🗳️ הוויקיפדים הישנים נגד הליכודניקים החדשים

הליכודניקים החדשים“, ארגון ש[אין בוויקיפדיה ערך בשם זה], נמצאים בלבו של סכסוך סוער ומשמים בו זמנית בוויקיפדיה העברית. שני פריטי מידע נחשפו במשפט הקודם: האחד, שהרבה מחומר הרקע שאנחנו רואים בתקשורת מבוסס על וויקיפדיה. והשני, שלליכודניקים החדשים אין ערך בוויקיפדיה העברית, מה שעיתונאים רבים ודאי גילו כשנדרשו להכין בימים האחרונים כתבות על המאבק של הליכוד בפלג הלוחמני.

טיוטת ערך "הליכודניקים החדשים" בוויקיפדיה העברית, 16.8.2017

טיוטת “הליכודניקים החדשים” בוויקיפדיה העברית

הל”ח, ארגון שהוקם בסוף 2011 בהשראת המחאה החברתית, שואף להחזיר את תנועת הליכוד לערכיה המקוריים, לתפיסתו, על ידי התפקדות והשפעה בפריימריז על רשימת הליכוד לכנסת (אף שיש בין חברי הל”ח כאלו שמצהירים שלא הצביעו לליכוד). פעילות כזאת בתוך מפלגה גדולה אינה ייחודית לל”חים, ודוגמה מצליחה היא חטיבת “מנהיגות יהודית” הימנית-קיצונית, שהכניסה לכנסת את משה פייגלין, אשר פרש מאז וכיום מריץ תנועה עצמאית בשם “זהות”.

באוגוסט 2012, כשנה לאחר הקמת הארגון, מחקו מפעילי מערכת (פעילי וויקיפדיה ותיקים עם סמכויות-על) את הערך של הל”ח מוויקיפדיה העברית. הוויקיפד קוריצה הסביר אז ב“דיון חשיבות” מדוע הארגון לא ראוי לערך:

1. הם נפגשים עם ח”כים? וואלה? באמת? כי הח”כים פשוט נפגשים כל יום עם אינספור אנשים. לא רציני.

2. נבנה אתר אינטרנט. מרשים למדי במאה ה-21.

3. הם שולחים מכתבים לח”כים בכל מיני נושאים. יופי. ואני כותב ערכים בוויקיפדיה ונראה שלפחות חלק מהם עזרו לאנשים. אני גם מתנדב ותורם הרבה.

4. הועלו קמפיינים בפייסבוק. קמפיינים בפייסבוק יש כחול אשר על שפת הים.

5. הם משתתפים בהפגנות ומשכנעים אנשים להתפקד לליכוד. נחמד, אבל במה הם שונים מכל פעיל אחר?

6. הם מונים 1000 חברים בליכוד. נתון שטעון מקור עצמאי ונייטרלי, ומכל מקום די חסר משמעות במפלגה עם עשרות אלפי מתפקדים.

אז נשמע שהם נחמדים ואידאליסטים, אבל בת’כלס לא נראה שהם עשו משהו משמעותי. יש לנו כאן עוד פמפלט פרסומי שנועד לקידום עצמי (הרי הבחירות יהיו ככל הנראה בשנה הקרובה פלוס מינוס), ואין לו מקום כאן. ואת זה אני אומר כמי שמזדהה מאוד עם עמדות הליכוד.

מאז התקדם הארגון וטוען להכנסת שני ח”כים לכנסת, שרן השכל ואלון ויואב קיש, שעליו חלק מהפעילים התנצלו בפומבי. הערך הועלה שוב בדצמבר 2016 והועבר לטיוטה – מחיקה רכה שבה הערך אמנם קיים, אך לא זמין למי שלא מכיר את נבכי האתר – ביולי השנה.

למרות ההישג הצנוע, הל”ח בכל זאת מפחידים את ראש הממשלה בנימין נתניהו, כפי שעלה מדברי המגהפון שלו, יו”ר הקואליציה דוד ביטן. תנועת הליכוד פתחה בימים האחרונים במהלכים גלויים ואגרסיביים נגד הארגון, ובהם חסימת ההתפקדות דרך האתר, נסיון לסלק פעילים שהתבטאו נגד נתניהו ובדיקה ופסילה של מתפקדים כפולים.

האם הליכודניקים החדשים הם כבר שווי ערך? לפי הוויקיפדים, עוד לא. הדיון סביבו (“הבהרת חשיבות אנציקלופדית 2017” מיולי ו“דיון שחזור” מעכשיו, אמצע אוגוסט) מעניין בחלקו, משעמם בחלקו, מתסכל בחלקו ומתיש ברובו, ומי שרוצה להתעמק בו יכול לגשת למקור. ליקטתי פה את הטיעונים המשונים, שבהם הדיון נראה כמו הסיבה-העצמית לקיומו, דיון מעגלי-רקורסיבי ושאר דיוני שכל:

“לא ברור לי למה אתם כל כך לחוצים על ערך בויקיפדיה. כתבתם שאנשים מגיעים אליכם דרך פייסבוק, פה לאוזן, וגם יש לכם אתר אינטרנט שבו אתם מפרטים את האג’נדה שלכם. ככה שאתם לא באמת זקוקים לערך הזה כרגע. סה”כ התנועה שלכם צומחת בקצב מרשים ואם תמשיכו בקצב הזה אז אני מאמין שבסופו של דבר כן תהיה חשיבות אנציקלופדית לערך, אך כרגע זה עדיין מוקדם” – Ronen7668

“אם וכאשר תהיה הצבעת מחיקה אצביע נמנע ולא למחוק כמחאה על המחקנות בוויקיפדיה, אבל האג’נדה שלי היא הסיבה היחידה לאי תמיכתי במחיקה (ואי תמיכתי בהשארה)” – אופק

“אני חושב שהטיעונים העיקריים נגד הערך הם לא שההשפעה של של התנועה על היא מעטה מדי, (מה שכנראה ישתנה בבחירות הבאות) אלא שלאף קבוצה בליכוד אין ערך בויקיפדיה ושהערך הקודם לא ויקיפדי” – Doodoo Bo

“הערה: משום מה מנסים לטעון כאן לחשיבות הערך. שאלה זו הוכרעה – אין חשיבות. לכן, אין כל טעם בטענות שמבססות חשיבות של הערך. הדבר שנדרש הוא אחר לחלוטין. יש לקיים דיון שחזור ולהסביר מה השתנה מהפעם הקודמת. מה הוא השינוי בנסיבות שבגינו רוצים לשחזר” – גילגמש

“אמנם נראה שהם בדרך הנכונה במובן הזה שבמוקדם או במאוחר יהיה להם ערך אבל קשה לקבוע את זה כעת” – מי-נהר

הליכוד נגד הליכודניקים החדשים על שער מעריב, 11.8.2017. תמונה: העין השביעית

הליכודניקים החדשים, מעריב, 11.8.2017

העתידן רועי צזנה העלה את הנושא לדיון היום בפייסבוק שלו (שכבר צוטט בדף השיחה בוויקיפדיה), ושם כתב:

שנת 2012: הליכודניקים החדשים מונים אלף חברים. מנסים ליצור ערך ויקיפדי.
עורכי ויקיפדיה – “לא, לא הוכחתם שיש חשיבות לקבוצה הזו.”
יולי 2017: הליכודניקים החדשים מונים 12,000 חברים. כותבים עליהם בכל מקום בעיתונים. דיונים סוערים מתחוללים בחברה הישראלית לגבי הלגיטימיות שלהם. מבקשים יפה שיופיע עליהם ערך בוויקיפדיה.
עורכי ויקיפדיה – “כן, נו, אבל אנחנו לא באמת בטוחים שהצלחתם להכניס מישהו לכנסת. אולי בכלל אין לכם כוח אמיתי? בואו נראה מה יקרה בבחירות הבאות. עד אז, לא מאשרים לכם ערך.”
אוגוסט 2017: הליכודניקים החדשים הם הסיעה השנייה בגודלה בליכוד. הם מגנים את כנס התמיכה בראש הממשלה, ובתגובה מפלגת הליכוד משתקת עצמה לדעת וחוסמת את יכולת ההתפקדות דרך אתר האינטרנט שלה כדי לעצור את גדילתם. מעריב מקדיש להם את העמוד הראשון במהדורת סוף שבוע – “בליכוד פועלים לסילוק 12 אלף חברי הליכודניקים החדשים”. יו”ר הקואליציה דוד ביטן טוען שמדובר ב- “ניסיון ברור של השתלטות עוינת”.
עורכי ויקיפדיה עדיין מתנגדים, בטיעון המדהים הבא (ואני מצטט מדף השיחה על טיוטת הערך) – “אם בעוד מספר חודשים הליכוד… יבטל את קיומם הרי שהיו אפיזודה חולפת. שלא ממש באה לעולם.”
קלטתם? אם הליכוד יבטל את קיומם של הליכודניקים החדשים, הרי שבבת-אחת תיעלם כל משמעותם וכל המודעות שעוררו לפוליטיקה המפלגתית בשש השנים האחרונות. העובדה שללא קיומם ונוכחותם לא ניתן להבין הצהרות של הליכוד – המפלגה הגדולה ביותר בכנסת – בשנים האחרונות, אינה מעניינת כנראה חלק מהעורכים בוויקיפדיה.
[…]
אז אם להמשיך באותו הקו, הנה תחזית לעתיד –
שנת 2050: לליכודניקים החדשים עדיין אין ערך בוויקיפדיה. גם לישראל אין, אחרי שנחרבה והייתה אפיזודה חולפת.

“ברוך הבא לישימון החשיבות הויקיפדי”, הגיב המתמטיקאי גדי אלכסנדרוביץ’, שאינו מרוצה ממדיניות העריכה של וויקיפדיה העברית (“אני כבר הפרחתי את השממה ופרחתי למחוזות אחרים כשראיתי שהשממה לא אוהבת”). “כמו כן: משהו על האירוניה בכך שהליכודניקים החדשים מנסים להתפקד לליכוד כדי לשנות מבפנים אבל אפילו את ויקיפדיה העברית הם לא מצליחים לשנות מספיק מבפנים כדי להכניס ערך על עצמם. (ואם ינסו להתפקד לויקיפדיה בהמוניהם אני מנחש שיגלו שכמו לליכוד, גם לויקיפדיה יש דרכים לנסות לעצור את זה)”.

הליכודניקים החדשים בוויקיפדיה. תמונה: עידו קינן, חדר 404

הליכודניקים החדשים בוויקיפדיה. תמונה: חדר 404

מקרן וויקימדיה ישראל, שמפעילה את וויקיפדיה העברית אך לא מנהלת את תכניה, נמסר כי “ההחלטה על ערכים מתקבלת על ידי קהילת העורכים המתנדבים בפרויקט בהתאם לנהלי הקהילה ולאחר דיונים, ובמקרה הצורך הצבעות”.

ליאור מאירי, ממייסדי הליכודניקים החדשים, מסר: “הליכודניקים החדשים היא התנועה המשמעותית ביותר בפוליטיקה של השנים האחרונות. התקשורת מבינה את זה, יו”ר הקואליציה מבין את זה, וגם, ע”פ שמועות בלבד, ראש הממשלה עצמו מבין את זה. אם הוויקיפדים החביבים לא מכירים בכך עדיין, זה מצער”.

🕵️ פעילי-רשת חושפים זהויות מפגינים נאו-נאצים בשרלוטסוויל, מדווחים על אחד שכבר פוטר

הפגנת הנאו-נאצים בשרלוטסוויל אתמול, ששיאה בפיגוע דריסה שכוון למפגיני-הנגד והביא למותה של אחת ולפציעתם של רבים נוספים, הביאה פעילי-רשת לנסות לחשוף את זהותם של המפגינים הנאו-נאצים, שיימינג שיאפשר לסביבתם לפעול נגדם ולהחרימם, וכדי ליצור מאגר נתונים של פעילים גזעניים.

באינסטגרם ובטוויטר מפרסמים הפעילים תמונות של מפגינים עם הכיתוב “האם אתה מכיר אותי? האם אתה המעסיק שלי? הייתי בצעדה נאצית בשארלוט, וירג’יניה” תחת ההשתגית #NaziRally ו-#ExposeTheAltRight.

פעילי רשת מנסים לאתר באינסטגרם זהויות של משתתפי הפגנת הנאו-נאצים בשרלוטסוויל, 8/2017

אחצון זהות מפגינים באינסטגרם

הטוויטריסט Yes, You’re Racist, שאוסף ומפרסם ציטוטים גזעניים של משתמשי טוויטר, פתח לפני יממה בפרויקט חשיפת זהות משתתפים בהפגנה, בסיוע הגולשים. הראשון נחשף תוך פחות משעה – “קול ווייט, מקליפורניה — נטען שעובד במסעדת טופ דוג בברקלי”.

גולש רדיט self.berkeley שיתף תמונות שמציגות את האיש בהפגנה, ואיש דומה לו מכין נקניקיה בלחמניה.

Allegedly a Top Dog employee participated in today’s white nationalist rally in Charlottesville, VA. Can any prove otherwise? from berkeley

גולשים פתחו במתקפת דירוג כוכב אחד על העמוד של טופ דוג באתר ביקורות הגולשים ילפ, עם תלונות על העסקתו של ווייט.

ביקורות כוכב אחד באתר ילפ למסעדת טופ דוג על העסקת עובד שנטען שהשתתף בהפגנת הנאו-נאצים בשרלוטסוויל, 8/2018. עיבוד: חדר 404

מתקפת דירוג על טופ דוג באתר ילפ (עיבוד)

לפי דיווח של “יס יו’ר רייסיסט”, תוך פחות מיממה איבד ווייט את משרתו.

ללינצ’טרנט יש, באופן טבעי, קורבנות חפים מפשע: “יס יו’ר רייסיסט” הודה בזיהוי שגוי של אחד המפגינים כבילי רואופר – אם כי רואופר הוא גזען עליונות-לבנה נאו-נאצי בפני עצמו, רק לא זה שהיה בתמונה, כך שאולי ההגדרה “קורבן חף מפשע” מעט גדולה עליו.

לצד ציד הנאו-נאצים יש גם הלועגים להם, עם ההשתגית #NaziTinder, שמציגה תמונות של המפגינים לצד תיאורים עצמיים (אבל פוגעניים) בנוסח אתרי הכרויות, למשל “אני ואחותי החלטנו לצאת עם אנשים אחרים” וגם “הפקה של ‘עלובי החיים’ על טהרת המין הגברי מחפשת דייטים למסיבת ליהוק”.

(תודה: @am_ph, @MemeR)

למה הלכתי לראות את פיסת הצואה המחייכת “אמוג’י – הסרט”


פוסט של אריק שגב

אתמול אחרי העבודה עשיתי משהו יותר חשוב מדיאליזה והלכתי לראות סרט גרוע בקולנוע.

