המולטיספירה: משה קצב וכריסמס שמח

פסק הדין נגד הנשיא לשעבר משה קצב, מה אנשים רוצים לכריסמס, בשורה טובה על ספריה לעיוורים ועוד מהנעשה השבוע במולטיספירה>>

המשכה של המולטיספירה בדרכים אחרות: המולטיספירה בפייסבוק, המולטיספירה בטוויטר, ארכיון המולטיספירה.

כתבתם/קראתם פוסט/סטטוס/ציוץ ששווה אזכור במולטיספירה? ספרו לי בטוויטר, בפייסבוק, באימייל או בטופס.

יש לכם תמונות למולטיספירה? שלחו אותן באימייל בצירוף טופס אישור פרסום הצילומים.

31 בדצמבר, 2010 | בנושאים: 404, חיי רשת ותרבות דיגיטלית, מולטיספירה | להגיב זה מגניב

משה קצב: כרזה, ציור, קריקטורה

להב הלוי, 2009:

הדס רשף, 2009:

אור רייכרט, 2010:

31 בדצמבר, 2010 | בנושאים: 404 | תגובה אחת

ערב יום הדין

פוסט של שוקי טאוסיג, העין השביעית

“יום הדין” היתה הכותרת הראשית של “ידיעות אחרונות” ב-26 בפברואר 2008, היום שבו היה בית-המשפט העליון אמור להכריע אם לקבל את עסקת הטיעון של המדינה עם משה קצב, מי שהיה עד לא מזמן נשיא מדינת ישראל והודה במסגרת עסקת הטיעון בהיותו עבריין מין – אולם בעבירות פחותות בהרבה בחומרתן מאלו שנכללו בטיוטת כתב האישום.

בית-המשפט העליון קיבל, כידוע, את עסקת הטיעון, אולם דווקא קצב היה מי שביטל אותה לבסוף, במהלך מפתיע בפרשה רצופה מהלכים מפתיעים. בעקבות ביטול עסקת הטיעון נפתח משפט נגד קצב, באישומים של אונס ועבירות מין אחרות כלפי עובדות בלשכותיו בתפקידיו השונים כנבחר ציבור בכיר. בכך נפתחה האפשרות בפני העיתונים להשתמש שוב בכותרת “יום הדין”, והיום, יום מתן פסק הדין במשפט, הם אכן מנצלים אותה.

“יום הדין של קצב”, מודיעה הכותרת הראשית של “ישראל היום”; “יום הדין”, מודיעה הכותרת הראשית של “מעריב”. ב”ידיעות אחרונות” הכותרת הראשית היא “רגע האמת” וב”הארץ”: “הבוקר יוכרע משפט הנשיא לשעבר קצב”. “מסתמן:”, נכתב בכותרת אחרת על שער “הארץ”, “הפרקליטים חוזרים הבוקר לעבודה”. “שביתת הפרקליטים עומדת להסתיים”, מודיעה כותרת על שער “ידיעות אחרונות”, “התובעים במשפט קצב יגיעו להכרעת הדין”. התובעים יגיעו, הנאשם יגיע, עורכי-הדין יגיעו, השופטים יגיעו, יגיעו גם העיתונאים – שמאבקם המשפטי להקראת פסק הדין בדלתיים פתוחות נחל הצלחה – אך מהעיתונים, לצערם, ייבצר מלדווח. אחרי הכול, הם הודפסו אתמול.

המלה “יום” שבכותרות הראשיות של העיתונים, ועוד יותר המלה “רגע” בזו של “ידיעות אחרונות”, מצביעות על המימד הקריטי של ההתרחשות: זה של הזמן. זה המימד שבו המדיום המודפס ניגף תמיד בפני המדיומים האחרים, המשודרים, למיניהם ולסוגיהם. “אחרי ארבע שנים”, נכתב על שער “ידיעות אחרונות”, “אחרי יותר מ-4 שנים” נכתב על שער “ישראל היום” – אחרי כל השנים האלה מצטמצם, מתמקד ומתנקז הסיפור לרגע אחד של חדשות, שנייה אחת ומלה אחת: אשם או זכאי. העיתונים ידווחו על כך רק מחר.

[…]

“יום הדין”, הכריזה הכותרת הראשית של “ידיעות אחרונות” בנובמבר 2009 עם פתיחת משפטו של ג’ון דמיאניוק בגרמניה (משפט שהעיתונים בארץ זנחו את סיקורו). “יום הדין”, כינה “מעריב” ביולי 2009 את הכרעת הדין בערעור על זיכויו של “האברך הדורס” (זוכרים?). “יום הדין של אברהם הירשזון”, הכריזה כותרת על שער “ישראל היום” ביוני 2009. “יום הדין”, הכריזה הכותרת על שער “מעריב”. “הונאת המאה: יום הדין”, הכריזה כותרת על שער “מעריב” באותו חודש. “יום הדין”, קבעה באותו יום, יום גזירת דינו של הנוכל ברנרד מיידוף, כותרת על שער מוסף “ממון” של “ידיעות אחרונות”. “יום הדין והחשבון”, הכריזה הכותרת הראשית של “ישראל היום” בינואר 2008, לקראת פרסום דו”ח וינוגרד (הכותרת הראשית של “ידיעות אחרונות” היתה “רגע האמת”). “יום הדין של רומן זדורוב”, הכריזה כותרת על שער “מעריב” בספטמבר 2010. “יום הדין”, הכריזה כותרת על שער “מעריב” החודש עם פרסום דו”ח המבקר על שירותי כיבוי האש. דוגמאות אקראיות מהשנים האחרונות.

