(_!_) איגוד האינטרנט פסל את רישום הדומיין co.il.זונה-אוכלת-בתחת

הוועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים של איגוד האינטרנט הישראלי פסלה את הדומיין זונה-אוכלת-בתחת.co.il. האיגוד הודיע היום כי הדומיין נפסל ברוב של 3:1, וללא מתן זכות לרושם הדומיין לנמק מדוע לדעתו יש להתיר את הרישום.

עד 2012 החליט איגוד האינטרנט בעצמו על קבלה או דחייה של בקשות לרישום שמות מתחם, לפי תקנונו שקובע כי לא יוקצו “שמות המכילים מילים גסות, שפה גסה, שמות הפוגעים בתקנת הציבור או ברגשות הציבור או שמות שבכל דרך אחרת אינם תואמים את חוקי מדינת ישראל”. בפברואר 2012 הקים האיגוד את ועדת השמות הפוגעניים, שבה ארבעה חברים, אחד מאיגוד האינטרנט ושלושה נציגי ציבור. פסילת דומיין מצריכה רוב, כשבמקרה של תיקו הדומיין לא נפסל.

כיום חברים בוועדה הנק נוסבכר מאיגוד האינטרנט, שמשמש כיו”ר הוועדה, הפרופסור למשפט וטכנולוגיה מיכאל בירנהק, השופטת לשעבר ד”ר איריס סורוקר והסופרת יוכי ברנדס.

אפרסקים. תמונה: Anja Pietsch (cc-by)

אפרסקים. תמונה: Anja Pietsch (cc-by)

פרופ’ בירנהק נימק את הצבעתו נגד הרישום: “שם המתחם המבוקש הוא קללה גסה, ובא בגדר ‘מילים גסות, שפה גסה’. אין לנו לפנינו אלא את הבקשה עצמה, ללא הקשרה. איננו יודעים מי המבקש/ת ומה שאיפתו/ה הכמוסה בקשר לאתר שאמור לפעול תחת שם המתחם המבוקש. כשלעצמו, צירוף המילים הנ”ל חד משמעי למדי, ואני מתקשה לראות כיצד הוא נחלץ מתיבת ה’שפה הגסה’. הגם שמניעת רישום שם מתחם פוגעת במידת מה בחופש הביטוי, אני סבור שהמבקש יוכל להמשיך ולהתבטא באפיקים אחרים, גם ללא שם המתחם הנ”ל, וזאת כפוף לכל דין”. ד”ר סורוקר נימקה: “המילים ‘זונה אוכלת בתחת’ הן גסות, חסרות ערך מאזן, ועלולות לעודד החפצת נשים והתייחסות מקלת ראש אליהן כאל אובייקטים מיניים. חופש הביטוי אין פירושו החופש להוביל לזילות נשים (וזונות בתוך כך). חופש הביטוי לא יפגע, בוודאי שלא בצורה ניכרת, אם יואיל המבקש לבחור שם שאין בו גסויות לשמן. דעתי היא שיש לדחות את הבקשה”. נוסבכר נימק: “אני סבור ששם המתחם פוגע ברגשות ציבור ויש לפסול את שם המתחם המבוקש”.

ברנדס נימקה את דעת המיעוט:

מותר לאדם לקלל כאוות לבו ולבטא בכך את מררתו וזעמו וגסות רוחו. אמנם כשמדובר בקללות בפורומים ציבוריים, חופש הביטוי אינו חזות הכל. אך הביטוי האמור אינו מסית ואינו מכליל. זה ביטוי גס, מגעיל וחסר תוכן. אך, כאמור, מותר לאנשים להיות גסים ומגעילים.

ב-2012 התנגדה ברנדס לרישום דומיין שהתייחס לזנות, כלהנשיםזונות.co.il, ונימקה זאת בכך ש”זה פשוט ‘ייהרג ולא יעבור’. אסור לנו לאשר זאת בשום פנים ואופן. כבר לא מדובר רק בעלבון גס, אלא בהכללה שיש בה משום הסתה וביזוי כבודן וגופן של נשים באשר הן”.

הדומיין הראשון שבו דנה הוועדה הוא יהוה.co.il, והיא אישרה את רישומו במרץ 2012 בהצבעת תיקו. הוועדה אישרה פה אחד את sharmuta.co.il, zaingadol.co.il, יהשוה.co.il ואת נבלות.co.il. הוועדה פסלה את כלהנשיםזונות.co.il פה אחד.

(הלשין: Virtual Johnny)

ג’ו רוגן ניצח את ניל יאנג בספוטיפיי 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

“הם יכולים לקבל את רוגן או את יאנג. לא את שניהם”, כתב בתחילת השבוע המוזיקאי ניל יאנג, כשהוא מציב אולטימטום לפלטפורמת הפודקאסטים והמוזיקה ספוטיפיי: לבחור בינו לבין ג’ו רוגן, מגיש הפודקאסט המצליח Joe Rogan Experience. כצפוי, ספוטיפיי בחרו ברוגן. יאנג הוסר מהפלטפורמה.

השיר “היזהר, ג’ו” של ניל יאנג

“אני עושה זאת כי ספוטיפיי מפיצים מידע כזב על חיסונים, ופוטנציאלית גורמים למוות של אלו שמאמינים לדיסאינפורמציה שמופצת על ידיהם”, כתב יאנג במכתב פתוח (שאח”כ הסיר מאתרו) לאמרגנו פרנק ג’ירונדה וליו”ר וסמנכל התפעול של חברת התקליטים שלו וורנר רקורדז, טום קורסון.

יאנג, בן 76, הוא מוזיקאי קנדי ותיק ועטור פרסים. בשנת 1951, בגיל 6, חלה בפוליו, אירוע שהשפיע על חייו וכפי הנראה גם על המאבק שלו ברוגן. הוא שרד את המחלה, שהותירה אצלו צליעה קלה. “התחסנתי לפוליו בבית הספר שלי בקנדה”, כתב באתרו בשנה שעברה. “אין שום דבר חדש בחיסונים. הם קיימים כבר המון שנים. כמוני! סימכו על המדע”.

בפודקאסט המצליח שלו, רוגן עורך ראיונות שיכולים להימשך מספר שעות, ומקפיד לראיין גם אנשים מעוררי מחלוקת בתחומים שונים, ובהם הפסיכולוג הקליני ג’ורדן פיטרסון, שטען בתוכנית שאין דבר כזה אקלים; משווק תרופות האליל ושדרן הקונספירציות והשקרים אלכס ג’ונס, שספוטיפיי עצמם חסמו את הפודקאסט שלו מהפלטפורמה בגלל “תכני שינאה”; ולאחרונה ד”ר רוברט מאלון, וירולוג ואימיונולוג שעבר להיות אקטיביסט אנטי חיסוני קורונה, אשר השווה בפודקאסט בין מאמצי החיסון בארה”ב לאווירה בגרמניה בשנים שהובילו לעליית הנאצים לשלטון. יוטיוב הסירו סרטונים של הראיון שלו אצל רוגן, וקבוצה של 270 רופאים, מדענים, אקדמאים, אחים, מחנכים וסטודנטים פרסמו מכתב פתוח (שיאנג הדהד ונראה שאף השתמש בטקסט ממנו), שבו התלוננו על כך שרוגן מרבה לקדם שקרים וקונספירציות על חיסוני הקורונה. החתומים על המכתב דורשים מספוטיפיי להחיל מדיניות אנטי-מיסאינפורמציה. אגב, רוגן עצמו חלה בקורונה בספטמבר אשתקד. 

“עם כמות מוערכת של 11 מיליון מאזינים לפרק, JRE, שמתפרסם בלעדית בספוטיפיי, הוא הפודקאסט הגדול בעולם ויש לו השפעה עצומה”, כתב יאנג. “לספוטיפיי יש אחריות לצמצם את תפוצת המיסאינפורמציה בפלטפורמה שלה, אף כי כרגע לחברה אין מדיניות מיסאינפורמציה. אני רוצה שתודיעו לספוטיפיי מיידית היום שאני רוצה שכל המוזיקה שלי תוסר מהפלטפורמה שלהם”.

