איך מדרגים בעברית? ⭐⭐⭐⭐⭐
כשמדרגים במערכות משוב דיגיטליות דוברות אנגלית, הדירוג עולה משמאל לימין, עם כיוון השפה והמספרים: השמאלי ביותר הוא כוכב אחד, הימני ביותר הוא 5 כוכבים.
במערכות דוברות עברית יש בעיה: האם הדירוג עולה עם כיוון המספרים, משמאל לימין, או בכיוון השפה העברית, מימין לשמאל?
דרך מקובלת לסמן את כיוון הדירוג היא להציג את הציון הממוצע, כשהכוכבים המלאים בצד הנמוך והכוכבים החצי-ריקים או ריקים לגמרי בצד הגבוה. ככה זה נראה באמזון:
אבל אם המערכת לא רוצה להציג את הדירוג הקיים – למשל, כשהיא מבקשת מהמשתמשת לדרג את חוויית השירות שלה, תסריט שבו אין רלוונטיות לדירוג שאנשים אחרים נתנו – צריך למצוא תצוגה חלופית.
פתרון אחד הוא למלא את הכוכבים כשהמשתמשת מרחפת מעליהם עם הסמן, כשהכוכבים נצבעים מהנמוך ביותר ועד לזה שהמשתמשת מרחפת מעליו – ואז זה בדיוק כמו בתצוגה של אמזון. חסרונות: המשתמשת לא יודעת מה הכיוון עד שהיא מזיזה את הסמן; השיטה לא תעבוד במערכות ללא סמן, כמו בסלולר.
פתרון אחר הוא להכניס מספרים לתוך הכוכבים. חסרונות: מייתר את הכוכבים – אפשר להסתפק במספרים בלי כוכבים; לא אסתטי.
פתרון מוצלח הוא להציג את הכוכבים עצמם בגודל עולה עם כיוון העלייה בדירוג. נתקלתי בו בסקר שירות לקוחות של סלקום:
עכשיו שמישהו ימצא פתרון לבעיה המהותית של מערכות דירוג 5 כוכבים: אם אי-אפשר לתת אפס כוכבים, בפועל זו מערכת של 4 כוכבים.
שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
🤑 הקריפטו-מטבע ביטקוין הבטיח עולם חדש מופרע של מטבע חופשי משליטת מדינות, מוגן מאינפלציה ומאפשר עיסקאות בטוחות באנונימיות מירבית. אז הבטיח. בפודקאסט “סייברסייבר” אנחנו מראים איפה הוא לא עמד במילתו – ויש גם כתבה מפורטת בנושא. בונוס: סיפור על האקר שגנב מונרו מנאו-נאצים אמריקאים.
סייברסייבר ע06פ09:
📦 אמזון תפחית את כמות האריזות שלה ותשלח 11% מהפריטים באריזתם המקורית, ללא תוספת אריזה ממותגת של אמזון, מה שיחסוך זמן ועבודה במחסנים, משקל במשלוחים ואשפה בבתי הלקוחות. אבל היא גם תחשוף את הפריטים שנרכשו לכל מי שרואה את החבילה, מה שיוצר בעיית פרטיות ומקל על פיראטי-מרפסות, הפושעים שגונבים חבילות ממרפסות קדמיות של אנשים, להחליט אם המוצר שווה את הסיכון.
🚆 פולין משמשת צומת תעבורה לוגיסטי חשוב להעברת נשק מערבי לאוקראינה, אז האקרים פרו-רוסים שידרו אותות שווא לרכבות באזור העיר שצ’צ’ין ושיבשו את תנועתן של כ-20 רכבות בסופשבוע אחד. הם גם חדרו למערכת הכריזה והשמיעו נאומים של פוטין ואת המנון רוסיה. משטרת פולין עצרה שני חשודים, אבל הפירצה, שניצולה מצריך משדר רדיו וקירבה לרכבת, תיסגר רק בשנה הבאה, כשפולין תעבור למערכת האיתות המוצפנת GSM-Railway.
🛒 האקרים מרושעים השתלטו מרחוק על מקרר בסניף של שופרסל, כיבו אותו והרסו סחורה בעשרות אלפי שקלים. אנחנו לא יודעים איך, אבל כבר ב-2019 התרענו מפני מקררים תעשייתיים, שמשמשים במרכולים, בתי חולים ומעבדות מחקר רפואי, שמשתמשיהם לא שינו את פרטי ההתחברות שקבע היצרן כברירת מחדל (בסגנון admin:admin).
