איך ת’רדז עקפה את טוויטר ולמה זה לא משנה
אני נכנס ל-Threads.com אינקוגניטו, בלי שם וסיסמה. הפוסט הראשון שמוצג לי פורסם לפני 6 שעות ומנציח את יום הולדתה של אווה ג’סיי, האפרו-אמריקאית הראשונה שזכתה להוקרה בינלאומית כמנצחת מקהלות מקצועית. “דייטים של אבא/בת הם הכי טובים”, קובע השני, שנכתב על ידי צ’ייס דניאל, לשעבר פוטבולאי מקצועי. השלישי עוסק בחדשות הפוטבול: קבוצת טמפה ביי באקנירז שכרה את המאמן הוותיק דני סמית’. זה הפוסט עם הכי הרבה אינטראקציות מבין השלושה – 199 לייקים, 6 ריפוסטים, 5 שיתופים ועשר תגובות – אבל לכל אחד מהשניים האחרים יש יותר תגובות. בלי יותר מדי נשמה ועם הרבה תוכן משוכפל, ת’רדז, שהושקה ע”י מטא כחיקוי לאקס (טוויטר), היכתה אותה איפה שכואב כשעקפה אותה במספר המשתמשים הפעילים.
טוויטר, רשת חברתית למיקרובלוגינג, הוקמה ב-06′ כתגובת-נגד לפוסטים הארוכים בבלוגים ובפייסבוק, והגבילה את הציוצים לאורכה המירבי של הודעת סמס, 140 תווים (המספר הוכפל ב-2017). פייסבוק, שהוקמה שנתיים לפניה כרשת חברתית לסטודנטים בארה”ב, פתחה את שעריה לכלל הגולשים חודשים ספורים אחרי השקת טוויטר. היא ניסתה לרכוש את טוויטר לפחות פעמיים, ב-08′ בחצי מיליארד דולר, כפול משווייה אז, וב-11′, במקביל לגוגל וחברות נוספות, ב-8-10 מיליארד דולר – ללא הצלחה.
ב-22′ רכש אילן מאסק את טוויטר ב-44 מיליארד דולר, והחל ביישום מדיניות חופש ביטוי קיצונית, שכללה פיטורי מסנני תוכן, החזרת פרופילים שהושעו ובהם נשיא ארה”ב דונלד טראמפ, הקלה בפועל על שיח שינאה ועוד. במקביל נפטר מיותר מ-75% מהעובדים, 50% מהמפרסמים המובילים, 60% מהכנסות הפרסום, 57% משווי החברה ו-100% מהמותג טוויטר לטובת השם החדש – X.
ימים ספורים לפני הרכישה נחשף ברויטרס מחקר פנימי של טוויטר, “לאן נעלמו הצייצנים?”, שגילה שהחברה מאבדת צייצנים כבדים – שבשבוע נכנסים לטוויטר 6-7 ימים ומצייצים עד 4 פעמים. אלה מהווים פחות מ-10% מכלל המשתמשים, אבל אחראים על 90% מהציוצים ומחצית מההכנסות. המצב החמיר עם כניסת הבוס החדש. “אחרי שאילון מאסק קנה את טוויטר, משתמשים רבים הביעו חשש מעתיד הרשת, ומשתמשים שהם אזרחי ארה”ב שינו מאוד את אופן השימוש עד כדי סגירת החשבון שלהם שם”, אומרת מעין אלכסנדר (@maayanale), מומחית לפיתוח והטמעה של כלים דיגיטליים לצמיחה ארגונית ואישית.
מאסק נעקץ על ידי יזם רדיואקטיבי
מטא, החברה-האם של פייסבוק, וואטסאפ ואינסטגרם, ראתה במשבר של טוויטר הזדמנות. בנובמבר 22′ ערכו שם דיון על הקמת מתחרה לטוויטר. אחד הרעיונות היה להרחיב את פיצ’ר אינסטגרם נואוטס, שאיפשר למשתמשים לפרסם עדכוני טקסט ואמוג’ים. בסופו של דבר הוחלט להקים תחת אינסטגרם רשת חברתית חדשה, ת’רדז, עם מגבלה של 500 תווים (כמעט כפול מ-280 התווים של אקס) ותמיכה בפרוטוקול הפתוח ActivityPub. בעוד אקס היא גן סגור, שהמשתמשים בה יכולים לתקשר זה עם זה רק בתוך אקס, ביוזר של ת’רדז אפשר להשתמש לתקשר עם משתמשים ברשתות שמשתייכות ל”פדיוורס” – כל רשת שתומכת ב-ActivityPub. אחת הרשתות הללו היא מסטודון, חלופת אקס שהפחידה את מאסק כל כך שהוא חסם את משתמשי אקס מללנקק אליה. בדיון פומבי סביב דיווח על התוכנית להקים את ת’רדז, מאסק הזמין את מנכ”ל מטא מארק זאקרברג לקרב מכות בכלוב, שבסופו של דבר לא התקיים.
שנה אחרי רכישת טוויטר הושקה ת’רדז ברעש גדול ב-100 מדינות בו זמנית. מנכ”ל מטא זאקרברג שבר 11 שנות שתיקת-טוויטר וצייץ את המם של שני ספיידרמנים מצביעים זה על זה. זה היה רגע של הומור עצמי על הנוהג של מטא להעתיק מתחרים, אבל גם עקיצה רדיואקטיבית כלפי מאסק, שייאלץ להתמודד עכשיו עם מתחרה בסדר גודל עצום.
מטא ניצלה את הקהל הקיים שלה, ואיפשרה למשתמשי אינסטגרם (2 מיליארד נכון לאז) לפתוח ת’רדז באותו שם משתמש ועם אותם עוקבים, וקידמה את התכנים של ת’רדז באינסטגרם ובפייסבוק. הרשת הגיעה ל-10 מיליון משתמשים שבע שעות בלבד אחרי ההשקה, וביום החמישי חצתה את רף 100 מיליון המשתמשים. באוגוסט 25′, ארבעה חודשים אחרי ש-X דיווחה על 600 מיליון משתמשים פעילים בחודש, ת’רדז הגיעה ל-400 מיליון.
