📩 גוגל לא תפסיק לסרוק את המיילים שלנו אבל תפסיק לבסס עליהם פרסומות 🚧 יוזמות נגד טוויטריסטים חוסמים 🎙️ האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

האימיילים שלנו משעממים את גוגל

גוגל הודיעה אתמול (ו’) שהיא תפסיק לסרוק את תוכן האימיילים של 1.2 מיליארד משתמשי ג’ימייל לשם התאמת פרסומות המוצגות להם.

ב-1 באפריל 2004 השיקה גוגל את שירות האימייל שלה, ג’ימייל, בנפח חסר תקדים אז של גיגהבייט אחד, ובלי תשלום כספי. המודל העסקי של השירות התבסס על פרסום שהוצג בזמן השימוש בתיבה (לא בהודעות אימייל), והותאם למשתמשים על ידי סריקת התכתובות שלהם ומציאת המוצרים והשירותים שמתאימים להם. בסריקה הזאת, אף שהיא לא מתבצעת על ידי בני אנוש אלא על ידי בוטים, יש פוטנציאל לפגיעה בפרטיות המשתמשים – המידע לא משמש לפרסום נקודתי ואז נמחק, אלא נשמר, מנותח ומשמש, לצד מידע שנצבר משירותים ומוצרים אחרים של גוגל, לבניית פרופיל מקיף על המשתמשים.

גוגל סרקה אימיילים גם בשירות “גוגל אַפְּס לחינוך” (Google Apps for Education), שסיפקה בלי תשלום כספי לגנים, בתי ספר ואוניברסיטאות מאז 2006. החברה לא הציגה מודעות באפליקציות שיועדו למערכת החינוך, אבל אספה מידע שיכול היה לשמש אותה להציג פרסומות לאותם משתמשים במקומות אחרים.

עוגיות ג'ימייל. צילום: Anne Petersen, cc-by-nc-nd

עוגיות ג’ימייל. תמונה: Anne Petersen, cc-by-nc-nd

מספר תביעות הוגשו נגד גוגל על סריקת האימיילים. אחת מהן כללה בקשה (שנדחתה) לתביעה ייצוגית, דאנבר נגד גוגל, שהוגשה על ידי משתמשי ג’ימייל ישירים, משתמשים עקיפים בעל כורחם (סטודנטים שהכתובת האקדמית שלהם הועברה לגוגל אפס לחינוך) ואנשים שאינם משתמשי השירות. נגד המשתמשים אפשר לטעון שהם הסכימו לסריקה בתנאי השימוש, ויכולים להימנע ממנה על ידי הימנעות משימוש בשירות; אולם האנשים שאינם משתמשי ג’ימייל טוענים שהתכתבויות שלהם עם משתמשי ג’ימייל נקראו על ידי גוגל, מבלי שהם הביעו את הסכמתם לכך.

גוגל הגישה בקשה לסילוק התביעה, בטענה ש”בדיוק כמו ששולחו של מכתב לעמית מעולם העסקים לא יכול לצפות שהמכתב לא ייפתח בידי העוזר של אותו אדם, אנשים שמשתמשים בשירות אימייל מבוסס רשת לא יכולים להיות מופתעים אם האימיילים מטופלים בידי הספק [של שירות האימייל] במהלך המשלוח”. כלומר, גוגל השוותה את עצמה לא לספק שירות, כמו רשות דואר, אלא לעוזר אישי של הנמען. השופטת דחתה טענה זו.

ב-2013 הגישה עמותת “הצלחה” תלונה דומה ליועץ המשפטי לממשלה, לרמו”ט (רשות משפט וטכנולוגיה במשרד המשפטים) ולממונה על הגנת הצרכן. משרד היועמ”ש העביר את התלונה לפרקליטות המדינה, ואחרי יותר מחצי שנה היא העבירה אותה לראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה. מהמשטרה נמסר אז כי “הנושא […] מוכר ומצוי בבחינת הגורמים המקצועיים”.

נסיגה בשלבים

בעקבות הלחץ הציבורי והתביעות, גוגל הודיעה (📁) באפריל 2014 שהיא מפסיקה לצמיתות לסרוק אימיילים עבור מודעות בג’ימייל בשירות גוגל אפס לחינוך, ושלא תאסוף או תשתמש במידע על תלמידים מאפליקציות לחינוך למטרות פרסום.

בשירות העסקי בתשלום שהציעה החברה, שבעבר נקרא גוגל אַפְּס (Google Apps) והיום G Suite, היא לא סרקה אימיילים, מאחר שעסקים היו ככל הנראה מסרבים לשלם ולהשתמש בשירות שמסכן את סודותיהם המקצועיים – למשל, עסק שמתכתב באימייל על הצעה עסקית סודית, או עו”ד שמתכתב באימייל עם לקוח שלו ומצפה לחסיון. כעת הודיעה החברה שהיא מיישרת קו בין ג’י-סוט לבין ג’ימייל, ומפסיקה לסרוק גם את האימיילים של משתמשי הגירסה החינמית לציבור הרחב.

דאיין גרין, סגנית נשיא בגוגל שאחראית על גוגל קלאוד, כתבה בבלוג החברה: “ג’י-סוט כבר עכשיו לא משמשת כקלט לפרסונליזציה של מודעות, וגוגל החליטה שבהמשך השנה שירות ג’ימייל החינמי לצרכנים ילך בעקבותיה. תוכן ג’ימייל לצרכנים לא ישיש או ייסרק לכל פרסונליזציה של מודעות אחרי השינוי הזה. עם החלטה הזאת, מודעות ג’ימייל מיישרות קו עם הדרך שבה אנחנו מבצעים פרסונליזציה של מודעות במוצרי גוגל אחרים. מודעות מוצגות בהתבסס על הגדרות המשתמשים. משתמשים יכולים לשנות הגדרות אלו בכל זמן, כולל לבטל את הפרסונליזציה של מודעות”.

אבל גוגל תמשיך לסרוק את האימיילים של משתמשי ג’ימייל לצרכים שונים, ובהם סינון ספאם, הונאות ו-וירוסים, מיון הודעות האימייל לקטגוריות שונות בתיבה, סינכרון עם לוח שנה (הוספה אוטומטית לקלנדר של אירועים שהתקבל אימייל עליהם), הצגת מידע נוסף (הודעה על איחור בטיסה לפי מספר שהופיע באימייל מחברת התעופה), ושירות חדש בשם “תשובה חכמה” (Smart Reply), שבו ג’ימייל משתמש ברשת עצבים מלאכותית לנתח את תוכן האימייל ולהציע למשתמשים מספר תשובות קצרות אפשריות, במקום שהם יצטרכו להקליד אחת בעצמם. מי שלארוצים שגוגל תקרא את האימיילים שלהם יצטרכו להצפין את האימיילים היוצאים ולדאוג שכל נמעניהם יצפינו את האימיילים לפני שהם נשלחים – או להימנע מלהשתמש בג’ימייל.

נפתחה החסימה בטוויטר

נשיא ארה”ב (וזו לא בדיחה של ג’ון אוליבר) דונלד טראמפ פעיל מאוד בטוויטר, אבל חוסם חלק מהגולשים, שלא יכולים לקרוא את הציוצים שלו בלי להשתמש במעקפים, מה שהביא את מכון התיקון הראשון נייט לפנות לנשיא ולטעון שמדובר בפגיעה בחופש הביטוי, משום שמדובר ב”פורום ציבורי ייעודי”, שככזה אסור שיהיה סגור לגישה ציבורית לפי התיקון הראשון לחוקה האמריקאית.

