פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
ארכיון האינטרנט סורק ומדגטץ ספרים מודפסים ומשאיל אותם כספרים דיגיטליים. 4 מו”לים מהגדולים בארה”ב תבעו וניצחו, בפסיקה שנותנת למו”לים הרבה יותר מדי כוח ושליטה על ספרים דיגיטליים, כולל היכולת לצנזר אותם או למנוע את השאלתם כליל. התראיינתי על כך בתוכנית “מה שכרוך” עם מיה סלע ויובל אביבי בכאן תרבות
ארכיון האינטרנט מוכר בעיקר בזכות הפעילות שעל שמה הוא נקרא – אירכוב דפי רשת לטובת ההיסטוריה. אבל יש לו פרוייקטים נוספים, שאחד מהם הוא איסוף ספרים פיזיים ודיגיטציה שלהם, והפנים הציבוריות שלו הם Open Library Initiative, אתר שמציע עותקים מקוונים של הספרים להשאלה.
כשספריות ציבוריות משאילות ספרים פיזיים לציבור, הן מוגבלות על ידי הפיזיות של המדיום – אם הספרייה רכשה חמישה עותקים של ספר, הציבור יכול לשאול עד חמישה ספרים בו זמנית, ולא יותר; וספרים מנייר מתבלים, כך שאחרי כמה עשרות או מאות השאלות של ספר ספציפי, הספרייה צריכה להיפטר מהעותק הממורט ולרכוש עותק חדש. בספרים דיגיטליים אין מגבלות פיזיות, אבל יש מגבלות מלאכותיות.
המגבלה הטכנולוגית היא DRM (ר”ת digital rights management, ובעברית נז”ק – ניהול זכויות קניין). ספרים דיגיטליים נמכרים לעתים קרובות כשהם מוגנים בהגנה דיגיטלית שמגבילה את השימוש בהם – למשל, אפשר לקרוא את הספר הדיגיטלי רק בנגן מסויים או בתוכנה מסויימת; אי אפשר למכור את הספר לאדם אחר, או אפילו להשאיל אותו לחבר בלי לתת לו את הקורא”ל הפיזי; ניתן להגביל את פרק הזמן שבו הספר ניתן לקריאה; וכו’. המגבלות הללו לא קיימות בעותקים פיראטיים של הספרים, כך שמי שהורידו אותם בטורנט, למשל, יכולים לעשות בספרים כרצונם, בעוד לקוחות ששילמו סובלים ממגבלות הנז”ק (הסופר ואקטיביסט הזכויות הדיגיטליות קורי דוקטורו, שמנהל מאבק רב-שנים נגד נז”ק, מספר שהחליט לא למכור את גירסאות האודיו של ספריו באודיבל, מונופול הספרים הקוליים של אמזון, מאחר שהחברה מחייבת את הסופרים להזי”ק לספריהם).
המגבלה החוזית-משפטית היא שספרים דיגיטליים לא נמכרים לקוראים, שלמעשה רוכשים רשיון לקריאת הספר. רבים לא יודעים זאת, אבל אמזון סיפקה הדגמה מאוד סמלית להבדל הזה ב-2009, כשהסירה עותקים דיגיטליים של הספר “1984” מהקינדלים של לקוחותיה (משום שהחברה שהעלתה לקינדל את הספרים הדיגיטליים של ג’ורג’ אורוול, 1984 וחוות החיות, עשתה זאת בלי שהיו לה הזכויות על הספרים).
ספריות ציבוריות משאילות ספרים דיגיטליים בשיטת CDL (ר”ת של controlled digital lending, השאלה דיגיטלית מבוקרת). הספרייה רוכשת רשיונות לספרים דיגיטליים מאגרגטורים שעובדים עם הוצאות הספרים, ואחראים לאכוף את התנאים והמגבלות של המו”ל. למשל: מחיר גבוה יותר לספר שנמכר לספרייה מאשר למשתמש פרטי; מספר ההשאלות הדיגיטליות המירבי של ספר מוגבל למספר הרשיונות שהספרייה רכשה; הספרים יהיו מוגנים בנז”ק, כדי שהקוראים ששואלים אותם לא יוכלו להפיץ אותם הלאה; ספרייה תשאיל ספרים רק למנויים בספרייה; הספרייה תשלם סכום מסויים על כל השאלה של הספר;ספרים דיגיטליים יחוו “התבלות דיגיטלית”, כלומר מגבלה על מספר הפעמים או פרק הזמן שניתן להשאיל את הספר לפני שצריך לגנוז אותו ולקנות רשיון חדש. יש על זה פרק מעניין בפודקאסט פלאנט מאני.