🏺 יועץ לממשל מישיגן השתמש בשיטת הצפנה פרימיטיבית אך יעילה להסתיר תכתובות על זיהום עופרת במי השתייה במדינה: הוא כתב הודעה באנגלית באותיות יווניות, כך שלא יעלו בחיפוש מסמכים במסגרת בקשות חופש מידע.
האזינו לסייברסייבר בפלטפורמות הסטרימינג השונות • כל הפרקים וסיפורים נוספים באתר סייברסייבר • חדשות סייברסייבר בטוויטר ובטלגרם
צרו קשר 📧 cyber@cybercyber.co.il 💬🗣️ הודעות קוליות וטקסט: סיגנל/וואטסאפ/טלגרם 055-277-6766
🪙 סייברסייבר הוא פודקאסט על האקרים ומאפים עם נעם רותם ועידו קינן 🛠️ מופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, מעבדות סייברסייבר לאבז וחדר 404
ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
“פיג’מת תחרה שחורה, חצאית מאוד קצרה, הדבר הכי חשוב, עכשיו פיג’מת התחרה הזאת רטובה לגמרי” הוא משפט הפתיחה של “ארכיטקטורת ברקוד משמש” של הסופר.ת Ha Phuong Nga. בשבוע שעבר הוא היה אחד מ-100 הספרים הדיגיטליים הנמכרים ביותר בקינדל בסוגת בני נוער ומבוגרים-צעירים (YA). לצדו ישבו ברשימה עוד כמה עשרות ספרים שהמשותף להם לא היה קו העלילה, האיכות הספרותית או היעדרה, אלא זהות הסופרת: במ”ג – בינה מלאכותית גנרטיבית. דיברתי על כך היום ב”מה שכרוך” עם מיה סלע ויובל אביבי – כאן מנקודתזמן 17:23
להמשך קריאהפסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
ארכיון האינטרנט סורק ומדגטץ ספרים מודפסים ומשאיל אותם כספרים דיגיטליים. 4 מו”לים מהגדולים בארה”ב תבעו וניצחו, בפסיקה שנותנת למו”לים הרבה יותר מדי כוח ושליטה על ספרים דיגיטליים, כולל היכולת לצנזר אותם או למנוע את השאלתם כליל. התראיינתי על כך בתוכנית “מה שכרוך” עם מיה סלע ויובל אביבי בכאן תרבות
להמשך קריאהתומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
בעל בית הקפה התל-אביבי נינה סילק את השחקנית, הדוגמנית ופרזנטורית ההפיכה המשפטית נטלי דדון בגלל תמיכתה בהפיכה, כשהוא מכנה אותה “פרחה”, כך לטענתה בסרטון אינסטגרם שמתעד חלק מהשיחה. על פניו מדובר בעבירה על החוק נגד אפליה, שאוסר על בעלי עסקים להפלות לקוחות. אולם אם מוביל ההפיכה ח”כ שמחה רוטמן, חברתו למפלגת הטרלול הרגרסיבי אורית סטרוק ומפלגת הדרת הנשים “יהדות התורה” יקבלו את מבוקשם, החוק יאפשר להפלות אנשים על בסיס מניעת פגיעה באמונה דתית.
האם נטלי דדון סורבה להיכנס לבית קפה בת"א בגלל הדעות הפוליטיות שלה?@natalydadonn pic.twitter.com/8rUPzhSboG
— 🟢or keren (@Wq0oQJmUSfZunt5) April 30, 2023
בתגובה לסילוקה של דדון, החליטו כמה מהמתגלצ’ים לבצע מתקפת שנמוך דירוג על בית הקפה – הענקת דירוג נמוך בפלטפורמות החברתיות, לעתים בליווי דברי הסבר. אלא שחלקם תוקפים את בית הקפה הלא-נכון, “נינה קפה בחגור”. נינה קפה בחגור משיבים לביקורות הגולשים, מבהירים שהם לא בית הקפה האמור ומבקשים מהם למחוק את הדירוגים הנמוכים.
יעילות מתקפות שנמוך דירוג מוטלת בספק, משום שהיא מחייבת שהלקוחות הפוטנציאליים יבדקו דירוג לפני שהם פוקדים את המקום. לפי המתגלץ’ בועז ארד, בית הקפה התל-אביבי מדורג נמוך כבר מזמן, והוא הציג דירוגים נמוכים וביקורות זועמות שפורסמו לפני 7 חודשים ושנה. “ברוכה הבאה למועדון, נטלי”, כתב ארד. “בפעם הבאה מומלץ להציץ בביקורות בגוגל”.
