🚸 כרטיסים בהנחה להצגה “העולם האחר” + ראיון עם הבמאית איה קפלן

ההצגה “העולם האחר” 📸 יחץ תאטרון החאן

ההצגה “העולם האחר” (במקור “The Nether”), שנכתבה על ידי המחזאית האמריקאית ג’ניפר היילי, עוסקת בעולם וירטואלי של פדופילים ובהתמודדות של החברה איתו. ב-19/12 תוצג ההצגה בתאטרון החאן בירושלים, ואחריה אראיין על הבמה את במאית ההצגה, איה קפלן.

אם אתם רוצים להגיע, אפשר להזמין כרטיסים מוזלים ב-55₪ כאן עם קוד ההנחה 2023 .


על תבונה ורגישות מלאכותית 📻 האחראי על האינטרנט, מוצ”ש 19:30 גלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

🚂 אלי גורנשטיין, ששר את שיר הפתיחה של “רכבת ההפתעות”, יצר גירסה חדשה שבה הוא מתלונן על הבעיות ברכבת ישראל. #ישראלכץהביתהבתחבץ

📺 יוטיוב פרסמה דוח שקיפות ל-Q3 2018, שלפיו חסמה 1.67 מיליון ערוצי יוטיוב, שמוקדשים לנושא שמפר את תנאי השימוש או הפרו את תנאי השימוש 3 פעמים בתקופה של 90 יום, ובכך הביאה להסרת 50.2 מיליון סרטונים. 79.6% מהערוצים הוסרו בגלל ספאם והטעיה, 12.6% בגלל עירום או מין ו-4.5% בגלל סיכון קטינים. בנוסף הסירה החברה ישירות 7.8 מילון סרטונים, 72.2% בגלל ספאם והטעיה, 10.2% בגלל סיכון קטינים ו-9.9$ בגלל עירום או מין.

מבין הסרטונים שהוסרו ישירות, 6.38 מיליון דווחו על ידי כלים אוטומטיים של פייסבוק (74.5% מהם לפני שמישהו בכלל צפה בהם), 878 אלף דווחו על ידי נאמנים, 547 אלף על ידי משתמשים רגילים, 32 אלף על ידי ארגונים לא-ממשלתיים ו-34 סרטונים בודדים על ידי רשויות ממשל.

החברה גם הסירה 224.4 מיליון תגובות, 99.5% בעקבות דיווח אוטומטי ו-0.5 בעקבות דיווח אנושי.

🍆 עוד במחיקת תכנים: מתנדבים פועלים לארכב 700 אלף חשבונות טאמבלר שנפחם 800 טרהבייט, אשר עומדים להימחק על ידי הרשת החברתית לאחר שזו אסרה על תכנים מיניים החודש. ההחלטה התקבלה לאחר שגילוי תכנים פדופיליים בטאמבלר הביא את אפל להסיר את האפליקציה מהאפסטור. האפליקציה הוחזרה בינתיים לחנות. מאמצי האירכוב מנוהלים על ידי Archive Team, גוף שהוקם על מנת לשמר את ההיסטוריה האינטרנטית.

🤳 בעקבות פרשת קיימברידג’ אנליטיקה, שבה נחשף בין השאר כי חברות חיצוניות השיגו גישה לפרטי עשרות מיליוני משתמשים של פייסבוק, ושאלו שימשו את קמפיין דונלד טראמפ להטות את דעת הקהל, הרשת החברתית פעלה השבוע לנקות את תדמיתה ולקדם את הטענה המופרכת שהיא דואגת לפרטיות הגולשים. החברה הקימה בבראיינט פארק בניו יורק דוכן פופ-אפ פרטיות שבו עובדים סייעו לציבור לתפעל את הגדרות הפרטיות שלהם בפייסבוק. בכירה בחברה, קרוליין אוורסון, סגנית נשיא לפתרונות שיווקיים, התראיינה בנושא לאתר השיווק דיגידיי ואמרה ש”למדנו הרבה לקחים אחרי פרשת קיימברידג’ אנליטיקה, אבל אחד החשובים שבהם הוא שיש לנו כמות עצומה של כלים עבור צרכנים לשלוט על הגדרות הפרטיות, אולם רוב הצרכנים, או רבים מהצרכנים, לא יודעים איך להשתמש בהם”. עוד אמרה אוורסון כי “אכפת לנו עמוקות, הכי עמוק שיכול להיות אכפת לחברה, לגבי פרטיות. אלו היסודות של החברה שלנו, ואנחנו רוצים שאנשים ידעו שאכפת לנו”.

ובינתיים, במציאות: למחרת הפעלת הדוכן הודיעה החברה שחסמה פירצת פרטיות חדשה, שבטעות נתנה למפתחי אפליקציות חיצוניים גישה לתמונות של 6.8 מיליון משתמשים, ובהן תמונות פרטיות – כאלו ששימשו בזירת המסחר של פייסבוק, מרקטפלייס, או בסטוריז שלהם. הפירצה היתה פתוחה במשך 12 יום בספטמבר.