View this post on Instagram

A post shared by Joe Rogan (@joerogan)

רוגן נגד ספוטיפיי

מעניין לציין שהן יאנג והן רוגן החרימו בעבר את ספוטיפיי, אם כי מסיבות שונות.

יאנג עשה זאת בגלל איכות הסאונד הנמוכה של ספוטיפיי בהשוואה למקור. בראיון לרולינג סטון בתחילת 2019 נשאל יאנג אם הוא מתפתה להסיר את המוזיקה שלו מספוטיפיי ואפל כדי שאנשים ייאלצו להקשיב להם באיכות גבוהה באתרו Neil Young Archives, והשיב: “כבר עשיתי זאת, אבל אז החזרתי אותם. זה המקום שבו אנשים שומעים מוזיקה. אני רוצה שאנשים ישמעו מוזיקה, לא משנה מה הם צריכים לעבור בשביל זה. אני רק מנסה לגרום לכך שהם ישמעו הרבה יותר וייהנו מזה הרבה יותר, אבל מוכר את זה באותו מחיר [באתר שלו; ע”ק] כי מוזיקה היא מוזיקה. זה לא שרזולוציה גבוהה יכולה להימכר בכפול מהמחיר של החרא שאנחנו מאזינים לו היום. זה צריך לעלות אותו דבר. זו צריכה להיות בחירה של האנשים. מה אתה רוצה? אם אמפישלושים הם נהדרים, תשמרו את האמפישלושים. בסדר”.

רוגן, לעומתו, דאג לפרנסה – הוא חסם את ספוטיפיי מלהפיץ את הפודקאסט שלו כי לדבריו הם לא שילמו מספיק (ככל הידוע, ספוטיפיי כלל לא משלמים תמלוגים על פודקאסטים, בניגוד למוזיקה), וסיפר שהוא מרוויח יפה מפרסומות ביוטיוב, לשם נהג להעלות גירסאות וידאו של הפרקים. לפני שנתיים ספוטיפיי פתרו לו את הבעיה כשגייסו אותו בחוזה בלעדי של יותר מ-100 מיליון דולר. במסגרת ההסכם הועבר ארכיון JRE במלואו לספוטיפיי, והופסקה הפצתו בפלטפורמות פודקאסטים מתחרות, כולל יוטיוב.

פרצופו המודפס של ג'ו רוגן 🖼️ Anthony Crider cc-by-nc
פרצופו המודפס של ג’ו רוגן 🖼️ Anthony Crider cc-by-nc

התכנים מעוררי המחלוקת של רוגן בספוטיפיי אינם באג, אלא פיצ’ר – ספוטיפיי ידעו מה הם קונים, בונים על הפרובוקציות שיביאו מנויים, ולדברי המנכ”ל דניאל אק, לא לוקחים אחריות מערכתית על התכנים שלו.

אבל בפועל, ספוטיפיי מחקו לפחות 42 פרקים עם מרואיינים בעייתיים – חלקם הושמטו בהסכמתו של רוגן במהלך העברת הארכיון ואחרים מאוחר יותר, והתכוונו למחוק פרקים נוספים אך הקפיאו זאת בגלל הביקורות כשהמחיקות נחשפו בתקשורת. מאחר שרוגן חתום בבלעדיות, הוא לא יכול להעלות את הפרקים המחוקים בפלטפורמות אחרות.

מובן, אם כן, מדוע רוגן חושש מדפלטפורמיזציה. לאחרונה פתח חשבון ברשת החברתית השמרנית גטר, אחת מרבות שהוקמו כחלופה לפלטפורמות של החברות הליברליות של עמק הסיליקון.

שיחתך חשובה לנו

בינתיים הציף גל של #DeleteSpotify את ספקית הזרימינג, וגרם להשעייה זמנית של האפשרות לסגור את החשבון, מסיבות ספק טכניות ספק עסקיות. מנכ”ל איגוד הבריאות העולמי, תאודרוס גברה-יסוס, צייץ ליאנג: “תודה שעמדת מול מיסאינפורמציה ואי דיוקים סביב חיסוני COVID-19, המגזר הציבורי והפרטי, ובפרט פלטפורמות מדיה חברתית, מדיה ואינדיבידואלים – לכולנו יש תפקיד בסיום המגיפה העולמית הזאת ומגיפת המידע”.

לחרם של יאנג הצטרפה ג’וני מיטשל, גם היא מוזיקאית קנדית משפיעה מהסיקסטיז שלקתה בפוליו ב-1951, ושהקריירה שלה שלובה בשלו.

המתחרות של ספוטיפיי מעמק הסיליקון ניצלו את ההזדמנות לחבוט ביריבה השוודית – אפל מיוזיק צייצו שהם “הבית של ניל יאנג”, ואמזון מיוזיק מציעים ארבעה חודשים חינם למצטרפים דרך האתר של יאנג, אחרי שהזמר שוחח בנושא עם בכירים בחברה. הרדיו הלווייני סיריוסXM הודיע על העלאה מחדש של ערוץ רדיו ניל יאנג לשבוע אחד. 

ניל יאנג בהופעה 🖼️ Takahiro Kyono cc-by
ניל יאנג בהופעה 🖼️ Takahiro Kyono cc-by

ספוטיפיי לא הגיבו לתקשורת, ורוגן לא התייחס לפרשה גם בפרק החדש של הפודקאסט שלו.

ליאנג, לעומתם, היה חשוב להסביר את האידיאולוגיה שלו במאבק נגד רוגן: “אני תומך בחופש הביטוי. מעולם לא תמכתי בצנזורה. לחברות פרטיות יש הזכות לבחור ממה הן מרוויחות, כשם שאני יכול לבחור שהמוזיקה שלי לא תתמוך בפלטפורמה שמפיצה תוכן מזיק”.

הוא גם ניצל את ההזדמנות לחזור ולטנף על ספוטיפיי: “אנשי עסקים כמו אלו שמנהלים את ספוטיפיי [יכולים] לחתוך את איכות הסאונד ל-5% מהתוכן של המוזיקה. קל לעשות את זה עם דיגיטל, ולאפשר ליותר שירים ופחות מוזיקה לזרום יותר מהר. זה כי 95% חסרים. זה מה שספוטיפיי חברת הטכנולוגיה עושה. ואז ספוטיפיי מוכרת לכם את המוזיקה המשונמכת. […] אם אתם תומכים בספוטיפיי, אתם הורסים צורת אמנות. עסקים מעל אמנות. ספוטיפיי מנגנים את המוזיקה של האמן ב-5% מהאיכות שלה וגובים מכם כאילו זה הדבר האמיתי. […] אין עור ברווז מהסאונד של ספוטיפיי!”


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל sales@podcasti.co או בטלפון 051-562-6638, או בקרו באתר Podcasti.co לפרטים נוספים


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30~ בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות:

🐀 גוגל ואמזון מרגלים אחרי התאגדויות עובדים 🎶 המוזיקאי שסייעניות דיגיטליות אוהבות 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

ריגול פנים-תעשייתי

אמזון וגוגל מרגלים אחרי עובדים כדי לפגוע בהתאגדויות. 

גוגל עקבו אחרי שני עובדי החברה, לורנס ברלנד וקת’רין ספירז, שפעלו להגן על זכות עובדי החברה להתאגד, ובהמשך פיטרו אותם, זאת בניגוד לחוקי העבודה האמריקאים. כך לפי תלונה (פדף) שהגישה ביום רביעי המועצה הארצית ליחסי עבודה (NLRB), סוכנות פדרלית עצמאית שאוכפת חוקי עבודה, אחרי תחקיר שארך שנה.

