יש לו מחלה קשה, לא יודעים מה יש לו

מם "יש לו מחלה קשה, לא יודעים מה יש לו". תמונה: עידו קינן, באמצעות אני לקבל יכול פלאפל

איש העסקים מוטי זיסר מת אמש. בדיווחים הבוקר על מותו השתמשו כלי תקשורת רבים במונח “מחלה קשה”, שלא מעיד על רגישות מיוחדת של התקשורת לפרטיות ושמירה על חסיון רפואי (השוו לדיווח הפרוקטולוגי בחודרניותו של מצבם של חיילים שנפגעו בקרב ופצועי פיגועים), אלא על חשש מבוסס אמונות טפלות מאיזכור השם המפורש.

אבל את מה שקרה בכלכליסט ובמעריב אני לא מצליח להבין. כלכליסט מדווח בכותרתו שמוטי זיסר “נפטר […] לאחר מאבק במחלה קשה”. מעריב מדווח: “אחרי מחלה קשה: מוטי זיסר הלך לעולמו בגיל 60”. מהי אותה מחלה קשה? אי אפשר לדעת, אבל יש רמזים בכותרות המשנה: “בשנים האחרונות סבל ממחלת הסרטן”, מספר כלכליסט, ומעריב מגלה ש”איש העסקים […] נפטר אחרי מאבק במחלת הסרטן ממנה סבל בשנים האחרונות”.

דיווח על מותו של מוטי זיסר, מעריב, 23.6.2016

דיווח על מותו של מוטי זיסר, כלכליסט, 23.6.2016

צלם אותי כאילו שלושתנו לא כאן » רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

ד”ר רומי מיקולינסקי ועידו איז’ק מדברים על היחסים המשתנים בין צלמים, מצולמים ומצלמות. פרופ’ מיכאל בירנהק מספר על מצלמות אבטחה בבתי ספר שהפכו לאמצעי מעקב והלשנה

לינקים שעלו בתוכנית:
השקיעות של ג’ספר אלינגז ושל פנלופי אומבריקו, סלפי של קוף

דקונסטרוקציה של מצלמה. תמונה: ClaraDon (cc-by-nc-nd)


עורך: מירון ששון; טכנאי: ניב בן אלי; מפיקת דיגיטל: סתיו נמר; מגיש: עידו קינן. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון התוכנית; פניות לתוכנית: reva@room404.net

אוקיי, יועמ”ש, גם זו דרך להסתיר מידע *ידפרצוף*

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מפרסם מסמך פדף, שבו השחיר מידע שלא אמור להתפרסם.

הטקסט המודגש בשחור בהסכם ניגוד העניינים של שר התקשורת בנימין נתניהו ואיש העסקים שאול אלוביץ', שכתב היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט

אבל ההשחרה לא באמת מעלימה את המידע, אלא רק מכסה עליו, והעתבק פשוט חושף אותו.

הטקסט המודגש בשחור תוקן להדגשה צהובה בהסכם ניגוד העניינים של שר התקשורת בנימין נתניהו ואיש העסקים שאול אלוביץ', שכתב היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. תמונה: הלמו

פתרון מודרני: לערוך את המסמך במעבד תמלילים, למחוק את המילים הסודיות, להחליפן בהודעה שמודיעה שמילים נמחקו ומסבירה למה הן נמחקו (כי לציבור מגיע לדעת למה מוסתר ממנו מידע), לארוז את המסמך המתוקן כפדף ולהעלותו לאתר משרד המשפטים.

פתרון ממשל-ישראלי: להדפיס את המסמך, למחוק את המילים הסודיות בלורד שחור, לסרוק את המסמך באיכות גרועה שמזכירה פקס, לארוז כפדף ולהעלות לאתר משרד המשפטים.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט: בחר בפתרון הממשל-הישראלי (📁).

