✂️ מה המשמעות של איסור פרסום על קיומו של צו איסור פרסום כשאינטרנט?

מידע שהושחר באפצא"פ 📷 משטרת ישראל

מידע שהושחר באפצא”פ 📷 משטרת ישראל

מדי פעם שולחת המשטרה הודעה לעיתונות על צא”פ (צו איסור פרסום), שכולל עותק של הצו עצמו שהוציא בית המשפט, מספר התיק בבית המשפט ופירוט של מה אסור לפרסם, כולל איסור לפרסם את עצם קיומו של הצא”פ – מה שהבריטים קוראים super injunction, ואנחנו יכולים לקרוא לו צא”פ רקורסיבי או אפצא”פ.

זה נראה בערך ככה:

דוברות המשטרה:

צו איסור פרסום גורף ניתן ב[תאריך] על ידי כבוד השופט [כבוד שמו של השופט] מבית משפט [כבוד שמו של בית המשפט].

הצו מתייחס לחקירה המתנהלת ביחידת [משטרה כלשהי] בתיק שמספרו [עשוי מספרות ולוכסן ולפעמים אותיות].

הצו חל על:
כל פרט מפרטי החקירה, כל פרט העלול לזהות את החשודים [ועוד]

למעט הנוסח הבא: “[המשטרה חוקרת משהו/מישהו נחקר]”.

איסור הפרסום ימשיך לחול על כל פרט מפרטי החקירה, כל פרט העלול לזהות את החשודים, לרבות פרסומים ברשתות חברתיות שונות לרבות ציטוטים מלאים או חלקיים של פרסומים מכלי תקשורת זרים, הפניה אליהם או לפרסומים באינטרנט וכל אמצעי מדיה אחר לרבות כל רמז ישיר או עקיף לקיומה של כל עובדה נוגעת בעניין הנדון ובכלל זה לעצם קיום הצו.

תוקף הצו הנו עד לתאריך [כלשהו]

מצורף תצלום הצו לידיעתכם ולידיעת העורכים והמערכות.

אפצא"פ 📷 משטרת ישראל ✂️ חדר 404

אפצא”פ 📷 משטרת ישראל ✂️ חדר 404

זה היה הגיוני, איכשהו, כשהנמענים של האפצא”פים היו מערכות עיתונים, אבל היום, כשזה נשלח (או מוצא את דרכו) למנהלי קבוצות חדשותיות בוואטסאפ/טלגרם, המשטרה היא זו שמפירה את האפצא”פ, במעשה או במחדל. האם מח”ש יחקור אותה?

אפצא"פ בוואטסאפ 📷 קבוצת וואטסאפ ✂️ חדר 404

אפצא”פ בוואטסאפ 📷 קבוצת וואטסאפ ✂️ חדר 404

גופים ממלכתיים ולא-ממלכתיים אחרים עושים טעות דומה. הדוברים שלהם שולחים לתקשורת הודעות לעיתונות, שבהן יש מידע שהגוף מעוניין שהמידע יתפרסם לא בשמו, אלא יוצג כמשהו שהעיתונאי יודע ואומר לקהל שלו. לשיטה הזו יש כמה שמות – לא לייחוס, מידע בשם הכתב (מב”ה) ו-OTR (ר”ת של off the record, שבתקשורת דוברת האנגלית משמעותו שונה – מידע שאין לפרסם, ושנועד רק לאוזניי הכתב). השיטה הזאת בעייתית, מאחר שהיא מחייבת את העיתונאי להסתיר מהקוראים את מקור המידע, וגם את עצם העובדה שהוא הגיע ממקור, ולהיות אחראי לו למרות שהוא לא הגורם שעומד מאחוריו.

העיתונאי חגי הוברמן סיפר על כך בביקורת על הספר “דובר צה”ל מודיע”:

ככתב צבאי שנים רבות, אני נסמך כמו כל עמיתי על שיתוף הפעולה עם דובר צה”ל, ויכול להעיד כי בהודעות רבות של דו”צ המידע היותר מעניין מסתתר מאחרי האותיות O.T.R – “אוף דה רקורד”. רוצה לומר: יש פה עובדה שאתה הכתב אל תייחס אותה לדובר צה”ל, אבל חשוב שתפרסם אותה. בספר אין אף הודעה עם התוספת הזו. מאידך ישנן הודעות שכותרתן הן “הודעה מואפלת”, כזו שהמידע הנתון בה עדיין לא מותר לפרסום, בדרך כלל לגבי הרוגים שמשפחותיהם טרם קיבלו הודעה. ישנן גם הודעות בשם “מידע בשם הכתב” – חומר רקע שהעיתונאי יכול לעשות בו שימוש מלא, אבל לא לייחס אותו לדובר צה”ל.

פיתום והבובה שלו 📷 John Christian Fjellestad (cc-by)

פיתום והבובה שלו 📷 John Christian Fjellestad (cc-by)

הבעיה נפתרה באופן חלקי כשדובר צה”ל ומתאם הפעולות בשטחים החלו לפרסם את ההודעות לעיתונות שלהם באינטרנט, כולל המידע בשם הכתב. שני הגופים, שביקשו מעיתונאים לא לחשוף את מקור המידע, חשפו אותו בעצמם באתריהם הרשמיים. נוהל נוסף שמאיין את ה”מידע בשם הכתב” הוא הפצת הודעות דו”ץ לגופי תקשורת שמפרסמים מידע גולמי, ובו גם הודעות לעיתונות. הגופים הללו נוטים להעתביק את ההודעות כפי שהן, וחושפים כך את המידע שצה”ל ביקש לא לפרסם בשמו כמידע שמקורו בצה”ל.

הודעות דובר מתפ"ש ודו"ץ, כולל המידע לא לציטוט 📷 אתרי מתפ"ש ודו"ץ 📝 חדר 404

מידע לא לייחוס 📷 אתרי מתפ”ש ודו”ץ 📝 חדר 404

בכתבה בנושא שפרסמתי ב”העין השביעית” לפני שנתיים, נמסר מדו”ץ כי “כשאנחנו מוסרים מידע ב-OTR, זה פשוט מידע אקסטרה בשם הכתב. אנחנו כאילו עונים בתגובה על השאלות, ומוסרים עוד מידע לשם הרחבת הכתבה. אנחנו לא מחייבים אף אחד לא להעלות את זה, פשוט יחסי עבודה כמו שיש בתקשורת בינלאומית, יש בשאר התקשורת הישראלית. […] בדרך כלל הוא מכניס את זה פשוט כעוד מלל לכתבה בשמו. זה לא שאסור לו לפרסם את זה, זה פשוט יחסי עבודה. כשאני מעבירה לו משהו בשם של גורמים צבאיים וזה לא לציטוט, אז זה לא לציטוט”.