👼 בנה של ג’יליאן בראקוול נולד מת, והרשתות החברתיות הציעו לה תכנים ופרסומות מאוד לא מותאמים. היא כתבה מכתב ל”חברות הטכנולוגיה היקרות”:

אני יודעת שאתן יודעות שהייתי בהריון. זו אשמתי, לא עמדתי בפיתוי להשתמש בהשתגים האלה באינסטגרם – #30weekspregnant, #babybump. וטפשונת שכמותי! אפילו הקלקתי פעם או פעמיים על מודעות לבגדי הריון שפייסבוק הציגה לי.

[…]

אבל לא ראיתן שגיגלתי “[צירי] ברקסטון היקס נ’ לידה מוקדמת” ו”תינוק לא זז”? לא ראיתן את שלושת ימי השתיקה שלי ברשתות החברתיות, שאינם אופיניים למשתמשת בתדירות גבוהה כמוני? ואז פוסט ההכרזה עם מילות מפתח כמו “שבורי לב” ו”בעיה” ו”עובר מת” ו-200 אמוטיקוני דמעות מהחברים שלי? זה לא משהו שאתן עוקבות אחריו?

[…]

תנו לי לספר לכן איך זה להשתמש ברשתות חברתיות כשאת סוף סוף חוזרת הביתה מבית החולים עם הזרועות הכי ריקות בעולם, אחרי שאת ובעלך ביליתם ימים בבכי במיטה, ואת מרימה את הטלפון לכמה דקות של הסחת דעת לפני הבכי הבא. זה בדיוק, באופן שובר לב, אותו דבר כמו שזה היה כשהתינוק שלך עדיין היה בחיים.

[…]

וכשמיליונים מאיתנו שבורות הלב מקליקות באופן מועיל על “אני לא רוצה לראות את המודעה הזאת”, ואפילו עונות לשאלתכן “למה?” עם התשובה האכזרית אך נכונה “זה לא רלוונטי לי”, האם אתן יודעות מה האלגוריתם שלכם מחליט, חברות טכנולוגיה? הוא מחליט שכבר ילדת, מניח תוצאה חיובית ומציף אותך במודעות לחזיות ההנקה הטובות ביותר (יש לי עלי כרוב על השדיים כי זה הפתרון הכי טוב שמדע הרפואה מציע להפסיק את החלב), דיוידים על איך לגרום לתינוק שלך לישון בלילה (הייתי נותנת הכל כדי לשמוע אותו בוכה בכלל), והעגלות הכי טובות לגידול התינוק שלך (שלי יישאר לנצח 1.84 קילו)”.

[…]

אנא, חברות טכנולוגיה, אני מפצירה בכן: אם האלגוריתמים שלכן חכמים מספיק להבין שהייתי בהריון, או שילדתי, אז הם ודאי יכולים להיות חכמים מספיק להבין שהתינוק שלי מת, ולפרסם לי בהתאם – או אולי, רק אולי, בכלל לא”.

תבונה מלאכותית

🤖 אנחנו מדברים בפינה עם אורי אליאבייב, יועץ בתחום הבינה המלאכותית, על ההתמודדות עם דעות קדומות המובנות באלגוריתמים של בינה מלאכותית. למשל, השינויים שגוגל הכניסו בגוגל טרנסלייט כדי להיפטר מהטייה מגדרית. גם אצלנו בישראל מתחילים לעסוק בזה בצורה מסודרת, עם ועדה ממשלתית שיזם פרופ’ יצחק בן ישראל.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

🎨 ועכשיו תבחרו צבע: חומוס או טיטאניק?

ברשת מייסי’ז מוכרים שמיכות רכות, בין השאר בצבעי חומוס (בלי תוספות) וכחול טיטאניק (לפני הטביעה).

חומוס וכחול טיטאניק 📸 אתר מייסי'ז
חומוס וכחול טיטאניק 📸 אתר מייסי’ז

(הלשינה: הדודה n)


🍑🍆 #ברזיק_צודק ונזקי המלחמה בפורנו ובזנות ברשת 📻 האחראי על האינטרנט, מוצ”ש 19:30 גלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

🔓 חקיקה שעברה בימים אלה באוסטרליה תחייב חברות טכנומידע לבנות בשירותים ובמוצרים שלהן דלתות אחוריות לעקיפת הצפנה. מטרת החוק היא לאפשר לרשויות האכיפה לקבל מהחברות מידע על משתמשים, גם אם המידע הזה מוצפן. המשמעויות של החוק מרחיקות לכת, משום שבניית שירותים מוצפנים והכנסת דלת אחורית אליהם מקבילה לבניית כספת פלדה ובטון מאובטחת והתקנת חלון זכוכית באחד הקירות שלה. לא רק משתמשים חשודים יהיו חשופים לסכנות הפריצה מהדלת האחורית אלא כל המשתמשים, ולא רק רשויות האכיפה יוכלו לחדור דרכה אלא גם האקרים ומדינות זרות. ולא רק אוסטרלים ייפגעו ממנה – חברות שירצו לציית לחוק יצטרכו להטמיע דלת אחורית שתפגע גם במשתמשים לא אוסטרליים, או להקים שירות נפרד לאוסטרלים וכך לפגוע ביכולת שלהם לתקשר עם המשתמשים משאר העולם.

