ילדים, רוצים לגדל חיידקים?

[אמ;לק] ג’רמו היא ערכה ביתית לביצוע ניסויים מדעיים בחיידקים. פיתח אותה יונתן אסולין, בוגר לימודי עיצוב תעשייתי בבצלאל ובן לרוקחת קלינית ומיקרוביולוג. היא אמורה לצאת לשוק בעוד כשנה [\אמ;לק]

Germo – Cultivating Curiosity from Yonatan Assouline on Vimeo.

“בתור ילד יכולתי לפתוח את המקרר בבית ולמצוא צלחות פטרי, בקטע של להביא עבודה הביתה”, מספר יונתן אסולין על ילדותו כבן לאולגה, ד”ר לרוקחות קלינית, ואייזיק, מיקרוביולוג. “שאלות כמו למה יש חורים בלחם, איך שמרים עובדים, מה התפקיד של כלורופיל, לחשוף איך המדע בעצם נוכח ביומיום, אלו שאלות שההורים היו שואלים אותנו. הרבה מכון ויצמן, הרבה לראות מעבדות מבפנים. זו הסביבה שההורים נמצאים בה, אז אתה מכיר אותה, ובאיזשהו מקום הדברים מחלחלים”. אסולין בחר אמנם בכיוון אחר, של לימודי עיצוב תעשייתי בבצלאל, אבל העולמות נפגשו בג’רמו, ערכה מדעית-דיגיטלית להכרה של העולם הביולוגי של החיידקים בסביבה ביתית, מעין “האלקטרונאי הצעיר” עם חיידקים במקום סוללות ולדים.

ג’רמו מורכבת מג’רמואים, צלחות פטרי מעוצבות בצורת אנשים, שבתכן מגדלים את מושבות החיידקים; מקלונים לאיסוף דגימות החיידקים; מצע אגר שעליו גדלים החיידקים וממנו הם ניזונים; ואריזת הערכה, שמתקפלת והופכת למתקן תצוגה לג’רמואים. “הפרויקט הזה הוא רצון שלי להנגיש את החוויה שלי בתור ילד שגדל במעבדה לכל ילד”, מסביר אסולין. “הרעיון הוא להמחיש לילדים את העולם המיקרוביאלי בצורה בלתי אמצעית. בלי כלים ומעבדה. אתה בטח מכיר ערכות אלקטרוניות, שהן מאוד סגורות – חבר את A עם B ויצא לך C. כאן בעצם זו ערכה ביולוגית, שיש בה את כל מה שצריך לשם גידול חיידקים, להכנה ביתית במיקרוגל. אבן הבניין של המדע היא היכולת להשוות בין שני מצבים, כמו מה קורה לפני ואחרי שטיפת ידיים או חוק החמש שניות – יש שתי צלוחיות, שני ג’רמואים, שמאפשרים להשוות בין שני מצבים, והילד יכול לתכנן ניסוי. הצלוחיות בטוחות – הג’רמו עובד בכיוון אחד, כמו אזיקון. ברגע שהילד שם את הדגימה וסוגר, ההורה לא צריך לדאוג שהילד יפתח את הצלוחית וישחק עם הדגימה. ואז מתחיל תהליך הגידול”.

ג'רמו, ערכת גידול חיידקים ללימוד ביולוגיה לילדים, שיצר יונתן אסולין. צילום: דודי אסולין

ג'רמו, ערכת גידול חיידקים ללימוד ביולוגיה לילדים, שיצר יונתן אסולין. צילום: דודי אסולין

כמו שיודע מי שקיבל בילדותו את המשחק החינוכי הבעייתי “חוות נמלים” וחווה את הצד הלא-נעים שלו (קרי, המון נמלים ששוכבות על עם הרגליים כלפי מעלה), ההתלהבות הראשונית שוככת מהר אצל ילדים. כדי להתמודד עם כך, אסולין רתם את החיבה של הילדים לטלפון הסלולרי: “רצינו שהילד יהיה שותף בכל תהליך הגידול, לא ישכח ויתעלם מזה. פיתחנו אפליקציה שמאפשרת לילד לתעד את התהליך. האריזה מתקפלת למקום שבו הילד שם את הגידול ועוקב אחריו, ובאמצעות האפליקציה מתעד את זה בצורה יומיומית, והופך את זה לסרטון סטופ-מושן של גידול של מושבת החיידקים. ככה, מתהליך שהוא מאוד סטטי, של גידול מושבה, שזה מאוד איטי, הוא הופך את זה למשהו דינמי, שאפשר לראות את זה. אנחנו עובדים להפוך את זה לפלטפורמה אינטרנטית, שכל ילד יוכל לראות מחקרים של ילדים אחרים, ואחר כך לשתף את תוצאות המחקר שלו, ממש כמו שמדענים אמיתיים עושים. הוא גידל משהו, יצר סרטון של הגידול ואז שיתף ילדים והורים אחרים בתוצאות של הניסוי שעשה”.

