השם ישמור: יוכי ברנדס נגד co.il.יהוה.www

הסופרת יוכי ברנדס מתנגדת לשימוש בשם המפורש “יהוה” בכתובת אתר אינטרנט: “איני יכולה, וגם איני רוצה, לאסור בחוק על כתיבת האותיות י-ה-ו-ה ב’רשות היחיד’ (למשל: על קירות הבתים או אפילו בספרים), אבל רשת האינטרנט דומה יותר ל’רשות הרבים’. אין במדינת ישראל רחוב או יישוב בשם י-ה-ו-ה. מן הראוי שגם לא יהיה אתר אינטרנט בשם כזה”. זו לא רק אמירה תרבותית-חברתית: זו עמדתה הרשמית בסוגיה הראשונה שהונחה על שולחנה במסגרת תפקידה החדש כחברת הוועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים.

כללי הרישום של איגוד האינטרנט הישראלי, שממונה על מרשם הדומיינים בסיומות ישראליות, קובעים כי לא יוקצו “שמות המכילים מילים גסות, שפה גסה, שמות הפוגעים בתקנת הציבור או ברגשות הציבור או שמות שבכל דרך אחרת אינם תואמים את חוקי מדינת ישראל”. עד כה החליט האיגוד בעצמו על פסילת דומיינים, כדוגמת fuck.co.il.

הוועדה החדשה, בראשות הנק נוסבכר מהאיגוד, משתפת לראשונה בתהליך שליחי ציבור, שעושים זאת בהתנדבות ולתקופה של שלוש שנים. לצד ברנדס חברים בוועדה גם הפרשן המשפטי והשופט לשעבר בעז אוקון, והפרופסור למשפט וטכנולוגיה מיכאל בירנהק. החלטת הוועדה לגבי יהוה צפויה להתפרסם בימים אלה.

“ביקשתי זמן לחשוב”, אומרת ברנדס על ההצעה שקיבלה להצטרף לוועדה, “כי היתה לי בעיה עם לסרב לאשר שמות – מי אני שאחליט לאנשים אחרים מה יהיה שם האתר שלהם? זו לא הצטנעות, אני פשוט מאמינה בחופש הפרט של אנשים לעשות את הבחירות שלהם. אני מרגישה גם בעיה עם העניין של פגיעה ברגשות, כמו כשהציבור החרדי משתמש בטיעון הזה יותר מדי בקלות, למשל בנושא של הדרת נשים, וזה לא מקובל עלי. למרות הפתיחה, אני מקווה שיותר אתיר מאשר אאסור, כי לא נראה לי נכון באופן גורף לאסור שם, היד לא צריכה להיות קלה מדי. יו”ד ה”א ו”ו ה”א היה בשבילי מקרה חריג של משהו שקדוש בתרבות, שלי הכריע את הכף”.

---

התפרסם במקור במדור fi בגליון פברואר 2012 של מוסף פירמה של גלובס

---

הראיון המלא עם ברנדס, ראיון טלפוני מה-3.2.2012: “מישהי התקשרה ואמרה שהיא מאוד אוהבת את הספרים שלי ואת התוכניות שלי על תנ”ך, והם החליטו שהם רוצים לראות מישהי כמוני בוועדה שלהם. זו ועדה של אנשים שאמורים להחליט על שמות בעייתיים, אם אפשר לאשר אותם או אי אפשר לאשר אותם. היא דיברה על שמות בעייתיים גם מבחינה ערכית וגם מבחינה לשונית. בהתחלה סירבתי, כי אני נמצאת בבועת כתיבה, אני כותבת ספר עכשיו ואני לא אוהבת לעשות דברים אחרים כשאני כותבת. היא אמרה שמלבד מפגש אחד זה דרך המייל, אחת לכמה זמן אקבל מייל ואחווה דעה.

“ביקשתי זמן לחשוב, כי היתה לי בעיה עם לסרב לאשר שמות – מי אני שאחליט לאנשים אחרים מה יהיה שם האתר שלהם? לא הצטנעות, אני פשוט מאמינה בחופש הפרט של אנשים לעשות את הבחירות שלהם. בעיניי, צריך לצמצם את חופש הפרט רק כשיש פגיעה באנשים אחרים. הייתי צריכה לחשוב אם זה נכלל בקטגוריה הזאת – זכות הפרט על שם באינטרנט. אני מרגישה גם בעיה עם העניין של פגיעה ברגשות, כמו שהציבור החרדי יותר מדי בקלות משתמש בטיעון הזה וזה לא מקובל עלי, כמו הדרת נשים, כשמישהו אומר ‘קול של אישה פוגע בי’.