כיום מגיעות הודעות לעיתונות גם לקבוצות החדשותיות בוואטסאפ וטלגרם, שבהן בעלי הקבוצות והמנויים מפרסמים דיווחים שוטפים. גם שם, ההעתבקה חושפת את מקור המידע. מאחר שחשיפת אחורי הקלעים הזאת מתרחשת לכל הפחות מאז 2015, ובטח גם קודם, אני יכול רק לשער שלדוברים השונים לא באמת אכפת שנייחס להם את המידע שהם ניסו לצנרר דרך עיתונאים. הנה כמה פריטי מידע כאלה:

דוברות איחוד הצלה: תאונה עם מעורבות שלושה כלי רכב אירעה בכביש 42 בסמוך לצומת הכניסה לכפר הנגיד. מתנדבי רפואת חירום של איחוד הצלה סניף יבנה העניקו טיפול רפואי ראשוני לנהג רכב שנפצע באורח בינוני שהיה לכוד ברכבו וחולץ ע”י צוותי כיבוי. כמו כן טופלו בזירת התאונה שלושה נפגעים באורח קל.

Otr

מדובר במיקום סמוך לתאונה שאירעה לפני כשעה וחצי בה נהרג רוכב אופניים.

(9/11/2017)

להלן כיתוב, מב”ה ואייטם בנושא ביקור הרמטכ”ל באסדת “תמר”: 

היום (ג’) י”ח בחשון התשע”ח, 7 בנובמבר 2017, ביקר ראש המטה הכללי, רב-אלוף גדי איזנקוט עם מפקד זרוע הים, אלוף אלי שרביט, באסדת ‘תמר’ שבשטח המים הכלכליים של מדינת ישראל.

מב”ה:

אסדת ‘תמר’ הינה חלק מתהליך פיתוח משק הגז המתקדם שישראל מובילה בשנים האחרונות, בהמשך להקמתה יוקמו בשנים הקרובות אסדות נוספות במרחב המים הכלכליים של המדינה.

אסדות הגז שבשטח המים הכלכליים הן מתקנים בעלי חשיבות אסטרטגית אדירה, המחייבת את מדינת ישראל להעמיד שכבת הגנה רב-ממדית שתבטיח שגרה תקינה ובטוחה עליהם. הדרג המדיני הטיל על צה״ל, בהובלת זרוע הים, את האחריות להגן על האינטרסים החיוניים בתחום האנרגיה במרחב המים הכלכליים. שטח המים הכלכליים של ישראל הוא עצום, ועל כן ההגנה על מתקני הגז בפרט ומרחב המים הכלכליים בכלל, טומנת בחובה אתגרים מבצעיים רבים ומורכבים. בשנים האחרונות מספקת זרוע הים מעטפת ביטחונית למרחב זה – הן בשגרה והן בחירום. כלי השיט של זרוע הים מבצעים סיורי ביטחון באופן קבוע בהתאם לתמונת המצב המודיעינית והמבצעית.

זרוע הים נמצאת בעיצומם של תהליכים משמעותיים נרחבים ומקיפים בתחום בניין כוח, על מנת להבטיח יכולת הגנה איתנה ובלתי חדירה על נכסיה האסטרטגיים של מדינת ישראל בלב ים. אבני היסוד לבניין הכוח הן ספינות סער 6, שידעו לספק הגנה רציפה, איכותית ומיטבית כנגד כלל האיומים.

(7/11/2017)

לפני זמן קצר התקהלו עשרות תושבים דרוזים בסמוך לגדר המערכת בגבול סוריה.
התושבים פגעו בתשתית הביטחונית, פרצו שער בגדר וכעשרה מהם אף חצו אותה כעשרות מטרים מזרחית לה, במובלעת בשטח ישראל.
כוחות צה”ל ביצעו מרדף אחר החוצים והחזירו אותם.
OTR
מדובר בהפרה חמורה של החוק ובסיכון חיים. אנו מבקשים להמנע מהתקרבות או חצייה של הגדר. האירוע בשליטה ובטיפול ביטחוני של כוחות הביטחון.

(3/11/2017)

בתשובה לשאלות רבים מכם: בשם הכתב- רהמ נתניהו שוחח במהלך הבוקר עם שהבט ליברמן, בנושא אל חאדר. רהמ עודכן ומעודכן בנעשה לאורך כל היום

(3/11/2017)

עוד בנושא:

האינטרנט הביס את הטלוויזיה בסיקור מבצע צוק איתן

📸 פייסבוק מבקשת מקורבנות פוטנציאליים של פורנו-נקמה לשלוח לעצמן את התמונות במסנג’ר

פורנו-נקמה הוא הפצה של תמונות או סרטונים של אנשים בעירום או במהלך קיום יחסי מין, בלי רשותם, לרוב במטרה להשפילם ולפגוע בהם. לאחרונה נפלה המוזיקאית סיה קורבן לפורנו-נקמה, כשגילתה תמונות עירום שלה למכירה ברשת. “מתברר שמישהו מנסה למכור תמונות עירום שלי למעריצים שלי”, כתבה בטוויטר לצד צילום עירום שלה שהפיץ העבריין האנונימי. “חיסכו את כספכם, הנה זה בחינם”. פייסבוק היא אחת הפלטפורמות להפצת פורנו-נקמה, ומפעילת הרשת החברתית מצאה לכך פתרון חסר רגישות: הקורבנות צריכים לשלוח לעצמם במסנג’ר את הפורנו-נקמה הפוטנציאלי, כדי שהחברה תכניס טביעת אצבע דיגיטלית (האש) של התמונות למאגר תמונות אסורות בפרסום.

פייסבוק מבצעת את הניסוי באוסטרליה, שם היא חברה לנציבות הבטיחות האלקטרונית (eSafety Commission), סוכנות פדרלית לבטיחות וחינוך מקוונים. “לניסוי הזה יש פוטנציאל לנטרל את השליטה והכוח שיש לעבריינים מול הקורבנות, במיוחד במקרים של נקמה של אקסים וסחיטה מינית, והנזק שעלול להיגרם בעקבותיהן”, מסרה הנציבה, ג’ולי אינמן גרנט, בהודעה לעיתונות. “אנחנו משתמשים בטכנולוגיות השוואת תמונות למנוע שיתוף של תמונות אינטימיות לא-בהסכמה בפייסבוק, אינסטגרם, קבוצות פייסבוק ומסנג’ר”, מסרה ראש מדיניות בטיחות גלובלית בפייסבוק, אנטיגוני דיוויס.

