💊 מכבי התקפלה, לא תעביר פרטי קרובי לקוחותיה בלי רשותם: “ערים לתגובות, על בסיסן החלטנו שלא תהיה העברת נתונים”

קופ”ח מכבי הודיעה שלשום ללקוחותיה כי תעביר את פרטי קרוביהם, בלי לקבל את רשותם, לחברת הביטוח כלל כדי שזו תמכור להם ביטוח סיעודי. היום מכבי חזרה בה מההחלטה, וציינה שעשתה זאת בעקבות הביקורת הציבורית.

תגובה של קופ"ח מכבי בפייסבוק, שלפיה היא חוזרת בה מהתוכנית להעביר פרטי קרובי לקוחות לחברת כלל ביטוח בלי רשות, 29.3.2017

אתמול דיווחתי כאן על האימייל ששלחה מכבי ללקוחותיה, ובו הודיעה להם נילי לוי, מנהלת תחום הביטוח הסיעודי בקופה, כי “פרטי בני המשפחה אשר אינם מבטוחים, יועברו על ידינו לחברת כלל על מנת שזאת תוכל לפנות ולהציע להם להצטרף לביטוח הסיעודי הקבוצתי”. הקופה לא ביקשה רשות להעביר את המידע, אלא הודיעה שמי שלא רוצה שיועבר, יצטרך להתקשר תוך 30 יום לבקש זאת: “במידע ומי מבני המשפחה לא מעוניין בכך, נבקש כי יפנה למוקד הטלפוני הממוחשב של מכבי, להשארת פרטיו (או פרטים של בן משפחה קטין), כך שלא יועברו לכלל חברה לביטוח בע”מ”. בתגובת החברה לפנייתי נטען כי “מדובר במהלך העומד בהגדרות חוק הגנת הפרטיות לרבות ההגדרה של [ה]סכמה מדעת”.

אולם עו”ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות אמר: ““העברה של מידע מגוף אחד למשנהו ללא הסכמה היא פגיעה בפרטיות, במיוחד כאשר מדובר על מידע רפואי. חוק הגנת הפרטיות קובע בסעיף 2(9) ששימוש במידע שלא למטרה שלשמה הוא נמסר (קרי: העברה שלו למישהו אחר למטרות פרסום) היא עבירה שדינה חמש שנות מאסר. לא מזמן, הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו”ט) החליטה שהאמירה ‘אם לא תגיד שאתה מתנגד נעביר’ אינה חוקית”.

מכתב שבו קופ"ח מכבי מודיעה ללקוחותיה שהיא תעביר את פרטי קרוביהם לחברת הביטוח כלל, 27.3.2017

לקוחות מכבי שקיבלו את המכתב הודיעו לקופה בפייסבוק כי היא לא רשאית להעביר פרטים בלי לקבל את הסכמתם, וכמה מהם טענו שמדובר בעבירה על החוק ואיימו שיתבעו אותה אם תעשה זאת.

היום כתבה הקופה לאותם לקוחות בפייסבוק שהיא חוזרת בה מהמהלך:

אנחנו מודים לך על הפניה וערים לתגובות נוספות שעלו ביממות האחרונות. על בסיסן החלטנו שלא תהיה כל העברת נתונים לחברת כלל (ונבהיר כי גם עד עתה לא הייתה כל העברת נתונים כזו).
חשוב לנו מאד, שלחברי מכבי יהיה כיסוי סיעודי וזו הסיבה שיצאנו מלכתחילה למהלך. על כן אנחנו ממליצים גם לך לבדוק האם יש ברשותך כיסוי כזה, ואם לא, אזי לשקול בחיוב לדאוג לכך

[עדכון] מכבי יידעה את הלקוחות באימייל על ביטול המהלך:

מכתב שבו קופ"ח מכבי מעדכנת את לקוחותיה שהיא לא תעביר את פרטי קרוביהם לחברת הביטוח כלל, 29.3.2017

(הלשין: ליאור זילברשטיין)

ללמוד מלמידת-מכונה שאנחנו לא יכולים להבין איך היא מבינה את העולם


פוסט של ד”ר דייויד וויינברגר

מערכות למידת-המכונה החדשות שלנו יצטרכו לטפש את עצמן משמעותית כדי להסביר לנו איך הן מגיעות למסקנות. בעשותן כן, הן יצטרכו לזייף את הייצוג שלהן את העולם הזה – ייצוג שאפשר לטעון שהוא נעלה לשלנו לא רק בהיקפו אלא גם בעצם המבנה שלו.יש לכך השלכות על האופן שבו אנו מחנכים את ילדינו.

העובדה המקדמית היא שמערכות למידת-מכונה לא תמיד יכולות להסביר את המסקנות שהן מגיעות אליהן.

הדוגמה המסורתית של מערכת למידת-מכונה היא כזו שמקבלת הכשרה איך להפריד הדוא”ל לספאם ולא-ספאם. אתה מתחיל את התהליך על ידי הזנת אימיילים שבני אדם סיווגו לשתי קטגוריות אלה. המחשב מחפש סדירויות בכל סדרה שייתכן שבן האנוש פספס. לדוגמה, במחקר משנת 2002 התברר כי הכללת המילה describe (“לתאר”) היתה מציין כמעט ודאי לכך שההודעה *איננה* דואר זבל. במקרה זה, התוכנה אכן יכולה לספר לנו איך ולמה היא סיווגה כל הודעה כפי שסיווגה. לדוגמה, אולי היו בה המילים “להתעשר מהר” ו”קל”, שלכל אחת מהן יש משקל-ספאם נכבד.

מאז, למידת-מכונה נכנסה למים עמוקים יותר. רשתות עצביות מלאכותיות שמריצות תוכנת “למידה-עמוקה” יכולות לבצע ניתוחים כל כך מדהימים במורכבותם שבני אדם פשוט לא יכולים להבין איך הן הגיעו למסקנותיהן. לדוגמה, דמיינו מחשב שקיבל פקודה לנתח סדרת מודעות A/B. אלו שתי גרסאות של מודעת רשת, עם הבדלים קלים כמו הצגת המחיר בצד ימין או שמאל, או שימוש ברקע ירוק או כחול. אתר כמו אמזון יציג את שתי הגירסות לחילופין באקראי לכ-100,000 מבקרים, וצפוי לגלות שאחת הגירסאות מקבלת הקלקות בכמה נקודות אחוז יותר מהשנייה. מכאן והלאה, כל המבקרים יראו את הגרסה שהוכיחה את עצמה כיעילה יותר. אבל בדרך כלל אף אחד לא יודע למה גירסה אחת עובדת טוב יותר מרעותה. למעשה, לו ידענו מדוע – למשל, כי רקע כחול תמיד מביא תוצאות טובות יותר מאשר ירוק – אמזון לא היה צריך להריץ בדיקות A/B.

