) לשיחת וידאו מסווגת של שרי ההגנה האירופים במועצת יחסי החוץ של האיחוד האירופי. הוא הציג את עצמו, נופף לשלום ודיבר איתם לקול צחוקם, לפני שהנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, ג’וזפ בורל, צחק במבוכה ואמר לו שזו עבירה פלילית ושימהר לצאת לפני שהמשטרה תגיע.

ורלאן ביצע את הפריצה באמצעות כלי הפריצה המשוכלל דפדפן, שאיתו נכנס לצ’ט והזין שם וסיסמה. את פרטי ההתחברות הסודיים הכמעט-מלאים הדליפה לאינטרנט ההאקרית שרת ההגנה ההולנדית, אנק ביילפלד (Ank Bijleveld). היא צייצה (ואחר כך מחקה) צילומסך של הווידאו-צ’ט, ובטעות חשפה בשורת הכתובת של הדפדפן את שם המשתמש של השיחה ו-5 מתוך 6 הספרות של הפינקוד לכניסה לשיחה. ורלאן ניסה כמה אפשרויות לסיפרה השישית עד שהצליח לחדור לצ’ט, כשהוא משתמש בשם המשתמש Admin. 

דובר מטעם משרד ההגנה ההולנדי מסר ל-RTL כי “הסטודנט עובד צייץ בטעות תמונה עם חלק מהפינקוד. התמונה נמחקה לאחר מכן. טעות טפשית. זה מראה לך כמה צריך להיות זהירים כששולחים תמונה מפגישה”. ראש הממשלה מארק רוטה התייחס לדברים ואמר: “התוצאה היחידה של זה היא שביילפלד הראתה לשרים האחרים כמה צריך להיזהר”.

מארגני הפגישה הודיעו מראש למשתתפים שיהיו אמצעי הגנה נוספים חוץ מהפינקוד, אולם ורלאן נכנס עם הפינקוד ישר לשיחה, בלי לעבור שום אישרור. אחרי שעזב, הישיבה פוזרה מאחר שהיא כבר לא נחשבה מאובטחת – למרות שהטענה הרשמית היא ששום מידע סודי לא עלה לדיון בישיבה. אולם בדיווח של פוליטיקו על התקרית נכתב כי בישיבה נידון מסמך מסווג על הסכנות שעומדות בפני האיחוד האירופי, שאמור לשמש בסיס לאסטרטגיית הגנה עתידית.

 במועצה הודיעו שידווחו על מעשיו לרשויות. ורלאן הגיב על כך

זה מבהיר שני דברים:
> כעיתונאי, אתה צריך להביא ראיות חותכות אחרת ישקרו לך (‘לא, יש אמצעי הגנה נוספים, לא יתנו לך גישה’)
> הם מעדיפים לפגוע בעיתונאי מאשר לתקן את החרא שלהם

לפי פוליטיקו, נציג רשמי של המועצה ששמו לא פורסם אמר להם כי “בספטמבר השנה, מזכ”ל המועצה הציע להכניס מערכת שיחות-וידאו חדשה ומאובטחת יותר, והנושא נבחן כעת במספר מדינות-חברות”.

לו רק קראו במועצה את הטוויטר של ורלאן, יתכן שהמבוכה היתה נמנעת. כבר במרץ השנה הוא הזהיר: “כל מי שמצלמסכים את הלפטופ שלהם כדי להראות שהם עובדים מהבית, שימו לב שהדסקטופ שלכם עלול להכיל מידע רגיש, מידע אישי ופרטי כניסה סודיים בכתובות URL לכלים חשובים שמשמשים אתכם”.

שיעור במשחק מול מצלמה

בשנים האחרונות התפתח נוהג, שככל הנראה התגבר בעקבות מגיפת הקורונה, של ניהול ראיונות עבודה באמצעות שיחת-וידאו, במיוחד בשלבים המוקדמים, כדי לא להטריח את המועמדים להגיע פיזית למשרד אם אין בכך צורך. הדבר נכון גם לגבי שחקנים, שעושים ראיונות ואפילו אודישנים, בשיחות וידאו חיות, מה שחוסך גם לבמאיות ולמלהקות את הצורך בתיאומים מורכבים כדי להכניס את כל המועמדים לאותו מקום באותו זמן.

פגישת וידאו כזאת נערכה השבוע עם השחקן לוקאס גייג’, ששיחק בסדרה “אופוריה”. הבמאי בצד השני אמר: “האנשים העניים האלה גרים בדירות זעירות. כאילו, אני מסתכל על הרקע שלו, ויש לו שם טלוויזיה ו, אתה יודע…” וכאן השתתק, משום שראה את התגובה על פניו של גייג’, שציין שהבמאי לא מושתק והגיב בחיוך על דבריו: “אני יודע, זו דירה מחורבנת, לכן תן לי את התפקיד הזה כדי שאוכל לשכור אחת יותר טובה”. 