אצלנו, פוליטיקאים חוסמים גולשים בפייסבוק ובטוויטר, ומבקר המדינה מתח ביקורת על כך. לפי דיווח של תומר אביטל ב”100 ימים של שקיפות”, שדיווח באפריל כי

בימים אלו בוחנים במשרד המבקר לשלב את עמדתו העקרונית בדוח השנתי הקרוב של נציב תלונות הציבור. בעוד שחסימות בדף האישי של אנשי ציבור יכול להיות מוצדק, המבקר מוטרד מחסימות שרירותיות בדפיהם הציבוריים שאף ממומנים על ידי הציבור. המשך הבדיקה נמשך במשרד המבקר כדי להמליץ לחברי הכנסת על קביעת כללים ברורים ושקופים טרם חסימת אזרחים.

הציפורים גירסת טוויטר. תמונה: Pete Simon, cc-by

הציפורים גירסת טוויטר. תמונה: Pete Simon, cc-by

בינתיים, אורי קול, יו”ר תנועת “מחזקים”, יצר באמצעות יזם מסתורי את Tweet grabber, פרופיל טוויטר וtweetgrabber.com שמצלמסך ומפרסם מחדש ציוצים של פוליטיקאים, עיתונאים ופעילי רשת עבור אנשים שחסומים מלקרוא אותם. “יש כמה חוסמים ידועים בטוויטר הישראלי – עמית סגל (במיוחד כשמזכירים את אבא שלו), אבישי עברי (אם מגיבים יותר מדי), ינון מגל וחגי סגל וכו’ וכו'”, אמר לי קול. “אז האתר בעצם מצלמסך את הציוצים ומעלה דרך בוט לכאן. יש גם אתר והוא מסודר לפי תגיות. האתר מרים רק חוסמים מהימין, אבל קיבלנו פניות להרים גם חוסמות מהשמאל כמו שלי יחימוביץ'”.

למה רק מהימין בעצם?
“כי הם אלה שחסמו אותי”.

בנוסף, אלמונים (שקול אומר שאינו קשור אליהם) הקימו פרופילי-ראי למספר טוויטריסטים חוסמים – למשל, “עמית סגל לחסומים” “בקי גריפין לחסומים” ו”שמעון ריקלין לחסומים” – ומשכפלים כל ציוץ שלהם.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

💣 פייסבוק חשפה לתומכי טרור שמות של מסנני התוכן שחסמו אותם 🗺️ כוחם של תאגידי הטכנומידע 🔊 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

הטרור מושיט יד

מסנני תכני טרור בפייסבוק החלו לקבל הצעות חברות ברשת החברתית מאנשים שמקושרים לארגוני הטרור שבהם הם עוסקים. הבקשות הללו העלו חשד לפירצת אבטחה, וכזו אכן התגלתה בנובמבר 2016 – הפרופילים האישיים של מסנני תכנים שסגרו קבוצות וחסמו מפעילי קבוצות הופיעו אוטומטית באזור ההודעות (נוטיפיקציות) של הקבוצות, ושאר מנהלי הקבוצה יכלו לראותם. הפירצה גרמה לחשיפה פוטנציאלית של פרטי 1000 מסנני תכנים, כשבהם 40 מסנני תכני הטרור – מתוכם שישה מסנני טרור שפייסבוק קבעה שהם קורבנות ב”עדיפות גבוהה” של התקלה, מאחר שהפרופילים שלהם ככל הנראה נצפו על ידי טרוריסטים פוטנציאליים.

הגרדיאן, שחשף את הפרשה, שוחח עם אחד מהשישה, עירקי בשנות העשרים המוקדמות לחייו שביקש ששמו לא יפורסם מחשש לחייו. הוא הגיע לאירלנד בילדותו עם משפחתו כמבקש מקלט, והתאזרח שם. הוא נשכר לעבודה בסינון תכני הטרור בזכות ידיעת הערבית שלו, ומקבל 13 פאונד (כ-58 שקל) לשעה. לדבריו, פרופילים של מסנני טרור מבין השישה בסיכון הגבוה נצפו על ידי חשבונות המקושרים לדאעש, חזבאללה ומפלגת הפועלים של כורדיסטאן (PKK). גם שלו – במסגרת העבודה הוא חסם ארגון טרור המבוסס במצרים ותומך בחמאס, ושבין חבריו אנשים המזדהים עם דאעש. שבעה אנשים המקושרים לאותו ארגון צפו בפרופיל האישי שלו. בעקבות זאת ברח מאירלנד והסתתר במשך חמישה חודשים במזרח אירופה מחשש לפעולת נקמה. “נהיה מסוכן מדי להישאר בדבלין”, אמר לגרדיאן. הוא חזר רק כשכספו אזל, וכעת הוא מובטל, בחרדה ונוטל תרופות נגד דכאון.

מנכ"ל ומייסד פייסבוק מארק זאקרברג. תמונה:JD Lasica (cc-by-nc)

נראה שפייסבוק לא לקחה ברצינות הראויה את הסיכון לחייהם של ששת המסננים. היא הציעה להתקין מערכות אזעקה וניטור בבתיהם, הסעות הלוך וחזור לעבודה וייעוץ דרך תוכנית הסיוע של עובדי פייסבוק, מעבר לייעוץ הרגיל שהם מקבלים כעובדי Cpl Recruitment, חברת הקבלן שדרכה מועסקים מסנני התכנים. העובד ששוחח עם הגרדיאן תובע את פייסבוק ואת חברת הקבלן על הנזק הפסיכולוגי שהדליפה גרמה לו.

פירצת הפרטיות נפתרה רק שבועיים לאחר שהתגלתה, ובסך הכל היתה פעורה במשך חודש, וחשפה פרטי מסננים אחורה עד אוגוסט 2016 לפחות. חלק מהבעיה נובע מכך שהמסננים נדרשו לבצע את עבודתם כשהם מלוגנים לפרופיל האישי שלהם, במקום לפרופיל ניהול שאינו מקושר לפרטיהם האישיים. פייסבוק מסרה לגרדיאן שבעקבות הדליפה היא תבחן מעבר לפרופילי ניהול.

החברה מסרה לגרדיאן כי “החקירה שלנו העלתה שכנראה רק שבריר מהשמות נצפו, ולא היתה לנו ראיה לכל איום על האנשים שהושפעו מכך או בני משפחותיהם כתוצאה מהמקרה”.

עוד בנושא:

🚧 “מסמכי פייסבוק”: הגרדיאן חושף את מדיניות הסינון של הרשת החברתית

👿 כללי פייסבוק לגבי איומי טרור, שיח שנאה, גזענות והכחשת שואה

חנות קטנה ומטריפה

אמזון רכשה את רשת המרכולים הול פודז, והזכירה לנו את כוחם המתעצם של תאגידי הטכנומידע הגלובליים. זה נובע לא רק מגודלם, מערימות הכסף שלהם ומהשתדלנות שהם מפעילים, אלא גם מהמונופול שלהם על מידע.

נודע לי, למשל, שחברת הניווט ווייז של גוגל מספקת מידע למשרד התחבורה על תנועת רכבים, לצורך תכנון כבישים, תחבורה ציבורית ושאטלים. מנהל הפעילות העסקית של איביי בישראל, אלעד גולדנברג, סיפר באחרונה במסיבת עיתונאים כי החברה מספקת למשרד הכלכלה מידע על רכישות מוצרי יסוד בידי ישראלים, כדי שזה יוכל להבין את השינויים בשוק ולהתאים, בין השאר, את תעריפי המכס לייבוא אישי ומסחרי של מוצרים כאלו.

