🚗 אילן מאסק להאקרים שמנסים לפרוץ אליו: “תודה” ☎️ טלפונים נגד ח”כים ואזרחים 🎙️ האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

תפרצי כבר לאוטו וניסע

אילן מאסק, מייסד ומנכ”ל טסלה וספייסאקס, הודה להאקרים בכנס דפקון על שהם הופכים את החברות שלו לבטוחות יותר, והודיע שיעביר לקוד פתוח את תוכנות האבטחה של טסלה כך שיוכלו לשמש גם יצרני מכוניות אחרים, דבר שהוא “מאוד חשוב לנהיגה אוטונומית בטוחה”.

אילן מאסק מודה להאקרים בדפקון 📷 הטוויטר של אילן מאסק
אילן מאסק מודה להאקרים בדפקון 📷 הטוויטר של אילן מאסק

מאסק הסכים גם לפתוח ערוצי תקשורת עם האקרים וחוקרי סייבראבטחה, כך שיוכלו לחקור את המערכות שלו ולדווח לו על פירצות וחולשות בלי חשש להסתבכות בתביעות ובפלילים. בפינה אנחנו מדברים עם עמית אלעזרי, דוקטורנטית למשפטים ועמיתת מחקר CLTC באוניברסיטת ברקלי, שהיתה מעורבת במהלך הזה. לדבריה בראיון מקדים,

“טסלה משלבת כעת הגנות משפטיות עבור חוקרים חיצוניים אשר מדווחים חולשות לחברה, ואף נותנת להם הגנות במקרה שהרכב (היקר ביותר) מתקלקל לאור בדיקות חיצוניות שהם מבצעים. ישנה כרגע מגמה עולה בארהב גם ליצור ערוצי תקשרות עבור חוקרים חיצוניים לדווח חולשות לארגונים (בתמיכה של ה-DoJ, FTC) לצד עלייה בכמות החברות שעורכות שימוש בתוכניות bug bounty (בהם מעבר לערוץ תקשורת מתמרצים חוקרים חיצוניים, האקרים, לדווח חולשות על-ידי תשלום). בארץ אין שום תמיכה רגולטורית מעין זו או תרבות של מתן הגנות משפטיות, למרות שמיטב החוקרים נמצאים כאן – והסנדלר, במידה מסוימת, הולך יחף.
אילן מאסק 📸 Bret Hartman / TED (cc-by-sa)
אילן מאסק 📸 Bret Hartman/TED (cc-by-sa)

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» אם אתם שרים או ח”כים או נשיא המדינה ראובן ריבלין, ייתכן שהסלולרי האישי שלכם הוצף השבוע בשיחות, לאחר שהאקטיביסט ברק כהן פרסם את הטלפונים שלכם בפייסבוק, רשימה ששוכפלה והופצה הלאה. “אין מי שלא נדרשת למספר טלפון של חבר/ת כנסת מתישהו, בעניין כלשהו. כחלק משירות לציבור ערכתי רשימה מסודרת של כל המספרים שברשותי”, כתב כהן. “תהיו סולידריים ותפיצו כדי שכל אזרח יוכל ליהנות מתקשורת זמינה עם משרתיו”.

חלק מהח”כים הגיבו בפומבי על הדברים. ח”כ שרן השכל (ליכוד) כתבה:

עד לרגע זה, מאז שנכנסתי לכנסת, עניתי לכל שיחה שקיבלתי, גם ממספרים לא מזוהים. רבות מהשיחות היו אזרחים במצוקה שחיפשו סיוע דחוף וארגונים שלא ידעו לפי עוד לפנות. היום איזה גיבור פרסם טלפונים של חברי כנסת בכל מקום אפשרי, כמות השיחות ההזויות וההטרלות היתה אדירה ברמה בלתי אפשרית, לצערי החל ממחר יהיה היום הראשון שבו לא אענה יותר למספרים לא מזוהים. מי שצריך סיוע מוזמן לפנות ליועצת שלי הילה. תודה למנוולים

איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) כתבה:

למי שמתקשר כדי לבדוק אם הטלפון שלי נכון כולל עכשיו: 1. לא באמצע הלילה 2. לא לנתק בלי לומר מילה אם עניתי 3. לא לשקר ליועצת שלי שמתקשרת ולומר שזאת טעות- עדיף הנחמד שהודה שזה מהרשימות 4.אתם יודעים שאני זמינה אם צריך.

יהודה גליק (ליכוד) כתב פוסט ארוך, שבראשיתו אמר “תודה על ההזדמנות לנסות ללכת בדרכו של הילל ולענות בסבר פנים יפות לכל אחד ואחת (רוב מוחלט גברים אבל לא רק)! וואללה לא קל לא תמיד הצלחתי. התנצלותי בפני מי שעניתי חסר סבלנות!”

אז אתמול מישהו חשב שזה רעיון נחמד מאד להפיץ את מספרי הטלפונים הניידים של כל חברי הכנסת. לא יודע מה הוא רצה להשיג בזה אבל…

Posted by ‎יהודה גליק – Yehudah Glick‎ on Friday, August 17, 2018

וציפי לבני (המחנ”ץ) ביקשה:

ברשימת הטלפונים של חברי הכנסת שפורסמה בקבוצות הווטסאפ, פורסם תחת השם שלי גם מספר טלפון נוסף של מישהי אחרת שמוטרדת בימים בהם היא נמצאת בנסיבות משפחתיות מצערות וקשות. מבקשת שלא להטריד וממי שפרסם את כל מספרי הטלפון להעביר גם את ההודעה הזאת.

» אם קיבלתם צלתוק ממספר ממדינה זרה, אתם לא לבד. הונאת וונגירי, כפי שהיא מכונה, מיועדת לגרום לנמענים להסתקרן ולהתקשר בחזרה למספר פרימיום בעלות גבוהה לכל דקת שיחה, הכנסה שהנוכלים מקבלים נתח ממנה. בבריטניה מנסה חברת התקשורת וודאפואון UK להתמודד עם ההונאה על ידי יצירת רשימה שחורה של מספרי טלפון ידועים שמשמשים להונאה זאת, וחסימתם מפני התקשרות על הרשת שלה. “המסר שאנחנו מעבירים לכנופיות הפשע מאחורי הונאת וונגירי הוא אל תתקשרו ללקוחות שלנו”, אמר מנכ”ל וודאפואון UK ניק ג’פרי, והבטיח כי “נמשיך לשתף את המודיעין שלנו עם חברות סלולר אחרות כך שנוכל לפעול יחד”.