“אני כל כך, כל כך מצטער”, השיב הבמאי הנבוך.

“זה בסדר”, אמר גייג’, “אני גר בקופסה של 4X4 [פיט, שהם בערך 1.5 מ”ר], זה בסדר, רק תן לי את העבודה ונהיה בסדר”.

גייג’ צייץ תיעוד של שיחת הווידאו מהצד של המצלמה שלו (הבמאי לא נראה שם, רק נשמע, ושמו לא נחשף). “תשדיר שירות אם אתה במאי שמשחיר תדאג להשתיק את החרא שלך בפגישות זום”, כתב גייג’ בציוץ שזכה בפחות מיממה ליותר מ-150 אלף לייקים.

ביי, פלישה טראמפ!

עוד אדם שעושה בושות ברשת הוא נשיא ארה”ב (רק לעוד מספר שבועות) דונלד טראמפ, שמחבב במיוחד את הזירה הטוויטרית. טראמפ הקים את פרופיל הטוויטר עוד בימיו כאיש עסקים לגיטימי, בעקבות המלצה של איש שיווק בהוצאה לאור של ספרו Think Like a Champion (שלמעשה נכתב-צללית על ידי מרדית’ מקאייבר, שטראמפ האשים ב-2007 בטעויות בשניים מספריו, ואשר מאוחר יותר לקחה אחריות על נאום של מלאניה טראמפ, שהיה גנוב מנאום של מישל אובמה). טראמפ ביקש לפתוח חשבון תחת שמו, אבל באירוניה מופלאה, היוזר @DonaldTrump כבר נתפס ושימש כחשבון פארודיה על הנשיא-לעתיד, ולכן פתח את היוזר @RealDonaldTrump. 

טראמפ צייץ לראשונה במאי 2009 לקדם הופעה שלו אצל דייויד לטרמן. כלומר, אנשי היחץ שלו צייצו. בהמשך לקח לידיו את הפרופיל, והשתמש בו לקידום עסקיו, תוכניות הטלוויזיה שהשתתף בהן וקידום דעותיו הפוליטיות.

כשנבחר טראמפ לנשיאות, עבר לידיו הפרופיל הנשיאותי הרשמי @POTUS מידי ברק אובמה, שהיה הנשיא האמריקאי הראשון להשתמש בו. כל הציוצים של אובמה אורכבו ביוזר @POTUS44. אולם טראמפ העדיף להמשיך להשתמש בחשבונו האישי לצייץ עניינים נשיאותיים, אם אפשר לקרוא לזה כך, והשתמש ב-@POTUS בעיקר לרצייץ ציוצים מ-@RealDonaldTrump.

טראמפ הפר את כללי השימוש של טוויטר פעמים רבות, אך מפעילי הרשת החברתית העניקו לו חסינות בגלל תפקידו והחשיבות הציבורית של דבריו (הוא עצמו ייחס לדברים פחות קדושה, ולא פעם מחק ציוצים, בניגוד לעמדת הארכיון הלאומי האמריקאי, שהבהיר שחוק הרשומות הנשיאותיות מ-1978 קובע שציוציו חייבים להישמר ולהיות פומביים, כמו שאר המסמכים שהוא כותב במהלך כהונתו, שגם אותם נהג לקרוע לחתיכות).

עם ההפסד של טראמפ בבחירות, וסירובו להכיר בכך במסגרת ההתנגדות שלו לעובדות ולמציאות, עלתה השאלה מה יעלה בגורלם של @Potus הממלכתי (32.8 מיליון עוקבים) ו-@RealDonalTrump האישי (88.9 מיליון עוקבים). טוויטר הרגיעו בהודעה לאתר OneZero: אם טראמפ לא יעביר את פרטי ההתחברות של החשבון הממלכתי לידי הנשיא הנבחר ג’ו ביידן ביום הכתרתו כנשיא ב-20 בינואר 2021, טוויטר יעשו זאת עבורו. החשבון @Potus45 (קיצור של “נשיא ארה”ב ה-45”) כבר קיים, נקרא transition (מעבר), יש לו תמונת פרופיל של מי בריכה והוא נעול לגולשים (באירוניה טעימה ממש, היוזר הזה כבר הספיק להיחסם בעבר).

