מייספייס מציגים: היום שבו המוזיקה מתה
מייספייס, שהוקמה שנה אחרי פרנדסטר ושנה לפני פייסבוק, ושנתיים בלבד אחרי הקמתה נרכשה על ידי רופרט מרדוק ב-580 מיליון $, היא *ה*רשת החברתית הלוהטת להיות בה אם את מוזיקאית שרוצה להתפרסם בעשור הקודם. לפני שנה התלונן יוזר של הרשת שהוא לא מצליח להוריד שני שירים שממש יקרים ללבו. מייספייס (בהנהלה חדשה אבא’לה™) השיבו שהם מודעים לכך שיש תקלה שלא מאפשרת גישה לקבצי מוזיקה בני יותר משלוש שנים – כלומר פחות או יותר כל המוזיקה שהועלתה כשמייספייס עוד היתה רלוונטית – ושהם פועלים לתקנה, אבל אין צפי. אחר כך קיבל מישהו תגובה מהחברה שלפיה התקלה תתוקן אף פעם: “בגלל תקלת העברת שרת הקבצים הושחתו ולא התאפשר להעביר אותם לאתר המעודכן. אין דרך לשחזר את המידע האבוד” (כמה לא רלוונטית מייספייס? אותו משתמש דיווח על התשובה המאכזבת ביולי אשתקד, ורק עכשיו התקשורת עלתה על זה).

איש הטכנולוגיה והבלוגר אנדי באיו כתב: “אני בספק רב שזו היתה תקלה. חדלון בוטה אולי עושה יחסי ציבור רעים, אבל הוא עדיין נשמע יותר טוב מאשר ‘לא טרחנו להשקיע מאמצים וכסף בהעברת 50 מיליון קבצי MP3 ישנים'”. יש מי שמתנחם בקריסת ארכיון מייספייס: “סוף סוף אוכל לנשום לרווחה בידיעה ששלב האימו שלי מ-2003 לעולם לא יצוץ מחדש להשפיל אותי”. מי שניסה לשווא למחוק שיר מביך מ”במה חדשה” או פוסט שהתיישן רע מתפוז אנשים, או חשש לגורל יומנו היקר בישראבלוג, מבין בדיוק במה מדובר.

שורה תחתונה: בין אם אתם רוצים לשמר את העבר האינטרנטי שלכם או להשמיד אותו – תדאגו שהשליטה עליו תהיה בידיכם. אי אפשר לסמוך אפילו על תאגידי רשע עשירים שישמרו עליו במקומכם.
תגובות
פרסום תגובה
עליך להתחבר כדי להגיב.