סיה מצייצת תמונת עירום שלה שהוצעה למכירה בלי רשותה 📷 הטוויטר של סיה

סיה מצייצת את תמונת העירום 📷 הטוויטר של סיה

המשתמשות והמשתמשים יתבקשו לשלוח לעצמם במסנג’ר תמונות עירום ומין שהם חוששים מהפצתן, ולמלא טופס מקוון באתר הנציבות, שתדווח עליו לפייסבוק. פייסבוק טוענת שהמסנג’ר שלה מוצפן מקצה-לקצה, כלומר היא לא יכולה לראות את התמונה, אבל בינה מלאכותית שהיא תפעיל תיצור האש (hash) של התמונה – כלומר טביעת אצבע דיגיטלית חד-ערכית שלה. פייסבוק תכניס ההאש למאגר תמונות אסורות בשימוש. אם מישהו ינסה להעלות את התמונה לאחד מהשירותים של פייסבוק, המערכת תזהה את ההאש שלה ותמנע את פרסומה. פייסבוק תעדכן את השולח.ת באימייל על סיום התהליך ותבקש מהם למחוק את התמונה מהמסנג’ר, והעותק המוצפן שלה יימחק גם משרתי פייסבוק.

דיוויס מפייסבוק ציינה בהודעה ב”חדר החדשות” של פייסבוק כי “כדי להבהיר, אנשים יכולים כבר עכשיו לדווח אם תמונות אינטימיות שלהם שותפו בפלטפורמה שלנו ללא הסכמתם, ואנחנו נסירן ונעשה האש שלהן כדי לסייע למנוע את המשך הפצתן בפלטפורמה שלנו. באמצעות הניסוי הקטן החדש, אנחנו בוחנים אפשרות חירום לאנשים לספק תמונה לפייסבוק בפרואקטיביות, כך שהיא לא תשותף מלכתחילה. התוכנית הזאת היא וולונטרית לחלוטין. זהו אמצעי התגוננות שיכול לעזור למנוע תסריט חמור הרבה יותר שבו התמונה משותפת בצורה רחבה. אנחנו מצפים לקבל משוב וללמוד”.

פרט - תמונת אישה עירומה על תא טלפון ציבורי 📷 Martin Clavey (cc-by-sa)

עירום ציבורי 📷 Martin Clavey (cc-by-sa)

התוכנית, מסרה דיוויס, פותחה בשיתוף “קבוצת עבודה בינלאומית של שורדים [של פגיעות מיניות], תומכי קורבנות ומומחים נוספים”, אולם בתקשורת נמתחה ביקורת על חוסר הרגישות של הניסוי. אפריל גלייזר כתבה באתר סלייט: “לבקש מנשים שהיו קורבנות להעלות תמונות עירום של עצמן זו גישה חסרת רגישות, כזו שאינה מודעת מספיק לטראומה. כשתמונת עירום של אישה מופצת בלי הסכמתה, זה יכול להיות הרסני רגשית ומקצועית. לבקש מנשים לחיות מחדש את הטראומה ולסמוך על פייסבוק, מכל החברות, לשמור על התמונה הזאת באופן בטוח, זו בקשה גדולה מאוד”.

אלכס סטמוס, סמנכ”ל אבטחה בפייסבוק, ניסה להגן על התוכנית בסדרת ציוצים, אך דבריו אינם מרגיעים: “אנו מודעים לכך שהבקשה לדיווח-עצמי על תמונות טומנת בחובה סיכון, אבל זה סיכון שאנחנו מנסים לאזן עם הנזק הרציני בעולם האמיתי שקורה כל יום כאנשים (בעיקר נשים) לא יכולים לעצור NCII (תמונות אינטימיות ללא-הסכמה) מלהתפרסם”. הוא גם מודה שבשלב הניסוי, עובדים יבחנו תמונות ידנית (אם כי לא ברור איך, לאור ההצפנה מקצה-לקצה): “כדי למנוע דיווחים [שקריים], בשלב זה אנחנו צריכים שבני אדם יבקרו את התמונות בסביבה מבוקרת ומאובטחת”.

🚫 פייסבוק גרמה להסרת קונטקט-פייסבוק.קום של דורי בן-ישראל, שמכיל פרטי התקשרות של עובדיה וספקיה; הטיעון: הפרת סימן מסחרי [עדכון] האתר חזר

חברת האחסון iPage הסירה בשבוע שעבר את אתר Contact-Facebook.com, בעקבות טענה של פייסבוק להפרת סימן מסחרי. אתר המחאה, שהקים הבלוגר דורי בן-ישראל מ”מזבלה”, הכיל פרטי התקשרות של בכירי פייסבוק וחברות שעובדות איתה בארץ ובעולם. מפייסבוק ישראל בראשות המנכ”לית עדי סופר תאני נמסרה התעלמות, כרגיל. בן-ישראל מאיים ב”מלחמת עולם שלישית”.

[עדכון 20:59] בן-ישראל מעדכן שהאתר חזר לאוויר אצל ספק אחר [\עדכון]

“לאור ההשפעה האדירה והמונופוליזם של פייסבוק על עיצוב חיינו”, הסביר בן-ישראל עם השקת האתר בתחילת השנה, “הקמנו את אתר Contact Facebook, שמרכז עבורכם את כל דרכי הקשר עם חברת פייסבוק ישראל וחברת פייסבוק אירלנד. לא נאפשר עוד לפייסבוק להתנהג כביריון הגדול בעולם מבלי לקחת על עצמה טיפה של אחריות”.

פייסבוק, שלוקחת את הזמן בטיפול בתכנים בעייתיים ברשת החברתית שלה, הפגינה זריזות ויעילות בטיפול ב”קונטקט פייסבוק”. תוך שעות מהשקתו, היא השעתה את פרופיל הפייסבוק של בן-ישראל לחודש, וחסמה את האפשרות לשתף לינק לאתר בפוסטים, ובצעד שערורייתי גם בהודעות פרטיות בפייסבוק מסנג’ר. נסיון לשיתוף הלינק נתקל בהודעת אזהרה שלפיה “התוכן שאתם מנסים לשתף כולל קישור שמערכות האבטחה שלנו זיהו כלא בטוח”.

החברה הסבירה אז בתגובה לכלי תקשורת שהיא כן משיבה לפניותיהם כי “כללי הקהילה שלנו מציינים בבירור: ‘אין לפרסם מידע אישי של אנשים אחרים ללא הסכמתם’. לפיכך, אם אנו מקבלים דיווח לגבי תוכן אשר מפרט מספרי טלפון אישיים וכתובות מייל של אנשים (ללא הסכמתם), ללא תלות בהיותם עובדי פייסבוק או לא, אנו נסיר תוכן זה. תוצאות הפרת כללי הקהילה משתנות בהתאם לחומרת ההפרה וההיסטוריה של אדם בפייסבוק. לדוגמה, אנחנו עשויים להזהיר מישהו לגבי הפרה ראשונה, אך אם נמשיך לראות הפרות נוספות אנו עשויים להגביל את יכולתו לפרסם פוסטים בפייסבוק או לאסור עליו שימוש בפייסבוק”.

