⚽ נבחרת בוליביה ניסתה לגייס כדור-רגלן צרפתי בעקבות טעות במשחק ניהול קבוצות 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

רובן אגילר הוא כדור-רגלן צעיר שמשחק בתפקיד מגן בקבוצת מונפלייה בליגה הראשונה בצרפת. הביצועים שלו בעונה האחרונה משכו את תשומת לבם של אוהדי כדור-רגל בוליביאניים, שרוצים שאגילר יעבור לשחק בקבוצה הלאומית שלהם.

“בשנה האחרונה כבר קיבלתי הודעות מבוליביאנים אחרי משחקים שלי. אחרי המשחק נגד PSG, זה גדל פי מאה”, סיפר אגילר למגזין הצרפתי “גול”. “בטלוויזיה בבוליביה” – שהציגה את הישגיו והגדילה עוד יותר את הפופולריות שלו שם – “אמרו שאני זכאי להצטרף לנבחרת הלאומית”.

לבסוף הגיעה גם פנייה רשמית. “בוליביה פנו אלי”, הוא סיפר, בכוונו לאיגוד הכדור-רגל הבוליביאני. “נאלצתי לפרסם הודעה בדף [הפייסבוק] שלי ולהסביר שאני לא בוליביאני ולכן לא זכאי להיבחר [לנבחרת]. אני צרפתי מצד אמא וספרדי מצד אבא. אין לי אזרחות כפולה”.

“הכל התחיל מ’פוטבול מנג’ר‘”, הסביר אגילר את מקור הטעות – משחק וידאו לניהול קבוצות כדור-רגל. “הם העניקו לי אזרחות בוליביאנית בנוסף לאזרחות הצרפתית”. באתר חדשות המשחקים קוטאקו הסבירו שמאחר שבפוטבול מנג’ר יש עשרות אלפי שחקנים, טעויות כאלו הן בלתי נמנעות. אבל העובדה השגויה הזאת התקבעה בגלל שהאוהדים, ומביך מכך, איגוד הכדור-רגל, הסתמכו עליה כשביקשו לגייס את אגילר מבלי לאמת אותה.

דף הפייסבוק של הכדור-רגלן הצרפתי רובן אגילר

הפייסבוק של אגילר

אגילר פרסם בסוף ספטמבר בפייסבוק שלו הודעה, בצרפתית ובספרדית, שמבהירה שהוא לא בוליביאני. בשבוע שעבר הגיב שם דניאל דיוניסי, שהציג את עצמו כמנהל מאגר-הנתונים הבוליביאני של פוטבול מנג’ר: “רק היום הבנתי שבמשחק אתה משחק עם בוליביה כאזרחות שנייה ואנחנו מתנצלים. האיש שאמור היה להבחין בטעות זו הוא זה שאחראי על מאגר-הנתונים הצרפתי, ולא אני ישירות. אני רוצה לעדכן אותך שגם אם אני לא אחראי, כבר ביקשתי שיסירו את בוליביה כאזרחות שנייה מהגירסה החדשה של המשחק, שתצא בעוד חודש (פוטבול מנג’ר 2018). אני מקווה שזה ישים קץ לספקולציות”.

ההודעה בפייסבוק של הכדור-רגלן הצרפתי רובן אגילר על כך שאין לו אזרחות בוליביאנית

אגילר מודיע שאין לו אזרחות בוליביאנית. קליק להודעה המלאה ותגובת דיוניסי

עוד ספורט: מרמים בבייסבול עם אפל וואץ’

💿 האלבום החדפעמי של וו טאנג קלאן למכירה פומבית ⌚ מרמים בבייסבול עם אפל וואץ’ 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

📧 פירצת פרטיות חשפה שמות, טלפונים וכתובות של לקוחות קבוצת ח.י.

פירצת פרטיות פשוטה באתר קבוצת ח.י. איפשרה לאסוף פרטים של לקוחות החברה – שם מלא, טלפונים וכתובת מגורים – שעלולים לשמש לספאם ולגניבת זהות. הפירצה איפשרה גישה לפרטים באמצעות דפדוף בין מספרי קריאה, שלקוחות קיבלו כשהזמינו התקנת מוצר שקנו בחברה. קבוצת ח.י. סגרה את הפירצה בשבוע שעבר בעקבות פניית חדר 404.

ארנון (שביקש שלא אפרסם את שמו האמיתי) גילה את הפירצה אחרי שקנה מוצר מקבוצת ח.י. הוא קיבל מהחברה סמס לתיאום ההתקנה, שמכיל לינק לעמוד אינטרנט ומספר קריאה שיש להזין בעמוד.

סמס מקבוצת ח.י. לתיאום מועד התקנה

סמס מקבוצת ח.י. לתיאום מועד התקנה

עם הזנת המספר, מוצגים ללקוח פרטיו והוא מתבקש לאשרם, ואחר כך מועבר לעמוד שבו הוא בוחר מועדי הובלה.

 דף הנחיתה של קבוצת ח.י. לתיאום הובלה

דף הנחיתה של קבוצת ח.י. לתיאום הובלה

ארנון הזין בטעות את המספר בלי הסיפרה האחרונה, וקיבל פרטים של לקוח אחר. בדקתי מספרים נוספים באתר, סביב המספר של ארנון ובטווחי מספרים אחרים, והפירצה אכן היתה קיימת ופעילה.

דף פרטי לקוח של קבוצת ח.י.

דף פרטי לקוח של קבוצת ח.י. חדר 404 הסתיר את פרטי הלקוח

“מטריד שחברה גדולה כמו ח.י. אלקטרוניקה לא נוקטת באמצעי אבטחה בסיסיים כדי לשמור על פרטיות לקוחותיה”, אמר ארנון. פירצת הפרטיות הזאת עלולה לאפשר גניבת זהות – גורם זדוני יכול להשתמש בפרטים כדי להזדהות בתור הלקוח מול קבוצת ח.י., בתור קבוצת ח.י. מול הלקוח (ובתירוץ של תיאום ההתקנה לשאוב ממנו פרטים נוספים, כמו מספר כרטיס אשראי או מועדים שבהם הלקוח לא נמצא בבית), או להתחזות ללקוח מול גורמים אחרים, כמו בנקים, ספקי שירות ומשרדי ממשלה.

“יש פה בעיה נוראית של הנגשה לא בטוחה של פרטים אישיים”, הסביר לחדר 404 ההאקר ים מסיקה, מנהל קבוצת R&D בסייברביט. “האתר מאפשר לגשת בלי אמצעי הזדהות אמיתי, ואפילו בעזרת shoulder surfing [הצצה מעבר לכתפו של גולש] פשוט של לראות איזה מספר מישהו הקליד בתיבת הטקסט שם, אני יכול לקבל עליו הרבה יותר פרטים ממה שהוא רצה לספק לי. הבעיה השנייה היא שאפילו אמצעי הזיהוי היחיד שכן מבקשים ממני, הוא קצר, לא אקראי וניתן לעשות עליו bruteforce [מתקפת כוח גס, במקרה זה הרצת מספרי קריאה אפשריים, ע”ק] בקלות, באופן שיאפשר לי לכרות את כל המידע שקיים באתר, וליצור לעצמי בסיס נתונים נאה של פרטים אישיים של משתמשים”.