בחזרה לארכיון האינטרנט: בעוד ספריות ציבוריות משלמות על רשיון לספר הדיגיטלי שהן משאילות, ארכיון סרק וביצע דיגיטציה בעצמו לספרים פיזיים שברשותו או ברשות הספריות הציבוריות שמשתתפות בפרוייקט. עם זאת, הארכיון כן נקט בפרקטיקות CDL שהוא בחר, כשהוא מגביל את השאלות הספרים הדיגיטליים למספר העותקים הפיזיים שבבעלות הארכיון והספריות השותפות לפרוייקט; מגביל כל השאלה לשבועיים; ומגביל כל קורא ל-10 ספרים מושאלים בו זמנית (אם כי “קורא” משמעותו “כתובת אימייל פעילה”, כך שבפועל אין מגבלה).
***
כל זה השתנה עם פרוץ מגיפת הקורונה, שהביאה לסגירת אנשים בבתיהם, עם המון שעות פנויות ובלי גישה לספריות ציבוריות ובית ספריות, שנסגרו לציבור. ב-24.3.2020 השיק ארכיון האינטרנט NEL (ר”ת National Emergency Library, ספריית החירום הלאומית), כשהוא מסיר את המגבלה המלאכותית ופותח גישה בלתי מוגבלת לשאילת 1.3 מיליון הכותרים הדיגיטליים שברשותו. ההצדקה היתה שספריית החירום מחליפה את הספריות הציבוריות, שספריהן נעולים מאחורי הדלתות המוגפות ואינם זמינים לציבור. התוכנית היתה להפעיל את ספריית החירום למשך שלושה חודשים, ואחר כך לחזור למודל ההשאלה המבוקר.
המו”לים, כמובן, לא יכלו להסכים לזה. רבים מהם ממילא תופסים את הספריות הציבוריות כפיראטיות שמסבות להוצאת נזק כלכלי, מאחר שעשרות או מאות אנשים יכולים לקרוא ספר שהמו”ל מכר רק פעם אחת. הסרת ההגבלה על ההשאלה הדיגיטלית בארכיון האינטרנט היתה מבחינתם הוספת חטא על הפשע ששבר את גב הגמל – ארכיון האינטרנט פשוט התחיל לחלק עותקים דיגיטליים לכל דורש. וזו היתה ההזדמנות שלהם לחסל את הספרייה הסוררת.
חודשיים אחרי פריצת הסכר, הגישו הוצאות הספרים האצ’ט, הרפר-קולינס, וויילי ופינגווין רנדום האוס תביעת זכויות יוצרים נגד ארכיון האינטרנט בבית המשפט המחוזי של דרום ניו יורק (Hachette v. Internet Archive [פדף]), על הפרת זכויות ב-127 כותרים שלהן שנמצאים בספריית ארכיון האינטרנט. שבועיים לאחר מכן הארכיון סגר את ספריית החירום שבועיים לפני המועד המיועד, וחזר למודל של השאלה מבוקרת.
אולם המו”לים לא הסתפקו בספריית החירום, והלכו על הראש של הספרייה הפתוחה. לטענתם, עצם הסריקה והדיגיטציה הלא-מורשית של הספרים היא הפרה של זכויות היוצרים שלהן. ספרייה שרוצה להשאיל ספרים דיגיטליים צריכה לרכוש אותם, לא לבצע דיגיטציה פיראטית.
מכירת ספרים דיגיטליים לספריות ציבוריות מכניסה למו”לים לפחות עשרות מיליוני דולרים שנה – 59 מיליון דולר בשנה להוצאת פינגווין, ו-7.8 מיליון דולר בממוצע בשנה בין 15′-20′ להרפר-קולינס, לדוגמה. הספרייה הפתוחה של ארכיון האינטרנט יוצרת מאגר משותף שמאפשר לספריות לחסוך לעצמן רכישה של רשיון לספר דיגיטלי אם לספריה שותפה אחרת יש עותק פיזי שלו, ובכך פוגעת בהכנסות הללו. המו”לים הבהירו שהם לא מתמחרים ספרים מודפסים בציפייה שהם יופצו גם בפורמט דיגיטלי.
(גוגל נתבעה בעבר על מהלך דומה, והיא אפילו לא השאילה את הספרים, רק איפשרה לגולשים לבצע חיפוש דיגיטלי בהם בשירות Google Books. החברה זכתה לבסוף, כשבית המשפט פסק כי יצירת מאגר דיגיטלי חפיש של ספרים הוא יצירה טרנספורמטיבית, כזו שיש לה ערך בפני עצמו ולא רק כנגזרת של היצירה המקורית, ועל כן היא חוסה תחת הגנת השימוש ההוגן; שימוש הוגן נוסף שאושר על ידי בית משפט הוא הנגשת ספרים לעיוורים).