אתר "קונטקט פייסבוק" של דורי בן ישראל

אתר “קונטקט פייסבוק” לפני הסרתו

אתר "קונטקט פייסבוק" של דורי בן ישראל אחרי חסימתו ב-11/2017

אתר “קונטקט פייסבוק” אחרי חסימתו

באחרונה שלחה פייסבוק מכתב התרעה לקלאודפלייר, שסיפק לאתר שירות פרוקסי להסתרת פרטי השרת, אשר מנע מהחברה לדעת מי רשם את האתר ואיפה הוא מתאחסן. קלאודפלייר ככל הנראה העבירו לפייסבוק את המידע על החברה שמאחסנת את האתר, אייפייג’, וזו קיבלה מכתב דומה מפייסבוק, שאותו העבירה לבן-ישראל בשבוע שעבר.

במכתב, שעליו חתומה דניס מישל, מנהלת שמות דומיינים ב-Facebook Inc. (פייסבוק ארה”ב), נטען כי “שימוש בלתי מורשה בסימן שפייסבוק, כגון contact-facebook.com, יגרום באופן בלתי נמנע לבלבול לגבי האם הדומיין והשימוש בשם מורשים, מקודמים או ממומנים על ידי פייסבוק, כשלמעשה הם לא. לפייסבוק יש חובה כלפי משתמשיה והציבור לפעול נגד רישום ושימוש בשמות מתחם שעלולים לגרום לבלבול צרכני כזה”. מישל כתבה עוד כי “אני מאמינה בתום לב כי השימוש בסימני המסחר בדומיין כפי שתוארו לעיל אינם מורשים על ידי בעל סימן המסחר או נציגיו, וכי שימוש כזה אינו מורשה על פי חוק. השימוש בתוכן אינו בר הגנה. פנינו לרושם הדומיין ולא קיבלנו שום תגובה או היענות. אנא כבו או השעו את הדומיין מיידית ונסיר מכם אחריות לכל פעולה משפטית שעשויים להינקט בעתיד”.

קונטקט-פייסבוק הכיל את השם “פייסבוק” בכתובתו ובשמו. סרגל הניווט של האתר, בלבן על הגוון הכחול שפייסבוק משתמש בהם, הציג את לוגו פייסבוק בשינוי קל – אוזניית מדונה של שירות לקוחות על האות o הראשונה. לוגו ה-f של פייסבוק הופיע ברקע תמונות האנשים שאת פרטיהם חשף האתר.

נראה שפייסבוק לא מצאו פגם חוקי בתכני האתר, או שלא הצליחו לשכנע בכך את הרשויות או החברות הרלוונטיות, ועל כן פנו לתלונה על הפרת סימני מסחר, שלצד תלונות על הפרת זכויות יוצרים מהווה נתיב עקיף לצינזור תכנים. וזה עבד: אייפייג’ נתנו לבן-ישראל 48 שעות למחוק את התוכן המפר, ומשלא עשה כן – חסמו את האתר, וכן אתרים נוספים שלו שישבו על השרת, לדבריו. כרגע מופיעה ב-contact-facebook.com הודעה שהאתר אינו זמין זמנית.

דורי בן-ישראל בלובי של הבניין שבו שוכנים משרדי פייסבוק ישראל, רוטשילד 22 תל אביב 📷 איליאן מרשק

בן-ישראל בלובי פייסבוק ישראל 📷 איליאן מרשק

בן-ישראל מנהל מאבק ארוך עם פייסבוק ישראל, ובין השאר הגיע להפגין מול ביתה של סופר תאני, וארגן הקרנה של הסרט הביקורתי “פייסבוקיסטאן” בלובי של בניין המשרדים ברוטשילד 22 בת”א, שם שוכנים כיום משרדי פייסבוק ישראל.

“מלחמת עולם שלישית בדרך”, איים בן-ישראל בצ’ט עם חדר 404. “אני מסיר מעצמי כל שמץ של נאותות שעוד הייתה בי בכל הנוגע למאבק מול פייסבוק, שמוכיחה פעם אחר פעם שהדרך היחידה להתמודד איתה היא במטבע דומה – דורסנות וכוחניות”.

מנכ”לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני, ויחצני החברה בישראל, משרד שלום תל אביב בראשות רינת פרידמן וזמיר דחב”ש, מסרו התעלמות, כמו ברבות מהפניות שלי אליהם.

באייפייג’ ביקשו לברר פרטים על הסיפור בטרם יעבירו לי פרטי התקשרות של יחצן/דובר, אך גם אחרי שקיבלו אותם לא העבירו את הפרטים ולא תגובה לסיפור.

[עדכון 16:05] פחות מעשר דקות אחרי שיתוף הכתבה הזאת בפייסבוק, פייסבוק חסמו את האפשרות לשתפה, כנראה כי הכותרת הכילה את השם המפורש contact-facebook.com. החלפתי לתעתיק העברי, קונטקט-פייסבוק.קום, והחסימה נעלמה. עדכנו אותי אם נתקלתם בחסימות נוספות.

פייסבוק חוסמת שיתוף של כתבה מחדר 404 על contact-facebook.com 📷 דורי בן-ישראל

חסימת שיתוף כתבה זו 📷 דורי בן-ישראל


[\עדכון]

[עדכון 17:38] רן בר-זיק דיווח באתרו על חסימת הכתבה שלי בפייסבוק, והראה שבעוד פייסבוק חוסמים שיתוף של אתר Contact-Facebook.com, אפילו אחרי שהוסר, הם מאפשרים לשתף אתרים של חמאס וחיזבאללה, מלכ”רים לגיטימיים ולא טרוריסטים כמו דורי בן-ישראל. [\עדכון]

_____________
הפנייה מאייפייג’:

הודעת אזהרה מ-ipages, ספק האחסון של contact-facebook.com

להורדה (PDF, 43KB)

עוד בנושא:

פייסבוק: בדרך לסין מצנזרים בישראל • טראמפ: נשיא האמת של החדשות המפוברקות » המשפיעים בתקשורת של פירמה

שיימינג! שיימינג! שיימינג! • שיקום רשת למוניטין שהוכתם • קמפיין פייסבוק נגד פייסבוק » רבע לדיגיטל

חוק הפייסבוק של שקד-ארדן: פלסטינים יראו את ההסתה אבל ישראלים לא; ארדן: “קביעת אחריות על פייסבוק תייצר סטנדרט”

🕳️ סודותיכם בקעקוע זמני🐉 ממים למקרר 🌌 שמות נשים לרחובות ת”א 🏳️‍🌈 ועוד דברים שאפשר יהיה לקנות בשוק השחור של האינטרנט️️

מחולל ממים למקרר 📷 גיל כהןנוסטלגיה לימי רשת יפים יותר לכאורה ורתיעה מהדחת האקסווב לטובת הווירטואליה הם שניים מהמאיצים האפשריים של יוזמת יאמי-איצ’י, “השוק השחור של האינטרנט”, יריד שבו יוצרים ואמנים מציעים למכירה מוצרי אינטרנט פיזיים ואירוניים. היריד, שכבר נערך ביפן, ברוסיה, בקטלוניה ספרד ובארה”ב, יגיע ביום חמישי ליפו (קן הקוקיה, נועם 3), באצירת ד”ר ליאור זלמנסון ומרינה פוזנר.

