תשובה למסיונרים של התפילין
סיבוב ברחובות מרכז תל אביב, במיוחד בימי שישי, מתקיל אותי עם לא מעט נתפלין, האנשים שנטפלים אלי ומבקשים שאניח תפילין, למרות שאני חילוני (ובעצם, בגלל שאני חילוני). אני מחפש את התשובה האולטימטיבית לפניה המסיונרית שלהם, “הנחת תפילין?” / “רוצה להניח תפילין?”, משהו ברמת הזינג שישאיר אותם שותקים לפחות עד שאתרחק מספיק כדי לא לשמוע את התשובה שלהם. משהו כמו:
– יהודי, הנחת תפילין היום?
– לא עניינך.
או מה שג’וני הציע,
– רוצה להניח תפילין?
– [פאוזה קצרה ואז צחוק מתגלגל, שממשיך בזמן שאני מפנה את הגב ומתרחק מהמקום].
יש לכם הצעות? טקבקו.
• מן הארכיב: זהירות, תפילין!
4 ביוני, 2010 | בנושאים 404
תגובות
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
חלק מזה כבר פורסם בדורבנות אז לבי עם מי שנאלץ לקרוא זאת בפעם השנייה :)
יש טריק אחד למזרחיים בלבד וטריק אחד שהוא גם וגם
למזרחיים:
כאשר מציעים לכם להניח תפילין אתם פשוט עונים במבטא ערבי: “וואלה? תפילין? טאייב (טוב) יאללה תביא!” (אם אוצר המילים שלכם בערבית רחב יותר אל תתביישו להוסיף)
לאשכנזים ולמזרחיים:
לאחר ההצעה אתם פשוט משיבים כמו פקאצה:
“שיואו! תפילין איזה מאגניב! אבל רק בתנאי שאני מקבל ממך נשיקה אחרי זה…” (קצת הלך פה המוטיב אבל המטרה הייתה להדגיש שמקבל ההצעה הוא הומו
לפני שאני מקבל פה סקילות באבנים מהומואים וערבים אז רציתי להדגיש שהבדיחה פה היא לא עליכם, אם אתם נתפלין לאנשים ברחוב, ובכן, עליכם וחצי…
אני תמיד ממלמל “לא תודה”, ואז מצטער שלא עניתי בערבית (או לפחות במבטא ערבי).
נדמה לי שבאתר “חופש” הציעו בזמנו לענות “אני שומרוני”.
“הנחת תפילין היום?”
“עשית מילואים השנה?”
אני אישית בן אדם של “הנחתי במשרד”
“רוצה להניח תפילין”?
“שוב”????????
האופציה הלא-ישראלית של זה היא מעצבנת הרבה יותר, בגלל שלפני שהם שואלים על התפילין, הם שואלים “האם אתה יהודי?” ואז מאוד קשה להתחמק בלי לשקר.
משום מה, כל פעם שאני נתקלת בהם חשוב לי מאוד לא לשקר וכבר נכנסתי לשיחות ארוכות ומעצבנות על “כן אני יהודיה ובכל זאת לא בא לי לקחת את החנוכיה שלכם או לשמוע על מה חוגגים בסוכות”
המסקנה המבאסת היא שאין להם שום עניין להכנס לשיחה (כלומר, כזאת בה שני הצדדים מקשיבים ופתוחים לרעיונות חדשים), הם כבר שמעו כל בדיחה אפשרית או תשובת מחץ אפשרית וזה לא מעניין אותם.
התשובה הנכונה עם כך היא פשוט להתעלם ולהמשיך ללכת.
“אני דרוזי” תמיד עובד, כי יש גם דרוזים בהירים בלי מבטא.
אם רוצים להתחכם אפשר לשאול: “של רמבם או של רבנו תם?
ירון, ניסיתי את ה”טריק” האשכנזי שלך, לצערי, הוא לא עבד, במקום זה נקלעתי לדיון ארוך ומייגע על דת, מיניות, ותפילין.
אני פשוט מחייך ואומר לא, תודה, וממשיך ללכת.
הם לא מעניינים אותי, אבל זה מונע ממני להתעצבן לחינם.
אמא שלי נוצרית. עובד כל פעם, בדוק.
אני אומר שיש לי אקדח וזה מספיק לי
אני בדרך-כלל אומר “חס וחלילה”.
עד היום נמנעתי מנשק יום הדין “שפכת היום זרע לבטלה?”
אני בדרך כלל הולך על “כבר הנחתי היום, תודה”.
אולי אין פה את אלמנט ההשפלה בפומבי והמסר הנוקב “אתה לא תתפוס את העולם אחרת ממני, חבוב”, אבל זה כן מסיים את הסיטואציה בצורה יחסית נוחה לשני הצדדים, וגם במובן מסוים “דופק אותו בחוקים שלו” אם רוצים להסתכל על זה ככה.
