חרדים מנסים להפוך את קו 140 של דן לקו הפרדה מפלה נשים

הפוסט הזה הוא העתק של מכתב ששלחתי לגורמים בחברת דן, במשרד התחבורה ובנציבות תלונות הציבור ובמקביל לעיתונאים, אחרי שנמאס לי להרגיש מושפלת מידי יום. המכתב עוסק בתופעה נקודתית של קו אוטובוס אותו חרדים מנסים להפוך בכח לקו הפרדה ותוך כדי מטרידים ומשפילים נוסעים אחרים, אבל הוא נוגע לכל אחד ואחת. היום זה קו אוטובוס חילוני שמנסים להפוך למופרד, מחר זה מקומות בילוי סגורים, סנקציות על מסעדות לא כשרות, איסור על מכירת חמץ בפסח ואפשר להמשיך בנסיונות הכפייה הדתית ברשימה שתכפיל את אורך הפוסט. אומרים שכל מסע גדול מתחיל בצעד קטן. עיזרו לי להפיץ את הפוסט הזה, שתפו אותו עם חברים, הגיבו והזמינו אחרים להגיב – כל תגובה שלכם, מחאה, והתייחסות היא חשובה. בשביל החופש של כולנו.

[עדכון] אירוע מחאה יתקיים ב-28.2 [\עדכון]

המכתב המלא:

קו מס’ 140 הוא קו אוטובוס עירוני המפעילה חברת דן ומקשר בין בת-ים, חולון, תל-אביב, רמת-גן ובני-ברק. זהו קו אקספרס חדש יחסית בן מספר שנים שנוסע דרך נתיבי איילון, ולמעשה וזוהי הדרך המהירה ביותר להגיע מבת-ים לת”א או ר”ג וההיפך בתחבורה ציבורית, בהיעדר קווי אקספרס אחרים או רכבת בעיר. האלטרנטיבות לו הן שני קווים, 40 ו-42, שהנסיעה בהם אורכת כשעה יותר מבקו 140. מסלול הקו נותן מענה למאות נוסעים מידי יום שנוסעים למקומות עבודתם בת”א ור”ג מבת-ים וחולון, משום שהוא עובר באיזורי עסקים מרכזיים כמו קניון עזריאלי, תחנת רכבת מרכז, מתחם הבורסה, קניון איילון ורמת-החי”ל. הקו מתחיל את מסלולו בשכונת באבוב בבת-ים, שכונה חרדית, ומסיים אותו במסוף קהילות יעקב בבני-ברק, ולכן הוא משמש גם קהל גדול מאוד של חרדים.

בימי ראשון וחמישי, בהם הציבור החרדי נוסע אל הישיבות ובחזרה, נוסעים בו אזרחים רבים עם מזוודות, שקיות קניות, עגלות ילדים וציוד רב שהופך את המעבר באוטובוס למסוכן וכמעט בלתי אפשרי. סוג האוטובוס המשמש את הקו הוא מפרקי (“אקורדיון”) וללא תא-מטען, ולעתים קרובות הציוד מונח על מקומות ישיבה שניתן להשתמש בהם, אך הנוסעים מסרבים להוריד אותם או לא יכולים בגלל העומס הרב.

לעובדה זו לכאורה אין חשיבות, אלא שלאחרונה נוסעים בקו מנהיגים כפייה דתית על הנוסעים בו, בעיקר בימים ובשעות בהן יש רוב חרדי בקו.

כמי שנוסעת בקו הזה באופן קבוע ויום-יומי מיום הקמתו, הייתי עדה ואף חשתי על בשרי בחודשים האחרונים בתופעה שהולכת ומחריפה של כפייה דתית וניסיונות ליצור הפרדה בין גברים ונשים באוטובוס, בקו שהוא כאמור קו רגיל העובר באיזורי העסקים המרכזיים ביותר בגוש דן, ולא קו הפרדה בסביבה חרדית. לעתים קרובות, אברכים מבקשים מנשים לקום ולשבת ליד אישה אחרת על-מנת שהם יוכלו לשבת בהתאם לאמונתם. הבקשה, שלכשעצמה לא לגיטימית ומפריעה לרווחתם של נוסעים אחרים בקו, לעתים מסתיימת ללא מהומות כאשר האישה בוחרת להיכנע ולהיענות לבקשה, או שלא להיענות לה. במקרים רבים אחרים, הבקשה הופכת לדרישה, וגברים חרדים משפילים נשים חילוניות בקו שלא נענות לבקשתם בקללות, צעקות ואיחולים כאלה ואחרים מבלי שעשו דבר.