המידע שיש בידי ווייז ואיביי – מידע אמיתי, לא מדגמים, סטטיסטיקות או הערכות – לא זמין לממשלות ממקורות אחרים, וכדי להפיקו בעצמן הן יצטרכו להשקיע משאבים עצומים. הדבר נותן כוח רב בידי תאגידי הטכנומידע, לא רק מול הגופים הממלכתיים אלא גם מול פוליטיקאים.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

🙏 ירושלים הספקולטיבית לנצח נצחים 👷 הבוט ואנחנו 😐 אל תחייך, אתה במאגר הביומטרי 🎙️ רבע לדיגיטל

ירושלים הספקולטיבית לנצח נצחים הבוט ואני אל תחייך, אתה במאגר הביומטרי ️ רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

האם בעתיד כל שירות שנקבל יהיה דרך בוטים? שירה ויינברג תספר על כך | מושון זר-אביב ידבר על מיזם התיירות הספקולטיבית בירושלים | וגם: למה רשות האוכלוסין החליפה פעמיים את דוגמן תעודת הזהות הביומטרית?

להאזנה באתר גלצ »

ירושלים של וירטואליה

במסגרת שבוע העיצוב ירושלים יצרו מושון זר אביב ושלו מורן את “תיירות ספקולטיבית“, חווית מציאות רבודה קולית שבה המשתתפים מטיילים בירושלים ומאזינים דרך אפליקציית תיירות רגילה (Tales and Tours) לסיורים מוקלטים שבהם המדריכים מספרים להם על ירושלים כפי שהיא עשויה/עלולה להיות.

שלו מורן (מימין, באוזניות וחולצה לבנה) ומושון זר אביב (משמאל) בסיור "תיירות ספקולטיבית" בירושלים. צילום: עידו קינן

שלו מורן (מימין) ומושון זר אביב (משמאל) בסיור “תיירות ספקולטיבית” בירושלים. צילום: עידו קינן

בין כותבי ההדרכות: יעל ברתנא, אמילי עמרוסי, שהרה בלאו, בועז לביא וחגית קיסר.

הבוט קדימה בזעם

שירה וינברג, מנהלת מוצר במיקרוסופט, עובדת על קורטנה, העוזרת האישית של מיקרוסופט. לדבריה בראיון למפיקה אחינעם קפון, “אני לא חשבת שנפסיק במאה אחוז את הקשר האנושי בשירותי הלקוחות, אבל יותר ויותר נחליף את המענה של אנשים אמיתיים במערכות ובוטים. כבר היום הרבה יותר נוח לנו לעשות הרבה דברים מול מערכת – אפליקציה, בוט. אני קובעת את הטורים לוטרינר במייל, למשל, והיה לי עוד יותר נוח אם זה היה בוואטסאפ. זה יותר קל מאשר בטלפון. ככל שהטכנולוגיה והבינה המלאכותית מתפתחות, הבוטים יודעים לעשות את הדברים טוב יותר – לא המערכות האוטומטיות שמתסכלות אותנו הרבה פעמים. בעיניי, ממש בכל מקום נוכל למצוא בוט – כל נותן שירות הוא מקום מאוד טבעי להכניס בו בוטים: בעיות טכניות, לקבוע תורים ולעשות בירורים. בעצם בכל אפליקציה אפשר להכניס חלק מהישומים בבוט. למשל מוביט – אם היה לי בוט של מוביט בוואטסאפ הייתי כותבת לו ושואלת איך להגיע ומתי לצאת והוא היה כותב לי בחזרה”.

הפנים המתחלפות של המאגר הביומטרי

רשות האוכלוסין אוספת את תמונות הפנים של אזרחי ישראל עבור תעודות הזהות והדרכונים הביומטריים, שהחל מתחילת יוני הם חובה. במסגרת האיסוף נתקלה הרשות במכשול לא צפוי – היא נאלצה להחליף את תמונת הגבר שעל דוגמת תעודת הזהות הביומטרית שבפרסומיה בתמונת דוגמן אחר, ולאחר מכן בתמונה של דוגמן שלישי.

הדוגמן הראשון של תעודת הזהות הביומטרית. תמונה: רשות האוכלוסין

הדוגמן הראשון של תעודת הזהות הביומטרית. תמונה: רשות האוכלוסין

הדוגמן הראשון שהופיע על התעודה ביקש למשוך את זכויות השימוש בתמונתו מסיבות מקצועיות. הרשות בחרה בתמונת פנים של דוגמן שני, מחייך. אולם זו יצרה בעיה: אזרחים שהגיעו להוציא תעודות התלוננו שאם אסור לחייך בצילום שלהם בתעודת הזהות, כפי שהפקידים אומרים להם, מדוע הדוגמן בתעודה לדוגמה מחייך?

הדוגמן השני של תעודת הזהות הביומטרית. תמונה: רשות האוכלוסין

הדוגמן השני של תעודת הזהות הביומטרית. תמונה: רשות האוכלוסין

הרשות נאלצה להחליף את התמונה פעם נוספת, הפעם בתמונת דוגמן חמור סבר. זה רק נשמע כמו משל על המאגר הביומטרי.

דוגמה של דרכון ביומטרי. תמונה: עידו קינן, חדר 404 (cc-by-sa)

דרכון ביומטרי עם הדוגמן השלישי. תמונה: עידו קינן, חדר 404 (cc-by-sa)


עורכת: אחינעם קפון; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו משודרת ב-13/6/2017. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net

🇮🇷 “בוא’נה, האנשים הם בני אדם”; איראנים מגיבים למתיחת הארת דגל איראן על עיריית תל אביב » 🎙️ האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

טרוריסטים ביצעו שני פיגועים באיראן ביום רביעי, רצחו 12 אנשים ופצעו עשרות. ארגון דאעש לקח אחריות על הפיגוע. למרות זאת, מפתיע לראות את דגל איראן באורות על בניין עיריית תל אביב. העירייה אמנם משתמשת בתאורה להזדהות עם מדינות ואנשים שנפגעו בטרור, ובין השאר בריטניה, צרפת, רוסיה ומצרים. אולם איראן היא מדינת אויב מממנת טרור, שהיו אף אנשים שהביעו כלפיה שמחה לאיד על הפגיעה בחפים מפשע.

גם איראנים רבים הופתעו מהמחווה התל-אביבית. עמוד הפייסבוק “יו טיוב איראני” פרסם את התמונה, ובין התגובות שקיבל:

“בואו נתפלל שיהיה שלום. ישראל היא לא אויבת של איראן. למה המשטר (באיראן) מתערב במאבק בין הערבים וישראל? מה לזה ולאיראן? איראן נחשבת ערבית? […] למה לאיראן להתעסק עם ישראל? כשיהיה שלום איראן תהפוך לגן עדן ויבואו המון תיירים מישראל. בתקווה לשלום”.

“בוא’נה, האנשים הם בני אדם”

“זה מעשה נאצל, מה שעשתה ממשלת ישראל. במיוחד כשלמרבה הצער ממשלת איראן בכמה מקרים של פיגועי התאבדות בישראל לא הראתה שום השתתפות בצער, שזה דבר אנושי לעשות, ובאופן מזעזע, אפילו הביעה שביעות רצון”.

“שר המלחמה של ישראל אמר לעצמו: אם נצליח לסכסך בין האיראנים והערבים ולגרום למלחמה ענקית ביניהם, עשינו בכך וידוא הריגה [כלומר, אנחנו ננצח]. וזו ההזדמנות הטובה ביותר”.

“במקום ‘יו-טיוב איראני’ תקרא לעצמך ‘יו טיוב ישראלי'”

“BRAin washed bunch we are! We are all the same species, what separates us is the border and government! Shame on us:(”

“זה שקר. גם אילו היה אמת, היו שמים את האריה באמצע, לא את הלוגו הזה” (האריה היה במרכז דגלה של איראן בשלטון השאהים, לפני שהפכה לאיסלאמית, אז הוחלף במילה “אללה” ובין הפסים נוסף הכיתוב “אללה אכבר”).