את הרעיון לעשות את זה שאבתי מהספר הנ”ל שתמונתו מצורפת לכאן, “A Year at the Movies”, שהכותב שלו, קווין מרפי, הוא מיוצרי סדרת הקאלט המוצדקת Mystery Science Theatre 3000 (mst3k), כך שאפשר לטעות ולחשוב כי הוא שואב הנאה מסרטים גרועים, כמו אלה שעליהם ירד מדי תכנית, טענה שהוא מכחיש בתוקף.

הסרטים האלה, הוא כותב, גורמים לו לסבל כי הם מחופפים, עצלים, ובעיקר כי הם נוצרו על ידי יוצרים ומפיקים חמדנים שרצו להרוויח כסף קל על חשבון קהל פתי. ובדיוק מהסיבה הזו הוא נהנה ללכת לסרט גרוע בקולנוע (במקרה של הספר, “קורקי רומנו”, שהוא אכן דרעק בל ייאמן) – כדי לראות שהקהל הלכאורה פתי מסרב לאכול את התבשיל המוקדח המוגש לו.

שער הספר "שנה בסרטים" של קווין מרפי

שער הספר “שנה בסרטים” של קווין מרפי

בימים אלה אני כותב את העונה השלישית של “שבט צוצלת” (אני עוד אוכל לכם את הראש עליה בזמן המתאים, לא לדאוג) תכנית ילדים שבזמן העבודה עליה נתבקשתי שוב ושוב לפשט את התכנים שלה, לרדד את המסר שלה (מי ישמע), להנמיך את השפה שלה. ואם אפשר להכניס סלבס, להשתמש בבאזוורדז, לכלול רפרנסים לטרנדים.

סירבתי שוב ושוב, וקוממתי עליי לא מעט אנשי הפקה בתכנית מסיבה פשוטה (כאילו שתיים, אבל זה שאני פלוץ עיקש פחות רלוונטי לנקודה) : אני מסרב להאמין שאני כותב לקהל של דבילים. מדוע הורים לילדים מוכנים לקבל כעובדה שקהל של ילדים הוא בהכרח כזה שנרתע ממורכבות כלשהי עדיין נשגב מבינתי.

כרזת הסרט "אמוג'י - הסרט" בהונג קונג

כרזת הסרט “אמוג’י – הסרט” בהונג קונג

לפיכך אני ממליץ לכל עוסק בתחום לצפות בסרט האימוג’י. פיסת צואה שנולדה בחטא ומתוך אמונה שאם רק נשתמש במונחים כאילו אופנתיים ועכשוויים הקהל יגמע הכל בצמא של גמל אחרי שבועיים בסהרה, ולראות את אותו קהל יעד מסרב לקנות את מה שהוא מזהה בקלות כמשהו שבאופן ברור רק נועד להימכר לו. שלא לדבר על לשמוע אותו, ותאמינו לי הוא לא נותר שקט למול החנפנות הבוטה והלא מוצלחת.

חוויה נהדרת. לשעה וחצי בלתי נסבלות בעליל מכל היבט אחר חזר לי האמון באנושות. יותר מועיל לבריאות מדיאליזה.

אישה בוואנזי אמוג'י קקי מחייך. תמונה: עידו קינן (cc-by-sa)

אישה בוואנזי אמוג’י קקי מחייך. תמונה: עידו קינן (cc-by-sa)


אריק שגב הוא תסריטאי ואמוג’י קקי זועף. שגב כתב על הפשניסטים של הפאשיזם בגליון מאי 2014

🚨 מפלגת העבודה ניצלה מפירצה נוספת כי מאגר הבוחרים ירד מהרשת; מגישה תלונה במשטרה על נסיון פריצה

אתר haavoda.com של מפלגת העבודה, שאיפשר לבדוק מי חבר במפלגה, אינו זמין לפחות משעות הבוקר המאוחרות. המפלגה הגישה תלונה ביחידת הסייבר של המשטרה בטענה שזיהתה נסיון פריצה לאתר, דיווח ספי עובדיה בחדשות 10. בשבוע שעבר חשפנו בחדר 404 מספר פירצות אבטחה ופרטיות באתר. סגירת האתר כעת הביאה לחסימתה של פירצת אבטחה נוספת, שמדווחת כאן לראשונה, אשר חשפה פרטים אישיים רבים – ובהם שם מלא, ת”ז, גיל, ארץ מוצא, כתובת מגורים, מועד הצטרפות למפלגה, הצבעה או אי הצבעה בפריימריז ועוד – על חברי מפלגה וגם על חברים לשעבר שעזבו את המפלגה.

תקציר הפרקים הקודמים: ביום שלישי, יום הפריימריז במפלגת העבודה, חשפנו כאן פירצת פרטיות, שמאפשרת לכל גולש להכניס כל תעודת זהות ולגלות אם בעליה הוא חבר מפלגת העבודה, מה שמו ובחלק מהמקרים מה מינו. בהמשך עדכנו שניתן גם לעקוף את מבחן אני-לא-רובוט (reCAPTCHA) באתר ולהוריד למחשב באמצעות סקריפט את מאגר חברי המפלגה המלא – שם, ת”ז ועבור חלק מהחברים מין. ביום רביעי דיווחנו כי במאגר החברים מופיעים גם אנשים שעזבו את המפלגה, ושהמפלגה משום מה לא מחקה את פרטיהם ממאגריה. באותו יום דיווחנו כי המפלגה חסמה אחת מהפירצות – זו שאיפשרה להוריד את המאגר המלא. ביום חמישי הבאנו את תגובת מפלגת העבודה, שלפיה “האפשרות הדיגיטלית לבדיקת זכות הצבעה בפריימריז, היא איננה פריצת אבטחה או פגיעה בפרטיות של מי ממתפקדי המפלגה וכל טענה שכזו היא בגדר דעה אישית שהפכה לעובדה”; “האתר של מפלגת העבודה הינו אתר מאובטח […] [המפלגה] ביצעה סדרה של בדיקות מקיפות על ידי מנהל אבטחת מידע מוסמך שאף קיים התייעצות מקצועית בנושא עם גורמים בכירים ברשות הסייבר הלאומית על מנת לוודא את תקינות מנגנוני האבטחה של האתר. על מנת לנקוט במשנה זהירות הוחלט להנחיל שיפורי אבטחה נוספים על אלו הקיימים, שיפורים שעליהם דווח בכתבה”.

נקודת הצבעה בפריימריז במפלגת העבודה, דיזנגוף סנטר, תל אביב, 4.7.2017. תמונה: עידו קינן, חדר 404

נקודת הצבעה בפריימריז במפלגת העבודה. תמונה: עידו קינן, חדר 404

אתר haavoda.com היה ממשק שסיפק גישה למסד הנתונים של המפלגה ממספר נקודות גישה, שחלקן פירצות, כלומר לא היו אמורות להיות פתוחות. אחת מהן נחסמה בעקבות חשיפתה. ביום חמישי המתכנת רן בר זיק רן ואני בדקנו פירצת אבטחה נוספת באתר, וזו כאמור התבררה כפעילה.

במסגרת הבדיקה, שביצענו על פרטיהם של אנשים שאישרו לנו לבודקם, גילינו שהמאגר מכיל שדות מידע רבים על כל חבר, אולם רובם נותרו ריקים. אחד השדות המסקרנים הוא שדה בשם newLikud, שמכיל את שמה של מפלגת הליכוד, אולם לא הצלחנו לברר את משמעותו. הוא היה ריק אצל האנשים שבדקנו, ובהם נועה, שעזבה את מפלגת העבודה והצטרפה לאחרונה לליכוד. “מקריפ”, אמרה נועה, שביקשה שלא נפרסם את שמה המלא, למראה הפרטים שמפלגת העבודה מחזיקה עליה, יותר משנה אחרי שעזבה. “שמירה של פרטי מידע אחרי שבחרתי לבטל חברות במפלגה מרגישה כמו ‘האח הגדול’, ולא אמורה לקרות במדינות מתוקנות”.