» בישראל רצה הונאת דיוג חדשה – הודעת סמס מספק שירותי הבריאות או הסלולר, שמודיע כי יש לחדש שירות כלשהו בתשלום, ומפנה לכתובת ווב מקוצרת. בכתובת יש טופס להזנת פרטים מלאים כולל פרטי אשראי, ואלו מגיעים לידי הנוכלים, שיכולים להשתמש בהם כרצונם עד לגילוי וחסימת הכרטיס. הסיבה שהונאה כזאת אפשרית מתחלקת לשתיים:

  1. רשתות הסלולר בישראל לא חוסמות הודעות סמס שבהן פרטי השולח אינם מספר הסלולרי שלו אלא מזהה טקסטואלי שנקרא sender ID. הדבר מאפשר לשלוח לכל טלפון סלולרי הודעה שייראה כאילו נשלח מכל שם שהשולח בוחר, או ממספר טלפון מפוברק שהוא הכניס ל-sender ID. כך יכולים נוכלים להתחזות ל”שירותי בריאות כללית”, “סלקום”, “צה”ל” ו”משטרת ישראל”, וגם למספרי טלפון מוכרים של ארגונים או אנשים שונים.
  2. גופים לגיטימיים לכאורה, ובהם צה”ל, ישראכרט, איקאה, חברת מגדל, מי אביבים ומשטרת ישראל, שולחים הודעות בשיטה זו, ומרגילים את הציבור לחשוב שמדובר בהודעות אותנטיות ובשיטה לגיטימית להתקשרות.
סמסים מדואר ישראל, כולם אותנטיים למעט האחרון 📷 רן בר זיק
סמסים מדואר ישראל, כולם אותנטיים למעט האחרון 📷 רן בר זיק

» רבים מההאקרים שהגיעו לכנס השנתי היוקרתי דפקון בלאס וגאס הציבו שלטי “נא לא להפריע” על דלתות חדרי המלון שלהם, כדי שזרים, ובהם אנשי צוות המלון ושירותי הניקוי, לא ייכנסו לחדריהם ויפגעו בפרטיותם. לזוועתם הם גילו שאנשי אבטחה של המלון נכנסים לחדרים בלי אישור כשהם לא נמצאים, או דופקים על הדלת ודורשים להיכנס כשהם כן נמצאים, בלי להציג שום הוכחה שהם אכן מאבטחים. חלקם אף חיטטו בציוד של ההאקרים והחרימו ציוד לפריצת מנעולים, תחביב ידוע של האקרים (כרטיס הביקור של ההאקר המפורסם קווין מיטניק הוא כרטיס מתכת עם ציוד פריצת מנעולים, שאפשר לפרק מהכרטיס ולהשתמש בו). הנימוק לאמצעי האבטחה הללו הוא הטבח בלאס וגאס באוקטובר שעבר, שבו סטיבן פאדוק הציב שלטים כאלו על דלתות חדריו, אגר נשק וערב אחד ירה דרך חלונות חדרי הקומה ה-32 של המלון שבו שהה, כשהוא רוצח 58 אנשים ופוצע מאות. ההאקרים של דפקון ביקרו את התנהלות המלונות ושיטות האבטחה שלהם, ואחד אף גילה שצוותי הנקיון מסמנים חדרים שנבדקו באמצעות חיוג קוד למספר ייעודי במכשיר הטלפון של החדר, פענח את הקוד באמצעות הקלטתו וניתוחו ופרסם את ממצאיו בטוויטר.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ. תודות: ים מסיקה

פודקאסטים של חברות מסחריות

לייףאפטר (LifeAfter) של ג’נרל אלקטריק: תסכית דיסטופי על עובד FBI זוטר שאיבד את אשתו והתמכר לקולה ברשת החברתית VoiceTree.

די.טי.אר (DTR): טינדר עוזרים לאנשים בעצות זוגיות ומין.

האקבל? (Hackable?): חברת הסייבראבטחה מקאפי מספרת סיפורים ומדגימה פירצות אבטחה.

לקס קיברנטיקה (Lex Cybernetica): ראיונות עם מומחים וחוקרי מרכז המחקר להגנת הסייבר של האוניברסיטה העברית.

פליפינג ד’ה גיים (Flipping the Game): פודקאסט של ריבוק על תרבות הסניקרז

👽 הקונספירציה נגד אלכס ג’ונס 🎉 פייסבוק חגגו בטעות רעידת אדמה קטלנית🎙️ האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

נושא ראשי

ענקיות המדיהטק יצאו למלחמה. האויב: אלכס ג’ונס, איש תקשורת נערץ באלט-רייט, הימין הקיצוני והגזענות הלבנה*, שמפיץ בתוכניות הרדיו ובאתרים שלו קונספירציות מטורללות, מהקלאסיקה של זיוף הנחיתה על הירח ועד התועבה של הצגת הפיגוע הרצחני בסנדי הוק כזיוף שנוצר על ידי הממשלה ופעילים להגבלת נשיאת נשק. כשהוריו של נואה פוזנר, אחד הילדים שנרצחו בפיגוע, תבעו את ג’ונס על השמצה בגלל הנזקים שנגרמו להם בעקבות הפרסומים שלו – בין השאר, הם נאלצו לעבור 7 דירות בחמש שנים בגלל הטרדות מצד מאזיני ג’ונס – הוא תבע אותם בחזרה על הנזקים הכספיים שנגרמו לו בגלל תביעתם.

אלכס ג’ונס 📸 Sean P. Anderson (cc-by)

תובע נוסף של ג’ונס הוא ברנן גילמור, עובד מדינה שתיעדו בווידאו בהפגנת Unite the Right בשרלוטסוויל, ותיעד את הדריסה של מפגיני-הנגד, שאחת מהם מתה מפצעיה. אתר InfoWars (מלחמות המידע) של ג’ונס טען שגילמור מעורב בקנוניה לארגן את ההתנגשויות כדי לחתור תחת הנשיא דונלד טראמפ.

שרלוטסוויל היתה נקודת מפנה ביחס של הרשת לימין הקיצוני הגזעני והנאו-נאצי בארה”ב. פעילי רשת פעלו לחשוף את זהותם של מפגיני ימין קיצוני כדי לגרום לפיטוריהם ולהחרמתם על ידי סביבתם, ואילו חברות המדיהטק החלו לחסום אותם ואת אתריהם.

שנה עברה, ואלכס ג’ונס עלה על הכוונת שלהן. בחודש שעבר החלו חברות לחסום תכנים של ג’ונס, ובשבוע החולף החליטו מנכ”ל אפל טים קוק וסגן נשיא בכיר לענייני תוכנת אינטרנט ושירותים אדי קיו להעיף את הפודקאסטים של ג’ונס מאייטיונז. בעקבות אפל אזרו אומץ גם פייסבוק, יוטיוב, ספוטיפיי וחברות נוספות (אם כי גם אפל וגם גוגל החליטו לא להסיר את האפליקציות של ג’ונס מחנויות האפליקציות שלהן).

לעומת זאת, טוויטר הכריזו על התבדלות וסירבו להסיר את ג’ונס, משום שלא הפר את תנאי השימוש. מנכ”ל טוויטר, ג’ק דורסי, כתב: “אם נתקפל ופשוט נגיב ללחץ חיצוני על פני העקרונות הישירים שאנחנו אוכפים (ומפתחים) באופן בלתי תלוי בלי קשר לדעות פוליטיות, אנחנו נהפוך לשירות שבנוי על ההשקפות האישיות שלנו, שיכול לנוע בכל כיוון. זה לא מי שאנחנו”.

מצנזרים את אלכס ג'ונס 🎨 הטוויטר הרשמי של ג'ונס
מצנזרים את אלכס ג’ונס 🎨 הטוויטר הרשמי של ג’ונס

אנחנו מדברים על כך בפינה עם תומר שדמי, ד”ר למשפטים, חוקרת במרכז ספרא לאתיקה ובמרכז למחקר סייבר בינתחומי ע”ש בלווטניק, אוניברסיטת תל אביב. בראיון מקדים היא אמרה:

הסיפור על מחיקת התכנים של אלכס ג’ונס דווקא עכשיו מלמד בעיקר על הלחץ בו נמצאות ענקיות האינטרנט. ג’ונס לא אמר השבוע שום דבר חדש שלא אמר קודם – כבר מזמן הוא אמר שהנחיתה על הירח הייתה מזוייפת,שארה”ב יזמה את נפילת התאומים, ושהירי על ילדים בבית הספר סנדי הוק היה מתיחה, וההורים שילדיהם נרצחו בעצם מעמידים פנים שהם עצובים. את הדברים האלו יוטיוב הציגה והמליצה על הערוץ שלו, אפל פירסמה בפוד קאסטים שלה, ופייסבוק קידמה בפיד, והפכה לויראלי.