“במובן מסויים, הפתיחה של ת’רדז ע”י מטא נתנה מענה לצורך שהיה קיים לרשת חברתית של מיקרו בלוגינג עם דגש על עדכונים קצרים וממשק ‘נקי’ או פשוט יותר”, אומרת אלכסנדר, מגישה-שותפה של הפודקאסט “דינוזאוריות רשת” על ההיסטוריה של האינטרנט הישראלי. “אבל בפועל, מטא רק שיכפלו פיצ’רים מרשתות אחרות וחיברו את החשבונות בת’רדז לחשבונות קיימים באינסטגרם, מה שמהר מאוד הביא לשכפול של רשתות קשרים קיימות משם. יחד עם הפיצ’ר לשתף תוכן בין הרשתות של מטא, זה יצר רשת חברתית קצת דלה וחיוורת”.
אבל מלא רשתות הן חיקויים של רשתות אחרות. מה מייחד את חוסר הייחודיות של ת’רדז?
“לפני זה, פייסבוק/מטא או קנו אפליקציות ועשו אינטגרציות, או העתיקו פיצ’רים. כאן זה משהו סינתטי מהיסוד. זה התחיל בתגובה לשינויים בטוויטר, נכון? אולי למסטודון. אבל פשוט העתיקו. גם הייבוא של כל הנעקבים מאינסטגרם. בלי טיפת מקום לדיסקברי”.
דיסקברי, או גילוי, הוא הגביע הקדוש של הצריכה הדיגיטלית, מבחירת סדרה בנטפליקס ועד רכישת טאבלט רק ב-9.90₪ בטימו. “האלגוריתם הציג לי בעיקר פורנו רך ודברים אנטישמיים”, מספר אמיר אהרוני, מתכנת, מוזיקאי ועורך בוויקיפדיה, שנכנס לת’רדז עם השקתו. “הבעיה העיקרית היא שהיה ברור מאוד שאפילו בתור פורנו רך ודברים אנטישמיים הרשומות האלה לא אותנטיות. הן הגיעו מהרבה חשבונות שונים, אבל היו דומות מדי זו לזו. אולי החברה עצמה זייפה אותן כדי למשוך אנשים כי, מה לעשות, פורנו רך ואנטישמיות הם דברים שכן מושכים לא מעט אנשים, ולמטא יש היסטוריה ארוכה של התעלמות מאתיקה. ואולי אלה היו רשתות של ספאמרים שמטא לא הייתה מעוניינת לחסום מאותה הסיבה (אין שום סיכוי שמטא לא מודעת לקיומן). אז אחרי זמן קצר הפסקתי להשתמש בזה”.
“חשבתי שזה קיים רק בפרסומות בפייסבוק”
אני מתחבר לראשונה לת’רדז דרך האינסטגרם שלי, והפוסט הראשון הוא משהו שכבר נחשפתי אליו באינסטגרם – קונדס בצורת רכיב פלסטיק שסותם את תקע ה-USB, וכשמסובבים לראות מה הבעיה נחשפים לכיתוב נבזי עליו. מודל הרכיב זמין להורדה לתלתפסה בבית. הפוסט השני מראה מרק עם שורש לוטוס חתוך לצורת גולגולת. “אמא אמרה לי להשתמש במוח שלי לבשל מרק”, אומר הכיתוב בוויאטנמית. הפוסט השלישי הוא מדבקה נגד ICE, גוף אכיפת ההגירה האמריקאי שראיתי במאות פוסטים באינסטגרם במסגרת תחקיר לכתבה בנושא. בהמשך אראה פוסטים באנגלית, סינית, יפנית, ואז בעברית: פוסט של דה-מרקר על בתי שימוש ציבוריים. הפיד שלי בת’רדז אקלקטי ומזכיר יותר את אינסטגרם, שאיתו הוא חולק אלגוריתם, מאשר את טוויטר, שם אני קורא וכותב הרבה ונחשף להרבה יותר תוכן כתוב, כולל פוסטים ארוכים ומאמרים שרק משתמשים משלמים יכולים לפרסם.
פרסמתי בטוויטר, בפייסבוק ובקבוצות וואטסאפ טכנולוגיות שאני מחפש ישראלים שפעילים בת’רדז. בדיעבד, אולי הייתי צריך לפרסם את זה בת’רדז. בודדים הודו שהם שם, הרוב צחקו. “פעיל בגוגל פלוס. קיבלתי הזמנה אם מישהו צריך”, כתב נדב עבודי. “כמו להוריד עדכון לסמסונג: על גופתי המתה”, הבהירה רינת זיו. “יש מישהו בת׳רדס? חשבתי שזה קיים רק בפרסומות בפייסבוק”, התפלא ארז וולך. “אני לא זוכר מה זה”, הודה אביב מזרחי. כששאלתי את ד”ר כרמל ווייסמן, חוקרת תרבות דיגיטלית באוניברסיטת ת”א ומגישה-שותפה של “דינוזאוריות רשת”, אם יש לה משהו חכם להגיד על ת’רדז, היא השיבה: “רק שאני לא מבינה למה זה עדיין קיים”.