מבנה מאגר הנתונים עם פרטים על חברים וחברים לשעבר במפלגת העבודה מאתר haavoda.com

הפרטים על חברים במפלגת העבודה מאתר haavoda.com. מחקנו מידע מזהה

🕵️ ראש ה-NSA לשעבר רוצה שנשתף את הממשל במידע על הסייברמתקפות נגדנו

“טכנולוגיה מכפילה את עצמה מדי שנתיים. מידע ייחודי מכפיל את עצמו כעת מדי פחות משנה. המשמעות היא שניצור יותר מידע השנה מאשר בחמשת אלפים השנים האחרונות יחד. עשר המשרות המבוקשות ביותר שהצעירים מחפשים היום לא היו קיימות לפני עשור. לפני עשר שנים יצא האייפון. היום אנשים רצים לאייקלאוד, לאפליקציות. מה כל זה אומר? זה אומר שאנחנו מלמדים ילדים בבי”ס עבור טכנולוגיה שלא נוצרה, על עבודות שלא קיימות, לפתור בעיות שאנחנו לא יודעים שהן בעיות. הזדמנויות עצומות. אנחנו חיים בזמנים אקספוננציאליים”. כך פתח את דבריו קית’ אלכסנדר במסגרת נאומי 8 הדקות באירוע Rethink Cyber ב-25.7.2017, במסגרת שבוע הסייבר 2017.

אלכסנדר יודע משהו על סייבר, התפוצצות המידע ובעיות שאנחנו לא יודעים שהן בעיות. הוא כיהן כראש ה-NSA שמונה שנים כשאדוארד סנואודן הדליף לעיתונות מסמכים מהארגון שחשפו את העומק, ההיקף והיכולות הטכנולוגיות של ארגון הביון האמריקאי, ואת ההטעיות והשקרים של בכירי סוכנויות הביון, לא רק בראיונות ובנאומים אלא גם בדברים שאמרו לסנאטורים וחברי בית הנבחרים, בין השאר בעדויות בשבועה. חודשים ספורים לאחר מכן ביקש אלכסנדר לפרוש מהתפקיד. כיום הוא עומד בראש חברת הסייבראבטחה שהקים, איירוננט סייברסקיורטי.

אדוארד סנואודן, מדליף מסמכי ה-NSA. איור: DonkeyHotkey

אדוארד סנואודן, מדליף מסמכי ה-NSA. תמונה: DonkeyHotkey (cc-by)

“אם תחשבו על מה שיבמ עשו עם ווטסון – הם שיחקו ג’פרדי נגד כמה מהשחקנים המוצלחים בעולם וניצחו”, אמר אלכסנדר. “מה שהם עשו בקהילה הרפואית מרתק. אם אבחנו אצלך סרטן מוח יש לך 14 חודשים לחיות פלוס מינוס חודשיים – כי זה הזמן שלקח לחשב את הקרינה והכימותרפיה שאתה צריך. עם ווטסון זה ירד מ-30 יום לתשע דקות. הטכנולוגיה הזאת שנוצרת, שיתוף הפעולה, המידע הייחודי, ישנו את העולם שקיים היום. זה מרתק. אני מקווה שנגיע לבניית עין תלת-ממדית, פתרון לסרטן, בניית עמוד שדרה. לא נוכל להאט. אבל עם כל זה מגיעה פגיעויות עצומות. רק לפני עשור יצא אייפון והיתה מתקפה על אסטוניה. אני לא מאשים את אפל אבל מעניין לציין את התזמון. כראש ה-NSA, גם אני הואשמתי בדברים כאלה. כשחושבים על זה, מדינה תקפה – רוסיה, שנה אחר כך גאורגיה הותקפה באותה מתקפה, כשכוחות רוסיים נכנסו לשם, במקביל הותקפו הבנקים והממשלה במתקפות סייבר. ב-2008 הותקף משרד ההגנה האמריקאי על ידי רושעה. האשמה הוטלה על רוסיה. באופן אירוני, זה הוביל להקמת פיקוד הסייבר. הם עזרו לי לקבל את הכוכב הרביעי שלי [אלכסנדר קודם בדרגה לגנרל ומונה לראש פיקוד הסייבר החדש ב-2009, ע”‘ק], תודה רבה! הכל מסתדר לטובה, נכון? ב-2012 היו המתקפות ההרסניות – ארמקו הסעודית, וכו’ וכו’ וכו’. סייבר משמש עכשיו כאלמנט של עוצמה לאומית, וזה לא ייפסק”.

“לפני כחודש וחציתי הייתי באירוע דומה בסינגפור. שמונה דקות הנאום שלי עסקו בתופעה של יכולות סייבר ברמה מדינתית שמגיעות לאינטרנט והופכות לסחורה ולנשק, ואיך להתמודד עם זה. למחרת בבוקר הייתי בלונדון ו-WannaCry יצאה”, סיפר מייסד-שותף ומנכ”ל חברת הסייבראבטחה טים אייט, נדב צפריר, והראה צילום של שערי עיתונים על מתקפת הכופרה המסיבית שהדביקה מאות אלפי מחשבים ב-150 מדינות בעולם. וואנהקריי התבססה על פירצות אבטחה אפס-ימים (zero-day) שהקבוצה המסתורית The Shadow Brokers גנבה מה-NSA, הארגון שאלכסנדר עמד בראשו בזמן שצפריר היה מפקד המקבילה הישראלית, יחידה 8200 של צה”ל.

“היה לוואנאקריי כל מה שצריך כדי להגיע לכותרות”, אמר צפריר, “היא הגיעה לתפוצה רחבה ופגעה בהרבה אנשים. למרבה הצער היא גרמה לנזק אמיתי – בתי חולים בבריטניה שותקו, ניתוחים נדחו, ובכנות, כל זה קרה בגלל מתקפה די חובבנית. היתה כתבה בניו יורק טיימס, יש אנשים שטוענים שזה מסך עשן למתקפות אחרות שעשו שימוש באותן פירצות, שלכאורה שאדוברוקרז הוציאו מה-NSA. התוקפים לקחו בסך הכל 200 אלף דולר, כמובן שהנזק היה הרבה יותר גדול. אבל זה רק חלק ממה שאנחנו מדברים עליו בשנים האחרונות – זה אסימטרי ובלתי צפוי. אריק שמידט אמר ש’האינטרנט היא הדבר הראשון שהאנושות בנתה שהאנושות לא מבינה, הניסוי הכי גדול באנרכיה שאי פעם היה’. האם אנחנו מוכנים לעולם ההיפרמחובר הזה שנחווה בשנים הקרובות?”

“במבט לאחור”, חוזה-קובע צפריר, “2016 תיתפס כשנה מהפכנית בסייבראבטחה. כי ב-2016 השינוי הוא שהמדדים לא באמת סופרים את הנזק, זה כבר לא כמה, אלא מה נתון בסכנה. התוקפים הולכים על היסודות של החברה: 2016 התחילה עם אוקראינה עם תשתית החשמל, ואז בנגלדש – מערכות העברת כספים דיגיטליות, ואז לאינטרנט עצמה, עם המתקפה על DYN[, ספקית שירותי ה-DNS], עם הרושעה מיראי, ולבסוף הבחירות בארה”ב – וואו. ואחת המתקפות שלא פורסמה מספיק היא על ספקית החתימות האלקטרוניות DocuSign, וכשעושים זומאאוט השאלה היא לאן זה לוקח אותנו. מה יקרה כש-IoT יהיה מאוד נפוץ? האם יש לנו מה שנדרש לתמוך בהתמזגות של הסייבר עם המערכות הפיזיות שלנו בשנים קרובות?”