מפעיל העמוד “יו טיוב איראני” כתב אצלו בתגובות: “חברים, אז נניח שזה באמת פוטושופ. אוקיי, מה פשעו העמים בשתי המדינות? יש לנו בעיה עם הממשלה, והממשלה היא דבר נפרד מהעם. יש לי חבר ישראלי, לקחתי את זה מהעמוד שלו (יכול להיות גם חברה). עצם זה שעשו כבוד זה ראוי לציון, וכל הכבוד לו! בואו נכבד את האנשים בשתי המדינות”

עיבוד מחשב של דגל איראן על בניין עיריית תל אביב לאות הזדהות אחרי הפיגועים בטהראן. יוצרים: דודי אביטן ואור רייכרט (למעלה); ארי רמז, 7.6.2017.

“לא יכול להיות. או שזה פוטושופ או שזה מקום אחר”, כתב אחד המגיבים, וצדק – זה אכן פוטושופ, ויותר מאחד – על אותו רעיון חשבו דודי אביטן (וביצע אור רייכרט) וארי רמז. שני האיורים הצליחו לשטות בתקשורת ובגולשים האיראניים.



מסתבר שהטרלתי את העולם הערבי.
כיף!
ולא נשכח את Dudi Avitan

Posted by Or Reichert on Thursday, June 8, 2017



מסתבר שהפוטושופ המרושל שעשיתי ברכבת ריגש איראנים בגולה.

תודה ל Lior Sternfeld ו Eli Bareket

Posted by Ari Remez on Friday, June 9, 2017



ד”ר תמר עילם גינדין מהמרכז האקדמי שלם ומרכז עזרי פרסמה את התמונה וכתבה בפרסית: “אני נקרעת פה מצחוק! אור רייכרט ודודי אביטן פרסמו את הסאטירה המפוטשפת הזאת (בניין עיריית ת”א, שמואר בימים אלה בצבעי דגל הגאווה), והעולם הסוני והערבי מאמין לזה!” (המוסלמים השיעים הם הרוב באיראן). אחד המגיבים כתב לה: “בתקווה שנגיע ליום שבו תמונות כאלה יהיו אמיתיות! כמובן, לא עם דגל הרפובליקה האסלאמית אלא עם דגל איראן”.

(עוד על איראן והאינטרנט בארכיון הטור של ד”ר תמר עילם גינדין, “מהנעשה באיראן“)


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

המחיר שגוגל תשלם על שירות השוואת המחירים עלול להגיע למיליארדים

נציבות התחרות האירופית, רגולטור ההגבלים העסקיים של הנציבות האירופית, שואפת לפסוק לפני חופשת הקיץ באוגוסט כי גוגל מפירה את חוקי ההגבלים העסקיים ופוגעת בתחרות בתחום חיפושי הקניות והשוואת המחירים, כך לפי דיווח של פו יון צ’י ברויטרס מפי שני מקורות שמכירים את הנושא. הנציבות האשימה את גוגל ב-2015 בכך שהיא מטה את תוצאות החיפוש של מוצרים לטובת שירות הקניות שלה, גוגל שופינג. החלטה נגד גוגל תאפשר לקנוס אותה בעד 10% מהמחזור השנתי הגלובלי (המחזור הגלובלי של גוגל ב-2016 עמד על 90 מיליארד דולר) ולהורות לה לחדול מהפגיעה בתחרות. גוגל והנציבות לא הגיבו לפרסום. אני מדבר על כך עוד מעט ביומן הערב של רשת ב’ עם רן בנימיני.

גוגל שופינג הוא שירות קניות מקוון עם מנגנון השוואת מחירים, שסוחרים צריכים לשלם כדי להכניס אליו מוצרים, כלומר הוא לא מהווה השוואה אובייקטיבית ובלתי-תלויה של המחירים בשוק. גוגל מקדמת את גוגל שופינג בתוצאות החיפוש שלה, כדי למשוך לשם גולשים שמחפשים מוצרים שונים. נציבות התחרות חוקרת את הנושא מזה שבע שנים, בעקבות תלונות רבות מצד מתחרים של החברה באירופה ובארה”ב.

הנציבות פרסמה בעבר הסבר על סוגיות ההגבלים העסקיים השונות של גוגל שהיא מטפלת בהן, במסגרת שלוש חקירות נפרדות. אחת מהסוגיות היתה “הדרך שבה גוגל מציגה לינקים לשירותי החיפוש הייעודיים שלה בתוך תוצאות חיפוש הווב שלה [תוצאות החיפוש הרגילות, ע”ק]. בנוסף לשירות הדגל של חיפוש ווב, גוגל מפעילה מספר שירותי חיפוש ייעודיים כמו גוגל שופינג, שמתמחה בחיפוש מוצרים […] גוגל מציגה באופן בולט לינקים לשירותי החיפוש המיוחדים שלה בתוך תוצאות חיפוש הווב שלה, ולא מיידעת את הגולשים על היחס המועדף הזה. לאור היחס המועדף של גוגל לשירותים שלה עצמה, סביר יותר שצרכנים לא ישתמשו בשירותים מתחרים שפוטנציאלית רלוונטיים להם יותר”.

חנות גוגל. תמונה: Gerswin Lee (cc-by-nc)

חנות גוגל. תמונה: Gerswin Lee (cc-by-nc)

עוד טענה הנציבות כי גוגל, שמחזיקה ב-90% משוק החיפוש האירופי, מציבה ומציגה באופן בולט את שירות השוואת הקניות שלה בדפי התוצאות הכלליים בלי קשר לאיכות ההמלצות; מפלה לטובה את גוגל שופינג לעומת שירותים אחרים, שאותם היא מענישה על כללים שונים בעונשים כגון הורדת דירוג; הצליחה לקדם את הגידול של גוגל שופינג וגוגל חיפוש מוצרים בזכות היחס המועדף, לעומת שירות פרוגל, הגלגול הראשון של גוגל שופינג, שלא זכה ליחס מועדף ולא הצליח; וכי הקידום של שירותי גוגל על חשבון שירותים מתחרים פוגע בצרכנים, שלא בהכרח מקבלים את תוצאות השוואת הקניות המתאימות ביותר לשאילתות שלהם, ובמתחרים, שהמניע שלהם לחדשנות יורד מכיוון שגוגל ממילא תקדם את השירותים שלה על חשבונם.

גוגל דחתה בזמנו את ההאשמה, וטענה כי הנציבות מתעלמת מהתחרות מצד קמעונאיות הרשת אמזון ואיביי. החברה ניסתה להגיע לפשרה מספר פעמים עם נציב התחרות האירופי הקודם, חואקין אלמוניה, אך ללא הצלחה. יורשתו, מרגרת’ה וסטגר, מפגינה קו קשוח יותר מול ענקית הטכנולוגיה, אומרים באתר סרצ’אנג’נלנד.

💸 ההומלס שעזר לפצועי מנצ’סטר לא השאיר כתובת למשלוח תרומות » 🎙️ האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

מייק אמריקה קאוופיף אגיין

קאוופיף? קובפיפי? נשיא ארה”ב, @RealDonaldTrump, כתב את הפייק-מילה covfefe בציוץ ביקורתי על התקשורת, והיא נכנסה להיסטוריה.

ציוץ ה-covfefe של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ

טראמפ משתמש בטוויטר בחוסר אחריות, כשהוא מזיק לחברות, לאנשים פרטיים ולממשלו. מייסד-שותף של טוויטר, אוון וויליאמס, התנצל (📁) על חלקה של טוויטר בעלייתו לשלטון של טראמפ. בהרבה מקומות בעמק הסיליקון לא אוהבים את טראמפ ואת המדיניות שלו – ענקיות הטכנומדיה, ובהן גוגל, אפל, פייסבוק ואמזון, גינו את החלטת טראמפ לפרוש מהסכם פריז העוסק באקלים ובפרט בהתחממות גלובלית.

