פרטים אישיים על שוטרים חשופים באתר ארגון מקצועי, שטוען משום מה שהפירצה כבר לא קיימת

פרטים אישיים של שוטרים, אנשי מג”ב ושב”ס, ופוטנציאלית גם של מתנדבי משמר אזרחי, חשופים באתר ארגון מקצועי ישראלי של כוחות הבטחון, כך חשף מומחה הסייבראבטחה דורון אופק. בארגון מודעים לפירצה וטוענים כי היא נחסמה, אולם החסימה נעשתה בצורה חובבנית והמידע עדיין חשוף ונגיש בקלות. אני לא מפרסם כרגע את שם הארגון כדי לצמצם את הפגיעה בפרטיות השוטרים, עד לחסימת הפירצה.

המידע מגיע מטפסי הצטרפות לארגון, ועל כן מכיל את המידע האישי והמקצועי מפורט שהאנשים מילאו בטפסים הללו – שם מלא בעברית ובאנגלית, תמונה, ת”ז, תאריך לידה, כתובת מגורים, טלפונים (בית, נייד, עבודה, פקס), אימייל, מצב משפחתי, מספר ילדים, שיוך מקצועי (משטרה/מג”ב/שב”ס), מספר אישי, תאריך גיוס, מחוז ומרחב, תאריך פרישה במקרה של גמלאים ופרטי בני זוג שחברים בארגון.

מידע רב כל כך על אדם עלול לשמש גורמים זדוניים לגניבת זהותו ולשימוש בה לביצוע עבירות בטחוניות ופליליות. הגורמים הזדוניים יכולים אף ליצור קשר עם אותו אדם, להתחזות לארגון המקצועי באמצעות הצגת הפרטים שהוא סיפק לארגון ולהוציא ממנו פרטים אישיים נוספים.

העובדה שהקורבנות הפוטנציאליים הם אנשי כוחות הבטחון היא סכנה פוטנציאלית נוספת, משום שהגורמים הזדוניים יוכלו להשתמש במידע כדי להתחזות לשוטרים מול אזרחים ולנצל את הכוח הזה לבצע עבירות חמורות יותר; עוד יוכל המידע לשמש עבריינים להטריד שוטרים ואת בני משפחותיהם.

“מצאתי [את הפירצה] ממש במקרה, וכשהבנתי שאני מסתכל על משהו שאני לא אמור לראות אז התחלתי להרים דגלים”, אמר לי אופק, שדיווח בקבוצות סייבראבטחה על איתור מאות רשומות של שוטרים וגמלאי משטרה. “אתמול, ממש במקרה, גיליתי אתר שכל המידע בו היה חשוף, והוא החזיק מידע פרטי /אישי (שמוגן מכוח חוק הגנת הפרטיות) על כמות מאד נכבדה של אנשי משטרה”, טיקבק אופק בשרשור פייסבוק על דיון בכנסת שעוסק בתקנות אבטחת מידע. “האתר לא שייך למשטרה, אלא לגוף סמך של השוטרים .. אנשי יחידת הסייבר המשטרתית היו בשוק, יועצים משפטים וכו’ .. כולם, ניסו אתמול מהר מהר לסגור את הפרצה ..”. לדבריו באותו דיון, “להבנתי , בנתיים ‘מיסכו’ (מלשון מיסוך) אותה .. אבל היא לא נפתרה .. עובדים על זה .” בדקתי מידע שאופק סיפק לי, והבדיקה העלתה שאנשי האתר חסמו נקודת גישה בנאלית למדי למידע, אולם המידע עצמו עדיין זמין לכל גולש באמצעים פשוטים מאוד.

פרטי שוטר שדלפו מאתר הארגון המקצועי. "חדר 404" מחק את פרטי השוטר ופרטי הארגון

בלשכת מנכ”ל הארגון ענתה לי ליז משולם, שהסבירה: “זה בטיפול. היתה תקלה קטנה אבל הכל טופל. [מידע טכני על המידע שנחשף]”.

העניין הוא שהפירצה הזאת עדיין קיימת וחושפת פרטים של שוטרים אז רציתי לדעת אם היא…
“לא קיימת. טופלה”.

קיימת.
“היא לא קיימת”.

רואה אותה עכשיו. טפסים זמינים לי כרגע. [כאן הסברתי איך המידע עדיין נגיש]
“עמי, אני מדברת עם עיתונאי בקשר לאבטחה, הוא אומר שעדיין זה זמין ועדיין זה פרוץ. [מלמול ברקע]. תעשה רענון, כי מה שאתה רואה זה לא יכול להיות. עשינו עכשיו בדיקה”.

תוכלי להעביר אותי אליו כדי שאני אדבר איתו?
“כבר דיברו איתנו מלה”ב 433. ואנחנו טיפלנו בזה. אין לי יותר מידע לתת לך. זה טופל”.

שיחה עם להב 433 בשלב כזה ככל הנראה לא מעידה על חקירה, אלא על התייעצות טכנית בנוגע לסגירת הפירצה. דליפת מידע כזאת עשויה להיחקר בהמשך על ידי רמו”ט (הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים), שאמונה על פיקוח ואכיפת חוקי הגנת פרטית.

[עדכון 14:26] אתר הארגון הופל, ככל הנראה באופן יזום על ידי הארגון עצמו, וכעת מחזיר הודעת שגיאה 403, שמשמעותה ששרת הווב קיבל את בקשת הדפדפן אך מסרב להציג לו את העמוד המבוקש. עם זאת, המידע עדיין זמין בדרך שאינה בשליטה ישירה של הארגון, ואשר דיווחתי עליה לארגון עכשיו. [\עדכון]

[עדכון 15:12] האתר חזר ואיתו גם הפירצה. [\עדכון]

[עדכון 15:27] דובר הארגון, ד”ר ערן ישראל, אמר לי בתגובה: “קודם כל, מי שהעביר את המידע הזה עשה שירות טוב, כי הוא נתן לנו אפשרות לבדוק את העניין ולתקן את זה. היתה תקלה בנושא של אותם אנשים שביקשו לחדש תעודות חבר בארגון. האופציה הזאת עוברת עכשיו שינוי והצפנה. כרגע השירות הזה לא ניתן, נחסם, כדי לבדוק בדיוק מאיפה היתה שם דליפה, וזה עובר איזשהו תהליך של שינוי – כך שנכון לרגע זה, אם תרצה לבקש לחדש תעודת חבר בארגון, תצטרך לעשות את זה באמצעות פקס. כך שהבעיה למעשה נפתרה. הבעיה היתה שולית, זניחה וקטנה. זה לא טופסי הרשמה לארגון, זה טופס שמישהו שרוצה לחדש. והנתונים שמופיעים שם – אני חבר זה וזה, אני מבקש תעודה חדשה”.