ת’רדז נמצאת במגמת עלייה ו-X במגמת ירידה כבר מאמצע 23′ – כמעט ברצף מיום הקמת המתחרה. ת’רדז התחילה להוביל על X בסביבות הרבעון האחרון של 25′. לפי דוח של סימילרווב מ-7 בינואר, היו לה 141.5 מיליון משתמשים יומיים באפליקציות מול 125 מיליון בלבד של אקס. לעומת זאת בווב, אקס עם 145 מיליון ביקורים יומיים מאכילה אבק את 8.5 המיליון של ת’רדז. אפשר להעריך בהכללה שהקהל בווב מבוגר יותר וממוקד יותר ב-X ככלי עבודה – עיתונאים, אקדמאים, פרסומאים, פוליטיקאים – בעוד ת’רדז הוא כלי תקשורת חברתי ובידורי. הבעיה של מאסק היא שלפי האסטרטגיה שלו, העתיד נמצא בסלולר.
שנה לתוך רכישת טוויטר, בפגישה עם המנכ”לית החדשה לינדה יקרינו (שפרשה מאז) והעובדים שנשארו, פרש מאסק את חזונו בנושא: “אני חושב שהדבר הבסיסי שחסר, שיהיה שימושי להפליא, הוא יישומון אחד שמקיף הכל. תוכלו לבצע תשלומים, הודעות, וידאו, שיחות, כל מה שתרצו, בנוחות במקום אחד. יש את זה בסין, במידה מסוימת, עם WeChat. […] אני חושב שאנחנו יכולים ליצור משהו שמתעלה בסופו של דבר על WeChat”.
מספר המשתמשים של ת’רדז הוא נצחון קטן אבל סמלי על אקס, שעשוי לבשר על נצחון גדול עם יישומון-כל – לאור הנוכחות הסלולרית המסיבית של מטא עם פייסבוק, מסנג’ר, אינסטגרם, וואטסאפ, מטא AI ות’רדז. אבל בשדה הקרב הזה יש עוד שתי מתמודדות, חזקות הרבה יותר, אפל ואלפבית/גוגל, שכל אחת מהן מחזיקה מערכת הפעלה סלולריות, חנות יישומונים ואקוסיסטם מקיף – גוגל עם שירותי העבודה והפנאי (אימייל, אנשי קשר, קלנדר, אחסון בענן וכלי עריכה), ואפל עם מכשירי הקצה (מק, אייפד, אייפון, אפלוואץ’). ובכלל, יכול להיות שיישומון-הכל שישלוט בעולם בכלל יהיה סוכן בינה מלאכותית כללית שיידע לבצע כל משימה, גם אם לא הוגדרה מראש על ידי המתכנתים.
התפרסם בגירסה שונה בקפטן אינטרנט, 2026.01.28, עם הכותרת “אני לא מבינה למה האפליקציה הזו עדיין קיימת”: איך ת’רדס עקפה את טוויטר?”
הליכוד משיק את תעמולת הפייקניוז
הבחירות הקרובות יתקיימו באוקטובר השנה, ומדינת ישראל אינה ערוכה כראוי להתמודד עם הצפת פייק ניוז, דיפףייק ומבצעי ההשפעה הצפויים. זה לא מפתיע, לאור העובדה שאחת הסנוניות הראשונות מגיעה ממפלגת השלטון, הליכוד, שפיברקה תמונה של ראשי הממשלה לשעבר נפתלי בנט ויאיר לפיד מחזיקים ידיים עם ראשי המפלגות הערביות. מפלגתו של בנט הגישה תלונה למשטרה בנושא, אולם זו יושבת על בסיס משפטי רעוע.
[ אני משוחח על כך הערב בתוכנית המוסף היומי עם יובל קרני בערוץ הכנסת ]
בשבוע שעבר סיכמו המפלגות הערביות על ריצה משותפת בבחירות, ובכיריהן הצטלמו לתמונה משותפת שבה הם מחזיקים ידיים מונפות באוויר. בתמונה הופיעו בין השאר ראשי המפלגות החותמות, מנסור עבאס (רע”ם), איימן עודה (חד”ש), אחמד טיבי (תע”ל) וסאמי אבו שחאדה (בל”ד). הליכוד מיהר לצייץ בטוויטר “קואליציית המשרתים” בצירוף גירסה מפוברקת של התמונה, שאליה הוסיף את לפיד, ראש מפלגת יש עתיד, ואת בנט, שיתמודד בראשות מפלגת “בנט 2026”. גולשים דיווחו על הזיוף בהערות הקהילה לציוץ.
מפלגות ציוניות, שיושבות כבר עשורים בקואליציות עם אנטי-ציונים חרדים, רועדות מפחד להיתפס כשותפות פוליטיות של ערבים, מה שהופך את הציוץ של הליכוד לנפיץ במיוחד עבור בנט, שהימין מאשים אותו בשמאלנות.
הבוקר שלח עו”ד נדב ויסמן בשם מפלגת בנט מכתב תלונה [פדף] על הליכוד לראש האגף לחקירות ומודיעין ניצב בועז בלט ולפרקליט המדינה עו”ד עמית איסמן. בכוונת המפלגה להתלונן גם לוועדת הבחירות המרכזית, שכבר באוקטובר 22′ הזהירה את הציבור כי “ההליך הדמוקרטי בעת בחירות רווי בהפצת מידע כוזב – פייק ניוז, המופץ במדיות החברתיות כדוגמת פייסבוק, טיקטוק, אינסטגרם, בדואר האלקטרוני, בווצאפ, באס אם אס ועוד”. “מדינת ישראל ניצבת בפני מערכת בחירות גורלית, לפיכך נדרש להציב קווים אדומים כבר עכשיו”, צייץ היום בנט. “נילחם בכל נסיון לייצר פייק ניוז שמרעיל את השיח ומפלג את המדינה. בקרוב נתקן”.