🤬 מדיניות חדשה של פייסבוק, שנכנסה לתוקף באוקטובר וזכתה לתשומת לב בימים האחרונים, עוסקת ב”שידול למין”. דברי ההסבר למדיניות קובעים במפורש כי למשתמשים מותר לדבר על אלימות מינית וניצול מיני, אך אסור לדבר על “איפשור, עידוד או תיאום מפגשים מיניים בין בגירים” – כלומר לא רק מלחמה בשירותי מין בתשלום, אלא ביחסי מין בכלל – ולא רק בפורומים פומביים אלא גם בשיחות מסנג’ר פרטיות.

🤐 טאמבלר היא פלטפורמת בלוגים שנוסדה ב-2007 ומאופיינת בתכנים ויזואליים, ואשר ידועה במדיניות תוכן ליברלית. אבל זה הולך להשתנות: החברה הודיעה שהחל מה-17/12 תאסור על פרסום “תמונות, סרטונים או גיפים שמראים איברי מין אמיתיים של אנשים או פיטמות שנשים מציגות” או “מציגים פעילות מינית”. ההחלטה התקבלה אחרי שאפל הסירו את האפליקציה של טאמבלר מהאפסטור בעקבות גילוי פורנוגרפיית ילדים בבדיקה שגרתית. במסגרת יצירת “טאמבלר טובה וחיובית יותר”, ככותרת הפוסט שפרסם המנכ”ל, ג’ף דונופריו, הוא ציין כי “לא חסרים אתרים באינטרנט שמציגים תוכן למבוגרים. נשאיר את זה להם ונמקד את מאמצינו ביצירת הסביבה הכי מקבלת פנים שאפשר עבור הקהילה שלנו”.

🛏️ פייסבוק וטאמבלר הן רק שתיים מקורבנות חקיקת FOSTA-SESTA, שהתקבלה בארה”ב באפריל ותיכנס לתוקף בחודש הבא, ושמטרתה המוצהרת מלחמה בשירותי מין ברשת. אלא שבניגוד לסעיף 230 המפורסם בחוק ההגינות בתקשורת 1996, שמסיר אחריות מאתרים על תכנים שאחרים פרסמו בהם – סעיף שמאפשר למעשה את קיומן של פלטפורמות תוכן ורשתות חברתיות – חוק FOSTA-SESTA מטיל אחריות על אתרים אם מתפרסמות בהן מודעות לשירותי מין – גם אם בעלי האתר לא ידעו על המודעות. שרשור מעניין בנושא אפשר למצוא כאן.

#ברזיק_צודק ומלחמתו בסינון האתרים הכפוי

ח”כים מיקי זוהר ושולי מועלם יזמו חוק סינון אתרים כפוי, שיחייב צינזור תכני עירום ומין כברירת מחדל לכל גולשי ישראל ופתיחתם רק לבגירים שיבקשו זאת במפורש, בשיטות הזויות כמו הוספת עמוד נחיתה לאתרים קיימים והנגשת מרשם האוכלוסין של ישראל לספקיות האינטרנט כדי שיוכלו לוודא את גיל המשתמשים.

בפינה אנחנו מדברים עם רן בר-זיק, מפתח תוכנה, שרשם הישגים במאבק בחוק באמצעות פנייה ישירה לח”כים האחרים החתומים על החוק, ושורה של מומחים טכנולוגיים שהביעו תמיכה בעמדתו שהחוק בלתי ישים תחת התיוג #ברזיק_צודק, בעקבות ציוץ של חבר ליכוד שביקש הוכחות לכך שהטענות הטכניות של בר-זיק מדוייקות.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

קרבות הארכיון 🐘 “קרן ויקימדיה ישראל נהגה כגנבים בלילה” Vs. “תפקיד הארכיונים הוא לשמר את ההיסטוריה, ולא לנעול אותה בכספות”

בעמותת וויקימדיה ישראל ביצעו לאחרונה פרויקט גרילה בשם “שחרור תמונות לרשות הציבור“, שבו בנו תוכנה שנכנסה לאתרים של מספר ארכיונים ישראליים, שאבה משם כ-28 אלף תמונות שזכויות היוצרים שלהן פגו לפי החוק הישראלי, והעלתה אותן לאתר וויקימדיה לטובת הציבור. אנשי האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע תוקפים את וויקימדיה במילים קשות – “קרן ויקימדיה ישראל נהגה כגנבים בלילה” – וקוראים לוויקימדיה לנהל משא ומתן עם הארכיונים לשחרור תמונות עתידיות.

