איך ת’רדז עקפה את טוויטר ולמה זה לא משנה
אני נכנס ל-Threads.com אינקוגניטו, בלי שם וסיסמה. הפוסט הראשון שמוצג לי פורסם לפני 6 שעות ומנציח את יום הולדתה של אווה ג’סיי, האפרו-אמריקאית הראשונה שזכתה להוקרה בינלאומית כמנצחת מקהלות מקצועית. “דייטים של אבא/בת הם הכי טובים”, קובע השני, שנכתב על ידי צ’ייס דניאל, לשעבר פוטבולאי מקצועי. השלישי עוסק בחדשות הפוטבול: קבוצת טמפה ביי באקנירז שכרה את המאמן הוותיק דני סמית’. זה הפוסט עם הכי הרבה אינטראקציות מבין השלושה – 199 לייקים, 6 ריפוסטים, 5 שיתופים ועשר תגובות – אבל לכל אחד מהשניים האחרים יש יותר תגובות. בלי יותר מדי נשמה ועם הרבה תוכן משוכפל, ת’רדז, שהושקה ע”י מטא כחיקוי לאקס (טוויטר), היכתה אותה איפה שכואב כשעקפה אותה במספר המשתמשים הפעילים.
טוויטר, רשת חברתית למיקרובלוגינג, הוקמה ב-06′ כתגובת-נגד לפוסטים הארוכים בבלוגים ובפייסבוק, והגבילה את הציוצים לאורכה המירבי של הודעת סמס, 140 תווים (המספר הוכפל ב-2017). פייסבוק, שהוקמה שנתיים לפניה כרשת חברתית לסטודנטים בארה”ב, פתחה את שעריה לכלל הגולשים חודשים ספורים אחרי השקת טוויטר. היא ניסתה לרכוש את טוויטר לפחות פעמיים, ב-08′ בחצי מיליארד דולר, כפול משווייה אז, וב-11′, במקביל לגוגל וחברות נוספות, ב-8-10 מיליארד דולר – ללא הצלחה.
ב-22′ רכש אילן מאסק את טוויטר ב-44 מיליארד דולר, והחל ביישום מדיניות חופש ביטוי קיצונית, שכללה פיטורי מסנני תוכן, החזרת פרופילים שהושעו ובהם נשיא ארה”ב דונלד טראמפ, הקלה בפועל על שיח שינאה ועוד. במקביל נפטר מיותר מ-75% מהעובדים, 50% מהמפרסמים המובילים, 60% מהכנסות הפרסום, 57% משווי החברה ו-100% מהמותג טוויטר לטובת השם החדש – X.
ימים ספורים לפני הרכישה נחשף ברויטרס מחקר פנימי של טוויטר, “לאן נעלמו הצייצנים?”, שגילה שהחברה מאבדת צייצנים כבדים – שבשבוע נכנסים לטוויטר 6-7 ימים ומצייצים עד 4 פעמים. אלה מהווים פחות מ-10% מכלל המשתמשים, אבל אחראים על 90% מהציוצים ומחצית מההכנסות. המצב החמיר עם כניסת הבוס החדש. “אחרי שאילון מאסק קנה את טוויטר, משתמשים רבים הביעו חשש מעתיד הרשת, ומשתמשים שהם אזרחי ארה”ב שינו מאוד את אופן השימוש עד כדי סגירת החשבון שלהם שם”, אומרת מעין אלכסנדר (@maayanale), מומחית לפיתוח והטמעה של כלים דיגיטליים לצמיחה ארגונית ואישית.
מאסק נעקץ על ידי יזם רדיואקטיבי
מטא, החברה-האם של פייסבוק, וואטסאפ ואינסטגרם, ראתה במשבר של טוויטר הזדמנות. בנובמבר 22′ ערכו שם דיון על הקמת מתחרה לטוויטר. אחד הרעיונות היה להרחיב את פיצ’ר אינסטגרם נואוטס, שאיפשר למשתמשים לפרסם עדכוני טקסט ואמוג’ים. בסופו של דבר הוחלט להקים תחת אינסטגרם רשת חברתית חדשה, ת’רדז, עם מגבלה של 500 תווים (כמעט כפול מ-280 התווים של אקס) ותמיכה בפרוטוקול הפתוח ActivityPub. בעוד אקס היא גן סגור, שהמשתמשים בה יכולים לתקשר זה עם זה רק בתוך אקס, ביוזר של ת’רדז אפשר להשתמש לתקשר עם משתמשים ברשתות שמשתייכות ל”פדיוורס” – כל רשת שתומכת ב-ActivityPub. אחת הרשתות הללו היא מסטודון, חלופת אקס שהפחידה את מאסק כל כך שהוא חסם את משתמשי אקס מללנקק אליה. בדיון פומבי סביב דיווח על התוכנית להקים את ת’רדז, מאסק הזמין את מנכ”ל מטא מארק זאקרברג לקרב מכות בכלוב, שבסופו של דבר לא התקיים.