לדברי בנט, התלונה הוגשה “בגין זיוף בזדון, על תמונה ערוכה ושקרית שהתפרסמה בחשבון הרשמי של מפלגת ‘הליכוד'”. עו”ד יהונתן קלינגר, שעוסק בדיני מידע, סבור שאין למפלגה קייס חוקי. “חוק העונשין מגדיר זיוף בצורה מאוד ספציפית ותכליתית, הוא אומר שזיוף הוא זיוף רק אם המטרה של המסמך היא לשמש ראיה. לכן, לא בטוח שיש כאן עבירה של זיוף. לגבי קבלה במרמה, לא בטוח שהפרשנות שלהם תעבור. למה? כי בעצם, לפי הפרשנות שלהם, כל פוליטיקאי ששיקר או התחזה עבר על החוק עם זה נועד לקבל קולות. לדוגמה, הקמפיין של בנט ההיפסטר”. הוא מציע גם חלופה: “אם בנט היה חכם הוא היה משתמש בחוק זכויות יוצרים כדי לתבוע את המפר”. [עדכון: קלינגר פרסם פוסט מורחב בנושא]
הליכוד לא לבד – באותו יום שבו העלה את התמונה של בנט, הבית הלבן פרסם תמונה מפוברקת של נקימה לוי ארמסטרונג, שנעצרה בחשד שהיתה ממארגני הפלישה לכנסיה בסיינט פול, מינסוטה, במחאה על פעילות ICE בעיר. בתמונה נראית ארמסטרונג מובלת על ידי איש אכיפת חוק בידיים מאחורי הגב ופנים נפוחים מבכי. אלא שחצי שעה קודם לכן פרסמה שרת בטחון המולדת קריסטי נואם את התמונה המקורית – שבה ארמסטרונג הולכת בפנים חתומות. הבית הלבן הגיב לפניות התקשורת בהפניה לציוץ של סגן מנהל התקשורת קיילין דור: “ושוב עבור האנשים שמרגישים צורך רפלקסיבי להגן על מבצעי פשעים מחרידים בארצנו, אני משתף אתכם במסר הזה: אכיפת החוק תימשך. הממים יימשכו. תודה על תשומת לבכם לנושא זה”.
ובחזרה אלינו. מבקר המדינה מתן אנגלמן הזהיר כי ישראל לא ערוכה להתמודד עם האיומים הללו. “נמצאו ליקויים משמעותיים בהיערכות של ישראל להשפעות מדינות זרות על בחירות 2026”, אמר בחודש שעבר בכנס סייברוויק של אוניברסיטת ת”א. “האיום מתעצם ועלול לסכן את התהליך הדמוקרטי: פגיעה באמון הציבור במערכת הבחירות, יצירת כאוס ביום ההצבעה, עיוות התוצאות ועוד”. משרדו מתכוון לפרסם דוח בנושא בחודשים הקרובים – אולי אפילו לפני הבחירות!
זו רק בדיחה של בכירת דיסוקנט הפורשת – בגלל זה היא, כלכליסט וגלובס מחקו אותה
מנהלת אגף שיווק היוצאת של בנק דיסקונט, סביון בר סבר, כתבה בפייסבוק:
מאחר שבר סבר עוזבת את תפקידה, הכלכלונים פרסמו אייטם רכילות על העקיצה הפוטנציאליתי כלפי הבנק או המנכ”ל. בר סבר הגיבה והכחישה:
פירסמתי פוסט הומוריסטי לגבי הנסיעות המייגעות בנתיבי איילון שייחסכו ממני בעתיד הקרוב, בשל עזיבתי בטוב את דיסקונט אחרי חמש שנים של עשייה רבה ומוצלחת. כל ניסיון לייחס לכך משמעות אחרת הוא טעות, ובוודאי לא לייחס זאת למנכ”ל הבנק אבי לוי. יש כל כך הרבה דברים אחרים להתעסק בהם שעליהם אני לא מתבדחת, כמו החזרת החטופים ושובם של כל החטופים בריאים ושלמים.
זו רק בדיחה, לכן בר סבר מחקה אותה מפייסבוק. בסולידריות מרגשת, גם כלכליסט וגם גלובס החליפו את הכתבה בעמוד 404 שיש בו דב (כלכליסט פירגנו גם בשור):
בוטים של חברות AI תוקפים ספריות ומוזיאונים
📻 דיברתי על הנושא עם ברדיו “כאן תרבות” בתוכנית “מה שכרוך” עם יובל אביבי ומיה סלע.
📰 הכתבה התפרסמה בגירסה שונה מעט בקפטן אינטרנט
מודלי ה-AI זוללים כמויות חסרות תקדים של מידע לצורך פעילותם. הבולמוס הזה משבש פעילות של אתרי שיתוף תוכן ומאגרי מידע פתוחים, מטיל עליהם הוצאות חריגות ופוגע בידע האנושי, פשוטו כמשמעו
חברות הבינה המלאכותית הגנרטיבית לא מפסיקות לג’נרט לעצמן אוייבים: עובדים שמפחדים שקופיילוט יחליף אותם (שלום לכל המתכנתים), אמנים, סופרים ועיתונים שצ’טג’יפיטי לומד את היצירות שלהם ואז מחקה אותם לבקשת המשתמשים בלי רשות, בלי קרדיט ובלי לשלם (היי, סטודיו גיבלי), וממחקר שפורסם החודש מתברר שגם ספריות, ארכיונים, גלריות ומוזיאונים, שחברות ה-AI משבשות את פעילותם במהלך נסיונותיהן להאכיל את מפלצות המידע.
מודלי בינמי גנרטיבית (gAI) כמו קלוד, צ’טג’יפיטי וסורה זקוקים לכמויות עצומות של מידע להתאמן עליו – הם מנתחים אותו כדי לאסוף סטטיסטיקות, להבין תבניות וללמוד הקשרים, ומשתמשים בידע הזה לענות על שאלות ולייצר תוכן למשתמשות.