מה שהשתנה השבוע הוא שענקיות האינטרנט נמצאות במגננה מול גלים של לחץ ציבורי ומול איומים ברגולציה. זאת בגלל המודעות ההולכת וגוברת להשפעה של הפייק ניוז ושל החדירה של החברות האלו לפרטיות שלנו והינדוס החיים שלנו. החברות רוצות להוכיח שאין צורך בחקיקה חדשה או בנטישה של הפלטפורמות, כי הן בעצם המבוגר האחראי. לכן, ככל הנראה, הן החליטו דווקא עכשיו לחסום חלק מהתכנים של ג’ונס, ולאותת שהןשולטות במפלצות שהן יצרו.

החסימה של ג’ונס לא מדאיגה אותי, כי אם מחפשים אותו ספציפית אפשר למצוא למה הדברים שלו נכנסים פחות או יותר לגדר “דיבור שנאה” (hate speech, קטגוריה שאגב בישראל בכלל לא קיימת). אפשר לומר, למשל, שהטענה שלו השבוע שהמוסלמים אחראים ל-95% מהפשיעה באירופה, היא אכן דיבור שנאה כנגד מוסלמים.

הבעיה שלי היא השרירותיות של החסימה דווקא עכשיו, כשדברים דומים נאמרים על ידי דוברים אחרים, והפלטפורמות האלו ממשיכות לקדם ולהרוויח מהם. הבעיה שלי היא שאין שום קריטריונים ברורים לחסימות האלו, וגם אם יש, מי שקובע את הקריטריונים הן חברות הענק האלו ולא הציבור, בהליכים דמוקרטיים. מה שמפריע לי הוא שאין שום שקיפות, אין שום יכולת לערער על ההחלטות בפני גופים חיצוניים, וההחלטות לא נאכפות באופן סיסטמטי ושיוויוני, אלא באופן קפריזי בכפוף ללחצים כאלה ואחרים. מה שקורה פה הוא ש-3-4 חברות ענק אמריקאיות חולשות על חופש הביטוי והתקשורת של כולנו, ומחליטות לבדן מי יוכל לומר מה ומתי, ומי ייחשף, אם בכלל, למה שהוא אמר. ולא רק זה, אלא שהן מרוויחות הון חסר תקדים על חשבון הדיבור הזה של כולנו.

מה שהחברות האלו חוששות ממנו עכשיו הוא בין השאר שינוי סעיף 230 לחוק ההגינות בתקשורת האמריקני, שאחראי למעשה לאיך נראה האינטרנט היום לטוב ולרע. מצד אחד, הסעיף הזה מעניק לפלטפורמות האינטרנט הגדולות חסינות מאחריות משפטית ביחס לתכנים שהן מפרסמות. זה אומר שבניגוד לעיתון, שיכול להיתבע על מה שהוא מפרסם, אם מישהו מפרסם נגדך הסתה ואפילו הוצאת דיבה בפייסבוק ויוטיוב, והן מפרסמות את התכנים, מקדמות אותם, ממליצות עליהם ומרוויחות מהם, עדיין לכאורה אי אפשר לתבוע אותן. מצד שני, אותו סעיף עצמו, ששמו גם “השומרוני הטוב”, מעניק לפלטפורמות היתר לפקח על התכנים, לערוך אותם ולצנזר אם צריך – כדי למנוע ביטויי שנאה, אלימות וכדומה. הרציונל לסעיף הזה מאוד הגיוני. אנחנו רוצים לפטור את פייסבוק ויוטיוב מאחריות לתכנים כי אנחנו רוצים לאפשר את חופש הביטוי, אנחנו רוצים ליצור ‘שוק רעיונות חופשי’, אבל בו זמנית אנחנו כן רוצים סביבות מכבדות ובטוחות, ומכאן ההיתר לחברות להיות ‘השומרוני הטוב’ ולחסום תכנים בעייתיים מרצונן הטוב.

כשחוקקו את החוק הזה דימיינו שיהיה גם ‘שוק’ של כללי אסור ומותר. יהיה אתרים ורשתות חברתיות בהם יהיה מותר לומר דברים מסוימים, ובאחרים יהיה אסור, וכל אחד יבחר לו את הרשת המתאימה. מה שקרה בפועל הוא שהסעיף הזה הפך לרישיון וללגיטימציה של כמה מונופלים להדפיס כסף. הוא מאפשר להן לפרסם כל סוג של דיבור וכל סוג של קידום בכסף של התבטאויות, ומאידך איפשר להן ‘לערוך’ את התכנים – לקדם חלק ולהסתיר חלק ולמחוק חלק אחר – באמצעות כל מיני אלגוריתמים עלומים והחלטות לא שקופות. בסופו של יום הסעיף הזה העניק לגוגל, פייסבוק, אפל ואחרות סוג של שלטון ריבוני לקבוע באופן לא דמוקרטי מה מותר ומה אסור לומר. את הכללים האלו לא החברות האלו צריכות לקבוע; לכל הפחות צריך ליצור מנגנונים חיצוניים ודמוקרטיים שיאפשרו לדון בהחלטות ולערער עליהן.

בינתיים, ג’ונס ממשיך לעדכן בטוויטר, וגם, כפי שדווח בגיזמודו ביום שלישי, “פרסם 15 פעמים בגוגל פלוס ב-24 השעות האחרונות, מה שהופך אותו פוטנציאלית למשתמש הכי פעיל בשירות”.

* במקור כיניתי כאן את אלכס ג’ונס “אלט-רייט”, אבל בעקבות הערה של גולש קראתי עליו עוד ואני חושב שיהיה מדויק יותר לומר שהוא נערץ על אנשי אלט-רייט, ימין קיצוני וגזענות לבנה. בליגה נגד השמצה (ADL) אומרים ש”ג’ונס אינו אנטישמי במופגן, אבל מביע תכופות את סלידתו מ’גלובליסטים’, שיש הרואים ככינוי בקריצה (dog whistle term) ל’יהודים'”. בנוסף, הוא טוען שיש “מאפיה יהודית” וכי ג’ורג’ סורוס עומד בראשה במטרה לפגוע ביהודים, וטען שמפגיני הפגנת הגזענות הלבנה Unite the Right בשרלוטסוויל למעשה הורכבה בין השאר מ”יהודים שמאלנים בתחפושת”, שביקשו להוציא שם רע לאנשי הגזענות הלבנה: “הייתי באירועים האלה, הרבה מהחבר’ה של KKK שמורידים את הכובעים נראים כאילו הם מהקאסט של סיינפלד. הם סתם שחקנים יהודים, פשוטו כמשמעו”.

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים הודיעה על הפעלת מערך אכיפה שיבחן את יישום חוק ותקנות הגנת הפרטיות במשק. ראש הרשות להגנת הפרטיות, עו”ד אלון בכר, הודיע כי מטרת המערך לפקח על התנהלות גופים שמנהלים מידע אישי רב ורגיש במיוחד, ובהם מועדוני לקוחות, מכונים רפואיים ומוסדות טיפוליים, גופים המספקים פלטפורמות לניהול מידע על קטינים, מוסדות להשכלה גבוהה, ענף המלונאות, גופים המספקים פלטפורמות טכנולוגיות לשימוש במידע אישי לצרכי בחירות, וחברות המספקות שירותי עיבוד ואחסנת מידע.