איך היית מונע את זה?
“יש היום המון הגנות מגה פשוטות לאינטגרציה עבור בעלי אתרים, אבל ממש מציקות לאנשים שרוצים סתם לכייף עם Bruteforce, כשדוגמה ממש טובה היא reCAPTCHA של גוגל, מנגנון שכדי לאפשר מעבר לעמוד הפרטים ידרוש הזנת טקסט שמוצג בצורה מעוותת, אשר מחשבים מתקשים לפענח, או רק יבקש ממך לסמן V על האם אתה בנאדם – נשמע מצחיק אבל בפועל עושה המון דברים מאחורי הקלעים כדי לבדוק שאתה לא רובוט. המנגנון הזה מאפשר לרוב בעלי האתרים להטמיע את הטכנולוגיה באתר תוך דקות. אבל מה שהיה צריך לעשות בעקרון הוא תהליך הזדהות שכולל שם משתמש וסיסמה אקראית ושעומדת בסטנדרטים מסוימים, ואם באמת אכפת מהמשתמשים שלך, מאחר וכבר יש לך את הטלפון הנייד שלהם – גם סמס עם סיסמה מוגרלת זמנית, בשביל ה־2FA [ר”ת של 2 factor authentication, זיהוי דו-שלבי] שהופך את זה למנגנון משמעותית יותר בטיחותי”.

במערכת של קבוצת ח.י. כן הוטמע מנגנון סייבראבטחה, אבל רק ללקוחות שכבר תיאמו מועד. נסיון להיכנס עם מספר קריאה של לקוח כזה מחזיר הודעת שגיאה שלפיה “קריאה כבר שובצה, על מנת לשנות את השיבוץ יש להיכנס אל הלינק בהודעה הנוספת שהתקבלה בנושא שינוי מועד השיבוץ”.

הודעה באתר קבוצת ח.י.: "קריאה כבר שובצה, על מנת לשנות את השיבוץ יש להיכנס אל הלינק בהודעה הנוספת שהתקבלה בנושא שינוי מועד השיבוץ"

הודעת שגיאה באתר קבוצת ח.י.

בלינק הנוסף שבהודעה, הלקוח נדרש להזין מספר קריאה וגם מספר טלפון, מה שמקשה על המנסים לגנוב את הפרטים.

הודעת סמס נוספת מקבוצת ח.י.

הודעת הסמס הנוספת מקבוצת ח.י.

בקשת שם וסיסמה באתר קבוצת ח.י.

בקשת שם וסיסמה באתר קבוצת ח.י.

“מידע גלוי הפתוח לציבור”

מקבוצת ח.י נמסר כי החברה “פיתחה בשנה האחרונה ‘שירות התקנה עצמית’ המאפשר ללקוח להזין באתר ייעודי את מספר ההזמנה של המוצר שרכש
ולקבוע את מועד ההתקנה והשילוח המתאים לו. תוכנת השירות נמצאת בשלבים מתקדמים של פיתוח ובחודש האחרון הושקה כפיילוט עבור ליין מוצרי האלקטרוניקה. יודגש כי המידע שעלול היה להיחשף הינו מידע גלוי הפתוח לציבור”.

בניגוד לדברי קבוצת ח.י., המידע הזה גלוי רק לגבי אנשים שמספר הטלפון שלהם אינו חסוי, וכתובתם האמיתית מעודכנת במאגרי המידע של חברות התקשורת; אין ברשומות המודיעין הטלפוני שלהם מידע על כך שביצעו רכישה בקבוצת ח.י.; והפירצה באתר קבוצת ח.י. מקל על איסוף כמות גדולה של מידע כזה, מאחר שהאתר לא מכיל מנגנוני הגנה מפני קצירת המידע על ידי הצפתו בשאילתות.

פירצת פרטיות בקבוצת ח.י. תמונת לגו: BRICK 101 (cc-by-nc). איור: חדר 404

תמונת לגו: BRICK 101 (cc-by-nc). איור: חדר 404

עוד נמסר מקבוצת ח.י. כי “מיד עם פניית הכתב הועבר הנושא לצוות הפיתוח אשר הוסיף למערכת דרישה נוספת לאימות זהות הלקוח. בתקופה הקרובה תושלם בדיקת הפיילוט והשירות יוחל על כלל מוצרי הקבוצה”.

בדיקה של האתר אחרי קבלת התגובה מעלה שלצד מספר הקריאה נוספה דרישה להזין מספר טלפון.

בהלת “בהלת הליצנים”

מסיכת ליצן בעכו, יוני 2017. תמונה: עידו קינן

מסיכת ליצן בעכו, יוני 2017. תמונה: עידו קינן

בהלת הליצנים בישראל עלתה לדיון בהשתתפות פרופ’ רפי מן ואני בתוכנית “קלמן ליברמן” בכאן ב’.

אזהרה בפייסבוק מפני ליצנים בישראל

אזהרה בפייסבוק מפני ליצנים בישראל

בהלת הליצנים שהתקשורת והציבור לקו בה נובעת משילוב של מספר נסיבות: בעת-ליצנים (קולרופוביה) שיש לאנשים; סרטי אימה נוכחיים בכיכוב ליצנים, המפורסם שבהם החידוש ל”IT” של סטיבן קינג, שאולי לווה בקמפיין גרילה של הפגנה נגד ליצנים, והמטריד שבהם Gags, שהבמאי שלו שלח ליצן להפחיד אנשים כדי לקדם את הסרט, והעלה תיעוד שלו לדף פייסבוק שהפך לפופולרי (זהירות, אוטופליי); הווב שהביאה לנו את סיפורי בהלת הליצנים מארה”ב; עונת המלפפונים התקשורתית והעובדה שסיפורי ליצנים מפחידים מוכרים עיתונים ומושכים קליקים; משטרה היסטרית שמלבה את הבהלה בהודעות לעיתונות; הפצת הבהלה ברשתות חברתיות (פייסבוק) ותוכנות מסרים מידיים (וואטסאפ); וחקיינים צעירים שרוצים להשתעשע.