אז מתברר שבית הקפה שסירב לנטלי דדון כניסה הוא קפה נינה בשבזי. ברוכה הבאה למועדון, נטלי. בפעם הבאה מומלץ להציץ בביקורות בגוגל. pic.twitter.com/vggBnZtsQo
— Boaz Arad 博雅 (@aradboaz) April 30, 2023
אומת הרשת הישראלית ביצעה בעבר מתקפות שינמוך דירוג על רשת אגאדיר בגלל קמפיין סקסיסטי, ההמבורגריה איוו בגלל ההתעללות שבתעשיית הבשר, והשרה מירי רגב שהעלילה על “שוברים שתיקה” שהם מורידים לה את הדירוג וביקשה מהמתגלצ’ים להעלותו, מה שכמובן גרם לכך שהדירוג שלה ירד עד ל-1.7 מתוך 5 כוכבים והיא נאלצה להסיר את האפשרות לדרג אותה.
ספל של יום חדש
לציון ההסכם הקואליציוני ההיסטורי שנחתם אתמול ובו לראשונה מפלגה ערבית חברה רשמית בקואליציה, אליה האבמן מציע למכירה ספלים וחולצות (גברים ונשים) עם הדפס חתימות החותמים. מעניין אם המסמך הפשוט הזה, שנראה שהוכן במעבד תמלילים והודפס במדפסת, יעבור קנוניזציה דומה לזו של סמל כמו חתימות חברי מועצת העם על מגילת העצמאות, שנכתב על קלפים על ידי קליגרף.
🛋️ איקאה ישראל, ככה לא מרכיבים מסחר אלקטרוני
נועם חמו
מפתח אלן 🖼️ Mika Baumeister
פריצתה הפתאומית של מגיפת הקורונה העולמית הציפה והדגישה כמעט בין-רגע בעיות מערכתיות רבות, שהיינו מודעים להן, אך הזנחנו, כחברה, מסיבות אלו ואחרות; ובמקביל הוסיפה עומס כבד על כל נקודות החולשה בכל התחומים שהוזנחו ולא קודמו, על כל הנושאים הציבוריים ששכבו אצל כולנו בתודעה, אך לא היו במצב נואש מספיק כדי לדרוש תשומת לב מיידית.
פתאום, המשבר אילץ אותנו לטפל בכל התחומים המוזנחים בבת אחת. זה נכון למערכת החינוך, שאינה מתגמלת מורים כראוי כבר שנים רבות וסובלת מצפיפות רבה בכיתות; למערכת הרפואה, אשר קורסת ממחסור בכח אדם, במיטות אשפוז וציוד רפואי בימים כתיקונם, מערכת שבה הרופאים נשחקים במשמרות קשות וארוכות; ולתשתיות התקשורת בארץ, שלא שודרגו כבר שנים, ובמקום שתהיה כבר פריסה ארצית של סיבים אופטיים, המדינה כולה מצאה את עצמה מנהלת עסקים שלמים ושנת לימודים בתקשורת וידאו מקרטעת על קו 40 מ”ב עם קצב העלאה מהנמוכים בעולם המערבי.
וזה נכון גם למסחר אלקטרוני. המגזר העסקי נאלץ להגיב במהירות ולהסתגל למציאות חדשה: אנשים פחות יוצאים מהבית, שומרים על מרחק זה מזה, מקפידים יותר על הגיינה. מסעדות, למשל, התחילו להסתמך על משלוחים וטייק-אווי. חנויות נאלצו לחסום את הכניסה ולעבור לשירות אישי על דלפק שמוצב מחוץ לדלת. חנויות עברו ממכירות פיזיות לאונליין. וכאן התגלתה חולשתו של המסחר המקוון בישראל.
אל תירו בשליח – אתם תצטרכו לרדת כי הוא לא מצא חניה
כבר שנים שישראלים רבים קונים דרך קבע בחו”ל באמצעות אמזון, עליאקספרס, אסוס, נקסט ודומיהם, ומתרגלים לחווית קנייה קלה ונעימה של מציאת מוצר מתאים בקלות ובמחיר זול, תשלום עבורו במהירות וקבלתו עד הבית תוך שבוע-שבועיים (כשחלק הארי של זמן ההמתנה באדיבות דואר ישראל). מעטים העסקים הישראליים שעשו את המעבר ובנו לעצמם תשתיות מסחר אלקטרוני טובות, נוחות, יציבות ויעילות כמו של המתחרות בחו”ל. כמובן שלא כל עסק יכול. עסקים קטנים ומשפחתיים יזדקקו להרבה עזרה ותמיכה ושירותים חיצוניים שיאפשרו להם הקמת חנות, אבל עבור רשתות שיווק בינוניות ומעלה, הדבר מתבקש.
