עשר שנים ועדיין לא רלוונטי // חנן כהן מציין עשור לאתר בדיקת השמועות שלו

לפני כעשור, מכתב שרשרת על נער נעדר הסתובב באימייל, טכנולוגיה ששימשה לתקשורת בינאישית בשנות התשעים והאלפיים. חנן כהן, שקיבל את האימייל, התקשר בחשש למספר שהופיע ושוחח עם אביו של הנער. האיש עדכן אותו שגופתו כבר נמצאה בכנרת, שם טבע למוות. “זה גרם לי לחשוב שצריך מקום שתוכל לבדוק בו מה קורה עם מכתב שרשרת שקיבלת”, מספר כהן. הוא הקים את “לא רלוונטי”, מאגר של שמועות-שרשרת שלגבי כל אחת מהם הוא פוסק: “אפשר להעביר”, “לא להעביר” או “לכאן ולכאן”. המכתב הראשון, קריאה לתרומת דם מסוג נדיר לילדה חולת סרטן, פורסם לפני עשר שנים. מאות מכתבים נוספים פורסמו מאז באתר, שפועל עד היום.

כהן הבחין בשני שינויים לאורך השנים: מעבר השמועות מאימייל לפייסבוק, ועליה במודעות של כוחם של מכתבי השרשרת ושימוש בפורמט למתיחות. “המתיחה הכי מוצלחת ו-ותיקה שעדיין רצה היא על מחבלים מתאבדים שעומדים בצמתים ומבקשים כסף, אבל למעשה חולים בשפעת עופות פרוסטטית ומדביקים אנשים. הייתי רוצה להכיר את הבנאדם שיצר את המתיחה הזאת, הוא עלה על כל המרכיבים של מכתב ויראלי מוצלח – מחבלים מתאבדים, מחלה, הסמל של המשטרה”.

אתה מתכוון להמשיך?
אני רואה בזה סוג של שליחות ואני מקבל תודות מאנשים, ומדי פעם איזושהי תרומה. אנשים ממשיכים להשתמש בזה, וכל עוד אנשים ממשיכים להשתמש בזה, אני עושה את זה. שואלים אותי איך יש לי כוח. רוב הדברים חוזרים, זו לא בעיה להצביע על משהו חוזר. ודברים חדשים… דבר אחרון ששמתי היה על איזשהו טקסט של אלכס אנסקי שהסתובב על המחאה החברתית. אנשים העבירו את זה, פרסמו את זה בבלוגים, יצרתי איתו קשר, קיבלתי את הטקסט המקורי ופרסמתי. זה עשה טוב לאנשים”.

מה העיסוק הזה גורם לך לחשוב על האנושות?
“בשבילי זו עדות לאנושיות של אנשים. בהתחלה חשבתי שאנשים טפשים וכל מיני דברים כאלה, אבל עם הזמן הבנתי את המנגנון של האנשים, ומה אנשים מרוויחים מזה. הם לא טפשים, הם מפיקים מזה רווחים אישיים טובים, מזסה שהם מעבירים דברים. מנצד אחד זןו אזהרת וירוס מטופשת, ומצד שני זה שהם מעבירים לאחרים אומר ‘אני דואג לך, אתה חשוב לי, אני משמעותי בשבילך’. למה אנשים מעבירים מצגות עם פרחים וחתולים ונופים יפים? כדי לשמח אנשים. אנשים עושים את זה ממוטיבציות בסך הכל טובות. השאלה היא איך מאזנים – לא להגיד שאנשים טפשים ורעים, אללא איך מכניסים את העניין של הבדיקה ושל מיומנות הרשת. אני משתדל להגיד לקוראים שלי, אם אתם מקבלים דבר כזה, אל תצעקו על האנשים ששולחים לכם, אלא תעשו את זה בצורה שתלמד אותם. עם הזמן למדתי את העניין הזה של המוטיבציות החיוביות של אנשים להעביר אימיילים. דאגה ויחסים בינאישיים”.

---

התפרסם במקור בגירסה שונה בגליון נובמבר 2012 של מוסף פירמה של גלובס

---

גלם: הראיון המלא עם חנן כהן, ראיון טלפוני, 5.11.2012:

איך נולד האתר?
“האתר נולד כשאני עבדתי בשתי”ל לפני עשר שנים. הסתובב מכתב שמחפשים נער נעדר, ותעבירו את המייל, מי ראה אותו. חיפשתי ברשת, מצאתי עדויות רק לזה שהוא נעלם. בחשש גדול התקשרתי לטלפון שהיה שם ענה לי האבא שאמר שהבן שלו נמצא טבוע בכנרת, הוא היה בטיול וטבע. זה גרם לי לחשוב שצריך מקום שאם קיבלת מכתב שרשרת ואתה רוצה לדעת מה קורה איתו, יהיה אפשר לחפש במנוע חיפוש ולדעת מה קורה עם זה. זה היה הנבט של האתר, והמכתב הראשון היה של תרומת דם לילדה קטנה, מכתב שנולד בתור בקשה לתרומת דם במשרד של אדריכלים, ואח”כ עבר תמורה, שזה בכלל דבר מעניין, איך מכתבי שרשרת עוברים תמורות בדרך”.