» ראש רשות התקשורת הפדרלית (FCC), אג’יט פאי, טען במשך למעלה משנה שמתקפת האקרים מסוג DDoS (מניעת שירות מבוזרת) היא שגרמה להפלת אתר הרשות בזמן שזו ביקשה מהציבור הערות על ההחלטה לבטל את נייטרליות הרשת, שפאי תמך בה והצליח להעבירה. דוח של מבקר הפנים של הרשות מגלה כעת כי לא היתה שום מתקפה, אלא נסיונות אותנטיים של מתגלצ’ים להיכנס לאתר ולשלוח הערות בעקבות אייטם בנושא בתוכנית של ג’ון אוליבר. ביום השידור קפצה התעבורה לאתר יותר מפי 30, ובחמשת הימים שאחרי שידור התוכנית הועלו לאתר 2.1 מיליון הערות, שהן 10% מכלל ההערות שנשלחו בנושא. פאי, שהודיע על המתקפה יום אחרי שידור האייטם של אוליבר, לא התבלבל והאשים בדיווח השקרי את סמנכ”ל המידע הקודם, שמונה כמובן על ידי השלטון הקודם, וכבר אינו עובד שם.

» שני הליכים משפטיים חדשים מתנהלים נגד פייסבוק בישראל. באחד, עו”ד גיא אופיר הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה להפעלת פקודת בזיון בית המשפט כנגד חברת פייסבוק, מאחר שלטענתו לא עמדה בהסכם הפשרה שנחתם עמו ב-2016, שלפיו תספק אפשרות ישירה להמצאת כתבי אישום לחברה בכתובת israellegalprocess@fb.com. בשני, עו”ד איתי לשם תובע את פייסבוק, שהסירה ואז החזירה את המשתמש הפסבדונימי “אדם גולד“. לשם דיווח בפייסבוק שלו כי גולד “כתב עלי פוסט בו טען שהחסימה הקצרה שלו נעשתה בגלל שהפצתי לכולכם קונספירציות שקריות, הזויות וחסרות כל ביסוס או הבנה מצידי. תכלס הוא הוציא אותי אדם אידיוט, נבזי ושקרן. בהחזרתו של גולד לאוויר שעה לפני שנכתב עלי הפוסט העניקה לטענות השקריות שלו לגבי חותמת אמינות אולטימטיבית ורשמית. אז מבחינתי הם פעלו ביחד ומאחר ואין לי מושג מי זה גולד נשארתי עם לתבוע את פייסבוק”.

» הרשת החברתית פייסבוק ציינה את רעידת האדמה בעוצמה 6.9 באינדונזיה, שהרגה מאות אנשים, בהנפשה של בלונים וקונפטי. בפייסבוק יש כלי אוטומטי שמדגיש מילות ברכה (כגון “מזל טוב” ו”congratulations”) בצבע סלמון ומוסיף קונפטי ובלונים, שנחשפים ועפים כשמקליקים על המילה. הכלי עשה זאת עבור המילה selamat שמתגלצ’ים אינדונזיים כתבו בפוסטים. אחת המשמעויות של המילה האינדונזית היא אמנם “ברכות”, אבל משמעויות נוספת הן “מוגן”, “לא נפגע” ו”לשרוד” – וזו המשמעות הרלוונטית בפוסטים על רעידת האדמה. בפייסבוק התנצלו: “הפיצ’ר הזה (אנימציית טקסט שמופעלת על ידי הקלדת ‘ברכות’) זמינה באופן נרחב וגלובלי בפייסבוק. עם זאת, אנחנו מצטערים שהוא הופיע בהקשר המצער הזה וכיבינו את הפיצ’ר מקומית”.

פיצ'ר של פייסבוק חוגג רעידת אדמה קטלנית באינדונזיה
פיצ’ר של פייסבוק חוגג רעידת אדמה קטלנית באינדונזיה

(אגב, אפשר גם לבלבל את הפיצ’ר הזה בכוונה, כפי שגילתה מזל טוביאנסקי המסכנה)

פיצ'ר של פייסבוק חוגג את מותה של מזל טוביאנסקי
פיצ’ר של פייסבוק חוגג את מותה של מזל טוביאנסקי

הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

🍎🍎🍎,🍏🍏🍏,🍎🍎🍎,🍏🍏🍏,1 🎙️ האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

מודעות הפייסבוק הנסתרות נחשפות

פוסטים אפלים ומודעות אפלות (dark posts, dark ads) הם כינוי לפוסטים ומודעות בפייסבוק, שמפרסמיהם הגדירו אותם כך שיוצגו לקהלים מסויימים בלבד. השיטה נועדה לאפשר לכוון פוסטים לקהל היעד המתאים – למשל, פוסטים בשפות זרות יוצגו רק לדוברי אותן שפות, פוסטים על ספרי לימוד יוצגו רק למי שחוזרים לבית הספר.

אפשר לעשות בשיטה הזאת שימוש לרעה, כמו להציג מחירים שונים לגברים ולנשים או להסתיר מודעות מערבים ושחורים. שימוש מפוקפק נוסף הוא האפשרות של פוליטיקאים להציג מסרים שונים, לעתים סותרים, לקהלים שונים, ובפרט לטרגט מודעות לפי מידע על הגולשים עצמם, שיטה ששימשה את קיימברידג’ אנליטיקה ונחשבת יעילה יותר להשפעה פוליטית. מי שלא טורגט לפוסט/מודעה מסויימים לא יוכל לראותם כשהוא מחובר לחשבון הפייסבוק שלו, ולא בפיד הכללי של אותו פוליטיקאי, אלא רק דרך גולש שכן טורגט.

באוקטובר אשתקד החליטו בפייסבוק להרים את המסך מעל חלק מהפוסטים האפלים – המודעות – ולאפשר לגולשים לצפות בכל המודעות שדף מסויים מריץ, גם אם הם לא קהל היעד של אותן מודעות. אנחנו מדברים על כך בפינה עם ד”ר ענת בן-דוד, המחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה. ד”ר בן דוד כתבה על החידוש:

בדרך כלל אני כותבת כאן דעות ביקורתיות על פייסבוק, אבל הפעם אני מרגישה שנעשה צעד נכון. לפייסבוק יש פיצ’ר חדש שמאפשר לראות אילו מודעות ממומנות עמוד מסויים מריץ ברגע נתון . אמנם בלי פירוט עלויות המימון או הקהל המטורגט, ובכל זאת, כלי חשוב לכיוון קידום שקיפות. [מודעות פוליטיות אמריקאיות יוצגו עם מידע מפורט הרבה יותר, כולל תקציב הקמפיין ודמוגרפיה של הגולשים שנחשפו – ע”ק] אני תוהה, למשל, למי מטורגט הפוסט המומן הבא של ראש ממשלתנו, שאין בו מאום מלבד שיתוף כתבה ממעריב שאינה מחמיאה למשטרה. ראש הממשלה משלם לפייסבוק לקדם קישור לכתבה ממעריב? מכספי ציבור? בזמן שהמשטרה מנהלת חקירות בעניינו? פרופגנדה קוראים לזה, מוגשת בכפית לקהל המתאים, מוסתרת מקהל אחר. (אני אוהדת ותיקה של העמוד ולא טורגטתי למשל) כך מתעצבת דעת קהל מאחורי הקלעים של הרשת החברתית, ונשפכים על כך המון כספי ציבור ללא בקרה, שקיפות או פיקוח.
מודעה נגד המשטרה בפייסבוק של ראש הממשלה בנימין נתניהו

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» מזל טוב לחברת אפל, שהגיעה לשווי שוק של טריליון דולר, ותנחומים לפייסבוק, שהדוח הרבעוני שלה הביא למחיקת 19% מערכה, שהם 119 מיליארד דולר.