עומר כביר, שחשף את המבצע, כתב כי “ביחד עם רבבות תמונות נוספות, [התמונות ששוחררו] היו לכודות במשך שנים בארכיונים שונים, דוגמת ארכיון המדינה, ארכיון קק”ל, הארכיון הציוני המרכזי, ארכיון משה שרת וארכיון הפלמ”ח. כן, הארכיונים היו מקוונים וכל אחד יכול היה להגיע אליהן, אבל התמונות הוחזקו בהם לרוב בצורה שלא ניתנת לחיפוש, לעתים עם סימני מים (Watermarks) שמקשים על השימוש בהן, ולפעמים תחת הגבלת שימוש לאור טענה מוטלת בספק של הגנת זכויות יוצרים. הן היו ברשת, אך נגישות רק קצת”.

אחד מהפורטרטים בצבעי שמן של ד"ר תאודור הרצל 📸 יוסף שוייג (נחלת הכלל)
אחד מהפורטרטים בצבעי שמן של ד”ר תאודור הרצל 📸 יוסף שוייג (נחלת הכלל)

בוויקימדיה טוענים, בדיווח שפרסמו על המבצע, כי פעולת הגרילה היתה הכרחית: “ויקימדיה ישראל ניסתה במהלך השנים ליצור קשר עם הגופים על מנת לבחון את האפשרות להציג תמונות אלה בעזרת ויקיפדיה וויקישיתוף ולהרחיב בצורה משמעותית את החשיפה שלהן. אולם, הופתענו לגלות שבחלק מהגופים לא מצאנו שותפים לחשיבה יצירתית לשם הגברת השימוש בתמונות”.

בארכיון המדינה וארכיון משה שרת בירכו על המהלך, קק”ל סירבו להגיב וארכיון הפלמ”ח לא הגיבו, ואילו בארכיון הציוני הגיבו במילים קשות. מנהל הארכיון, ד”ר יגאל סתרי, מסר לכלכליסט: “צר לנו שוויקימדיה בחרו לנקוט בפעולה אלימה של פלישה לאתר הארכיון הציוני המרכזי. ויקימדיה לוקחת באופן גורף את כל החומרים מבלי לברור בין חומרים שהסתיימה לגביהם תקופת זכות היוצרים ובין כאלה שלא. אין זה ראוי שגוף כזה ינקוט בצעדים אגרסיביים כאלו, תוך הפרה בוטה של זכויות היוצרים, כאשר פתוחה בפניהם דרך המלך של הידברות ושיתוף פעולה, כפי שהיה עד היום בין הגופים. אני מקווה שמידת האחריות תגבר ונציגי ויקימדיה ייצרו קשר עם הארכיון הציוני להידברות ברוח חיובית”.

גם באיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע יוצאים נגד וויקימדיה, במכתב [PDF] ששלחו אתמול יו”ר האיגוד דודו אמיתי והיו”רית לשעבר מיכל הנקין. מכתבם נפתח באפולוגטיקה: “אכן התמונות והתצלומים שנמצאים בידי הארכיונים הינם חלק מפסיפס עשיר שמרכיב את תולדות מדינת ישראל, כי הם שייכים באופן עקרוני לציבור וכי הנכונות והמוכנות של הארכיונים הציבוריים להעלות חומרים לרשת אינה תמיד מספקת את הציבור. יחד עם זאת, התנהלותם של הארכיונים בתחום איננה שרירותית. רצון כולנו הוא לחשוף לציבור את החומרים והמידע שהופקד, אך לא הכל אפשרי ומסיבות שונות ורציניות”.

מכאן הם פונים להאשמות: “מבצע ‘העוקץ’ של ויקימדיה כרוך בשלל עבירות חוקיות ומקצועיות שתמציתן: חשש לפגיעה בזכויות יוצרים רעיוניות וקנייניות, הפרת הסכמים חתומים מול תורמים, אי מתן קרדיט בצורה בוטה ומחיקת ההקשר הארכיוני – יסוד מוסד של מבנה הארכיון ואפשרות החקר בו. לא ויקימדיה היא זו שבמשך שנים רבות חיפשה, איתרה, שכנעה, העבירה, אספה, ארגנה, סדרה, רשמה, סרקה ושקמה את 28,000 התצלומים שהועלו לרשת על ידיה. את זאת עשו הארכיונים במשך תקופה ארוכה. לא היא זו החתומה על הסכמים שונים עם תורמים ויוצרים ולא היא זו שחשופה כעת לסיכונים המשפטיים הנובעים מהפגיעה האפשרית ש’המבצע’ יצר בזכויות הבעלים ביצירה ובזכויות אחרות”.

אם כן, לא רק חוקים וכללים, אלא גם מאבקי כוח וקרדיט ואגו. לסיכום כותבים אמיתי והנקין מהאיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע: “אנו קוראים לקרן ויקימדיה ישראל לחזור בה מהצהרותיה הלא מכבדות ומהתנהלותה החד-צדדית ולקדם חזרה מהירה לשולחן הדיונים עם כל הארכיונים המעורבים על מנת לפעול במשותף לשירות הציבור”.

בוויקימדיה ממשיכים לעבוד, ומחר יקיימו מפגש פתוח לאנשים שרוצים לסייע בפרוייקט שחרור התמונות.