במקרה שחוויתי על בשרי, ביקשתי לשבת במקום הפנוי האחרון שנותר באוטובוס, ספסל ישיבה לשניים שבאחד המושבים בו ישב גבר חרדי. ביקשתי ממנו לאפשר לי לשבת וזה סירב. אותו נוסע הטיח בי שאין שום סיבה שהוא יעמוד כדי שאני אשב, ופתח ברצף של קללות, גידופים והשפלות על חוצפתי, פריצותי ושלל אסונות של העם היהודי בהם אני אשמה, משום שביקשתי לשבת במקום פנוי באוטובוס, עליו שילמתי מחיר נסיעה מלא.

המקרה הזה הוא רק אחד מיני רבים שהייתי עדה להם וחוויתי ונדמה כי מיום ליום התופעה הולכת ומחריפה. כנוסעת קבועה בקו נראה כי ציבור הנוסעים החילוני מתרחק מהקו כדי להימנע מחיכוכים ועימותים, ורוב חרדי בנסיעות משליט טרור על הנוסעים החילונים שהפכו בו למיעוט. הנסיעה בקו 140 עבור חילונים, ובייחוד לנשים חילוניות, הפכה למסע השפלות וחיכוכים בלתי אפשרי עם קומץ של קיצונים שמפריעים לרווחת הנוסעים ולמהלך התקין של הנסיעה.

לא ייתכן כי נשים יושפלו על בסיס יום-יומי רק משום שהן נשים, או שקומץ של קיצונים ישליט טרור באלימות מילולית ואיומים באלימות פיזית על נוסעי תחבורה ציבורית. זהו דפוס המתאים למשטרים חשוכים ממאות קודמות, ובהחלט לא למדינה דמוקרטית בשנת 2010. על חברת דן שמפעילה את הקו להתייחס לבעיה ולספק פיתרון שיספק את כלל ציבור הנוסעים בקו.

אם חברת דן מעוניינת להנהיג מדיניות השמורה למדינות חשוכות ולהפוך את הקו לקו הפרדה, עליה לעשות זאת ולספק קו חלופי לחילונים. אם לא:
1. על חברת דן לספק פיתרון לבעיית עומס הציוד האישי של הנוסעים בקו, שחוסם את נתיבי המעבר באוטובוס ומסכן את שלומם של הנוסעים.
2. על נהגי האוטובוס להתערב במקרים מהסוג שתוארו ולוודא כי כל הנוסעים בקו ייסעו בו ללא הטרדות והשפלות תוך שמירה על כבודם.
3. על חברת דן לספק שילוט מתאים באוטובוסים המבהיר שהקו הינו קו רגיל ובו נוסעים גברים ונשים ללא הפרדה.

העתקים:
מנכ”ל דן חברה לתחבורה ציבורית בע”מ, מר שמואל רפאלי
נציב קבילות הציבור, חברת דן לתחבורה ציבורית בע”מ, מר משה קריטי
שר התחבורה, חה”כ ישראל כץ
נציבות תלונות הציבור
ר’ עיריית בת-ים, מר שלומי לחיאני
ר’ עיריית רמת-גן, מר צבי בר
ר’ עיריית תל-אביב, מר רון חולדאי

אתי סורוז’ון היא סטודנטית לתקשורת באוניברסיטה הפתוחה, מנהלת לקוחות בבלינק, בלוגרית ומנהלת פורומים

עוד על קווי אפרטהייד וכפייה דתית >>