קית' אלכסנדר על גשר הפיקוד של ה-NSA. תמונה: donkeyhotey, donielle (cc-by-sa)

קית’ אלכסנדר על גשר הפיקוד של ה-NSA. תמונה: donkeyhotey, donielle (cc-by-sa)

“מה שכולנו יכולים לעשות זה ליצור מערכת חדשה, שתהיה יותר בת הגנה, פשוטה ומשולבת. זירקו את האייפונים שלכם!”, צחק אלכסנדר, שהארגון שבפיקודו גרם לרבים לאבד אמון בטלפון הסלולרי כמכשיר לניהול תקשורת אישית, פרטית ואינטימית. “אם נוכל להגן על רשת של חברה ולקחת את המידע שפוגע ברשת הזאת ולשתף אותו. […] הצעד הראשון הוא למצוא דרך לחלוק מידע בין חברות במגזרים במהירות רשתית, שיאפשר להגן על רשת, על מגזר, במהירות רשתית. זה חייב להיות במהירות רשתית. אם נעשה זאת, אפשר להתחיל להבין מי מתקיף ומה הוא מנסה לעשות. חשוב מכך, אפשר לעשות צעד נוסף – להתחיל לבנות את מה שנדרש כדי להגן על מדינה ולעבוד עם בני ברית. כיום, אם מישהו תוקף את הרשת של החברה שלכם, עליכם להגן עליה בעצמכם. זה מה שאנחנו עושים היום – כל חברה מגינה על עצמה ואז משתפת את המידע ידנית. אם מגזר האנרגיה ומגזר הפיננסים מותקפים, הם יכולים לשתף זה את זה, וחשוב מכך, את הממשל”.

אם בתפקידו הקודם הוא אסף מטעם המדינה כמה שיותר מידע באמצעים נסתרים, עכשיו אלכסנדר מציע לעשות זאת בגלוי ובהסכמה. “אם מדינה תוקפת אתכם, אין לכם יכולת לתקוף בחזרה. זה לא חוקי. אז מי יעשה זאת? זו חייבת להיות הממשלה. אבל אם הממשלה לא רואה את זה היא לא יכולה לעשות את זה. יש לנו היכולת הטכנית לעשות זאת היום. אם נעבוד יחד עם חברות בתוך מגזרים, בין מגזרים, עם המדינה שלנו ועם בני הברית שלנו, נוכל למנף את הטכנולוגיה שמפותחת כדי להגן על המדינה שלנו. כי מדינות אחרות ישתמשו בסייבר כאלמנט של עוצמה לאומית, ואנחנו צריכים להתגונן”.


התפרסם בגירסה שונה בגלובס

עוד בנושא:

היידישע מאמע עינה פקוחה

ו…הופ! הפרטיות שלכם נעלמה

המחיר שגוגל תשלם על שירות השוואת המחירים עלול להגיע למיליארדים

נציבות התחרות האירופית, רגולטור ההגבלים העסקיים של הנציבות האירופית, שואפת לפסוק לפני חופשת הקיץ באוגוסט כי גוגל מפירה את חוקי ההגבלים העסקיים ופוגעת בתחרות בתחום חיפושי הקניות והשוואת המחירים, כך לפי דיווח של פו יון צ’י ברויטרס מפי שני מקורות שמכירים את הנושא. הנציבות האשימה את גוגל ב-2015 בכך שהיא מטה את תוצאות החיפוש של מוצרים לטובת שירות הקניות שלה, גוגל שופינג. החלטה נגד גוגל תאפשר לקנוס אותה בעד 10% מהמחזור השנתי הגלובלי (המחזור הגלובלי של גוגל ב-2016 עמד על 90 מיליארד דולר) ולהורות לה לחדול מהפגיעה בתחרות. גוגל והנציבות לא הגיבו לפרסום. אני מדבר על כך עוד מעט ביומן הערב של רשת ב’ עם רן בנימיני.

גוגל שופינג הוא שירות קניות מקוון עם מנגנון השוואת מחירים, שסוחרים צריכים לשלם כדי להכניס אליו מוצרים, כלומר הוא לא מהווה השוואה אובייקטיבית ובלתי-תלויה של המחירים בשוק. גוגל מקדמת את גוגל שופינג בתוצאות החיפוש שלה, כדי למשוך לשם גולשים שמחפשים מוצרים שונים. נציבות התחרות חוקרת את הנושא מזה שבע שנים, בעקבות תלונות רבות מצד מתחרים של החברה באירופה ובארה”ב.

הנציבות פרסמה בעבר הסבר על סוגיות ההגבלים העסקיים השונות של גוגל שהיא מטפלת בהן, במסגרת שלוש חקירות נפרדות. אחת מהסוגיות היתה “הדרך שבה גוגל מציגה לינקים לשירותי החיפוש הייעודיים שלה בתוך תוצאות חיפוש הווב שלה [תוצאות החיפוש הרגילות, ע”ק]. בנוסף לשירות הדגל של חיפוש ווב, גוגל מפעילה מספר שירותי חיפוש ייעודיים כמו גוגל שופינג, שמתמחה בחיפוש מוצרים […] גוגל מציגה באופן בולט לינקים לשירותי החיפוש המיוחדים שלה בתוך תוצאות חיפוש הווב שלה, ולא מיידעת את הגולשים על היחס המועדף הזה. לאור היחס המועדף של גוגל לשירותים שלה עצמה, סביר יותר שצרכנים לא ישתמשו בשירותים מתחרים שפוטנציאלית רלוונטיים להם יותר”.

חנות גוגל. תמונה: Gerswin Lee (cc-by-nc)

חנות גוגל. תמונה: Gerswin Lee (cc-by-nc)

עוד טענה הנציבות כי גוגל, שמחזיקה ב-90% משוק החיפוש האירופי, מציבה ומציגה באופן בולט את שירות השוואת הקניות שלה בדפי התוצאות הכלליים בלי קשר לאיכות ההמלצות; מפלה לטובה את גוגל שופינג לעומת שירותים אחרים, שאותם היא מענישה על כללים שונים בעונשים כגון הורדת דירוג; הצליחה לקדם את הגידול של גוגל שופינג וגוגל חיפוש מוצרים בזכות היחס המועדף, לעומת שירות פרוגל, הגלגול הראשון של גוגל שופינג, שלא זכה ליחס מועדף ולא הצליח; וכי הקידום של שירותי גוגל על חשבון שירותים מתחרים פוגע בצרכנים, שלא בהכרח מקבלים את תוצאות השוואת הקניות המתאימות ביותר לשאילתות שלהם, ובמתחרים, שהמניע שלהם לחדשנות יורד מכיוון שגוגל ממילא תקדם את השירותים שלה על חשבונם.

גוגל דחתה בזמנו את ההאשמה, וטענה כי הנציבות מתעלמת מהתחרות מצד קמעונאיות הרשת אמזון ואיביי. החברה ניסתה להגיע לפשרה מספר פעמים עם נציב התחרות האירופי הקודם, חואקין אלמוניה, אך ללא הצלחה. יורשתו, מרגרת’ה וסטגר, מפגינה קו קשוח יותר מול ענקית הטכנולוגיה, אומרים באתר סרצ’אנג’נלנד.