הודעת משטרת ישראל על ליצנים, אוקטובר 2017

הודעת משטרת ישראל על ליצנים, אוקטובר 2017

בהלת הליצנים במעריב, 6.10.2017. תמונה באדיבות העין השביעית

בהלת הליצנים במעריב. תמונה: העין השביעית

אף ליצן. תמונה: clown_nose, cc-by-nd

אף ליצן. תמונה: clown_nose, cc-by-nd

עוד בהלה

סכנה: כלי תקשורת פרסמו כתבות יחצנות מטופשות על בתי חולים – בגלל פוקימון

❗ יאהו מגלה: לא 1 אלא 3 מיליארד חשבונות נחשפו בפריצה 💻 האנטיווירוס של קספרסקי שימש לפריצה ל-NSA 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

חדש מקספרסקי: אנטיאנטיווירוס

תוכנת האנטיווירוס של חברת הסייבראבטחה הרוסית קספרסקי לאב שימשה האקרים בשליחות ממשלת רוסיה לגנוב מידע של רשות הביון האמריקאית NSA. המידע שנגנב כלל פרטים על הדרך שבה NSA חודר לרשתות מחשבים זרות ומתגונן מפני סייברמתקפות. הפריצה בוצעה ב-2015, התגלתה באביב 2016, והוול סטריט ג’ורנל חשף אותה ($, 📁) שלשום (ה’) .

תוכנות של קספרסקי לאב פעלו על מחשבי גופי ממשל אמריקאיים רבים, כולל גופים שמחזיקים מידע רגיש ובהם הצבא, חיל הים וחיל האוויר, מחלקות ההגנה, המדינה, האנרגיה, המשפט, האוצר ובטחון המולדת. אולם בארה”ב החלו לחשוד שהחברה שלו היא חזית של הממשל הרוסי, שמסתייע בה לריגול. החוק הרוסי מאפשר לממשלה לאלץ את החברה לסייע ביירוט תקשורת כשזו עוברת דרך רשתות רוסיות. העובדה שמייסד קספרסקי לאב, יוג’ין קספרסקי, הוא בוגר הפקולטה הטכנית של בית הספר הגבוה של שירות הביון הרוסי קג”ב, תרמה לחששות. בחודש שעבר הורתה מחלקת בטחון המולדת האמריקאית לרשויות פדרליות להסיר כל תוכנה של קספרסקי מכל המחשבים הממשלתיים (📁).

אולם עובד-קבלן של NSA לקח קבצים בסיווג בטחוני גבוה מאוד מהעבודה למחשבו הביתי, שעליו מותקנת תוכנת קספרסקי. העובד לא חשוד שלקח את הקבצים הביתה למטרות זדוניות, אלא כדי שיוכל לעבוד עליהם בבית מעבר לשעות העבודה, אולם ידע על האיסור לקחת קבצים הביתה. עובדי ה-NSA מלכתחילה לא קיבלו אישור להשתמש בתוכנות קספרסקי על מחשבי העבודה שלהם, ועוד לפני התקרית הנוכחית ב-2015 הומלץ להם שלא להשתמש בתוכנות כאלו במחשביהם הפרטיים.

כדי לאתר וירוסים, תוכנות אנטיוורוס סורקות את הקבצים וההגדרות במכשירים שעליהם הן מותקנות, וכך יכולות ליצור אינדקס של כל הקבצים. קספרסקי מגדילה לעשות ושומרת עותקים של אלו מהקבצים שהיא חושבת שיש בהם עניין, והדבר מותר לה לפי תנאי השימוש של התוכנה, הסביר ל-WSJ בלייק דרשה, לשעבר האקר ב-NSA. ההאקרים, כך נטען בכתבה של הג’ורנל, התמקדו באותו עובד לאחר שהשימוש שלו באנטיווירוס של קספרסקי חשף בפניהם שקבצים שלו עשויים להכיל מידע מודיעיני מעניין. לא ידוע אם עובדי קספרסקי הם שדיווחו לממשל הרוסי על המסמכים הסודיים שנמצאו על המחשב.

אתר קספרסקי לאב ברוסית

אתר קספרסקי לאב ברוסית

ב-NSA סירבו להתייחס לפרסום בטענה ש”מדיניות NSA היא לעולם לא להגיב על עניינים של גורמים מסונפים או כוח אדם”. בגוף הביון אמרו שלמחלקת ההגנה, שאליה NSA משתייך, יש חוזה עם ספק אנטיווירוס שאינו קספרסקי.

דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, סירב להתייחס לתקרית אבל ביקר את החלטתה של ארה”ב להחרים את התוכנה בסוכנויות ממשל כ”חותרת תחת המיקום התחרותי של תוכנות רוסיות בזירה העולמית”.

בקספרסקי לאב מסרו שהחברה “לא קיבלה כל מידע או עדויות שמבססים את התקרית לכורה, וכתוצאה מכך, עלינו להניח שזו עוד דוגמה של האשמת שווא”. בנוגע לטענות לסיוע בריגול לטובת רוסיה מסרה החברה: “כחברה פרטית, לקספרסקי אין קשרים בלתי ראויים לאף ממשלה, כולל הרוסית, והחברה מעולם לא עזרה, ולא תעזור, לאף ממשלה בעולם במאמצי הסייברריגול שלה”. לדברי החברה, “אנו חוזרים ומציינים את נכונותנו לעבוד בשיתוף הרשויות האמריקאיות להתייחס לכל חשש שעלול להיות להם לגבי המוצרים שלנו, ומבקשים כל מידע רלוונטי שיכול לסייע לחברה להתחיל בחקירה בהקדם האפשרי”.

ואת יאהו יש להחריב

פרטים על 3 מיליארד חשבונות של יאהו וחברות הבת שלה – ובמילים אחרות, כל החשבונות – דלפו בפריצה לשרתי החברה ב-2013. הפרטים כוללים שמות משתמש, סיסמאות, ובחלק מהמקרים מספרי טלפון ותאריכי לידה. חברת האם החדשה של יאהו, ורייזון, דיווחה על כך השבוע (ג’) לאחר שהובא לידיעתה מידע חדש מחוץ לחברה על הפריצה. הגילוי מגיע ארבעה חודשים אחרי סיום תהליך הרכישה של יאהו בידי ורייזון.

הפריצה התרחשה ב-2013, ויאהו דיווחה עליה רק בדצמבר 2016, כשאז היא העמידה את מספר החשבונות הנפגעים על כמיליארד. כעת אומרת ורייזון ש-3 מיליארד חשבונות של יאהו, שכוללים את יאהו מייל, טאמבלר, פליקר ומשחקי ספורט-פנטזיה שבבעלות החברה, נחשפו בפריצה. 3 מיליארד החשבונות מייצגים פחות מ-3 מיליארד אנשים, משום שיש משתמשים שמחזיקים יותר מחשבון אחד, אמר דובר החברה, והוסיף כי החברה תתחיל מיד בהודעה באימייל ל-2 מיליארד החשבונות הנוספים על כך שפרטיהם אולי נחשפו.