52 אלף פאונד להומלס הנעלם

דרי רחוב היו בין אלו שסייעו לנפגעי פיגוע הטרור בהופעה של אריאנה גרנדה במנצ’סטר ארינה במנצ’סטר, אנגליה, ב-22/5, שבו נרצחו 22 אנשים ונפצעו 116. אחד מהם, כריס פרקר, שמתגורר ברחוב מזה כשנה, מקבץ נדבות בארינה באופן קבוע. הוא וישן באזור בערב שבו בוצע הפיגוע על ידי סלמן רמדאן עבדי, וסיפר לגרדיאן שהפיצוץ “הפיל אותי לרצפה והתרוממתי, ובמקום לברוח תחושת הבטן שלי אמרה לי לרוץ בחזרה לשם ולנסות לעזור. היו שם אנשים על הרצפה בכל מקום. ראיתי ילדה קטנה… לא היו לה רגליים. עטפתי אותה באחת מחולצות הממתג ואמרתי, ‘איפה אמא ואבא שלך?’ היא אמרה: ‘אבא שלי בעבודה, אמא שלי שם'”. הוא סיפר שסייע גם לאישה שסבלה מחבלות חמורות ברגל ובראש: “היא מתה בידיים שלי. היא היתה בשנות השישים לחייה וסיפרה שהיתה שם עם משפחתה. לא הפסקתי לבכות”.

למחרת הפיגוע פתח בריטי בשם מייקל ג’ונס קמפיין מימון-קהל עבור פרקר באתר גופאנדמי. הוא כתב שם שהסיפור של פרקר “התבלט בעיניי וגרם לי לעשות מאמץ לעזור לאחת מהאוכלוסיות היותר פגיעות בחברה שהפגינה חוסר-אנוכיות ואומץ משמעותיים”. לדבריו, “דרוּת-רחוב בארץ הזאת היא טרגדיה נפוצה, אבל זה לגמרי בלתי מתקבל על הדעת שמישהו שיכול להגיב בצורה כל כך הרואית בכזו סיטואציה מחרידה יצטרך להיות ברחוב. התקווה היא שהקמפיין הזה יתרום לעזור לכריס לצאת מהרחובות, וגם יכיר תודה על מעשיו”.

אריאנה גרנדה. תמונה: lindsaydaniella (cc-by-nd)

אריאנה גרנדה. תמונה: lindsaydaniella (cc-by-nd)

ג’ונס הציב את יעד הגיוס על אלף פאונד (כ-4600 שקל), אך הפרסום הביא לגיוס של 53,535 פאונד (כ-245 אלף שקל) מ-3781 מממנים ב-11 הימים של הקמפיין עד היום. אחת המגיבות לקמפיין הזדהתה כאמו של פרקר, ג’סיקה פרקר, וכתבה: “היי זה הבן שלי ואני נואשת ליצור קשר איתו, היינו מנוכרים תקופה ארוכה ולא היה לי מושג שהוא דר-רחוב. אני מאוד גאה בו וחושבת שאולי הוא זקוק לי כרגע xx”. בתגובה לתגובות האוהדות של המגיבים האחרים כתבה: “אני לא מאמינה לאהבה והתמיכה שאתם מראים לי ולבן שלי, זה מהמם ומאוד נדיב. […] משהו טוב יצא מכל הטירוף הזה”.

תגובת ג'סיקה פרקר לקמפיין מימון-הקהל עבור בנה, כריס פרקר, בגופאנדמי

שבוע אחרי השקת הקמפיין, המגייס ג’ונס כבר התמודד עם ספקנים. גולשת בשם מריסה לואו פגשה את ההומלס פרקר ברחוב, הצטלמה איתו וכתבה בפייסבוק: “הוא אמר לי דבר אחד, הוא עדיין הומלס! איך זה שעמודי גופאנדמי הוקמו, אלפים גוייסו אבל הוא עדיין ברחוב?”

פוסט פייסבוק של מריסה לואו, שפגשה את הדר-רחוב כריס פארקר

פוסט פייסבוק של מריסה לואו, שפגשה את הדר-רחוב כריס פארקר

“כמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם, העברת 50,000 היא לא סוגיה פשוטה”, כתב ג’ונס בעדכון למממנים, “ודורשת התייחסות מהרו”ח ומעו”דים, כמו גם מעובדי רווחה שעובדים עם דרי-רחוב ומכירים את כריס באופן אישי”. הוא הסביר שגופאנדמי גם לא מאפשרים לו להוציא חלק מהסכום ולתת אותו לפרקר. “אנחנו נפגשים עם כריס עכשיו לדון איך להתקדם ואם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות במקום להעביר את הכספים”. הוא גם פרסם סרטון של מפגש שלו עם פרקר, שבו ההומלס מודה לתורמים.

ביום חמישי כתב ג’ונס על הביקרות שהושמעה בנוגע אליו ולקמפיין, וטען כי “רוב חוסר שביעות הרצון מגיע מאלו שלא תרמו אבל אני מאמין שיש לזה השפעה על אנשים שכן, אז חשתי שזה חשוב לענות על כל מה שאני יכול”. הוא הזכיר שהקמפיין נפתח עם יעד של 1000 פאונד לעזור לכריס בטווח הקצר, והגיע ל-52 אלף פאונד, מה שסיבך את העניינים. עוד כתב ג’ונס:

אני רוצה להזכיר לכולם שכריס הוא אדם פגיע שבטווח של קצת יותר מ-8 ימים נאלץ להתמודד עם מתקפת טרור שבה מבוגרים וילדים נהרגו ונפצעו, איחוד עם אמו, סיקור עיתונאי חסר תקדים, האחריות וההשלכות של 10ות אלפי פאונדים שנתרמו לו, וכל זה בעודו תוהה איפה יאכל את הארוחה הבאה שלו או איפה ישהה בלילה.

ג’ונס סיפר שהציע מודל של קרן עם חמישה נאמנים, הוא מצד הקמפיין והתורמים, עו”ד, רו”ח, עובד רווחה שעובד עם דרי-רחוב ומומחה לתמיכה בדרי-רחוב. הוא הוסיף שגופאנדמי הסכימו לשחרר סכום קטן מהתרומה לטובת כיסוי צרכיו המידיים של פרקר, אלא שהוא נתקל בבעיה: “עם זאת לא הצלחתי ליצור איתו קשר היום.. עד שיווצר קשר ונגיע למסקנה משביעת רצון עם כריס, סביר להניח שתראו אותו ברחובות. המטרה הסופית שלנו היא שכריס ירד מהרחובות לצמיתות ויקבל הזדמנות שניה להצליח. מחשבה לטווח קצר יכולה להזיק מאוד”.