עכשיו דמיינו שאנחנו מזינים לתוך מערכת הלמידה-העמוקה כל מה שאנחנו יודעים על 100,000 האנשים שעליהם ביצענו את בדיקת ה-A/B. תארו לעצמכם שעל כל אדם יש לנו, נניח, 5000 פריטי מידע. זה אכן מספר פיסות המידע ש-Cambridge Analytica, החברה שנשכרה על ידי מסע הבחירות של דונלד טראמפ, טענה לכאורה שיש לה על כל אחד מ-320 מיליון אזרחי ארה”ב. תארו לעצמכם את מערכת הלמידה-העמוקה מסמנת את היחסים העדינים ולעיתים בלתי ניתנים להסבר בתוך הנתונים הללו. אולי הרקע הכחול עובד טוב יותר על גברים מעל גיל 50 שהקליקו על שלושה עמודים בלבד שהיו להם כותרות כתומות ומגיעים מעמוד שמזכיר שמזכיר להם את עיר הולדתם, אבל לא על טינאייג’ריות לבנות שהגיעו לשם אחרי שנעזרו בגוגל להכנת שיעורי בית במתמטיקה אבל רק אם למחרת הוא יום חופש. עכשיו דמיינו את זה הופך הרבה, הרבה יותר מורכב מזה. תוכנות למידת-מכונה אינן מוגבלות במשתנים שהן יכולות לעקוב אחריהם. הן יכולות להבחין במה שנראה כמו קישורים לא רלוונטיים ולייחס להם משקל. על כן, מתקבל על הדעת שתוכנה תוכל לחזות במדוייק איזו גירסה של מודעה תקבל יותר קליקים, אבל תוכל להסביר למה רק באמצעות הצגת סדרה של קישורים ומשקלים שנמצאת מעבר ליכולת התפיסה של המוח.

כוח המוח. תמונה: Felipe Augusto de Oliveira Soares (cc-by-nc)

תמונה: Felipe Augusto de Oliveira Soares (cc-by-nc)

היכולת של מערכות למידה עמוקה “להבין” את ההתנהגות האנושית המקוונת בלי שיוכלו להסבירה חלה גם על אירועים שקורים בעולם האמיתי. אירועים כאלו כפופים גם להשפעות המרומזות וההידודיות של אלפי משתנים. זה מנוגד להנחה הפשטנית שאנו במערב גדלנו להשתמש בה בעודנו מנווטים בעולם האמיתי: העולם הפיזי נשלט על ידי קומץ חוקים פשוטים שהופכים כל דבר לניתן לחיזוי. אין ספק שיש חוקים פשוטים, אבל הם גורמים לנו לשכוח את העובדה שכמעט כל מה שקורה הוא בלתי צפוי: הפיזיקה מסבירה את מרחק הבלימה של מכוניות, אבל כללים פשוטים אלו לא מאפשרים לנו לחזות שהמכונית לפנינו עומדת לבלום, או שהולך להיות פקק תנועה בגלל תקלה, או שציפור תעוף לתוך הפנסים הקדמיים שלנו, או אפילו מה ישודר ברדיו כאשר התאונה תקרה. אלו מאיתנו בגיל מסוים לא יכולים אפילו לחזות אם אנחנו הולכים למצוא את המפתחות שלנו בזמן. פשוט יש יותר מדי משתנים.

אם זה המצב, ראיית העולם על ידי המכונה משקפת את טבעו של העולם יותר מאשר הפשטתו על ידי המוח שלנו לקומץ של חוקים.

זה חשוב לחינוך.

אנחנו בהחלט רוצים להמשיך ללמד את ילדינו את החוקים והסדירויות. אבל אולי אנחנו צריכים גם ללמד אותם שחוקים אלה חלים על יקום כה מורכב שלעולם לא יהיה לגמרי בהיר לנו. במובן זה, היקום הוא פחות כמו שעון ויותר כמו ענן עשן. שניהם נשלטים על ידי כללים פשוטים, אבל יכולת הניבוי של פעולת השעון היא יוצאת הדופן.

כדאי לנו גם לשנות את הגישה שאנחנו משדרים לגבי הכלים שבהם אנו משתמשים בחיפושינו אחר ידע. תכופות מדי התייחסנו למחשבים, מחשבונים והאינטרנט כקיצורי דרך; אם אתה משתמש בהם, רמזנו, אתה לא באמת לומד דבר. אבל הרבה מהמחקר המתקדם ביותר שלנו כבר מתבצע באמצעות אלגוריתמי למידה-חישובית שרצים על כמויות עצומות של נתונים. אנחנו עומדים להסתמך על מסקנותיהם למרות שאנחנו לא יכולים להבין אותם; אנו נסתמך עליהם כי הם יוכיחו את עצמם כאמינים, וכי אנחנו מבינים שדרך החשיבה שלהם עולה בקנה אחד עם המורכבות העצומה של העולם, הרבה יותר מדרך החשיבה שלנו. אלו הם כלי המחשבה החדשים שלנו, באותה מידה שסרגלים ומדי-זווית הם כלי המחשבה שלנו. ההבדל הוא שאנחנו מבינים איך סרגלים ומדי זווית עובדים.

זה מעורר ענווה לגלות שציוד הלמידה המולד שלנו לא מתאים למשימה שנתנּו לו. המוח מעולה להישרדות, אבל לא בנוי טוב לידע. מצד שני, יש משהו מופלא ביצירת כלים שעכשיו פתאום דוחפים אותנו מעבר למגבלות הבסיסיות, שהיו המצב שלנו עד כה. זוהי התקדמות אבולוציונית ביכולת האנושית לחשוב. אנחנו צריכים להעביר את תחושת ההתרגשות הזאת לילדינו.


המאמר התפרסם במגזין EdTech MindCET. ד”ר דייויד וויינברגר ישתתף מחר (ד’) בכנס Shaping The Future 4 של מטח


😷 קופ”ח מכבי תעביר פרטי קרובי לקוחותיה לחברת ביטוח בלי רשותם: “יש להם הזכות לבקש שלא להעביר תוך 30 ימים”

אתם לקוחות קופ”ח מכבי ואין לקרובים שלכם ביטוח סיעודי? אל דאגה! מכבי תעביר את הפרטים שלהם לחברת כלל ביטוח. לא ביקשתם ולא אישרתם זאת? אל דאגה! מכבי החליטה שאם היא מודיעה לכם על כך חד-צדדית באימייל, ומקציבה לכם 30 יום לסרב, אבל לא באימייל כי זה יהיה קל מדי, אלא באמצעי המסורבל לחלוטין של התקשרות למספר טלפון והקשת מספרי תעודות הזהות של כל אחד ואחד מהאנשים שאתם לא רוצים שפרטיהם יועברו, עד 6 מספרי ת”ז לכל שיחה, אז זה לגמרי חוקי ולגיטימי שהיא תעשה את זה.