יאהו מייל

יאהו מייל

יאהו ספגה שלוש פריצות משמעותיות למאגרים שלה – ב-2013 נגנב מידע על כל 3 מיליארד חשבונותיה, כאמור; ב-2014 פריצה שנגעה ל-500 מיליון חשבונות; ופריצה שלישית קרתה מתישהו בין השנים 2015-16′. הפריצה השנייה נחשפה בזמן שיאהו ניהלה מו”מ למכירתה לוורייזון, וזיכתה את זו בהנחה של כמה מאות מיליוני דולרים. ורייזון פעלה לדחיית תביעות נגד יאהו שבבעלותה על הפריצות הללו, בטענה שאין חברה שחסינה בפני סייברפריצות, אבל בסוף אוגוסט פסק בימ”ש מחוזי בקליפורניה כי התביעות יוכלו להמשיך.

נוסף על כך, לפני שנה חשפה סוכנות הידיעות רויטרס שיאהו חיטטה באימיילים של משתמשיה באופן ובהיקף חסר תקדים. לפי הפרסום, יאהו קיבלה ב-2015 דרישה מסווגת מרשות ביון אמריקאית, ובעקבותיה סרקה את כל הודעות האימייל הנכנסות של מאות מיליוני משתמשיה בחיפוש אחר מחרוזת טקסט ספציפית שהרשות האמריקאית ביקשה שתחפש. לפי הניו יורק טיימס, יאהו התאימה לשם כך את הכלים ששימשו אותה לסרוק אימיילים נגד ספאם, תוכן פדופילי ונוזקות.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ. תמונת יוג’ין קספרסקי: קספרסקי לאב (cc-by)

📺 הוט טוענים שאסור להם לתת VOD בכיפור בגלל מועצת הכבלים והלווין, שהיו”ר שלה אמרה שתרשה VOD בכיפור

אייטמי “חוצפה: סוגרים את ה-VOD ביום כיפור”, הממוחזרים מדי שנה, הפכו מעניינים השנה לאור מספר שינויים – נטפליקס וטריפל סי שמאפשרות לצפות בשידורים בכיפור, עתירה של הלא טי.וי שטוענת שאין בסיס חוקי לאיסור השידור בכיפור, ואמירתה של יו”ר מועצת הכבלים והלוויין, ד”ר יפעת בן חי שגב, שתאשר ליס/הוט להשאיר VOD פתוח בחג האופניים אם רק יבקשו.

הוט התעלמו משאלתי אם בכוונת החברה לפנות למועצה, אבל בראיון ל”הארץ” הודה יו”ר דירקטוריון קבוצת הוט, פטריס ג’יאמי: “אני לא חושב שמישהו ביקש שנסגור אותו [את ה-VOD], אבל אני לא יכול להרחיב, אני לא יודע את כל הפרמטרים”.

הוט בכיפור. תמונה: חדר 404

הוט בכיפור. תמונה: חדר 404

בניגוד להודאתו של היו”ר, שהסגירה היא כנראה יוזמה עצמית של הוט, נציג שירות של החברה אמר ללקוחה הדס אילון כרמי ש”בהתאם להנחיות המועצה לכבלים ולווין אנחנו מחויבים לסגור את השירות”. תגובת הוט תתפרסם כאן אם תתקבל.

נציג הוט משיב ללקוחה ששאלה על VOD כי "בהתאם להנחיות המועצה לכבלים ולווין אנחנו מחויבים לסגור את השירות"

תשובת נציג הוט

כשהוט מחליטה מטעם עצמה על כפייה דתית נגד חילונים שבסך הכל רוצים לראות טלוויזיה בכיפור, ועוד מטעה לקוחות ששואלים על כך, חילונים שחילוניותם חשובה להם צריכים להחרים את החברה, ולעבור עם הכסף שלהם לחברות שלא מתערבות בעניינים שבין אדם לאין-אלוהים שלו: נטפליקס וטריפל סי.

[עדכון 17:43] אה, וגם אתר סדרות.טי.וי :)

סדרות.טי.וי מודיעים בטלגרם שהאתר יהיה פתוח בכיפור

סדרות.טי.וי יהיה פתוח בכיפור

(הלשינה: רפאלה גויכמן)

😷 נקלעתם למיון בזמן התקיפה? איכילוב חשפו את הפנים שלכם בסרטון אבטחה

ב-3:30 לפנות בוקר הגיעו 5 אנשים ברכב לבית החולים איכילוב במרכז הרפואי ת”א ע”ש סורסקי, נכנסו למיון ויצאו ממנו בריצה כשהם תוקפים מאבטחים שניסו לעכבם, כך עולה מסרטון מצלמות מעקב שהפיץ איכילוב. הסרטון, שהופץ שעות ספורות לאחר האירוע, הוא באיכות גבוהה ובצבע וללא טשטוש פנים, כך שהוא מאפשר לראות בבירור את פניהם של חלק מהתוקפים – שזה נחוץ כדי לזהותם ולאתרם – אבל גם של מבקרים ומטופלים שנכחו במקום, שאין הצדקה לפגוע בפרטיותם הרפואית.

סרטון התקיפה בדארקפוסט ביוטיוב של איכילוב. הסתרת פני המטופלים לא במקור

הסרטון. הסתרת פני המטופלים לא במקור

סרטון התקיפה בדארקפוסט ביוטיוב של איכילוב. הסתרת פני המטופלים לא במקור

הסרטון. הסתרת פני המטופלים לא במקור

באיכילוב העלו את הסרטון ליוטיוב כדארקפוסט (תוכן שאינו מופיע בפרופיל ובחיפוש, וזמין רק למי שקיבל לינק ישיר), ושלחו לינק לכלי התקשורת, שחלקם העלו את הסרטון במלואו.

סרטון התקיפה באיכילוב באתרי החדשות בגוגל ניוז

הסרטון בחדשות

בנוסף, איכילוב פרסמו את הסרטון בפייסבוק שלהם, ולינקקו בטוויטר שלהם לעותק יוטיוב נוסף שלו, שמפרסמו הסיר אותו בינתיים (אולם הציוץ בטוויטר עדיין באוויר).

סרטון התקיפה בפייסבוק של איכילוב. הסתרת פני המטופלים לא במקור

הסרטון בפייסבוק. הסתרת פני המטופלים לא במקור

סרטון התקיפה שהוסר מיוטיוב בטוויטר של איכילוב

הסרטון בטוויטר של איכילוב

“השימוש במצלמות פנימיות כדי למנוע אלימות כלפי מאבטחים הוא שימוש נכון, אבל הפרסום של הצילומים בלי טשטוש, כאשר פרטיהם של מבקרים בבית החולים שלא היו מעורבים בתקרית נחשפים, הוא פגיעה בפרטיות”, אומר היועמ”ש של התנועה לזכויות דיגיטליות, עו”ד יהונתן קלינגר. “עצם הזיהוי שלהם כמי שהיו בבית חולים מעיד לא מעט ומאפשר ללמוד על המצב שלהם. לפי הנחיות משרד המשפטים, כל שימוש במצלמה למעקב ואגירה של תמונות דורש כי המצולמים יקבלו מידע על השימושים שיעשו בשימוש. כרגע, השימוש בפניהם לצורך הצגתם באינטרנט וברשתות חברתיות אינו, ככל הנראה, הולם את המטרה”.