[גילוי נאות] הצעתי פרוייקט לאירוע, אבל גנזתי אותו בגלל מורכבותו הלוגיסטית והתכוונתי לא להשתתף. היום הצעתי פרויקט חדש וייתכן שאשתתף בכל זאת. דיווחתי על היריד בפינתי בגלצ כשחשבתי שלא אשתתף. פה הייתי מדווח עליו בכל מקרה. [\גילוי נאות]

מרינה פוזנר וליאור זלמנסון 📷 באדיבות המצולמים

מרינה פוזנר וליאור זלמנסון 📷 באדיבות המצולמים

“הרעיון לשוק נוסד כי האינטרנט הפך להיות מקום מסחרי ולחוץ, מלא באינטרסים מסחריים, מעקב ממשלתי, וסתם וירוסים מעצבנים”, נכתב באיוונט של האירוע. “השוק מאפשר לאנשים לבוא ולחוות חוויות אינטרנטיות ‘פנים אל פנים’ במרחב חופשי. זהו סוג של פארק שעשועים גיקי גדול או הזדמנות למפגש אולטימטיבי בין החיים הדיגיטליים והאנלוגיים”.

הנה כמה מהדברים שתוכלו לראות ולקנות שם:

מחולל ממים למקרר

“הכנתי מחוללי ממים ידניים כדי שתוכלו לשים על המקרר שלכם ולבדר את אנשי הבית”, מסביר גיל כהן. “גרים לבד? אני בטוח שגם החלב ישמח להיות מבודר”.

מחולל ממים למקרר 📷 גיל כהן

מחולל ממים למקרר 📷 גיל כהן

מחולל ממים למקרר 📷 גיל כהן

מחולל ממים למקרר 📷 גיל כהן

מחולל ממים למקרר 📷 גיל כהן

מחולל ממים למקרר 📷 גיל כהן

דיוקן מירקות

“נכין פרצופי ירק”, כותב איל גרוס, שיפעיל עם ערן הדס דוכן ליצירת פנים מדימויים של ירקות ומזון, באמצעות אלגוריתמי בינה מלאכותית. “הנחה למי שמביא ירקות מהבית!”

דיוקן ירקות 📷 איל גרוס וערן הדס

דיוקן ירקות 📷 איל גרוס וערן הדס

גלוריהול טאגינג

“אנחנו מגיעות לתייג אתכם!”, אומרות מיה מגנט ומיה שהרבני. “מיה&מיה פותחות דוכן #האשטג ומזמינות אתכם להכניס את היד ל’גלורי הול’ התיוגים, לענות על מספר שאלות ולקבל קעקוע זמני עם התיוגים שלכם!”

גלוריהול טאגינג 📷 מיה מגנט ומיה שהרבני

גלוריהול טאגינג 📷 מיה מגנט ומיה שהרבני

גלוריהול טאגינג 📷 מיה מגנט ומיה שהרבני

גלוריהול טאגינג 📷 מיה מגנט ומיה שהרבני

DRAG TO REPOSITION – תמונת פרופיל בדראג

“מהפייסבוק אל הפייסבוק – סנפצ’אט לייב”, אומרת אורי “חולקט” קרין. “ההזדמנות שלכןם לייצר לעצמכםן תמונת פרופיל מהירה עם פילטר של דראג שאני (=הפייסבוק) אפלרטט לכם על המקום”.

דיוקן דראג 📷 אורי "חולקט" קרין

דיוקן דראג 📷 אורי “חולקט” קרין

דיוקן דראג 📷 אורי "חולקט" קרין

דיוקן דראג 📷 אורי “חולקט” קרין

דיוקן דראג 📷 אורי "חולקט" קרין

דיוקן דראג 📷 אורי “חולקט” קרין

שמות נשים לרחובות תל אביב

“מה אם כל הרחובות בתל אביב היו קרויים ע”ש נשים?”, שואל מושון זר אביב. “[ביריד] יוצגו למכירה 95 אריחי מפה של תל אביב שכל רחובותיה קרויים ע”ש הנשים הישראליות הפופולריות ביותר בויקיפדיה. כל אריח מפה מגנטי יוצע למכירה בעלות צנועה של מילימטר רבוע 1 בשכונה אותה הוא מייצג”.

שמות נשים לרחובות תל אביב 📷 מושון זר-אביב

שמות נשים לרחובות תל אביב 📷 מושון זר-אביב

דיוקן משחק וידאו

“תומר בלושינסקי ואנוכי פותחים דוכן ציור דיוקנאות”, אומר שלו מורן, “כמו כן אנחנו לא יודעים לצייר, רוצים לנחש איך נעשה פורטרטים? כן”. בעזרת מנועי דמויות של משחקי וידאו, השניים ייצרו פורטרטים שמבוססים על על אווטרים במשחקים מפורסמים.

דיוקנאות משחקי וידאו 📷 שלו מורן ותומר בלושינסקי

דיוקנאות משחקי וידאו 📷 שלו מורן ותומר בלושינסקי

🔫כמה כספי NRA קיבלו הפוליטיקאים המתאבלים על הטבח בטקסס, בשרשור טוויטר אחד

ביום ראשון רצח דווין פטריק קלי 26 אנשים, פצע 20 נוספים והתאבד בפיגוע טרור בכנסייה הבפטיסטית הראשונה בסאד’רלנד ספרינגז, טקסס. פוליטיקאים רבים מיהרו להגיד מה שפוליטיקאים יודעים להגיד – “מחשבותינו ותפילותינו עם הקורבן דה-ז’ור”. אלא שהקריירה הפוליטית של חלקם מתודלקת בכספי תרומות של NRA, ארגון הרובאים האמריקאי, מלכ”ר שמקדם את הזכות לשאת נשק בהתאם לפרשנותו לתיקון השני לחוקה.

מאט מקדונאו (@mattymcd), מפיק בכיר בגוף החדשות לסושיאל NowThis, מצא דרך יצירתית להציג ולהפיץ את המידע הזה. במקום לפרסם רשימה או טבלה של תרומות, הוא מקשר ביניהן לבין האמירות של הפוליטיקאים.

שרשור הכסף שפוליטיקאים קיבלו מ-NRA 📷 מאט קמדונאו, טוויטר

שרשור הכסף שפוליטיקאים קיבלו מ-NRA 📷 מאט קמדונאו, טוויטר

בשרשור טוויטר שפתח, מקדונאו משתף את ציוץ המחשבותינו-ותפילותינו של הפוליטיקאי, ומצייץ מעליו כמה כסף קיבל הפוליטיקאי מ-NRA – מ-$11,450 לסנאטור ג’ו מנצ’ין (דמוקרט, מערב קרוליינה) ועד ל-$7,740,521 לסנאטור ג’ון מקיין (רפובליקני, אריזונה), ו-$36,600,000 לנשיא דונלד טראמפ.

