למה אני מאמין רק לאדוויל ליקווי-ג’לס
פוסט של אחי רז, פלייס הולדר
ההבנה שלי ברוקחות מינימלית, אבל איכשהו אני יודע שהחומר הפעיל במשככי כאבים תופס אחוז זעום מהקפסולה שמאחסנת אותו. היה לי פעם קודאין בבית. זה אמור להיות משהו די חזק – לשיעול וכאבים הובטח בחוברת – אבל בחיי שלא יצא לי ממנו כלום. הוא היה כל כך קטן.
קראתי לא מזמן שבימים הראשונים של Blogger, כשהיית פותח שם בלוג חדש, הוא היה מעלה כתובית בנוסח “המתן! אנחנו יוצרים לך את הבלוג”. למעשה, לא היה בזה שום צורך. הבלוג החדש נוצר תוך עשירית שניה. אבל בבדיקות משתמשים הם גילו שאנשים פשוט לא מאמינים שזה קורה כל כך מהר. “זה הכל? משהו כנראה לא בסדר”.
זאת בדיוק הבעיה שלי עם קפסולות קטנות מדי, או כאלה שנראות כמו גבב של אבק אפרפר. אני פשוט לא מאמין להן. לכן, מכל הכדורים שאני מכיר, אדוויל הוא התרופה המושלמת. יכול להיות שהרוקחים שעשו אותו באמת חכמים יותר, לא יודע, אבל מבחינתי זה קודם כל עיצוב. הנה מה שהופך את אדוויל למעולה כל כך:
1. יש עסיס נוזלי עם לוק&פיל רפואי בתוכו, ואפשר ממש לראות אותו! והוא ירוק בהיר!! זה בריא!!!
2. הגודל שלו מושלם. גדול מספיק כדי להעלים את כל הכאבים, אבל לא גדול מדי שעלול להתקע לי בגרון*.
3. תחזיקו כדור אדוויל ביד ותלחצו טיפה. זה תמיד מרגיש כאילו הוא מלא ב-5% מעבר לקיבולת המקסימלית שלו, ועומד להתפוצץ מאושר. מישהו שם כנראה הכניס בטעות אקסטרה בריאות לתרופה שלי.
* ויטמינים הם תמיד ענקיים, כי כנראה שזה שוק שלא מגלגל מספיק בשביל לשכור מעצבי מוצר טובים. או שסתם קניתי ברנד זול מדי. הם היו כל כך גדולים, שלא האמנתי שאני אמור להכניס אותם בשלמותם לגרון, אז חתכתי לחצי. זאת היתה טעות. הוא נתקע בכל זאת, וגם שרט לי את הוושט.
________________________
אחי רז הוא מעצב חוויית משתמש ויועץ ווב עצמאי. בעל הבלוג פלייס הולדר, שם התפרסם הפוסט במקור. אחי רז כתב על למה עיצוב טוב עדיף על עיצוב גרוע בגליון פברואר 2011
כך תסבירו בקלות ובקצרה למה עיצוב טוב עדיף על עיצוב גרוע
פוסט של אחי רז, פלייס הולדר
לא פעם מתעוררות אצל אנשים תהיות רדומות באשר לתרומה האמיתית של עיצוב הממשק והעיצוב הגרפי לשורה התחתונה (ולא משנה כרגע אם היא כסף, משתמשים יחודיים, תדמית, או כל פרמטר אחר). אשקר אם אומר שאצלי לא מתעוררות תהיות דומות מפעם בפעם, ובהחלט רוצה לקוות שאני לא היחיד שזה קורה לו בביזנס (אני אצא ממש אידיוט אם זה ככה, הא?)
בכל אופן, בדיוק בשביל הרהורים כאלה, טוב שמדי פעם מפעפעות היישר ללב המיינסטרים דוגמאות מובהקות לחוויה גרועה מכף רגל ועד ראש. מקרים כל כך בוטים של חוסר מחשבה, תכנון וליקויים עיצוביים, שגם מי שזה לא הדיי ג’וב שלו חוטף צמרמורת. וחשוב אולי יותר מכל במקרה הספציפי שלפנינו: דוגמה לעיצוב שבאופן מובהק פוגע בהכנסות של המוצר.