[עדכון 18:33] חוק הגנת הפרטיות אוסר “פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו” ו”פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות […]מצב בריאותו”. אבל “במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות תהא זו הגנה טובה אם […] הפגיעה היתה בדרך של צילום, או בדרך של פרסום תצלום, שנעשה ברשות הרבים ודמות הנפגע מופיעה בו באקראי”. [\עדכון]

תגובת איכילוב תתפרסם כאן אם תתקבל.

📼 נטפליקס האמריקאית, הלא טי.וי הערבי וטריפל סי היהודית מערערים על איסור השידור בכיפור

מדי שנה מחשיכות מפעילות הטלוויזיה הרבערוצית הוט ויס את שידוריהן (העצמיים והתרגום לעברית) ביום הכיפורים, כדי שגם החילונים שלא צמים יוכלו לסבול, ואליהן מצטרפת חברת האינטרוויזיה פרטנר טי.וי.

אלא שהשנה יש שלושה ארבעה שינויים משמעותיים: האחד, הרבערוצית החדשה בישראל, נטפליקס, מסרה בתגובה לפנייתי שהיא לא תפסיק את שידוריה בכיפור (השערה שלי: כי 2017); השני, יו”ר מועצת הכבלים והלוויין, ד”ר יפעת בן חי שגב, הודיעה שתאשר להשאיר ליסהוט להשאיר את ה-VOD פתוח, אם רק יבקשו, ובכפוף להצבעת שאר חברי המועצה; השלישי, המדינה אישרה לערוץ הערבי-ישראלי הלא טי.וי לשדר בכיפור, ותענה בהמשך לטענות הערוץ על אי חוקיות האיסור לשדר בכיפור; והרביעי, טריפל סי לא תכבה את ה-VOD של שירות smart.tv שלה בכיפור.

תוקעים בשופרות. תמונה: GSankary cc-by-nc-nd

תוקעים בשופרות. תמונה: GSankary cc-by-nc-nd

בן חי שגב מהמועצה הפתיעה עם הנכונות לאשר פתיחת VOD בראיון לניר גונטז’ ב”הארץ” (₪), לצד עוד כמה הצהרות מפתיעות:

השאלה שלי היא אם גם השנה תורו/ תבקשו/ תדרשו מהוט ויס לסגור את הווי־או־די שלהם בחג.

אני אגיד לך, אני לא… אני באמת לא חשבתי על זה. למיטב זיכרוני מהשנה שעברה — מדובר בתקנות כאלה. זאת אומרת… אני צריכה לתת איזושהי הוראה… אני לא זוכרת מה מצב החוק, ניר. אני צריכה לבדוק. עד כמה שאני זוכרת, זה החוק.

לא מצאתי חוק של הכנסת בעניין הזה.

לא לא חוק, לא, תקנות. תקנות עזר, מה שנקרא. תראה, הן גם כן משחקות טריקי בעניין הזה, אם יורשה לי לומר לך אוף רקורד.

לא, לא. בלי אוף רקורד.

לא, אז אם זה לא אוף רקורד, אז אני רוצה לבדוק את העניין. אני לא זוכרת. יש תקנות שמתייחסות לעניין הזה. אני גם יודעת שהיו פסיקות בעניין הזה.
[…]
אני כן יכולה לומר לך און רקורד, שלצערי הרב הרבה מאוד מהתקנות מנהלות את חיינו. הן לא הגיוניות, כן, ועדיין הן מחייבות. אבל אני רוצה לבדוק.
[…]
אני רוצה לומר לך, אני מגדירה את עצמי כאדם מאמין. עם זאת, אני יודעת לעשות את ההבחנה בין רשות הפרט לרשות הציבור. מה שמתרחש ברשות הפרט הוא עניינו של הפרט, לא ענייני.

נו, את הרגולטור כאן. בשנים קודמות יס והוט טענו שהן סגרו את הווי־או־די בהוראה שלכם.

הם משדרים את הווי־או־די שלהם על גבי האינטרנט. באינטרנט אין רגולציה [כפי שהבהיר בעבר דובר משרד התקשורת; ע”ק]. אני מתעקשת שזה יהיה אוף רקורד.
[…]
בתפיסת העולם שלי — אני עושה הפרדה בין רשות הפרט לציבורי. זה לא עניינו של הציבור.

והשורה התחתונה של בן חי שגב: “ברמה העקרונית אני מפרידה בין שידור לא־ליניארי, כמו וי־או־די — זו בעצם ספרייה שבה הצופה הוא אקטיבי, ומחפש את התוכן, והתוכן לא מוזרם — לבין שידורים ליניאריים, ואני אומרת לך שבמה שנוגע לשידורי ספרייה — ככל שהוט ויס יפנו אלי בבקשה לשדר — אני מוכנה לבחון את זה בחיוב עוד השבוע”.

האם הרבערוציות יפנו למועצה ויבקשו אישור רשמי לספק שידורי טלוויזיה, ולו חלקיים, באחד הימים שהם הכי נחוצים בהם? (יס ממילא השאירה חלק מה-VOD פתוח בכיפור בלי לצאת בהצהרות, והשמועות מפה-לרשת איפשרו לחילונים לצפות בטלוויזיה במקום לצפות בהן באינטרנט).

ובכן:

לא.

מדוברות יס נמסר לי כי “באשר להצעתה של יו”ר מועצת הכבלים והלוויין, לא נוכל להתייחס להצעה זו בלוח הזמנים הקצר. ככלל, העולם הטכנולוגי המשתנה של שידורים על גבי רשת האינטרנט מחייב חשיבה מחדש״

בחברת הוט התעלמו מפנייתי. בשיחה () עם איתי שטרן ב”הארץ” מסר יו”ר דירקטוריון קבוצת הוט, פטריס ג’יאמי, על סגירת ה-VOD: “אני לא חושב שמישהו ביקש שנסגור אותו, אבל אני לא יכול להרחיב, אני לא יודע את כל הפרמטרים”.

שר התקשורת איוב קרא הודיע שפעל נגד אישור השידורים בכיפור:

שוחחתי עם יו”ר מועצת הכבלים והלווין, יפעת חי שגב, בעקבות השמועות על כוונת חלק מכלי התקשורת הרוצים לשדר ביום כיפור ולהלן תגובתי :

” יום כיפור עבורנו במשרד התקשורת הוא בבחינת קודש הקודשים, וכמו שמדינת ישראל התנהגה תקשורתית 70 שנה נשמור גם השנה על הסטטוס-קוו בלי לפגוע באמונתו של איש, ונכבד אחד את השני כבעבר.