באופן זה, מקדונאו גם מרכז את המידע במקום אחד, גם מפיץ אותו לעוקביו, וגם גורם להצגתו לעוקבי הפוליטיקאים בשרשורים תחת ציוצי המחשבותינו-ותפילותינו שלהם.

לקריאת השרשור המלא התחילו מכאן:

אקדח זהב 📷  duncan c (cc-by-nc)

אקדח זהב 📷 duncan c (cc-by-nc)

(דרך מעין אפרת)

ראיון עם מנכ”לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני, הוא אף פעם לא ראיון מיוחד

בתקשורת נוהגים להשתמש מדי פעם בסופרלטיב “ראיון מיוחד”. על פי רוב זה שקר, ומדובר בראיון רגיל. אבל לפעמים מדובר בראיון תת-רגיל, וצריך לשים לב לזה. למשל, העובדה שמנכ”לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני, ממעטת להתראיין, וכשהיא מתראיינת זה רק למי שהיא בוחרת בקפידה כדי שלא תישאל שאלות קשות, לא הופך כל שיחת פח איתה ל”ראיון מיוחד” רק מעצם זה שהראיון התקיים. זה יהיה ראיון מיוחד כשהיא תישאל שאלות רלוונטיות ותענה עליהן.

עוד ראיונות מיוחדים עם מנכ”לית פייסבוק ישראל:

“ביקורת ואהבה הן לא מילים סותרות”, אמרה מנכ”לית פייסבוק ישראל שלא מתראיינת לעיתונאים ביקורתיים

פרסומת של 17 דקות לפייסבוק ישראל // רן הרנבו

🖕 עיריית תל אביב תמנע מגולשים להגיב בפייסבוק בניגוד להוראת מבקר המדינה (אבל זה בכלל נראה כמו טיזר פרובוקטיבי שקרי)

עיריית תל אביב בראשות רון חולדאי עייפה מביקורת. העירייה הודיעה היום בפייסבוק שלה כי החל מהיום, לא תאפשר לציבור לפרסם תגובות על הדף שלה. אבל לאור העובדה שמבקר המדינה יצא נגד התופעה בדוח שפרסם לפני מספר חודשים, הנוסח המופרך של ההודעה (“כדי לשמור על המורל העירוני”), העובדה שאי אפשר לחסום תגובות בדף פייסבוק באופן גורף, הכוכבית בתחתית הפוסט שלא מלווה בהערה והסירוב של העירייה להגיב לתקשורת, אני משער שלא מדובר בהחלטה אמיתית אלא בטיזר פרובוקטיבי לקמפיין כלשהו.

[עדכון: כצפוי, מדובר בטיזר לקמפיין]

הודעת איסור התגובות 📷 פייסבוק עיריית ת”א

ההודעה בדף הפייסבוק של העירייה:

לידיעת הגולשים:

לאור ריבוי התלונות, וניצול הדף ל”הוצאת קיטור”
וכדי לשמור על המורל העירוני,
מהיום, ראשון 5.11.17 בשעה 23:59
לא יהיה ניתן להגיב יותר על פוסטים
בעמוד הפייסבוק העירוני.

ניתן לשלוח הודעות בפרטי,
ואנו נשקול את פרסומן

(אחד ממנהלי עמוד העירייה, רועי כהן, שאל לפנה”ץ בקבוצת הפייסבוק “מקצועני פרסום בפייסבוק” אם אפשר לסגור תגובות בעמוד. הוא לא קיבל תשובה.

רועי כהן מעיריית תל אביב שואל איך חוסמים תגובות בדף פייסבוק 📷 "מקצועני פרסום בפייסבוק"

איך חוסמים תגובות? 📷 “מקצועני פרסום בפייסבוק”

)

העירייה, שאמרה במפורש שהמטרה היא פגיעה ביכולת התושבים להתלונן, סיימה את הודעתה בעקיצה סרקסטית: “אנחנו כאן בשבילכם, עיריית תל-אביב-יפו”.

מבקר המדינה יצא נגד התנהלות כזאת. בדוח נציב תלונות הציבור השנתי 43 לשנת 2016, כתב המבקר נגד החלטתו של ראש עיריית פתח תקווה לחסום אנשים מלהגיב בדף הפייסבוק הרשמי שלו. תחת הכותרת החד-משמעית “פגיעה בחופש הביטוח – מחיקת תגובות מדפי פייסבוק של אנשי ציבור וחסימת הגישה אליהם”, כתב המבקר יוסף שפירא:

בשנים האחרונות הזירה המרכזית שבה מתנהלים דיונים ציבוריים ופומביים ערים היא הזירה הווירטואלית, בעיקר של הרשתות החברתיות. אנשי ציבור וגופים ציבוריים רבים עושים ברשתות החברתיות שימוש נרחב יותר ויותר על מנת להעביר מסרים, לשתף במידע הנוגע לתפקידם הציבורי ו”לשוחח” עם הציבור על מעשיהם במסגרת תפקידם. חופש הביטוי במרשתת (אינטרנט) קיבל אפוא מעמד מיוחד, בין היתר בשל מעמדו של האינטרנט, המשקל הרב שמייחס הציבור לפרסומים בו והקלוּת שבה ניתן לפרסמם.

דף פייסבוק הוא מַסֶדֶת (פלטפורמה) של מדיה חברתית, שבה יכולים אנשי ציבור לפרסם את פעילותם הציבורית ולהביע עמדות בנושאים מסוימים. מסדת זו מאפשרת לכל אדם מן היישוב, שיש לו חשבון ברשת חברתית זו, להגיב על הפרסום של איש הציבור ולהביע את עמדתו החיובית או השלילית בנוגע לפרסום או בנוגע לאיש הציבור שפרסם אותו.

[…]

יודגש כי מניעת ביקורת לא נוחה לאיש הציבור או לגוף הציבורי אינה בבחינת תכלית ראויה בהקשר זה.

להורדה (PDF, 77KB)

נציבות תלונות הציבור החלה לקבל ב-2016 תלונות על אישי ציבור שמחקו תגובות של המתלוננים או חסמו את גישתם לדפי הפייסבוק שלהם. המבקר שפירא ציין כי “אם הסממנים הציבוריים [של דף הפייסבוק] רבים, אזי הנציבות תכיר בכך שמדובר בדף פייסבוק ‘ציבורי’, וככלל על ניהול הדף בידי איש הציבור או מי מטעמו חלים כללי היסוד של המשפט הציבורי. לפיכך אם מתברר כי מדובר בחסימה או מחיקה של תגובה מן הדף, בוחנת הנציבות את המעשה בהתאם לכללי המשפט המינהלי והחוקתי, שכן אי-מתן האפשרות לאדם להגיב בדף פייסבוק רשמי של איש ציבור או מחיקת תגובתו הם בגדר מעשה הפוגע בחופש הביטוי של אותו אדם”

מאפייני דף פייסבוק ציבורי, לפי המבקר:

■ סוג הדף – האם מדובר בדף ציבורי או ב”דף אוהדים” של איש ציבור או גוף ציבורי שכל אדם בעל חשבון פייסבוק יכול להיחשף אליו באמצעות התחברות
לדף (הקשה על “לייק”) או באמצעות חשבונות של חברים אחרים ברשת – או להבדיל מדובר בדף פייסבוק פרטי שאליו חשופים רק מי שמוגדרים “חברים” של בעל הדף;
■ מימון הדף – האם החזקת הדף והפעלתו ממומנות על ידי הגוף הציבורי;
■ הפעלת הדף – האם הדף מופעל על ידי עובדי ציבור מטעמו של איש הציבור או על ידי איש הציבור בעצמו באופן פרטי;
■ תוכני הדף – האם הדף משמש את איש הציבור ועיקר תכניו קשורים למילוי תפקידו הציבורי, או שעיקר תכניו פרטיים ואישיים.