ברלנד פוטר כשפעל לחשוף ולסכל את הנסיון של גוגל לעבוד עם חברת שבירת ההתאגדות IRI Consultants, שהוא ראה כהצהרה של החברה נגד התאגדות עובדים. ספירז כתבה סקריפט שהקפיץ פופ-אפ לעובדי גוגל שנכנסו לאתר IRI, אשר בו יידעה אותם על זכותם להפגין. גוגל האשימו אותה בפומבי בהפרת מדיניות האבטחה של החברה. השניים התלוננו ל-NLRB, ולאחר תחקיר שארך שנה, החליטה המועצה להגיש תלונה נגד גוגל. בנוסף, התחקיר קבע כי שני העובדים פעלו כשורה ולא עשו שום דבר אסור.

אמזון מפעילים מערך ריגול שלם למעקב אחרי התארגנויות עובדים. תחקיר אתר מאד’רבורד, שמתבסס על מסמכים פנימיים של מרכז פעילות האבטחה הגלובלי של אמזון מ-2019, חשף שהחברה עוקבת אחרי עבודה מאורגנת, וכן אחרי תנועות סוציאליות וסביבתיות, באירופה, במיוחד בתקופות השיא של המכירות – בלאק פריידיי וכריסמס. חלק מהמעקב מתבצע על ידי אנליסטים מודיעיניים עובדי אמזון שמנטרים מודיעין גלוי (OSINT) ברשתות חברתיות על ידי הקמת פרופילים ללא תמונות ושמות בדויים. הם גם אוספים דיווחים על המתרחש במחסני החברה, שם נמצאים עיקר העובדים שסובלים מתנאי ההעסקה הפוגעניים של אמזון, וכן על נהגי הובלה ומשלוחים של החברה ביבשת אמריקה, במזה”ת, באוסטרליה ובמזרח-אסיה.

החברה גם משתמשת במרגלים של ממש מחברת פינקרטון, שהוקמה ב-1850 וידועה לשמצה בפעילותה לשבירת איגודים מקצועיים בארה”ב, כולל הפעלת מרגלים ובריונים ואף רצח שובתים – עד כדי כך שב-1893 העביר בית הנבחרים האמריקאי את חוק אנטי-פינקרטון, שאוסר על הממשל הפדרלי ועל הממשל של וושינגטון DC לשכור עובדים של חברת פינקרטון (המופיעה בחוק בשמה) ודומותיה.

הפינקרטונים נשכרו על ידי אמזון להתחזות לעובדים במחסן שחברת קבלן מפעילה עבור אמזון בפולין, כדי לבדוק האשמות שההנהלה המקומית מדריכה מועמדים איך לעבור ראיונות עבודה, ואף מבצעת את התהליך עבורם, טענות שלא נמצאה להן הוכחה. 

במקרה נוסף, אמזון ריגלו באמצעות פינקרטון (ששכרו קבלן משנה) אחרי עובדים שארגנו שביתה באוקטובר 2019 במחסן החברה בברצלונה, כך דיווח (ספרדית) העיתון הספרדי El Diario. הדוח שהוגש לאמזון כלל צילומי סתר של השובתים, הערות שהשמיעו עובדים, חברי איגודים מקצועיים ועיתונאים, וצילומים, מספר רישוי וסוג הרכב של עיתונאית שראיינה עובדים. ארגון העובדים הגדול בספרד, Comisiones Obreras, תובע את אמזון ואת חברת הקבלן של פינקרטון.

כריסטי הופמן, מזכ”לית פדרציית איגודי המסחר הגלובלית UNI Global Union, אשר מייצגת יותר מ-20 מיליון עובדים, אמרה למאד’רבורד: 

אמזון לא מסתפקים בניצול לרעה של כוח השוק הדומיננטי שלהם ועמידה בפני אישומי הגבלים עסקיים באיחוד האירופי. עכשיו הם גם מייצאים לאירופה טקטיקות שבירת איגודי עובדים אמריקאית מהמאה ה-19.

סירי, איך מקדמים מוזיקאי בספוטיפיי?

המוזיקאי דראמקון (Drumkoon) עשה האקינג לקידום עצמי – הוא העלה לספוטיפיי אלבומים בשמות “אוקיי גוגל/היי סירי/היי אלקסה, נגני מוזיקה”. אלו עשויים להתנגן כשאנשים מבקשים מהסייענית הדיגיטלית שלהם להשמיע להם מוזיקה, להעלות את הרייטינג שלו ולחשוף אותו לקהלים חדשים.







(דרך איזי וידרה)

מי צר המנבח? מי גור כלבלבים חמוד?

הראפר והשחקן דיויד דיגז עושה כבוד לחצי היהודי שלו ומוציא את להיט החנוכה הבא, Puppy for Hanukkah 

(דרך גיאחה)

שיטביט

דיברנו בקצרה גם על הפריצה לחברת הביטוח שירביט. הרחבה אפשר לקרוא בפוסט של נעםר בסייברסייבר.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

😷 הסתירו את הפנים מהמשטרה 💰 חברות הטק זורקות מטבע נגד קורונה 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

הַסְתֵּ֨ר אַסְתִּ֤יר פָּנַי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא

הפגנות, ביזה והתפרעויות אלימות, ולהבדיל, מגיפות, הן הזדמנות למדינות ולרשויות האכיפה שלהן להגביר את המעקב אחרי אזרחים. זו גם הזדמנות לאזרחים להקשיח את אבטחת המידע שלהם. 

בפרק הזה של סייברסייבר אפשר למצוא טיפים נגד מעקב בימי קורונה ובכלל.

במינסוטה, שם שוטר רצח את ג’ורג’ פלויד ושם החלו ההפגנות, החלה המשטרה להשתמש בכלי מעקב המגע – שבחודשיים האחרונים הפכו לכלי המוני לאיתור הדבקות קורונה – לאיתור מפגינים, כך אמר נציב בטחון הציבור של מינסוטה, ג’ון הרינגון, במסיבת עיתונאים. 

ה-FBI צייצו בטוויטר: “ה-FBI מחפש מידע ומדיה דיגיטלית שמראים אנשים שמסיתים לאלימות במהלך הפגנות שלוות של התיקון הראשון לחוקה [שמבטיח חופש ביטוי]: http://fbi.gov/violence“. בתגובה, אומת הרשת הציפה את הפיד בתמונות של שוטרים. גם משטרת דאלאס ביקשה מידע: “אם יש לכם סרטונים של פעילות לא-חוקית מההפגנות ואתם מנסים לשתף אותה עם @DallasPD [משטרת דאלאס], אתם יכולים להוריד ואתם ליישומון iWatch Dallas שלנו. אתם יכולים להישאר אנונימיים”. מעריצי קיי-פופ הציפו את היישומון בסרטוני מעריצים של הזמרים האהובים עליהם, ושעתיים לאחר מכן המשטרה הודיעה כי “בגלל קשיים טכניים, יישומון iWatch Dallas יהיה לא-זמין זמנית”. נכון לעכשיו, מדווח הניו יורקר, יש ליישומון דירוג כוכב אחד באפסטור, אולי בגלל מתקפת דירוג. מתקפה דומה הופנתה כלפי בקשה דומה של משטרת גראנד רפידז. למחרת, המשטרה הודיע כי היא “סוגרת את הפורטל המקוון לסרטוני מרי אזרחי”.

קיארה דה בלסיו, בתו של ראש עיריית ניו יורק ביל, נעצרה באחת ההפגנות. איגוד סמלי המשטרה של ניו יורק חשף בטוויטר את דוח המעצר המלא שלה, כולל מידע פרטי שלא אמור היה לעלות, ואח”כ מחק אותו. 

איגוד סמלי משטרת ניו יורק עושה דוקסינג לקיארה דה-בלסיו

“טשטשו את הפרצופים השחורים היפים הללו לפני שאתם מעלים”, ביקש הצייצן ברט גריי מאנשים שמצלמים ומפרסמים ברשתות החברתיות תמונות מהפגנות ג’ורג’ פלויד. חברת קלירוויו AI מוכרת למשטרות טכנולוגיה לזיהוי פנים, והיא כנראה לא היחידה. טכנולוגיות זיהוי פנים משמשות משטרות לסמן מפגינים בזמן אמת ובדיעבד, לגלות את זהותם דרך חיפושים ברשת וברשתות חברתיות, לקשור אותם להפגנות אחרות, לעקוב אחרי מיקומם ועוד. 

