🍑🍆 #ברזיק_צודק ונזקי המלחמה בפורנו ובזנות ברשת 📻 האחראי על האינטרנט, מוצ”ש 19:30 גלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

🔓 חקיקה שעברה בימים אלה באוסטרליה תחייב חברות טכנומידע לבנות בשירותים ובמוצרים שלהן דלתות אחוריות לעקיפת הצפנה. מטרת החוק היא לאפשר לרשויות האכיפה לקבל מהחברות מידע על משתמשים, גם אם המידע הזה מוצפן. המשמעויות של החוק מרחיקות לכת, משום שבניית שירותים מוצפנים והכנסת דלת אחורית אליהם מקבילה לבניית כספת פלדה ובטון מאובטחת והתקנת חלון זכוכית באחד הקירות שלה. לא רק משתמשים חשודים יהיו חשופים לסכנות הפריצה מהדלת האחורית אלא כל המשתמשים, ולא רק רשויות האכיפה יוכלו לחדור דרכה אלא גם האקרים ומדינות זרות. ולא רק אוסטרלים ייפגעו ממנה – חברות שירצו לציית לחוק יצטרכו להטמיע דלת אחורית שתפגע גם במשתמשים לא אוסטרליים, או להקים שירות נפרד לאוסטרלים וכך לפגוע ביכולת שלהם לתקשר עם המשתמשים משאר העולם.

🤬 מדיניות חדשה של פייסבוק, שנכנסה לתוקף באוקטובר וזכתה לתשומת לב בימים האחרונים, עוסקת ב”שידול למין”. דברי ההסבר למדיניות קובעים במפורש כי למשתמשים מותר לדבר על אלימות מינית וניצול מיני, אך אסור לדבר על “איפשור, עידוד או תיאום מפגשים מיניים בין בגירים” – כלומר לא רק מלחמה בשירותי מין בתשלום, אלא ביחסי מין בכלל – ולא רק בפורומים פומביים אלא גם בשיחות מסנג’ר פרטיות.

🤐 טאמבלר היא פלטפורמת בלוגים שנוסדה ב-2007 ומאופיינת בתכנים ויזואליים, ואשר ידועה במדיניות תוכן ליברלית. אבל זה הולך להשתנות: החברה הודיעה שהחל מה-17/12 תאסור על פרסום “תמונות, סרטונים או גיפים שמראים איברי מין אמיתיים של אנשים או פיטמות שנשים מציגות” או “מציגים פעילות מינית”. ההחלטה התקבלה אחרי שאפל הסירו את האפליקציה של טאמבלר מהאפסטור בעקבות גילוי פורנוגרפיית ילדים בבדיקה שגרתית. במסגרת יצירת “טאמבלר טובה וחיובית יותר”, ככותרת הפוסט שפרסם המנכ”ל, ג’ף דונופריו, הוא ציין כי “לא חסרים אתרים באינטרנט שמציגים תוכן למבוגרים. נשאיר את זה להם ונמקד את מאמצינו ביצירת הסביבה הכי מקבלת פנים שאפשר עבור הקהילה שלנו”.

🛏️ פייסבוק וטאמבלר הן רק שתיים מקורבנות חקיקת FOSTA-SESTA, שהתקבלה בארה”ב באפריל ותיכנס לתוקף בחודש הבא, ושמטרתה המוצהרת מלחמה בשירותי מין ברשת. אלא שבניגוד לסעיף 230 המפורסם בחוק ההגינות בתקשורת 1996, שמסיר אחריות מאתרים על תכנים שאחרים פרסמו בהם – סעיף שמאפשר למעשה את קיומן של פלטפורמות תוכן ורשתות חברתיות – חוק FOSTA-SESTA מטיל אחריות על אתרים אם מתפרסמות בהן מודעות לשירותי מין – גם אם בעלי האתר לא ידעו על המודעות. שרשור מעניין בנושא אפשר למצוא כאן.

#ברזיק_צודק ומלחמתו בסינון האתרים הכפוי

ח”כים מיקי זוהר ושולי מועלם יזמו חוק סינון אתרים כפוי, שיחייב צינזור תכני עירום ומין כברירת מחדל לכל גולשי ישראל ופתיחתם רק לבגירים שיבקשו זאת במפורש, בשיטות הזויות כמו הוספת עמוד נחיתה לאתרים קיימים והנגשת מרשם האוכלוסין של ישראל לספקיות האינטרנט כדי שיוכלו לוודא את גיל המשתמשים.

בפינה אנחנו מדברים עם רן בר-זיק, מפתח תוכנה, שרשם הישגים במאבק בחוק באמצעות פנייה ישירה לח”כים האחרים החתומים על החוק, ושורה של מומחים טכנולוגיים שהביעו תמיכה בעמדתו שהחוק בלתי ישים תחת התיוג #ברזיק_צודק, בעקבות ציוץ של חבר ליכוד שביקש הוכחות לכך שהטענות הטכניות של בר-זיק מדוייקות.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

קרבות הארכיון 🐘 “קרן ויקימדיה ישראל נהגה כגנבים בלילה” Vs. “תפקיד הארכיונים הוא לשמר את ההיסטוריה, ולא לנעול אותה בכספות”

בעמותת וויקימדיה ישראל ביצעו לאחרונה פרויקט גרילה בשם “שחרור תמונות לרשות הציבור“, שבו בנו תוכנה שנכנסה לאתרים של מספר ארכיונים ישראליים, שאבה משם כ-28 אלף תמונות שזכויות היוצרים שלהן פגו לפי החוק הישראלי, והעלתה אותן לאתר וויקימדיה לטובת הציבור. אנשי האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע תוקפים את וויקימדיה במילים קשות – “קרן ויקימדיה ישראל נהגה כגנבים בלילה” – וקוראים לוויקימדיה לנהל משא ומתן עם הארכיונים לשחרור תמונות עתידיות.