ויום הדין – עדיין לא בא.

________________________
שוקי טאוסיג הוא עורך אתר ביקורת התקשורת "העין השביעית", שם התפרסם הפוסט במקור כחלק מסקירת העיתונות היומית

30 בדצמבר, 2010 | בנושאים: 404, שפה | להגיב זה מגניב

משה קצב, איך אתה במיטה?

msn ישראל: משה קצב, בחן את עצמך: איך אתה במיטה? הלשינה: אודליה ממן.

ynet: קצב, למה לא לקחת את עסקת הטיעון? זה ביג דיל לפספס כזה דיל. הלשינו: איציק גרינוולד, ליאור שינברגר.

יוטיוב: קצב, מתי פעם אחרונה שכבת עם בחורה? תלמד לכבוש כל אישה חינם. הלשין: שחר אבן-דר מנדל.

הארץ: אזהרת מסע ליוצאים להודו. למה, קצב נמצא שם? הלשין: אבישי וייסברג.

ynet: פייטר. דרך אורית ב”ולווט אנדרגראונד”.

30 בדצמבר, 2010 | בנושאים: 404, התיקונים, מוֹדעוּת – החומה הצינית | 4 תגובות

עיתונות 2011

פרויקט סיכום השנה בתקשורת עולה ב”העין השביעית”. והנה הפרויקט של השנה שעברה.

30 בדצמבר, 2010 | בנושאים: עיתונות ותקשורת | תגובה אחת

קריאייטיב היטלר

יגאל שתיים אסף קמפייני יוטיוב נבחרים של משרד הפרסום גודווין.

אורנג’: התגייס ללופטוואפה יא בן זונה!

בנק לאומי: תנאים מעולים בפתיחת חשבון, עכשיו כשהיהודים כבר לא שולטים בבנקים.

גוגל כרום: אושוויץ היתה חוויה אחרת.

29 בדצמבר, 2010 | בנושאים: מוֹדעוּת – החומה הצינית | להגיב זה מגניב

החומה הצינית: כדורגל זומבים

שתיים מהמודעות הכי מתנגשות עם כתבות שראיתי מאז שהתחלתי לאסוף כאלו.

הלשינו: נועם רטהאוס, ויטלי מיז’יריצקי.

29 בדצמבר, 2010 | בנושאים: מוֹדעוּת – החומה הצינית | 2 תגובות

הדולה: צו איסור, פרסום

הדולה שנעצר בתחילת השבוע בחשד כי ביצע עבירות מין במטופלותיו ביקש לאסור את פרסום שמו ותמונתו. כמו בכל כך הרבה מקרים קודמים, גם הפעם הציגה האינטרנט את האיסור כחסר תוחלת, כמו נסיון להדוף שטפון באמצעות תמרור “עצור”. טור שלי באתר “העין השביעית” >>

29 בדצמבר, 2010 | בנושאים: עיתונות ותקשורת, צנזורשת | להגיב זה מגניב

בזמן שאתה ממתין לנציג שירות נשטוף לך את המוח בפרסומות

פוסט של יהונתן קלינגר

בדיקה של גלובס שנערכה לפני כחודש וחצי מצאה כי זמני ההמתנה לשירות לקוחות אצל חברות סלולריות, ספקיות אינטרנט וחברות הטלפון היא ארוכה ביותר, כאשר לפעמים זמן ההמתנה מגיע לעשרות דקות. העוולה הצרכנית הזו נגרמת עקב כשלון שוק קל: בעוד שחוק הגנת הצרכן מחייב בסעיף 18ב את חברות התקשורת, הטלפוניה, הגז, הכבלים והלווין לתת שירות לקוחות טלפוני בחינם, הוא לא קובע SLA שמגדיר את זמני המענה, ולכן לחברות אלה אין תמריץ אמיתי לתת שירות לקוחות הוגן וראוי.

אלא שהבעיה מתחילה ונגמרת בזאת: החברות משמיעות לנו בזמן ההמתנה פרסומות, וכאשר נציגי השירות כבר עונים הם מנסים למכור לנו מוצרים נוספים במקום לתת שירות. לכן, נוצרת בעיה אינהרנטית: החברות מרוויחות מכך שאנחנו מחכים על הקו, אנו מאזינים לפרסומות והמסרים חודרים לנו יותר ויותר. הזבל הסביבתי מעולם לא נראה רב יותר.