אומת הרשת מספקת פתרונות:

רבים מהאנשים והקבוצות שמתארגנים להשיג את השינוי הזה [באמריקה] משתמשים בסיגנל לתקשר, ואנחנו עובדים קשה לעמוד בתעבורה המוגדלת. אנחנו גם עובדים על למצוא דרכים נוספות לתמוך בכולם ברחובות עכשיו. דבר מיידי אחד כבר ברור לנו: 2020 היא שנה מוצלחת להסתיר את הפנים שלכם.

מיליארדרים יתמליירדו

מגיפת הקורונה פגעה ופוגעת בפרנסה של רבים. אם אתם רוצים להתחסן בפני הפגיעה הזאת, כדאי שתהיו מיליארדרים. לפי מחקר מתעדכן של Institute for Policy Studies ו-Americans for Tax Fairness, מיליארדרי ארה”ב הצליחו לא רק לשמר את הונם אלא אף להגדילו בתקופה הקשה הזאת. מה-18.3 ועד 4.6, המיליארדרים הוסיפו להונם המצטבר 565 מיליארד $, שהם עלייה של 19.15%. 

מתחילת השנה ועד אמצע אפריל, המרוויחים הגדולים הם כולם עשירי הייטק:

  1. ג’ף בזוס, מייסד ומנכ”ל אמזון ↖️ עלייה של 10 מיליארד $
  2. אילן מאסק, מייסד ומנכ”ל טסלה ↖️ 5 
  3. מקנזי בזוס, פילנתרופית וסופרת, גרושתו של ג’ף ↖️ 3.5 
  4. אריק יואן, מייסד ומנכ”ל זום ↖️ 2.58
  5. סטיב באלמר, לשעבר מנכ”ל מיקרוסופט ↖️ 2.2 

המיליארדרים, ובהם בעלי חברות טכנומידע, תורמים כסף למאבק במגיפה, אולי מתוך פילנתרופיה אמיתית ודאגה לעולם, ואולי כי זה יחסי ציבור טובים והם לא יכולים להרשות לעצמם שלא לתרום לאור הביקורת הציבורית – ובמיוחד לאור היחס הגרוע של חלקם לעובדיהם, בכלל ובתקופת המגיפה בפרט, וחלקם ההולך וקטן בעול המס. הוושינגטון פוסט כותב שהאמריקאים העשירים ביותר משלמים כיום את שיעור המס הנמוך ששילמו מאז העשור השני של המאה הקודמת, כך לפי הפרופסורים לכלכלה מברקלי עמנואל סייז וגבריאל זוכמן. ב-1970 העשירים שילמו יותר מ-50% מס, כפול ממעמד העובדים, אבל ב-2018, אחרי קיצוצי המס של טראמפ, המספר צנח ל-23%, מה שהוביל לכך שה”One Percent”, ה-1% שכולל את העשירים ביותר, מחזיק יותר כסף מה-90% התחתונים.

בעוד התורמים אוהבים לדווח על תרומותיהם במספרים אבסולוטיים שנראים מרשימים – 50 עשירי ארה”ב תרמו כמיליארד דולר, הפוסט בדק את התרומות ביחס להון של התורמים והביא מספר הרבה פחות מרשים (📂) – פחות מ-1% מהונם המשותף, שעומד על כ-1.6 טריליון דולר.

כדי להמחיש את השיעור הנמוך, הפוסט בדק מה היה גובהה של התרומה לו העשיר היה בעל הון של משק בית אמריקאי חציוני, שעומד על 97,300$ (337.5 אלף ₪):

ג’ק דורסי: $27,000

דורסי, מייסד-שותף ומנכ”ל טוויטר, והאיש ה-147 הכי עשיר באמריקה לפי פורבס, התחייב בתחילת אפריל לתרום מיליארד דולר במניות חברת התשלומים הניידים שלו, סקוור, שהם 28% מהונו באותו זמן. דורסי מפרסם את פירוט תרומותיו במסמך גוגל דוקס פתוח לציבור.

ביל גייטס: 283$

גייטס, מייסד ולשעבר מנכ”ל מיקרוסופט, והיום פילנתרופ שמנסה לפתור את בעיות העולם, מחזיק בהון של 103 מיליארד דולר, ותרם 300 מיליון דולר דרך קרן ביל ומלינדה גייטס.

סטיב באלמר: 118$

באלמר, בעלי קבוצת הכדורספורט L.A. קליפרז ולשעבר מנכ”ל מיקרוסופט, מחזיק 62 מיליארד דולר ותרם 75 מיליון לשלוש ערים שהוא קשור אליהן.

ג’ף בזוס: 85$

בזוס, מייסד ומנכ”ל אמזון, בעלי הוושינגטון פוסט שפרסם את הבדיקה והאיש העשיר בעולם עם 143 מיליארד דולר, תרם 100 מיליון דולר לתוכנית הזנה בשם Feeding America ועד 25 מיליון לפרוייקט הסיוע למדינת וושינגטון, All in WA, וכן התחייבות של חברת תעופת החלל שלו, Blue Origin, לתלתפיס מסיכות פנים לעובדים בקו הראשון של הקורונה, בסכום שלא פורסם.

מארק זאקרברג: 84$

זאקרברג, מייסד ומנכ”ל פייסבוק, מחזיק בהון של 67 מיליארד $. הוא תרם אישית 58 מיליון $ למחקר רפואי וסיוע באזור המפרץ של סן פרנסיסקו (חברת פייסבוק תרמה עוד 100 מיליון $ לעסקים קטנים, סכום שלא נלקח בחשבון בחישוב).


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co

הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודה להדר בן יהודה על העזרה באיסוף הידיעות 🔧

💾 זכרונות דיגיטליים אחרי מותי 🔍 גוגל נגד הרפובליקנים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

כרטיס זכרון

מה עושים עם הזכרונות הדיגיטליים שלנו אחרי מותנו? פרופסור מיכאל בירנהק וד”ר טל מורס חיברו עבור איגוד האינטרנט הישראלי מסמך המלצות בנושא. אנחנו מדברים בפינה עם ד”ר מורס.

איש מוביל זרי זכרון ליום הזכרון, ירושלים, 2014. צילום: עידו קינן

איש מוביל זרי זכרון ליום הזכרון, ירושלים, 2014. צילום: עידו קינן

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» פחות משבוע לפני הפריימריז במפלגה הרפובליקנית בקליפורניה, גוגל סיווגה את האידיאולוגיה של המפלגה כ”נאציזם” בפאנל המידע שהציגה בתוצאות החיפושים “California Republicans” ו-“California Republican Party”. פאנל המידע מציג תכנים שנאספו אוטומטית, ומדוברות גוגל הסבירו ש”לעתים אנשים משחיתים מאגרי מידע ציבוריים כמו וויקיפדיה, מה שמשפיע על המידע שמופיע בו. יש לנו מערכות שתופסות השחתה לפני שהיא משפיעה על תוצאות החיפוש, אך לעתים טעויות מצליחות לחמוק, וזה מה שקרה הפעם”. בתחילת מאי סילקה המפלגה משורותיה נאו-נאצי שהתמודד על מושב בסנאט.

גוגל מסווגת את המפלגה הרפובליקנית בקליפורניה כתומכת בנאציזם

“נאציזם” בתקציר של גוגל על המפלגה הרפובליקנית בקליפורניה

» במה שיכול בעתיד לככב בפרק של הסדרה “רוזאן”, רשת ABC החליטה לבטל את העונה השנייה של הסדרה המחודשת והמצליחה בעקבות ציוץ גזעני שפרסמה יוצרת הסדרה, רוזאן בר, נגד ואלרי ג’ארט, לשעבר עוזרת של ברק אובמה: “האחים המוסלמים וכוכב הקופים הולידו תינוקת = vj”.