מסמך ניגוד העניינים של שר התקשורת בנימין נתניהו ואיש העסקים שאול אלוביץ', שכתב היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, הדפיס, מחק קטעים בלורד שחור, סרק, ארז כפדף והעלה לאתר משרד המשפטים (פרט)

(הלשין: הלמו)

אחרי הקיפול: המסמך המלא, כפי שפורסם באתר משרד המשפטים (פדף)

המשך קריאה

שמו של נחקר בחשד להונאת ענק מצונזר בחלק מהתקשורת אבל מופיע בדיווחים לבורסה

וויינט, 9:52: “חשד להונאת ענק: כ-200 מיליון שקלים מכספי המדינה הוצאו במרמה” (📁)

מעריב, 10:22: “מעילה חסרת תקדים: נעצרו 19 חשודים בגניבת 200 מיליון ש”ח מקופת המדינה” (📁)

ישראל היום, 10:35: “משטרת ישראל עצרה 19 בני אדם בחשד לקבלת דבר במרמה, זיוף, קשירת קשר לפשע, הלבנת הון ועוד • החשודים עובדים בתחום כוח האדם, וביניהם חברה ציבורית • השיטה: יצירת מנגנון שיטתי של דיווחים כוזבים וניפוח עסקאות, חשבוניות פיקטיביות והמרת כספים” (📁)

וואלה, 11:04: “חשד להונאת ענק: גורמים בחברות כוח אדם הוציאו במרמה 200 מיליון שקל” (📁)

הודעת אס.אר אקורד לבורסה על החקירות והחיפושים במשרדיה, 20.6.2016. צילומסך מאתר הבורסה לניירות ערך; עיבוד: חדר 404

מה חסר? שמה של החברה, שנעדר גם מההודעה לעיתונות של המשטרה. אולי כי חקירה כזו בחברה ציבורית מהווה אירוע מהותי, שישפיע על המנייה, ולכן חובה לדווח למשקיעים? אבל הבורסה לניירות ערך כבר טיפלה בזה: מי שנכנס לאתר הבורסה מצא בקלות הודעה שהבורסה פרסמה, ובה נכתב “הנדון: “אס.אר אקורד בע”מ [/] מן החברה נמסר כי בכוונתה לפרסם דיווח בדבר אירוע מהותי. בעקבות זאת הופסק המסחר בניירות הערך של החברה”. כך שאין חשש שפרסום המידע בתקשורת יהווה עבירה על חוקי המסחר.

התקשורת כבר ידעה שהבורסה יודעת – המשטרה עצמה ציינה בהודעה לעיתונות כי “בשל העובדה כי אחד מנותני שירותי המטבע שעל פי החשד מעורב בפרשה הינו חברה ציבורית, עודכנו כנדרש גורמי הרשות לניירות ערך”.

בוויינט, שהתהדרו בפרסום ראשון, פרסמו בכתבה את ההודעה לבורסה בהשמטת שם החברה, וגם צירפו צילומסך שלה שבו טשטשו את שם החברה.

דיווח בוויינט על החקירה בחברת אס.אר אקורד ללא אזכור שם החברה, עם צילומסך מאתר הבורסה שבו טשטש וויינט את שם החברה. צילומסך מוויינט, 20.6.2016

כך שבעצם וויינט שלחו את הגולשים לחפש את שם החברה באתר הבורסה, שם הופיעה בהמשך גם ההודעה המלאה, שבה דווח על חקירת בעל השליטה והדירקטור, החיפושים במשרדי החברה ובמשרדי חברות נוספות הקשורות לבעל השליטה וכיוצא בזה.

דיווח באתר הבורסה על אירוע מהותי בחברת אס.אר אקורד, 20.6.2016. צילומסך

ייתכן שוויינט רמזו למתגלצ’ים ללכת לאתר הבורסה ולחפש שם את המידע שאסור להם לפרסם, כי המעצרים והחקירות החלו הבוקר, והחוק אוסר לפרסם שמות של חשודים ב-48 השעות הראשונות אחרי החקירה הראשונה, אלא אם הובאו בפני שופט או הוגש נגדם כתב אישום (זאת בהנחה שהאדם המדובר אכן נחקר כחשוד, כפי שמדווח בתקשורת).