[עדכון 29.3.2017: מכבי ביטלה את המהלך בעקבות הביקורת הציבורית]

מכתב שבו קופ"ח מכבי מודיעה ללקוחותיה שהיא תעביר את פרטי קרוביהם לחברת הביטוח כלל, 27.3.2017

בהודעה ששלחה אתמול מכבי ללקוחות כתבה נילי לוי, מנהלת תחום הביטוח הסיעודי בקופה:

בבדיקה שערכנו לאחרונה, נמצא כי כחברי מכבי שירותי בריאות, בני המשפחה אשר אינם מבוטחים בביטוח הסיעודי, טרם מימשו זכותם להצטרף לביטוח הסיעודי הקבוצתי לחברי מכבי.

לתשומת ליבכם, בני המשפחה אשר אינם מבוטחים הינם כפי שמופיע ב”פירוט תכניות בני המשפחה לחיוב” – בתכניות “סיעודי כסף”/”סיעודי זהב”/”מכבי סיעודי” – בדף המידע על תשלומים וזיכויים אשר נשלח אליכם. […]
לפיכך ולאור חשיבות הנושא, ברצוננו להודיעכם כי פרטי בני המשפחה אשר אינם מבטוחים, יועברו על ידינו לחברת כלל על מנת שזאת תוכל לפנות ולהציע להם להצטרף לביטוח הסיעודי הקבוצתי.

במילים פשוטות, מכבי לוקחת פרטים של קרובי הלקוחות שלה ומעבירה אותם, על דעת עצמה, לחברה אחרת לצורך מסחרי.

אבל מכבי לא מכריחה אף אחד. מי שלא רוצה, שיגיד:

>> במידע ומי מבני המשפחה לא מעוניין בכך, נבקש כי יפנה למוקד הטלפוני הממוחשב של מכבי, להשארת פרטיו (או פרטים של בן משפחה קטין) , כך שלא יועברו לכלל חברה לביטוח בע”מ.

מכבי שלחה אימייל ללקוחותיה, בידיעה שרבים מהם יפספסו אותו, או לא יטרחו לפתוח אותו, או יפתחו אך לא ימצאו זמן להתייחס אליו, וכך היא תראה את עצמה מכוסה משפטית להעביר את הפרטים של קרוביהם לכלל ביטוח. יואב עמית, שהתלונן בפייסבוק של מכבי על המהלך, הסביר: “זה נשלח באימייל. אחוז גבוה לא קוראים את המייל הזה (מגיע לספאם, סתם נראה כמו ספאם אז לא קוראים, לא בודקים אימייל, וכו׳ – ביחוד באוכלוסיה המבוגרת יותר שזה יעד פעילות המכירות הזה)”.

הפרשנות של מכבי לכך שזה חוקי לא בהכרח נכונה, ועל כך בהמשך.

אגב, מהדרישה של מכבי להשארת פרטי בן משפחה קטין כדי למנוע את העברת פרטיו, עולה שהיא מתכוונת להעביר לכלל ביטוח גם פרטי התקשרות של קטינים. האם כלל ביטוח תשווק את שירותיה לקטינים?

בטלפון מספר: 04-8188488 המוקד פעיל בכל שעות היממה.

מכבי שולחת אימייל, אבל מי שירצה לשלוח הודעת סירוב לא יוכל להשיב לאימייל זה – הוא יצטרך להתקשר. למה? מאותה סיבה שמכבי החליטה להודיע חד-צדדית על העברת הפרטים והטילה את עול הסירוב על הלקוחות – כדי שכמה שפחות מהם יטרחו לעשות זאת, והיא תוכל לעשות כרצונה. הלקוח יואב עמית התרעם על כך בתגובתו בפייסבוק, ואמר שמכבי צריכים “לאפשר דרכים נוספות לעצור את העברת הנתונים, ולא רק טלפון. לדוגמא, reply למייל, או אתר רישום, או בוט פייסבוק, וכו׳. אנחנו בשנת 2017 ולא הגיוני לדרוש מאנשים להתקשר”.

וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת מכתב זה.

כי כשמכבי עושה בפרטים של יקיריכם כבשלה, היא גם קובעת את הלו”ז השרירותי.

מכבי: המהלך חוקי, ההסכמה ב-opt-out, יש 30 יום לסרב

דובר קופ”ח מכבי, עדו הררי, מסר תגובה מפורטת, שאציג פה במלואה עם הערותיי.

למכבי יש מאגר מידע של חברי הקופה המשמש לצורך מתן השירותים המנהליים, לטובת מסירת מידע על זכויות החברים ולצורך יצירת קשר איתם.

ואף אחד מהשימושים הללו לא מכסה העברת פרטים של קרוביהם לצד ג’.

במסגרת חברותם במכבי זכאים החברים להצטרף לביטוח הסיעודי הקבוצתי. אולם בהתאם לחוק, את ההצעה להצטרף לבטוח ואת תהליך ההצטרפות יכולה לבצע אך ורק חברת הביטוח.

ועל כן מכבי יכולה להודיע ללקוחותיה על אפשרות להצטרף, ולשאול אותם אם הם מאשרים לה להעביר פרטים לחברת הביטוח, או לתת לחברת הביטוח למצוא את הדרכים החוקיות לפנות אל אותם לקוחות.

לשם כך בחרנו ליזום פניה אל חברים אשר טרם ניצלו את הזכות להצטרף לבטוח הסיעודי הקבוצתי לחברי מכבי. הפניה בוצעה במכתב מפורט, הכולל מידע בשפה בהירה וללא ביטויים מקצועיים מתחום הביטוח או המשפט.

גם אם אני הייתי מעביר לצד ג’ פרטים של אנשים בלי רשותם הייתי נמנע מביטויים מקצועיים מתחום המשפט, כמו “חוק הגנת הפרטיות”. עו”ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות מסביר: “העברה של מידע מגוף אחד למשנהו ללא הסכמה היא פגיעה בפרטיות, במיוחד כאשר מדובר על מידע רפואי. [על פניו נראה המידע שמכבי שתעביר הוא שמות ופרטי התקשרות של אנשים שאין להם ביטוח סיעודי; ע”ק]. חוק הגנת הפרטיות קובע בסעיף 2(9) ששימוש במידע שלא למטרה שלשמה הוא נמסר (קרי: העברה שלו למישהו אחר למטרות פרסום) היא עבירה שדינה חמש שנות מאסר”.

גירסת ענק של משחק הלוח "ניתוח". תמונה: waldopepper (cc-by-nc)

גירסת ענק של משחק הלוח “ניתוח”. תמונה: waldopepper (cc-by-nc)

כפי שצוין בפניה שביצענו, השימוש היחיד שרשאית חברת הביטוח לעשות במידע הוא אך ורק לצורך הצירוף לביטוח הסיעודי הקבוצתי של חברי מכבי וכמובן שלא מועבר אליה כל מידע או פרט רפואי.