“לקחתי את הזמן וביקשתי דוגמה שעכשיו באמת עמדה לדיון, שמישהו רצה לרשום אתר עם השם שאני לא אומרת אז אני אקריא לך את האותיות, יו”ד ה”א ו”ו ה”א, ואז הגעתי להחלטה שרשת אינטרנט היא במידה מסויימת רשות הרבים, והיא דומה על החלטה על שמות רחובות או ערים, אז החלטתי שאני מצטרפת לזה. הקלה עלי הידיעה שאני לא מחליטה לבד, אני מביעה דעה, אחת מארבע דעות.

“עשינו ישיבה אחת, ביום שישי לפני שבוע, הכרנו. הייתי בפראג וכשחזרתי אתמול ראיתי שיש דיון על י’ ה’ ו’ ה’. הרוב מאשרים את השם, אני החלטתי לא לאשר את השם, ושוב מקל עלי מאוד לדעת שאני לא המחליטה היחידה. הנימוק שלי הוא שזה השם הקדוש ביותר בתרבות היהודית, יהודים נזהרו לאורך הדורות מלכתוב אותו ולהגות אותו, ונזהרו שלא לכתוב אותו לריק אלא אם זה ספר תורה או פסוק, ואני, באופן אישי, בספר שאני כותבת כעת ומצטטת פסוקים, היתה לי התחבטות אם לכתוב כמו בעבר, ה’, והפעם בספר הזה החלטתי לכתוב י’ ה’ ו’ ה’, כי חשוב לי להביא את הפסוקים כמו שהם. אני יודעת שזה קצת עומד בסתירה להחלטה לא לאשר את הדומיין, אבל יש שני הבדלים: את הספר שלי מי שרוצה יקנה ומי שלא רוצה לא יקנה, והשני הוא שאני מקפידה לשים את השם הזה רק בתוך פסוק, ולא סתם.

“”יכול להיות שהאתר הזה רוצה לדבר על אלוהי ישראל, אבל יש הרבה שמות אחרים – אדוני, אלוהים, שדי, יה’. השופט בדימוס בועז אוקון הביא נימוק נוסף שבמהלך הדמיון שכנע אותי – יש עניין של לנכס שמות ששייכים לכלל הציבור, ולנכס אותם לאתר פרטי יכול להיות בעייתי.

“החלטנו שכל אחד ינמק, ואפשר יהיה לפרסם את הנימוקים בשמות פרטיים, אף אחד לא מסתתר. אם כי לא הייתי שמחה שיפנו אלי ויבקשו שאאשר. אני מקווה שלמרות הפתיחה, אני מקווה שיותר אתיר מאשר אאסור. כי לא נראה לי נכון לאסור באופן גורף לאסור שם, היד לא צריכה להיות קלה מדי. לא הייתי מאשרת אתר בשם היטלר, או ‘הרגו את זה וזה’. י’ה’ו’ה היה בשבילי מקרה חריג של משהו שקדוש בתרבות שלי הכריע את הכף.

“אני חושבת שהם לקחו אותי גם בעניין הזה, אני לא דתית בעניין של ההלכה אבל דיברו איתי על הקשר העמוק ליהדות, לא רק על תקן סופרת אלא גם על תקן שמרגיש מחויב לתרבות היהודית”.

תגובות

• מה זה פה?

  חדר 404 של עידו קינן הוא מגזין תרבות דיגיטלית, טכנולוגיה וחיי רשת. הקליקו למידע נוסף »

  Room 404 by Ido Kenan is an Israeli based digital culture magazine. Click for more info in English »

• רוצה להפיק פודקאסט?

  

• המלצת סייברסייבר (מ)

  

• פרנסה

  

• לאחרונה בחדר 404

  • ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
  • ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • איך מדרגים בעברית?
  • שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
  • זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
  • ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
  • פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
  • תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
  • זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
  • מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ

•