כלי תקשורת שכן פרסמו את שם החברה והנחקר – הכלכלונים, אולי כי הם יותר מחוברים לדיווחי הבורסה: דה-מרקר, 10:06 (📁); גלובס, 11:47 (📁); כלכליסט , 11:48 (📁)

* הפוסט עודכן לאחרונה ב-14:18

הסדר ניגוד העניינים אלוביץ’-נתניהו: היועמ”ש הדגיש מידע על עסקי אלוביץ’; השתמש בטעות במרקר שחור

הטקסט המודגש בשחור בהסכם ניגוד העניינים של שר התקשורת בנימין נתניהו ואיש העסקים שאול אלוביץ', שכתב היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט

היועמ”ש אביחי מנדלבליט פרסם היום הסכם ניגוד עניינים של ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו בנוגע לעסקיו של חברו איש העסקים שאול אלוביץ’ (מוטמע בהמשך פוסט). היועמ”ש ביקש להדגיש היבט מסויים בפעילות חברת “חלל תקשורת” שבבעלות משותפת של יורוקום תקשורת של אלוביץ’, אבל בטעות השתמש במרקר שחור במקום בצהוב.

הנה, תיקנתי את זה.

הטקסט המודגש בשחור תוקן להדגשה צהובה בהסכם ניגוד העניינים של שר התקשורת בנימין נתניהו ואיש העסקים שאול אלוביץ', שכתב היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. תמונה: הלמו

חברת חלל תקשורת בע”מ (להלן חלל; בשליטת יורוקום תקשורת המחזיקה כ-64% מהמניות), המספקת שירותי תמסורת לוויינית, והיא החברה היחידה בישראל המספקת שירות מסוג “מקטע חלל”.

[…]

תמסורת לווינית חלל תקשורת: שירותי התמסורת הלוויינית מהווים גם הם שירות בזק שהפעלתו טעונה רישיון לפי חוק התקשורת. בתחום זה פועלות מספר חברות ולא ידוע לנו על שאלות מדיניות מיוחדות שמתעוררות בהסדרת פעילותן לפי חוק זה. לצד זאת, שירות ספציפי שאותו מעניקה חלל תקשורת הוא שירות מסוג “מקטע חלל”, המהווה גם הוא שירות בזק הטעון רישיון. כיוון שחלל תקשורת היא החברה הישראלית היחידה המספקת שירותים אלה, ובקשר עם טעמים מיוחדים שהתעוררו בהקשר זה, נקבעו ברישיונה לאחרונה תנאים שונים להבטחת השירות שהיא מעניקה וכן תנאים הנוגעים לזהות בעלי העניין בחברה. בהקשר זה, יובהר כי עליך להימנע מלטפל בהחלטות הנוגעות לרישיונותיה של חלל תקשורת. כמו כן, לנוכח האופי הבלעדי של השירותים שהיא מעניקה במקטע חלל עליך להימנע מלטפל בנושא זה באופן כללי.

לפי דוח מיידי של חלל תקשורת לבורסה מ-6.5.2015 (פדף), שירות “מקטע חלל” הוא “העמדת האפשרות של שידור מהקרקע אל לוויין בחלל ומלוויין בחלל כלפי הקרקע ע”י בעל הרשיון [ל’מתן שירותי בזק וביצוע פעולות בזק’; ע”ק], לצורך ביצוע פעולות שידור לציבור של חוזי ו/או שמע ו/או נתונים, או פעולות של תמסורת חוזי ו/או שמע ו/או נתונים בידי לקוח באלומות השונות של לוויין המממש רשת לוויינית ישראלית המוצגות בנספח לרשיון (‘האלומות’)”.

אחרי הקיפול – המסמך המקורי של היועמ”ש, והמסמך אחרי תיקון ההדגשה משחור לצהוב.

* הפוסט עודכן לאחרונה ב-14:21.

המשך קריאה

על מה מחינו לפני שנה ברשת • קמפיין ממוקד לרכישת שופטים • אובר מפתחת מכונית ללא נהגת » רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

סוגיות חברתיות ופוליטיות עולות, הופכות ויראליות ודועכות ברשתות החברתיות בלי שנספיק לעשות איתן משהו, ורותם מלנקי מנסה למצוא לזה פתרון – “אשתקד” • עו”ד יהונתן קלינגר מזהיר מהשפעה על שופטים באמצעות קמפיין פרסומי ממוקד • אובר מפתחת מכונית ללא נהגת