[עדכון 12:37] הגנז הראשי לשעבר, ד”ר יעקב לזוביק, הגיב על המכתב בטוויטר: “אני ממשיך לחשוב שהפעולה היתה חיובית. הוספת סימני מים לתצלומים עתיקים, למשל, היא פועלה אלימה. תפארתם של הארכיונאים יכולה לבוא רק מהנגשה-הנגשה-הנגשה. כנראה שעמדתי מסבירה חלק מן המתחים שהיו ביני לבין ענף הארכיונאות כשהייתי הגנז”.

[עדכון 13:21] מנכ”לית עמותת וויקימדיה ישראל, מיכל לסטר, מסרה בתגובה למכתב:

במשך שנים החזיקו ארכיונים רבים, בעשרות אלפי תמונות, חלקים משמעותיים של ההיסטוריה של מדינת ישראל, שהחוק התיר להם לשחרר ואף קבע במפורש שהם שייכים לאזרחי ישראל והעולם כולו. חלקם הסתירו את התמונות, חלקם הניחו אותן כפי שנמצאו, וחלקם אף הגדילו לעשות ופגעו בתמונות עצמן, על מנת לגבות תשלום על השימוש במה ששייך בדין לאזרחי ישראל.

כאשר שיחררנו את התמונות, השבנו לידי הציבור את ההיסטוריה שלו. איפשרנו לחוקרים, היסטוריונים ותלמידי בתי ספר להביט אל העבר שלהם. ארכיונים רבים הודו על פעילות זו, שכן הם הבינו שזוהי החובה המוסרית שלהם- להפיץ את הידע ולסייע בהעברתו, תוך מתן קרדיט נאות ושמירה על התיעוד ההיסטורי הנלווה.

אסור להתבלבל – התפקיד של ארכיונים הוא לשמר את ההיסטוריה, ולא לנעול אותה בכספות. מה שנגנב הוא היכולת שלנו להסתכל על ההיסטוריה שלנו, מי שנפגע הוא הציבור הישראלי שנשדדה ממנו היכולת לעשות שימוש בתמונות מקום המדינה. אנו מציעים לכל העוסקים בתחום ללמוד ממוסדות מובילים בעולם כמו הרייקסמיוזיאום, ספריית הקונגרס, והממשל האמריקאי כולו אשר פתחו לחלוטין את מאגרי המידע שלהם ואיפשרו לידע להתפשט בעולם.


👩‍💻 ראיון עם טל קלנר, שאחראית שפייסבוק לייט יעבוד 🎙️ שׁרת התרבות, ע00פ03

פייסבוק לייט נולדה כפתרון למשתמשים במדינות מתפתחות עם טלפונים זולים וחבילות יקרות, ואחר כך הופצה גם לשאר העולם, ויש לה מאות מילוני משתמשים. טל קלנר, שבתפקידה כ-Release TPM מחליטה מתי תעלה גירסה חדשה של האפליקציה הקלילה, מספרת על כובד האחריות, נשים בהייטק והתגובות שהיא מקבלת כעובדת פייסבוק, חברה שמתמודדת עם ביקורת על צנזורה ופגיעה בפרטיות מצד אחד, ופייק ניוז וטרולים שמתערבים בבחירות בארצות זרות מצד שני. קלנר מרצה בכנס של פייסבוק Mobile@Scale.

הערותוכנית


טל קלנר מפייסבוק ישראל באולפן Podcasti.co 📸 עידו קינן
טל קלנר מפייסבוק ישראל באולפן Podcasti.co 📸 עידו קינן
פייסבוק לייט 📸 פייסבוק
פייסבוק לייט 📸 פייסבוק

שׁרת התרבות הוא הסכת תרבות רשת. יוצר: עידו קינן. מוזיקה: N1N10DOH! (cc-by). עיצוב סאונד: עומר סנש. השראה ושם התוכנית: אלה נובק;הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, בשיתוף אורבן פלייס


הפרקים הקודמים:

👨‍💻 איך זה להיות סטארטאפיסט ערבי בישראל?

עזיז קעדאן הוא מייסד Myndlift, סטארטאפ נוירופידבק ללקויי ADHD. הוא התראיין לפרק הראשון של DataPoint, הפודקאסט החדש (באנגלית) של מרכז טאוב שהפקנו ב-Podcasti.co. מוזמנים להקשיב, נשמח לתגובות, הערות ורעיונות לפרקים הבאים.

Podcasti.co יוצרים פודקאסטים מעולים

🗣️ גוגלרים מפגינים 👨 מריו מת 🧠 מחשב מדמה מוח 📻 האחראי על האינטרנט, מוצ”ש 19:30 גלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

וויקיתרבות

קרן וויקימדיה ישראל, המפעילה של וויקיפדיה העברית, עורכת היום ובימים הקרובים את כנס GLAM (ר”ת של גלריות, ספריות, ארכיונים ומוזיאונים) לשיתופי פעולה בין פעילי הקרן ו-וויקיפדיה לבין מוסדות תרבות. אנחנו מדברים בפינה עם מיכל לסטר, מנכ”לית וויקימדיה ישראל. 