פניתי למועצת הכבלים והלווין בעקבות התסיסה שגרמה פרשה רגישה זו, ולשמחתי קיבלו במועצה את עמדתי ויפעלו בהתאם.

טריפל סי מספקת חופש מדת

חברות האינטרוויזיה אינן כפופות לרגולציה משום ששידוריהן מתבצעים על גבי האינטרנט, ואחרי כל כך הרבה שנים, משרד התקשורת טרם גיבש מדיניות בנושא.

מחברת פרטנר נמסר ל”הארץ”: “בפרטנר הסבירו כי בחברה התקבלה החלטה לגבי זמינות השירותים השונים בפרטנר TV, שגם מכבדת את החג וגם משאירה את הלקוח עם תוכן עשיר ומגוון שזמין לצפייה, במידה וירצה בכך, ללא צורך להקליט או להיערך מראש” (זו התגובה המלאה, ב”הארץ” פורסמה גירסה מקוצרת). שטרן דיווח כי פרטנר תאפשר לצפות בהקלטות שנעשו מראש, וגם לצפות בהקלטות של שידורים ליניאריים שבועיים לאחור.

טריפל סי היא היחידה מבין הספקיות הישראליות שתשאיר את ה-VOD פתוח רשמית בכיפור, והיא עושה זאת במופגן. מירב קריסטל דיווחה בוויינט כי מטריפל סי נמסר שהחברה

נערכת ליום כיפור הראשון שלה כספקית שירותי טלוויזיה באינטרנט. לראשונה בישראל, לקוחות Smart.tv צפויים ליהנות ביום כיפור הקרוב מזמינות של הערוצים הבינלאומיים ושירותי VOD הכוללים למעלה מ-4,000 שעת תוכן של סרטים וסדרות בינלאומיות חינמיות – בדומה לגישה המתאפשרת לשירותי תוכן באינטרנט דוגמת נטפליקס ואחרים.

בין הערוצים הזמינים:Travel XP, Duck TV, English Club, Fashion One, Motorvision HD, Nautical HD, Trace Urban HD. בין הסדרות: שובר שורות, המלכה הלבנה, גרייבס, הודיני ואייס. החברה מציעה מגוון סרטים ב-VOD בחינם וכן בהשכרה בתשלום, ביניהם וונדרוומן, היפה והחיה, שומרי הגלקסיה 2, דרדסים, בייבי בוס והמלך ארתור.

האם בכלל חוקי לאסור שידורים בכיפור?

ערוץ טלוויזיה אחד שקיבל אישור לשדר כרגיל בכיפור הוא הערוץ בערבית הלא טי.וי. הערוץ פנה לפני כיפור שעבר למועצת הכבלים והלוויין ולמשרד התקשורת בבקשה לשדר כרגיל בכיפור, לא נענה ועתר לבג”ץ נגד שר התקשורת, איוב קרא, והמועצה לשידורי כבלים ולוויין.

בעתירה [פדף] טענו עו”ד מוחמד בסאם ממרכז עדאלה והיועמ”ש של הערוץ, עו”ד נחשון אקסלרד, כי “הערוץ מעצם טבעו והגדרתו, הן על פי תנאי המכרז בו זכתה העותרת והן על פי תנאי הרישיון, הוא ערוץ ייעודי לאוכלוסייה הערבית – מוסלמים, נוצרים ודרוזים, שעפ”י פקודת סדרי השלטון והמשפט ניתנת להם הזכות לקיים ימי מנוחה בחגיהם כפי שנקבעו ע”י החלטת הממשלה משנת 1954 ,ואין לכפות עליהם לקיים ימי מנוחה בחגים של האוכלוסייה היהודית במדינת ישראל”.

טענה נוספת היא לפגיעה בחופש הביטוי: “הוראה המופנית אל אמצעי תקשורת המשדר באופן בלעדי לאוכלוסייה הערבית ובשפה הערבית, ואשר מורה לא לשדר במועד חג יהודי פוגעת בצורה קשה ביותר בחופש הביטוי של כלל האוכלוסייה הערבית וכן בחופש הביטוי וחופש העיתונות של העותרת ועובדיה”.

הלא טי.וי ונטפליקס בכיפור. תמונה: חדר 404; תמונת שופר: צחי אבנור (cc-by)

הלא טי.וי ונטפליקס משדרים בכיפור. תמונה: חדר 404; תמונת שופר: צחי אבנור (cc-by)

טיעון כללי יותר, שעשוי לשמש גם ערוצים שפונים לאוכלוסיה היהודית, היה שהאיסור על שידורים עצמיים ותרגום שידורים לעברית בכיפור כלל אינו מעוגן בחוק: “האיסור המוטל על העותרת לשדר ביום כיפור, ובכלל זה סעיף 5א(ד) לכללי התקשורת, אינו מעוגן בדבר חקיקה ראשי או מכוחו. סעיפי האיסור לא נקבעו בהוראה מפורשת בחוק – אין בנמצא שום הוראה בהסדר חקיקתי ראשי, אף לא בחוק התקשורת עצמו, הקובעת כי שידורים בשפה הערבית ביום כיפור הינם אסורים. יתרה מזאת, גם חוקים אחרים המסדירים את הרגולציה על אמצעי התקשורת, כדוגמת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, התש׳׳ן-1990 וכן חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע׳׳ד-2014 אינם כוללים שום הוראה האוסרת על שידור ביום כיפור. וזאת למרות שחוקים אלה כוללים הוראות רבות המטילות איסורים שונים ובמפורש על בעלי רישיון. בהקשר זה, אמנם סעיף 6ה(1)(א) לחוק התקשורת קובע כי המועצה מוסמכת לקבוע את המדיניות לגבי ‘סוגי השידורים, נושאיהם, תכנם, רמתם, היקפם ומועדיהם, לרבות אישור ערוץ לשידור וביטולו’, אולם אין בסעיף זה כל הוראה ספציפית המחייבת החשכת השידורים באופן מלא ביום כיפור או המסמיכה את המשיבה 2 לקבוע הוראה כאמור. סעיף זה צריך להתפרש באופן דווקני ומצמצם בכדי למנוע פגיעה או פגיעה בלתי מידתית בזכויות יסוד חוקתיות”.

אתמול השיבה המדינה [פדף] והודיעה שלא תקנוס את הערוץ אם ישדר בכיפור הנוכחי. בנוסף הודיעה המדינה כי תבחן מחדש את איסור השידורים ביום כיפור, ומציעה לעדכן את בית המשפט בנושא בעוד חודש וחצי. כדאי לעקוב.