עומר כביר, שחשף את המבצע, כתב כי “ביחד עם רבבות תמונות נוספות, [התמונות ששוחררו] היו לכודות במשך שנים בארכיונים שונים, דוגמת ארכיון המדינה, ארכיון קק”ל, הארכיון הציוני המרכזי, ארכיון משה שרת וארכיון הפלמ”ח. כן, הארכיונים היו מקוונים וכל אחד יכול היה להגיע אליהן, אבל התמונות הוחזקו בהם לרוב בצורה שלא ניתנת לחיפוש, לעתים עם סימני מים (Watermarks) שמקשים על השימוש בהן, ולפעמים תחת הגבלת שימוש לאור טענה מוטלת בספק של הגנת זכויות יוצרים. הן היו ברשת, אך נגישות רק קצת”.

אחד מהפורטרטים בצבעי שמן של ד"ר תאודור הרצל 📸 יוסף שוייג (נחלת הכלל)
אחד מהפורטרטים בצבעי שמן של ד”ר תאודור הרצל 📸 יוסף שוייג (נחלת הכלל)

בוויקימדיה טוענים, בדיווח שפרסמו על המבצע, כי פעולת הגרילה היתה הכרחית: “ויקימדיה ישראל ניסתה במהלך השנים ליצור קשר עם הגופים על מנת לבחון את האפשרות להציג תמונות אלה בעזרת ויקיפדיה וויקישיתוף ולהרחיב בצורה משמעותית את החשיפה שלהן. אולם, הופתענו לגלות שבחלק מהגופים לא מצאנו שותפים לחשיבה יצירתית לשם הגברת השימוש בתמונות”.

בארכיון המדינה וארכיון משה שרת בירכו על המהלך, קק”ל סירבו להגיב וארכיון הפלמ”ח לא הגיבו, ואילו בארכיון הציוני הגיבו במילים קשות. מנהל הארכיון, ד”ר יגאל סתרי, מסר לכלכליסט: “צר לנו שוויקימדיה בחרו לנקוט בפעולה אלימה של פלישה לאתר הארכיון הציוני המרכזי. ויקימדיה לוקחת באופן גורף את כל החומרים מבלי לברור בין חומרים שהסתיימה לגביהם תקופת זכות היוצרים ובין כאלה שלא. אין זה ראוי שגוף כזה ינקוט בצעדים אגרסיביים כאלו, תוך הפרה בוטה של זכויות היוצרים, כאשר פתוחה בפניהם דרך המלך של הידברות ושיתוף פעולה, כפי שהיה עד היום בין הגופים. אני מקווה שמידת האחריות תגבר ונציגי ויקימדיה ייצרו קשר עם הארכיון הציוני להידברות ברוח חיובית”.

גם באיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע יוצאים נגד וויקימדיה, במכתב [PDF] ששלחו אתמול יו”ר האיגוד דודו אמיתי והיו”רית לשעבר מיכל הנקין. מכתבם נפתח באפולוגטיקה: “אכן התמונות והתצלומים שנמצאים בידי הארכיונים הינם חלק מפסיפס עשיר שמרכיב את תולדות מדינת ישראל, כי הם שייכים באופן עקרוני לציבור וכי הנכונות והמוכנות של הארכיונים הציבוריים להעלות חומרים לרשת אינה תמיד מספקת את הציבור. יחד עם זאת, התנהלותם של הארכיונים בתחום איננה שרירותית. רצון כולנו הוא לחשוף לציבור את החומרים והמידע שהופקד, אך לא הכל אפשרי ומסיבות שונות ורציניות”.

מכאן הם פונים להאשמות: “מבצע ‘העוקץ’ של ויקימדיה כרוך בשלל עבירות חוקיות ומקצועיות שתמציתן: חשש לפגיעה בזכויות יוצרים רעיוניות וקנייניות, הפרת הסכמים חתומים מול תורמים, אי מתן קרדיט בצורה בוטה ומחיקת ההקשר הארכיוני – יסוד מוסד של מבנה הארכיון ואפשרות החקר בו. לא ויקימדיה היא זו שבמשך שנים רבות חיפשה, איתרה, שכנעה, העבירה, אספה, ארגנה, סדרה, רשמה, סרקה ושקמה את 28,000 התצלומים שהועלו לרשת על ידיה. את זאת עשו הארכיונים במשך תקופה ארוכה. לא היא זו החתומה על הסכמים שונים עם תורמים ויוצרים ולא היא זו שחשופה כעת לסיכונים המשפטיים הנובעים מהפגיעה האפשרית ש’המבצע’ יצר בזכויות הבעלים ביצירה ובזכויות אחרות”.

אם כן, לא רק חוקים וכללים, אלא גם מאבקי כוח וקרדיט ואגו. לסיכום כותבים אמיתי והנקין מהאיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע: “אנו קוראים לקרן ויקימדיה ישראל לחזור בה מהצהרותיה הלא מכבדות ומהתנהלותה החד-צדדית ולקדם חזרה מהירה לשולחן הדיונים עם כל הארכיונים המעורבים על מנת לפעול במשותף לשירות הציבור”.

בוויקימדיה ממשיכים לעבוד, ומחר יקיימו מפגש פתוח לאנשים שרוצים לסייע בפרוייקט שחרור התמונות.