ג’ונס עדיין לא מצא את פרקר. בראיון לבאזפיד שהתפרסם היום סיפר ג’ונס: “הבעיה שיש לנו עכשיו היא שהוא לא אומר איפה הוא הולך להיות, הוא לא מגיע למקומות שבהם הוא אומר שהוא יהיה. ואני מנסה לארגן את כל זה מהצד השני של המדינה”. בעמוד הראשי של הקמפיין עדכן ג’ונס: “בעוד הקמפיין הזה אינו בקשר עם כריס כרגע, אני עושה מאמצים לאתר אותו דרך עיתונאים שדיווחו על הסיפור. ברגע שיאותר, אני אעדכן את הקמפיין בהתאם. במקרה שלא יתאפשר ליצור קשר, כל התרומות יוחזרו”.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ. היום הגיש את התוכנית אפי בן אברהם

🖕 #המאגר הביומטרי מתחיל. לייב-בלוג ממסיבת עיתונאים של רשות האוכלוסין

פרסומת של רשות האוכלוסין לתעודות חכמות והמאגר הביומטרי

השידור של עומר כביר בכלכליסט:

רשות האוכלוסין משיקה את הפיכת המאגר הביומטרי למנדטורי. מוזמנים לשלוח שאלות בנושא

Posted by ‎Calcalist כלכליסט‎ on Monday, May 29, 2017

הדוברים:

ברוך דדון, מנהל הפרויקט הביומטרי ברשות האוכלוסין וההגירה; אמנון שמואלי, מנכ"ל הרשות; עמוס ארבל, מנהל אגף מרשם ומעמד; וסבין חדד, דוברת הרשות

ברוך דדון, מנהל הפרויקט הביומטרי ברשות האוכלוסין וההגירה; אמנון שמואלי, מנכ”ל הרשות; עמוס ארבל, מנהל אגף מרשם ומעמד; וסבין חדד, דוברת הרשות

ברוך דדון, מנהל הפרויקט הביומטרי ברשות: בימים האחרונים הוציאו ברשות האוכלוסין כ-6500 דרכונים ביום (חצי-חצי בטוח וביומטרי) לעומת כ-4k בימים אחרים.

דדון אומר שבתקופת החגים תמיד עולה מספר ההנפקות, ומשער שזה גם קשור לפרסומים שמזהירים שאלו הימים האחרונים להוצאת תעודות לא-ביומטריות.

דוברת הרשות, סבין חדד, אומרת שהופצו הודעות וואטסאפ במשך 3-4 חודשים, שצריך למהר להנפיק ת”ז/דרכון עד ה-1.6 כי זה בחינם, ואחר כך יעלה כסף, בעוד שהאמת היא שת”ז היא בחינם למעט מקרים מיוחדים, ודרכון – אם היה לך דרכון רגיל שהתוקף הנותר בו הוא שנתיים ומעלה ורצית להחליף לביומטרי זה היה בחינם, אחרת זה עלה רגיל.

דדון: אתמול עשו 6114 דרכונים ו-3972 ת”ז – 10 אלפים מסמכים שרשות האוכלוסין הנפיקה אתמול – 40% מהדרכונים ביומטריים, ו-47% מהת”ז ביומטריות.

מצגת רשמית:

סה”כ תעודות זהות ביומטריות שהונפקו – 905,730 אלף תעודות (כ-36% מסך תעודות הזהות שהונפקו בתקופה המדוברת [3.5 השנים של הניסוי הביומטרי; ע”ק]).
סה”כ מסמכי נסיעה (דרכונים [ותעודות מעבר]) ביומטריים שהונפקו – 950,506 תעודות (כ-35% מסך מסמכי הנסיעה שהונפקו בתקופה).
סה”כ זהויות ביומטריות הקיימות במאגר – 1,207,288 זהויות.

התפלגות גילאי מנפיקי ת”ז ומסמכי נסיעה:

התפלגות גילאים בהנפקת ת"ז ביומטרית. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

התפלגות גילאים בהנפקת ת”ז ביומטרית. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

התפלגות גילאים בהנפקת מסמכי נסיעה (דרכונים ותעודות מעבר) ביומטריים. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

התפלגות גילאים בהנפקת מסמכי נסיעה (דרכונים ותעודות מעבר) ביומטריים. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

התפלגות מיגדר מנפיקי ת”ז ומסמכי נסיעה – רוב לגברים:

התפלגות מיגדרית בהנפקת מסמכי נסיעה (דרכונים ותעודות מעבר) ביומטריים. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

התפלגות מיגדרית בהנפקת מסמכי נסיעה (דרכונים ותעודות מעבר) ביומטריים. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

התפלגות מיגדרית בהנפקת תעודות זהות ביומטריות. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

התפלגות מיגדרית בהנפקת תעודות זהות ביומטריות. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

שאלה מטוויטר: “אתה יכול לשאול מה הקטע שבשדה התעופה חוטפים לאנשים את הדרכון ומכריחים אותם להצטלם במכונות של הביומטרי בתואנה ש’זה לא ביומטרי’?”

עד כאן.

ישראל: 🚖 כתב אישום נגד אובר 👎 חוות דעת נגד פייסבוק 🎙️ האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

פייסבוק אשר בארץ ישראל

היועץ המשפטי לממשלה חושב שפייסבוק צריכה להתמודד עם תביעות וטענות נגדה בישראל, כך נכתב בחוות דעת שהוגשה מטעמו לבית המשפט העליון.

אוהד בן חמו, משתמש פייסבוק, הגיש בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה בגובה 400 מיליון דולר, בטענה שפגעה בפרטיות המשתמשים כשקראה את הודעותיהם הפרטיות בלי הסכמתם מראש, ולא רשמה את מאגרי המידע שלה אצל רשם מאגרי המידע. פייסבוק ביקשה לסלק את הבקשה על הסף, מכיוון שלפי הסכם השימוש שלה, כל תביעה נגדה חייבת להיות מוגשת בקליפורניה. התובע טען שמדובר בסעיף מקפח בחוזה אחיד, בית המשפט המחוזי בלוד קיבל את טענתו.

כתיבה במחברת פייסבוק עם עט פייסבוק. תמונה: Sarah Marshall (cc-by)

עט ומחברת פייסבוק. תמונה: Sarah Marshall (cc-by)

פייסבוק ערערה לעליון. בית המשפט העליון ביקש את חוות דעתו של היועמ”ש לפני שיפסוק בנושא. את חוות הדעת מטעם היועמ”ש כתבה עו”ד לימור פלד, ממונה על עניינים אזרחיים בפרקליטות המדינה:

לגישת היועץ המשפטי לממשלה, כאשר מדובר בחוזה אחיד, אין לבחון את תניית השיפוט במשקפיים הרגילים של חופש ההתקשרות החוזי, וזאת מאחר שחוזים מעין אלה אינם משקפיים הסכמה אמיתית של לקוח. […] התנייה הקובעת, כי התדיינות בין הצדדים תתקיים בקליפורניה, דהיינו במקום הנוח לספק, עשויה להרתיע את המשתמשים בישראל מלתבוע את החברה. תביעה נגד פייסבוק, במדינת קליפורניה, תהיה בעלת עלויות רבות בהן, הוצאות הכוללות העסקת עורך דין זר, נסיעות לחוץ לארץ לצורך ההכנות להתדיינות ולהתדיינות עצמה, הוצאות נוספות אפשריות בכל מה שקשור לעדים ולמומחים, וכן הצורך להתמודד עם התדיינות בשפה זרה. על כן, היועץ המשפטי לממשלה סבור, כי תניית השיפוט הזר, המופיעה בהסכם ההצטרפות לפייסבוק, הינה תנייה מקפחת בחוזה אחיד. […] כמדיניות ראויה בתחום השיווק הצרכני, במקום בו הספק מטריח עצמו ומגיע עד למקום מושבו של הלקוח, ומשקיע מאמצים בשיווק וכריתת עסקאות על מנת להרחיב את היקף עסקיו ורווחיו, עליו להיות נכון לעמוד מאחורי התחייבויותיו, ולאפשר ללקוח לממש את הזכויות העומדות לו כתוצאה מהעסקה בלא קושי.