לוגו כנס GLAM של וויקימדיה ישראל
לוגו כנס GLAM של וויקימדיה ישראל

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» כ-20 אלף עובדים ועובדי קבלן של גוגל ב-50 ערים בעולם, ובהן תל אביב, עזבו את העבודה שלשום ב-11:10 במחאה על טיפול החברה בהטרדות מיניות. הפגנת #GoogleWalkout נולדה בעקבות כתבה בניו יורק טיימס שסיפרה איך החברה הגנה על שלושה עובדים בכירים שהואשמו בהתנהגות מינית לא ראויה – שניים מהם עזבו עם פיצויים כבדים וללא איזכור רשמי של סיבת פרישתם (אחד מהם הוא אנדי רובין, יוצר מערכת ההפעלה הסלולרית המצליחה אנדרואיד), ואחד נשאר בחברה בתפקיד שמשלם היטב.

» מדענים באוניברסיטת מנצ’סטר פיתחו את SpiNNaker (קיצור של Spiking Neural Network Architecture), מחשב בעל מיליון מעבדים עם יכולת חישוב של 200 טריליון פעולות בשנייה, בתקציב של 15 מיליון פאונד (כ-70 מיליון₪). ספינקר נועד לסייע בחקר המוח על ידי חיקוי דרך התקשורת של המוח האנושי, במבנה רשת שבו נשלחות כמויות קטנות של מידע ליעדים שונים בו זמנית. אני מקבל בברכה את שליטנו המוח-מחשב.

מריו ארנולד סיגלי ומריו מריו, דמות משחקי הווידאו שנקרא על שמו 📸 JohnnyRRusso cc-by-sa; נינטנדו
מריו ארנולד סיגלי ומריו מריו, דמות משחקי הווידאו שנקרא על שמו 📸 JohnnyRRusso cc-by-sa; נינטנדו

» מריו ארנולד סיגלי היה איש נדל”ן איטלקי מוושינגטון שהשכיר מחסן לחטיבה האמריקאית של נינטנדו. בחברה החליטו לקרוא על שמו את מריו, דמות השרברב המשופם שבמקור נקראה Jumpman, כך סיפר לו נשיא נינטנדו אמריקה, מינורו ארקווה. “אפשר להגיד שאני עדיין מחכה לצ’ק התמלוגים”, צחק בראיון ב-1993. סיגלי מת בסוף החודש שעבר, ולא היה לו עוד שחקן.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

⌚ מה יודע האפל וואץ’ של חשוקג’י? 🤷 ראיון עם מייסד הקבוצה הרותחת “כל התשובות נכונות” 📻 האחראי על האינטרנט, מוצ”ש 19:30 גלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

קבוצת הפייסבוק החדשה “כל התשובות נכונות“, נותנת לאנשים אפשרות לשאול – ולענות על – שאלות שנעות בין המעניין למוזר לשולי לפרובוקטיבי לעצוב, כמו “סדרת טלוויזיה שאף אחד לא זוכר, חוץ מכם“, “מה הדעה הכי לא פוליטיקלי קורקט/מקובלת חברתית שאתם מחזיקים בה?” ו”מה הטעות הכי גדולה שההורים שלכם עשו איתכם? מה הסיכוי שתחזרו על הטעות בעצמכם?

אנחנו מדברים בפינה עם מייסד הקבוצה, דור צח. בראיון מקדים הוא הסביר:

פתחתי את “כל התשובות נכונות” בשבת שעברה, אחרי שהירהרתי בזה לאורך תקופה. בחודשים האחרונים התמכרתי ל-AskReddit, סאברדיט שבו גולש אחד שואל שאלה – לא התייעצות, לא של כן/לא, אלא כזו שבאמת יכולה להוליד תשובות מעניינות – והרבה מאוד אנשים עונים לו מנקודת מבטם. הרגשתי שהקהילה הזאת מביאה משהו שהיה חסר לי ברוב עולם הסושיאל של היום: לא ניסיון לתחזק פרסונה, לא ויכוחים והתנצחויות, לא פרקטיקה קרה, אלא איזושהי… חמימות. ניסיון אמיתי, כן ולא שיפוטי להכיר את נקודות המבט של אחרים ולשתף בחוויות שלך. היו לי בעבר כמה פוסטים עם שאלות בסגנון והם הניבו מאות תגובות, חלקן מרתקות, אז אמרתי “יאללה, נפתח, בטח אני אהיה היחיד ששואל משהו”. צירפתי כמה מאות אנשים וחשבתי לעצמי, here comes nothing.

שבוע עבר מאז. היום אנחנו על יותר מ-2,000 חברים. קצב השאלות בקבוצה פסיכי, ברמה שאנשים יוצאים ממנה כדי שהפיד שלהם יפסיק להיות מוצף. הדיונים, למרות כמות החברים, כנים ואינטימיים ברמות שמפתיעות אותי (ומצחיקים רצח במקרים אחרים). התגובות שאני מקבל נעות בין “הרסת לי את החיים, לקחת לי את כל הזמן הפנוי” ל”זה דבר מדהים שקרה” ל”זהו הקבוצה קפצה את הכריש אפשר לעבור הלאה”, שזו תגובה שלדעתי קיבלתי עוד לפני שבכלל פתחתי אותה. אני די המום מכל הסיפור ומקווה שזה לא ייגמר לעולם.