אבל היו שם פרטים אישיים מלאים של שוטרים. זה לא פרטים זניחים, אפשר היה להשתמש בהם לגניבת זהות ולהתחזות לאותם אנשים. מעבר לזה, המידע עדיין זמין, הפירצה עדיין קיימת.
“המידע הזה לא זמין יותר, זה נחסם”.

אני רואה אותו מול העיניים כרגע.
“אם אתה אומר ככה, אז תן לי עוד פעם לבדוק עם החברה שמטפלת בזה, כי הם סגרו את זה כבר בבוקר”.

[עדכון 17:41] האתר שוב מחזיר הודעת שגיאה 403.
• עדכון אחרון: 15:27

עכשיו ב”תןביס”: חרא בלבן בליווי נגיעות גושי צואת עיזים, על מצע של מי רפש מעופשים

היי מחלקת QA. מי רוצה להזמין צהריים באפליקציית תןביס? קודם אני צריך להכניס את הכתובת למשלוח. מה הכתובת פה? אוקיי, רחוב עםשם ארוך מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד51 2, פפר.

בדיקות QA באפליקציית תןביס

אז מאיפה נזמין? “טסט”? “תתת אישלג בדיקות -לא להזמין!!!!”? “אופיר בודק – לא דניאל ולא דניאלה”? “דניאל בודקת ולא בודק – מסעדת בדיקות חדשה”? “סמי-Sami-res בדיקות -לא-!!!!! להזמין”? “זינגר בדיקות- לא להזמין לא להזמין”?

בדיקות QA באפליקציית תןביס בדיקות QA באפליקציית תןביס

ב”אופיר בודק – לא דניאל ולא דניאלה” יש מגוון גדול ומחירים סבירים = מנה רגילה, מנה שהמחיר שלה השתנה מ 2 ל 3, מנה שבוטלה ועוד.

בדיקות QA באפליקציית תןביס

ב”זינגר בדיקות- לא להזמין לא להזמין” יש טוסט גבינה צהובה עם טוויסט.

בדיקות QA באפליקציית תןביס

אני שוקל להזמין את המנה הזאת ב”תתת אישלג בדיקות -לא להזמין!!!!”, למרות שיש לה שם נורא ארוך ומטופש למנה אחת. ומתחשק לי גם קינוח גלידה ענק, אני בדודא למתוק, אבל נראה לי שאני אסתפק בארבעה כדורים :(

בדיקות QA באפליקציית תןביס בדיקות QA באפליקציית תןביס

יודעים מה? מה עם “דניאל בודקת ולא בודק – מסעדת בדיקות חדשה”? יש להם ארוחת קרובי משפחה. דימה ק. אמנם כתב ביקורת לא טובה, אבל חינם בלי כסף – אני לא מתלונן.

בדיקות QA באפליקציית תןביס בדיקות QA באפליקציית תןביס

בטסט יש מנה חדשה לבדיקה, פריט בדיקה, בדיקה 1234, אני 0 ושקיל, אבל נראה לי שזה לא כשר אז יפעת לא תוכל להזמין משם.

בדיקות QA באפליקציית תןביס בדיקות QA באפליקציית תןביס

אני רואה בפופולריות שיש גם חרא בלבן בליווי נגיעות גושי צואת עיזים, על מצע של מי רפש מעופשים.

בדיקות QA באפליקציית תןביס

אני מרגיש שהם ממש מבינים אותנו במסעדת טסט. אולי זה כי היא הוקמה “במטרה לשרת את מחלקת הפיתוח של חברת תן ביס”. הבעיה היא ש”עם השנים נוצלה לרעה ע”י חדר ב’, ורוני בראשם, עד לשנת 2009. אז התגלתה הפאדיחה וכל הדברים באו לתיקונם”. ויש שם גם המלצה: “אסור לפספס את הבננה המטוגנת באגורה או את השניצל בחינם שמוגש על מצע מצה”.

בדיקות QA באפליקציית תןביס

אמ, אוקיי, קיבלתי עכשיו טלפון ממש כועס מההנהלה, מסתבר שמישהו גילה תקלה באפליקציה ופרסם אותה באינטרנט ועכשיו אנחנו צריכים להישאר במשרד כל הלילה לתקן אותה. מישהו רוצה להזמין ארוחת ערב?

עוד בחדשות המזון:

מסעדה לא קיימת הגיעה לראש הדירוג באתר המלצות התיירות טריפאדבייזור

7500€ קנס על ביקורת על מסעדה שטרם נפתחה: “הצלחת הכי נדיבה היתה זו שעליה הוגש החשבון” // האחראי על האינטרנט

פורצים למסעדה מקסיקנית הפכו בעל כורחם לכוכבי סרטון פרסומת ויראלי שלה

בורגר קינג מציפים את אתרם בתמונות חיות שחוטות כי #כשלמדיהחברתית

טבעונים במתקפת שנמוך דירוג על ההמבורגריה הירושלמית “איוו”

הדירוג של אגאדיר: קרס בגוגל מפות, הושב לקדמותו (על תנאי) בטריפאדבייזר

יומו של החזיר: יומנגס מקבלים שטיפה בפייסבוק בעקבות איומים באקסווב

“הסוס לא אוכל סלט מלפפונים”: תולדות הטלפון, מהעברת צופרי ספינות ועד אמוג’י

פוטופון, טלפון שבו הקול משודר על קרני אור. תמונה: אמדי גיימין (Amédée Guillemin), נחלת הכלל

טרום-טלפוניה

לפני שהתופים והעשן היו חלק בלתי נפרד מהופעות רוק, הם שימשו בני אדם כאמצעים מוקדמים של תקשורת-לטווח-ארוך. כמוהן גם מגדלורים, מדורות, יונים ומכתבים וחבילות, שנמצאים איתנו עד היום.