לגבי @RealDonaldTrump, כבר בחודש מאי שינו טוויטר את מדיניותם, ואף שלא השעו את טראמפ, כן החלו לסמן ציוצים שלו שמהווים הפרה של תנאי השימוש. ביום שלישי, בעדותו בפני ועדת המשפט של הסנאט, הבהיר מנכ”ל טוויטר ג’ק דורסי כי עם סיום תפקידו של טראמפ, הוא יאבד את הפטור שקיבל מעמידה במדיניות טוויטר. “אם חשבון פתאום כבר לא מנהיג עולמי, המדיניות הספציפית הזאת מתבטלת”, אמר דורסי.

לעומת זאת, מנכ”ל פייסבוק מארק זאקרברג אמר שהחברה שלו לא תשנה את מדיניותה בנוגע לטראמפ. החברה עשויה להמשיך להעמיד את הפוסטים שלו לבדיקת עובדות, ולסמנם אם הם שקריים.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

אומת הטיקטק מטרילה את הקו החם של טראמפ 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ, 14.11.2020

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

דונלד טראמפ, הנשיא היוצא אוטוטו של ארה”ב (לפי תוצאות האמת), לא מקבל את תוצאות הבחירות שבהן הפסיד לג’ו ביידן, וטוען לזיופים וגניבת קולות, בניגוד למציאות, לעובדות ולהודעה משותפת של הגופים שאחראים על תקינות הבחירות, אשר הצהירו כי “בחירות ה-3 בנובמבר היו המאובטחות ביותר בתולדות אמריקה. […] אין ראיות לכך שמערכת הצבעה כלשהי מחקה או איבדה קולות, שינתה קולות או נפרצה בכל דרך” (ההדגשה במקור).

הקמפיין של טראמפ מיהר להרים אתר וקו טלפון חינמי (1-888-630-1776) לתלונות על זיופי בחירות, שרודי ג’וליאני קידם לציבור. כצפוי, הקמפיין כשל לחזות את התגייסותה של אומת האינטרנט לעזור: להטריל לו את הצורה. 

האתר, למשל, לא הגביל את מספר התווים בשדה פירוט התלונה, מה שהביא את הצייצן @EvansBeard להעלות לשם את התסריט המלא של “כוורת בסרט“, ולצייצנים נוספים להציף בסרטים משלהם – מופע הקולנוע של רוקי, שרק, שר הטבעות: אחוות הטבעת כשכל האזכורים של סאורון הוחלפו ב”דונלד”, ו, כמה ראוי, אידיוקרטיה (שתורגם באידיוקרטיות ל”חכם על אידיוטים”). האתר גם איפשר לצרף תמונות להוכחת הזיופים, וכאלו סופקו בכמויות: תמונות פורנוגרפיות וממים.

אומת הטוויטר ואומת הטיקטק – אותה טיקטק שטראמפ ניסה לגרום לסגירתה או להעברתה לבעלות אמריקאית, ואותה אומה שהתגייסה לחבל בקמפיין שלו – הציפו את קו הטלפון בתלונות משונות. זאק זילברברג השמיע את הפתיח של סרט הדבורים ההוא; אלכס הירש, יוצר הסדרה גראוויטי פולז, התלונן על אדם לבוש ב”כובע שחור, מסיכה שחורה, חולצה מפוספסת ועניבה אדומה, ואני מאמין שהיו המבורגרים בתיקו. […] פורץ” (אמריקאים יזהו מיד שמדובר בהמבורגלר, דמות מפרסומות מקדונלדס שגונבת המבורגרים). “אני חושב שזה ככל הנראה באנטיפה. אני יכול לדבר עם רודי ג’וליאני?”, שאל הירש לפני שהשיחה נותקה; caitlynjk95 התלוננה על הגעתו של בחור עם עור אדום וקרניים לקלפי בג’ורג’יה שהזמין אותה לדו-קרב של נגינה בכינור; מאנצ’י התלונן על דמות כתומה ברוח המשחק Among Us; לפני ששיחתה נותקה, @jenny_jenny_jen_jen התלוננה על צב אוביס שהתגלגל על גבו – קשרור למטאפורה הלא-אופיינית של מגיש CNN אנדרסון קופר (שהתחרט אח”כ) למאבקו חסר התוחלת של טראמפ נגד תוצאות הבחירות; TonyAtamanuik בחר לחקות את טראמפ ולריב עם המוקדנים; ועוד ועוד.

.   

אריק טראמפ, בנו של הנשיא המפסיד, התלונן ש”ועידת המפלגה הדמוקרטית מספימים את הקו החם לזיופים שלנו כדי להאט את אלפי התלונות שאנחנו מקבלים”, וכמו בתלונות של אבא שלו על גניבת הבחירות, לא הציג שום ראייה לעלילה.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

לדף הבא →