סיפורים שהוזכרו בתוכנית:
המעורבות של יו”ר אלפבית (גוגל), אריק שמידט, בבחירות בארה”ב
אובר, שמפתחת מכונית ללא נהג, גייסה השקעה של 3.5 מיליארד דולר מסעודיה, שמפתחת מכונית ללא נהגת

אפליקציית הזמנת הנסיעות אובר. תמונה: freestocks.org (נחלת הכלל)


עורך: מירון ששון; טכנאי: עידן סדרס; מפיקת דיגיטל: סתיו נמר; מגיש: עידו קינן. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון התוכנית; פניות לתוכנית: reva@room404.net

וואטסאפ גולד היא נוזקה מסוכנת, וגם בלעדיה פרטיות המשתמשים בסכנה » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

וואטסאפ זהב של שוטים

“היי סוף סוף הגירסה המוזהבת הסודית של וואטסאפ דלפה. הגירסה הזאת משמשת רק סלבריטאים גדולים. עכשיו גם אנחנו יכולים להשתמש בה”, מבטיחה הודעה קוסמת, שמסתובבת מאז סוף החודש שעבר ומשמשת להפצת WhatsApp Gold. מלבד אבק הכוכבים, ההודעה מבטיחה גם שיפורים כמו שיחות וידאו, מחיקת הודעות שנשלחו בטעות, שליחת יותר מ-100 תמונות בו”ז, שיחות חינם, שינוי תבניות ופיצ’רים נוספים שאינם מפורטים.

ההודעה מפנה את הגולשים לאתר goldenversion.com, והורדה של האפליקציה משם למעשה יגרום להדבקת הסלולרי בנוזקה, תוכנה שמטרתה להזיק לטלפון, על ידי העברת השליטה בו לפרצנים, הדלפת מידע ממנו וכדומה.

הודעת ההונאה שמפתה מתגלצ'ים להתקין "וואטסאפ גולד". תמונה: משתמש טוויטר jhootha_hi_sahi

מקרה קודם של הונאה כזאת היה הנוזקה “וואטסאפ פלוס”. חברת וואטסאפ, שנמצאת בבעלות פייסבוק, הזהירה מפני “וואטסאפ פלוס” בעמוד השאלות החוזרות באתרה: “וואטסאפ פלוס היא אפליקציה שלא פותחה על ידי וואטסאפ, לא אושרה על ידי מפתחי וואטס ואין לה שום קשר לוואטסאפ, ואנחנו לא תומכים בוואטסאפ פלוס. שימו לב שוואטסאפ פלוס מכירה קוד מקור שוואטסאפ אינה יכולה להבטיח שהוא בטוח, וכי המידע הפרטי שלכם עלול לעבור לידי גופים צד ג’ בלי ידיעתכם או הסכמתכם”. החברה הודיעה שמי שיתקין את התוכנה יושעה זמנית משימוש בוואטסאפ. בדברי האזהרה מפני וואטסאפ פלוס היא כותבת: “אנא הסירו את האפליקציה והתקינו גירסה מורשית של וואטסאפ מאתרנו או מגוגל פליי. בתום ספירה של 24 שעות, תוכלו להשתמש בוואטסאפ”.

הוואטסאפ של כולנו גניב, ושירותים אחרים גם

הפירצה המדאיגה יותר בוואטסאפ היא זו שבמערכת הטלפוניה. פרוטוקול SS7 שבבסיס הטלפוניה הסלולרית, אשר פותח בשנות ה-1970 ולא שופר משמעותית מאז, מכיל פירצות שמאפשרות לפרצנים להשתלט על פרופילי אפליקציות צ’ט של מתגלצ’ים ולנהל שיחות בשמם (ובמקרה של אפליקציית טלגרם, למשל, גם לקרוא תכתובות קודמות). השיטת הזאת לא מושפעת מההצפנה של שירותי הצ’ט הללו, משום שהיא לא פריצת אדם-באמצע (man-in-the-middle), אלא מתבצעת באחד הקצוות של השיחה, ומכיוון שמפתח ההצפנה מיוצר על ידי התוכנה ולא נמצא בשליטת המשתמש.