בירור לפי [הדין בקליפורניה] עשוי להעניק [לפייסבוק] יתרון משמעותי על פני צרכנים ממדינה אחרת שאינם פועלים לפי דין זה ואינם מכירים את הדין הקליפורני. זאת ועוד, ניהול התיק על פי הדין הזר עלול להרתיע תובע, שכן הדבר מחייב לימוד עקרונותיה של שיטה משפטית זרה ולא מוכרת ומביא להגדלת העלויות שלו בבירור הסכסוך. […] לחברה בין-לאומית גדולה הבוחרת להרחיב את עסקיה באופן גלובאלי ולקיים את עסקיה במדינת ישראל, קיימת יכולת משפטית וכלכלית לברר סכסוכים בבית משפט בישראל על פי הדין הישראלי. יכולת שאיננה מתקיימת בהכרח כשמדובר בצרכניה של חברה זו.

החלטה של בית המשפט העליון בנושא, לכל כיוון, תהיה תקדימית לא רק לגבי פייסבוק אלא גם לגבי חברות גלובליות אחרות.

מפייסבוק ישראל לא נמסרה תגובה על חוות הדעת.

להורדה (PDF, 607KB)

ועוד על פייסבוק – החברה סגרה היום את דף הפייסבוק של “מזבלה” של דורי בן ישראל, שתובע את החברה על חסימת תכניו והגדרת אתרו כסיכון סייבראבטחה וכספאם. מפייסבוק ישראל נמסר בתגובה: “יש לנו מדיניות ברורה ואנו נוקטים פעולה כאשר מישהו מנסה להשתמש בפייסבוק כדי לחשוף מידע אישי ללא רשות. אנו עושים זאת בצורה הוגנת ומאוזנת, ללא התחשבות באנשים או בארגונים המעורבים בכך”.

אובר עומדת לדין בישראל

משרד התחבורה הגיש החודש כתב אישום נגד אובר, מנהלה בישראל יוני גריפמן ושישה נהגים שפעלו באמצעותה בישראל על הסעת נוסעים בתשלום ללא רשיון. לפי כתב האישום, פקחים סמויים הזמינו נסיעות באמצעות האפליקציה של אובר ישראל, וזו קישרה ביניהם לבין נהגים שאין להם מונית ורשיון נהיגה על מונית. הנהגים הסיעו ברכביהם את הנוסעים וגבו תשלום דרך האפליקציה באמצעות כרטיס אשראי. אובר ישראל גבתה מהנהגים 25% עמלה, אף שאין לה רשיון לניהול הפעלת מוניות, משרד הסעות, או כל כלי רכב להסעת נוסעים בתשלום. לפי דה-מרקר, שניים מהעדים בתביעה הם עובדי המתחרה גטטקסי.

לאובר יש שירות להזמנת מוניות, בדומה לגטטקסי, ושירות בשם אובראקס, שבו נהגים פרטיים אוספים ומסיעים נוסעים ברכביהם הפרטיים. שירות כזה אינו חוקי במדינות רבות, ובהן ישראל, שמחייבת החזקת רשיון נהיגה מיוחד ומונית לשם איסוף נוסעים בתשלום. שר התחבורה ולא הבטחון, ישראל כץ, מתנגד לכניסה של שירותים כאלו לישראל, בטענה שהם פוגעים בנהגי המוניות ועוזרים לבעלי ההון.

caption id=”attachment_69116″ align=”aligncenter” width=”450″]אפליקציית הזמנת הנסיעות אובר. תמונה: freestocks.org (נחלת הכלל) אפליקציית אובר. תמונה: freestocks.org (נחלת הכלל)[/caption]

אובר השיקה בישראל שירות בשם אוברנייט, שהחברה מגדירה כשירות שיתוף-נסיעות, קארפול, שכמוהו מפעילות גם ווייז ומוביט, ובו הנוסעים מצטרפים לנסיעה פרטית שממילא מתרחשת ומשתתפים בהוצאות.

אלא שבניגוד לקארפול של ווייז ומוביט, המשתמשים בשירות של אובר לא חייבים להצטרף לנסיעה קיימת אלא יכולים מזמינים נסיעה – כלומר, הנהג מגיע במיוחד לאסוף אותם; ולפי תלונות של משתמשים, התעריף מופרז, משום שהוא כולל גם הוצאות החזקת רכב וירידת ערך, כלומר לכאורה עקיפת האיסור לגבות תשלום על נסיעות על ידי הגדלת רכיב ההשתתפות. משרד התחבורה זימן לבירור בנושא את גרייפמן, מנכ”ל אובר ישראל, בחודש מרץ, ולפי דה-מרקר היתה כוונה לזמן גם את בכירי ווייז לתשאול בנושא.

מאובר ישראל נמסר בתגובה לכלי התקשורת השונים: “פיילוט uberNIGHT נבנה בהתאם לרגולציה בישראל, בדומה לאפליקציות נוספות שפועלות בשוק הישראלי למטרת החזר הוצאות”.

צורת הפעולה הזו של אובר אינה חריגה – התנהלות החברה מתאפיינת באגרסיביות עד כדי עבירה על תקנות וחוקים במקומות רבים בעולם, והחברה גם שיפתה נהגים שנקנסו על הסעות בלתי חוקיות שביצעו עבורה. במרץ השנה חשף הניו יורק טיימס כי החברה הפעילה תוכנית בשם גרייבול, שבמסגרתה סימנה אנשי אכיפה ורגולציה וחסמה בפניהם את השימוש התקין באפליקציה, כדי שלא יוכלו להזמין הסעות ולתעד הפרות של החוק. לאחר החשיפה הודיעה החברה שתפסיק להשתמש בתוכנית נגד רגולטורים, והנושא נמצא בחקירה פדרלית.

אף שאובר ישראל מקפידה להבהיר שהיא פועלת לפי הרגולציה, החברה מבינה שהיא תמצא גם תמיכה וגם לקוחות בישראל לשירות הסעות על ידי נהגים פרטיים. בתחילת אפריל פרסמה החברה בפייסבוק מודעה שקוראת לנהגים פרטיים להירשם לנהוג עם אובר, שמפנה לטופס הצטרפות באתר הרשמי של החברה. “בעלי רכב פרטי? נרשמים עכשיו לנהוג עם Uber – הנוסעים כבר מחכים לך! בונוס מובטח! 💰💰💰”, נכתב בפוסט, ובפריוויו של המודעה: “בוא לנהוג עם Uber ברכב הפרטי שלך בתל-אביב והסביבה. שירות חדש מבית Uber לבעלי רכבים פרטיים. הירשם עכשיו!” התגובות לפוסט משמשות במה למריבות בין תומכי ומתנגדי השירות, ובהם נהגי מוניות שמוחים על הפגיעה בפרנסתם.

מודעת פייסבוק של אובר לנהגים פרטיים. צילומסך מה-27.5.2017

מודעת פייסבוק של אובר ישראל לנהגים פרטיים


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ. היום מגישה את התוכנית אילאיל שחר

👿 כללי פייסבוק לגבי איומי טרור, שיח שנאה, גזענות והכחשת שואה

איומי טרור, שיח שנאה, גזענות והכחשת שואה מתקיימים בפייסבוק, ודורשים מהחברה לקבוע מדיניות שמנווטת בין חוקים מקומיים, חופש ביטוי ודיון ציבורי שיותיר אצלה את המשתמשים, מניעת סיכון חיים ושמירה על פלטפורמה ידידותית למפרסמים. הערב אדבר בתוכנית “לונדון את קירשנבאום” בערוץ 10 על “מסמכי פייסבוק“, החשיפה של הגרדיאן על כללי סינון ומחיקת התכנים של פייסבוק.

טרוריסטים משתמשים ברשתות חברתיות להשמיע איומים בטרור כדי להטיל אימה, חלק ממטרותיו של הטרור, וכן לגייס פעילים ולהפיץ את מסריהם. בחודש אוגוסט 2016 טיפלו מסנני התכנים האנושיים של פייסבוק בכ-1300 “איומי טרור אמינים” באתר, וביצעו בהם אסקלציה, כלומר דיווח למנהלים בכירים בפייסבוק, שחסמו או ניטרלו 311 פוסטים וחשבונות. 8 מהפוסטים טופלו על ידי צוות נגד-טרור של החברה.