[עדכון 12:37] הגנז הראשי לשעבר, ד”ר יעקב לזוביק, הגיב על המכתב בטוויטר: “אני ממשיך לחשוב שהפעולה היתה חיובית. הוספת סימני מים לתצלומים עתיקים, למשל, היא פועלה אלימה. תפארתם של הארכיונאים יכולה לבוא רק מהנגשה-הנגשה-הנגשה. כנראה שעמדתי מסבירה חלק מן המתחים שהיו ביני לבין ענף הארכיונאות כשהייתי הגנז”.

[עדכון 13:21] מנכ”לית עמותת וויקימדיה ישראל, מיכל לסטר, מסרה בתגובה למכתב:

במשך שנים החזיקו ארכיונים רבים, בעשרות אלפי תמונות, חלקים משמעותיים של ההיסטוריה של מדינת ישראל, שהחוק התיר להם לשחרר ואף קבע במפורש שהם שייכים לאזרחי ישראל והעולם כולו. חלקם הסתירו את התמונות, חלקם הניחו אותן כפי שנמצאו, וחלקם אף הגדילו לעשות ופגעו בתמונות עצמן, על מנת לגבות תשלום על השימוש במה ששייך בדין לאזרחי ישראל.

כאשר שיחררנו את התמונות, השבנו לידי הציבור את ההיסטוריה שלו. איפשרנו לחוקרים, היסטוריונים ותלמידי בתי ספר להביט אל העבר שלהם. ארכיונים רבים הודו על פעילות זו, שכן הם הבינו שזוהי החובה המוסרית שלהם- להפיץ את הידע ולסייע בהעברתו, תוך מתן קרדיט נאות ושמירה על התיעוד ההיסטורי הנלווה.

אסור להתבלבל – התפקיד של ארכיונים הוא לשמר את ההיסטוריה, ולא לנעול אותה בכספות. מה שנגנב הוא היכולת שלנו להסתכל על ההיסטוריה שלנו, מי שנפגע הוא הציבור הישראלי שנשדדה ממנו היכולת לעשות שימוש בתמונות מקום המדינה. אנו מציעים לכל העוסקים בתחום ללמוד ממוסדות מובילים בעולם כמו הרייקסמיוזיאום, ספריית הקונגרס, והממשל האמריקאי כולו אשר פתחו לחלוטין את מאגרי המידע שלהם ואיפשרו לידע להתפשט בעולם.


👩‍💻 ראיון עם טל קלנר, שאחראית שפייסבוק לייט יעבוד 🎙️ שׁרת התרבות, ע00פ03

פייסבוק לייט נולדה כפתרון למשתמשים במדינות מתפתחות עם טלפונים זולים וחבילות יקרות, ואחר כך הופצה גם לשאר העולם, ויש לה מאות מילוני משתמשים. טל קלנר, שבתפקידה כ-Release TPM מחליטה מתי תעלה גירסה חדשה של האפליקציה הקלילה, מספרת על כובד האחריות, נשים בהייטק והתגובות שהיא מקבלת כעובדת פייסבוק, חברה שמתמודדת עם ביקורת על צנזורה ופגיעה בפרטיות מצד אחד, ופייק ניוז וטרולים שמתערבים בבחירות בארצות זרות מצד שני. קלנר מרצה בכנס של פייסבוק Mobile@Scale.

הערותוכנית


טל קלנר מפייסבוק ישראל באולפן Podcasti.co 📸 עידו קינן
טל קלנר מפייסבוק ישראל באולפן Podcasti.co 📸 עידו קינן
פייסבוק לייט 📸 פייסבוק
פייסבוק לייט 📸 פייסבוק

שׁרת התרבות הוא הסכת תרבות רשת. יוצר: עידו קינן. מוזיקה: N1N10DOH! (cc-by). עיצוב סאונד: עומר סנש. השראה ושם התוכנית: אלה נובק;הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, בשיתוף אורבן פלייס


הפרקים הקודמים:

👨‍💻 איך זה להיות סטארטאפיסט ערבי בישראל?

עזיז קעדאן הוא מייסד Myndlift, סטארטאפ נוירופידבק ללקויי ADHD. הוא התראיין לפרק הראשון של DataPoint, הפודקאסט החדש (באנגלית) של מרכז טאוב שהפקנו ב-Podcasti.co. מוזמנים להקשיב, נשמח לתגובות, הערות ורעיונות לפרקים הבאים.

Podcasti.co יוצרים פודקאסטים מעולים

🗣️ גוגלרים מפגינים 👨 מריו מת 🧠 מחשב מדמה מוח 📻 האחראי על האינטרנט, מוצ”ש 19:30 גלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

וויקיתרבות

קרן וויקימדיה ישראל, המפעילה של וויקיפדיה העברית, עורכת היום ובימים הקרובים את כנס GLAM (ר”ת של גלריות, ספריות, ארכיונים ומוזיאונים) לשיתופי פעולה בין פעילי הקרן ו-וויקיפדיה לבין מוסדות תרבות. אנחנו מדברים בפינה עם מיכל לסטר, מנכ”לית וויקימדיה ישראל. 

לוגו כנס GLAM של וויקימדיה ישראל
לוגו כנס GLAM של וויקימדיה ישראל

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» כ-20 אלף עובדים ועובדי קבלן של גוגל ב-50 ערים בעולם, ובהן תל אביב, עזבו את העבודה שלשום ב-11:10 במחאה על טיפול החברה בהטרדות מיניות. הפגנת #GoogleWalkout נולדה בעקבות כתבה בניו יורק טיימס שסיפרה איך החברה הגנה על שלושה עובדים בכירים שהואשמו בהתנהגות מינית לא ראויה – שניים מהם עזבו עם פיצויים כבדים וללא איזכור רשמי של סיבת פרישתם (אחד מהם הוא אנדי רובין, יוצר מערכת ההפעלה הסלולרית המצליחה אנדרואיד), ואחד נשאר בחברה בתפקיד שמשלם היטב.