חברת הביטוח לא רשאית לעשות שום שימוש במידע, מאחר שבעלי המידע לא סיפקו אותו לחברת הביטוח ולא אישרו לה להשתמש בו. פנייה של כלל ביטוח ללקוחות מכבי בהצעה לרכישת ביטוח עלולה לסבך את כלל בעבירה על חוק הגנת הפרטיות, כפי שהסביר עו”ד קלינגר, וכן על חוק הספאם, האוסר שליחת פרסומות ללא הסכמה מראש של הנמען. כי בניגוד לקופ”ח מכבי, שעובדת בשיטת opt-out, חוק הספאם קובע שפנייה פרסומית צריכה לעבוד בשיטת opt-in (הסבר בפיסקאות הבאות). אחד הנמענים, אוהד סלע, כבר הודיע בדיון בדף הפייסבוק של מכבי שישתמש בחוק הספאם נגד כלל: “אני יתבע אותם על חוק הספאם אם יתקשרו אליי למרות המכתב שלכם בשיטת המצליח לא נתתי לכם רשות בדיעבד לתת את הפרטים שלי”.

ההסכמה היא בדרך של opt out

Opt-out היא שיטה שבה מבצעים פעולה מנקודת הנחה שהאדם הסכים לה, אלא אם האדם מודיע שאינו מעוניין בכך. לקרוא לכך “הסכמה” דומה לכך שאגיד שמנהלי מכבי הסכימו שאקח את כל הכסף מחשבונות הבנק שלהם, משום ששלחתי לקרוביהם סמס ובו הודעתי שבכוונתי לעשות כך אלא אם ישלחו יונת דואר ויבקשו שלא אעשה זאת, וזאת בתוך 30 שניות, כי גם לי מותר לקבוע באופן שרירותי מי רשאי לסרב, באיזה מדיום ותוך כמה זמן.

הדרך ההגונה לקבל הסכמה מדעת היא opt-in, שבה לא מבצעים פעולה, אלא אם האדם מודיע שהוא מעוניין בכך. במקרה שלנו, שולחים אימייל לאנשים שאת המידע עליהם רוצים להעביר לכלל ביטוח, ושואלים אותם אם הם מסכימים לכך.

והיא כוללת הסבר מלא ומפורט של המהלך, המידע שיועבר, למי ולאיזו מטרה. המכתב נשלח באופן ממוקד לאותם חברים במייל או בדואר.

הסבר לגבי המידע שיועבר, למי ולאיזו מטרה צריך להינתן לאנשים לפני שפרטיהם מוכנסים למאגר מידע – “לא ישתמש אדם במידע שבמאגר מידע החייב ברישום לפי סעיף זה, אלא למטרה שלשמה הוקם המאגר”, קובע חוק הגנת הפרטיות, ומציין כי מאגר חייב ברישום אם “המאגר כולל מידע על אנשים והמידע לא נמסר על ידיהם, מטעמם או בהסכמתם למאגר זה” (למשל, מאגר שמכיל מידע על אנשים שנמסר על ידי קרוביהם), או “המאגר משמש לשירותי דיוור ישיר” (למשל, למכירת שירותי ביטוח סיעודי). אפשר גם להציג את ההסבר הזה כשמבקשים מהאנשים רשות לעשות שימושים כאלו במידע.

נדגיש כי מדובר במהלך העומד בהגדרות חוק הגנת הפרטיות לרבות ההגדרה של [ה]סכמה מדעת.

עו”ד קלינגר מציין ש”לא מזמן, הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו”ט) החליטה שהאמירה ‘אם לא תגיד שאתה מתנגד נעביר’ אינה חוקית”. רמו”ט כבר קיבלה תלונות בנושא, והטענה הזאת של מכבי תעמוד למבחן.

בפני החברים שקיבלו את הפניה עומדת כמובן הזכות לבקש שלא להעביר את פרטיהם. לצורך כך הקימה מכבי מוקד טלפוני ממוחשב ייעודי המסוגל לקבל מספר רב של פניות. כל פניה אורכת זמן קצר ביותר. לרשות החברים יש 30 ימים להתקשר אל המוקד הפועל 24 שעות ביממה. אם יהיה חבר אשר לא נקט פעולה כלשהי ובעקבות זאת, הוא יקבל פניה מחברת הבטוח, בוודאי ששמורה לו הזכות להודיע לנציג חברת הבטוח כי הוא מבקש שלא יפנו אליו עוד וכך אכן יהיה.

בפני מנהלי קופת חולים מכבי עומדת כמובן הזכות לבקש שלא אקח את כל הכסף מחשבונות הבנק שלהם. לצורך כך הקמתי שובך יוני דואר ייעודי המסוגל לקבל מספר רב של יונים. כל יונה נקלטת תוך זמן קצר ביותר. לרשות המנהלים יש 30 שניות לשלוח יונה אל השובך הפעיל 24 שעות ביממה. אם יהיה מנהל אשר לא נקט פעולה כלשהי ובעקבות זאת כל כספו נלקח, בוודאי ששמורה לו הזכות להודיע לי שהוא מבקש שלא אקח עוד כסף וכך אכן יהיה. את הכסף שכבר נלקח, כמו את הפרטים שכבר הועברו, לא ניתן יהיה להשיב, לצערי.

לקוחות מכבי: סירוב בפייסבוק ואיומים בתביעות

“אני לקוח שלהם, וזה הגיע למייל ספאם שאני נותן לצרכים האלה בדיוק”, אמר לי גבע תלם, אחד הנמענים של האימייל של מכבי. “הנושא של המייל הוא ‘הסכמה להעברת פרטים לצורך קבלת הצעה להצטרף לביטוח הסיעודי הקבוצתי לחברי מכבי’, לכן קיבלתי את הרושם שהם הולכים לבקש ממני הסכמה. אבל לא, הם מבקשים ממני אי-הסכמה ומפנים אותי לטלפונים כדי *לא* להעביר את הפרטים שלי, שמלכתחילה לא ביקשתי שיעבירו. יש לי מספיק ביטוחים פרטיים ואני מודע היטב למהו ביטוח סיעודי. אם הייתי רוצה, בטוח שלא הייתי עושה את זה דרך מישהו שדוחף לי את זה לגרון, אלא אחרי בדיקה והתייעצות עם אנשי מקצוע וסקר שוק מקיף. מקווה שכל מי שקיבל את החוצפה הזו במייל, יעשה כמוני”.

