מיברג שולח ספאם
[עדכון 3.11.2009: כאן אפשר לקרוא תגובה של שותפתו של מיברג, והתייחסות שלי]
רון מיברג עדכן בבלוג של דבורית שרגל על העיכוב בהשקת אתרו, ובינתיים שלח ספאם לשלל בלוגרים, צעד ראשון ורושם ראשוני רע מאוד באינטרנט:
From: “רון מיברג”
Date: 2009/10/29
Subject: מנוי למגזין בעריכת רון מיברגשלום,
בתום חצי יובל בעיתונות בתפקידי כתיבה ועריכה וניסיון להעשיר את חוויית הקורא במבחר רב של נושאים ותחומים, החלטתי כי העיתונות המודפסת אינה עונה יותר על צרכיי ככותב, ויותר מכך, על צרכי הקורא. לכן אני מתכוון להעלות בקרוב אתר – מגזין מקוון בעריכתי, שעניינו תרבות על מכלול נושאיה, פנאי, סגנון חיים, מדור אוכל מורחב בעל היבט סיפורי ומדריכי, מדריך מסעדות עם דגש על אמריקה, וכיוצא באלה. כל התחומים עליהם כתבתי ושעליהם הייתי מופקד מטעם עיתונים שונים בעבר. בנוסף לטקסטים חדשים מעודכנים בתדירות גבוהה בתחומים שאינם זוכים לתשומת ליבה של העיתונות, ולא בצדק, יהיה האתר חדשני ויוצא דופן בחזותו ובעושרו הוויזואלי וגדוש בחומרי ארכיון. חוץ ממני יכתבו באתר כותבים מן השורה הראשונה, שגם הם מאסו במגבלות העיתונות המודפסת ובהחלטתה העקרונית להוריד את רמתה במפגיע בתקוותה לנצח את המתחרים בקרב על המכנה המשותף הנמוך ביותר.מכיוון שמדובר בהשקעה גדולה בזמן וכסף, ומשום שאני מעוניין לשמור על עצמאותי המערכתית ואינני ממומן על ידי איש, אני מציע לך גישה לאתר תמורת תשלום של שקל אחד ליום במשך שנה.
לכן אני מציב בפניך את השאלה הבאה: האם תהי/ה מוכן/נה לשלם תמורת מנוי למגזין?
אודה לך על העברת מייל זה למי ממכריך שעשוי להיות מעוניין במנוי.
בברכה,
רון מיברג==============================================
זוהי פניה חד פעמית, ולא אטריד אותך שנית במיילים שלא ביקשת לקבל.Unsubscribe XXXX from this list:
[…]Our mailing address is:
Ron Miberg
42 N. Sedgwick Road
Sedgwick, Maine 04676Our telephone:
Forward this email to a friend:
[…]Update your profile:
[…]
אחד מנמעני הספאם כתב לי:
תראה איך זה נראה ממקום של מישהו שלא מכיר אותו באופן אישי.
הוא [שולח] מייל [ש]מתיימר להיות ויראלי, אבל נשלח לרשימת תפוצה קנויה. המייל נותן כתובת פיזית במקום שבו בלתי אפשרי לתבוע אותו (למרות שברור שחוקי מדינת ישראל כן חלים לפחות על חלק מנכסיו), ושמתכסה באותה כסות חיוורת שמתיימרת להיות בתוך תחום המותר, למרות שהיא לא (זו פניה לקנות, לא לאפשר לו לשלוח פניות).
במילים אחרות – זה לא נראה טוב, בכלל.
אני יודע מה זה להיות לחוץ בכסף. גם אני הייתי שם מספר פעמים מאז שהפכתי לעצמאי. אני, לעומתו, מכבד את הזמן האישי של הלקוחות הפוטנציאלים שלי, ולא מפגיז אותם במיילים שהם לא רוצים.
יכול להיות שהמצב הוא אחר, או שהוא באמת עשה טעות בתום לב, אבל אני אשמח אם תעביר אליו את איך שזה נראה.
קארל לואיס, אוסיין בולט ומרוץ אייל
פוסט של אסף שגיא
אסף שגיא הוא מייסד ועורך “דורבנות”, אתר סלנג ישראלי חדש
היזהרו, גולן חזני בשיחים!
בארבע וקצת לפנות בוקר פורסם בכלכליסט האייטם הזה. כמה שעות אחר כך שלחה עורכת כלכליסט, גלית חמי, את האימייל הבא לכל עובדי כלכליסט:
From: גלית חמי
Sent: Friday, October 30, 2009 9:08 AM
To: חומה ומגדל
Subject: עיתונות אמיתיתכלכליסטים יקרים
אתמול אחרי חצות הזדמן לי לעבור ברחוב איתמר בן אבי בתל אביב.
אוירת חורף באויר והעיר כהרגלה מידי חמישי עמוסה בבליינים.
מאחורי בניין מגורים בקצה הרחוב, בין השיחים, הסתתרו גולן חזני ו[הצלם ]אוראל כהן, וצפו
במשך שעות אחר הנעשה במשרד עורכין הדין, בו התקיימו הדיונים
בין מחזיקי האגח של אפריקה להנהלה החברה.
לראות ולא להאמין. ככה נראית עיתונות אמיתית.
כל הכבוד גם לרמי מהאתר שסיפק לגולשים שלנו את הדיווחים בזמן אמת.
שבת שלום
גלית
חוברת צביעה לרצח רבין
פוסט של שחר גולן
בשנת 2006 ערכתי בירושלים פעילות לכל המשפחה בנושא רצח רבין. עבור הילדים הכנתי דפי צביעה המבוססים על תמונות החקוקות בזכרון הקולקטיבי של כולנו, ועבור ההורים הצבתי ארבע טלויזיות בחדר שהראו את הארועים עצמם כולל סרט קמפלר, ההכרזה על המוות בחדשות, ההספד של קלינטון והלוויה הממלכתית.