כדי להשתלט על וואטסאפ של קורבן, הפרצן מתקין וואטסאפ על טלפון סלולרי משלו וגורם לו להתחזות לטלפון הסלולרי של הקורבן. אז הוא מבקש להתחבר לוואטסאפ, החברה שולחת קוד אישור למספר הטלפון של המשתמש, הקוד מגיע לטלפון של הפרצן, ואיתו הוא מתחבר לחשבון הוואטסאפ של הקורבן, כפי שאפשר לראות בהדגמה הזאת של חברת הסייבראבטחה הרוסית פוזיטיב טקנולוג’יז, שפרסמה גם פוסט ודוח (פדף) בנושא:

חברות התקשורת צריכות לסתום את הפירצות ב-SS7 – אלו מסכנות לא רק את משתמשי אפליקציות הצ’טים, אלא גם משתמשי שירותים אחרים שעושים שימוש בהודעות סמס לאישרור זהות של משתמשים, וגם את פרטיותם של בעלי טלפונים סלולריים באופן כללי. אבל זה עלול לקחת זמן רב. חברות כמו פייסבוק, מפעילת וואטסאפ, צריכות למצוא אמצעי אבטחה שיתגברו על הפירצה הוותיקה הזאת ב-SS7. בינתיים, כדי שמשתמשים יוכלו לפחות לדעת אם מישהו מנסה לפרוץ אליהם, פורבס מדווח שחוקר הסייבראבטחה קרסטן נול יצר אפליקציה בשם SnoopSnitch, שמודיעה בכל פעם שנכנסת שיחה או הודעה. אם יש חיווי על שיחה/הודעה אבל אין שיחה/הודעה, ייתכן שהמשתמש נפל קורבן למתקפת SS7.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת אילאיל שחר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30

גלעד ארדן – שוטר במנהטן איים ותקף אזרחים שצילמו אותו. לא תאמין מה קרה לו אחר כך

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

“בואו נתחיל עם מציאות מדומיינת, על ארץ אחרת, נניח שוטרי מקוף במנהטן”, ביקש שר בטחון הפנים, גלעד ארדן, מהישראלים בתגובה למתקפה האלימה של שוטרים על מייסם אבו אלקיעאן. “שוטרי המקוף במנהטן מבקשים מהאדם להזדהות. אבל הוא? ובכן, הוא לא מסכים. הוא מבקש שהם יזדהו בעצמם. לגיטימי? אני מניח שבמנהטן בשלב הזה הבנאדם כבר היה על הרצפה”.

בואו נתחיל עם מציאות מדומיינת, על ארץ אחרת, נניח שוטרי מקוף במנהטן.

מנהטן, כן? לא מקום מאוים במיוחד, בוודאי לא כמו ישר…

Posted by ‎גלעד ארדן | Gilad Erdan‎ on Tuesday, May 24, 2016

בוא, ארדן, בוא נלך לשוטרי מקוף במנהטן, באמת. ב-19/5, רייזל מרטינז, שוטר מקוף מהארלם, היה בתפקיד. שוטרים ניסו לעצור באלימות אופנוען, שנטען שהפריע קודם לכן לעיכוב של נהג אחר. מרטינז תועד מאיים באקדחו לעבר איש שתיעד את האירוע, ואחר כך הכה באגרופים את אחד המתעדים. במנהטן בשלב הזה, המשטרה נטלה את אקדחו ואת תג השוטר שלו, בעוד מח”ש המקומי החל לחקור את המקרה.

אבל גם לניו יורק יש ארדנים משלה, במקרה הזה נציב משטרת העיר ניו יורק, ביל בראטון, והוא מודאג: “יש תופעה בארץ הזאת שאנחנו צריכים לבחון, והיא לא רק בניו יורק. זה הפך מאוד רציני. כמעט הייתי מתאר את זה כמגיפה במדינה הזאת”, אמר בראטון בכנס של מפקדי משטרה ובכירי אכיפת חוק שנערך בניו יורק, שעליו דווח בניו יורק דיילי ניוז.