עוד יצאו התובעות נגד קונספט ההשאלה המבוקרת באופן כללי: “CDL היא פרדיגמה מומצאת שנמצאת מחוץ לחוקי זכויות היוצרים, שנראה שצצה בתגובה להתנגדויות של בעלי זכויות יוצרים לפעילות המפירה של ארכיון האינטרנט, ובכל מקרה אינה מצדיקה את ההפרה ההמונית של ארכיון האינטרנט”. ספריות ציבוריות אמנם משאילות ספרים דיגיטליים ב-CDL, אבל התנאים והמגבלות המדוייקים של כל CDL נקבעים במו”מ עם המו”לים, ולא חד-צדדית כמו שעשה ארכיון האינטרנט.
ב-24.3.2023, בדיוק שנתיים לאחר פתיחת ספריית החירום, פסק בית המשפט לטובת המו”לים [פדף; Document Cloud] וקבע שהסריקה והדיגיטציה לצורך השאלה אינן יצירה טרנספורמטיבית שמהווה שימוש הוגן. מאחר שהמהלכים בוצעו בלי רשות מהסופרים ומהמו”לים, בית המשפט קבע שמדובר בהפרת זכויות יוצרים. מספר סופרים, וכן גילדת הסופרים, איגוד הכותבים הלאומי האמריקאי ואיגוד המו”לים האמריקאי, הריעו להחלטה.
***
“ספריות הן יותר ממחלקות שירות לקוחות למוצרי מאגרי-נתונים תאגידיים”, מסר מייסד ארכיון האינטרנט, ברוסטר קייל, בתגובה להפסד. “כדי שהדמוקרטיה תשגשג ברמה גלובלית, ספריות חייבות את היכולת להמשיך ולקיים את תפקידן ההיסטורי בחברה – בעלות, שימור והשאלה של ספרים. הפסיקה הזאת היא מכה לספריות, לקוראים ולסופרים, ואנחנו מתכוונים לערער עליה“.
“ארכיון האינטרנט הוא ספרייה דיגיטלית ללא מטרות רווח, שמשמר ומספק גישה לפריטים תרבותיים מכל הסוגים בצורה אלקטרונית”, הסביר ארגון הזכויות הדיגיטליות EFF, שמספק ייצוג משפטי לספרייה במאבקה. “באמצעות [תוכנית] CDL, ארכיון האינטרנט עוזר לטפח מחקר ולמידה על ידי סיוע למבקרים לגשת לספרים ועל ידי שמירת ספרים במחזור כאשר המו”לים שלהם איבדו עניין בהם”.
אם הפסיקה תישאר על כנה, ספריית ארכיון האינטרנט, שנכון לעכשיו מארחת כ-70 אלף השאלות ביום, לא תוכל להמשיך ולהשאיל ספרים דיגיטליים שהמירה בעצמה. הפסיקה הזאת עלולה גם לפגוע בספריות אחרות שירצו לפעול באותה דרך. משמעות הדבר היא שהמו”לים ימשיכו לקבוע את כללי השאלת הספרים הדיגיטליים, וספרים שבעלי הזכויות לא רוצים להשקיע בדיגיטציה שלהם פשוט לא יהיו זמינים להשאלה דיגיטלית.
ארגון הזכויות הדיגיטליות Fight for the Future יצא בקמפיין “מאבק למען ספריות“, שטוען שהפסיקה מאיימת לפגוע ביכולתן של ספריות להחזיק בבעלותן ספרים דיגיטליים, ופותחת אפשרויות חדשות לצנזורה מצד המו”לים. למשל, מו”ל יכול להחליט שספרייה מסויימת לא תורשה להחזיק ספר דיגיטלי מסויים (לא תסריט מופרך בארה”ב, שבה מתנהל בימים אלו מאבק שמרני-ברובו להוצאת ספרים מספריות), להוציא מהמחזור ספרים דיגיטליים ולמנוע את השימוש ב”עותקים” שכבר מכר לספריות, ואפילו לערוך, לשנות ולצנזר קטעים מספרים קיימים.
לצנזר עותק דיגיטלי של ספר קיים נשמע כמו דיסטופיה ריי ברדברית, אבל למעשה זו המציאות של ימינו: הוצאת פאפין, המו”לית של ספרי רואלד דאל, ערכה מחדש את ספריו והסירה תכנים בלתי-woke, כאלו שנחשבים פוגעניים היום. וכדי לוודא שאף נפש עדינה לא תיפגע, ממש לאחרונה ההוצאה החליפה את העותקים הדיגיטליים *שכבר נמצאים אצל הקוראים* בעותקים המצונזרים. ברוכים הבאים לפרנהייט 3.0.
תגובות
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