לכן, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור פרסום כפוי במענה הטלפוני) התשע”א-2010 [מסמך RTF]), שהונחה השבוע על שולחן הכנסת, היא צעד מבורך וראוי לקראת ניקוי האוויר מהזבל השיווקי שסובב אותו. על פי הצעת החוק, לא רק שיאסר על נציגי השירות להציע לכם הצעות שיווקיות והם יהיו מוגבלים למתן שירות בלבד, אלא גם שתאסר השמעת פרסומת בזמן ההמתנה. להצעת החוק של ח”כ זאב בוים (גילוי נאות: עידו קינן ואנוכי היינו מעורבים בניסוחו), אם בכלל תתקבל, יש השפעה קריטית על הנקיון שלנו. בעוד שכיום יש תמריץ למענה איטי (האזנה לפרסומות), התמריץ ישלל מרגע שלא ניתן יהיה להשתמש בזמן זה לצרכים שיווקיים וניתן יהיה להשמיע רק נעימת המתנה, רדיו, חדשות או מידע שאינו שיווקי.

הצעת החוק הזו היא רק השלב הראשון. תיקונים נוספים שיוגשו בהמשך הם קיומו של SLA בחוק הגנת הצרכן, או לפחות התקנת SLA שיחייב זמני מקסימום למענה, וגם, אם ירצה השם, כפתור מאסטר לנציג שירות כדי להמנע מ”לנציגי תמיכה לחץ 1, לתומכים לחץ 2″.

אני לא אופטימי במיוחד לגבי החוק, ברור לי שמכבשי הלחצים שיקומו כאן יבואו לפגוע בנקיון זמן האוויר שלנו; אבל גם ברור לי שאם החוק יעבור, החיים של כולנו ישתפרו פלאים.

הצעת החוק המלאה ודברי ההסבר:

הכנסת השמונה-עשרה

הצעת חוק של חברי הכנסת זאב בוים
שלמה מולה
אורית זוארץ
רונית תירוש
שי חרמש
אריה ביבי
מרינה סולודקין
זאב בילסקי
גדעון עזרא
עתניאל שנלר
רוברט טיבייב
פ/2800/18

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור פרסום כפוי במענה הטלפוני), התשע”א–2010
הוספת סעיף 18ג 1. בחוק הגנת הצרכן, התשמ”א–1983 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 18ב יבוא:
“איסור פרסום כפוי במענה טלפוני 18ג. עוסק שנותן שירות או מספק מידע באמצעות מענה טלפוני, לא ישמיע לצרכן שהתקשר למוקד כאמור תוכן שיווקי, בין אם בעת ההמתנה לשיחה עם נציג שירות ובין אם במהלך שיחה עם נציג, אלא לאחר הסכמה מפורשת של הצרכן; בסעיף זה, “תוכן שיווקי” – הצעה או מידע בדבר רכישת מוצר או שירות, שינוי תנאים בחוזה קיים או מתן הטבות לצרכן.”
תיקון סעיף 23 2. בסעיף 23(ג) לחוק העיקרי, בסופו יבוא:
“(11) הפר הוראות לפי סעיף 18ג לענין השמעת פרסום כפוי במענה טלפוני.”

דברי הסבר
עקב התפתחויות טכנולוגיות מרובות והתפתחות תרבות הצריכה, עולה מגוון השירותים העומדים בפני הציבור ומגוון האפשרויות באמצעותן ניתן לתת את אותם שירותים. כתוצאה מכך, נאלץ הצרכן לא אחת לנהל תקשורת טלפונית מרובה עם חברות המספקות שירותים. ההמתנה למענה של נציג בשירות הטלפוני, והשיחה עמו, מתמשכים לעיתים דקות ארוכות, בהן הצרכן הוא בבחינת קהל שבוי בידי בית העסק.
מוצע לאסור על עוסק שנותן שירות או מספק מידע באמצעות מענה טלפוני להשמיע לצרכן שהתקשר למענה טלפוני כאמור, הצעה או מידע בדבר רכישת מוצר או שירות, שינוי תנאים בחוזה קיים או מתן הטבות לצרכן, בין אם בעת ההמתנה לשיחה עם נציג שירות ובין אם במהלך השיחה עם הנציג.
בנוסף, מוצע כי העובר על הוראות הסעיף המוצע, יהיה דינו קנס בגובה 87,600 שקלים חדשים.

———————————
הוגשה ליו”ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ’ בטבת התשע”א – 27.12.10

____________________________________
יהונתן קלינגר הוא עורך דין העוסק בתחום דיני המידע. הפוסט התפרסם במקור בבלוגו, Intellect or Insanity, ברשיון cc-by-sa.

[עדכון: התפרסם גם ב-ynet]

28 בדצמבר, 2010 | בנושאים: 404, פראייר.נט | 19 תגובות