רייזל מרטינז, שוטר משטרת העיר ניו יורק, מאיים בנשקו על אזרח שמתעד אותו בעת ביצוע מעצר. צילומסך מסרטון תיעוד המעצר

המגיפה שבראטון מדבר עליה – בפברואר תועד שוטר בברונקס יורה למוות בפיטבול שניגש אליו שמח ומכשכש בזנבו, ובמרץ הושעה מפקח וצוותו לאחר שתועדו מרביצים לדוור שצעק להם להיזהר לא לפגוע ברכב הדואר שלו – אינה האלימות המשטרתית דווקא, אלא התיעוד שלה. “יש מאמצים גוברים מצד בודדים – לפעמים בקהל ולעתים קרובות אספסופים – לנסות להקליט, לאיים וליצור פחד ולשחרר עציר פיזית”, אמר בראטון, שטען כי אנשים מקליטים שוטרים בתקווה לתפוס שוטרים בקלקלתם, גם אם הם צריכים לביים את המשבר, כך לטענת בראטון. “אין לך זכות להתנגד למעצר, וברבים מהסרטונים הללו, אנשים מתנגדים באלימות ומקבלים עידוד מהקהל”.

אולם על אף מגפת התיעוד, העידוד להתנגדות אלימה והמשברים המבויימים על ידי אזרחים שמחפשים להפיל שוטרים, בראטון טוען שהאלימות המשטרתית המתועדת נדירה מאוד. “היום יש 8 מיליון מצלמות בעיר העירומה [הוא מרפרר לסדרת הטלוויזיה “העיר העירומה” משנות ה-1950-1960, שעסקה בבלשי משטרת ניו יורק] והעיר באמת עירומה בגלל המצלמות הללו. אבל אנחנו מקבלים בממוצע סרטון אחד או שניים בחודש שמוצגים לנו [לוועדת בדיקת התלונות האזרחית] של התנהגות-לרעה לכאורה של שוטרי משטרת העיר ניו יורק. בואו ניקח את זה בחשבון ונשים את זה בהקשר”.

תחת בראטון פעלו השוטרים שתפסו את אריק גרנר בלפיתת חנק שהביאה למותו, אחרי שעצרו אותו על מכירת סיגריות בודדות ולא בחפיסות עם מדבקות המס הנדרשות, וסירבו לשחררו מלפיתת החנק למרות שאמר שוב ושוב “אני לא יכול לנשום”, 11 פעמים, אמירה שהפכה לסיסמה נגד אלימות שוטרים המופנית כלפי אזרחים שחורים. המקרה תועד במצלמה סלולרית, אולם השוטר שחנק את גרנר זוכה על ידי חבר מושבעים גדול בסטאטן איילנד, והתיק עדיין עומד בפני חקירה של חבר מושבעים גדול פדרלי. באיגוד המקצועי של השוטרים טוענים שגרנר ניסה להתנגד למעצר.

ביל בראטון, נציב משטרת העיר ניו יורק. תמונה: DonkeyHotey (cc-by)

בראטון הציג את הפתרון של משטרת ניו יורק לאזרחים השקרנים וסרטוני התעמולה התיעודיים שלהם: מצלמות-גוף שיוצמדו לשוטרים, שלדבריו “יוכלו לצלם מה שקורה לפניהם. נקבל הרבה איזון בדרך זו”. אצלנו, המשרד לבטחון פנים, שתחת ישראל אהרונוביץ’ התנגד בעבר למצלמות על שוטרים, שינה את עמדתו, ובקרוב נוכל לקבל תיעוד מגמתי של מעצרים ותירוצים יצירתיים כגון “הסוללה נגמרה בדיוק רגע לפני שהחשוד התחיל להתנגד למעצר ולכן נאלצנו לפרק אותו כמו לגו בלי לתעד איך מרכיבים אותו מחדש”.

ארדן חרטטן

“בואו נתחיל עם מציאות מדומיינת, על ארץ אחרת, נניח שוטרי מקוף במנהטן”, כתב השר ארדן, ולא חשבתי שהוא מתכוון למציאות מדומיינת פשוטו כמשמעו. אבל מתברר שכן.

ארדן: ” שוטרי המקוף במנהטן מבקשים מהאדם להזדהות. אבל הוא? ובכן, הוא לא מסכים. הוא מבקש שהם יזדהו בעצמם. לגיטימי? אני מניח שבמנהטן בשלב הזה הבנאדם כבר היה על הרצפה, אבל נגיד שלא. נגיד שהם מקבלים את דרישתו ומציגים לו תעודה. אלא שאז אותו אדם מחליט שהתעודה מזויפת. הוא לא מאמין להם. הוא רוצה ראיה נוספת, הוא מוכן להזדהות רק כשיראה מישהו עם מדים. לא חשוד בעיניכם? סך הכל ביקשו ממנו להזדהות. [\] מה אז היה קורה לו? מה אז היו עושים שוטרי המקוף במנהטן?”.