לקוחות של מכבי התלוננו על המהלך בדף הפייסבוק של הקופה. שקד אנג כתב: “חוצפנים. קיבלתי מײל שמעבירים שלי לחברת הביטוח כלל ואם אני לא מעוניין שאגיד. חוצפה, מנוגד לחוק.. אני מודיע פה. שאם מידע שלי יועבר לכל חברה חיצוניות ללא אישורי בכתב אגש לבית המשפט”. הוא קיבל מהקופ”ח תשובה דומה לזו שהיא העבירה לי כאן, והשיב: “סליחה? אני צריך להתקשר אליכם ולהגיד לא להעביר מידע אישי שלי (כן הטלפון שלי זה מידע אישי) ההפך הוא הנכון. אתם צריכים להתקשר אחד אחד ולקבל אישור. חוצפה […] אתם לא יכולים להעביר שום מידע ללא אישור בכתב. זה לא עובד הפוך. חברת כלל היא חברה פרטית וישנן עוד חברות ביטוח. זאת חוצפה ממעלה ראשונה”.

ענבל הודיה ברד כתבה: “תראו מכתב שנקבר אצלי בערמות הדוא”ל שקיבלתי (ולי עוד יש דוא”ל.. מה עם כל אלה שאין להם..) מכבי שולחים כעת מכתבים למובטחים, בו מודיעים כי הם שולחים את הפרטים שלי, של בעלי ושל ילדיי הקטינים לחברת ביטוח כלל, על מנת שזו תיצור איתנו קשר ותציע להצטרף לביטוח הסיעודי הקבוצתי.
אני רק שואלת – באיזו זכות???? מעבירים את הפרטים שלנו לחברת ביטוח פרטית??? ומעל הכל – אם אני לא רוצה שהעברת המידע תבוצע, אני (!!) צריכה להתקשר למענה ממוחשב ולבטל את העברת הפרטים. אני לא מקנאה במבוגרים, וכאלה שהעברית לא שגורה בפיהם, שיאלצו להתמודד עם שצף המלל שהמענה הממוחשב אומר כדי לבצע את הפעולה”.

לתשובה המועתבקת של מכבי היא השיבה:

היוש. האם טענתי שלא הבנתי את המכתב? או את השפה? דווקא חשבתי שהייתי ברורה.
טענותיי הם:
1. העברת מידע כלשהו על מבוטחים בין קופ”ח לחברה פרטית היא פסולה.
2. ברירת המחדל שלכם היא שרק מי שפונה אליכם (תוך 30 ימים!) דרך המענה הקולי יכול לבקש להסיר את פרטיו מהרשימה. כמובן שההיפך הוא הנכון וההגיוני. אבל האינטרס פה ברור (כמו שקטרין בתגובה מעלי ציינה).
3. המענה הקולי – כצעירה (יחסית) דוברת עברית שוטפת, שצף הדיבור המהיר הפתיע אף אותי. יחד עם זאת, לא זכור לי שהמערכת הממוחשבת הפנתה לשפות נוספות. אולי אני טועה.
4. ולגבי מי שאין לו מייל.. יקבל את המכתב עוד מי יודע כמה זמן (ואם בכלל). אז כל אלה למעשה ללא זכות בחירה אם להסיר או לא את פרטיהם.

ארז שאול, שהתלונן אף הוא בדפייסבוק של מכבי, השיב להעתבקה שלה: “תודה על התשובה המפורטת, בפועל זה יותר פשוט, אתם צריכים להגיד ללקוחות ליצור קשר עם חברת כלל אם הם מעוניינים לרכוש ביטוח סיעודי, ולא להיפך”.

יואב עמית, שכבר צוטט פה קודם, ממלכד את מכבי לאחר שהשיבו לו: “אני מזהיר כאן ועכשיו, ומכיוון שעניתם לי אז ברור שאתם קוראים את זה: אם מישהו מתקשר אלי בעקבות העברת מידע שלי, אני אדאג לתבוע”.

גם עומר הרץ מילכד את מכבי משפטית בשיטה שלה עצמה:

היי מכבי שירותי בריאות,
לא, אני לא מעוניין שתעבירו את הפרטים שלי ושל בני משפחתי לחברה חיצונית.
ולא, אני לא מתכוון להתקשר לשירות לקוחות שלכם בשביל להגיד את זה
במידה וחברת מכבי שירותי בריאות מעוניינת להעביר את פרטי לגורם שלישי, היא מוזמנת להגיב לפוסט זה וזאת בתוך 30 ימים, כדי שאוכל להגיד להם לא באופן אישי

הוא קורא לנפגעים נוספים להתלונן על מכבי באימייל לרמו”ט.

פוסט פייסבוק של עומר הרץ נגד קופ"ח מכבי, שודיעה ללקוחותיה שתעביר את פרטי קרוביהם לחברת הביטוח כלל, 27.3.2017

[עדכון 29.3.2017: מכבי ביטלה את המהלך בעקבות הביקורת הציבורית]

🌱 מכרז של המדינה ביקש מערכת לשתילת רעיונות ברשתות חברתיות, אתרי חדשות ופורומים

[עדכון בתחתית הפוסט]

מכרז פומבי 06-2016 קורא לחברות להציע “מתן שירותי ניטור, אחזור וניתוח מידע ברשת עבור משרדי הממשלה”. מינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי של משרד האוצר פרסם את המכרז באפריל אשתקד, וחברת באזילה זכתה בו.

בדברי המבוא מסביר כותב המכרז כי “משרדי הממשלה נדרשים מעת לעת לשירותי ניטור, אחזור ועיבוד מידע המצוי ברשת האינטרנט. השירותים נדרשים לצרכים מגוונים במגזר הממשלתי כגון: הפקת מידע שימושי לצורך הפעילות השוטפת, בחינת היתכנות, זיהוי מגמות, איתור צרכים, זיהוי וטיפול במשברים”.

אחת הדרכים לטיפול במשברים ברשת היא הטייה של השיח שם לכיוונים הרצויים לנשוא המשבר. זו עלולה להיות דרך מפוקפקת, אם היא לא נעשית בשקיפות ובגלוי, אלא בהסתרה על ידי שתולבקיסטים ודומיהם – משתמשים בתשלום או משתמשים מפוברקים ששותלים תכנים שמטים את השיח לכיוון הרצוי לגוף הממושבר.

כסאות משרדיים סביב עציץ. צילום: Steve Koukoulas (cc-by-nc-nd)

איך מתכוונים משרדי הממשלה לטפל במשברים? כיוון אפשרי נמצא במכרז, בפרק בעל הכותרת האוקסימורונית “דרישות אופציונליות (S)” ובין שלל דרישות/לא-דרישות טכניות, סעיף 2.9.5 דורש-לא-דורש את היכולת הבאה:

רעיון בשיח – המערכת תאפשר שתילה של רעיון בשיח ברשתות חברתיות, אתרי חדשות ופורומים. הדבר יתבצע מתוך המערכת באופן אוטומטי או חצי אוטומטי.