עם זאת, מחוויית הקניות שלי אני יכול להעיד שכמעט כל נסיון להזמין מחנות ישראלית מקוונת היה כרוך במידה כלשהי של אכזבה: אתר אינטרנט שלא עובד כמו שצריך, חיפוש גרוע שמקשה לאתר מוצרים, דפי מוצר עם פרטים חסרים, תמונות גרועות או לא מייצגות, פריטים שמופיעים כקיימים במלאי אבל בעצם אינם זמינים, טפסי הזמנה שדורשים פרטים מיותרים או מחזירים שגיאות ללא הסברים, משלוח שלא יצא שבועיים אחרי ההזמנה כי “עומס”, כשבזמן הזה כבר יכולתי להזמין ולקבל את אותו מוצר מחו״ל. גם חוויית השליחים לא נעימה (והיא מתרחשת כמובן גם בעת קנייה מחו”ל): מגיעים ללא התראה, מתקשרים פעם אחת והולכים, “אין לי איפה לחנות, רד למטה לקחת” ועוד.
אחרי כל זה, מקבלים את המוצר סוף סוף, ומגלים שזה לא הצבע הנכון, או לא הדגם המדוייק שהזמנתי, ובמקום להגיע בקופסת קרטון שאפשר לפתוח בקלות, המוצר מגיע עטוף בשמונה שכבות של נייר פצפצים שלוקח שעה להסיר תוך סכנה לפגוע במוצר שבפנים. שלא לדבר על חוויית השירות במקרים בהם יש בעיה בהזמנה, והפער העצום בין רמת השירות בארץ לרמת השירות בחו”ל. בחנויות בחו”ל יחליפו בקלות, יתנו החזרים כספיים, יעשו שמיניות באוויר כדי שהלקוח יהיה מרוצה, כי מבינים שכך יחזור שוב. בארץ, חובת ההוכחה היא על הלקוח, והוא זה שצריך לעשות שמיניות כדי להחזיר מוצר או לקבל פיצוי.
יש חריגים בודדים, אבל החוויה הרווחת היא לא טובה. מצב זה גורם לכך שיותר ויותר ישראלים מעדיפים הזמנת פריטים מחו”ל – שמלכתחילה זולים יותר במקרים רבים. הדבר פוגע במצב התוצר והכלכלה בארץ.
אתר איקאה? זה מורכב
ואז הגיעה הקורונה. וכמו בתחומי החינוך, הבריאות והתקשורת, גם המסחר המקוון הואר בזרקור לא מחמיא, שחשף את כל המגרעות והגביר אותן. פתאום החנויות לא יכולות לפתוח, פתאום מי שאין לו חנות אונליין לא יכול להתקיים, פתאום מוצר שלא זמין לרכישה אונליין – קשה או בלתי אפשרי להשיגו. התלות ביכולת של חנויות למכור מוצרים ברשת הפכה גדולה יותר. התלות ברמת השירות שלהם גבוהה. ועם כל הבעיות, יש עדיין שחקנים גדולים, שלא להגיד ענקיים, שאפילו לא נכנסו למגרש.
איזו דוגמא טובה יותר מאיקאה. רבים מאיתנו מנצלים את זמן הסגר כדי לשפר את סביבת המחייה שלנו, שבה אנחנו מבלים עכשיו יותר זמן מתמיד. אנשים עדיין עוברים דירה, חלק צריכים משרד ביתי שלא היו צריכים בעבר, ואיקאה, היעד המועדף לריהוט זול במגוון רחב – לא זמינה.
צלחת איקאה שבורה 🖼️ PublicDomainPictures
כולנו ראינו מה קרה כשאיקאה פתחו אחרי הסגר הראשון – תורי ענק, עומס מטורף, צפיפות, וכמובן, הדבקות. ועכשיו מתראיין מנכ”ל איקאה בתקשורת, ומתלונן שלא נותנים לו לפתוח, שהוא מספק ציוד חיוני, שיעשה מה שאפשר לעמוד בתנאי התו הסגול. והשאלה בפי כולם – האם איקאה תפתח או לא תפתח? מתי נוכל להכנס לרכבינו ולהגיע למקדש השבבית האירופאית הדחוסה ולשפר את ביתנו קמעה?
אבל בין שלל הכתבות והביקורות על איקאה ישראל לאחרונה, ההתייחסות לנוכחות שלה ברשת הייתה שולית ונדירה.