» מדענים באוניברסיטת מנצ’סטר פיתחו את SpiNNaker (קיצור של Spiking Neural Network Architecture), מחשב בעל מיליון מעבדים עם יכולת חישוב של 200 טריליון פעולות בשנייה, בתקציב של 15 מיליון פאונד (כ-70 מיליון₪). ספינקר נועד לסייע בחקר המוח על ידי חיקוי דרך התקשורת של המוח האנושי, במבנה רשת שבו נשלחות כמויות קטנות של מידע ליעדים שונים בו זמנית. אני מקבל בברכה את שליטנו המוח-מחשב.

מריו ארנולד סיגלי ומריו מריו, דמות משחקי הווידאו שנקרא על שמו 📸 JohnnyRRusso cc-by-sa; נינטנדו
מריו ארנולד סיגלי ומריו מריו, דמות משחקי הווידאו שנקרא על שמו 📸 JohnnyRRusso cc-by-sa; נינטנדו

» מריו ארנולד סיגלי היה איש נדל”ן איטלקי מוושינגטון שהשכיר מחסן לחטיבה האמריקאית של נינטנדו. בחברה החליטו לקרוא על שמו את מריו, דמות השרברב המשופם שבמקור נקראה Jumpman, כך סיפר לו נשיא נינטנדו אמריקה, מינורו ארקווה. “אפשר להגיד שאני עדיין מחכה לצ’ק התמלוגים”, צחק בראיון ב-1993. סיגלי מת בסוף החודש שעבר, ולא היה לו עוד שחקן.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

⌚ מה יודע האפל וואץ’ של חשוקג’י? 🤷 ראיון עם מייסד הקבוצה הרותחת “כל התשובות נכונות” 📻 האחראי על האינטרנט, מוצ”ש 19:30 גלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

קבוצת הפייסבוק החדשה “כל התשובות נכונות“, נותנת לאנשים אפשרות לשאול – ולענות על – שאלות שנעות בין המעניין למוזר לשולי לפרובוקטיבי לעצוב, כמו “סדרת טלוויזיה שאף אחד לא זוכר, חוץ מכם“, “מה הדעה הכי לא פוליטיקלי קורקט/מקובלת חברתית שאתם מחזיקים בה?” ו”מה הטעות הכי גדולה שההורים שלכם עשו איתכם? מה הסיכוי שתחזרו על הטעות בעצמכם?

אנחנו מדברים בפינה עם מייסד הקבוצה, דור צח. בראיון מקדים הוא הסביר:

פתחתי את “כל התשובות נכונות” בשבת שעברה, אחרי שהירהרתי בזה לאורך תקופה. בחודשים האחרונים התמכרתי ל-AskReddit, סאברדיט שבו גולש אחד שואל שאלה – לא התייעצות, לא של כן/לא, אלא כזו שבאמת יכולה להוליד תשובות מעניינות – והרבה מאוד אנשים עונים לו מנקודת מבטם. הרגשתי שהקהילה הזאת מביאה משהו שהיה חסר לי ברוב עולם הסושיאל של היום: לא ניסיון לתחזק פרסונה, לא ויכוחים והתנצחויות, לא פרקטיקה קרה, אלא איזושהי… חמימות. ניסיון אמיתי, כן ולא שיפוטי להכיר את נקודות המבט של אחרים ולשתף בחוויות שלך. היו לי בעבר כמה פוסטים עם שאלות בסגנון והם הניבו מאות תגובות, חלקן מרתקות, אז אמרתי “יאללה, נפתח, בטח אני אהיה היחיד ששואל משהו”. צירפתי כמה מאות אנשים וחשבתי לעצמי, here comes nothing.

שבוע עבר מאז. היום אנחנו על יותר מ-2,000 חברים. קצב השאלות בקבוצה פסיכי, ברמה שאנשים יוצאים ממנה כדי שהפיד שלהם יפסיק להיות מוצף. הדיונים, למרות כמות החברים, כנים ואינטימיים ברמות שמפתיעות אותי (ומצחיקים רצח במקרים אחרים). התגובות שאני מקבל נעות בין “הרסת לי את החיים, לקחת לי את כל הזמן הפנוי” ל”זה דבר מדהים שקרה” ל”זהו הקבוצה קפצה את הכריש אפשר לעבור הלאה”, שזו תגובה שלדעתי קיבלתי עוד לפני שבכלל פתחתי אותה. אני די המום מכל הסיפור ומקווה שזה לא ייגמר לעולם.

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

אייפון וואץ' וג'מאל חשוקג'י 📸 Alfagih cc-by-sa; צילומסך מאתר אפל; צילומסך מסרטון האבטחה של הקונסוליה הסעודית בטורקיה
אייפון וואץ’ וג’מאל חשוקג’י 📸 Alfagih cc-by-sa; צילומסך מאתר אפל ומסרטון האבטחה של הקונסוליה

» העיתונאי הסעודי ג’מאל חשוקג’י נכנס לפגישה בקונסוליה הסעודית בטורקיה ולא נראה מאז. ברויטרס דיווחו ששני בכירים טורקיים דיווחו שענד אפל וואץ’ אשר היה מחובר לאייפון שהשאיר אצל ארוסתו מחוץ לשגרירות. השעון עשוי היה לתעד מידע שיסייע לגלות מה עלה בגורלו, כמו מיקומו המדוייק ומדדי גופו. אולם השעון לא נמצא בידי הרשויות הטורקיות.