הציוץ הגזעני של רוזאן בר נגד ואלרי ג'ארט

הציוץ הגזעני של רוזאן בר נגד ואלרי ג’ארט

» משטרת ניו המפשיר עצרה את רוברט וו. פריז, שהורשע בעבר בהונאה, השגת גבול ותאונת פגע-וברח, על העלבת שוטר שפרש לאחרונה, דאן ד’אמטו, בטוקבק באתר חדשות, שהאתר מחק. לטענת פריז, ד’אמטו התייחס אליו בצורה לא הוגנת, ולכן טען ש”המפכ”ל שופ חיפה על השוטר המושחת הזה”. המשטרה העמידה לדין את פריז באשמת הוצאת לשון הרע פלילית, עבירה נמוכה מסוג עוון מדרגה ב’, שעבירות מסוגה מובילות בדרך כלל לקנס ולא למאסר, ולכן לא נהוג לעצור חשודים בגינן.

» לפי סקר חדש של מכון פיו, 51% מהצעירים האמריקאים בגילאי 13-17 משתמשים בפייסבוק, ירידה של 20 נקודות אחוז לעומת 2015. פייסבוק נמצאת במקום הרביעי מקרב האתרים שנבדקו, אחרי יוטיוב (85%), אינסטגרם (73%) וסנאפצ’ט (69%), ולפני טוויטר (32%). שיעור השימוש בפייסבוק בקרב הצעירים גדול יותר ככל שהכנסת משקי הבית שלהם קטנה יותר: 70% בקרב משקי בית שמכניסים פחות מ-30 אלף דולר בשנה, ועד 36% של מעל 75 אלף בשנה.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ, הפעם בהגשת אביגלי לושי-ביטנר

🦅 לנשיא ארה”ב אסור לחסום עוקבים בטוויטר 🇮🇱 ומה עם שר הבטחון של ישראל? 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

טראמפ יסיר את החומה בטוויטר – וליברמן?

שר הבטחון, אביגדור ליברמן,מצטיין בעיקר בדיבורים, וביקורת שמזכירה לו את חולשתו מעצבנת אותו. כשליברמן צייץ בטוויטר על “איימן עודה ושות'” ש”מקומם של המחבלים האלה הוא לא בכנסת אלא בכלא”, רבים הזכירו לו, כמקובל באומת הרשת, שהוא עוד לא מימש את איומו נגד איסמעיל הנייה, שאמור היה להתחסל 48 שעות אחרי כניסתו של ליברמן לתפקיד. אחת מאלו שהזכירו זאת היא קרין נהון, וליברמן חסם אותה.

פרופ’ קרין נהון היא חוקרת בנושא פוליטיקה של המידע במרכז הבינתחומי הרצליה ונשיאת איגוד האינטרנט הישראלי. זו כנראה הסיבה שתוך פחות מיממה, ליברמן הסיר את חסימתה והגיב לחדשות 2 כי “שר הביטחון מעודד שיח ברשתות החברתיות ולכן מרבה להתבטא בהן. עם זאת תגובות הכוללות הסתה לאלימות, גידופים, קללות ודיבה הן לא דבר שניתן לעבור עליו לסדר היום. לגבי הפרופ’ נהון, מדובר בטעות אנוש של אחד מעובדי הצוות”.

נהון כתבה בתגובה לאירוע כי “חשבון טויטר או פייסבוק של שר או ח״כ הוא ציבורי ולא פרטי. כשהוא חוסם אותי או אחרים, הוא פוגע בחופש הביטוי שלי וגם בזכותי למידע כאזרח (כי במקביל אני לא רואה את ההודעות שלו מהחשבון שלי). זה צריך להפסק. […] צריך לפתור את עניין החסימות של תגובות לגיטימיות בצורה רוחבית. לפנות ליועמש הכנסת?”

בובת פּלאש של אביגדור ליברמן. יוצר: רן קר-פה

בובת פּלאש של אביגדור ליברמן. יוצר: רן קר-פה

בתזמון מצוין, יום לאחר מכן פסקה נעמי רייס בוכוולד, שופטת בית המשפט הפדרלי בניו יורק, כי לנשיא ארה”ב דונלד טראמפ אסור לחסום משתמשי טוויטר על בסיס דעות פוליטיות, משום שמדובר בפגיעה בחופש הביטוי המובטח לפי התיקון הראשון לחוקה. “אנחנו קובעים שהחלקים של הפרופיל @realDonaldTrump – ‘החלק האינטראקטיבי’ שבו משתמשי טוויטר יכולים להגיב ישירות לתוכן של ציוצי הנשיא – תואמים לדוקטרינת ‘פורום ציבורי’ שקבע בית המשפט העליון”, כתבה השופטת (פדף).

אצלנו מבקר המדינה כבר קבע שחסימת גולשים על ידי אנשי ציבור למניעת ביקורת אינה ראויה, והגדיר קריטריונים לנוכחויות רשת ציבוריות:

■ סוג הדף – האם מדובר בדף ציבורי או ב”דף אוהדים” של איש ציבור או גוף ציבורי שכל אדם בעל חשבון פייסבוק יכול להיחשף אליו באמצעות התחברות לדף (הקשה על “לייק”) או באמצעות חשבונות של חברים אחרים ברשת – או להבדיל מדובר בדף פייסבוק פרטי שאליו חשופים רק מי שמוגדרים “חברים” של בעל הדף;
■ מימון הדף – האם החזקת הדף והפעלתו ממומנות על ידי הגוף הציבורי;
■ הפעלת הדף – האם הדף מופעל על ידי עובדי ציבור מטעמו של איש הציבור או על ידי איש הציבור בעצמו באופן פרטי;
■ תוכני הדף – האם הדף משמש את איש הציבור ועיקר תכניו קשורים למילוי תפקידו הציבורי, או שעיקר תכניו פרטיים ואישיים.

בתוכנית אנחנו מדברים עם פרופ’ נהון על הפסיקה בארה”ב ועל המצב בישראל.

תגובת פרופ' קרין נהון שגרמה לשר אביגדור ליברמן לחסום אותה בטוויטר

תגובת פרופ’ קרין נהון שגרמה לשר אביגדור ליברמן לחסום אותה בטוויטר

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» חוקי ה-GDPR (ר”ת General Data Protection Regulation) נכנסו לתוקף אתמול והאינטרנט כמרקחה: גולשים מוצפים בדרישות שלום משירותים ששכחו שנרשמו אליהם ומבקשים אישור לאסוף את פרטיהם (ולפעמים חושפים את כתובת האימייל שלהם לכל הגולשים האחרים), אתרי חדשות מחוץ לאירופה חוסמים גישה בפני אירופאים או מספקים גישה לגירסה מותאמת שאין בה את כל הרוגלות הרגילות והפרסומות המבוססות על איסוף מידע על הגולשים ולכן היא מהירה וטובה יותר, ויש גם מי ששר:

» סוכנויות ביון ואכיפה בהודו טוענות שהמכשול הגדול ביותר לחקירות טרור הוא שירותי הודעות מוצפנים – שמאפשרים לטרוריסטים (כמו לכל אדם עם חיבור לרשת) להתכתב בלי שהרשויות יוכלו לקרוא את ההודעות; שמסופקים על ידי חברות זרות – אשר כפופות לחוקי פרטיות של מדינות המקור שלהן. עוד נטען כי חברות אינטרנט זרות, ובהן פייסבוק ו-וואטסאפ, אינן ממהרות לסייע בחקירות כאלו. וואטסאפ מסרה בתגובה שאינה יכולה לפענח את ההודעות משום שהאפליקציה שלה מספקת הצפנה מקצה לקצה.