חלק מחברות הבינמי חתמו על הסכמי שימוש עם פלטפורמות תוכן, למשל אמזון עם ניו יורק טיימס וגוגל עם רדיט (בסוף הכתבה יש עדכון על פסיקה חדשה מעניינת בנושא). אחרות, שלא הצליחו (או לא ניסו) לקבל רשות, משיגות את המידע בדרכים שונות, משונות, בעייתיות ובלתי-חוקיות, תוך פגיעה בפרטיות הגולשים, בקניין הרוחני של יוצרים, בתנאי השימוש של האתרים והשירותים השונים ובחוקים ותקנות להגנה על מידע ופרטיות.
דרך אחת היא הורדה פיראטית של תכנים. מטא, שהביאה לכם להיטים כמו פייסבוק, אינסטגרם ו-וואטסאפ, אימנה את הבינמי שלה על לפחות 160 טרהבייט של עשרות מיליוני ספרים וספרי-אודיו, מגזינים, תמונות ומאמרים מדעיים מספריות הצללים LibGen ו-Z-Library. הספריות הללו כוללות תכנים, שבמקור היו מוגנים מאחורי חומות תשלום או כלל לא עברו דיגיטציה רשמית, והושגו ללא רשות היוצרים והמו”לים. כמו כל מתגלץ’ שצורך תכנים פיראטיים, מטא הורידה את הספריות בטורנט דרך Anna’s Archive, מעין פיירטביי של אקדמאים וחנונים.
שיטה נוספת היא סריקה וגרידת מידע מאתרים, שירותים ומאגרים ברשת הפתוחה. חברת המעקב הביומטרי Clearview AI גרדה תמונות פנים של אנשים משירותים, אתרים ורשתות חברתיות ובהם לינקדאין, טוויטר, ונמו, יוטיוב ופייסבוק, כדי ליצור מאגר מידע ביומטרי עצום וחפיש על אנשים בכל העולם, ומוכרת גישה למאגר ללקוחותיה, רשויות אכיפה ומודיעין וקבלנים שלהן ברחבי העולם. החברה לא ביקשה רשות מהאתרים או האנשים, הואשמה ונקנסה פעמים רבות במספר מדינות על מעשיה, ואף חתמה על הסכם פשרה בתביעה אזרחית בארה”ב.
החוקר מייקל וויינברג מ-GLAM-E Lab, מעבדת מחקר משותפת של אוניברסיטאות אקסטר הבריטית ו-NYU האמריקאית, פרסם החודש מחקר שכותרתו “האם בוטי-AI מעיפים מורשת תרבותית מהרשת?”. מסקר וראיונות שערך בקרב 43 מוסדות GLAM (גלריות, ספריות, ארכיונים ומוזיאונים), עולה שאיסוף המידע על ידי בוטי-AI פוגע טכנית וכלכלית בשירותים שאותם גופים מספקים.
זחל זחלילינק! זחל זחלילינק! זחל זחלילינק!
הסריקה והגרידה מתבצעות באמצעות תוכנות ובוטים, שפועלים במספר דרכים. הם מתגלצ’ים לאתרים וקופצים מלינק ללינק כמו בני אדם, מתחברים ל-API כמו אפליקציות, ומאתרים גישה ישירה לקבצים של מאגרי המידע כמו האקרים. התוכנות הללו נקראות web crawlers, בעברית זחלן, זוחלה (הצעה של George Apple) או זחל-זחלילינק (תחדיש של גיל בהט); ו-scrapers, שאפשר לקרוא להם גרדים, גורדי רשת (MorphingScience, אביב ברקאי, tzursher) או פשוט גורדות.
אתרי ה-GLAM נועדו לשרת בני אדם, כמו גולש שנכנס לאתר למצוא מספר ספרים למחקר שלו או גולשת שמסתובבת בו כמה דקות כדי להגיע ליצירות שהיא כותבת עליהן תזה. אבל הזחלילינקים והגורדות רוצים את כל המידע בפרק זמן קצר, מציפים את השרתים בבקשות שמצטברות לעתים למיליונים ביום ומעמיסים עליהם עד להאטה ואפילו קריסה, תוך כדי נקיטה באמצעי סיכול חסימות – התעלמות מאיסורי כניסה, פנייה ממאות כתובות IP שונות, הימנעות מהזדהות כבוטים והחלפת שורת ההזדהות לפני כל בקשה (עוד על אמצעי הסיכול בהמשך). 62% ממשתתפי הסקר של GLAM-E Lab חוו עלייה בתעבורת זוחלות-גורדות, ו-16% נוספים מאמינים שאפשר לייחס להן את הגידול בתעבורה שחוו.
(בהיעדר כלים מדוייקים להבדלה בין בוטים לגולשים אנושיים, התעבורה הבוטית משבשת גם את סטטיסטיקות הגלישה, שמשמשות את המוסדות לקבלת החלטות כמו סוגי התכנים שכדאי להשקיע בהם משאבים).
התובנות של המחקר מקבלות אישוש מפרוייקטי וויקיפדיה, שמחזיקים 144 מיליון פריטי מידע ומהווים את מאגר המידע הפתוח הגדול בעולם – מה שהופך אותם לטרף קל למפלצות ה-AI. קרן וויקימדיה שמפעילה את הפרוייקטים דיווחה באפריל השנה שמאז תחילת 2024 חוותה עלייה של 50% בתעבורת הורדות תכני מולטימדיה – רובה מבוטי-AI.
לבעיית כמות הגלישה מתווספת בעיית איכות הגלישה: בני אדם מתעניינים בעיקר בנושאים פופולריים, וערכים נקראים במיוחד משוכפלים לעותקי מטמון בשרתים שקרובים גאוגרפית לגולשים, כך שכל בקשה נוספת שלהם כבר צורכת פחות משאבים. לעומתם, הבוטים “מתעניינים” בנושאים פחות פופולריים, כך שהבקשות שלהם צורכות יותר משאבים, הן בשליחה לשרתי הליבה והן בשכפול עותקי מטמון מיותר.