(עדכון אחרון: 17:39)

עוד בנושא:

יום הזכרון: כאן נסתיימו שידורינו

️⚔️ דף הפייסבוק המפוקפק שהמליץ לחיילים לא להאמין לפניות ממשתמשי פייסבוק מפוקפקים נעלם מהרשת

נסיונות של חמאס לגרום לחיילי צה”ל להדביק את סלולריהם ברוגלות הביא את צה”ל (כנראה שמדובר בצה”ל) לצאת בתחילת השנה בקמפיין סייבראבטחה שהתחזה למתקפת האקרים. הקמפיין כלל סמס מפוקפק מכתובת שולח פיקטיבית; ההודעה כללה לינק מקוצר מפוקפק, שחושף מידע על המקליקים עליו; הפניה מהלינק המקוצר לדף הפייסבוק המפוקפק “אגף המודיעין של צה”ל“ (facebook.com/idfintelligence), שאין לו וי כחול שיאשרר שהוא אכן מייצג את מי שהוא טוען שהוא מייצג, ואיש לא יודע מי באמת עומד מאחוריו; ועצה מפוקפקת, שגויה ומסוכנת שלפיה פירמוט הטלפון הסלולרי יסיר כל רוגלה. פירוט מלא של הבעיות בקמפיין הזה כאן.

פעיל יחידת הסייבר של החמאס, מתחזה כאישה, משכנע חייל צה"ל להתקין אפליקציית וידאוצ'ט, שהיא למעשה רוגלה. תמונה: דובר צה"ל

סייברלוחם חמאס מפתה חייל צה”ל בפייסבוק מסנג’ר. תמונה: דובר צה”ל

כמה מפוקפק דף הפייסבוק “אגף המודיעין של צה”ל”? היום גיליתי שהוא הוסר מפייסבוק. האם צה”ל פנה לפייסבוק וביקש להסיר את הדף המפוקפק? אולי היו אלו תלונות גולשים שגרמו להורדתו?

תגובת דובר צה”ל תתפרסם כאן אם תתקבל. לפייסבוק לא פניתי כי ההתנהלות שלהם מול עיתונאים בכלל, ושל משרד היחץ שלהם שלום תל אביב מולי בפרט, מחפירה, כולל התעלמות מפניות, אבל אם הם רוצים הם יכולים לשלוח תגובה אל ido@room404.net

דף האינטרנט “אגף המודיעין של צה”ל“ (facebook.com/idfintelligence) נעלם

“אגף המודיעין של צה”ל” נעלם מפייסבוק

☎️ התקלה בגולן טלקום היא הזדמנות להתנתק מהטלפוניה ולעבור לאפליקציות מוצפנות

כל מי שצריך לדעת כבר יודע שחדשות בלי צנזורה ובלי צא”פים, סדרות וסרטים פיראטיים ומשהו לעשן משיגים בטלגרם (למרות שכמה שוטרים שחיים בעבר חירפו את נפשם והסתננו לטלגראס, תוך שהם מתעלמים מכך שאפילו באמריקה הטראמפית הסמים הקלים כבר לא מפחידים אף אחד). אבל למה את שיחות הטלפון שלנו אנחנו ממשיכים לנהל ברשתות הטלפוניה של חברות התקשורת הישראליות, כשהן חשופות לצווים, להאזנות סתר וליירוט?

תקלה ברשת הטלפוניה של גולן טלקום היום הביאה את החברה למסור בתגובה רשמית כי “התקלה […] אינה פוגעת […] בגלישה באינטרנט – כך שניתן לבצע שיחות באמצעות אפליקציות מסרים מידיים דוגמת וואטסאפ”. אנחנו לא צריכים את גולן שתמליץ לנו להשתמש בחלופות לשיחות הקוליות הטלפוניות, ובהן וואטסאפ, טלגרם, סיגנל, פייסטיים, גוגל הנגאאוטס וסקייפ. אבל זו בכל זאת הצהרה חתרנית, משום שוואטסאפ ודומותיה מהוות תחרות לחברות הסלולר – הן מאפשרות לנהל שיחות בחינם, בלי צורך בקו טלפון אלא בחיבור אינטרנט בלבד, באיכות קול טובה יותר (אם כי לעתים עם הפרעות והשהיות) ועם אופציה לשיחות וידאו.

יתרון חשוב נוסף של החלופות הוא שהן פחות חשופות לציתות מצד רשויות הריגול והאכיפה. זאת, משום שבניגוד לחברות התקשורת הישראליות, הוואטסאפיות של העולם אינן כפופות לרשיון משרד התקשורת על הנספחים הסודיים בו, שהציבור הרחב אינו מורשה אפילו לקרוא.

הנספח הבטחוני הסודי מוזכר ברשיון שנתן משרד התקשורת לגולן טלקום

אזכור הנספח הבטחוני הסודי ברשיון גולן טלקום

המשפט הקודם לא מדויק: אי-כפיפות לנספחים סודיים של כוחות הביון הישראליים אינה מספיקה, כמובן, משום שיצרנית אפליקציה יכולה להעביר את המידע בכפוף לצו בית משפט (או בלי צו, אם לא ממש אכפת לה מהמשתמשים שלה); האקרים עלולים לפרוץ למערכת ולצותת לשיחות; ורשויות הריגול יכולות ליירט אותן, ואכן עושות זאת. לכן צריך להצפין את שיחות הקול והווידאו – סקייפ מצפינה מראשית דרכה, סיגנל מאז הקמתה ב-2014, וואטסאפ מאז 2016 וטלגרם מהשנה – כמובן רק כאשר השיחות מתקיימות בין שני משתמשי אותה אפליקציה ולא כאשר מתקשרים מהאפליקציה לטלפון קווי/סלולרי.

צריך לסייג ולומר שרוב האפליקציות אינן בקוד פתוח, ועל כן מומחי סייבראבטחה לא יכולים לוודא באופן מוחלט שההצפנה הוטמעה, עובדת ומשתמשת בפרוטוקולים בטוחים שטרם נפרצו. יוצאת דופן היא סיגנל, שמשוחררת בקוד פתוח. היצרן שלה, המלכ”ר אופן וויספר סיסטמז, נאבק בצו שדרש ממנו לספק מידע על משתמשי התוכנה, וחסה תחת איסור פרסום שלא התיר אפילו ליידע אותם. וממילא, אופן וויספר סיסטמז מצהיר שאינו שומר מידע על המשתמשים למעט “התאריך והשעה שמשתמש נרשם בסיגנל והתאריך האחרון שבו הוא היה מחובר לשירות של סיגנל”.

הצפנת טלפון AT&T TSD-3600E ב-1993. תמונה: Matt Blaze cc-by-nc-nd  Telephone Security

הצפנת טלפון AT&T TSD-3600E ב-1993. תמונה: Matt Blaze cc-by-nc-nd

התקלה בגולן טלקום היא הזדמנות לנטוש את השיחות הקוליות הבלתי מוצפנות של ספקיות התקשורת הישראליות ולעבור לאפליקציית שיחות אודיו ו-וידאו מוצפנת. שום תוכנה ושום הצפנה אינה חסינה לחלוטין מפני פירצות ופריצות, אבל המעט שאנחנו יכולים לעשות הוא להקשות כמה שיותר על כל מי שמנסה לעקוב אחרי השיחות שלנו ותוכנן.