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

אייפון וואץ' וג'מאל חשוקג'י 📸 Alfagih cc-by-sa; צילומסך מאתר אפל; צילומסך מסרטון האבטחה של הקונסוליה הסעודית בטורקיה
אייפון וואץ’ וג’מאל חשוקג’י 📸 Alfagih cc-by-sa; צילומסך מאתר אפל ומסרטון האבטחה של הקונסוליה

» העיתונאי הסעודי ג’מאל חשוקג’י נכנס לפגישה בקונסוליה הסעודית בטורקיה ולא נראה מאז. ברויטרס דיווחו ששני בכירים טורקיים דיווחו שענד אפל וואץ’ אשר היה מחובר לאייפון שהשאיר אצל ארוסתו מחוץ לשגרירות. השעון עשוי היה לתעד מידע שיסייע לגלות מה עלה בגורלו, כמו מיקומו המדוייק ומדדי גופו. אולם השעון לא נמצא בידי הרשויות הטורקיות.

» העיתון הטורקי סבאח טוען שחשוקג’י הפעיל הקלטה באפל וואטץ’ שלו לפני כניסתו לקונסוליה, והקליט את תשאולו, עינויו ורציחתו. הרוצחים הצליחו להיכנס לשעון* באמצעות טביעות אצבעותיו ולמחוק חלק מהקבצים, אולם גיבוי נשמר בחשבון האייקלאוד שלו (*טענה לא ברורה, מאחר שאפל וואץ’ לא מכיל פד לזיהוי טביעות אצבעות)

» אבל זאק וויטקר מטקקראנץ’ טוען שהמידע כנראה לא עבר לאייפון או לאייקלאוד. בצילום של חשוקג’י הוא ראה על פרק ידו אפל וואץ’ מדור שלישי, שלא יכול להתחבר לרשת הסלולרית בטורקיה; חשוקג’י לא היה בטווח מספיק קרוב להעברת מידע מהשעון לסלולרי בבלוטות’; סביר להניח שהוא גם לא התחבר לווייפיי בקונסוליה; ובכל מקרה, מידע שעבר בין השעון לטלפון או לאייקלאוד מוגן בסיסמה, ולכן לא יהיה זמין לרשויות, וגם אפל לא תוכל להוציאו.

» בשישי בערב, הזמן שבו חברות מוציאות הודעות לעיתונות שהן רוצות שייקברו ואף אחד לא יקרא, עדכנה פייסבוק על הסרת 66 חשבונות, דפים ואפליקציות שמקושרים לחברות-האחיות הרוסיות  SocialDataHub ו-Fubutech, שבונות תוכנות זיהוי פנים עבור הממשל הרוסי. פייסבוק שלחה ביום שלישי מכתב לחברות, שבו טענה כי “לפייסבוק יש סיבה להאמין שעבודתכם עבור הממשל כללה השוואות תמונות מחשבונות רשת חברתית פרטיים של אנשים במטרה לזהותם”, ודרשה פירוט של המידע שנאסף ומחיקתו עד יום שישי. לדברי מנכ”ל שתי החברות, ארטור חצ’ויאן, בראיון לניו יורק טיימס, הסרת חשבונותיו אינה הוגנת, משום שהוא הוריד את התמונות דרך חיפושי גוגל, וכי השירות שהמוצר הראשי של סושיאלדייטההאב הציע, מערכת דירוג חברתי עבור חברות ביטוח ובנקים, מבקש אישור מהמשתמשים.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ


📧המחנה הציוני מכריז מלחמה (מצומצמת) על הסמספאם

חוק הספאם המקורי וגם שיפורו הותירו בחוץ את הספאם הפוליטי, ולא במקרה: הח”כים לא רצו לכרות את המטרד עליו הם יושבים בעתות פריימריז ובחירות. למרות שהזירה הפוליטית עברה להתנהל בפייסבוק ובטוויטר, הסמספאמים (ספאם בסמס) עדיין משמשים את הפוליטיקאים, כפי שמדגימים רבים מהמועמדים בבחירות המוניציפליות הנוכחיות, וגם בקודמות.