קטע ממכרז פומבי 06-2016 של מינהל הרכש הממשלתי. הדגשתי את סעיף השתילה

מחבר המכרז יכול היה לבחור לכתוב “הצגת רעיון”, “הצעת רעיון”, “הכנסת רעיון” ועוד מילים רבות אחרות, אבל הוא בחר בצירוף “שתילת רעיון”, וכזו שאפשר לבצע “באופן אוטומטי או חצי אוטומטי”, כלומר ללא מגע יד אדם, או כמעט ללא. שום דבר במשפט הזה לא מרמז על כוונה לנהל דיון פתוח וגלוי ושקוף. כך גם כותרת המכרז, המציגה פעילות פסיבית מול המידע שהגולשים מספקים, לעומת הסעיף הנ”ל, שמעיד על פעילות אקטיבית מול הגולשים עצמם.

למשרדי ממשלה יש דוברים, הודעות לעיתונות, נוכחות דיגיטלית ותקציבי פרסום להעביר את המסרים שלהם. בדיונים ברשתות חברתיות, בכתבות באתרי חדשות ובשרשורים פורומים, משרדי ממשלה אמורים לענות לשאלות ותלונות הגולשים ולהגיב לשאילתות העיתונאים. מערכת שתילת רעיונות במרחבים הללו היא מערכת תעמולה.

תומר אביטל מ”קרן התחקירים” ואני הגשנו בקשת חופש מידע למשרד האוצר, לגבי הרעיונות שמשרדי הממשלה השונים שתלו באמצעות המערכת. אעדכן בהתפתחויות.

[עדכון 16:20] עיתונאי הטכנולוגיה לשעבר ניצן ויידנפלד מציע הסבר ששולל טכנולוגיית תעמולה: “זו מערכת סטנדרטית מהסוג שמציעות חברות כמו Brand Watch. הרעיון הוא שתוכל לעשות פוסט מתוך המערכת ישירות. הניסוח אכן אומלל”.

[עדכון] מקור מוסמך מאשר את הסברה של ויידנפלד – מדובר בניסוח גרוע לבקשה תמימה של אפשרות לפרסם פוסטים, סטטוסים ותגובות באתרים וברשתות החברתיות ישירות מתוך מערכת הניטור.

להורדה (PDF, 1.03MB)

פייסבוק: בדרך לסין מצנזרים בישראל • טראמפ: נשיא האמת של החדשות המפוברקות » המשפיעים בתקשורת של פירמה

גליון 100 המשפיעים בתקשורת של מוסף פירמה של גלובס

אוכפים שתיקה

פייסבוק, חברה שמנסה לייצר את העתיד הטכנולוגי שבו נחיה, בחרה השנה להעלות לסדר היום הישראלי את המילה “קוקסינל”, כינוי גנאי מיושן מאמצע המאה הקודמת לטרנסקסואלים, קרוס-דרסרים וגברים שלא מצייתים לסטריאוטיפים גבריים. לקראת סוף השנה התנפלו הצנזורים של מפעילת הרשת החברתית על מספר לא ידוע של משתמשים שהשתמשו במילה הזאת, מחקו את הפוסטים שלהם וחסמו את חלקם.

אפשר לקבל בלי ויכוח את זכותה של פייסבוק לאסור שימוש במילים מסויימות, מורשת של מולדתה ארה”ב שבה מבליפים “מילים אסורות” בשידורי טלוויזיה ורדיו; אפשר גם להסכים לתבונה שבאכיפת האיסור הזה. אבל אי אפשר להבין למה פייסבוק הסירה ו/או חסמה משתמשים מסויימים שכתבו קוקסינל, ואילו אחרים לא; למה חברה שיש לה אלגוריתמים שיודעים לזהות אנשים ספציפיים בתמונות ולתאר מה מופיע בתמונה, חוסמת הן שימוש פוגעני במילה והן שימוש של סקירה וביקורת, למשל בפוסטים שביקשו לספר על החסימות ולהסביר את מקור המילה, שהיה שם הבמה של זמרת צרפתיה טרנסקסואלית. מה גרם לפייסבוק להחליט פתאום שהמילה אסורה, עובדה שעולה מכך שגולשים מסויימים נחסמו על שימוש בה לפני 6 ו-7 שנים. למה היא מענישה רטרואקטיבית על הפרת כלל שלא היה קיים בעבר, ובאופן רשמי לא קיים עד היום. למה פייסבוק נתנה תשובות לא מספקות בתאגידית מעורפלת, והתייחסה למשתמשיה – שהם גם יצרני התוכן, גם צרכניו, גם המפרסמים שמשלמים לה על קמפיינים וגם קהל היעד שנחשף לאותם קמפיינים – כאילו היא נטוויז’ן או הוט, ולא חברת טכנולוגיה גלובלית עשירה ומתקדמת. למה קוקסינל אסור, אבל הסתה לרצח עוברת די חלק. אי אפשר להבין גם למה פייסבוק יצאה נגד משתמשים בולטים, ובהם רז ציפריס, יותם זמרי, נועם פתחי, לי מלאך ואבנר רסל, שחסימתם נראית כמו ירייה עצמית בשתי הרגליים – גם להפוך משתמשים נאמנים לאויבים, וגם לקבל פרסום שלילי בקרב אוהדיהם ובתקשורת ההמונים שזמינה להם.

דף שפייסבוק יצרה אוטומטית על הזמרת קוקסינל

זה לא גל החסימות הראשון ולא היחיד שפייסבוק הציתה בישראל, ואלו קנו לה אויב קולני ונקמן במיוחד – דורי בן ישראל, פרסומאי ובעל בלוג הפרסום “מזבלה”. בן ישראל, שפרסם כתבות ביקורתיות רבות נגד פייסבוק ויחצנה, זמיר דחב”ש מבעלי משרד שלום תל אביב (שאף תבע אותו), נחסם על ידי פייסבוק והבטיח לא פעם להשיב אש. בדצמבר מימש את איומו ופתח אתר בשם “קונטקט פייסבוק“, שבו פרסם פרטי התקשרות של בכירי פייסבוק בארץ ובעולם, כולל מנכ”לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני, וכן של שתדלניה ויחצניה של החברה. בתנאי השימוש ציין כי כל מחלוקת לגבי האתר תידון בבית המשפט המחוזי של מחוז צפון האמגיונג בצפון קוריאה, פארודיה על ההתחמקות הקבועה של פייסבוק ישראל מלטפל בתלונות של גולשים ישראלים והפנייתם לפייסבוק אירלנד, שם יושבים הצנזורים של החברה, ולפייסבוק קליפורניה, שם יתבררו מחלוקות לפי תנאי השימוש של פייסבוק.