» ה-FBI דיווחו על סייברמתקפה של “גורמים זרים” שפגעה במאות אלפי נתבים (ראוטרים) ביתיים ועסקיים של יצרנים שונים ברחבי העולם, תוך שימוש בנוזקת VPNFilter, כשווקטור התקיפה טרם נחשף. המתקפה מאפשרת לשתק את הראוטרים ולאסוף מידע על משתמשיהם. בלשכת החקירות הפדרלית המליצו לבעלי ראוטרים לאתחל את המכשירים, ולשקול ביטול יכולות ניהול מרחוק, הגדרת סיסמאות חזקות והצפנה חזקה.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ, הפעם עם ניתאי ענבי

🚭 מכה אחרי מכה לטלגראס 🕹️ הטבח בפלורידה ומשחקי וידאו 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

עוד זה מדבר וזה גראס

שתי מכות ניחתו השבוע על קהילת הסחר בסמים “טלגראס” באפליקציית טלגרם.

אחת המכות היא היא דליפה של מאגר הנתונים של כ-3500 סוחרי הסמים בקבוצה, שנחשפה בתוכנית “הצנרת”. הפרטים כוללים שמות מלאים על הסוחרים וסרטונים שלהם עם סמים, שאותם שלחו למנהלי הקבוצה במטרה להתקבל כסוחרים. הדליפה לא נובעת מפריצה או האזנה לטלגרם, אשר הפעילות בה מוצפנת לטענת יוצרי האפליקציה, אלא ממאגר מידע שנאסף ונשמר בשרת חיצוני.

השנייה היא החשיפה של רן בר זיק מ”אינטרנט ישראל” על מאגר השוטרים הפרוץ. בשיחה עם עמית לעבודה, אלרן כלילי, עלתה השאלה כיצד מנהלי טלגראס מוודאים שמישהו שמבקש להצטרף לקבוצה אינו שוטר שרוצה להפליל סוחרים וקונים.

בר זיק גילה שאתר קרנות השוטרים, מעין מועדון חברים שמעניק הטבות לשוטרי ישראל, דולף מידע על שוטרים. כדי להיכנס לאתר על השוטרים להכניס פרטי התחברות – מספר תעודת זהות וסיסמה. אם שוטר איבד את הסיסמה, הוא יכול להזין מסת”ז וכתובת אימייל ולקבל איפוס סיסמה באימייל. הזנת מספר תעודת זהות של שוטר עם כתובת אימייל שגויה מחזירה את ההודעה “כתובת המייל אינה תקינה, אך המשתמש קיים במאגר”.

מנהלי טלגראס, שמבקשים תצלום ת”ז ממבקשי הצטרפות, יכולים להזין את המסת”ז ולדעת אם המבקש הוא שוטר. בנוסף, אין הגנת כוח גס (brute force), כך שאפשר להריץ את כל טווח המסת”זים האפשרי בזה אחר זה ולהשיג רשימה מלאה של כל המסת”זים הרשומים באתר.

 המלחמה בגראס 🖌️ gwenboul - Gwen (cc-by-nc-sa)

המלחמה בגראס 🖌️ gwenboul – Gwen (cc-by-nc-sa)

ואפילו את המסת”זים לבדיקת הפירצה השיג בר זיק באמצעות פירצת פרטיות – הוא חיפש בגוגל את המילים “ת.ז. שוטר” עם סוג קובץ doc. דרך נוספת לאסוף מסת”זי שוטרים היא לחטט באתר נט המשפט, שבו אפשר למצוא מסמכים ששוטרים מגישים לבתי המשפט ועדויות של שוטרים בפרוטוקולים של משפטים. לפני שנה דיווחתי בחדר 404 על פירצת פרטיות באתר ארגון השוטרים איפ”א ישראל, שחשפה טפסי הצטרפות לארגון, ובהם פרטים מלאים של שוטרים, מג”בניקים, שב”סניקים ומתנדבים.

מהמשטרה נמסר כי “חברת קרנות השוטרים היא חברה פרטית, וככזו אתר החברה מופעל באמצעות נציגי החברה ולא באמצעות משטרת ישראל”. מקרנות השוטרים נמסר כי “במאגרי קרנות השוטרים מצויים כלל עמיתי החברה ומקבלי השירותים של הקרנות ולא רק שוטרים פעילים” – כלומר, הם אולי חושפים גם שוטרים לשעבר, מתנדבים ובני משפחה של שוטרים. “הבדיקה איתרה אפשרות מסוימת לזהות שייכות לקרנות השוטרים בלבד, וזאת באמצעות שילוב בדיקות ייחודי. יחד עם זאת, וכשגרת עבודה, במידה ומאותרות פרצות כלשהן מערך המחשוב פועל מיידית לסגירתן. במקרה הנוכחי שונו ההודעות ומעתה תתקבל הודעה אחידה לטעות בפרטים”.

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

• מדינת ישראל, באמצעות משרד הבטחון, מתעניינת אצל חוקרי וחברות סייבראבטחה בארה”ב ברכישת פירצות יום-אפס (zero day) לשימוש כוחות האכיפה והבטחון. פירצות יום אפס הן פירצות שלא מוכרות לגופים שאצלם קיימת הפירצה, לחוקרי סייבראבטחה ולציבור הרחוב, ולכן אפשר לנצלן לפרוץ למערכות, להפריע לפעילותן ולשאוב מהן מידע.

• מרכז הסייבראבטחה הלאומי של בריטניה (NCSC) פרסם מסמך שסוקר את הסייברסכנות העומדות בפני ארגוני צדקה, שמחזיקים כסף ומידע פיננסי, אישי ומסחרי רגיש, בפרט מצד מדינות.

• במפגש על בטחון בבתי ספר, בעקבות הטבח בבית הספר בפלורידה שבו היורה רצח 17 אנשים, אמר נשיא ארה”ב דונלד טראמפ אמר ש”אנחנו צריכים להסתכל על האינטרנט, כי הרבה דברים רעים קורים לילדים צעירים ולמוחות צעירים, והמוחות שלהם מתפתחים, ואנחנו חייבים לעשות משהו לגבי אולי מה שהם רואים ואיך שהם רואים את זה. וגם משחקי וידאו”. דוברת הבית הלבן הודיעה בתדרוך רשמי שהנשיא ייפגש בשבוע הבא עם ראשי תעשיית משחקי הווידאו “כדי לראות מה הם יכולים לעשות בחזית הזאת”. בדיקת אתר ד’ה ורג’ לא הצליחה לאתר חברות וגופים שקיבלו הזמנה או שמתכוונים להשתתף במפגש כזה. איגוד יצרני משחקי הווידאו, ESA, מסר כי “ESA והחברות שחברות בארגון לא קיבלו הזמנה לפגוש את הנשיא טראמפ. אותם משחקי וידאו שמשוחקים בארה”ב משוחקים ברחבי העולם; אולם רמת האלימות הקשורה ברובים גבוהה אקספוננציאלית בארה”ב לעומת מדינות אחרות. רשויות רבות בחנו את התיעוד המדעי ומצאו שאין קשר בין תוכן מדיה לבין אלימות בחיים האמיתיים”.

• משחק אחד שכבר שילם את המחיר הוא NRA: Practice Range, שאיפשר להתאמן בירי, בין השאר ברובה AR-15 מהסוג ששימש בטבח בפלורידה. האפליקציה חינמית, אולם השחקנים נדרשים לשלם כדי לשדרג את כלי הנשק. המשחק הושק ב-2013, שבועות אחרי הטבח בסנדי הוק, והוסר השבוע, לא ידוע על ידי מי, זמן קצר לאחר פניית אתר חדשות המשחקים פוליגון ליוצרת המשחק, MEDL Mobile, שטענה שהעבירה את האחריות עליו ל-NRA לפני שנים ושאינה עובדת עם האיגוד מאז 2013. ההתנערות של החברה מ-NRA משתלבת בטרנד של חברות שמנתקות קשרים עסקיים עם האיגוד וחבריו.