יש שינוי לאורך השנים או שזה על זמני?
“יש שני שינויים שאני ראיתי עם השנים. מאז שפייסבוק הפך למקום שמדברים בו – פעם זה היה איימיל, היום הרבה מהדברים רצים בפייסבוק. מאחר שאני לא עוקב אחרי הדברים האלה בפייסבוק אלא אם מפנים את תשומת לבי – אני לא חבר של אנשים שמפיצים דברים כאלה בפייסבוק – רק דברים שאנשים מפנים את תשומת לבי. פתחתי לפני שנה את הדף של לא רלוונטי בפייסבוק – אנשים שולחים שאלות, אפילו שולחים לי אימייל ושואלים על דברים שהם ראו בפייסבוק.

“שינוי שני משמעותי הוא זה שאנשים התחילו להיות מודעים לכוח של מכתבי השרשרת, ובונים עליהם מתיחות. המתיחה הכי מוצלחת ו-ותיקה שעדיין רצה היא על שפעת העופות הפרוסטטית, יש אימג’ של המשטרה וחתומים על זה קצין משטרה פיקטיבי ורופאה פיקטיבית. זה מחבלים מתאבדים שעומדים בצמתים ומבקשים כסף, אבל הם חולים בשפעת עופות פרוסטטית. הייתי רוצה להכיר את הבנאדם שיצר את המתיחה הזאת, הוא עלה על כל המרכיבים של מכתב ויראלי מוצלח. מחבלים מתאבדים, מחלה, הסמל של המשטרה. בכל פעם שיש כתבה על מגיפה חדשה או מצב בטחוני, התפוצה של המכתב הזה מתחילה להתגלגל. אנשים גילו את העניין הזה, ‘בוא נראה איך אפשר לשים יצירה כזאת ברשת ולראות איך זה מתגלגל’. כי ברור שזו פארודיה על הז’אנר.

“[היה מכתב שרשרת על] ילדה תימניה עם גשר על השיניים שאוכלת חציל קלוי, ואם תפתח את התמונה הוירוס יהרוס לך את המחשב. ביקשתי מאמיתי סנדי שיעשה לי איור לזה, אני רוצה לראות בעיניים איך נראה הדבר הזה”.

יש לאתר כוח וחשיבות עדיין? הוא הרי מתעסק באימייל.
“אני חושב שכן, כי אנשים עדיין ממשיכים להעביר לי דברים לבדיקה, אז אני מיניח שהדברים ממשיכים להתרוצץ. חברות גדולות היום כבר מודעות לכוח של זה וכבר עוקבות אחרי אזכורים ברשת ומגיבות מהר. החברות עדיין לא הבינו את החשיבות של האמת והכנות ברשת. למרות שהם עוקבים אחרי דברים כאלה, הן ממשיכות למרוח את הביקורת ואת השמועות, וחוץ מאשר להגיד שזה לא נכון הן עדיין לא מטפלות בזה”.

אתה מתכוון להמשיך?
“אני רואה בזה סוג של שליחות ואני מקבל תודות מאנשים, ומדי פעם איזושהי תרומה. אנשים ממשיכים להשתמש בזה, וכל עוד אנשים ממשיכים להשתמש בזה, אני עושה את זה. שואלים אותי איך יש לי כוח. רוב הדברים חוזרים, זו לא בעיה להצביע על משהו חוזר. ודברים חדשים… דבר אחרון ששמתי היה על איזשהו טקסט של אלכס אנסקי שהסתובב על המחאה החברתית. אנשים העבירו את זה, פרסמו את זה בבלוגים, יצרתי איתו קשר, קיבלתי את הטקסט המקורי ופרסמתי. זה עשה טוב לאנשים”.

העיסוק הזה – מה זה גורם לך לחשוב על אנשים?
“בשבילי זו עדות לאנושיות של אנשים. בהתחלה חשבתי שאנשים טפשים וכל מיני דברים כאלה, אבל עם הזמן הבנתי את המנגנון של האנשים, ומה אנשים מרוויחים מזה. הם לא טפשים, הם מפיקים מזה רווחים אישיים טובים, מזסה שהם מעבירים דברים. מנצד אחד זןו אזהרת וירוס מטופשת, ומצד שני זה שהם מעבירים לאחרים אומר “אני דואג לך, אתה חשוב לי, אני משמעותי בשבילך”. למה אנשים מעבירים מצגות עם פרחים וחתולים ונופים יפים? כדי לשמח אנשים. אנשים עושים את זה ממוטיבציות בסך הכל טובות. השאלה היא איך מאזנים – לא להגיד שאנשים טפשים ורעים, אללא איך מכניסים את העניין של הבדיקה ושל מיומנות הרשת. אני משתדל להגיד לקוראים שלי, אם אתם מקבלים דבר כזה, אל תצעקו על האנשים ששולחים לכם, אלא תעשו את זה בצורה שתלמד אותם. עם הזמן למדתי את העניין הזה של המוטיבציות החיוביות של אנשים להעביר אימיילים. דאגה ויחסים בינאישיים”.

תגובות

• מה זה פה?

  חדר 404 של עידו קינן הוא מגזין תרבות דיגיטלית, טכנולוגיה וחיי רשת. הקליקו למידע נוסף »

  Room 404 by Ido Kenan is an Israeli based digital culture magazine. Click for more info in English »

• רוצה להפיק פודקאסט?

  

• המלצת סייברסייבר (מ)

  

• פרנסה

  

• לאחרונה בחדר 404

  • ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
  • ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שתיקטוק 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
  • איך מדרגים בעברית? ⭐⭐⭐⭐⭐
  • שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
  • זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
  • אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
  • ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
  • פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
  • תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
  • זעם נגד תרגום המכונה 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
  • מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
  • תיק-תק לחסום את טיקטוק 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
  • 📺 זו תרבות ביטול על כלום 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

•