האתר של איקאה ישראל גרוע כבר שנים. החיפוש נותן תוצאות לא רלוונטיות וצריך לדייק מאוד במונח החיפוש כדי לקבל תוצאות – כלומר, לדעת בדיוק מה אתם מחפשים, כאילו מדובר במנוע החיפוש אלטה ויסטה של הניינטיז ולא בגוגל של ימינו. מוצר עלול להופיע שמונה פעמים כמוצרים נפרדים בגלל שהוא זמין בשמונה צבעים שונים, במקום להופיע בדף אחד שמראה את כל הגרסאות.
המוצר גם מופיע בעשר וריאציות שונות עם פיסות ריהוט אחרות ללא סיבה ברורה. ניתן למצוא רק עומק ואורך, אבל לא רוחב – כנראה מדובר במוצר דו-ממדי. ישנה רשימת קניות, אשר פעם היה אפשר לשלוח לעצמכם במייל, אבל אפשרות זו בוטלה. היום, אפשר לחזור לרשימה רק באתר, אבל האתר יזרוק אתכם החוצה תוך רבע שעה של חוסר פעילות, ותצטרכו להכניס שוב את פרטי המשתמש.
על היישומון של איקאה ישראל אין לי ולו מילה רעה אחת. הוא לא קיים.
יחידת אחסון EKET באתר איקאה ישראל. למה כל כך הרבה וריאציות אקראיות במחירים שונים?
עומק ואורך זה נחמד. מה עם רוחב?
תוצאות ראשונות לחיפוש “ריהוט גן”. החיפוש מתעלם מהמילה גן ומציג ריהוט כללי
וגולת הכותרת: הזמנה אונליין, כמו בחו”ל. אין.
כמיטב המסורת הישראלית, כדי לסמן ״וי״ על החנות האלקטרונית, וכעלה תאנה להעדר טכנולוגיה, הדביקו באתר כפתור צהוב גדול בתפריט הראשי, ״לרכישה אונליין״, שמפנה לאתר צד-שלישי של חברת שפע, ובזאת פטרו עצמם ממתן מענה אמיתי שהולם את התקופה בה אנו חיים – וגם את זו שחיינו בה לפני המגיפה.
כרית נוי עם הדפס של דובת פנדה. בשביל זה תצטרכו להגיע לחנות הפיזית, לכשתיפתח
כדי להזמין אונליין מאיקאה ישראל צריך לגלוש לאותו אתר צד-שלישי, שם צריך לשלם 250 שקל משלוח לפחות. זוהי לא באמת חנות איקאה מקוונת, או אלטרנטיבה לגיטימית לרכישת המוצרים. זו אופציה שבנויה ללקוחות מוסדיים שקונים הרבה ריהוט, או ללקוחות פרטיים שרוצים לחדש את כל המטבח או את הסלון. אבל לקנות סט סכו”ם, מנורה או כרית נוי עם הדפס של דובת פנדה והגור שלה? בשביל זה תצטרכו להגיע לחנות הפיזית.
אם זה לא גרוע מספיק, האתר לא מאפשר רכישה בשבת. יש לכם זמן בסופ”ש לעבוד קצת על הבית בתום שבוע עבודה עמוס? תצטרכו לחכות ליום ראשון. מסתבר שהשרת התחזק ועכשיו הוא שומר שבת.
כותבת Adi Cohen Kaplan בדף שלנו: “הי איקאה! תקשיבו רגע… זה יום שבת, והבנאדם רוצה לקנות אונליין באיקומרס שלכם פריטים…
Posted by הפורום החילוני on Saturday, November 14, 2020
בלונדון הייאוש נעשה יותר כסא נוח
קפיצה קטנה לאתרי איקאה בחו”ל חושף פערים עצומים: מידות מדוייקות, תמונות רבות ובאיכות גבוהה, רשימת מועדפים, ביקורות מוצר, כל צבעי המוצר מוצגים בדף אחד, חיפוש לפי תמונה ועוד. באתר איקאה ארה”ב מציגים מידע מלא על איך המוצר ארוז: כמה אריזות, מה גודלן ומשקלן. עוזר לתכנן אם צריך משלוח או שהמוצר יכול להכנס באוטו.
אתר איקאה ארה”ב – רואים את מגוון צבעי המוצר, ביקורות קונים, וכמובן הוספה לסל
מידע על אריזת המוצר באתר איקאה ארה”ב
אתר מסחר טוב מזה אני מגלף לך מבננה
לו אני הייתי בדירקטוריון הזכיין הישראלי, או במפקדת החברה אי-שם בשוודיה, הייתי נוזף בכל שרשרת הניהול הישראלית. הייתי עושה זאת עוד לפני הקורונה, בגלל האתר הגרוע שמציג את החברה כחובבנית ומפגרת טכנולוגית. אבל עכשיו, בתקופת קורונה? הייתי מחליף את כולם. בעליאקספרס.