ארגון זכויות האזרח NYCLU: “בניו יורק, אתם לא חייבים לשאת תעודה מזהה, ואתם לא חייבים להראות תעודה מזהה לשוטר”.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת אילאיל שחר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30

זהירות, שוטר! דרושה אפליקציה לאזהרה מפני שוטרים וניידות משטרה

“ראיתי פה שוטר ברחוב – להתקשר למשטרה?” (אביב מזרחי)

מפגינות ושוטר, 22.6.2012. תמונה: עידו קינן

שוטרי משטרת ישראל יכולים פשוט לבוא ולדפוק מכות רצח למישהו כי תירוץ-כלשהו-מח”ש-ימרחו-את-זה-אחר-כך, כפי ששוטרים סמויים אלימים עשו היום לעובד סופר יודה בתל אביב, תושב חורה , ששמו לא פורסם בתקשורת) [עדכון] שמו מייסם אל-קיען, כפי שדיווחו אקטיביסטים מהשטח [\עדכון], כי 5-8 שוטרים לא יכולים לעצור אדם, גם אם המעצר היה מוצדק וגם אם הוא התנגד לו, בלי לשבור לו את השיניים. המשטרה מסרה כי “משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות נגד כל מי שמסכן את חיי האזרחים בישראל”, אבל בניגוד לדברים לא דווח עד כה על השעיה או מעצר של השוטרים האלימים.

תזכורת: קצין המשטרה סנ”צ יוסי שפרלינג, שהמפגינה מאיר גורקין תקפה את אגרופיו עם צווארה בעוצמה רבה כל כך עד שכמעט נחנקה בהפגנת המחאה החברתית ביוני 2012, בכלל לא עמד לדין בבית משפט של אנשים רגילים, אלא בבית דין משמעתי של המשטרה, שזיכה אותו.

לפני מספר חודשים סיפרתי כאן על גרשאד, אפליקציה לאזהרה מפני משטרת הצניעות של איראן. משתמשי האפליקציה יכולים לפרסם בה דיווחים על מיקום של שוטרים, ולהשתמש בה ככלי ניווט להימנעות בזמן אמת ממעבר במקומות שבהם יש שוטרים כאלו.

אנחנו צריכים אפליקציה מקומית כזו, שתזהיר אנשים מפני שוטרים, יס”מניקים, מג”בניקים, אנשי הסיירת הירוקה ושאר חמושים, וכן מפני ניידות וניידות סמויות (עם מאגר שמתעדכן על סמך דיווחים ממספר מקורות מאומתים, שמזהים רכב מסויים כרכב משטרה סמוי). אפליקציה כזו יכולה לשמש גם למטרה ההפוכה – להביא במהירות כמות גדולה של אנשים למנוע מהפושעים במדים למעול בתפקידם ולנצל לרעה את כוחם.

עכשיו מול העיריה – עובד ערבי בסופר יודה יוצא להשליך את הזבל, ניגש אליו בחור עם מכנסיים קצרים ואומר לו תראה לי תעודת זהות…

Posted by Erez Krispin on Sunday, May 22, 2016

לפרוץ למוסד ולקבל עבודה • המוזיאון הלאומי המקוון של הולנד • התשבצאי שנתפס מעתיק » רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

מרטיין פרונק מהרייקסמוזיאום מסביר איך מוזיאונים מתאימים את עצמם לטכנולוגיות חדשות ולדור שגדל עליהן | מומחה הסייבראבטחה ים מסיקה מספר איך המוסד וארגונים אחרים מזמינים האקרים לפרוץ לאתריהם כדי להתקבל לעבוד אצלם | מאגר מידע של רבבות תשבצים חשף מעתיקן סדרתי