פייסבוק מחקה כמובן את הפוסט של בן ישראל שקידם את האתר וחסמה אותו. בנוסף, תוך שעות ספורות חסמה את האפשרות לשתף את הלינק ל”קונטקט פייסבוק” בפוסטים בפייסבוק, וגם במסנג’ר – כלומר, החליטה להתערב בהתכתבויות הפרטיות בין הגולשים ולמנוע מהם להעביר זה לזה מידע – דמיינו לעצמכם שאתם מדברים בטלפון עם חבר, וברגע שאתם עומדים להגיד לו איזה שירות גרוע קיבלתם מסלקום, המילים שלכם מוחלפות בצפצוף ארוך או שהשיחה מתנתקת. החברה מסרה בתגובה לתקשורת כי “כללי הקהילה שלנו מציינים בבירור: ‘אין לפרסם מידע אישי של אנשים אחרים ללא הסכמתם’. לפיכך, אם אנו מקבלים דיווח לגבי תוכן אשר מפרט מספרי טלפון אישיים וכתובות מייל של אנשים (ללא הסכמתם), ללא תלות בהיותם עובדי פייסבוק או לא, אנו נסיר תוכן זה”. בן ישראל, שכנראה התכונן מראש לתסריט הזה, הדגים את האכיפה הסלקטיבית של פייסבוק: הוא חשף שאלעד ברינדט שביט, בכיר בפייסבוק ישראל, פרסם בפייסבוק פוסט פומבי ובו מספרו האישי של עוזרו של הרב הראשי המשותף שלמה עמאר. ברינדט שביט קרא לחברבוקיו להתקשר לעוזר ולקבוע פגישות עם עמאר, במחאה על דברי תועבה שעמאר השמיע נגד הקהילה הגאה. המספר שהה באוויר יותר מחודש, ונמחוק רק כשעיתונאים פנו לפייסבוק לקבל תגובה בנושא.

אויב קולני נוסף הוא סניה ולדברג, שפייסבוק חסמה את הפרופיל שלו וסגרה את הדף בן 70 אלף האוהדים שלו, שביחד עם עו”ד אלי נכט, שגם הוא זכה לענישה דומה בלי נימוק מספק את הדעת, הגיש בקשה לתביעה ייצוגית נגד פייסבוק בסכום של 300 מיליון שקל.

אתר "קונטקט פייסבוק"

אתר נקסטר (גילוי נאות: אחי אהוד קינן עורך אותו) פרסם בסוף 2016 פרויקט שכותרתו “השנה שבה פייסבוק איבדה את זה“. העיתונאי דור צח, שהשתתף בפרויקט, סיפר: “פייסבוק הזהירו אותי עכשיו שפוסטים שכתבתי ‘מפרים את תנאי הקהילה’. הם לא כתבו אילו פוסטים, בבחינת ‘אם אתה לא יודע מה עשית אני לא אגיד לך'”. גם העיתונאי אביב מזרחי קיבל הודעות מסתוריות דומות – ארבע מהן – אחרי ששיתף בפייסבוק את כתבתו מאותו פרויקט, שעסקה בחסימות השרירותיות, ושפייסבוק מסרה לה תגובה בטעם חלב עם מים, תוך התעלמות מ-17 שאלות מפורטות שהועברו אליה. בכותרת המשנה כאילו חזה מזרחי את גורלו האפשרי: “מחר בבוקר אתם עלולים להתעורר ללא פרופיל. פייסבוק רק חוזרת ואומרת שהיא אוכפת את כללי הקהילה, אבל לא מסבירה מה הם”.

הצנזורה של מילות גנאי היא הכסף הקטן. כמו פייסבוק, מדינת ישראל מעוניינת להגביל את חופש הביטוי המקוון כשהיא מתעלמת בכוונה מההבדלים בין סאטירה, הומור נמוך, דעות קיצוניות והסתה – כפי שאפשר לראות ממעצריהם וחקירותיהם של אנס אבו דעאבס, שפרסם סטטוס סאטירי שבלשון סגי נהור קרא לערבים לבצע הצתות, חיים ברוש, שפרסם תמונה מעובדת של חזיר בהר הבית וטען שהממשלה מאפשרת לחזירים לשלוט במקום הקדוש, דארין טאטור, שכתבה שיר שקרא לפלסטינים לא להסתפק בשלום ולהתקומם נגד הכיבוש והישראלים, ועידו קוזי’קרו, שבפסח 2012 כתב “אין כמו להתחיל את החג עם מצות טבולות בדם של ילדים נוצרים ומוסלמים”. השרים איילת שקד וגלעד ארדן דחפו בשנה האחרונה הצעת חוק לצנזורה מיידית של תכנים מקוונים, מפייסבוק ומאתרים אחרים, בלי הטירחה שבהליך משפטי מסודר. עוד לפני החוק הזה, שני השרים העידו שפייסבוק מצנזרת 95% מהתכנים שמדינת ישראל מבקשת, ובדוח למחצית הראשונה של 2016 דיווחה הרשת החברתית שחסמה גישה ל-962 פריטי תוכן בישראל, שהם 10% מהפריטים שנחסמו בכל העולם, ועליה של פי 4 ממספר הפריטים שחסמה בישראל במחצית השנה שלפני כן.

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ומייסד פייסבוק מארק זאקרברג, 2009. תמונה: שגיא חמץ (cc-by-nd)

נתניהו וזאקרברג. תמונה: שגיא חמץ (cc-by-nd)

ואפילו זה לא הכסף הגדול. פייסבוק רוצה להיכנס בחזרה לשוק הענק של סין, ולפי דיווח של הניו יורק טיימס, הסכימה לפתח לשם כך כלי צנזורה – כזה שלא מוחק סטטוסים אסורים, אלא מסתיר אותם גאוגרפית – שיופעל על ידי צד שלישי, כנראה חברה סינית, שיחליט אילו פוסטים לא יוכלו המשתמשים הסינים לראות, בהתאם למה שיכתיב הממשל הסיני. תאוריית קשר אחת גורסת שגלי החסימות שחווינו בישראל הם בדיקות בטא של אותה מערכת – כזו שמאתרת אוטומטית “טקסטים אסורים” לפי מילות מפתח או נושאים. בפייסבוק טענו בתגובה לכלכליסט בנובמבר כי “לפייסבוק אין רשימת מלים אסורות מאחר וישנה חשיבות להקשר. בנוגע לחלק מהפוסטים שנמחקו ייתכן שנעשתה טעות, והנושא נמצא כעת בבדיקה על ידי החברה”; אולם החברה ממשיכה לחסום גולשים על פוסטים שבהם מופיעות המילים האסורות, כולל חסימות של הגולשים עמרי חזות ועמית איצקר על פוסטים ישנים שהכילו את המילה “כושי”, חסימות שהוסרו רק בימים האחרונים. מנכ”לית פייסבוק ישראל עדי סופר-תאני ויחצן פייסבוק ישראל זמיר דחב”ש התעלמו משאלותיי בנושא. [תודה לדניס ויטצ’בסקי על החידוד]