אנחנו נמצאים כבר 8 חודשים לתוך המגפה והסגרים, ואף אחד לא חשב לרגע שאולי שווה להשקיע קצת מאמץ בחנות מקוונת ראויה. כזו שבה אפשר לקבל את כל המידע והתמונות לכל הפריטים שבמלאי, לעשות החלטה מושכלת, ולקבל את המוצרים לבית תוך מספר ימים במחירי משלוח שתואמים את הגודל והכמות. תחשבו כמה עובדים זה היה יכול להחזיר מחל״ת. כמה זה היה משפר את חוויית השירות והקנייה של החברה. איך זה היה גורם לאיקאה בישראל להיתפס כחברה מתקדמת במאה ה-21 ולא תקועה אי שם בעבר. מנקודת מבטה של החברה, זה כנראה גם היה מונע הפסדים כלכליים עצומים. במקום זה, קיבלנו ריב מתוקשר, שבו המנכ״ל מתקרבן, מאשים את הממשלה וצועק על משרד הבריאות.
כנראה כתוצאה מהביקורת הציבורית על עלות המשלוח, באתר שפע הוסיפו בימים האחרונים גם אופציה לאיסוף הזמנה מהחנות, ״curbside pickup”, כמו זה שנהוג בארה”ב, שם מזמינים מראש ורק באים לאסוף את ההזמנה בלי להכנס לחנות. אך כמובן, מאוד מורגש עד כמה זהו טלאי. האתר מבקש לדעת באיזה עיר אתם, ואוטומטית משייך אתכם לאחד מסניפי הרשת, במקום לתת אפשרות פשוט לבחור סניף מועדף לאיסוף. בתום ההזמנה אין שום הסבר למה קורה הלאה – כמה זמן זה ייקח, למה אפשר לצפות. בשיחה עם שירות הלקוחות הבנתי גם שמרגע שמודיעים ללקוח שההזמנה מוכנה, יש לו 24 שעות לאסוף את המוצרים. מסתבר שאיקאה מנהלים את הלקוחות כמו רס״ר בצבא. 24 שעות, זוז!
עכשיו באים?
למרות שממש מתחשק לי להחליף את ארונות המטבח שלי בתקופת קורונה, אני אומר בצער – איקאה צריכה להשאר סגורה. כמות האנשים שסניף של איקאה מושך אליו, לא שקולה למקסטוק ולא לאייס, שלשניהם עשרות סניפים מקומיים בארץ. להערכתי, גם היקף הכסף וההכנסות של איקאה לא שקול לזה של הרשתות האמורות, מה שהופך את חוסר ההשקעה שלהם באתר סחר הולם לעוד יותר תמוה.
מעוניינים להמשיך לפעול ולהרוויח בתקופת הקורונה? מעוניינים לתת שירות וחווית קנייה מעולים ללקוחותיכם? תהיו יצירתיים, תגיבו מהר, תתקדמו למאה ה-21. אבל קודם תתקדמו למאה ה-20.
נועם חמו הוא מעצב חווית משתמש עבור מוצרים דיגיטליים. אפשר לדבר איתו באימייל
📜 איך קוראים היום? 📻 ראיון ב”מה שכרוך” בכאן תרבות
טכנולוגית קריאה ותיקה עדיין נמצאת איתנו. קוראים לה ספר (הרטרונים המקובל הוא “ספר פיזי”/”ספר נייר”). האותיות מודפסות על דפי נייר, שכרוכים יחד לפי הסדר. בבתי כנסת אפשר למצוא גירסה שונה של אותו רעיון – במקום דפי נייר מידפדפים – מגילה מתגלגלת. צעירים קוראים היום הרבה יותר מילים, אבל בעיקר על מסכים. אפילו האיבוק, הספר האלקטרוני, נראה מיושן עם הלינאריות הבומרית שלו. הבעיות המובנות בקריאה הן המאמץ הפיזי (תנועת העיניים, החזקת הספר/מסך, דפדוף/גלילה) והאינטלקטואלי (עיבוד, ניתוח, הבנה) הנדרשים, וזמן הקריאה, שיש עליו תחרות מצד תכנים שהולכים ומתרבים.
בלינקיסט הוא שירות גרמני לקיצור ספרי עיון. מי שאין להם זמן לקרוא ספרים שלמים אבל רוצים ללמוד דברים חדשים יכולים לקבל תקצירים – בשום אופן לא חידוש טכנולוגי או אחר, אבל בפורמט של מאמרים מקוונים קצרים שזמינים בכל מקום עם חיבור לרשת. אתרי חדשות רבים נוקטים היום בשיטה של קיצור מאמריהם שלהם – קופסת אמ;לק בראש הכתבה שמביאה את עיקרי המאמר.