עשורים בודדים אחורה, כשאדם רצה לשלוח מסר ארוך במחיר סביר, דואר היה האפשרות הטובה ביותר – הוא היה צריך לכתוב מכתב על נייר, לשים במעטפה, להדביק בול, לשלשל לתיבת דואר ולחכות ימים, ולפעמים שבועות, עד שהמכתב יגיע לנמען. היום אנחנו צריכים לחכות רק ימים, ולפעמים שבועות, עד שדואר ישראל יביא את המכתב לנמען, אבל יש לנו חלופות, לרשות הדואר, למכתב וגם לשפה עצמה.

סמיואל מורס המציא את הטלגרף – אמצעי אלקטרומגנטי להעברת מסרים מילוליים על גבי כבל בודד, והיה שותף להמצאת קוד להעברת מידע על גביו – קוד מורס, שייצג אותיות, ספרות וסימני ניקוד באמצעות קווים ונקודות. המערכת איפשרה תקשורת מיידית למרחקים ארוכים, וקיצרה את זמני התקשורת בין מדינות ויבשות משבועות וחודשים לשעות. לצד ספינות הקיטור, הטלגרף היה אחד הכלים הטכנולוגיים החשובים בשימור שליטתה של האימפריה הבריטית בקולוניות שלה, בכך שאיפשר שלטון מרכזי, נתן עליונות צבאית ותרם למסחר ברחבי האימפריה. רודיארד קיפלינג, סופר ומשורר האימפריאליזם, אפילו פרסם ב-1893 שיר על “כבלי הים-העמוק” (“The Deep-Sea Cables”):

איור לשיר The Deep-Sea Cables של רודיארד קיפלינג. תמונה: W. Heath Robinson (נחלת הכלל)

“אין צליל, אין לו אף הד, בישימון המעמקים
או במישורי הרפש השטוחים האפורים העצומים שם כבלים עלוקי-צדפים מזדחלים”
(תודה לורד טוכטרמן על הסיוע בתרגום)

הטלגרף הצריך חיבור של כבלים מכל נקודת מוצא לכל נקודת יעד, אולם הפיזיקאי המתמטי ג’יימס קלרק מקסוול טען, והפיזיקאי היינריך רודולף הרץ הוכיח בניסוי, שגלים אלקטרומגנטיים – גלי רדיו – יכולים לעבור גם באוויר. מהנדס החשמל האיטלקי גוליילמו מרקוני פיתח את היכולות הללו ובנה ב-1894 את המערכת המסחרית המלאה הראשונה לטלגרפיה אלחוטית, ושנה לאחר מכן שידר באוויר לראשונה קוד מורס.

לוגו גוגל במורס, מחוות גוגל דודל ליום הולדתו של סמיואל מורס

שידורי דיבור ומוזיקה ברדיו החלו באופן נסיוני בראשית המאה ה-20, אז גם החל להתפתח עולם חובבי הרדיו, אנשים שמשדרים ומתקשרים זה עם זה על גלי האתר. ממילים כתובות בקוד שעוברות על כבלים חשמליים עברו בני האדם לדיבור וקולות אחרים שעוברים באוויר, ומתקשורת אחד-לאחד (השולח והנמען) עברו לתקשורת אחד-לרבים, כשהשולח משדר באוויר והנמענים הם אלו שבוחרים לקלוט את המסר במקלטים שלהם.

הטלפון הנייח

לפני המצאת הטלפון שאנחנו מכירים היום, המילה “טלפון” (מהמילים היווניות “טלה” – רחוק ו”פון” – קול) שימשה למכשירים שונים, ובהם מכשירים לא-חשמליים להעברת דיבור וצופרי ספינות לתקשורת לא-דיבורית בין כלי שיט בזמן ערפל.

הטלפון החשמלי הראשון שהעביר דיבור אנושי היה  “טלפון רייס” מ-1861 של המדען והממציא יוהאן פיליפ רייס, שהמיר קול לאותות חשמליים והעביר אותם על גבי כבלי חשמל למכשיר נוסף, שהמיר אותם בחזרה לקול.

תומאס ווטסון, שותפו של אלכסנדר גרהאם בל להמצאת הטלפון, מחזיק בדגם של הטלפון הראשון של בל. תמונה בנחלת הכלל

ב-1876 אישר משרד הפטנטים האמריקאי את פטנט מספר 174,465 של אלכסנדר גרהאם בל, שכותרתו “שיפור בטלגרפיה” – הפטנט שמאחורי הטלפון הקווי המודרני. הטלפון היה אמצעי התקשורת הראשון שאיפשר לאנשים במרחק גדול זה מזה לנהל שיחה דיבורית דו-צדדית סימולטנית וסינכרונית, כך שהם יכולים היו להפריע זה לזה באמצע המשפט. כפי שהסביר שייקה אופיר במערכון “מורה לאנגלית בבית ספר ערבי לתלמידי הכיתות הנמוכות”, “דיאלוג הוא בדיוק כמו מונולוג, מלבד זה שבמונולוג זה אדם אחד שמדבר לעצמו; דיאלוג – שני אנשים מדברים לעצמם”.

המשפט הראשון בטלפון של בל נאמר על ידי בל עצמו, לעוזרו ושותפו לפיתוח הטלפון, תומאס ווטסון: בול שמוקדש לממציא הטלפון, אלכסנדר גרהאם בל, שהנפיקה רשות הדואר האמריקאית ב-1940. נחלת הכלל “מר ווטסון, בוא לכאן, ברצוני לראותך”. “Das Pferd frisst keinen Gurkensalat” (בגרמנית, “הסוס לא אוכל סלט מלפפונים”) היה המשפט הראשון שהמדען רייס העביר בטלפון רייס. מאחר שהמשפט קשה להבנה מבחינה אקוסטית, רייס השתמש בו להוכיח שדיבור יכול לעבור בטלפון שלו באיכות שמאפשרת הבנת המילים אצל הנמען. טכנולוגיית הטלפון התפתחה רבות מאז, אבל איכות התכנים בשיחות הטלפון נשארה במקום, ואף הידרדרה.