» שני המספרים הללו הם שיאים מקומיים בלבד: החברה הקודמת והראשונה שהגיעה לשווי טריליון דולר היתה חברת האנרגיה הסינית פטרוצ’יינה, ב-2007; עשור אחר כך חוותה החברה את “קריסת המניות הגדולה בהיסטוריה האנושית”, כשערכה ירד ב-800 מיליארד דולר.

» אפרופו כסף חכם, תחקיר של הניו יורק טיימס מגלה שמיליארדרי הייטק מצאו דרך לתרום כסף בצורה שמפחיתה את המיסים התאגידיים והאישיים שעליהם לשלם, ובמקביל מאפשרת להם להימנע משקיפות לגבי השימוש שנעשה בכסף הנתרם, ולמעשה לתרום בפועל רק חלק ממנו, או אפילו בכלל לא.

» תלמידים צרפתים בגילי 3-15 יחוייבו להשתעמם בבית הספר, לאחר שהשבוע עברה הצעת חוק לאסור עליהם להכניס לשיעורים מכשירים שמתחברים לאינטרנט, ובהם סמארטפונים וטאבלטים.

» רשות ניהול התעבורה של בייג’ין פרשה ליד בתי חולים ובתי ספר 20 מצלמות-אקוסטיות, שמזהות איזו מכונית צפרה בלי הצדקה, ושולחות קנס לבעליה.

» מאבטחים במוזיאון פונים למבקרים, בודקים אם יש למבקרים חשבון ברשת חברתית ומונעים מהם לצפות באמנות שיש בה עירום – זה מה שקורה בפרסומת של Visit Flanders, מועצת התיירות הפלמית בבלגיה, שמוחה נגד הצנזורה שפייסבוק מטילים על תמונות של יצירות אמנות שיש בהן עירום (לא מחאה ראשונה בנושא). ובינתיים בפייסבוק: מוזיאון מונטריאול לאמנות יפה התלונן שפייסבוק פסלו מודע שלו שהכילה ציור עירום של פיקאסו – Femmes à la toilette. פייסבוק החזירו את המודעה ואמרו שהם  “בוחנים כעת מחדש את המדיניות לגבי עירום בציורים במודעות פייסבוק”.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ. תודות: הדר בן יהודה, הלל סטולר, דרור מרמור)

פעילות צה”ל בסוף השבוע ⏲️ שוברים אמברגו

שוברים אמברגו. 📸 Nick Wheeler (cc-by-nc-sa)

רוצים לקרוא על פעילות צה”ל בסוף השבוע? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום מחר ב-6:00, אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.

תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.

פעילות צה"ל בסוף השבוע 📸 דו"ץ

פעילות צה”ל בסוף השבוע 📸 דו”ץ

דובר צה”ל:

אמברגו לפרסום כלל תכני ההודעה: מחר (א’), בשעה 06:00

בעקבות פיגוע הדקירה ביישוב אדם ביום חמישי בו נרצח יותם עובדיה ז״ל ונפצעו שני אזרחים נוספים, פעלו בסוף השבוע כוחות צה״ל בשיתוף שב”כ ומג”ב בכפר כובר ממנו יצא המחבל.
במסגרת הפעילות הכוחות ביצעו סריקות בכפר, תחקורים והחרמת כספי טרור וחומרי הסתה.
בהתאם להערכת המצב נמשך הכתר על הכפר.

במהלך הפעילות התפתחו הפרות סדר אלימות, במהלכן הושלכו סלעים ובקבוקי תבערה וצבע והובערו צמיגים לעבר הכוחות. הלוחמים הגיבו באמצעים לפיזור הפגנות.

כוחות הביטחון ימשיכו לפעול להגנת התושבים במרחב ויפעלו כנגד הטרור בישובים ובצירים.

מצורפות תמונות מפעילות הכוחות בכפר במהלך סוף השבוע.

פעילות צה"ל בסוף השבוע 📸 דו"ץ

פעילות צה”ל בסוף השבוע 📸 דו”ץ

📘 עשור בפייסבוק בספר של 4.5 קילו 👮 פושעי דיגיטל לדין! 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

הביוגרפיה שלכם בפייסבוק

USER 723981391 הוא ספר עצום, 2500 עמודים ששוקלים 4.5 קילו, מלא בעשר שנות מידע אישי שפייסבוק אספו על רוני ארצי, בוגרת לימודי תקשורת חזותית בשנקר. פייסבוק מספקת את המידע בלחיצת כפתור, וארצי הורידה, עימדה והדפיסה אותו כספר שהגישה כעבודת הגמר שלה בשנקר, כדי להדגים את כמות ואיכות המידע שהרשת החברתית מחזיקה על משתמשיה. אנחנו מדברים עם ארצי בפינה על יצירתה.

דברים שלא נדבר עליהם בפינה: ספשל פשיעה

» אסירים בחלק מבתי הכלא בארה”ב רשאים להחזיק טאבלט. באיידהו הם יכולים לשלוח אימיילים למשפחה וחברים, לרכוש מוזיקה ולשחק במשחקי וידאו. 364 אסירים במספר בתי כלא באיידהו ניצלו פירצת אבטחה בשירות התשלומים לאסירים JPay ווהוסיפו לחשבונותיהם סכום כולל של 225 אלף דולר. מג’ייפיי נמסר כי “בעוד הרוב המוחלט של המשתמשים עושים שימוש בטכנולוגיה המאובטחת שלנו בצורה נאותה, אנחנו כל הזמן משפרים את המוצרים שלנו כדי למנוע כל נסיון של שימוש לרעה”. שירות בתי הסוהר של איידהו יעלה לדין משמעתי את האסירים המעורבים, והם עלולים לאבד זכויות ולקבל סיווג מסוכנות גבוה יותר.

» אבל האסירים הם לא הרעים היחידים בסיפור, והגניבה שלהם היא כסף קטן. ג’ייפיי מספקת לשירות בתי הסוהר של ניו יורק טאבלטים לאסירים. החברה הכניסה כמעט 9 מיליון דולר ב-5 שנים מחוזה שבו המדינה לא משלמת דבר. מבדיקת ארגון Prison Policy Initiative עולה שהמודל העסקי של החברה הוא אספקת טאבלטים “חינמיים” לאסירים תוך כבילתם לשירותים שגובים מהם תשלומים מנופחים. בין השאר, ג’ייפיי משתלטת על שירותי הבנקאות של האסירים, ומוסיפה עמלות על שירותים כמו הפקדת כספים – על הפקדת 10 דולרים לחשבונו של האסיר גבתה החברה בין 3.15 ל-4.15$; מוכרת “בולים” לשליחת הודעות דמויות אימייל במחיר של 35¢ לבול; מציעה שירות וידאו-צ’ט ב-9$ לחצי שעה; מוכרת שירותי מדיה כמו מוזיקה וספרים דיגיטליים במחירים גבוהים ממחירי השוק; ומעבירה את יתרת החשבון של אסירים משוחררים בכרטיס דביט עמוס עמלות, ובהן עמלת שירות חודשית, עמלה על בדיקת יתרת החשבון וקנסות על אי-פעילות), או בצ’ק תמורת עמלה של 10$.