איך לעשות את זה נכון
כולם מדברים בזמן האחרון על שירותי הקופונים, וכמובן שבמדינת המעאכרים הזאת כבר יש איזה 92 מתחרים, וכל יום מתווסף עוד אחד לרשימה. מכיוון שאני סאקר של שופינג, אני מנוי על כולם, ואוהב לפתוח עם המבצעים האלה את הבוקר. זה מרגיע אותי, ומדי פעם אני גם קונה איזה קופון.
עכשיו, לכאורה אין פה אתגר גדול מדי. מייל יומי, עם מבצע אחד, שניים או שלושה, תמונה יפה, אינדיקציה צעקנית לאחוזי החיסכון, וכפתור הנעה לפעולה עצום. אז בואו נתחיל באמת באיך לעשות את זה נכון.
הדרך הבטוחה והקלה ביותר, כמו שאתם יכולים לראות כאן למטה, במבצע היומי של באליגם, היא לשכתב – או לשאוב השראה בשפתנו עיצוב שידוע שהוא עובד. בעולם הדילים, לא צריך לחפור יותר מדי. יש שחקן אחד מרכזי, שקוראים לו גרופון, וכל מי שניגש להקים מיזם דילים הולך ללמוד מהם. אפשר להגיד הרבה דברים על העתקה ממוצר מצליח (כדאי לקרוא מה ג’ייקוב נילסן חושב בנושא), אבל זאת ככל הנראה האופציה הכי פחות מסוכנת, וככל הנראה גם הזולה מכולן. בעולם הזה, של רשימות תפוצה בנות עמוד בודד עם תרחישי שימוש מאוד ברורים ומוגבלים, אני מוכן להסתכן ולומר שהיא כנראה גם הדרך הכי חכמה. אז כל הכבוד לבאליגם (וגם ל-Buy2 של וואלה! מקו, בין השאר). אני באמת חושב שלא היה צריך ללכת רחוק יותר במקרה הזה.
איך עושים את זה לא נכון
מנגד, קחו את המוצר המקביל של Ynet, שקוראים לו BigDeal (המייל היומי מהם נמצא כאן למטה. האתר דווקא נראה כמו שצריך) ותראו איך הדבר האחרון שבא לכם לעשות זה לקנות ממנו דיל. קודם כל, כי לא ברור שזה מה שהמייל הזה רוצה שתעשו. אם אצל באליגם יש כפתור ירוק ענק שאומר “קנה”, ב-BigDeal אף אחד לא טורח להזכיר מה אמורים לעשות פה, למרות שלמייל הזה יש רק מטרה אחת. בניגוד למה שעשוי להתפרש ממנו, המטרה הזאת היא לא שתגזרו אותו בקו המקווקוו, אלא שתקנו מארזי עדשות מגע בחצי מחיר.
הלאה. בעוד אצל באליגם ודומיו ברור מאוד איזה מוצר עומד למכירה, בביגדיל צריך להתאמץ ממש כדי לפענח את העניין. הפונטים קטנים מאוד, ובהצעות הנוספות קורה הבלתי ייאמן ושמות המוצרים נחתכים באמצע! האם סביר לצפות ממישהו לקנות “פדיקור דגים gar…” או “עיצוב עוגות קפו…”? (קראתי שבאפל אף אחד לא מסתכל על סקיצות עם כותרות סטייל “לורם איפסום” או “כאן תהיה כותרת”, אלא רק על טקסטים אמיתיים. זה בדיוק מה שהיה מונע את התקלה המטופשת הזאת).
נוסף על כל הצרות האלה, התמונות קטנות מכדי שאפשר יהיה ללמוד מהן משהו על המוצר שהן מלוות. 3 מתוך 4 התמונות התחתונות סתומות לחלוטין, ויוצרות אפקט הפוך מהמטרה שלשמן הן הוכנסו: במקום להדגיש את המוצרים, הן יוצרות רעש שלא מאפשר להתמקד במבצעים.
עכשיו נשאלת השאלה, האם הייתם קונים מהחבר’ה האלה פדיקור דגים. וזה, בקצרה, הסיבה בשבגללה עיצוב טוב עדיף על עיצוב גרוע.
________________________
אחי רז הוא מעצב חוויית משתמש ויועץ ווב עצמאי. בעל הבלוג פלייס הולדר, שם התפרסם הפוסט במקור
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