“הרעיון הוא שאפשר לשאול שאלות – מה קורה אם, מה קורה ככה, מה יקרה אם יהיה אחרת”, מסביר אסולין. “ילד שבודק משהו ויש לו תשובה: מה יקרה אם אשים שערה שלי או של הכלב על צלחת פטרי? מה יגדל שם? והמטרה היא בעצם לעודד סקרנות, לא לחנך. באמת לתת מקום לשאול שאלות. לא לבוא ולהגיד, ‘אתה בנוי עם מעטפת ודנ”א ורנ”א, ותא שיודע להתחלק ותא שלא’. לא לבוא דידקטי, אלא לתת לילד מקום לשאול שאלות ולשאוב את המידע הזה. זו הדרך הנכונה לחשוף ילדים לתכנים האלו”.

Holding

On the shelf

ג’רמו החל את דרכו כפרויקט הגמר של אסולין בבצלאל, בהנחייתו של פרופ’ חנן דה לנגה, והמשיך להתפתח לאורך השנים. לפני שנה זכה ג’רמו במענק סנדברג ממוזיאון ישראל בירושלים לפיתוח ובמכתב הערכה משרת החינוך של אנגליה, ולאחרונה בפרס חביב הקהל בגמר הישראלי לאליפות העולם ביזמות (Creative Business Cup) שאירחו שנקר חדשנות ועיריית רמת גן. לדברי אסולין, “הפרויקט בשלב שיש אבטיפוסים מתקדמים שילדים והורים מתנסים בהם, גם של הערכות וגם של האפליקציה. זה מתקדם לכיוון של השקת מוצר, בשאיפה עוד שנה. כרגע זו דילמה אם להשיק פרויקט מימון-קהל או לגשת עם זה למוסדות חינוך. יתרון גדול של קיקסטארטר ודומיהם הוא פלטפורמה לשיווק והפצה ישירות לקהל יעד. זו החלטה שתצטרך להתקבל בזמן הקרוב”.

יש לך ילדים?
“כן. יש לי ילדה”.

היא מתעניינת?
“היא בת שנה אמנם, אבל אני מקווה שהיא תתעניין, זה חשוב. בארץ, כל הנושא של חינוך ל-STEM זוכה להרבה פחות חשיפה בהשוואה לתוכניות מקבילות בארה”ב ואנגליה. אפשר להתווכח על האיכות שלהן, האם באמת ילד שבונה הר געש מבין מה התהליכים הטקטוניים שגורמים לזה, אבל לפחות זה נותן במה לנושא. יש הרבה הזדמנויות בארץ, החל ממוזיאון המדע בירושלים, חמדע בת”א, מכון דוידסון לחינוך מדעי ונוער שוחר מדע במכון ויצמן”.

גדלת על מדע. איך הגעת לעיצוב תעשייתי?
“בסופו של דבר אתה הולך לנטייה הטבעית שלך. אבל הנה, עובדה שבסוף דברים מתחברים. הדברים בסוף כן נפגשים. אם נסתכל על זה בדרגה יותר גבוהה, יש מקום חשוב לעיצוב ולמדע להיפגש בו, כי זו היכולת של העיצוב לתקשר מדע לקהל רחב יותר. אם נסתכל על תוכניות שיש באנגליה, יש התעסקות בזה, זה דבר שהוא רצוי ומבורך, אני מקווה שדברים כאלה יקרו בארץ. השיתוף של עיצוב ומדע זה שילוב שיכול להביא לתוצרים מאוד מפתיעים ומסקרנים”.

ג'רמו, ערכת גידול חיידקים ללימוד ביולוגיה לילדים, שיצר יונתן אסולין. צילום: דודי אסולין

ג'רמו, ערכת גידול חיידקים ללימוד ביולוגיה לילדים, שיצר יונתן אסולין. צילום: דודי אסולין


התפרסם בבלוגיה של MindCET – מרכז חדשנות בחינוך מבית מטח


תגובות

פרסום תגובה