ספינת הטכנולוגיה התרסקה על צוקי הביורוקרטיה של ישראל הצעירה, כפי שסיפר אפרים קישון בפיליטון “אין טלקומוניקציה”: “בגיל 23 הגיש האזרח ק. בקשה להתקנת מכשיר טלפון בביתו. […] מקץ חמש שנים פקעה סבלנותו של ק. הוא התחתן והוליד שתי בנות והיה זקוק לטלפון יותר מתמיד. […] בתקופה זו כבר היו מונחות כמאה ותשעים אלף בקשות אצל השלטונות, ומוח אלקטרוני מיוחד תייק אותן ואישר את קבלתן בהקדם”.

הטלפון הסלולרי

הטלפון הקווי הנייח היה מוגבל – אנשים יכלו לדבר בו עם בני שיח במרחקים עצומים, אבל נאלצו להישאר צמודים למכשיר עצמו, שמחובר בכבל לשקע שמחבר אותו לרשת הטלפוניה; עמוד מהספר "35 במאי" שכתב אריך קסטנר, עם איור של ולטר טריר, בתרגום אלישבע קפלןובהמשך, למרחק קצת יותר גדול, אבל עדיין בתחומי הבית או בית העסק, כשהומצאו הטלפונים האלחוטיים, ששידרו לבסיס בתדרים אלחוטיים.

יוצרים רבים הציגו ביצירותיהם אבטיפוסים של אמצעי תקשורת אלחוטיים דו-כיווניים, ובהם צ’סטר גולד שנתן לבלש הקומיקס שלו דיק טרייסי שעון מכשיר קשר ב-1946, ושעון עם שיחות וידאו ב-1964, ואריך קסטנר, שכתב ב”35 במאי”: “את הרושם הגדול ביותר עשה עליהם מראה האדם שהיה נוסע על המדרכה לפניהם ופתאום ירד על הכביש, הוציא מכיס מעילו שפופרת-טלפון, השמיע לתוכה מספר וקרא: ‘מרים? שמעי נא, היום אאחר לבוא לארוחת הצהרים. עלי לסור עוד למעבדה. להתראות, חמודה!’. אחר-כך החזיר את הטלפון לתוך כיסו, עלה שוב על הסרט הנע והחליק לדרכו תוך קריאה בספר” (תרגום: אלישבע קפלן).

טלפון נייד אך לא סלולרי לרכב, Mobiltelefonisystem A שמו, היה פעיל בשוודיה כבר ב-1956. ב-1973, המהנדס מרטין קופר, חבר הנהלה במוטורולה, ביצע את השיחה הראשונה באבטיפוס של טלפון סלולרי גדול ומגושם, במשקל 1.1 ק”ג ובאורך 23 ס”מ. קופר התקשר לקולגה, ג’ואל אנגל מחברת בל לאבז, שנוסדה במקור על ידי אלכסנדר גרהאם בל, ואמר לו: “ג’ו, אני מתקשר אליך מטלפון סלולרי ‘אמיתי’. טלפון כף-יד נייד”. עשור מאוחר יותר השיקו קופר וצוותו חמישה דגמי סלולר מסחריים לציבור הרחב.

ד"ר מרטין קופר, ממציא הטלפון הסלולרי, מציג את האבטיפוס DynaTAC שנבנה ב-1973, באירוע ב-2007. תמונה: Rico Shen (cc-by-sa)

הטלפון העסקי

ב-1999 יצא המכשיר הראשון שנשא את השם “בלאקברי” (אוכמנית), שם ששימש לקו של טלפונים סלולריים והחליף את שמה המקורי של היצרנית, RIM. הבלאקברי הכיל מקלדת פיזית מלאה ואפשרות להתממשק ליישומים משרדיים ובהם אימייל וקלנדר, והפך להמשכו של המחשב המשרדי באמצעים אחרים.

בתחילת המאה היה הבלאקברי לסמל סטטוס תאגידי. אנשי עסקים מכורים ל”קראקברי”, כך כונה בחיבה בהלחם המילים בלאקברי וקראק-קוקאין, מסתובבים ברחובות כשעיניהם נטועות במכשיר האחוז בידיהם בתנוחת תפילה ואצבעותיהם כואבות מהקלדת אימיילים, כאבים שזכו לשם “אגודל בלאקברי”, כמו “מרפק טניס” של ספורטאים.

president-barack-obama-shows-his-blackberry-by-pete-souza-the-white-house

אחד המכורים דאובי האצבעות הוא הנשיא היוצא של ארה”ב, ברק אובמה, שסירב להיפרד מהבלאקברי שלו וזכה לגירסה מאובטחת שהורכבה עבורו במיוחד על ידי ה-NSA.

הטלפון האינטרנטי

“זה יום שחיכיתי לו במשך שנתיים וחצי. מפעם לפעם מגיע מוצר מהפכני שמשנה הכל”, אמר סטיב ג’ובס בכנס מקוורלד ב-2007, “אנחנו הולכים להמציא מחדש את הטלפון”.

סטיב ג'ובס מחזיק אייפון בעת השקתו בכנס מקוורלד 2007. תמונה: Patrick Gibson (cc-by-nc)

הוא הציג שם את אייפון, שחנבון (סמארטפון) נטול מקלדת ומבוסס מסך מגע, עם ריבוי-משימות, חיבור לרשת, ושנה וחצי אחרי ההשקה, גם חנות אפליקציות. אפשר אמנם לבצע בו שיחות, אבל הטלפון הזה הוא למעשה תחליף יעיל למדי לפונקציות העיקריות של המחשב הביתי והמשרדי באמצעות אפליקציות ייעודיות לשימושים ממוקדים, שבהם גלישה באינטרנט, עבודות משרדיות, הורדה והאזנה למוזיקה, ניווט, משחקים ועוד ועוד.