כבר בתחילת האלף הוצגו טכנולוגיות לשיפור מהירות הקריאה, באמצעות יישום Rapid Serial Visual Presentation, תפיסה משנות השבעים להצגת מידע חזותי במהירות. דוגמה אחת היא AceReader, שממרקרת טקסט בצהוב, מילה אחרי מילה, בדומה לשיטה המשמשת בשירת קריוקי.
ב-2005 הודגמה תוכנת באדיבאז (BuddyBuzz), שהבטיחה לשפר את קצב הקריאה על גבי הסלולרי באמצעות שינוי הפרדיגמה – במקום להזיז את העיניים מצד לצד ולמעלה-למטה על גבי דף או מסך, העיניים נשארות במקום והמילים הן שזזות; ובמקום כמה מאות מילים בכל דף, רק מילה אחת בכל פעם, שמתחלפת בקצב שהקוראת בוחרת. עשור אח”כ יצא יישומון Spritz, שזמין גם כייסומניה לקריאת טקסט באתרי רשת. לטענת יוצריו, אפשר להגיע מקצב ממוצע של 200 מילים בדקה והבנה של 60% ל-300 מילים בדקה ברמת הבנה של 90%, ולהגיע אפילו ל-1000 ויותר מילים בדקה.
שמיעת טקסטים איטית יותר מקריאה מהירה, אבל מהירה יותר ונוחה יותר לאנשים שמתקשים בקריאה מסיבות שונות – עיוורון, הגבלת ראייה פריפריאלית, דיסלקציה ועוד. ומי שההקראה איטית לה יכולה להשתמש בפיצ’ר שקיים בתוכנות אודיו ופודקאסטים, ולהגביר את קצב ההשמעה בלי לפגוע בפיץ’ של הסאונד. אתרי חדשות מפעילים שירותי הקראה אנושיים (אנשי הספרייה לעיוורים מקליטים כתבות של כלכליסט) וממוחשבים (ישראל היום משתמש בהקראת מכונה באיכות לא רעה).
החפיץ אורקם ריד (OrCam Read) משתמש במצלמה לקרוא טקסטים ממשטחים – שלטי חוצות, תפריטים במסעדות, וגם עיתונים, ספרים ומסכים – וברמוקול להקריא אותו קולית למשתמש.
ספרי אודיו אנחנו מכירים עוד מימי ספרקלטת – היום הם נמצאים בשירותים כמו אודיבל. אפשר להשיג ספרים רבים בגירסת אודיו רשמיות ופיראטיות, בקולות של סופרים, קרייניות מקצועיות, שחקנים וחובבניות שמקליטות את עצמן לאתרים כמו ליבריווקס, שבו מתנדבים מקריאים ספרים שעברו לנחלת הכלל.
Happy Monday! Welcome to #LevarBurtonReads Live! https://t.co/zlSyiPvaAz
— LeVar Burton (@levarburton) April 27, 2020
השחקן לוואר ברטון (ג’ורדי מסטאר טרק ומגיש סדרת הטלוויזיה לעידוד קריאה בקרב ילדים Reading Rainbow), מגיש הסכת בשם LeVar Burton Reads, שבו הוא מקריא פרקים מספרים. בימי הקורונה הוא ביקש לשדר גירסה בהזרמה חיה של ההסכת, וצייץ בטוויטר שהוא נאלץ לחפור במאגרי ספרים בנחלת הכלל כדי לא להפר זכויות יוצרים. מספר סופרים צייצו לו בתגובה שהם מתירים לו להשתמש בסיפוריהם, כולל הסופר ניל גיימן, שצייץ: “יש לך אישור גורף ממני לכל הסיפורים שלי, לוואר”.
You good Sir, are my hero! Sending love to you and yours during these turbulent times. 🙏🏾💜
— LeVar Burton (@levarburton) March 25, 2020
אנשים מספרים סיפורים לילדיהם עוד מלפני המצאת הדפוס, וברשת אפשר למצוא סרטונים שמתעדים הורים שמקריאים לילדיהם, ומאפשרים לילדים של אנשים אחרים ליהנות גם כן. ב-CES 2020 הוצג בוקינו (Bookinou), נגן שמאפשר לאנשים להקליט את עצמם מקריאים ולילדיהם/נכדיהם/אחייניהם לשמוע את ההקראות במקביל לקריאת הספר באמצעות מדבקות שמממשקות בין הספר לגאדג’ט.