» העיתון הטורקי סבאח טוען שחשוקג’י הפעיל הקלטה באפל וואטץ’ שלו לפני כניסתו לקונסוליה, והקליט את תשאולו, עינויו ורציחתו. הרוצחים הצליחו להיכנס לשעון* באמצעות טביעות אצבעותיו ולמחוק חלק מהקבצים, אולם גיבוי נשמר בחשבון האייקלאוד שלו (*טענה לא ברורה, מאחר שאפל וואץ’ לא מכיל פד לזיהוי טביעות אצבעות)

» אבל זאק וויטקר מטקקראנץ’ טוען שהמידע כנראה לא עבר לאייפון או לאייקלאוד. בצילום של חשוקג’י הוא ראה על פרק ידו אפל וואץ’ מדור שלישי, שלא יכול להתחבר לרשת הסלולרית בטורקיה; חשוקג’י לא היה בטווח מספיק קרוב להעברת מידע מהשעון לסלולרי בבלוטות’; סביר להניח שהוא גם לא התחבר לווייפיי בקונסוליה; ובכל מקרה, מידע שעבר בין השעון לטלפון או לאייקלאוד מוגן בסיסמה, ולכן לא יהיה זמין לרשויות, וגם אפל לא תוכל להוציאו.

» בשישי בערב, הזמן שבו חברות מוציאות הודעות לעיתונות שהן רוצות שייקברו ואף אחד לא יקרא, עדכנה פייסבוק על הסרת 66 חשבונות, דפים ואפליקציות שמקושרים לחברות-האחיות הרוסיות  SocialDataHub ו-Fubutech, שבונות תוכנות זיהוי פנים עבור הממשל הרוסי. פייסבוק שלחה ביום שלישי מכתב לחברות, שבו טענה כי “לפייסבוק יש סיבה להאמין שעבודתכם עבור הממשל כללה השוואות תמונות מחשבונות רשת חברתית פרטיים של אנשים במטרה לזהותם”, ודרשה פירוט של המידע שנאסף ומחיקתו עד יום שישי. לדברי מנכ”ל שתי החברות, ארטור חצ’ויאן, בראיון לניו יורק טיימס, הסרת חשבונותיו אינה הוגנת, משום שהוא הוריד את התמונות דרך חיפושי גוגל, וכי השירות שהמוצר הראשי של סושיאלדייטההאב הציע, מערכת דירוג חברתי עבור חברות ביטוח ובנקים, מבקש אישור מהמשתמשים.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ


📧המחנה הציוני מכריז מלחמה (מצומצמת) על הסמספאם

חוק הספאם המקורי וגם שיפורו הותירו בחוץ את הספאם הפוליטי, ולא במקרה: הח”כים לא רצו לכרות את המטרד עליו הם יושבים בעתות פריימריז ובחירות. למרות שהזירה הפוליטית עברה להתנהל בפייסבוק ובטוויטר, הסמספאמים (ספאם בסמס) עדיין משמשים את הפוליטיקאים, כפי שמדגימים רבים מהמועמדים בבחירות המוניציפליות הנוכחיות, וגם בקודמות.

ספאם על ספאם ממפלגת העבודה
ספאם על ספאם ממפלגת העבודה מ-2012

אחת הבעיות היא שח”כים נוטלים את רשימת חברי המפלגה ומספימים אותה, כל אחד לפי צרכיו; מוספם שירצה להפסיק לקבל סמסים יצטרך לפנות לכל אחד ואחד מהפוליטיקאים המספימים בנפרד, ויוסר רק מהרשימות של אלו שיצייתו לבקשה. כבר ב-2012 הציעה רשות הפרטיות, שאז נקראה רמו”ט, פתרון לבעיית הספאם המפלגתי, שוועדת הבחירות של מפלגת העבודה טענה שהיא אימצה, אך לא נראו לכך סימנים בעולם המציאותי:

פתרון אפשרי אחד הינו של הפצת מסרי המתמודדים באופן מרוכז באמצעות מערכת הדיוור של הנהלת המפלגה לחבריה, ללא צורך בהוצאת רשימת החברים או קובץ כתובות המייל אל מחוץ לארגון. [אם אין אפשרות כזו], על המפלגה להפיץ לכל החברים שמסרו לה כתובת דוא”ל, הודעה על הכוונה למסרן למועמדים, תוך מתן אפשרות למי שאינו מעוניין בכך להודיע על סירובו

במפלגת העבודה/המחנה הציוני הכריזו עכשיו על מלחמה בסמספאמים. ח”כ מיכל בירן, שכבר באפריל שנה שעברה התחילה להיאבק בספאם המפלגתי, דיווחה אמשו:

עד עכשיו, כמו שהרגשתם, חברי הכנסת במפלגת העבודה יכלו לשלוח הודעות לכל חברי המפלגה ללא הגבלה. חלקכם שמחתם ופרגנתם, וחלקכם החזרתם הודעות נזעמות, העדינים שבכם הסתפקו במילה הסר. אבל היה קשה ביותר באמת לדאוג להסרת השם שלכם מתוך הודעות התפוצה האלו, ושמעתי לצערי לא פעם על אנשים שההודעות האלו הפכו מבחינתם לכזה מטרד, עד שהם שקלו לבטל את חברותם במפלגה. החלטתי לקדם את יוזמת הספאם המפלגתית – יוזמה שתאפשר למי שירצה להסיר את עצמו בקלות מהודעות התפוצה של חברי הכנסת ויוכל לדאוג בעצמו למינון שמתאים לו, ממי הוא מקבל ועל מה. חשוב לנו מאוד כחברי כנסת לעדכן אתכם באופן ישיר על פעילויות או יוזמות שלנו, אבל חשוב יותר לכבד את הרצון של כל אחד מכם לקבל את מה שמעניין אותו ולא לתת את התחושה שהקול שלכם לא נשמע.