העבודה מנסה לקחת את תהליך ההנצחה של ראש הממשלה אל מחוזות האבסורד כביקורת על פספוס ההזדמנות להפקת לקחים אל מול הנטיה לרדד ולשטח את הדיון. מערכת החינוך נוטה להציג לתלמידים את רבין כסבא חביב – ואלו בתמורה יודעים לדקלם ש-“אסור לרצוח מישהו רק בגלל הדעות שלו”. לשיטתי כבר 14 שנים אף גורם לא מעונין ללמד לקחים רחבים יותר כמו פלורליזם, קבלת האחר וכיצד ריבוי דעות והעלאת רמת הדיון הציבורי יכולים להעשיר ולחזק את החברה.
ניתן להוריד את חוברת הצביעה כאן.
___________________
היה זה פוסט של שחר גולן, אמן דיגיטלי ומנהל בלוג באנגלית על תרבות מודרנית, frgdr.com, שם אפשר לקרוא גירסה של הפוסט הזה באנגלית
חדשות 10: “כושי”
נציג המשטרה האמריקאי מדבר על black male. במהדורה המרכזית של חדשות 10 מתרגמים את זה “כושי”. באמת? כושי?
(תודה לסבודי על ההלשנה)
מוסך.
באתר במקו עלתה כתבה סמוך לשעה 17:47. מדסק חדשות 2. לינק. טרם הוברר איך התרחשה כותרת משנה כזאת.
חדר 404 ברשימת “הבלוגים הטובים בישראל” של מקו
בערוץ דיגיטל של מקו עלה פרויקט “100 האתרים הטובים בישראל“, ובו “הבלוגים הטובים בישראל“, ובו “חמשת הבלוגים הטובים בתחום האינטרנט והטכנולוגיה” (שכתבה אדר שלו), ובו חדר 404:
[…]
אלוהים הוא לא זה שנמצא בפרטים הקטנים – זה עידו קינן, עיתונאי חובב אינטרנט ותקשורת, אחד מחלוצי הבלוגוספירה הישראלית. קינן מבדר את קוראיו באמצעות טעויות מביכות של אתרי אינטרנט ועיתונים, שנינויות קצרצרות ונושאים אחרים. יש גם כותבים אורחים מהברנז’ה, מפעם לפעם.
ציטוט נבחר: “אם אתם מקבלים אימייל שרשרת על מחסור בדם מסוג B-, אל תעבירו הלאה – זה עוקץ של ערפדים!”
פוסט מעניין במיוחד: עידוק מנסה לפתוח סוגיה מתמטית-קומבינטורית ולחשב בכמה דרכים ניתן לשגות באיות שמו של רחוב המלך ג’ורג’. לשם כך הוא מגייס מבחר צילומים של שלטים שגויים.
(אגב, ב”חמשת הבלוגים הטובים בתחום האינטרנט והטכנולוגיה” יש שבעה בלוגים: מזבלה, הקולקטיב, מאבד תמלילים, שימושיות Usability, חורים ברשת, חדר 404 ו-We CMS)
נמצא יוצר איור “העיצוב הישן של פייסבוק”
בפוסט הקודם פרסמתי איור של עיצוב ישן של פייסבוק, ושאלתי אם מישהו יודע מי היוצר. אודליה ושלי טקבקו שמדובר באריה שוורץ, בוגר בצלאל במחזור 2007 של המגמה לתקשורת חזותית ועובד בחברת האינטראקטיב HDinteractive.
מה המסר מאחורי היצירה? שוורץ הסביר: “אני חושב שהיא מדברת בעד עצמה.. ארועים ואישים שעיצבו את גורלה של המדינה נבלעים בן רגע בקשקשת הבלתי נגמרת של הרשת”.
העיצוב הישן של פייסבוק
ככה נראה פייסבוק לפני העיצוב החדש שעשו לו (דרך הפייסבוק של אליאב אללוף:)
יוצר לא ידוע. יודעים מי היוצר? אנא טקבקו.
[עדכון 29/10/2009: היוצר אותר – אריה שוורץ]
בחורף, בקיץ, בצהריים
פוסט של שחר גולן
עיתונאים טועים לפעמים ואנשי חדשות חוטאים לאמת מדי פעם, אבל אנחנו רוצים להאמין שהדברים לעולם לא נעשים בזדון, ובסופו של דבר האמת היא נר לרגלם. לכן כה מצער לראות איך לאט ובהדרגה השקר כובש עוד חלקה בחיינו וחודר אף למהדורות החדשות.
לפני שבועיים חדשות 10 הרביצו גליצ’ה במדרון החלקלק כאשר ערכו מחדש ראיון שניהלה מיקי חיימוביץ’ עם כלת פרס נובל עדה יונת ערב קודם, ושידרו אותו בתוכנית הבוקר למחרת כך שיראה כאילו את השאלות שואלים מגישי התוכנית חיים אתגר וסיון כהן. כתב על כך שלשום רז שכניק בידיעות אחרונות, אבל חשבתי שחשוב לראות זאת בעיניים:
בסוף הראיון פונה חיים אתגר לסיון כהן ושואל “מתי בפעם האחרונה דיברת עם זוכת פרס נובל?”. הוא מחייך ויודע בליבו שהתשובה היא “מעולם לא, אפילו לא כרגע”.
[עדכון 25.10.2009: בערוץ 7 פרסמו את הסרטון].
___________________
היה זה פוסט של שחר גולן, אמן דיגיטלי ומנהל בלוג באנגלית על תרבות מודרנית, frgdr.com, שם אפשר לקרוא גירסה של הפוסט הזה באנגלית