ובינות מלאכותיות שעושות דיפ-פייק קולי של אנשים יכולות להקריא סיפורים לילדים בקולות הוריהם העסוקים מבלי שאלו בכלל קראו את הספר. הנה אחת לדוגמה – Lyrebird AI. הנה הדגמה של דיפ פייק קולי של ג’יי זי מקריא המלט, שהוא לא היה מרוצה ממנה:
עוד על ספרים וטכנולוגיה
🌊 צלופחים כן שוכחים
300 צלופחי הגינה שמתגוררים באקווריום סומידה שבטוקיו, יפן, החלו להפגין התנהגות ביישנית, האופיינית בטבע אבל לא במגורים המלאכותיים: הם צוללים ומתחפרים בחול ברגע שהמטפלים מגיעים לבדוק את שלומם ובריאותם.
הצלופחים ושאר החיות באקווריום התרגלו לפרצופי המבקרים שמציצים להם למרחב המחייה. אבל האקווריום סגור למבקרים מאז תחילת מרץ בגלל הקורונה, ומפעילי האקווריום העלו חשש בטוויטר הרשמי: “יצורים באקווריום לא רואים בני אדם מלבד המטפלים, והחלו לשכוח מבני אדם”.
מפעילי האקווריום הציבו השבוע 5 טאבלטים מול קירות הזכוכית של האקווריום, וקוראים לאנשים להתחבר דרך פייסטיים ולשדר את פרצופיהם לצלופחים למשך חמש דקות כל אחד, מהיום ועד יום שלישי. מי שרוצה לבהות בצלופחים מוזמן להתקשר לאחד מחמשת היוזרים – Helpchin001attogmail.Com, Helpchin002attogmail.Com, Helpchin003attogmail.Com, Helpchin004attogmail.Com, Helpchin005attogmail.Com.
(הלשין: שי רינגל)
ה-#Leakud: הלו, משטרה? מישהו מצא אצלנו פירצת אבטחה, תעצרו אותו!
למפלגת הליכוד יש שני מנהגים מגונים:
- לדלוף מידע רגיש דרך פירצות אבטחה
- להתלונן במשטרה על הפירצות שלהם עצמם.
המידע שפרסמתם הינו פריצה לא חוקית לפעילות הליכוד. הנושא טופל ברמת אבטחת המידע. נגיש תלונה במשטרה.
תגובת הליכוד לכתבה “הליכוד דלף מאגר מידע עם פרטים אישיים של מצביעים ויחסם למפלגת השלטון” / חגי עמית, דה-מרקר, 9/9/2019
בדיקות שביצעו חברות סייבר מובילות ששכר הליכוד מצביעות על מתקפה זדונית של גורם חיצוני. הליכוד פועל לאתר את מקור הפעילות העבריינית ויבחן הגשת תלונה למשטרת ישראל.
תגובת הליכוד לחשיפת רן בר-זיק ונעם רותם בסייברסייבר, “הליכוד ממשיך לדלוף את ספר הבוחרים המלא” / עומר כביר, כלכליסט, 16.2.2020
וטרי מהיום, אחרי שבתגובה הראשונה שלהם הם ירו על אוטומט ושלחו את הכתב לקבל את תגובת אלקטור, שלא קשורים לדליפה הנוכחית:
ניסיונות התקיפה הפליליים של אתרי הליכוד מבוצעים ע״י עבריינים שפועלים באופן שיטתי כדי לפגוע בליכוד ובהליך הבחירות. הליכוד הגישה תלונה נוספת למשטרה ואנו מצפים לפעולות מהירות שלה לתפיסת העבריינים
תגובת הליכוד לחשיפת סייברסייבר: ” / עומר כביר, כלכליסט, 22.2.2020
והנה המקרה היחיד שבו התלונה למשטרה היא התשובה הנכונה:
לאחר שאתמול נחשפו בכלכליסט הודעות SMS סותרות שנשלחו לפעילי ליכוד בנוגע לאפליקציית דרבון הבוחרים אלקטור, ממשיך טרול מסתורי להתל בליכודניקים עם הודעות SMS יצירתיות במיוחד: “חברים יקרים, כל תמונותיכם גובו בהצלחה לענן וישותפו בקרוב בין כל הפעילים על מנת ליצור תחושת משפחתיות”, נכתב באחת מהן. מקור בליכוד: “הגשנו תלונה במשטרה”
תגובת גורם בליכוד לפרסום על סמסים מטרילים שנשלחים לכאורה מהמספר שראש הממשלה פרסם: “הסמסים הכוזבים לפעילי הליכוד נמשכים: ‘תשלום של 180 שקל בחודש ייגבה אוטומטית מחשבונכם'” / עומר כביר, כלכליסט, 21.2.2020
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