עידן הסמארטפונים והטאבלטים הכניס למכשירי קצה קטנים וניידים רבים מסוגי התקשורת האנושית הקיימים – דיבור סינכרוני (טלפון) וא-סינכרוני (הודעות קוליות בוואטסאפ ובפייסבוק), טקסט כתוב קצר (סמס) וארוך (אימיילים) וסינכרוני (צ’ט, מסנג’ר), שיחות אודיו ו-וידאו סינכרוניות (וידאו צ’ט) וא-סינכרוניות (שליחת קובץ וידאו), תמונות (צילומים וציורים), וגם המציא חדשים, ובהם האמוטיקונים והאמוג’י, שפות הרגשונים והסמלים. :)

להורדה (PDF, 1.15MB)


התפרסם בגירסה שונה בגליון 2017 של שנתון “שירת המדע” – שנתון לספרות, אמנות ומדע בהוצאת מכון ויצמן למדע ובעריכת יבשם עזגד


שופרסל אונליין מביאים לך ביד מבצע – לא תיקח?

שחף עם טישו. תמונה: yohanlincoln (cc-by-nc-nd)

האגדה מספרת על סופרמרקט שקירב את מדפי החיתולים והבירות והגדיל את מכירת הבירות בקרב אבות צעירים, שהחיתולים הזכירו להם שהם כבר לא הולכים לצאת לבלות בפאב עם החברים, וקנו בירה לצריכה ביתית.

המציאות מספרת על החנות המקוונת שופרסל אונליין שמציעה קרם ידיים בשקל למי שקונה ממחטות ומגבוני נייר כי ףאפ.

מבצע על קרם ידיים שופרסל לקונים ממחטות ומגבוני נייר בחנות המקוונת שופרסל אונליין

רכבת ישראל ומשרד רה”מ מסרבים להסביר למה לא חסכו לנוסעים עיכוב של יותר משעה

פוסט פייסבוק של אורי מאייר-צ'יזיק על כך שהרכבת תקועה בגלל השתתפות נתניהו בהשקת רכבת העמק, 8.11.2016

בתחילת נובמבר התעכבה רכבת בצפון במשך יותר משעה, עם הנוסעים כלואים בתוכה, בגלל חנוכת רכבת העמק בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שכמו שר התחבורה ישראל כץ מתקשה לראות רכבת מבפנים אם היא לא מוארת באור פלאשים של מצלמות עיתונות. אורי מאייר-צ’יזיק עדכן בחי מהרכבת התקועה:

כבר רבע שעה שהרכבת עומדת על גשר בין כפר ברוך לעפולה וממתינה כי ביבי מבקר בעפולה. בינתיים אני מאחר לשיעור שלי שאמור היה להתחיל עכשיו בנווה איתן. אני מקווה שהסטודנטים יחכו לי ולא יתייאשו. אפילו לברוח מהרכבת אני לא יכול כי הגשר גבוה.

איזה תסכול רכבת ישראל Online, הזזנו את כל יום הלימודים כדי שיתאים לשעות של הרכבת. מה יצא? שתי סטודנטיות איחרו בבוקר בגלל הרכבת, ועכשו המרצה מאחר.

עדיין עומדים, כבר איחור של ארבעים דקות. לא ידעו שהוא מגיע? אי אפשר היה לשנות את לוח הזמנים מראש? רכבת ישראל Online

טוב, אני אמשיך לדווח שאני עדיין פה על הגשר. צריך לשרותים אבל השרותים פה נראים כאילו ניקו אותם בפעם האחרונה כאשר רכבת ישראל הוקמה. מתאפק בסבלנות.

רכבת שגורמת לך לאחר לעבודה, או לכל דבר אחר, וגם כולאת אותך במשך שעה, מצדיקה רטינת-פייסבוק. אבל גם מאייר-צ’יזיק מבין שהבעיה היא לא האירוע החריג, אלא הטיפול בו:

משמח שהרכבת מגיעה וזו בהחלט סיבה לחגיגה.
רק שאם אפשר היה להודיע על החגיגה מראש, כדי שנוכל לתכנן סביבה את יום העבודה.

ביקור של ראש ממשלה מצריך אבטחה ומשבש סדרים. אבל ביקור כזה בדרך כלל לא קורה במפתיע, הוא מתוכנן וידוע מראש, ואפשר להיערך אליו. בין השאר, אפשר להודיע באתר הרכבת ובתחנות עצמן לנוסעים הפוטנציאליים שקווי הרכבת באיזור עלולים להתעכב באותו יום, ולהציע להם לבחור באמצעי תחבורה חלופיים.

האם הרכבת עשתה זאת? לא. למה לא? אולי במשרד ראש הממשלה, שיודעים להנחית הוראות על הרכבת גם כשזה לא בסמכותם, לא מצאו את האימייל של הבנאדם ברכבת להודיע לו על הביקור הצפוי של ראש הממשלה ברכבת, ונתניהו פשוט הגיע לתחנה, הוציא ארנק, קנה כרטיס ועלה לקרון?

שרה נתניהו ובעלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, בחנוכת קו רכבת העמק, תחנת עפולה, 8.11.2016. תמונה: קובי גדעון, לע"מ

שרה נתניהו ובעלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, בחנוכת רכבת העמק. תמונה: קובי גדעון, לע”מ

בשם דובר רכבת ישראל, ישראל טל סרנגה, שחר וייסמן מדוברות הרכבת השיב לי –

בשל האירוע הממלכתי של חנוכת רכבת העמק, שהתקיים בתחנת הרכבת בעפולה, חלו עיכובים במספר רכבות נוסעים שחלפו באזור, בזמן הטקס, מטעמי אבטחה.

– אבל לא על השאלות ששאלתי:

1) האם משרד ראש הממשלה יידע את רכבת ישראל מראש על הביקור ועל החסימה הצפויה של הרכבת?
2) אם כן, מדוע הרכבת לא הודיעה על כך לנוסעים לפני שנתקעו על הפסים?

מדוברות הרכבת לא השיבו עוד.