🖕 #המאגר הביומטרי מתחיל. לייב-בלוג ממסיבת עיתונאים של רשות האוכלוסין

פרסומת של רשות האוכלוסין לתעודות חכמות והמאגר הביומטרי

השידור של עומר כביר בכלכליסט:

רשות האוכלוסין משיקה את הפיכת המאגר הביומטרי למנדטורי. מוזמנים לשלוח שאלות בנושא

Posted by ‎Calcalist כלכליסט‎ on Monday, May 29, 2017

הדוברים:

ברוך דדון, מנהל הפרויקט הביומטרי ברשות האוכלוסין וההגירה; אמנון שמואלי, מנכ"ל הרשות; עמוס ארבל, מנהל אגף מרשם ומעמד; וסבין חדד, דוברת הרשות

ברוך דדון, מנהל הפרויקט הביומטרי ברשות האוכלוסין וההגירה; אמנון שמואלי, מנכ”ל הרשות; עמוס ארבל, מנהל אגף מרשם ומעמד; וסבין חדד, דוברת הרשות

ברוך דדון, מנהל הפרויקט הביומטרי ברשות: בימים האחרונים הוציאו ברשות האוכלוסין כ-6500 דרכונים ביום (חצי-חצי בטוח וביומטרי) לעומת כ-4k בימים אחרים.

דדון אומר שבתקופת החגים תמיד עולה מספר ההנפקות, ומשער שזה גם קשור לפרסומים שמזהירים שאלו הימים האחרונים להוצאת תעודות לא-ביומטריות.

דוברת הרשות, סבין חדד, אומרת שהופצו הודעות וואטסאפ במשך 3-4 חודשים, שצריך למהר להנפיק ת”ז/דרכון עד ה-1.6 כי זה בחינם, ואחר כך יעלה כסף, בעוד שהאמת היא שת”ז היא בחינם למעט מקרים מיוחדים, ודרכון – אם היה לך דרכון רגיל שהתוקף הנותר בו הוא שנתיים ומעלה ורצית להחליף לביומטרי זה היה בחינם, אחרת זה עלה רגיל.

דדון: אתמול עשו 6114 דרכונים ו-3972 ת”ז – 10 אלפים מסמכים שרשות האוכלוסין הנפיקה אתמול – 40% מהדרכונים ביומטריים, ו-47% מהת”ז ביומטריות.

מצגת רשמית:

סה”כ תעודות זהות ביומטריות שהונפקו – 905,730 אלף תעודות (כ-36% מסך תעודות הזהות שהונפקו בתקופה המדוברת [3.5 השנים של הניסוי הביומטרי; ע”ק]).
סה”כ מסמכי נסיעה (דרכונים [ותעודות מעבר]) ביומטריים שהונפקו – 950,506 תעודות (כ-35% מסך מסמכי הנסיעה שהונפקו בתקופה).
סה”כ זהויות ביומטריות הקיימות במאגר – 1,207,288 זהויות.

התפלגות גילאי מנפיקי ת”ז ומסמכי נסיעה:

התפלגות גילאים בהנפקת ת"ז ביומטרית. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

התפלגות גילאים בהנפקת ת”ז ביומטרית. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

התפלגות גילאים בהנפקת מסמכי נסיעה (דרכונים ותעודות מעבר) ביומטריים. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

התפלגות גילאים בהנפקת מסמכי נסיעה (דרכונים ותעודות מעבר) ביומטריים. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

התפלגות מיגדר מנפיקי ת”ז ומסמכי נסיעה – רוב לגברים:

התפלגות מיגדרית בהנפקת מסמכי נסיעה (דרכונים ותעודות מעבר) ביומטריים. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

התפלגות מיגדרית בהנפקת מסמכי נסיעה (דרכונים ותעודות מעבר) ביומטריים. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

התפלגות מיגדרית בהנפקת תעודות זהות ביומטריות. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

התפלגות מיגדרית בהנפקת תעודות זהות ביומטריות. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

שאלה מטוויטר: “אתה יכול לשאול מה הקטע שבשדה התעופה חוטפים לאנשים את הדרכון ומכריחים אותם להצטלם במכונות של הביומטרי בתואנה ש’זה לא ביומטרי’?”

עד כאן.

👿 כללי פייסבוק לגבי איומי טרור, שיח שנאה, גזענות והכחשת שואה

איומי טרור, שיח שנאה, גזענות והכחשת שואה מתקיימים בפייסבוק, ודורשים מהחברה לקבוע מדיניות שמנווטת בין חוקים מקומיים, חופש ביטוי ודיון ציבורי שיותיר אצלה את המשתמשים, מניעת סיכון חיים ושמירה על פלטפורמה ידידותית למפרסמים. הערב אדבר בתוכנית “לונדון את קירשנבאום” בערוץ 10 על “מסמכי פייסבוק“, החשיפה של הגרדיאן על כללי סינון ומחיקת התכנים של פייסבוק.

טרוריסטים משתמשים ברשתות חברתיות להשמיע איומים בטרור כדי להטיל אימה, חלק ממטרותיו של הטרור, וכן לגייס פעילים ולהפיץ את מסריהם. בחודש אוגוסט 2016 טיפלו מסנני התכנים האנושיים של פייסבוק בכ-1300 “איומי טרור אמינים” באתר, וביצעו בהם אסקלציה, כלומר דיווח למנהלים בכירים בפייסבוק, שחסמו או ניטרלו 311 פוסטים וחשבונות. 8 מהפוסטים טופלו על ידי צוות נגד-טרור של החברה.

ואלו רק התכנים שמתפרסמים ברשת החברתית ומדווחים על ידי גולשים . הגרדיאן מדווח שיותר ממחצית תכני הטרור שפייסבוק מסירה מאותרים על ידי תוכנה, שמנטרת פעילות של “חשבונות הידועים כרעים” וחשבונות שקשורים אליהם, מזהה את התכנים הקיצוניים ומיירטת אותם מיידית.

נמלת ענק תוקפת את פייסבוק. תמונה:  Max Warren (cc-by-nd)

נמלת ענק תוקפת את פייסבוק. תמונה: Max Warren (cc-by-nd)

פייסבוק לא תמיד תסיר תכני הכחשת שואה, בנימוק שהיא “אינה מקדמת בברכה חוק מקומי שעומד כמכשול בפני עולם פתוח ומחובר”. החברה תחסום תכני הכחשת שואה רק אם “אנחנו נעמוד בפני סכנה של חסימה במדינה או סכנה משפטית”.

לפי המדריך של החברה, “בכ-14 מדינות יש חקיקה בספרי החוקים שלהן שאוסרת לטעון שההיקף של המוות והחומרה של השואה מוגזמים. פחות ממחצית מהמדינות עם החוקים הללו אוכפים אותן. אנחנו חוסמים בהתאם לדיווחים רק באותן מדינות שפועלות בנושא מולנו באופן אקטיבי”. אותן מדינות הן ישראל, גרמניה, אוסטריה וצרפת, “אנחנו נשתמש בגאוחסימה [חסימת תכנים רק בפני גולשים מאזורים גאוגרפיים מסויימים, ע”ק] רק אם המדינה נקטה בצעדים מספקים להראות שהחוק המקומי מתיר צנזורה במקרה הזה”, נכתב במדריך.

אגב, הכחשת פיגועי 11 בספטמבר מותרת.

פייסבוק טוענת במדריכים שלה שאינה מתירה שיח שנאה, אבל כן מעודדת את קהילתה לאתגר רעיונות, מוסדות, אירועים ומנהגים. החברה מסבירה שהיא מגינה על בני אדם, לא על רעיונות, על מאמינים של דת ולא על הדת, על אנשים ממדינה מסויימת אך לא על מדינות.