היא צירפה ציטוט מכתבה של מורן אזולאי, שלפיה יו”ר המפלגה, אבי גבאי, הכריז על השינויים הצפויים בספאמים מהמפלגה:

מה שבעייתי ביוזמה המבורכת הזאת:

  1. מנגנון ה-opt-out, שמתיר להספים כל אחד ומחייב בקשת הסרה כדי להפסיק, במקום מנגנון opt-in, שבו רק מי שנרשם לקבל הודעות יקבל אותן;
  2. חוסר אפשרות הסרה מהספאמים של כל המחנה הציוני בהודעה בודדת
  3. השליטה של המפלגה על ההודעות פוגעת באוטונומיה של הח”כים, שתפקידם כנבחרי ציבור גובר על תפקידם כחברי מפלגה
  4. היעדר חקיקה שתחיל את חוק הספאם על ספאמרים פוליטיים, ותייתר יוזמות וולונטריות כאלו

עד שהסעיף האחרון יתממש, או שבית משפט יקבע תקדים שלפיו ספאם פוליטי מהווה עבירה על חוק הספאם הקיים, אנחנו צפויים להצפות סמסים דומות ל, וחמורות מ, זו של הליכוד בראשות בנימין מהבחירות הקודמות, שעליה דיווח בזמנו עמית סגל [🔇],

ביום הבחירות, בשעה 11 בבוקר, גילו בליכוד שהם בפיגור אחר המחנה הציוני. זה היה הסימן להתחיל בהפצצה. ביום הבחירות לבדו נשלחו חמישה מיליון מסרונים ועוד מיליון טלפונים מוקלטים לבוחרי
הימין. זה עלה שמונה מיליון שקל יותר מהמתוכנן, אבל היה שווה לליכוד כל גרוש.

ביממה האחרונה כל המסרונים וכל הסטטוסים עסקו בנושא אחד בלבד: לא הרצוג ולא בנט – רק הערבים והחשש מכוחה של הרשימה המשותפת. ב-16:00 שלח הליכוד מסרון לפיו בוז’י הצהיר שימנה שר ערבי.
[…]
המסרונים עושים את העבודה ומעלים דרמטית את אחוזי ההצבעה – באילת, אשדוד, אשקלון וטבריה – עיר אחרי עיר. הדיווחים שהגיעו למטה הליכוד העידו שהערבים מצביעים בעצלתיים, אבל הסמסים זעקו ההיפך.

“אחוזי הצבעה גבוהים פי שלושה במגזר הערבי”, נכתב במסרון אחד. “תושבי באר שבע הערבים מצביעים בהמוניהם, אל תתנו להם למנות את שרי הממשלה הבאה”, נכתב במסרון אחר. “הפרשן אהוד יערי עכשיו בחדשות 2: ארגון החמאס קורא לערבים בארץ לצאת ולהצביע”, נכתב במסרון נוסף.

🔍 אילו קורבנות טרור מחפשים יותר? 🤦‍♀️ בינה מלאכותית נ’ נשים 👨‍🚀 צ’רצ’יל מסבך אסטרונאוט 🐱 אמ;לקתי לכם, תקציר ענייני טכנולוגיה ותרבות רשת

אמ;לקתי לכם. תמונה: k3anan (cc-by). קליק לארכיון המדוראמ;לקתי לכם. תמונה: k3anan (cc-by). קליק לארכיון המדור

🤦‍♀️ בינה מלאכותית נגד נשים באמזון. באמזון ניסו לצוד עובדים על ידי דירוג קורות חיים שפורסמו ברשת בסולם של 5 כוכבים. הדירוג נעשה באמצעות בינה מלאכותית שפיתחו אנשי למידת המכונה של החברה ב-2014. ב-2015 גילו בחברה שהב”מ לא מעבירה קו”ח של נשים. הסיבה היא שבאמזון אימנו את הב”מ לזהות תבניות בקורות החיים שהחברה קיבלה במהלך 10 שנים, שרובן נשלחו על ידי גברים. בין השאר, התוכנה העלתה דירוג של קורות חיים שבעליהן תיארו את עצמם כ”executed” ו“captured”, מילים שמשמשות בעיקר גברים, והורידה דירוג לקורות חיים שהכילו את המילה “women’s” וכאלו של בוגרות שני קולג’ים לנשים בלבד. במקום להתגבר על ההטייה/אפלייה נגד נשים בהייטק, הב”מ שכפלה אותן. באמזון ניסו לתקן את הב”מ, אך נואשו ממנה בגלל בעיות נוספות ובתחילת השנה שעברה פיזרו את קבוצת הפיתוח.

🔍 יותר גולשים מתעניינים בנרצחת מאשר בנרצח בפיגוע בברקן. הגולשים @shim_co ויעל רשלין שמו לב שלמרות ששני הנרצחים בפיגוע השאירו מאחוריהם יתומים, בתקשורת יש התייחסות רק לילדים של קים לבנגורד-יחזקאל, ולא לאלו של זיוח’גבי. בדיון הראה @xomri שלפי גוגל טרנדז, יותר אנשים התעניינו בלבנגורד-יחזקאל מאשר בחג’בי.

השוואת חיפושי זיו חג'בי וקים לבנגרונד-יחזקאל 📷 גוגל טרנדז
השוואת חיפושי זיו חג’בי וקים לבנגרונד-יחזקאל 📷 גוגל טרנדז

בין ההסברים בתגובות: פרטי האישה נחשפו קודם, הפרטים הגרפיים של רציחתה (כשהיא כפותה), אמהות מעוררת יותר רגשות, ואפלייה על בסיס מוצא/מראה חיצוני.