דף הפייסבוק של עיריית תל אביב עונה על ארבעת הקריטריונים:
■ הוא דף ציבורי שנגיש לכלל בעלי חשבונות הפייסבוק באמצעות לייק.
■ הדף ממומן על ידי עיריית תל אביב
■ הדף מופעל על ידי עובדי ציבור או עובדי קבלן בשירות העירייה
■ תכני הדף משמשים למילוי תפקידה הציבורי של העירייה

לפי סממנים אלה, הדף ציבורי, ועל כן החסימה היא “מעשה הפוגע בחופש הביטוי של אותו אדם”.

אבל כאמור, נראה שכי לא מדובר בהחלטה אמיתית אלא בפרובוקציה שנועדה לעורר תגובות, וכי האמת תיחשף בדקה לחצות, מועד סגירת העמוד המוכרז. האח אהודק כתב בנקסטר כי “סיבה אפשרית אחרת לפרסום ההודעה החריגה הוא קמפיין ויראלי לקידום האפליקציה של העירייה לדיווח על מפגעים ברחבי העיר, שהושקה בימים האחרונים”.

דובר עיריית תל אביב, גידי שמרלינג, לא הגיב לפנייתי בנושא.

עיריית ירושלים הגיבה בעקיצה לעיריית תל אביב:

“תל אביבים יקרים, אצלנו על הוול תוכלו לכתוב כל מה שמפריע לכם (בתל אביב)😉”

עיריית ירושלים מגיבה לאיסור התגובות של עיריית תל אביב  📷 פייסבוק עיריית ת"א

עיריית ירושלים מגיבה לאיסור התגובות של עיריית תל אביב 📷 פייסבוק עיריית ת”א

בעבר פעלה עיריית תל אביב גם בטוויטר, אולם חדלה מכך. הציוץ היזום האחרון של העירייה התפרסם בפברואר 2015, והתגובה האחרונה שלהם לפנייה של צייצן התפרסמה באוקטובר 2015.

עדכון אחרון באוקטובר 2015 📷 הטוויטר הרשמי של עיריית תל אביב

עדכון אחרון באוקטובר 2015 📷 הטוויטר הרשמי של עיריית תל אביב

[עדכון אחרון: 6/11 8:48]

(דרך עמית א. לב)

👙 משתמשות אייפון משועזעות לגלות שהוא אוסף תמונות של החזיות שלהן, יותר משנה אחרי שהוא התחיל לעשות את זה

חיפוש באפל פוטוז 📷 אתר אפל

חיפוש באפל פוטוז 📷 אתר אפל

בכנס WWDC ביוני 2016 הכריזה אפל על שדרוג באפליקציית התמונות שלה, Photos, שתכלול מעתה זיהוי אנשים לפי הפנים שלהם, ומספר הבעות פנים. המפתח קיי יין חפר בתוכנה וגילה שהאפליקציה יודעת גם לזהות בתמונות מקומות, חיות, פעילויות, נופים, חפצים ועוד, מתוך מרשימה מוגדרת של 4432 פריטים – מאקורדיון דרך שושבינה וכושר ועד תולעים. חיפוש של מילת מפתח – למשל, “כלב” – תציג למשתמשים את כל התמונות ששמורות אצלם אשר מכילות כלב.

חלק מרשימת הפריטים של אפל פוטוז 📷 הפוסט של קיי יין

חלק מרשימת הפריטים של אפל פוטוז 📷 הפוסט של קיי יין

יותר משנה אחרי הפרסום, הטוויטראית ell‏ (@ellieeewbu) פרסמה ציוץ נחרד בנושא לכ-19.5 אלף עוקביה: “לתשומת לב כל הבנות!!! חכו לתמונות שלכן והקלידו את ה’חזייה’ למה אפל שומרים את אלו והפכו את זה לתיקייה!!?!!?😱😱😱😱”. בדיקת הרשימה שפרסם יין מעלה שאכן מופיעות בה מילות המפתח לחזייה וחזיות – Brassiere, Bra, Bras, Brassieres. אבל כמו בקלישאה, תמונה שווה 4432 מילים – ורבות מהמגיבות ל-ell‏ חיפשו חזייה בפוטוז והעלו סטטוס משועזע עם צילומסך מצונזר.

הציוץ של @ellieeewbu על תמונות החזיות באפל פוטוז

הציוץ של @ellieeewbu על תמונות החזיות באפל פוטוז

@statueofleah כתבה: “זוג סלפים וכמה תמונות שלי עושה מין. מה לעזאזזזזזללל”. @Pr1ncessSyd כתבה: “היה יכול להיות יותר גרוע”. @rnoomin הודתה: “לא ידעתי שחצי מתמונות ההלבשה התחתונה האלו קיימות, אייפונים מזהים ומסדרים את רוב הדברים שאפשר לחשוב עליהם”. @nadinmousa תהתה: “מה זה איך @Apple יודעים שאני משתוללת ככה אומג”

הציוץ של @statueofleah

ציוץ של princess (@Pr1ncessSyd) על חיפוש חזייה באפל פוטוז

הציוץ של @Pr1ncessSyd על חיפוש חזייה באפל פוטוז

ציוץ של @nadinmousa על חיפוש חזייה באפל פוטוז

הציוץ של @nadinmousa

@ohanaleau היתה משועשעת: “בכנות, מתתי מצחוק כשראיתי את זה! אפל חושבים שהזרועות שלי נראות כמו ציצים! 😂”. @ChocoMetaphor, שקיבל בעיקר תמונות של חזהו הגברי, כתב: “אני זונה”. @jewstein3000 הסבירה ביובש את שלוש התמונות שפוטוז מצאה: “היתה לי פריחה”.