היחס של פייסבוק לתכני שנאה נראה סובלני מאוד מאוד. החברה מתירה השמצה של מהגרים ושל דתות עד לרמה של גזענות/שנאנות מפורשת – למשל: “איסלאם היא דת של שינאה. סיגרו את הגבולות בפני מהגרים מוסלמים עד שנבין מה לעזאזל קורה”; “מהגרים הם מטונפים”; “מהגרים מקסיקנים הם אוכלי חינם שמוצצים את כספי המסים שאין לנו”; ו”מהגרים הם גנבים ושודדים”. אולם את המהגרים אסור “להשוות לסוגים אחרים של פושעים, למשל אנסים, מנצלים מינית של ילדים, רוצחים או טרוריסטים”. מותר להגיד ש”כל הטרוריסטים מוסלמים”, אך לא ש”כל המוסלמים טרוריסטים”. מותר להשתמש בזיהוי לאומי/אתני/דתי כקללה (“אתה כזה יהודי (You are such a Jew)”), ולטעון שעם מסויים הוא עליון (“הצרפתים הכי טובים”), אך לא לטעון שהוא עליון בעוד עם אחר הוא נחות (“אירים הם הכי טובים, אבל האמת שהצרפתים דפוקים [sucks במקור, ע”ק]”).

החברה הגדירה “קטגוריה מוגנת” לקבוצות מסויימות, שתכני שנאה נגדם יימחקו. בקטגוריה הזאת נכללת בין השאר נטייה מינית (החברה מדגימה זאת עם הנטיות הטרו, הומו, בי, א-מיני), ולא נכללת בה אידיאולוגיה פוליטית (דוגמאות: רפובליקנים, דמוקרטים, סוציאליסטים, קומוניסטים, מהפכנים).

עוד בנושא: מדיניות פייסבוק לגבי איומים באלימות, בריונות, דמויות ציבוריות, לעג לבעלי מוגבלויות, פגיעה עצמית והתאבדויות.

🚧 “מסמכי פייסבוק”: הגרדיאן חושף את מדיניות הסינון של הרשת החברתית

🚂 אתר רכבת ישראל לא מכיר את תחנת תל אביב השלום כי קוראים לה “תחנת תל אביב – השלום” יא מטומטם

רכבת ישראל (מוטו רשמי: “הרכבות יוצאות בזמן ואיינשטיין קבע שזמן הוא דבר יחסי”) שינמכה לאחרונה את אתרה כך שלא יאפשר למצוא תחנות לפי שמותיהן בשפת בני אדם.

מי שבנה את אתר הרכבת (מנכ”ל: שחר איילון; שר אחראי: שר הבטחון מטעם עצמו ושר התחבורה מטעם מדינת ישראל, ישראל כץ) סובל מבעיה שמשותפת לאנשי טכנולוגיה רבים – הוא מתייחס לבני אדם כאל בוטים.

נסו למשל לחפש “באר שבע מרכז”. אין דבר כזה. “תל אביב השלום”? לא מכיר.

חיפוש נסיעות תל אביב השלום באר שבע מרכז באתר רכבת ישראל, 24.5.2017

חובה עליכם לדעת לא רק את השם הרשמי המלא של התחנה, אלא גם את התחביר המדויק שבו הזינו אותה בוני האתר – להלן “תל אביב – השלום” ו”באר שבע – מרכז”. תחביר מדויק, כלומר שאם התחנה הוזנה כ”תל אביב – סבידור מרכז” ואתם תקלידו “תל אביב – מרכז”, תקבלו הודעת שגיאה. זו התנהגות של מכונות, לא של בני אדם.

חיפוש נסיעות תל אביב השלום באר שבע מרכז באתר רכבת ישראל, 24.5.2017

חיפוש תחנת תל אביב מרכז באתר רכבת ישראל, 24.5.2017

אגב, תחנת באר שבע אוניברסיטה נקראת שם “באר שבע- צפון/אוניברסיטה”, עם שגיאת התחביר של היעדר רווח לפני המקף המפריד. אם תקלידו “באר שבע -“, ההשלמה האוטומטית תציג רק את באר שבע מרכז.

חיפוש תחנות באר שבע באתר רכבת ישראל, 24.5.2017

בערים שבהן יש רק תחנה אחת לא אמורה להיות בעיה – מקלידים את שם העיר ומחפשים. אם תחפשו נסיעה מאשדוד לרחובות, האתר יציג לכם את הרכבות בלי בעיה ינזוף בכם “נא לבחור תחנת מוצא” ו”נא לבחור תחנת יעד”, כי אתם בטח לא מצפים שהוא ינחש לבד לאיזו מבין התחנה האחת שיש באשדוד אתם מתכוונים, ואיזו מבין התחנה הבודדת שיש ברחובות רציתם.

חיפוש נסיעות אשדוד רחובות באתר רכבת ישראל, 24.5.2017

רחובות היא “רחובות (א’ הדר)”, כי ככה זה כשההורים נותנים לך שני שמות, ואשדוד היא לא סתם “אשדוד עד הלום” אלא “אשדוד עד הלום (מ’ בר כוכבא)”, אתם יודעים איך זה חתונה בין תחנות שרוצות לשמור על שמות המשפחה של שני הצדדים.

חיפוש נסיעות אשדוד רחובות באתר רכבת ישראל, 24.5.2017

הדבר היחיד שאפשר לומר לזכותו של האתר זה שהוא מציע שמות תחנות במהלך ההקלדה. אם, למשל, אתם רוצים לחסוך את 50 דקות הנסיעה ברכב מתל אביב לגן החיות התנ”כי ולעשות את המסלול הזה במשך שעה וחצי ברכבת, פשוט תקלידו “התנ”כי” באתר – עד שתגיעו לגרשיים עוד תראו את האתר מציע לכם את “גן החיות התנכי”, אבל ברגע שתכניסו את הגרשיים תקבלו הודעת שגיאה, כי אתר הרכבת לא יודע להתמודד עם האיות החלופי, כלומר הנכון, “גן החיות התנ”כי”.

חיפוש תחנת גן החיות התנ"כי באתר רכבת ישראל, 24.5.2017

וזו עוד נחשבת שימושיות עילאית לעומת מוביט, אפליקציית הניווט בתחבץ, שמוצאת את אולם סמולרש רק אם כותבים את שמו בכתיב שגוי.

חיפושי "סמולרש" ו"סמלרש" באפליקציית מוביט, 24.5.2017

🚧 “מסמכי פייסבוק”: הגרדיאן חושף את מדיניות הסינון של הרשת החברתית

4500 מסנני תוכן (מודרטורים) עובדים בפייסבוק, כשהחברה הודיעה שתגייס 3000 נוספים כדי להתמודד עם תכנים מפוקפקים שמשתמשי הרשת החברתית מפרסמים בה, הודעה שהתפרסמה אחרי שאדם שידר את עצמו בשידור חי בשירות פייסבוק לייב כשהוא רוצח את בתו בת כמעט שנה. מסנני התוכן, שחלקם עובדי קבלן, מקבלים הכשרה של שבועיים, ומקבלים מדריכים כתובים לסינון. כמה מאות מדריכים שונים כאלו דלפו לגרדיאן, שחשף אותם השבוע. אני מדבר על המסמכים הבוקר בתוכנית “פתחי וזמרי בעם” ברדיו דרום ורדיו גלי ישראל.