שנה אחרי רכישת טוויטר הושקה ת’רדז ברעש גדול ב-100 מדינות בו זמנית. מנכ”ל מטא זאקרברג שבר 11 שנות שתיקת-טוויטר וצייץ את המם של שני ספיידרמנים מצביעים זה על זה. זה היה רגע של הומור עצמי על הנוהג של מטא להעתיק מתחרים, אבל גם עקיצה רדיואקטיבית כלפי מאסק, שייאלץ להתמודד עכשיו עם מתחרה בסדר גודל עצום.
מטא ניצלה את הקהל הקיים שלה, ואיפשרה למשתמשי אינסטגרם (2 מיליארד נכון לאז) לפתוח ת’רדז באותו שם משתמש ועם אותם עוקבים, וקידמה את התכנים של ת’רדז באינסטגרם ובפייסבוק. הרשת הגיעה ל-10 מיליון משתמשים שבע שעות בלבד אחרי ההשקה, וביום החמישי חצתה את רף 100 מיליון המשתמשים. באוגוסט 25′, ארבעה חודשים אחרי ש-X דיווחה על 600 מיליון משתמשים פעילים בחודש, ת’רדז הגיעה ל-400 מיליון.
“במובן מסויים, הפתיחה של ת’רדז ע”י מטא נתנה מענה לצורך שהיה קיים לרשת חברתית של מיקרו בלוגינג עם דגש על עדכונים קצרים וממשק ‘נקי’ או פשוט יותר”, אומרת אלכסנדר, מגישה-שותפה של הפודקאסט “דינוזאוריות רשת” על ההיסטוריה של האינטרנט הישראלי. “אבל בפועל, מטא רק שיכפלו פיצ’רים מרשתות אחרות וחיברו את החשבונות בת’רדז לחשבונות קיימים באינסטגרם, מה שמהר מאוד הביא לשכפול של רשתות קשרים קיימות משם. יחד עם הפיצ’ר לשתף תוכן בין הרשתות של מטא, זה יצר רשת חברתית קצת דלה וחיוורת”.
אבל מלא רשתות הן חיקויים של רשתות אחרות. מה מייחד את חוסר הייחודיות של ת’רדז?
“לפני זה, פייסבוק/מטא או קנו אפליקציות ועשו אינטגרציות, או העתיקו פיצ’רים. כאן זה משהו סינתטי מהיסוד. זה התחיל בתגובה לשינויים בטוויטר, נכון? אולי למסטודון. אבל פשוט העתיקו. גם הייבוא של כל הנעקבים מאינסטגרם. בלי טיפת מקום לדיסקברי”.
דיסקברי, או גילוי, הוא הגביע הקדוש של הצריכה הדיגיטלית, מבחירת סדרה בנטפליקס ועד רכישת טאבלט רק ב-9.90₪ בטימו. “האלגוריתם הציג לי בעיקר פורנו רך ודברים אנטישמיים”, מספר אמיר אהרוני, מתכנת, מוזיקאי ועורך בוויקיפדיה, שנכנס לת’רדז עם השקתו. “הבעיה העיקרית היא שהיה ברור מאוד שאפילו בתור פורנו רך ודברים אנטישמיים הרשומות האלה לא אותנטיות. הן הגיעו מהרבה חשבונות שונים, אבל היו דומות מדי זו לזו. אולי החברה עצמה זייפה אותן כדי למשוך אנשים כי, מה לעשות, פורנו רך ואנטישמיות הם דברים שכן מושכים לא מעט אנשים, ולמטא יש היסטוריה ארוכה של התעלמות מאתיקה. ואולי אלה היו רשתות של ספאמרים שמטא לא הייתה מעוניינת לחסום מאותה הסיבה (אין שום סיכוי שמטא לא מודעת לקיומן). אז אחרי זמן קצר הפסקתי להשתמש בזה”.