• חברת הנסיעות ליפט תעניק נסיעות חינם למשתתפי צעדת March For Our Lives בתמיכה בהגבלת השימוש בנשק.

• הרשת החברתית עם שיעור המשתמשים האמריקאים הבוגרים הגדול ביותר היא יוטיוב, עם 73%, כשבין גילאי 18-24 היא מעפילה ל-94%. שיעור המחוברים לפייסבוק אמנם גדול, 68%, אבל נמצא בקפאון מזה שנתיים, בעוד אינסטגרם גדלה באותה תקופה מ-28 ל-35%. בקרב בני 18-24, פייסבוק מחזיקה בנתח מרשים של 80%, אולם סנאפצ’ט מדביקה אותה עם 78%. נתונים אלה עולים מסקר של מכון המחקר Pew, שנערך טלפונית בקרב 2002 בוגרים בארה”ב.

• בעקבות הטבח בפלורידה, יוטיוב הכריזה מלחמה על סרטוני קונספירציה ורובים, כשהיא מסירה סרטונים, ומזהירה, משעה ואף חוסמת משתמשים מהימין הקיצוני האמריקאי. החברה מסרה בתגובה לפרסומים כי חלק מהסנקציות הופעלו בטעות על ידי עובדים חדשים, במסגרת מאמצי החברה לשכור כמות גדולה של מסנני תוכן ולאכוף את המדיניות שלה ב-2018, וכי היא תחזיר סרטונים שהוסרו בטעות.

פייסבוק ביטלה את הניסוי שבו יצרה למשתמשים שני פידים, פיד ראשי עם עדכוני חברים ובני משפחה, ופיד משני שבמעבר אליו אפשר לראות פוסטים מארגונים, חברות וגופי חדשות. הניסוי נערך בשש מדינות – שרי לנקה, גוואטמלה, בוליביה, קמבודיה, סרביה וסלובקיה. הניסוי נתקל בביקורת ובטענות שבכך שהוא מסתיר עדכונים מגופים רשמיים, הוא דווקא מגדיל את תפוצת הפייק ניוז. ראש פיד החדשות של פייסבוק, אדם מוסרי, כתב: “נתתם לנו את תשובתכם: אנשים לא רוצים שני פידים נפרדים. בסקרים, אנשים אמרו לנו שהם פחות מרוצים מהפוסטים שהם רואים, וששני פידים לא באמת עוזרים להם להתחבר יותר עם חברים ובני משפחה”.

נפילה של מרכז נתונים של AWS (אמזון ווב סרביסז, שירות מחשוב ענן לחברות) בוירג’יניה אתמול למשך ארבע שעות אתמול גרמה לתקלות בשירות אטלסיאן ביטבאקט, שעליו מסתמכת העוזרת הדיגיטלית אלקסה של אמזון, שבעקבות כך סבלה מחוסר זמינות בחוף המזרחי בארה”ב.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

תביעה ייצוגית נגד ווייז מגיעה לעליון 🔫 הרשת רוגשת בעקבות הטבח בפלורידה 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

הנני הנהג!

רו”ח רועי גורודיש הגיש ב-2014 תביעה ייצוגית נגד ווייז, על כך שלטענתו התבססה על פרוייקט המיפוי החינמי הקהילתי פרימאפ, כשהיא גוזלת אותו מהמשתתפים במיפוי ולא חולקת עמם את הרווחים מהמכירה לגוגל. התביעה נדחתה, וכעת הוא קיבל מימון מהקרן למימון תובענות ייצוגיות של משרד המשפטים לערער לבית המשפט העליון. אנחנו מדברים עם גורודיש בתוכנית.

זומבי ווייז. תמונה: הפייסבוק הרשמי של ווייז

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

• הטינאייג’רים ששרדו את הטבח בבית הספר בפלורידה והפכו לאקטיביסטים נגד אחזקת נשק כותשים בטוויטר את הפוליטיקאים ואנשי הציבור שתומכים בחופש לשאת נשק. אחת מהן, שרה צ’דוויק, עקצה סנאטור רפובליקני מפלורידה שתומך בתיקון השני לחוקה, ואשר קיבל מאיגוד הרובאים (NRA) תרומות של 3.3 מיליון דולר במהלך הקריירה: “אנחנו צריכים לשנות את השם של רובה התקיפה AR15 למרקו רוביו, כי כל כך קל לקנות אותו”.

• בימים האחרונים, אנשים משתמשים ברשתות חברתיות לשלוח לבתי ספר אזהרות מפוברקות מפני מתקפות.

• פלטפורמת הבלוגים מדיום החלה להפעיל מדיניות חדשה נגד מפיצי מידע שגוי ותאוריות קונספירציה, ובין השאר חסמה פעילי ימין קיצוני ותומכי טראמפ בולטים.

• יצרנית תוכנות הסייבראבטחה סימנטק היא אחת ממספר חברות שהפסיקו להעניק הטבות לחברי NRA, כתוצאה מקריאות לנתק קשרים עם הארגון בעקבות הטבח בבית הספר בפלורידה

• ה-NRA העניק את “פרס צ’רלטון הסטון לאומץ תחת אש”, שכולל רובה בעבודת יד, ליו”ר רשות התקשורת הפדרלית (FCC) אג’יט פאי, על כך שהציל את האינטרנט באמצעות ביטול חובת נייטרליות הרשת.

• מפרסמים יהודים-ישראלים בפייסבוק משתפים ביניהם דרכים לסנן גולשים ערבים מלראות את הקמפיינים שלהם, בנימוק של ריבוי לייקים נטול הסבר ופרופילים מזוייפים.

• וואטסאפ ומסנג’ר של פייסבוק שולטות בשוק האפריקאי, אבל באתיופיה מעדיפים את טלגרם, לפי נתוני ההורדות בחנות גוגל פליי, אולי בגלל גודל התוכנה הקטן יחסית בשוק שבו חדירת האינטרנט נמוכה והחיבור יקר, ואולי בזכות מאפייני אבטחת המידע המוצלחים במדינה שמצנזרת את האינטרנט ועוקבת אחרי פעילים.

• החוקר המיוחד בוב מולר הגיש כתב אישום נגד פול מנפורט, לשעבר מנהל הקמפיין של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ, על העלמת הכנסות. אחת העדויות המרשיעות היא מסמך שקיבל באימייל משותפו, זייף בו מידע ושלח את המסמך המזוייף באימייל חזרה לשותף, כדי שזה ימיר אותו מוורד לפדף.

• ניו יורק תהיה העיר הראשונה בארה”ב לדרוש אחריותיות על שימוש ב”מערכות קבלת החלטות אוטומטיות” (Automated Decision Systems). ראש העירייה ביל דה בלאזיו יקים צוות משימה שימליץ לגופים המוניציפליים בעיר איך לשתף מידע על מערכות כאלה עם הציבור ואיך לטפל במקרים שבהם אנשים נפגעים ממערכות כאלו.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

⚽ נבחרת בוליביה ניסתה לגייס כדור-רגלן צרפתי בעקבות טעות במשחק ניהול קבוצות 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

רובן אגילר הוא כדור-רגלן צעיר שמשחק בתפקיד מגן בקבוצת מונפלייה בליגה הראשונה בצרפת. הביצועים שלו בעונה האחרונה משכו את תשומת לבם של אוהדי כדור-רגל בוליביאניים, שרוצים שאגילר יעבור לשחק בקבוצה הלאומית שלהם.

“בשנה האחרונה כבר קיבלתי הודעות מבוליביאנים אחרי משחקים שלי. אחרי המשחק נגד PSG, זה גדל פי מאה”, סיפר אגילר למגזין הצרפתי “גול”. “בטלוויזיה בבוליביה” – שהציגה את הישגיו והגדילה עוד יותר את הפופולריות שלו שם – “אמרו שאני זכאי להצטרף לנבחרת הלאומית”.