בוויקיפדיה, 65% מבקשות המידע מבזבזות-המשאבים מגיעות מבוטים, שאחראים על 35% בלבד מהצפיות באתר – אנומליה שמוסברת בכך שהם גורדים גם את תשתיות הפיתוח של וויקיפדיה, כמו כלי מעקב הבאגים ופלטפורמת בדיקת הקוד.
גולשי וויקיפדיה לא חווים בינתיים הפרעות בפעילות השוטפת של האתר, בין השאר כי צוות אמינות האתר מנטר ובמקרה הצורך חוסם תעבורה מוגזמת מזחלילינקים, פעילות שגוזלת גם היא משאבים מהארגון. אבל קשיים נרשמו בהנגשת תכנים בעת התרחשויות היסטוריות ששולחות המוני גולשים אל וויקיפדיה, כמו בעת מותו של נשיא ארה”ב לשעבר ג’ימי קרטר.
עצור! אתה רובוט!
כבר כמה עשורים שזוחלות משמשות מנועי חיפוש כמו גוגל ודאקדאקגואו, אינדקסים כמו יאהו וארכיוני רשת כמו Internet Archive. בימי קדם של אינטרנט איטי ומחירים גבוהים, זוחלות חרוצות מדי הגיעו למקומות נסתרים שגולשים לא היו מצליחים למצוא, שיבשו פעילות של אתרים וניפחו את עלויות האירוח. כדי לפתור זאת הומצא ב-94′, ואושר ב-22′, פרוטוקול הדרת רובוטים (RFC 9309), שמחייב בוטים לציית לקובץ robots.txt, שבו בעל האתר מגדיר איפה אסור להם להסתובב; ולהזדהות ולציין את מטרותיהם בהגדרות ה-user agent שלהם, כך שבעלי שרתים יוכל לחסום כליל בוטים מסויימים.
הבעיה היא שמדובר בפרוטוקול וולונטרי, שחלק מחברות ה-AI מתרשלות ליישם ואחרות מפרות בזדון, כאמור. באמצע 24′ דיווחו מספר כלי תקשורת, ובהם 404 מדיה, וויירד וביזנס אינסיידר, על שורת הפרות כאלו: אנתרופיק בעלת קלוד, OpenAI בעלת צ’טג’יפיטי ופרפלקסטי בעלת בינמי באותו שם התעלמו מרובוטס.טקסט; אנתרופיק גם הכניסה בוטי-AI חדשים לשימוש בלי הרף, כך שבעלי האתרים לא עמדו בקצב עדכון הרובוטס.טקסט והחסימות, והבוטים היו חופשיים לגרוד חופשי.
74.4% ממשיבי סקר גלאם-אי אמרו שהם נוקטים בצעדים אקטיביים למנוע מבוטים גישה בשלל שיטות, ובהן פיירוול וסינון לפי כתובת IP, מיקום גאוגרפי, דומיינים ו-user agent. הם גם סיפרו על התלבטויות לגבי אמצעים כמו דרישת התחברות לאתר עם שם וסיסמה או קפצ’ות למיניהן, שעלולים להבריח משתמשים לגיטימיים, לסכל בוטים “טובים” ורצויים כמו כאלו של מנועי חיפוש ואירכוב (כפי שקרה לרדיט כשחסמו את כל הבוטים מלבד אלו של גוגל), ולפגוע במטרת-העל של הנגשת המידע לכלל הציבור.
הפגיעה ברשת הפתוחה “תפגע לא רק בחברות ה-AI המסחריות, אלא גם בבינה מלאכותית לא-מסחרית ומחקר אקדמי”, הזהירו חוקרים מ-Data Provenance Initiative במחקר [פדף] שבחן 14 אלף אתרים ותיעד עלייה משמעותית בשיעור האתרים שמנסים לחסום בוטי-AI, מ-1% באמצע 23′ ל-5-7% שנה לאחר מכן.
יש מי שמכנים את פעילות בוטי ה-AI “מתקפת DDoS“, והאקר אנונימי אחד אפילו פיתח רושעה שמתנכלת להם בחזרה. היא נקראת על שם הצמח הטורף Nepenthes (כדנית בעברית) ופועלת בשיטה שמקורה בכלים למלחמה בספאם, שנקראת tarpitting (הכנסה לבור זפת). ברגע שבוט-AI מגיע ללינק ל-Nepenthes שהושתל באתר, הרושעה לוכדת אותו במבוך אינסופי של אתרים סטטיים שמובילים זה לזה (אך לא החוצה), ויכולה גם להרעיל את המודל על ידי הזנתו בתכנים שקריים, ג’יבריש וכדומה.
בראיון שנתן לארסטכניקה בינואר סיפר ההאקר שמבין בוטי ה-AI של החברות הגדולות שנפלו בבור הזפת, רק זה של אופןAI הצליח לצאת ממנו. אם הרושעה תמשיך להיות יעילה ותיפרש בהיקפים גדולים, היא עשויה להעלות את מחיר אימון מודלי ה-AI – ואולי לדחוף את חברות ה-AI לכבד מוסכמות רשת, או אפילו לשלם לבעלי מאגרי המידע על השימוש בהם.
“בואו נשיב מלחמה, אפילו אם זה לא יעבוד”, אמר ההאקר. “תהיו בלתי ניתנים לעיכול. תגדלו קוצים”.
מותר לסרוק, אסור להוריד פיראטית [עדכון 2025.05.25]
ביום שני פרסם בית המשפט הפדרלי של מחוז צפון קליפורניה פסיקה חשובה בתביעת זכויות יוצרים שהגישו שלושה סופרים נגד חברת הבינמי אנתרופיק, מפעילת קלוד (Bartz v. Anthropic, 3:24-cv-05417).