המוזיאון מקוון כעת, סליחה על הנוחות

ב-2015 ביקרו ברייקסמוזיאום, מרטיין פרונק, ראש מחלקת דיגיטל ותקשורת ברייקסמוזיאום. צילום: ריקי רחמן, מוזיאון מגדל דודהמוזיאון הלאומי של הולנד, 2.35 מיליון אנשים. באותה שנה גלשו לאתר המוזיאון 14.6 מיליון גולשים. באתר אפשר למצוא סריקות איכותיות של כ-240 אלף עבודות אמנות, חלקן משוחררות מזכויות יוצרים ומותרות לשימוש מסחרי. המוזיאון ערך תחרות לשילוב היצירות המוצגות אצלו בפריטי עיצוב.

בתוכנית מתראיין מרטיין פרונק, ראש מחלקת דיגיטל ותקשורת ברייקסמוזיאום, שהשתתף ביום העיון “חוויית המבקר במוזאונים בעידן הדיגיטלי” במוזיאון מגדל דוד, ומספר איך מתאימים את חוויית המוזיאון למבקרים אונליין, אופליין ומשולבים.

ועוד על הולנד, אמנות וטכנולוגיה: הרמברנדט הבא – פרויקט שיוצריו הזינו לתוכנת בינה מלאכותית ציורים של האמן ההולנדי, סריקות תלת ממד שלהן עם משיכות המכחול שלו ומידע על התמונות, וזו יצרה לפי הוראותיהם ציור חדש, שמחקה את סגנונו.

הציור של פרויקט "הרמברנדט הבא"

מה חשבת שייצא לך מהברז, סייבר?

חידת ה-CTF של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים

ים מסיקה. צילום: מסיקה
המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים פתח CTF (ר”ת של capture the flag), אתגר-הרפתקה שנועד למשוך האקרים, לבחון את כישוריהם ולסנן את הטובים שבהם למועמדות לתפקידי סייבראבטחה וסייברתקיפה.

מומחה הסייבראבטחה ים מסיקה מספר בתוכנית שהשיטה הזאת אינה ייחודית למוסד, ומשמשת גופים בטחוניים בארץ (השב”כ ב-2009, רפא”ל ב-2015) ובעולם, וגם חברות טכנולוגיה.

השיטה גם אינה חדשה – שורשיה נטועים עוד בימים של בלצ’לי פארק במלחמת העולם השנייה, אז פרסם הביון הבריטי תשבץ הגיון בעיתון הטלגרף, וביקש ממי שפותר אותו בזמן קצר ליצור קשר בנוגע לעבודה מיוחדת במינה.

התחום האפור של התשבצים

מחבר התשבצים בן טאוסיג גילה שתשבץ שכתב עבור שירות סינדיקציית התשבצים Universal Crossword ב-2004 פורסם שם מחדש תחת קרדיט אחר ב-2008, ושוב תחת שמו של טאוסיג ב-2015. הוא גילה זאת באמצעות מאגר מידע של תשבצים ותוכנה להשוואת תשבצים, שניהם פיתוח של מהנדס התוכנה וחובב התשבצים סול פוונסון.

תשבץ תלת-ממדי. תמונה:  Petter Duvander (cc-by-nc)

בעקבות הגילוי, שטאוסיג פרסם בטוויטר, אתר fivethirtyeight.com בדק באמצעות אותם כלים תשבצים נוספים, וגילה שטימות’י פרקר, עורך התשבצים של יוניברסל ושל היומון האמריקאי הנפוץ USA טודיי, נהג להעתיק באופן שיטתי – נושאים, שלדים, הגדרות ופתרונות ואפילו תשבצים שלמים – בעיקר מתשבצים של הניו יורק טיימס, אבל גם מתשבצי עבר של עצמו, ולפרסמם תחת שמו ותחת שמות בדויים.

התחקיר הוביל להשעייתו של פרקר מתפקידו.

תיקון: בתוכנית דיווחתי בטעות שכלי השוואת התשבצים פותחו על ידי אנשי אתר fivethirtyeight.com.


עורכת: מאיה גייר, מפיק: מירון ששון; טכנאי: שי לביא; מפיקת דיגיטל: סתיו נמר; מגיש: עידו קינן. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון התוכנית; פניות לתוכנית: reva@room404.net

לדף הבא →