לבסוף הגיעה גם פנייה רשמית. “בוליביה פנו אלי”, הוא סיפר, בכוונו לאיגוד הכדור-רגל הבוליביאני. “נאלצתי לפרסם הודעה בדף [הפייסבוק] שלי ולהסביר שאני לא בוליביאני ולכן לא זכאי להיבחר [לנבחרת]. אני צרפתי מצד אמא וספרדי מצד אבא. אין לי אזרחות כפולה”.

“הכל התחיל מ’פוטבול מנג’ר‘”, הסביר אגילר את מקור הטעות – משחק וידאו לניהול קבוצות כדור-רגל. “הם העניקו לי אזרחות בוליביאנית בנוסף לאזרחות הצרפתית”. באתר חדשות המשחקים קוטאקו הסבירו שמאחר שבפוטבול מנג’ר יש עשרות אלפי שחקנים, טעויות כאלו הן בלתי נמנעות. אבל העובדה השגויה הזאת התקבעה בגלל שהאוהדים, ומביך מכך, איגוד הכדור-רגל, הסתמכו עליה כשביקשו לגייס את אגילר מבלי לאמת אותה.

דף הפייסבוק של הכדור-רגלן הצרפתי רובן אגילר

הפייסבוק של אגילר

אגילר פרסם בסוף ספטמבר בפייסבוק שלו הודעה, בצרפתית ובספרדית, שמבהירה שהוא לא בוליביאני. בשבוע שעבר הגיב שם דניאל דיוניסי, שהציג את עצמו כמנהל מאגר-הנתונים הבוליביאני של פוטבול מנג’ר: “רק היום הבנתי שבמשחק אתה משחק עם בוליביה כאזרחות שנייה ואנחנו מתנצלים. האיש שאמור היה להבחין בטעות זו הוא זה שאחראי על מאגר-הנתונים הצרפתי, ולא אני ישירות. אני רוצה לעדכן אותך שגם אם אני לא אחראי, כבר ביקשתי שיסירו את בוליביה כאזרחות שנייה מהגירסה החדשה של המשחק, שתצא בעוד חודש (פוטבול מנג’ר 2018). אני מקווה שזה ישים קץ לספקולציות”.

ההודעה בפייסבוק של הכדור-רגלן הצרפתי רובן אגילר על כך שאין לו אזרחות בוליביאנית

אגילר מודיע שאין לו אזרחות בוליביאנית. קליק להודעה המלאה ותגובת דיוניסי

עוד ספורט: מרמים בבייסבול עם אפל וואץ’

💿 האלבום החדפעמי של וו טאנג קלאן למכירה פומבית ⌚ מרמים בבייסבול עם אפל וואץ’ 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

“באים לבנקאים”, שיצאו נגד היחצן של פייסבוק, הוסרו מפייסבוק // האחראי על האינטרנט

 

פייסבוק נגד “באים לבנקאים”

פייסבוק היא דיקטטורה מסחרית כשזה נוגע לחופש הביטוי, והאויבת הנוכחית שלה היא “באים לבנקאים”, התארגנות של עו”ד ברק כהן והאקטיביסט ערן ורד, שהכריזה מלחמה על הבנקים, הבנקאים, בני משפחותיהם וספקי השירות שלהם. פייסבוק סגרה שלשום את דף הפייסבוק של “באים לבנקאים”.

אחד מהאנשים ש”באים לבנקאים” שמה על הכוונת שלה הוא זמיר דחב”ש, בעל משרד יחסי הציבור שלום תל אביב ויחצן איגוד הבנקים הישראלי, שאף זכה בצו למניעת הטרדה מאיימת נגד כהן ובפיצויים של 4000 שקל ממנו. לפני כן הוא הצליח לגרום להסרה מפייסבוק של סרטון המתעד את ההפגנה שערכו נגדו פעילי התנועה ליד ביתו. פרט חשוב נוסף: דחב”ש הוא היחצן של פייסבוק בישראל.

פייסבוק, באמצעות משרדו של דחב”ש, מסרבת לומר מדוע סגרה את “באים לבנקאים”, ומסרה לאתר “מזבלה” תגובה כללית על מדיניות הסרת תכנים שמפירים את כללי השימוש. צריך להזכיר שפייסבוק מרבה להסיר תכנים ולסגור דפים מסיבות שגויות, כפי שעשתה עם הדף “גברים בפייסבוק” של אילנה ברודו, שתיעד הטרדות ואיומים מיניים כלפי נשים ונערות בפייסבוק, ונסגר בגלל דיווחים שקריים על פרסום תמונות עירום. בפייסבוק סירבו לנמק את הסגירה בפני מפעילות העמוד ובתגובה לפניות התקשורת, אולם זמן לא רב אחרי שהסיפור נחשף בתקשורת, העמוד הושב לאוויר. ראיון עם ברודו בנושא שודר ב”רבע לדיגיטל” בגלץ.

ב”באים לבנקאים” חזו מזמן את הסכנה שבהסתמכות על פייסבוק. בדף האודות באתרם נכתב עוד לפני הסגירה: “אין לנו שליטה על ההחלטות של פייסבוק, בכל רגע הם יכולים באופן שרירותי להחליט על סגירת הדף שלנו. לכן פתחנו אתר בלתי תלוי אותו אף בנק ואף גורם אחר לא יוכל לסגור. כדי שנוכל להיות בקשר גם במקרה שדף הפייסבוק יסגר, השאירו פה את כתובת המייל שלכם”.

 

כמה רוע וגזענות, יא מאמא

שירה גובייסי פרסמה סרטון שבו אחיה, אביתר גובייסי, בן 14, שר את “יא מאמא” של שמעון בוסקילה לתוך מיקרופון של מכונת קריוקי. “צינור לילה” שיתפו את הסרטון.

בין המגיבים היו כאלו שניצלו את ההזדמנות לשתף את העולם ברוע ובגזענות שלהם, מדווחת חן אלמליח. רותם יפעת כתב: “הקריוקי בארץ זה תרבות של קופים אנוכיים שלא אכפת להם מאף אחד מהשכנים שמסביבם”. מאיר יצחקי כתב: “למה בערבית ? מה עם סובי ממטרה , היו לילות , לילה לילה , בדרך לתבור, הבלדה על יואל משה סולומון, מכירים ?”. לילי אב כתבה: “שוב פעם קריוקי!!! די כבר עם זה יבבונים חסרי תרבות!!אף שכן לא צריך לסבול ולשמוע את האח שלך שר בערבית או בריטני ספירס מצידי”.

גובייסי התגלה לא רק כזמר מוכשר, אלא גם כאדם רגיש:

אביתר גובייסי מגיב למבקריו בפייסבוק של צינור לילה

הפושעים הגרועים ביותר בעולם

אומת כדור הארץ צחקה ביולי כשאיל הסמים המקסיקני חואקין אל צ’אפו גוסמן ברח מהכלא המקסיקני דרך מנהרה מושקעת באורך כ-1.6 ק”מ, אחרי שהסתובב חופשי מאז בריחתו הקודמת מהכלא ב-2001 ועד תפיסתו ב-2014. כעת הוא עלול להיתפס בגלל רשלנות של בנו בשימוש בטוויטר.

הבן, חזוס אלפרדו גוסמן סלזאר, צייץ בסוף החודש שעבר בטוויטר תמונה שלו עם מי שנראה כמו אביו, שמחצית פניו מוסתרת על ידי תמונה של תחפושת משקפיים-עם-שפם, וכתב “אוגוסט כאן, אתם כבר יודעים עם מי”. ה-GPS בטלפון שבו צולמה התמונה הושאר דולק, המיקום שלה נשמר עליה והוא מוצג אוטומטית בטוויטר – קוסטה ריקה.

הציוץ בטוויטר של בנו של אל צ'אפו
הציוץ בטוויטר של בנו של אל צ’אפו

האינדיפנדנט מדווח שהתקשורת המקומית בקוסטה ריקה דיווחה שהמשטרה המקומית הכריזה שהיא חוקרת את הנושא.


שודר בגלצ ב-5.9.2015, בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30

לדף הבא →