אנתרופיק אימנה את המודלים שלה עם מאגר של מיליוני ספרים שבנתה. המאגר הורכב מ-7 מיליון ספרים דיגיטליים שהשיגה בהורדה פיראטית, וספרים נוספים שסרקה מספרי נייר שרכשה יד-שנייה במיליוני דולרים, כשהיא משמידה את עותקיהם הפיזיים בתום הסריקה. החברה גם ניהלה מו”מ לרכישת ספרים מהמו”לים, אך זנחה את המסלול הזה.
השופט וויליאם אלספ פסק כי אימון מודלי בינמי על ספרים מהווה שימוש הוגן תחת חוק זכויות היוצרים, מאחר שמדובר בשימוש טרנספורמטיבי – כזה ששונה מהותית מהיצירה המקורית. בנוגע להשגת הספרים, השופט פסק שסריקת הספרים חוקית, מאחר שמדובר בהעברת ספר שנרכש כדין מפורמט פיזי לפורמט דיגיטלי, ואילו הורדת הספרים בטורנט ושמירתם במאגר הספרים של החברה מהווה עבירה על החוק – גם במקרים שהחברה רכשה בדיעבד עותקים של ספרים שהורידה פיראטית.
איך מדרגים בעברית? ⭐⭐⭐⭐⭐
כשמדרגים במערכות משוב דיגיטליות דוברות אנגלית, הדירוג עולה משמאל לימין, עם כיוון השפה והמספרים: השמאלי ביותר הוא כוכב אחד, הימני ביותר הוא 5 כוכבים.
במערכות דוברות עברית יש בעיה: האם הדירוג עולה עם כיוון המספרים, משמאל לימין, או בכיוון השפה העברית, מימין לשמאל?
דרך מקובלת לסמן את כיוון הדירוג היא להציג את הציון הממוצע, כשהכוכבים המלאים בצד הנמוך והכוכבים החצי-ריקים או ריקים לגמרי בצד הגבוה. ככה זה נראה באמזון:
אבל אם המערכת לא רוצה להציג את הדירוג הקיים – למשל, כשהיא מבקשת מהמשתמשת לדרג את חוויית השירות שלה, תסריט שבו אין רלוונטיות לדירוג שאנשים אחרים נתנו – צריך למצוא תצוגה חלופית.
פתרון אחד הוא למלא את הכוכבים כשהמשתמשת מרחפת מעליהם עם הסמן, כשהכוכבים נצבעים מהנמוך ביותר ועד לזה שהמשתמשת מרחפת מעליו – ואז זה בדיוק כמו בתצוגה של אמזון. חסרונות: המשתמשת לא יודעת מה הכיוון עד שהיא מזיזה את הסמן; השיטה לא תעבוד במערכות ללא סמן, כמו בסלולר.
פתרון אחר הוא להכניס מספרים לתוך הכוכבים. חסרונות: מייתר את הכוכבים – אפשר להסתפק במספרים בלי כוכבים; לא אסתטי.
פתרון מוצלח הוא להציג את הכוכבים עצמם בגודל עולה עם כיוון העלייה בדירוג. נתקלתי בו בסקר שירות לקוחות של סלקום:
עכשיו שמישהו ימצא פתרון לבעיה המהותית של מערכות דירוג 5 כוכבים: אם אי-אפשר לתת אפס כוכבים, בפועל זו מערכת של 4 כוכבים.
שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
🤑 הקריפטו-מטבע ביטקוין הבטיח עולם חדש מופרע של מטבע חופשי משליטת מדינות, מוגן מאינפלציה ומאפשר עיסקאות בטוחות באנונימיות מירבית. אז הבטיח. בפודקאסט “סייברסייבר” אנחנו מראים איפה הוא לא עמד במילתו – ויש גם כתבה מפורטת בנושא. בונוס: סיפור על האקר שגנב מונרו מנאו-נאצים אמריקאים.
סייברסייבר ע06פ09:
📦 אמזון תפחית את כמות האריזות שלה ותשלח 11% מהפריטים באריזתם המקורית, ללא תוספת אריזה ממותגת של אמזון, מה שיחסוך זמן ועבודה במחסנים, משקל במשלוחים ואשפה בבתי הלקוחות. אבל היא גם תחשוף את הפריטים שנרכשו לכל מי שרואה את החבילה, מה שיוצר בעיית פרטיות ומקל על פיראטי-מרפסות, הפושעים שגונבים חבילות ממרפסות קדמיות של אנשים, להחליט אם המוצר שווה את הסיכון.
🚆 פולין משמשת צומת תעבורה לוגיסטי חשוב להעברת נשק מערבי לאוקראינה, אז האקרים פרו-רוסים שידרו אותות שווא לרכבות באזור העיר שצ’צ’ין ושיבשו את תנועתן של כ-20 רכבות בסופשבוע אחד. הם גם חדרו למערכת הכריזה והשמיעו נאומים של פוטין ואת המנון רוסיה. משטרת פולין עצרה שני חשודים, אבל הפירצה, שניצולה מצריך משדר רדיו וקירבה לרכבת, תיסגר רק בשנה הבאה, כשפולין תעבור למערכת האיתות המוצפנת GSM-Railway.
🛒 האקרים מרושעים השתלטו מרחוק על מקרר בסניף של שופרסל, כיבו אותו והרסו סחורה בעשרות אלפי שקלים. אנחנו לא יודעים איך, אבל כבר ב-2019 התרענו מפני מקררים תעשייתיים, שמשמשים במרכולים, בתי חולים ומעבדות מחקר רפואי, שמשתמשיהם לא שינו את פרטי ההתחברות שקבע היצרן כברירת מחדל (בסגנון admin:admin).
🏺 יועץ לממשל מישיגן השתמש בשיטת הצפנה פרימיטיבית אך יעילה להסתיר תכתובות על זיהום עופרת במי השתייה במדינה: הוא כתב הודעה באנגלית באותיות יווניות, כך שלא יעלו בחיפוש מסמכים במסגרת בקשות חופש מידע.