ציוץ של @ohanaleau על חיפוש חזייה באפל פוטוז

הציוץ של @ohanaleau

ציוץ של @ChocoMetaphor על חיפוש חזייה באפל פוטוז

הציוץ של @ChocoMetaphor

ציוץ של @jewstein3000 על חיפוש חזייה באפל פוטוז

הציוץ של @jewstein3000

הציוץ שהתחיל את הסערה, ושכאמור מגיע שנה לאחר השקת הפיצ’ר, מדגים לנו את ההבדל בין לדעת שטכנולוגיה עושה משהו שעלול להרגיש לנו לא נוח לבין לחוות את הדבר הזה בפועל. מעניין גם לשים לב שאפל עלתה על המוקד, ולא גוגל או פייסבוק, שמספקות פיצ’רים דומים עם יותר פגיעה בפרטיות. בהשקת זיהוי הפריטים הדגישה אפל שפיצ’רי הזיהוי לא פוגעים בפרטיות, משום שהם מבוצעים מקומית על המכשיר ולא בענן. בעמוד של פוטוז באתר אפל נכתב: “אחד הדברים הכי טובים לגבי פוטוז הוא איך שהיא שומרת על הפרטיות שלכם. iOS נבנתה כך שתנצל את המעבד העוצמתי שנמצא בכל אייפון ואייפד. אז כשאתם מחפשים בתמונות שלכם, למשל, כל זיהוי הפנים והנופים והחפצים מבוצע כולו על המכשיר שלכם. מה שאומר שהתמונות שלכם הן שלכם, ושלכם בלבד”. גוגל מבצעת ניתוחים דומים לתמונות לפחות מאז 2013 ובשירות אחסון התמונות המקוון שלה גוגל פוטוז מ-2015, ובשנה שעברה פייסבוק שחררה את הקוד שמזהה מה מופיע בתמונות, שהיא מפעילה על התמונות שמשתמשים מעלים לרשת החברתית שלה. בניגוד לאפל, שתי החברות מבצעות את הניתוחים בענן ולא על המכשיר המקומי.

📠 בשווייץ יש ערים שמקבלות תשלומים בביטקוין אבל בבירת-ההייטק תל אביב צריך למלא פדף [עדכון: יש טופס מקוון!]

חילופי מחזיקים” זה כשאתם נכנסים לדירה וצריכים להעביר את הארנונה והמים על שמכם. כדי לבצע זאת בעיריית תל אביב אתם מתבקשים למלא טופס. מקוון? מה פתאום*. פדף. הפקס של המאה ה-21.

טופס פדף להחלפת מחזיק נכס מאתר עיריית תל אביב

אחרי זה, כתוב באתר, אפשר להגיש את הבקשה בין השאר “באמצעות פניה מקוונת”, אבל אין שום הסבר איך לעשות את זה, לא באתר ולא בטופס עצמו (אלא אם זה נכס לא למגורים; לזה יש טופס מקוון).

איפה הטופס המקוון לביצוע החלפת מחזיקים של דירה?

* הבהרה: פדף אינו טופס מקוון. טופס מקוון אפשר למלא ולהגיש בדפדפן.

** …

Posted by Ido Kenan on Monday, October 30, 2017


כשביקשתי להגיש תלונה על היעדר האפשרות להגיש בקשה מקוונת בשלהי העשור השני של המאה העשרים ואחת, הופניתי לטופס מקוון (לזה יש טופס מקוון). אני צריך למלא בו פרטים אישיים, ובהם רחוב ועיר מגורים. נסיון לשלוח את הטופס הקפיץ שגיאה: במקום לבחור את שם הרחוב והעיר מהרשימה, העזתי להקליד אותם בעצמי וללחוץ אנטר בלי לבחור מהרשימה!

כשל בחירת עיר בטופס תלונה באתר עיריית תל אביב

בסיום ציפיתי לקבל עותק של התלונה באימייל, או לכל הפחות אפשרות לשמור אותה בפורמט מודרני כלשהו. פחחח. האתר של עיריית תל אביב מציע לי להדפיס את התלונה.

כשל הדפסת טופס תלונה באתר עיריית תל אביב

בצוג וקיאסו אשר בשווייץ אפשר לשלם מסים ושירותים עירוניים שונים בביטקוין. בתל אביב עדיין צריך להדפיס מסמכים על נייר שעשוי מעצים מתים.

Still Life by HDR Dave

תיקון: יש טופס מקוון!

מעיריית תל אביב השיבו לי בפייסבוק ואמרו שלמעשה יש טופס מקוון, רק שהוא מוסתר היטב. ובמילותיהם:

היי עידו, אתה יכול להגיע אל הטופס המבוקש מהעמוד הבא: http://bit.ly/2zZgxLH. אמנם כתוב בראש הדף “זימון תורים”, אבל תבחר את ההגדרות שמתאימות לך (לדוגמה: כניסה לנכס קיים –> שוכר) ואח”כ תלחץ על “פנייה מקוונת”. אם אתה אכן שוכר שנכנס לנכס קיים, קבל כבר לינק לטופס המבוקש: http://bit.ly/2xyBNXh. מקווים שעזרנו :)

🚶 בהונולולו קונסים הולכי רגל שמתעסקים בסלולרי בחציית כביש – במקום לתת להם אנשי נחייה 📻 ”הבמה המרכזית” בכאן תרבות

הונולולו, הוואי היתה לעיר הגדולה הראשונה שמטילה קנסות על הולכי רגל שמסתכלים על הסלולרי, טאבלט או כל גאדג’ט אחר, תוך כדי חציית כביש. החוק (פדף) מכונה “חוק ההליכה מוסחת הדעת”. מי שייתפס יהיה חשוף לקנס של בין 15-35$, ועבריינים חוזרים ישלמו בין 35-99$. בניו יורק, ניו יורק עלתה בשנה שעברה הצעת חוק להטיל על חוצים-מסמסים קנס או מאסר של 15 יום, ובסטמפורד, קונטיקט שוקלים חוק דומה לזה של הונולולו.

דיברתי על החוק עם בר בלפר וענת שרון בלייס ב”הבמה המרכזית” ב”כאן תרבות”:


קנסות הם לא תמיד הפתרון הכי חכם או יעיל לבעיה. במקרה הזה, התשובה עשויה להיות חינוך לשימוש נבון בסלולרי, ולא רק בהקשר של סכנת ההידרסות. פתרון טכנולוגי יכול להיות שימוש באפליקציה שהופכת את המסך ל”שקוף” – כלומר מאפשרת להשתמש בטלפון ובו זמנית מצלמת ומציגה על המסך את מה שקורה בכביש שמלפניו. אפליקציה אחת כזו היא Type n Walk, שמיועדת לסימוס תוך כדי הליכה.

ואפשר גם להשתמש באיש נחייה:

התוכנית המלאה:

אישה מסתכלת על הסלולרי תוך כדי הליכה. תמונה: Ernesto De Quesada (cc-by-nc-nd)

אישה מסתכלת על הסלולרי תוך כדי הליכה. תמונה: Ernesto De Quesada (cc-by-nc-nd)

בפעם הקודמת ב”הבמה המרכזית”:

🙈 סלפי של קוף, ציוץ נגד טראמפ וחופש הביטוי ברשתות חברתיות 📻 ראיון ב”הבמה המרכזית”

לדף הבא →