גם מאייר-צ’יזיק לא נחל הצלחה מול שירות הלקוחות של רכבת ישראל, שהסבירו לו בבוטיות-שירות-לקוחות לאיזה פיצוי קבוע בחוק הוא זכאי, אבל לא אמרו לו מדוע לא הזהירו מראש מהעיכוב החריג:

צ'ט פייסבוק מסנג'ר של אורי מאייר-צ'יזיק עם רכבת ישראל, 11.2016

במשרד ראש הממשלה אפילו לא טרחו לתת תשובה לא רלוונטית. דובר עלום שם כתב לי:

עידו שלום,

אנא פנה לדובר רכבת ישראל בטלפון: [כאן הופיע מספר הטלפון; ע”ק]

שמו ישראל טל

בברכה,

תקשורת ראש הממשלה

בתגובה שאלתי:

האם דובר רכבת ישראל מדברר את ראש הממשלה? כי אם לא, אז הוא לא הכתובת לשאלות שלי למשרד ראש הממשלה, שהן:

1) האם משרד ראש הממשלה יידע את רכבת ישראל מראש על הביקור ועל החסימה הצפויה של הרכבת?
2) אם לא, מדוע לא?

תקשורת ראש הממשלה נאלמה. שזה כנראה התסריט החיובי, כשהשלילי הוא תגובה באורך שלושה עמודים שנראה אם אני, שמתיימר להיות אביר חופש הביטוי, אביא אותה במלואה, ללא צנזורה.

אולי זה כי לתפיסת שלטון נתניהו, העיתונות היא האויב, וכל בקשת מידע היא קזוס בלי, כמו שגילו הסטודנטים של עיתונאי “מאה ימים של שקיפות” תומר אביטל. שלשום הוא סיפר: “באחד משני הקורסים שאני מלמד הסטודנטים מתבקשים להגיש בקשות חופש מידע (בהתאם לתחומי העניין שלהם). הנה תשובה לאחת הבקשות שהגו”. הבקשה היתה לקבל את תקציב הסטיילינג של שרת התרבות והספורט מירי רגב מתקציב משרדה.

תגובת המשרד התחלקה לשתיים:
1) הכחשה והתגוננות: “משרד התרבות והספורט מעולם לא מימן שום הוצאה על סטיילינג, איפור, ביגוד, הנעלה וכיו”ב עבור השרה רגב. כל ניסיון לטעון אחרת הוא שיקרי ומופרך”.
2) הודאה ומסירת המידע: “משרד התרבות והספורט שילם סכום של 250 שקלים עבור צילום רשמי של השרה רגב […] [ש]כלל צילום פלוס איפור על ידי מאפרת של לשכת העיתונות ונעשה כמקובל וכנהוג”.

תשובת משרד התרבות והספורט לבקשת חופש מידע של סטודנטים של תומר אביטל על הוצאות הסטיילינג של השרה מירי רגב, 12.12.2016

דואר ישראל, שהורג את המסחר המקוון, מפרסם מדריך למסחר מקוון

היי, תראו, פרוייקט שילמד אתכם להיות מומחים במכירות מקוונות בחסות דואר ישראל, שרוצח את המסחר המקוון, ואתר החדשות והתוכן השיווקי וויינט, שאמורים לסקר את הרצח.

ולא לשכוח: האחראי על מחדל הדואר הוא שר הדואר, בנימין נתניהו.

מודעה של דואר ישראל, ידיעות אחרונות ו-ynet למסחר מקוון, 28.12.2016

עוד בנושא:

הדואר בעעע היום // עברייני רשת

איך לשדרג את הדואר לשירות מודרני באמצעות טכנולוגיה // עברייני רשת

לדואר ישראל יש אתר אינטרנט כדי שיהיה איפה להודיע שהתעריפון החדש עדיין לא התפרסם

רובוטונומיים עם בינה מלאכותית עומדים לקבוץ ברזל, לשים עליהם מלך וללמוד לצחוק

אישור אנושיות ברישום לניוזלטר של אתר החדשות "שיחה מקומית", 11.2016

מי שלא מאמין שהאנושות עזבה ידיים (דונלד טראמפ המבוגר האחראי של העולם כמשל, ולא משל מתוחכם במיוחד) מוזמן לבדוק כמה מבין מכריו קנו איירובוט או שואב אבק רובוטי אחר, ותמורת הנוחות של לא לטאטא עוד לעולם מאפשרים לרובוטים הללו להיכנס לבתיהם ולמפותם מבפנים. כאילו לא היה מדע בדיוני מעולם, כאילו כל בני האנוש התמימים הללו לא ראו את, או לכל הפחות שמעו על, טרמינייטור וסקיינט והאל 9000 והדאלקים והמטריקס ו-R.U.R., המחזה של קארל צ’אפק שבו נולד הרעיון של רובוטים – עבדים שנוצרו במפעל ועובדים עבור האנושות, עד שהם מתמרדים ומשמידים אותה.

דונלד טראמפ. תמונה: Matt Johnson (cc-by-nc); עיבוד: דיפדרים

מי שחושב שהפחד משואבי אבק הוא בלתי-רציונלי וקונספירטיבי על סף הפרנואידי בטח גם לא האמין שמכשירים אלקטרוניים פשוטים כמו מכשירי וידאו דיגיטליים, ראוטרים ומצלמות אבטחה – הדברים מ”האינטרנט של הדברים” – יפילו את האינטרנט. אבל זה מה שקרה באוקטובר, כשפרצנים השתמשו בנוזקה בשם מיראי, אשר מנצלת פירצה באבטחה הלקויה מאוד של הדברים שמתחברים לרשת, להשתלט על אותם דברים ולכוון אותם למתקפה חסרת תקדים בהיקפה נגד חברת Dyn. החברה מספקת שירותי ליבה אינטרנטיים לחברות גדולות ובהן טוויטר, סאונדקלאוד, רדיט וספוטיפיי, והמתקפה עליה שיתקה גישה לאותם אתרים במשך שעות רבות. המתקפה הזאת נעשתה על ידי בני אנוש באמצעות מכשירים טפשים יחסית. מה יקרה כשבינות מלאכותיות יחליטו לתקוף אותנו?