“חשבתי שזה קיים רק בפרסומות בפייסבוק”
אני מתחבר לראשונה לת’רדז דרך האינסטגרם שלי, והפוסט הראשון הוא משהו שכבר נחשפתי אליו באינסטגרם – קונדס בצורת רכיב פלסטיק שסותם את תקע ה-USB, וכשמסובבים לראות מה הבעיה נחשפים לכיתוב נבזי עליו. מודל הרכיב זמין להורדה לתלתפסה בבית. הפוסט השני מראה מרק עם שורש לוטוס חתוך לצורת גולגולת. “אמא אמרה לי להשתמש במוח שלי לבשל מרק”, אומר הכיתוב בוויאטנמית. הפוסט השלישי הוא מדבקה נגד ICE, גוף אכיפת ההגירה האמריקאי שראיתי במאות פוסטים באינסטגרם במסגרת תחקיר לכתבה בנושא. בהמשך אראה פוסטים באנגלית, סינית, יפנית, ואז בעברית: פוסט של דה-מרקר על בתי שימוש ציבוריים. הפיד שלי בת’רדז אקלקטי ומזכיר יותר את אינסטגרם, שאיתו הוא חולק אלגוריתם, מאשר את טוויטר, שם אני קורא וכותב הרבה ונחשף להרבה יותר תוכן כתוב, כולל פוסטים ארוכים ומאמרים שרק משתמשים משלמים יכולים לפרסם.
פרסמתי בטוויטר, בפייסבוק ובקבוצות וואטסאפ טכנולוגיות שאני מחפש ישראלים שפעילים בת’רדז. בדיעבד, אולי הייתי צריך לפרסם את זה בת’רדז. בודדים הודו שהם שם, הרוב צחקו. “פעיל בגוגל פלוס. קיבלתי הזמנה אם מישהו צריך”, כתב נדב עבודי. “כמו להוריד עדכון לסמסונג: על גופתי המתה”, הבהירה רינת זיו. “יש מישהו בת׳רדס? חשבתי שזה קיים רק בפרסומות בפייסבוק”, התפלא ארז וולך. “אני לא זוכר מה זה”, הודה אביב מזרחי. כששאלתי את ד”ר כרמל ווייסמן, חוקרת תרבות דיגיטלית באוניברסיטת ת”א ומגישה-שותפה של “דינוזאוריות רשת”, אם יש לה משהו חכם להגיד על ת’רדז, היא השיבה: “רק שאני לא מבינה למה זה עדיין קיים”.
ת’רדז נמצאת במגמת עלייה ו-X במגמת ירידה כבר מאמצע 23′ – כמעט ברצף מיום הקמת המתחרה. ת’רדז התחילה להוביל על X בסביבות הרבעון האחרון של 25′. לפי דוח של סימילרווב מ-7 בינואר, היו לה 141.5 מיליון משתמשים יומיים באפליקציות מול 125 מיליון בלבד של אקס. לעומת זאת בווב, אקס עם 145 מיליון ביקורים יומיים מאכילה אבק את 8.5 המיליון של ת’רדז. אפשר להעריך בהכללה שהקהל בווב מבוגר יותר וממוקד יותר ב-X ככלי עבודה – עיתונאים, אקדמאים, פרסומאים, פוליטיקאים – בעוד ת’רדז הוא כלי תקשורת חברתי ובידורי. הבעיה של מאסק היא שלפי האסטרטגיה שלו, העתיד נמצא בסלולר.
שנה לתוך רכישת טוויטר, בפגישה עם המנכ”לית החדשה לינדה יקרינו (שפרשה מאז) והעובדים שנשארו, פרש מאסק את חזונו בנושא: “אני חושב שהדבר הבסיסי שחסר, שיהיה שימושי להפליא, הוא יישומון אחד שמקיף הכל. תוכלו לבצע תשלומים, הודעות, וידאו, שיחות, כל מה שתרצו, בנוחות במקום אחד. יש את זה בסין, במידה מסוימת, עם WeChat. […] אני חושב שאנחנו יכולים ליצור משהו שמתעלה בסופו של דבר על WeChat”.
מספר המשתמשים של ת’רדז הוא נצחון קטן אבל סמלי על אקס, שעשוי לבשר על נצחון גדול עם יישומון-כל – לאור הנוכחות הסלולרית המסיבית של מטא עם פייסבוק, מסנג’ר, אינסטגרם, וואטסאפ, מטא AI ות’רדז. אבל בשדה הקרב הזה יש עוד שתי מתמודדות, חזקות הרבה יותר, אפל ואלפבית/גוגל, שכל אחת מהן מחזיקה מערכת הפעלה סלולריות, חנות יישומונים ואקוסיסטם מקיף – גוגל עם שירותי העבודה והפנאי (אימייל, אנשי קשר, קלנדר, אחסון בענן וכלי עריכה), ואפל עם מכשירי הקצה (מק, אייפד, אייפון, אפלוואץ’). ובכלל, יכול להיות שיישומון-הכל שישלוט בעולם בכלל יהיה סוכן בינה מלאכותית כללית שיידע לבצע כל משימה, גם אם לא הוגדרה מראש על ידי המתכנתים.
התפרסם בגירסה שונה בקפטן אינטרנט, 2026.01.28, עם הכותרת “אני לא מבינה למה האפליקציה הזו עדיין קיימת”: איך ת’רדס עקפה את טוויטר?”
תגובות
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