כנראה שלאבד אמא זה יוצר קטע רגשי חזק יותר אצל הזולת”

אני מניחה שזה בעיקר בגלל ששמה פורסם ראשון והעובדה שהיא נמצאה כפותה זה גרם ליותר הלם”

לדעתי פשוט אנחנו (גם התקשורת וגם הציבור) לא מסוגלים לעסוק בכל הקורבנות בצורה שווה”

התקשורת קובעת על מי ידברו/יכתבו, מקווה שזה בגלל הרצון של משפחת חג’בי לפרטיות ולא בגלל ענייני מוצא, אבל..”

צורת המוות, גילו של הילד וגילה הצעיר כנראה משחקים פה תפקיד. גם אני נפלתי בזה”

אנחנו תמיד נזדעזע מהילד או האשה הצעירה או הזקן/ה שנהרגו”

היופי מקנה יתרון גם במוות. יהי זכרם ברוך”; “הוא לא פוטוגני כמוה (עצוב,אבל זה המצב)”, “אנשים נמשכים לאסתטיקה. אם איתרע מזלך ונהרגת יחד עם מישהי יפה ממך, פחות יתאבלו עליך”.

ואחד סיכם בצער: “לפחות כשיישכחו אותם, עוד שבוע בערך, יישכחו אותם בצורה שווה”

ציוץ של "דימוי מקרטון" על אפלייה וצביעות התקשורת בסיקור נרצחי הפיגוע בברקן
ציוץ של “דימוי מקרטון” על אפלייה וצביעות התקשורת בסיקור נרצחי הפיגוע בברקן

חתולארוך. תמונה: k3anan (cc-by)

🗑️ טראמפ נגד הסביבה. טולי רינברג ואנדרו ברגמן, סטודנטים לתואר שני בפיזיקה יישומית בהרווארד, לקחו חופשה מהלימודים והקימו את ארגון EDGI לתיעוד שינוי ומחיקה של מידע על שינויי אקלים מאתרים פדרליים תחת ממשל טראמפ. הארגון הסביבתי סיירה קלאב הגיש לרשות להגנת הסביבה האמריקאית בקשת חופש מידע למסמכים שקשורים לשינויי אקלים, כך שהרשות מחוייבת על פי חוק לשמור על המסמכים כל עוד הבקשה בטיפול. היוזמות הללו מצטרפות למספר יוזמות נוספות בתחום, ובהן “ארכיון הווב של סוף הכהונה”, “אירוע אירכוב גרילה”, ויצירת עותק של ארכיון האינטרנט בקנדה, מחוץ לתחום השיפוט של ממשל טראמפ.

📷 ראיון ב-PBS עם שיאלה קרגהד, הצלמת הרשמית של הבית הלבן של דונלד טראמפ.”הבנתי שלהישאר מחוץ לרשתות החברתיות זו הדרך הכי טובה להוריד פרופיל ולעשות את העבודה שלי. אנשים יעשו צחוק, את יכולה לצלם את התמונה הכי מתוקה ומישהו ימצא דרך לבקר אותך”.

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ, 23.5.2017. תמונה: שיאלה קרייג, הבית הלבן (נחלת הכלל)
נתניהו וטראמפ. תמונה: שיאלה קרייג, הבית הלבן (נחלת הכלל)

🕵️ מעקב חברתי. מדליף מסמכי ה-NSA אדוארד סנואודן סיפר בטוויטר בדיחה מעולה בלי מילים – הוא עוקב שם אחרי פרופיל אחד בלבד, זה של ה-NSA. בדיחה פחות מוצלחת היא זו של הבית הלבן, שלפליקר הרשמי שלו יש 125.3 אלף עוקבים, אבל הוא עוקב אחרי הפרופיל של פליקר בלבד.

חתולארוך. תמונה: k3anan (cc-by)

👨‍🚀 אסטרונאוט חטף כי ציטט את צ’רצ’יל. האסטרונאוט האמריקאי סקוט קלי צייץ על התנהגות הרפובליקנים בארה”ב: “אחד מהמנהיגים הגדולים של העת המודרנית, סר ווינסטון צ’רצ’יל, אמר: ‘בניצחון – אצילות’. אני מניח שהימים הללו עברו”. גולשים מתחו ביקורת והזכירו לו אמירות ומעשים גזעניים של צ’רצ’יל, והוא מיהר להתנצל ולהבטיח כי “אחנך את עצמי בנוגע לזוועות ולתפיסות הגזעניות” של המנהיג הבריטי. גם על ההתנצלות הזאת הוא חטף מאנשים שהיללו את צ’רצ’יל, הזכירו שגם מנהיגים דגולים אחרים לקו בחסרונות, או אמרו שאי אפשר לשפוט אותו בסטנדרטים של ימינו.

🌃 “יום אחד נדע איך באמת נראים כוכבי הלכת של TRAPPIST-1, והציורים הללו יהפכו למיושנים כמו שמפות של כדור-הארץ השטוח הפכו למיושנות, תוצר של דמיון אנושי והמידע הטוב ביותר שהיה זמין לנו בשעתו”. קסטליה מדראנו, הפאריס ריוויו, על עברם המפואר ועתידם המעורער של ציורי גרמי השמיים של החלל החיצון.

חתולארוך. תמונה: k3anan (cc-by)

ציטוט.