♿ הנכה הסקסי דני גרמייז נ’ מם עם תמונתו 👙 דוגמניות נגד פאטשיימינג 🎹 סונטת טראמפ 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

שיר פתיחה: סונטת טראמפ

המלחין הישראלי אבנר חנני הלחין את “סונטת טראמפ”, בהשראת המוזיקליות שבדיבורו של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ. בראיון לחגי חיטרון ב”הארץ” סיפר חנני (📁): “זו יצירה נייטרלית. ניסיון לתפוס את הדמות באמצעים מוזיקליים אמנותיים, התייחסתי אל טראמפ כאל דמות אופראית, גדולה מהחיים. כן, גם מנחם בגין היה אופראי. אז אפשר להגיד שבעצם החמאתי לטראמפ, מה גם שהמוזיקה שהצמדתי לו היא אטרקטבית. חוץ מזה ניסיתי להיות מגוון, לא לעקוב כל הזמן אחרי האינטונציות של הדיבור. לפעמים אני שומע את הדיבור שלו כזמרה, עם מרווחים ברורים, לפעמים כ’שפרכגזאנג’, מרווחים לא ברורים. יש מקומות שבהם השארתי לו פיסקה שלמה”.

“אני לא אוהבת אותך”

מתגלץ’ בשם לייטון מוקגרפי צייץ בטוויטר “בחורות שאני אוהב מול בחורות שאוהבות אותי”, כשבקטגוריה הראשונה הציב את דוגמנית בגדי הים ג’ואל קיימבה ובשנייה את דוגמנית המידות הגדולות לסגו “ליונסה” לגוביין.

הציוץ של לייטון מוקגרפי: "בחורות שאני אוהב מול בחורות שאוהבות אותי"

הציוץ של מוקגרפי

ליונסה שיגרה תשובה קצרה וקטלנית: “אני לא אוהבת אותך”. קיימבה הרחיבה: “כאילו שהעולם נזקק לדוגמה נוספת לחמור דוחה 🙄”.

תגובת ליונסה לציוץ של לייטון מוקגרפי

ליונסה מגיבה למוקגרפי

תגובת ג'ואל קיימבה לציוץ של לייטון מוקגרפי

קיימבה מגיבה למוקגרפי

נכה, לא מסכן, סקסי

מם מאבק הנכים. צילום רה"מ: אבי אוחיון, לע"מ; צילום דני גרמייז: דניאל שטרית

מם מאבק הנכים. צילום רה”מ: אבי אוחיון, לע”מ; צילום דני גרמייז: דניאל שטרית

דני גרמייז גילה את תמונתו, עירום בכסא גלגלים, במם של מאבק הנכים. “פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא מם”, תיאר זאת בבלוגו:

לפני שנה לערך השתתפתי בפרוייקט צילום של צלמת מוכשרת בשם דניאל שטרית, שתכליתו הייתה ניפוץ סטיגמות אודות אנשים עם מוגבלות. בהיותי אדם עם מוגבלות השש אליי ניפוץ של כל סטיגמה וסטיגמה הנקרית בדרכו עד שהיא מצטערת שנולדה, הסכמתי מייד, כשהסטיגמה שאותה רציתי לנפץ נגעה לענייני מוגבלות ומיניות. הדימוי הרווח של אנשים עם מוגבלות, למרבה הצער, היא שאנו הנכים איננו מיניים, איננו מסוגלים ו/או לא מעוניינים בסקס, שכן יש לנו דברים חשובים יותר להתעסק עמם: הפרשות גוף, איברים לא מתפקדים, רחמים עצמיים וקצבאות ביטוח לאומי . הדימוי הזה הוא, כמובן, משולל יסוד. אנשים עם מוגבלות עושים סקס, אוהבים סקס ובכלל מסוגלים להיות מאהבים ומאהבות נהדרים/ות. כך מספרים לי, בכל אופן. בין מפעלותיי ניתן למנות את קבוצת הדיון בפייסבוק “אני נכה וסקסי/ת” המוקדשת לעניין זה לצד הרצאות שאני מעניק מפעם לפעם.

בסופו של דבר, מה שיצא מסשן צילומים מרגש וחושפני הוא התמונה הזאת, שזכתה לכינוי “זאוס הולך לסטודיו C”, וכל מי שראה אותה, מלבד אימא שלי, גמר עליה את ההלל (ואולי, מי יודע, גמר עליו גם דברים אחרים. לא ביררתי). התמונה אף הוצגה בגאון בתערוכה הנחשבת “עדות מקומית” וזכתה במקום השלישי בקטגורייה “תרבות וחברה.” הכי הוט-קוטור.

לעיוורים וכבדי הראייה שבקרב הקוראים אסביר שבתמונה מופיע כותב שורות אלה כשהוא ערומכו לחלוטין בכיסא הגלגלים הממונע, כשהחוצץ היחיד בין עיני הצופה לבין הבן-יקיר-לי המפואר (לפי מקורות זרים) שבין רגליי מתמצה בג’ויסטיק זקור ורב-און. כאן אפשר לקרוא ביתר פירוט על התמונה ועל הפרוייקט.

אז הסתבר שמאן דהוא שחיפש בגוגל תמונות המתייחסות לנכות כדי ליצור כרזות ויראליות לטובת המאבק (המוצדק) להעלאת קצבת הנכות נתקל בזאת, שמר אותה למחשבו וחיש קל שילב אותה בכרזה המראה את נתניהו הנהנתן והשבע לעומת הרזון, העוני והנזקקות הניבטים ממראה גופי ועיניי. הפכתי למם.

התרגזתי. גם על הקלות שבה משתמשים בתמונות של אחרים בלי לבקש ובלי לחשוב על זכויות יוצרים, אך בעיקר על החוצפה שבשימוש בתמונה הספציפית במשמעות ההפוכה לגמרי ממה שהיא התכוונה לייצג. התמונה המקורית באה להראות את החוזק, את היופי שבגוף המוגבל, את הגאווה והמיניות שיש בכל אחד או לפחות במה שאני מרגיש שיש בי למרות הפגמים והחולשות. והנה הכרזה הזאת באה והופכת את המסר על פניו. במקום חוזק יש חולשה, במקום גאווה יש נזקקות. צרם לי והרגיז אותי, וגם את כל מי שמכיר אותי ונחשף לכרזה.

[…]

אני מתנחם בכך שהמטרה בסופו של דבר היא מטרה חשובה, ואומר לעצמי שאם מראה העצמות הגרומות שלי יתרום אפילו במעט להעלאה של קצבת הנכות אז אראה בכך את תרומתי הצנועה למאבק, ובבניין חשבון הבנק ננוחם.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

לדף הבא →