» זוג בני 60 ומשהו מפאלו אלטו, קליפורניה, התעוררו לילה אחד ומצאו פורץ רעול פנים בחדר השינה שלהם. הפורץ לא דרש כסף או תכשיטים, אלא להשתמש באינטרנט האלחוטי שלהם. הם סירבו. הגבר קפץ מהמיטה, הדף את הפורץ דרך המסדרון החוצה מהבית ודיווח למשטרה, שעצרה את האיש, בן 17. המשטרה גילתה שלילה קודם לכן, אותו איש נמצא מסתובב ליד בית אחר בפאלו אלטו. כשהדיירים יצאו להתעמת איתו, בן ה-17 ביקש להשתמש בווייפיי שלהם כי נגמרה לו חבילת האינטרנט. הם סירבו, והוא ברח מהמקום על אופניים שגנב מחצרם.

» עוד אדם שבעיות טכנולוגיות דרדרו אותו לפשע הוא צ’ארלס מייקל הייגר, בן 74, שבא לסניף חנות סלולר של ורייזון וויירלס בצפון קרוליינה ודרש שיפתחו כדי לעזור לו עם הסלולרי המקולקל שלו. משלא נענה, בעט בדלת ושבר את הזגוגית, ואז נהג את מכוניתו לתוך חזית החנות. איש לא נפצע. הייגר הואשם בתקיפה באמצעות נשק קטלני וגרימת נזק לרכוש.

» 492,689.59$ גנב תומאס סקוט טיילור, בן 38 מקנטאקי, בכרטיסי מתנה של אמזון בין דצמבר 2011 לאוגוסט 2017. טיילור עבד בחברת IntelliSurvey, שמעניקה כרטיסי מתנה של אמזון לאנשים שמוכנים להשתתף בסקרים שהיא עורכת עבור לקוחות. לטיילור היתה גישה למאגר הכרטיסים, והוא נהג לגנוב את אלו שהנסקרים לא השתמשו בהם, להוסיף אותם לחשבון האמזון שלו ולבצע באמצעותם רכישות באתר אמזון של מוצרים שקל למכור מחדש או לעשות בהם שימוש אישי, לטענתו כי הסתבך בחובות והימורים. למרות שהשתמש בחשבונו האישי בכמות עצומה של כרטיסי מתנה בשווי חצי מיליון דולר וביצע 3300 רכישות במשך שש שנים, אמזון לא הבחינה בהונאה.

בית המשפט גזר על טיילור 18 חודשי מאסר והחזרה של הסכום שגנב.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

ראיון פרישה עם השופט יורם דנציגר ⏲️ שוברים אמברגו

שוברים אמברגו. 📸 Nick Wheeler (cc-by-nc-sa)

רוצים לקרוא את המיטב מראיון הפרישה של השופט יורם דנציגר לכתב העת “עורך הדין”? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום מחר ב-6:00, אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.

תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.

אמברגו למחר – חמישי 26.7.18 בשש בבוקר!

שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ’ יורם דנציגר, בריאיון פרישה לגיליון החדש של כתב העת “עורך הדין”:

מצדד בסניוריטי, תוקף את הפוליטיקאים, מנמק את החלטתו לא להשאיר גופות מחבלים כתנאי למיקוח, מחמיא לנשיאה על החלטתה להיעזר ביחצ”ן, מעריך שתיק זדורוב יגיע למשפט חוזר ומקווה שהוועדה לבחינת הרשעות שווא שהוקמה לאחרונה לא תהיה ועדת שווא….

הכותרות: (לפי סדר הופעתן בריאיון ולאוו דווקא בסדר חשיבותן).

על שיטת הסניוריטי:

“אני סבור ששיטת הסניוריטי היא העדיפה. אוסיף רק שאלו המתנגדים לשיטת הסניוריטי נזכרים להציף את התנגדותם אך ורק בסמוך למינויו של נשיא חדש, שאז הארץ כולה סוערת. אם רוצים לשנות את השיטה, זה הזמן לקיים דיון ציבורי רציני ומעמיק, כאשר יש לנו עוד חמש שנים וחצי לכהונת הנשיאה אסתר חיות. אם אתם שואלים את דעתי, יתרונות השיטה עולים על חסרונותיה”.

על תיק זדורוב:

האם אדוני סבור שרומן זדורוב זכאי למשפט חוזר?

“אני לא יכול להתבטא בעניין הזה”.

אבל מה שעורר סערה עדיין מעורר סערה.

“כן, זה אחד מהתיקים האלה שמעוררים עניין וסקרנות יותר מאחרים. אחת לעשור לערך יש תיק שמעורר סערה ציבורית, לאו דווקא ברמה של זדורוב. כך, למשל, פרשת אל-עביד, הרצח של חנית קיסוס ז”ל, פרשת רצח דני כץ ז”ל, שעד היום אלה שהורשעו ברצח טוענים שהם לא ביצעו את העבירה. כך גם פרשת עמוס ברנס. פרשת זדורוב, אולי גם בגלל הנסיבות האיומות שבהן בוצע הרצח – רצח של ילדה קטנה, באמת ‘פרח’, במקום שאמור להיות הכי מוגן, בבית הספר, זה משהו שהוא מטלטל. אי אפשר להתעלם גם מכל התיאוריות שנזרקו לחלל האוויר ומכל החשדות באשר לזהות הרוצח, לרבות של בני המשפחה שנחלקו ביניהם לגבי האחריות של זדורוב. אימה של תאיר ראדה ז”ל סבורה עד היום שזדורוב לא ביצע את הרצח. אביה ז”ל חשב שכן. זוהי אכן פרשה יוצאת דופן מבחינת היקף ההתעסקות התקשורתית והציבורית, אבל אנחנו לא יכולים לעסוק בה לעומק שכן זו אחת מאותן פרשות שתגענה אולי למשפט חוזר, ואני לא חושב שזה נכון שמי שצריך לקבל החלטה אם להורות על משפט חוזר בבוא היום יושפע באיזושהי דרך מדעתו של שופט שישב בהרכב”.

על הוועדה לבחינת הרשעות שווא בראשותו:

האם אדוני סבור כי חפים מפשע יושבים בבית האסורים?

“אם בארצות הברית ובאנגליה נמצא שאנשים שלא ביצעו עבירה יושבים בכלא, אני לא יכול לשלול את האפשרות הזו לגבי ישראל. קח למשל, את פרויקט החפות האמריקאי שהחל לפני כשלושים שנים. כתוצאה מפרויקט חשוב זה נמצא שכ-1,500 אנשים הורשעו בביצוע עבירות שהם לא עברו. אציין כי על חלקם נגזר עונש מאסר עולם ועל חלקם עונש מוות. באנגליה נמצאו בשני העשורים האחרונים כ-350 מקרים דומים שבהם בוטלו הרשעות לאחר תום המשפט. אם זה המצב בארצות הברית ובאנגליה, האם אפשר לשלול את קיומן של הרשעות שווא בישראל?”

אזי יש לברך אפוא את כבוד השרה איילת שקד על הקמת הוועדה בראשותך.

“אני שמח ששרת המשפטים החליטה לעשות מעשה ולהקים את הוועדה הזאת. מה שמדאיג אותי שזאת לא הפעם הראשונה ששרי משפטים מחליטים לעשות שינוי. מתכנסת ועדה לדון בסוגיה חשובה, אך המלצותיה אינן מביאות לשינוי המצב הקיים.

האם מקנן בליבו של אדוני החשש כי בסופו של יום לא ייעשה דבר עם המסקנות של הוועדה?

“מובן שאני מקווה, כמו כל יו”ר ועדה, שההמלצות שלי ושל החברים שלי תתקבלנה. אחרת מה הטעם”.