>> “טאבואים חדשים נוצרים, אפילו בזמן שישנים יותר מתפוגגים, אבל אף אדם עם חיבור לאינטרנט לא יוכל לטעון בנקל שבאופן כללי, חופש הביטוי שלנו מוגבל יותר משהיה. טאבואים מרפים חלק מהדיבור, אבל מערכת הטאבואים מנוהלת גם היא באמצעות דיבור. אם תאמר את הבל-ייאמר, אתה עשוי לעבור ביוש – ולביוש הזה עשויות להיות השלכות – אבל אתה לא תיעצר. מה שבעיקר מדכא את הדיבור הוא הפחד שידברו עליך”.

שתווווווווווווק >>

חתולארוך. תמונה: k3anan (cc-by)

“אמ;לקתי לכם” הוא תקציר ענייני טכנולוגיה ותרבות רשת. נתקלתם בסיפורים מעניינים? ספרו לי באימייל ido@room404.net, תייגו אותי בטוויטר (@idokius) ובפייסבוק (fb/ido.kenan), טקבקו כאן וכו’.

🗺️ בנאדם הולך לקנות שטח חקלאי, מחפש בגוגל מפות ומגלה שצץ שם בסיס צבאי

שטח האדמה 📷 Govmap, גוגל מפות 📼 חדר 404

שטח האדמה 📷 Govmap, גוגל מפות 📼 חדר 404

דרומית-מזרחית לסינמה סיטי, משתרע על שני צדי נתיבי איילון וצפונית למחלף גלילות מזרח שטח אדמה. בצילום האוויר באתר המפות הממשלתי Govmap אפשר לראות שהשטח אינו בנוי, הוא מכוסה עצים, ונראה מושלם להקמת חווה חקלאית.

שטח האדמה 📷 Govmap

שטח האדמה 📷 Govmap

אבל כשמבקשים לראות את השטח לפני הקנייה, ונכנסים לגוגל מפות לקבל הוראות נסיעה, רואים שפתאום צצו שם מבנים, ומעל החלק המזרחי מופיע כיתוב שאומר שזה בסיס צבאי.

שטח האדמה 📷 גוגל מפות

שטח האדמה 📷 גוגל מפות

🔻 סיפורה של שפחה סקסית (גרביונים לא כלולים)

האלווין מתקרב, ואיתו מגיעות, כמו בפורים שלנו, תחפושות שמקדמות סקסיזם והסללה מגדרית.  באתר ההלבשה התחתונה והתחפושות למבוגרים Yandy.com, שלא צריך הרבה דמיון או טקסטיל כדי לדעת איך התחפושות בו נראות, החליטו ללכת פול ריטארד והעלו למכירה תחפושת שנקראת “עלמה אדומה אמיצה”, שהיא למעשה “סיפורה של שפחה סקסית”. כי, כמו שכתבו @wastedprettypod, “אין כמו קורבן אונס סקסית להאלווין כיף הא @yandy”.

ביאנדי לא הסתפקו בכך, והלכו פול ריטארד מעל 9000 כשכתבו בתיאור התחפושת שהמטרה בכלל היא העצמה נשית:

“עתיד דיסטופי מצער צץ, שבו לנשים אין יותר זכות דיבור. עם זאת, אנחנו אומרים, תהיו אמיצות ואימרו את מה שעל ליבכן בתיחפושת עלמה אדומה אמיצה הבלעדית הזאת, שמורכבת משמלת מיני אדומה, גלימה תואמת עם ברדס מחובר ומצנפת לבנה (גרביונים לא כלולים).

תחפושת סיפורה של שפחה סקסית 📷 צילומסך מאתר yandy.com
תחפושת סיפורה של שפחה סקסית 📷 צילומסך מאתר yandy.com

היו גם מי שהסכימו עם יאנדי, כמו קולין מק’קולו, שהגיבה לצייצן ביקורתי: “אם אתה לא יכול לראות את האירוניה בתחפושת הזאת… אני לא יודעת מה להגיד לך. צריך להזכיר לך שכשאישה מותקפת מינית, אחת מהשאלות הראשונות שהיא נשאלת היא ‘מה לבשת?'”

אבל הביקורת הביאה את יאנדי למהר ולהעיף את התחפושת מהאתר, ולהחליפה באיתנצלות שממשיכה במיצוב-עצמי של לוחמי חופש והעצמה נשית, ולא כמי שבמקרה הטוב לא הבינו את הספר והסדרה, ובמקרה הרע הבינו וניצלו אותם לרעה בציניות אטומה:

יאנדי תמיד עמדה, ותמשיך לעמוד, בחזית של עידוד לקוחותינו “לקחת בעלות על הסקסיות שלך”. אנחנו תומכים בכך שהלקוחות שלנו יחושו נוח בעור שלהם, לא משנה מי הם או מה הם בוחרים ללבוש. האידיאולוגיה התאגידית שלנו מושרשת בהעצמה נשית, והעצמה מגדרית בכלל.

בשעות האחרונות, הבנו ש”תחפושת יאנדי של עלמה אדומה אמיצה” נתפסת כסמל של דיכוי נשים, במקום ביטוי להעצמה נשית. זה מצער, כי זו לא היתה הכוונה שלנו בשום רמה. ההשראה הראשונית שלנו ליצירת התחפושת הזאת היתה כשחזינו בשימוש שלה בחודשים האחרונים כאימג’ מחאה עוצמתי.

לאור התגובות הכנות מעומק הלב, שקיבלו חיזוק ממספר רב של סיפורים אישיים שקיבלנו, אנחנו מסירים את התחפושת מהאתר שלנו.

נשים בתחפושות “סיפורה של שפחה” מפגינות נגד פגיעה בזכות להפלה





לדף הבא →