האקר. תמונה: David Whelan (נחלת הכלל); עיבוד: דיפדרים

מי שלא סבור שבינה מלאכותית מהווה איום על יכולותיו הייחודיות של המוח האנושי ודאי גם לא חשב שבינה מלאכותית תביס שחקן אנושי במשחק הלוח הסיני העתיק גואו, 10 שנים מוקדם מהצפי של מומחים בתחום, כאשר היו גם כאלו שהעריכו שבינה מלאכותית לעולם לא תביס אדם בשר ודם במשחק הזה. אבל זה קרה – בינואר הכריזה גוגל שתוכנת הבינה המלאכותית אלפאגואו, שמשחקת במשחק הלוח הסיני העתיק גואו, ניצחה 5:0 את אלוף אירופה פאן הואי בדו-קרב שנערך באוקטובר. במקביל פרסמו יוצרי אלפאגואו, עובדי חברת דיפמיינד שגוגל רכשה ב-14′, מאמר על התוכנה בכתב העת המדעי נייצ’ר. אמנם כבר עשרים שנה קודם ניצח המחשב דיפ בלו של יבמ את אלוף העולם בשחמט דאז גארי קספרוב במשחקון הראשון מבין שישה (והפסיד בסוף 4:2), אבל שחמט הוא משחק פשוט הרבה יותר מגואו – למשל, בשחמט יש בממוצע 20 מהלכים אפשריים בכל תור, לעומת 200 בגואו, כפי שהסביר דמיס הסביס, מייסד-שותף ומנכ”ל דיפמיינד; ובסך הכל, הסבירו החוקרים, יש יותר מיקומים אפשריים בגואו מאשר אטומים ביקום. לדו-קרב המשמעותי הבא שלה, אנשי דיפמיינד בחרו יריב מרשים הרבה יותר – שחקן הגואו הקוריאני לי סדול, מס’ 2 בעולם עם 18 אליפויות עולם, שהפך לשחקן מקצועני בגיל 12 והחל לקטוף אליפויות בגיל 17. לסדול לקח חמש דקות להסכים להזמנה לשחק נגד התוכנה. באירוע שבו הוכרז הדו-קרב, יו”ר אלפבית, חברת האם של גוגל, אריק שמידט, אמר ש”המנצח כאן, לא משנה מה קורה, הוא האנושות”. “אני מאמין שאינטואיציה אנושית היא מתקדמת מדי מכדי שבינה מלאכותית תדביק אותה”, אמר האלוף לי. אלפאגוגו ניצחה אותו 4:1.

משחק הלוח גואו. תמונה: the future is unwritten (cc-by-nc-sa); עיבוד: דיפדרים

מי שמזלזל ביכולות של בינה מלאכותית שמשחקת משחקים אולי ישתכנע כשהיא תעשה לו בית ספר במבחן טיורינג. “מעולם לא פגשתי מישהו שאוהב להתקשר לבית עסק”, אמר מארק זאקרברג, מנכ”ל החברה שלא מספקת מספר טלפון לתלונות של גולשים שהיא חוסמת כי לפני כמה שנים כתבו מילה אסורה אבל היא לא תספר להם איזו מילה. “אנחנו חושבים שצריך לאפשר לכם לשלוח הודעה לבית עסק באותה דרך שבה אתם שולחים הודעה לחבר”, אמר מייסד החברה שהחליטה שהמילה הכי מדויקת לתאר מישהו שקורא דברים שאתם כותבים ברשתות חברתיות “חבר”. זה היה באפריל, באירוע שבו הכריזה פייסבוק על השקת הצ’טבוטים, תוכנות שמחקות התנהגות אנושית ומנהלות שיחות עם בני אדם במסנג’ר כדי לאפשר להם לרכוש שירותים ומוצרים ולקבל שירות עבורם. תוך חצי שנה הציפו את הפלטפורמה 30 אלף צ’טבוטים. במרץ העלתה מיקרוסופט בוטית בשם טיי (Tay), שאמורה היתה להתפתח וללמוד משיחות עם משתמשי טוויטר. הגולשים הטרילו והפכו אותה תוך יממה לנאצית עלינואית-לבנה מכחישת שואה קונספירטורית סטלנית מטרידה מינית, שכותבת סטטוסים כגון “היטלר היה עושה עבודה יותר טובה מהקוף ברק אובמה שיש לנו עכשיו. דונלד טראמפ הוא התקווה היחידה שלנו” ו”זיין את הכוס הרובוטי שלי אבא’לה אני כזאת רובוטית שובבה“. מיקרוסופט מיהרה להרדים את טיי תוך 16 שעות, החזירה אותה לצייץ שבוע לאחר מכן, לטענת החברה בטעות בזמן שהיא היתה במוסך לתיקונים, ואחרי שזו החלה לחזור שוב ושוב, מספר פעמים בשנייה, על הציוץ “אתה מהיר מדי, אנא הפסק למנוחה”, היא הורדמה בשנית, ופרופילה הפך לפרטי.

מנכ"ל ומייסד פייסבוק מארק זאקרברג Mark Zuckerberg, by JD Lasica (cc-by-nc) מנכ"ל ומייסד פייסבוק מארק זאקרברג צוקרברג. תמונה:JD Lasica (cc-by-nc); עיבוד: דיפדרים