על קיומן של הרשעות שווא:

במדינה שבה שיעור ההרשעות נושק לכמעט מאה אחוז, והסדרי הטיעון הם בבחינת קודש הקודשים, האם יכול להתעורר ספק בדבר קיומן של הרשעות שווא בישראל?

“זה נכון שמערכת אכיפת החוק בישראל מבצעת מעצרים בכמויות שאולי הן בלתי סבירות, ובפרט בהתחשב בכך שברוב המקרים, למרות שעצרו את האנשים, לא מוגש נגדם כתב אישום. אפשר אולי ללמוד מכך שהמשטרה והפרקליטות מפעילות מערכות של סינון ובדיקה פנימית באופן שבסופו של דבר מוגשים כתבי אישום רק נגד חלק מהאנשים שנעצרו, וזה אומר שהמערכת שלנו בריאה. מצד שני, אפשר לטעון כי אם ברוב המקרים לא מוגשים כתבי אישום נגד מי שנעצרו, הרי זה מעיד שיש מעצרים רבים שהם מיותרים”.

על החלטת הנשיאה חיות להיעזר ביחצ”ן:

נפל דבר בעולם המשפט הישראלי, נשיאת בית המשפט העליון נדרשת לשירותי יח”צ, תדמית ודברוּר אישיים. מה זה אומר עלינו כחברה, ומה זה אומר על בית המשפט העליון?

“אני חושב שזו החלטה נכונה שהייתה צריכה להתקבל לפני שנים, שהרי עולם התקשורת השתנה. היום כל בן אדם יכול להיות איש תקשורת ועיתונאי, כל בן אדם כותב מה שהוא רוצה, איך שהוא רוצה, ויש לזה גם במה. נוסף על כך, השתנו כללי המשחק ביחסים בין הפוליטיקאים לבין בית המשפט. פוליטיקאים חדשות לבקרים עושים מה שבעבר לא היה עולה על דעתו של פוליטיקאי לעשות: לרדת לא על פסק דין של בית המשפט העליון, אלא לרדת לגופו של שופט. אמירות מסוג של ‘נותנים רוח גבית לטרור’ או ‘נעלה עם בולדוזרים על בית המשפט העליון’ לא נשמעו בעבר. ביקורת הייתה מאז ומתמיד. חלק מהביקורות לא היו קלות, אבל בשנים האחרונות נחצו הגבולות. הגישה השמרנית אמרה כי שופט מתבטא אך ורק בפסק הדין שלו. לדאבוני, הגישה הזאת כבר עבר זמנה. זה נכון, פסק הדין הוא תוצר סופי של עשייה שיפוטית, אבל כאשר בית המשפט נתקף ללא הרף, ללא כל הצדקה, חשוב שהציבור ידע בדיוק מה עושה בית המשפט העליון ועד כמה חשובה עשייתו לכל אדם.

“לפעמים עלול להתקבל הרושם המאוד מאוד מוטעה שמה ששופטי בית המשפט העליון עושים זה לנגוס בלי הרף בסמכויות הרשויות האחרות, לבטל חוקים של הכנסת חדשות לבקרים ולהצר את צעדיה של הרשות המבצעת. זה בפירוש לא המצב.

“בעולם שבו שולטת תקשורת מודרנית לצד גורמים מלבי אש ומתסיסים אשר חדשות לבקרים חוצים קווים אדומים, אין כבר די בשירותים החשובים של הדוברות ההיסטורית של בית המשפט העליון, אשר עסקה בעדכון העיתונאים על מועד שחרור פסק דין חשוב או סיפקה לעיתונאים ואחרים תמצית של פסק הדין”.

על זהות הרכב בית המשפט העליון:

לכאורה יש ממש בדברי נבחרי ציבור שונים, לרבות חלק מחברי הוועדה לבחירת שופטים, הדורשים כי בית המשפט העליון “ישקף” את העם או את “רצון העם”?

“בית המשפט העליון לא אמור ‘לשקף’ את ‘רצון העם’. בית המשפט העליון, כערכאה הבכירה ביותר במערכת המשפט, אמור להיות מורכב מהטובים שבשופטים. עם זאת, יש לברך על כך שהשופטים המצוינים המתמנים לבכירה שבערכאות ‘ישקפו’ את פניה המגוונים של החברה הישראלית”.

על התבטאות פוליטיקאים נגד שופטי העליון:

בניגוד לשנים עברו, פוליטיקאים מרשים לעצמם לדבר לגופו של שופט ולא לגופם של פסקי הדין. כיצד אדוני מסביר תופעה זו? וכיצד על המערכת לנהוג במקרים אלה?

“אכן, המציאות בתחום זה השתנתה. יש פוליטיקאים שמרשים לעצמם לתקוף בצורה בוטה ומכוערת שופטים, שכן אין הם שבעי רצון מהחלטותיהם ומפסקי דינם. כיום הכול מותר, הכול פרוץ. פוליטיקאים אלו, כך נראה לי, אינם מכוונים את דבריהם אל השופטים, אלא הם מדברים אל ציבור המצביעים הפוטנציאלים שלהם”.

על השיקולים הזרים המונעים את הקמת בית משפט לערעורים:

האם אדוני סבור כי יש להקים בית משפט לערעורים? ומדוע הוא לא קם עד היום?

“כן. נשיאי בית המשפט העליון לדורותיהם המליצו על כך. אני סבור כי זה דבר הכרחי בכל מדינה מתוקנת שמתחת לבית המשפט העליון ובין בתי המשפט המחוזיים יש בית משפט לערעורים. למרות שאוכלוסיית ישראל גדלה בצורה משמעותית במהלך שבעים שנות עצמאותנו ולמרות העומס הגדול המוטל על בית המשפט העליון לא השתנה מבנה מערכת בתי המשפט ולא הוקמה ערכאת ערעור על אף נחיצותה. איני יודע מדוע לא מוקם בית משפט לערעורים. השמועה אומרת, ואני אומר זאת בזהירות המתבקשת, כי רוצים שבית המשפט העליון יטבע תחת עומס הטיפול ביותר מ-10,000 תיקים בכל שנה ולא יוכל להתמקד בטיפול בעשרות או אפילו במאות בודדות של תיקים העוסקים בעניינים עקרוניים בעלי חשיבות מרבית. הדבר היה צריך להיעשות כבר מזמן”.

על נימוקי הכרעתו בבג”צ גופות המחבלים:

“וכעת אני מגיע להתייחסות לפרשת גופות המחבלים, כוונתי לפסק הדין בעניין עליאן (בג”ץ 4466/16). באותו עניין עסק פסק הדין בשאלה אחת בלבד: האם מסמיכה תקנה 133 (3) לתקנות ההגנה את המפקד הצבאי להורות על קבורה ארעית של גופות מחבלים לשם החזקתן לצורכי משא ומתן לשחרור הנעדרים והשבויים שבידי החמאס? מצאתי כי תקנה זו אינה מקור סמכות לפעולת המפקד הצבאי. לשיטתי מסקנה זו התבקשה מכוח עקרון שלטון החוק ועקרון חוקיות המינהל. התקנה שעליה ביקשה המדינה להסתמך לא הייתה לדעתי חקיקה ספציפית ומפורשת המקנה למפקד הצבאי את הסמכות שלה הוא טען. לא המחוקק המנדטורי ולא המחוקק הישראלי נתנו את דעתם לסיטואציה הקשורה להחזקה ארעית של גופות מחבלים לצורכי משא ומתן. השופט ג’ורג’ קרא הצטרף לדעתי, ואילו השופט ניל הנדל סבר, בדעת מיעוט, כי התקנה היא מקור סמכות מספק. דעת הרוב קבעה כי אם המדינה חפצה בכך עליה לגבש הסדר חוקי מלא ושלם, שיוקדש באופן ספציפי לנושא זה שיעמוד בסטנדרטים המשפטיים הקיימים בדיננו”.