ספאם על ספאם ממפלגת העבודה
ספאם על ספאם ממפלגת העבודה מ-2012

אחת הבעיות היא שח”כים נוטלים את רשימת חברי המפלגה ומספימים אותה, כל אחד לפי צרכיו; מוספם שירצה להפסיק לקבל סמסים יצטרך לפנות לכל אחד ואחד מהפוליטיקאים המספימים בנפרד, ויוסר רק מהרשימות של אלו שיצייתו לבקשה. כבר ב-2012 הציעה רשות הפרטיות, שאז נקראה רמו”ט, פתרון לבעיית הספאם המפלגתי, שוועדת הבחירות של מפלגת העבודה טענה שהיא אימצה, אך לא נראו לכך סימנים בעולם המציאותי:

פתרון אפשרי אחד הינו של הפצת מסרי המתמודדים באופן מרוכז באמצעות מערכת הדיוור של הנהלת המפלגה לחבריה, ללא צורך בהוצאת רשימת החברים או קובץ כתובות המייל אל מחוץ לארגון. [אם אין אפשרות כזו], על המפלגה להפיץ לכל החברים שמסרו לה כתובת דוא”ל, הודעה על הכוונה למסרן למועמדים, תוך מתן אפשרות למי שאינו מעוניין בכך להודיע על סירובו

במפלגת העבודה/המחנה הציוני הכריזו עכשיו על מלחמה בסמספאמים. ח”כ מיכל בירן, שכבר באפריל שנה שעברה התחילה להיאבק בספאם המפלגתי, דיווחה אמשו:

עד עכשיו, כמו שהרגשתם, חברי הכנסת במפלגת העבודה יכלו לשלוח הודעות לכל חברי המפלגה ללא הגבלה. חלקכם שמחתם ופרגנתם, וחלקכם החזרתם הודעות נזעמות, העדינים שבכם הסתפקו במילה הסר. אבל היה קשה ביותר באמת לדאוג להסרת השם שלכם מתוך הודעות התפוצה האלו, ושמעתי לצערי לא פעם על אנשים שההודעות האלו הפכו מבחינתם לכזה מטרד, עד שהם שקלו לבטל את חברותם במפלגה. החלטתי לקדם את יוזמת הספאם המפלגתית – יוזמה שתאפשר למי שירצה להסיר את עצמו בקלות מהודעות התפוצה של חברי הכנסת ויוכל לדאוג בעצמו למינון שמתאים לו, ממי הוא מקבל ועל מה. חשוב לנו מאוד כחברי כנסת לעדכן אתכם באופן ישיר על פעילויות או יוזמות שלנו, אבל חשוב יותר לכבד את הרצון של כל אחד מכם לקבל את מה שמעניין אותו ולא לתת את התחושה שהקול שלכם לא נשמע.

היא צירפה ציטוט מכתבה של מורן אזולאי, שלפיה יו”ר המפלגה, אבי גבאי, הכריז על השינויים הצפויים בספאמים מהמפלגה:

מה שבעייתי ביוזמה המבורכת הזאת:

  1. מנגנון ה-opt-out, שמתיר להספים כל אחד ומחייב בקשת הסרה כדי להפסיק, במקום מנגנון opt-in, שבו רק מי שנרשם לקבל הודעות יקבל אותן;
  2. חוסר אפשרות הסרה מהספאמים של כל המחנה הציוני בהודעה בודדת
  3. השליטה של המפלגה על ההודעות פוגעת באוטונומיה של הח”כים, שתפקידם כנבחרי ציבור גובר על תפקידם כחברי מפלגה
  4. היעדר חקיקה שתחיל את חוק הספאם על ספאמרים פוליטיים, ותייתר יוזמות וולונטריות כאלו

עד שהסעיף האחרון יתממש, או שבית משפט יקבע תקדים שלפיו ספאם פוליטי מהווה עבירה על חוק הספאם הקיים, אנחנו צפויים להצפות סמסים דומות ל, וחמורות מ, זו של הליכוד בראשות בנימין מהבחירות הקודמות, שעליה דיווח בזמנו עמית סגל [🔇],

ביום הבחירות, בשעה 11 בבוקר, גילו בליכוד שהם בפיגור אחר המחנה הציוני. זה היה הסימן להתחיל בהפצצה. ביום הבחירות לבדו נשלחו חמישה מיליון מסרונים ועוד מיליון טלפונים מוקלטים לבוחרי
הימין. זה עלה שמונה מיליון שקל יותר מהמתוכנן, אבל היה שווה לליכוד כל גרוש.

ביממה האחרונה כל המסרונים וכל הסטטוסים עסקו בנושא אחד בלבד: לא הרצוג ולא בנט – רק הערבים והחשש מכוחה של הרשימה המשותפת. ב-16:00 שלח הליכוד מסרון לפיו בוז’י הצהיר שימנה שר ערבי.
[…]
המסרונים עושים את העבודה ומעלים דרמטית את אחוזי ההצבעה – באילת, אשדוד, אשקלון וטבריה – עיר אחרי עיר. הדיווחים שהגיעו למטה הליכוד העידו שהערבים מצביעים בעצלתיים, אבל הסמסים זעקו ההיפך.

“אחוזי הצבעה גבוהים פי שלושה במגזר הערבי”, נכתב במסרון אחד. “תושבי באר שבע הערבים מצביעים בהמוניהם, אל תתנו להם למנות את שרי הממשלה הבאה”, נכתב במסרון אחר. “הפרשן אהוד יערי עכשיו בחדשות 2: ארגון החמאס קורא לערבים בארץ לצאת ולהצביע”, נכתב במסרון נוסף.

לדף הבא →