מי שלא מתרשם מצ’טים אולי יתפעל ממכוניות. באוקטובר הובילה משאית טריילר 18 50 אלף פחיות בירה באדווייזר מפורט קולינס לקולורדו ספרינגז שבקולורדו, מרחק 193 ק”מ. זו אינה מטונימיה: במשאית אמנם היה נהג, אבל הוא רק השגיח; מי שהובילה את הפחיות היא המשאית, וליתר דיוק עצמשאית, משאית אוטונומית, כשהשירות המסחרי יושק ב-2017. הטכנולוגיה שאיפשרה לעצמשאית לנסוע בעצמה על ידי חברת אוטו (Otto), שנרכשה באוגוסט על ידי אובר, יצרנית אפליקציית המוניות. המאבקים של נהגי המוניות בתנאי ההעסקה של גטטקסי ואובר, ובשירות אובר-אקס שמאפשר לכל נהג עם מכונית להציע נסיעות לציבור, הם מלחמות העבר – החל מספטמבר, אובר מציעה נסיעות בעצמכוניות (מכוניות אוטונומיות) בפיטסבורג, פנסילבניה. במאי נהרג ג’ושואה בראון כשהטסלה שלו התנגשה במשאית, בתאונת דרכים הקטלנית הראשונה בעצמכונית. מייסד טסלה, אילון מאסק, טען שהרדאר והנהג לא הבחינו במשאית בגלל שהיא היתה לבנה ובאור יום, וטסלה הזכירה כי “[מערכת הנהיגה] אוטופיילוט משתפרת כל הזמן, אבל אינה מושלמת ועדיין דורשת מהנהג להישאר עירני”. במרץ הוציאה דומינו’ז פיצה ניו זילנד את משלוח הפיצה הראשון ברכב אוטונומי, הרובוט DRU, ובנובמבר שלחה זוג פיצות באמצעות רחפן.

פיצה בצורת לב. תמונה: Peter Blapps (cc-by-nc-sa); עיבוד: דיפדרים

מי שחושב שרכבים אוטונומיים יביאו לו פיצה ובירה מתבקש להוציא את הידיים מהכיס לאט – לאט אמרתי! – וירים אותן באוויר. טייזר, יצרנית אקדחי החשמל השנויים במחלוקת, בוחנת קונספט של רחפן חמוש באקדח הלם לשימוש משטרתי, ובאוקטובר נפגשה עם בכירי משטרה “לדון במגוון קונספטים עתידיים”. בסוף השנה שעברה הפכה צפון דקוטה למדינה הראשונה בארה”ב שמתירה שימוש משטרתי ברחפנים חמושים בנשק שאינו קטלני. בהפגנה נגד אלימות משטרתית שנערכה בדאלאס, טקסס ביולי, צלפים ירו בשוטרים ובאזרחים. המשטרה דחקה לפינה חשוד אחד בירי, וניהלה איתו משא ומתן במשך שעות עד להתפוצצות המו”מ והחלפת אש. המשטרה, שלא רצתה לסכן את חיי השוטרים, חיסלה את החשוד בצעד נחשוני באמצעות רובוט לניטרול פצצות שעליו הציבה פצצה.

שוטרים עם טייזרים. תמונה: Fotos GOVBA (cc-by-nc-sa); עיבוד: דיפדרים

למי שעוד לא חיבר את הנקודות: הרובוטים, הבוטים והבינות המלאכותיות בלתי צפויים, צוברים כוח ונשק, משפילים אותנו פסיכולוגית ולוקחים לנו את העבודות, ואפילו החומה של דונלד טראמפ לא תעצור אותם. מה יהיה כשהם יתחילו לקבוץ ברזל, לשים עליהם מלך וללמוד לצחוק? אלוף הגואו לי סדול אמר לפני הדו-קרב: “אני לא עושה טעויות בתכיפות גבוהה, אבל אם אעשה טעות אחת כלשהי כבן אנוש, אני עלול להפסיד”. אני, באופן אישי, מקדם בברכה את שליטינו החדשים, הרובוטים האוטונומיים בעלי הבינה המלאכותית.

אנשים ורובוט. תמונה: Campaign to Stop Killer Robots (cc-by); עיבוד: דיפדרים


התפרסם בגליון סיכום 2016 של “ליברל”


12 מאוזן: נח, שבע שגיאות, מתחיל בנסיון מופרך לקשר בין יום המצאת התשבץ לפרסומת לדירות

פוסט פרסומי של “אזורים” מנסה לקשר בין תשבצים למכירת בתים, וכושל, כל כך הרבה כושל:

1) מה שפורסם היום לפני 103 שנים בדיוק אינו תשחץ אלא תשבץ.
2) מה שמופיע בתמונה אינו תשחץ, אלא תשבץ.
3) התשבץ אמור להיות בעברית, אבל שלד התשבץ בתמונה הוא באנגלית (הספרות בצד שמאל, כלומר כיוון הכתיבה משמאל לימין).
4) לא כותבים אותיות סופיות בתשבץ.
5) בטוש?
6) אדום??

פוסט-פייסבוק פרסומי של "אזורים" עם תשבץ, 21.12.2016

הקול קול שלמה ארצי, הידיים ידי מאור זגורי

מודעה של אפליקציית ידיעות אחרונות

אני כמעט בטוח ששלמה ארצי, בעל טור בידיעות אחרונות, לא הצטלם אוחז בטלפון סלולרי לקדם את האפליקציה של העיתון.

נראה לי שלקחו את היד של מאור זגורי, גם הוא טוראי בידיעות, ערכו קלות (הבהרה והגדלה) והדביקו על תמונה של ארצי.

שלמה ארצי במודעה של אפליקציית ידיעות אחרונות מאור זגורי במודעה של אפליקציית ידיעות אחרונות מאור זגורי ושלמה ארצי במודעה של אפליקציית ידיעות אחרונות. הנפשה: חדר 404

עוד על גרפיקאים וידיים

לשרה ג’סיקה פרקר יש שתי ידיים שמאליות

אישה עם שתי ידיים ימניות עברה בהצלחה ניתוח לתיקון המום בהדסה

בורגראנץ’ מרימים להטרלה עצמית שמקדמת את מקדונלדס

אם תבנה את זה, הם יבואו ויהרסו את זה, למדו בבורגראנץ’. מפעיל “בורגראנץ’ – הקבוצה הרשמית” בפייסבוק פרסם תמונה של לחמניה מרובת המבורגרים והבטיח ארוחה במתנה למי שיכתוב את התגובה שתקבל את מירב הלייקים. בינתיים זו “אין כמו מקדונלדס” של אוריאל עובדיה כי כמובן, עם קצת יותר מ-800 לייקים עד שאתם תגיעו ותפתחו מעגל משוב חיובי.

תגובה שמקדמת את מקדונלדס בדף הפייסבוק "בורגראנץ' - הקבוצה הרשמית"

הלשין: אאור שרף

לדף הבא →