האזינו לסייברסייבר בפלטפורמות הסטרימינג השונות • כל הפרקים וסיפורים נוספים באתר סייברסייבר • חדשות סייברסייבר בטוויטר ובטלגרם
צרו קשר 📧 cyber@cybercyber.co.il 💬🗣️ הודעות קוליות וטקסט: סיגנל/וואטסאפ/טלגרם 055-277-6766
🪙 סייברסייבר הוא פודקאסט על האקרים ומאפים עם נעם רותם ועידו קינן 🛠️ מופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, מעבדות סייברסייבר לאבז וחדר 404
ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
“פיג’מת תחרה שחורה, חצאית מאוד קצרה, הדבר הכי חשוב, עכשיו פיג’מת התחרה הזאת רטובה לגמרי” הוא משפט הפתיחה של “ארכיטקטורת ברקוד משמש” של הסופר.ת Ha Phuong Nga. בשבוע שעבר הוא היה אחד מ-100 הספרים הדיגיטליים הנמכרים ביותר בקינדל בסוגת בני נוער ומבוגרים-צעירים (YA). לצדו ישבו ברשימה עוד כמה עשרות ספרים שהמשותף להם לא היה קו העלילה, האיכות הספרותית או היעדרה, אלא זהות הסופרת: במ”ג – בינה מלאכותית גנרטיבית. דיברתי על כך היום ב”מה שכרוך” עם מיה סלע ויובל אביבי – כאן מנקודתזמן 17:23
להמשך קריאהפסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
ארכיון האינטרנט סורק ומדגטץ ספרים מודפסים ומשאיל אותם כספרים דיגיטליים. 4 מו”לים מהגדולים בארה”ב תבעו וניצחו, בפסיקה שנותנת למו”לים הרבה יותר מדי כוח ושליטה על ספרים דיגיטליים, כולל היכולת לצנזר אותם או למנוע את השאלתם כליל. התראיינתי על כך בתוכנית “מה שכרוך” עם מיה סלע ויובל אביבי בכאן תרבות
להמשך קריאהתומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
בעל בית הקפה התל-אביבי נינה סילק את השחקנית, הדוגמנית ופרזנטורית ההפיכה המשפטית נטלי דדון בגלל תמיכתה בהפיכה, כשהוא מכנה אותה “פרחה”, כך לטענתה בסרטון אינסטגרם שמתעד חלק מהשיחה. על פניו מדובר בעבירה על החוק נגד אפליה, שאוסר על בעלי עסקים להפלות לקוחות. אולם אם מוביל ההפיכה ח”כ שמחה רוטמן, חברתו למפלגת הטרלול הרגרסיבי אורית סטרוק ומפלגת הדרת הנשים “יהדות התורה” יקבלו את מבוקשם, החוק יאפשר להפלות אנשים על בסיס מניעת פגיעה באמונה דתית.
האם נטלי דדון סורבה להיכנס לבית קפה בת"א בגלל הדעות הפוליטיות שלה?@natalydadonn pic.twitter.com/8rUPzhSboG
— 🟢or keren (@Wq0oQJmUSfZunt5) April 30, 2023
בתגובה לסילוקה של דדון, החליטו כמה מהמתגלצ’ים לבצע מתקפת שנמוך דירוג על בית הקפה – הענקת דירוג נמוך בפלטפורמות החברתיות, לעתים בליווי דברי הסבר. אלא שחלקם תוקפים את בית הקפה הלא-נכון, “נינה קפה בחגור”. נינה קפה בחגור משיבים לביקורות הגולשים, מבהירים שהם לא בית הקפה האמור ומבקשים מהם למחוק את הדירוגים הנמוכים.
יעילות מתקפות שנמוך דירוג מוטלת בספק, משום שהיא מחייבת שהלקוחות הפוטנציאליים יבדקו דירוג לפני שהם פוקדים את המקום. לפי המתגלץ’ בועז ארד, בית הקפה התל-אביבי מדורג נמוך כבר מזמן, והוא הציג דירוגים נמוכים וביקורות זועמות שפורסמו לפני 7 חודשים ושנה. “ברוכה הבאה למועדון, נטלי”, כתב ארד. “בפעם הבאה מומלץ להציץ בביקורות בגוגל”.
אז מתברר שבית הקפה שסירב לנטלי דדון כניסה הוא קפה נינה בשבזי. ברוכה הבאה למועדון, נטלי. בפעם הבאה מומלץ להציץ בביקורות בגוגל. pic.twitter.com/vggBnZtsQo
— Boaz Arad 博雅 (@aradboaz) April 30, 2023
אומת הרשת הישראלית ביצעה בעבר מתקפות שינמוך דירוג על רשת אגאדיר בגלל קמפיין סקסיסטי, ההמבורגריה איוו בגלל ההתעללות שבתעשיית הבשר, והשרה מירי רגב שהעלילה על “שוברים שתיקה” שהם מורידים לה את הדירוג וביקשה מהמתגלצ’ים להעלותו, מה שכמובן גרם לכך שהדירוג שלה ירד עד ל-1.7 מתוך 5 כוכבים והיא נאלצה להסיר את האפשרות לדרג אותה.
ספל של יום חדש
לציון ההסכם הקואליציוני ההיסטורי שנחתם אתמול ובו לראשונה מפלגה ערבית חברה רשמית בקואליציה, אליה האבמן מציע למכירה ספלים וחולצות (גברים ונשים) עם הדפס חתימות החותמים. מעניין אם המסמך הפשוט הזה, שנראה שהוכן במעבד תמלילים והודפס במדפסת, יעבור קנוניזציה דומה לזו של סמל כמו חתימות חברי מועצת העם על מגילת העצמאות, שנכתב על קלפים על ידי קליגרף.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