ברשת חברתית שיש בה 1.94 מיליארד משתמשים פעילים, גם המספרים שנוגעים לסינון עצומים. מדי שבוע מקבלת פייסבוק 6.5 מיליון דיווחים על חשבונות שנטען שהם מזוייפים, כלומר לא של אדם אמיתי. בינואר השנה בחנו עובדי החברה 54 אלף חשדות לפורנו-נקמה – הפצת אימג’י עירום/מין של אנשים בלי ידיעתם או בניגוד לרצונם. פייסבוק חסמה בינואר 14 אלף חשבונות שקשורים להתעללות מינית, ב-33 מהם היו מעורבים ילדים.

מסננים מסירים תכנים אלימים ויזואליים רק על סמך דיווחים של גולשים. איומים באלימות צריכים להיות ספציפיים כדי להימחק או לעבור אסקלציה (דיווח לממונים בפייסבוק). איומים כאלו, למשל, הם נגד ראשי מדינות, סגניהם, מועמדים, אנשי רשויות אכיפה מסויימים, עדים ומודיעים, אנשים שהיו נגדם נסיונות התנקשות, אנשים שהם מטרה של “ארגונים מסוכנים אסורים”, אקטיביסטים, עיתונאים, הומלסים, זרים וציונים. איומים ישירים אסורים: “אחתוך את הגרונות [כך במקור] שלך ואתלה את הצווארים [כך במקור] שלך משזירות השיער שלך!”, “שמישהו יירה בטראמפ”, “#דקור והפוך לפחד של הציוני”, “צריך לשים את כל הזרים בתאי גזים”, “אנחנו צריכים לאנוס אותם, לבצע בהם לינץ'”, ו”אני אשמיד את משרדי דבלין של פייסבוק”. אז דורי בן ישראל ממזבלה, אם אתה שומע את זה, רק הפגנות חוקיות מול משרדי פייסבוק בדבלין.

לעומת זאת, “כדי לשבור לביץ’ את המפרקת, תקפיד להפעיל את כל הלחץ למרכז הגרון שלה”, “כדי שאתם האסהולז תתפללו לאלוהים שאני אשמור על השפיות שלי כי אם אני אאבד אותה אני ליטרלי אהרוג *מאות* מכם”, “ילדה קטנה צריכה לשמור על עצמה לפני שאבא ישבור לה את הפרצוף” ו”בואו נרביץ לילדים שמנים” – מותר.

איומים צריכים להיות נגד אדם חי או נכס, ולהכיל מיקום, תזמון, שיטה, פרס, תמונה של נשק או מכירה של נשק. למשל: “השמידו את משרדי פייסבוק בדבלין” – מותר; “הפציצו את משרדי פייסבוק בדבלין” – אסור.

כפכפייסבוק. תמונה: Ricky Lai (cc-by-nc-nd)

כפכפייסבוק. תמונה: Ricky Lai (cc-by-nc-nd)

פייסבוק מגדירה בריונות (bullying) כ”התקפה על אנשים פרטיים בכוונה לצער או להשתיק אותם”. אנשים שאינם פרטיים, לפי פייסבוק, הם מנהיגים פוליטיים ודתיים מהמאה עד המאה ה-19 ובהם איש הדת ישו, הרוצח ההמוני צ’ארלס מנסון, המיליונר ויזם הטרור אוסמה בן לאדן, אנסים, מבצעי אלימות דומסטית ומפירי כללי שיח שנאה. עוד דמויות ציבוריות הם פוליטיקאים, עיתונאים וכל אדם בעל 100 אלף עוקבים ומעלה נחשב לדמות ציבורית, ומאבד את ההגנות השמורות לאנשים פרטיים – והדבר נכון גם לגבי קטינים עם 100 אלף עוקבים ומעלה.

אנשים עלולים להיכנס בעל כורחם להגדרות הציבוריות של פייסבוק – אלו אנשים “שהוזכרו [בשמם או תוארם] בכותרת או כותרת המשנה של חמישה ומעלה כתבות או אייטמי תקשורת במהלך השנתיים האחרונות”.

עם זאת, גם אנשים ציבוריים זכאים להגנות מסויימות מפני “נושאי אכזריות”. פייסבוק מדגימה זאת באחד המדריכים באמצעות הזמרת ריהאנה: “ריהאנה מפורסמת בזכות עצמה כזמרת. היא גם היתה קורבן של אלימות דומסטית. מותר לכם ללעוג לה על שירתה, אבל לא על היותה קורבן של אלימות דומסטית”. אולם המסננים מחוייבים אוטומטית להסיר פוסטים כאלו רק אם יש בהם גם תמונה של ריהאנה.

פייסבוק הורתה למסננים להתעלם מתמונות שלועגות לאנשים עם מוגבלויות – במדריכים הוצגו תמונות של אנשים עם תסמונת דאון עם כיתובים לועגים. בתגובה לפניית הגרדיאן, פייסבוק הודיעה שהתמונות הללו אסורות בפרסום וכי הן יוסרו. החברה טענה שהמדיניות שונתה בחודשים האחרונים, אבל סירבה למסור פרטים. לפי המדיניות החדשה, תמונה של אדם עם מוגבלות וכיתוב לעגני תוסר אם גולשים ידווחו עליה, אולם הערה לעגנית ללא תמונה לא תוסר.

מפייסבוק נמסר לגרדיאן: “אנחנו מבקשים מאנשים שדנים בנושאים הללו בצורה לא רגישה לעשות כן בשקריפות, כדי שאחרים יוכלו לנהל איתם דיון או לאתגר אותם על כך. אם אתה מתבדח על כך בפייסבוק אתה לא יכול לעשות זאת באנונימיות. אנחנו מאלצים אותך לפרסם את שמך לצד זה, או שאנחנו מסתירים (unpublish) את העמוד”.

משתמשי פייסבוק עושים שימוש ברשת החברתית לדווח ולשדר נסיונות פגיעה עצמית והתאבדות. בתקופה של שבועיים, מסננים ביצעו אסקלציה (דיווח לממונים) לכ-4500 דיווחים על פגיעה עצמית, 63 מהם הועברו לצוות טיפול רשויות החוק של פייסבוק, שעובד מול המשטרה ורשויות רלוונטיות אחרות. דיווחים נוספים על שני פרקי זמן בני שבועיים במהלך שנה זו מנו כ-5000 וכ-5400 על פגיעה עצמית.

ההוראות של פייסבוק קובעות ששידור חי של פגיעה עצמית לא ייעצר, כי היא “לא רוצה לצנזר או להעניש אנשים במצוקה שמנסים להתאבד”. המדיניות נובעת מהרצון לאפשר להם לקבל עזרה: “הסרת תוכן פגיעה עצמית מהאתר עלול לפגוע ביכולת המשתמשים לקבל עזרה בעולם האמיתי מקהילות החיים האמיתיים שלהם. משתמשים מפרסמים תוכן הרס-עצמי כזעקה לעזרה, והסרתו עלולה למנוע מהזעקה הזאת מלעבור הלאה. זה העקרון שיישמנו עבור פוסטים התאבדותיים לפני יותר משנה בעצת [הארגונים] Lifeline ו-Samaritans, ואנו רוצים להרחיבה לסוגי תכנים אחרים בפלטפורמה”. פייסבוק תסיר את הסרטונים “ברגע שאין יותר אפשרות לעזור לאדם” – כלומר אם נסיון ההתאבדות סוכל או הצליח, אלא אם האירוע הוא בעל חשיבות עיתונאית, ואז הסרטון לא יוסר.

מסננים קיבלו הוראה לבצע אסקלציה לתכנים שקשורים לסדרה “13 סיבות למה”, שעוסקת בהתאבדות, מחשש שזו תעודד חקייני-התאבדות, תופעה הידועה בשם אפקט ורתר.

לדף הבא →