כשאני מסתובבת עם בעלי ומציעים לו להניח תפילין, הוא לרוב מתעלם ואני קופצת על ההצעה בשמחה (מזויפת, כמובן), הם מתכווצים בתוך עצמם ומתרחקים מאיתנו.
מתיחס אליהם כאילו הם הציעו לי להשתתף איתם באונס קבוצתי, צורך עליהם שהם סוטים ומאיים להזעיק משטרה.
– רוצה להניח תפילין?
לא, לא כל כך. אבל אולי יש לך שקל? אני צריך להגיע לבאר שבע.
לא, לא כל כך. אבל הייתי מאוד רוצה מנת הרואין אם יש לך.
דווקא כן. כמה אתה משלמים?
– הנחת כבר תפילין היום?
לא, אבל הרבצתי לערבי. זה נחשב?
בטח, בדוכן בצד השני ממול נתנו לי 50 ש”ח בשביל זה. מה התעריף אצלכם?
עשיתי פעם את הערבי,
אמר לי שהוא לא מקנא בי.
“מצטער, זה כבר לא אקטואלי. אלוהים מת.”
נתאי, צ”ל רש”י או ר”ת
אני תמיד אומר שאני נוצרי,זה תמיד משתיק אותם.
“בוא תעשה אצלי שבת”
“הנחתי במשרד”
“אשתי מניחה במקומי”
“רוצה לעלות אלי לדירה להניח תפילין?”
כל עוד הם מציעים בנימוס אני אומר “לא, תודה” וממשיך ללכת. מבחינתם הם הציעו לי משהו שבעיניהם הוא יקר ערך, ואותי הוא לא מעניין. לא יותר מזה.
אם הם מתחילים ב”הנחת תפילין היום?” או אחרי הסירוב המנומס שלי שואלים “ממה אתה מפחד?” או משהו בסגנון, אני רואה בזה אישור לפרוק קצת אגרסיות.
“אני אניח תפילין כשאתה תעשה צבא”. ואז להסתובב וללכת.
התעלמות מנתפלין הם מהיתרונות המעטים שבלהיות אישה. זה ולהיות אנסטסיה מיכאלי.
הקטע הבא איננו המצאה שלי, אבל אני לא זוכר איפה ראיתי אותו (אולי מישהו כאן מכיר?)
“הנחת כבר תפילין היום?”
“כן”
“אה…אתה לא נראה כמו מי שמניח תפילין…”
“נפלאות הן דרכי השם”
כבר הנחת תפילין היום?
לא, אבל כבר בעלתי נידה היום, ועוד לא 12 בצהריים!
הנחת תפילין היום?
לא, אני אישה/ אני בנידה.
אם אתה ממש משועמם אתה יכול להעילב שהם לא שמו לב לנשיות המתפרצת שלך.
אפשר להגיד שאני חחסיד של ר’ יוחנן ושפשוט חם מדי היום.
ר’ יוחנן, שהקפיד מאוד בתפילין (יומא פ”ו, א), נמנע מלהניח תפילה “של ראש” בקיץ – מחמת החום (ירושלמי, ברכות ב’, ג); ובקביעת ר’ ינאי “תפילין צריכין גוף נקי” (שבת מ”ט, א)
“כבר הנחת תפילין היום?”
“כן, קמתי בבוקר והנחתי אותם בארון”.
פשוט להמשיך ללכת, ואפשר גם למלמל “לא תודה”. למה להיות ילדותי או חוכמולוג.
קוראת את התגובות למעלה ולא מבינה למה צריך להשפיל או להביך. נכון, אני בחורה ולא פונים אליי, שזה מעצבן בדרך אחרת. אומרים לא וממשיכים.
אני פשוט עונה שאני לא יהודי ומגחך למראה ההתפתלות והאי נוחות שלהם כשהם עונים לי ש”אף אחד לא מושלם”…
הגרסא של יהונתן גפן:
“סליחה, כבר הנחת היום תפילין?”, שואל אותי עסקן עם זקן.
אמרתי לו “לא, ומה אתך, כבר קראת ‘הנסיך הקטן’?'”
התשובה הקבועה שלי כשאני עם גבר שמציעים לו להניח תפילין:
אם תתן לי להניח תפילין גם הוא יניח!
התשובה הקלאסית- “אני עוד לא בן 13”.
תגובות מעולות מעלי. אני בהחלט אנסה חלק מהן =)
@חילונית – רק כי זה מצחיק. אובדן הילדות?
בירושלים, המשפט הקבוע שלהם זה “אחי, יש לך דקה להניח תפילין?”. התשובה הניצחת- “אחי, יש לך דקה להתגייס לצבא?”.