על הפגיעה המתמשכת בבית המשפט העליון:

“בשנים האחרונות מתחזקים הקולות הקוראים לצמצם ולהגביל את סמכויותיו של בית המשפט העליון. אין להשלים עם מגמה נפסדת זו ואין לתת לה יד, שכן בית המשפט העליון הוא הערובה האיתנה היחידה לשמירה קפדנית על שלטון החוק, על ערכיה החוקתיים של מדינת ישראל ועל זכויות האדם”.

הדו”ח השנתי (2017) של נציב פניות הציבור ברשות השנייה ⏲️ שוברים אמברגו

שוברים אמברגו. 📸 Nick Wheeler (cc-by-nc-sa)

רוצים לקרוא את דוח נציב פניות הציבור ברשות השנייה ל-2017? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום מחר ב-6:00, אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.

תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.

הגשת הדוח השנתי 2017 של הרשות השנייה. מנכ"ל-בפועל של הרשות השנייה ניר שוויק, נציב פניות הציבור דוד רגב, שר התקשורת איוב קרא ויו"ר הרשות השנייה יוליה שמאלוב ברקוביץ' 📸 משרד התקשורת

[ הגשת הדוח השנתי 2017 של הרשות השנייה 📸 משרד התקשורת ]

להורדה (PDF, 170KB)

להורדה (PDF, 580KB)

להורדה (PDF, 6.59MB)

המשך קריאה

דוח סיכום 2017 של פרקליטות המדינה ⏲️ שוברים אמברגו

שוברים אמברגו. 📸 Nick Wheeler (cc-by-nc-sa)

רוצים לקרוא את דוח סיכום 2017 של פרקליטות המדינה? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום מחר ב-6:00, אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.

תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.

להורדה (PDF, 2.07MB)

המשך קריאה

🚫 גלעד ארדן מאוכזב מטוויטר, שמסתפקים בחסימת ארגוני טרור בפני ישראלים 🎙️ ראיון אצל “קלמן ליברמן”

המאבק הישראלי בארגוני הטרור נחל הצלחה חלקית בלבד בטוויטר. החברה פועלת נגד חשבונות של פעילי וארגוני טרור, אבל בעיקר באמצעות חסימה לישראלים, בזמן שגולשים ממדינות אחרות (וישראלים שהחליפו מיקום בהגדרות הטוויטר) יכולים להמשיך ולראות את החשבונות והציוצים. אני מדבר על כך הבוקר בתוכנית “קלמן ליברמן” עם אסף ליברמן ויובל אלבשן.

בחודש שעבר ביקשה יחידת הסייבר במשרד המשפטים מטוויטר הסרה של 39 חשבונות של מה שהגדירה בכירים בארגוני טרור וחשבונות רשמיים של חמאס וחיזבאללה. את רובם בחרו בטוויטר לחסום רק בפני ישראלים, 12 הוסרו לגמרי ו-4 נותרו פעילים.

חשבונות טוויטר של ארגוני ופעילי טרור שמחלקת הסייבר במשרד המשפטים ביקשה להסיר

[ חשבונות טוויטר של ארגוני ופעילי טרור שמחלקת הסייבר במשרד המשפטים ביקשה להסיר ]

“חוק הפייסבוק”, שקידמו שר בטחון הפנים גלעד ארדן ושרת המשפטים איילת שקד, אמור לאפשר להורות על הסרת תכנים מהווב (מכל אתר, לא רק מפייסבוק) באופן חד-צדדי באמצעות צו בית משפט וללא כפיפות לדיני ראיות. לפני שנתיים נפגשו נציגי גוגל ופייסבוק עם ארדן ושקד ואמרו שהן מחוייבות למלחמה בהסתה לטרור, אולם הבהירו שחוק שיחייב הסרת תכנים תקף רק בישראל, כך שהתכנים שהחברות יתבקשו להסיר יוסתרו מישראלים אך לא מגולשים ממדינות אחרות, וזה כולל את שטחי הרשות הפלסטינית. בראיון שערכתי אז עם ארדן הוא אמר: “יש חשיבות לחוק משום שחלק מהטרור מגיע ממזרח ירושלים וחלק מאוד קטן מערביי ישראל נושאי תעודות כחולות. וכשאתה מדבר על הרשות הפלסטינית, כל חוק שמחוקקים בישראל, אם רוצים, יש תהליך של החלה שלו גם על אזור יהודה ושומרון, שבו אנחנו נחשבים הריבון”.

שולטים בטוויטר 🎨 Celtikipooh cc-by-nd

[ שולטים בטוויטר 🎨 Celtikipooh cc-by-nd ]

מאז, ראש הממשלה בנימין נתניהו הספיק להקפיא את החוק [₪], וארדן הקצין את עמדתו. לפי דיווח לא חתום באתר ערוץ 20, ארדן “הדגיש כי בניגוד לטוויטר, חברות אחרות הפעילות ברשת החברתית נענו לדרישות שלו ושל הרשויות בישראל להסיר תוכן של ארגוני טרור מהרשת ולחסום חשבונות המסיתים לטרור”.

דברי ארדן לטוויטר, לפי הדיווח של ערוץ 20:

לא ייתכן שארגונים הקוראים לרצח חפים מפשע יוכלו לנהל חשבון טוויטר באופן גלוי.
[…]
אני בטוח שאינכם רוצים להיות אחראיים לתמיכה בארגוני טרור שמפיצים הסתה וקוראים לביצוע פיגועי טרור נגד אזרחים חפים מפשע. לכן, אני דורש שתסגרו באופן מיידי את חשבונות הטוויטר של ארגוני הטרור, של המנהיגים שלהם, הדוברים שלהם ותסירו את התכנים שלהם מהפלטפורמה שלכם. אם לא תעשו זאת, ייתכן שנאלץ לפתוח בצעדים משפטיים ובהליכים פליליים נגד טוויטר.

בזמן שחמאס מוביל את טרור ההצתות בדרום והחיזבאללה מאיים על תושבי הצפון, לא ברור מדוע עדיין נמנעים בחברת טוויטר להסיר את כלל החשבונות השייכים לארגונים אלו.

טוויטר בחרה לפעול באופן ציני ולחסום את חלק מהחשבונות רק בשטח ישראל, ושכחה כי מדובר בארגוני טרור רצחניים המוגדרים כישויות טרור גם בארה”ב, האיחוד האירופי, ומדינות רבות נוספות. אני דורש מטוויטר לסגור לחלוטין את חשבונות החמאס והחיזבאללה בעולם כולו, ולא לאפשר להם לעשות שימוש ברשת החברתית על מנת להפיץ את ההסתה הרצחנית שלהם. אם החברה לא תסכים, נמשיך לבחון חקיקה ומהלכים משפטיים על מנת לאלץ אתה לעשות זאת.

היד הרכה של טוויטר לא בלעדית לארגוני טרור. מבקרים של טוויטר כועסים על הגישה המקלה של החברה כלפי פעילי אלט-ימין ונאו-נאצים. החברה, טוענים המבקרים, לא רק שלא מעיפה אותם מהפלטפורמה, אלא שהמנכ”ל ג’ק דורסי נפגש עם פעילי ימין-קיצוני כדי להפיס את דעתם, וחלקם אף מקבלים את ה-V הכחול הנחשק, שמעיד שהם חשבונות מאושררים שזהותם נבדקה על ידי טוויטר.

לדף הבא →