ואלו רק התכנים שמתפרסמים ברשת החברתית ומדווחים על ידי גולשים . הגרדיאן מדווח שיותר ממחצית תכני הטרור שפייסבוק מסירה מאותרים על ידי תוכנה, שמנטרת פעילות של “חשבונות הידועים כרעים” וחשבונות שקשורים אליהם, מזהה את התכנים הקיצוניים ומיירטת אותם מיידית.

נמלת ענק תוקפת את פייסבוק. תמונה:  Max Warren (cc-by-nd)

נמלת ענק תוקפת את פייסבוק. תמונה: Max Warren (cc-by-nd)

פייסבוק לא תמיד תסיר תכני הכחשת שואה, בנימוק שהיא “אינה מקדמת בברכה חוק מקומי שעומד כמכשול בפני עולם פתוח ומחובר”. החברה תחסום תכני הכחשת שואה רק אם “אנחנו נעמוד בפני סכנה של חסימה במדינה או סכנה משפטית”.

לפי המדריך של החברה, “בכ-14 מדינות יש חקיקה בספרי החוקים שלהן שאוסרת לטעון שההיקף של המוות והחומרה של השואה מוגזמים. פחות ממחצית מהמדינות עם החוקים הללו אוכפים אותן. אנחנו חוסמים בהתאם לדיווחים רק באותן מדינות שפועלות בנושא מולנו באופן אקטיבי”. אותן מדינות הן ישראל, גרמניה, אוסטריה וצרפת, “אנחנו נשתמש בגאוחסימה [חסימת תכנים רק בפני גולשים מאזורים גאוגרפיים מסויימים, ע”ק] רק אם המדינה נקטה בצעדים מספקים להראות שהחוק המקומי מתיר צנזורה במקרה הזה”, נכתב במדריך.

אגב, הכחשת פיגועי 11 בספטמבר מותרת.

פייסבוק טוענת במדריכים שלה שאינה מתירה שיח שנאה, אבל כן מעודדת את קהילתה לאתגר רעיונות, מוסדות, אירועים ומנהגים. החברה מסבירה שהיא מגינה על בני אדם, לא על רעיונות, על מאמינים של דת ולא על הדת, על אנשים ממדינה מסויימת אך לא על מדינות.

היחס של פייסבוק לתכני שנאה נראה סובלני מאוד מאוד. החברה מתירה השמצה של מהגרים ושל דתות עד לרמה של גזענות/שנאנות מפורשת – למשל: “איסלאם היא דת של שינאה. סיגרו את הגבולות בפני מהגרים מוסלמים עד שנבין מה לעזאזל קורה”; “מהגרים הם מטונפים”; “מהגרים מקסיקנים הם אוכלי חינם שמוצצים את כספי המסים שאין לנו”; ו”מהגרים הם גנבים ושודדים”. אולם את המהגרים אסור “להשוות לסוגים אחרים של פושעים, למשל אנסים, מנצלים מינית של ילדים, רוצחים או טרוריסטים”. מותר להגיד ש”כל הטרוריסטים מוסלמים”, אך לא ש”כל המוסלמים טרוריסטים”. מותר להשתמש בזיהוי לאומי/אתני/דתי כקללה (“אתה כזה יהודי (You are such a Jew)”), ולטעון שעם מסויים הוא עליון (“הצרפתים הכי טובים”), אך לא לטעון שהוא עליון בעוד עם אחר הוא נחות (“אירים הם הכי טובים, אבל האמת שהצרפתים דפוקים [sucks במקור, ע”ק]”).

החברה הגדירה “קטגוריה מוגנת” לקבוצות מסויימות, שתכני שנאה נגדם יימחקו. בקטגוריה הזאת נכללת בין השאר נטייה מינית (החברה מדגימה זאת עם הנטיות הטרו, הומו, בי, א-מיני), ולא נכללת בה אידיאולוגיה פוליטית (דוגמאות: רפובליקנים, דמוקרטים, סוציאליסטים, קומוניסטים, מהפכנים).

עוד בנושא: מדיניות פייסבוק לגבי איומים באלימות, בריונות, דמויות ציבוריות, לעג לבעלי מוגבלויות, פגיעה עצמית והתאבדויות.

🚧 “מסמכי פייסבוק”: הגרדיאן חושף את מדיניות הסינון של הרשת החברתית

אדלשטיין: “ירושלים השלמה ויהודה ושומרון, בדיוק כמו הגליל והנגב, השפלה והגולן – יישארו לנצח בריבונות ישראל” » שוברים אמברגו

ביצה שבורה. צילום: Nick Wheeler (cc-by-nc-sa)

רוצים לקרוא את נאומו של יו”ר הכנסת יולי אדלשטיין ליום ירושלים? ערן סידיס, דובר אדלשטיין, שלח את הנאום באמברגו לפרסום עד נשיאת הנאום, אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.

תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. תמונה: דוברות הכנסת (cc-by-sa)

אמברגו עד נשיאת הנאום

אדלשטיין במליאה: ” ירושלים השלמה ויהודה ושומרון, בדיוק כמו הגליל והנגב, השפלה והגולן -יישארו לנצח בריבונות ישראל”
יו”ר הכנסת, יולי (יואל) אדלשטיין נאם היום במליאה במסגרת ישיבת הכנסת לפתיחת חגיגות היובל לשחרור ירושלים. אדשלטיין אמר בנאומו כי : “מעולם לא נותק הקשר בין העם היהודי לירושלים – והוא לעולם לא יינתק. לצערי בזמן האחרון נשמעים קולות, מבית ומחוץ, שמערערים על העובדה הפשוטה הזו. ארגונים בינלאומיים כמו אונסק”ו מפקפקים בקשר שלנו לירושלים, ותנועות מקומיות קוראות לוותר על חלקים ממנה. חגיגות היובל הן ההזדמנות לומר שוב, בקול גדול: ירושלים לעולם לא תחולק שנית! לא נסכים שייקרעו חלקים מהעיר שחוברה לה יחדיו, ולא ניתן שהאמת ההיסטורית תסולף לטובת אינטרסים זרים”.
אדלשטיין בירך את נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שעמד אתמול בירושלים והכריז כי “הקשר של עם ישראל לירושלים, הוא עתיק ונצחי עוד מימי דוד המלך”.
“זוהי אמת חד משמעית, ואין בלתה”, אמר אדלשטיין. “ירושלים השלמה ויהודה ושומרון, בדיוק כמו הגליל והנגב, השפלה והגולן – יישארו לנצח בריבונות ישראל, וימשיכו לשגשג ולהתפתח בעזרת ה’ עוד ועוד, למרות כל הקשיים ועל אף כל האתגרים. לירושלים אין רק עבר מזהיר, אלא גם הווה נפלא ועתיד מבטיח. היום, אולי יותר מאי פעם, זו עיר כלילת יופי, שמכל העולם באים ליהנות וללמוד ממנה”.
“עלינו להמשיך לבנות בירושלים; עלינו להמשיך לפתח את העיר, לטובת כל תושביה; עלינו להמשיך ולהעמיק את החיבור בין הקהילות השונות בעיר, לקדם ביניהן שותפות כנה ומכבדת, ולמצוא דרכים לפתור את המחלוקות בעיר בדרכי שלום. אני משוכנע שכשם שהצלחנו לעמוד באתגרים בחמישים בשנים הקודמות – כך נצליח גם בחמישים השנים הבאות”.

לדף הבא →