– “לא, אני צמחוני.”
כשמישהו מציע לכם ברושור\קופון הנחה\למדוד לחץ דם אתם גם עונים לו: כבר הברשתי\כבר הנחת\ אני לא לחוץ?
אין צורך להתסיס בכוח.
מי שלא רוצה, לא צריך.
ומי שמציק לכם, טועה, מאחר ולא זו הייתה שיטת מייסד הרעיון, הרבי מליובאוויץ’ זכרונו לברכה, הוא דגל שהכל צריך להיות באהבה וב”אופן המתקבל”.
יש פה כמה מצוינים; הנה אחד שטוב לשעת צהרים/אחה”צ:
– רוצה להניח תפילין?
– מה תפילין, עכשיו כמעט מנחה!
אגב, זה קצת מזכיר לי את הצורך בתשובות מהירות לאנשים ששואלים אם אתה מנוי על עיתון X או של חברת תקשורת Y.
התשובה הטובה ביותר היא: “רוצה לאכול שרימפס?”
“אלוהים” – לא, אבל הייתי רוצה. אני גם לא מציקה לנטפלות אלי עם נרות “שבת” (אם כי הן שימושיות כשנגמרים לי הנרות למבער). כל הדחפות למרחב הפרטי שלי, גם כשהוא ממוקם לרגע במרחב הציבורי היא חצופה בעיני.
למעשה, עלונים זה יותר גרוע כי הם גם מייצרים המון זבל מיותר.
אם יש דבר שמרגיז ספציפית לגבי המסיונרים של התפילין הוא שהם לא היו מאפשרים למסיונר נוצרי/מוסלמי/בהאי (איך מאייתים את זה?) לעמוד לידם. עוד לא ראיתי מחלק פלאיירים של פיצה האט שינקוט באלימות כלפי מחלק הקופונים של דומינוס.
אח, איך הייתי רוצה להניח לכם תפילין ולראות אותכם אומרים את אחת השטויות הללו. יש לי תשובה טובה לכולן!
אולי הגיע הזמן להסתובב ולהניח תפילין ברחובות.
וברצינות; המטרה של החבר’ה שמנסים להניח לכם תפילין היא טובתכם כפי שהם תופסים אותה. אתם לא ממש חייבים להיעלב אלא אם אתם אטאיסטים אדוקים.
הטריק הכי יפה:
– רוצה להניח תפילין?
– כן, אבל תוכל לעשות בשבילי משהו קודם? לעזור לי?
– כן…
– איך קוראים לך?
– רחבעם.
– אז רחבעם, בבקשה תחזור אחרי:
-אוקיי…
– אני רחבעם…
– אני רחבעם…
– מקדיש בזאת את נשמתי לשטן…
– מקד… מה?
– נו, מה הבעיה? אני אחיך, וזה הטקס הדתי שלי… תשתתף!
– (דתי בורח)
מיכל ויצמן העלתה היום ציוץ עם אחלה תשובה: “לא הנחתי תפילין הנחתי , אבל הנחתי שאין אלוהים”.
יהודי, הנחת תפילין?
-יהודי, טחנת שמירה?
או זה שאני משתמש בו באופן אישי
יהודי, הנחת תפילין?
– לא, אני לא בקטע של סאדו.
אני לרוב עונה שאני בנידה
אם אני במצב רוח לריב: “אם יהוה רוצה לדבר אתי, שירים טלפון”.
אם במצב רוח להתווכח בלי דווקא לריב: “בשביל מה?”
והתשובה המשתיקה שחבר שלי מהתיכון המציא: “אני קומוניסט, אתיאיסט ואני בדיוק בדרך להתנצר”.
אפשר גם פשוט לעשות להם צלב באוויר… :-)
עם כל הכבוד,
זכותו של אדם להציע לך להניח תפילין, ואני לא רואה בזה שום דבר פסול כל עוד זה בנעימות והוא לא לוחץ.
אפשר לחשוב שרחובות תל אביב שייכים רק לכם ולא לו. כל התשובות המתחכמות שכוללות מסר שאמור להביך את המציע ילדותיות ורדודות לדעתי.
לא ראיתי פוסט על אורנג’ שתופסים חיילים באופן הרבה יותר מציק ובוטה, או על אנשים שמציעים לכם ללמוד אנגלית בוולסטריט.
נושב מהתגובות פה הרבה שנאה מיותרת. לא רוצה, אל תניח.
חוץ מזה, שהרבה מהמציעים עשו צבא (גם דת”ל, וגם יש חבדניקים) ככה שכל התשובות שמנסות לצחוק על זה רק מראות על בורות.
ואני מצטרף ל”אלוהים” (במובן מסויים כמובן)