מייסד ומנכ”ל פייסבוק, מארק זאקרברג, שלח בחודשים האחרונים שורה של סיגנלים שמעידים שהוא מעוניין להיכנס לפוליטיקה. כשבוחנים לאור השאיפה הזאת את הפוליטיקה שלו כדיקטטור נאור של ישות וירטואלית בת 1.8 מיליארד נתינים, הוא גורם לדונלד טראמפ להיראות כמו מתאבן טבעוני נטול גלוטן.\

הנשיא האמיתי של החדשות המפוברקות

“אחרי שצפינו והקשבנו לדונלד טראמפ מאז הכריז על מועמדותו לנשיאות, החלטנו שלא נדווח על הקמפיין של טראמפ כחלק מהסיקור הפוליטי של ההפינגטון פוסט. במקום זה, אנחנו נסקר את הקמפיין שלו כחלק ממדור הבידור שלנו. הסיבה שלנו פשוטה: הקמפיין של טראמפ הוא מופע קרקס. לא ננגוס בפתיון. אם אתם מתעניינים במה שיש לדונלד להגיד, תמצאו זאת לצד הסיפורים שלנו על הקרדשיאנים ו’הרווקה'” (הפינגטון פוסט, יולי 2015)

“מוקדם יותר היום, המועמד שכרגע מוביל בסקרים למועמדות הרפובליקנית לנשיאות קרא ל’סגירה מוחלטת ומלאה של כניסת מוסלמים לארה”ב”. זה היה, כמובן, דונלד טראמפ. […] ביולי הכרזנו על החלטתנו לשים את סיקורנו של המירוץ של טראמפ לנשיאות במדור הבידור שלנו במקום במדור הפוליטיקה שלנו. […] מאז, מסע הבחירות של טראמפ בהחלט ציית להגדרה שלנו [של מופע קרקס]. אבל כפי שההצהרה האכזרית של היום מראה בבירור, הוא גם הפך למשהו אחר: לכוח מכוער ומסוכן בפוליטיקה האמריקאית. לכן לא נסקר עוד את הקמפיין בבידור. אבל זה לא אומר שנתייחס אליו כאילו הוא קמפיין נורמלי” (אריאנה הפינגטון, הפינגטון פוסט, דצמבר 2015)

“דונלד טראמפ זוכה בנשיאות. כוכב תוכנית הריאלטי הוכיח שמבקריו טעו” (הפינגטון פוסט, נובמבר 2016)

דונלד טראמפ אוחז בתמונתו על שער מגזין. תמונה: Matt A.J. (cc-by-nc)

אם מישהו הופתע מבחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות, הוא בהחלט רשאי להאשים את התקשורת הליברלית, המקבילה האמריקאית של “התשקורת הסמולנית”, שהציגה זכייה כזאת בתור בדיחה מופרכת. טראמפ התראיין לתקשורת המסורתית – בין חרמות שהוא הכריז על כלי תקשורת שונים שהסיקור שלהם לא מצא חן בעיניו. באותו זמן, הוא דיבר ישירות אל העם באמצעות הפלטפורמות האינטרנטיות שנביאי הטכנולוגיה אמרו לנו שיעשו דמוקרטיזציה של השיח, ועכשיו מחזירים למוסך לבדיקות מקיפות. טראמפ הביע דעות וקטל יריבים (גם ממפלגתו) והשמיע הבטחות ותקף וטעה ושיקר ותקף בלי הפסקה את התקשורת שיצרה אותו בשתי זרועותיה – החדשותית והבידורית, למי שעדיין מצליח למצוא את ההבדל – בידיעה שזו תתקשה להיאבק בגולם יעלה על יוצרו. כי מי שפייסבוק גרמה לו להתמכר לקליקבייט לא באמת יכול להחרים כוכב ריאלטי מועמד לנשיאות שמשלשל מהטוויטר כמו גור טוקבקיסטים ממאורות רדיט. התקשורת דידתה מאחוריו תוך שהיא מנסה לפתח כלים חדשים להתמודדות עם האתגרים החדשים שהוא הציב לה, ובין השאר התחילה לעשות לטראמפ בדיקת עובדות בזמן אמת.

בכאבי ההנגאובר של מי שהלכו לישון עם אישה ראשונה בתפקיד הנשיאה אחרי שחור ראשון בתפקיד הנשיא והתעוררו עם גירסת סרט האימה לסדר הישן, העיתונאים הליברלים אימצו בשמחה את נראטיב הפייק ניוז: נוכלים בשירות רוסיה יצרו והפיצו חדשות מפוברקות שפגעו במועמדות של הילרי קלינטון וחיזקו את זו של טראמפ, אוהדי טראמפ ****שיתפו בכל הכוח**** בזמן שכלי התקשורת המסורתיים גירדו בראש בתמיהה וקנו עוד קידום ממומן בפייסבוק, ואפילו טראמפ שיתף בטוויטר חדשות מפוברקות כשהוא לא היה עסוק בלייצר פייק ניוז משל עצמו.

לא שהתקשורת לא נתנה עבודה, עם הסקופים הבולטים של דוחות המס (הניו יורק טיימס) והקלטת ה”לתפוס אותן בפוסי” (הוושינגטון פוסט). אבל זה היה המעט שאפשר לעשות, במקום להתעורר בזמן, כלומר הרבה לפני טראמפ, ולסקר את הנסיבות שיצמיחו את המועמדות שלו. מי יכול היה לשער שיקום אדם מאוד עשיר ומאוד מפורסם, שיפנה בפופוליזם לאנשים שאין להם כסף אפילו לקנות סטייק גרוע להפליא במסעדה על שמו שבמגדל על שמו, ידבר איתם על בעיות שלא נוגעות לו, של פרנסה וקשיי יומיום ובטחון אישי כשהוא מתבל בקסנופוביה והבטחה לבניית חומה שהמקסיקנים ישלמו עליה כי למה לא, ויסיים בקריצה ואיזו הערה מיזוגינית. מי יכול היה לשער שמועמד כזה יקום ויתפוס את השלטון, מלבד כל מי שאי פעם קרא ספר היסטוריה או אפילו עיתון. לו רק היו פה ספרי היסטוריה ועיתונים.


גירסאות של טקסטים אלו (פייסבוק, טראמפ) התפרסמו בגיליון 100 המשפיעים בתקשורת 2016 של מוסף פירמה של גלובס


🗽 ףאק דונלד טראמפ 🚖 ףאק אובר » 📻 האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

בפינה דיברתי על פרצנים שפרצו למשדרי תחנות רדיו ושידרו בתחנות את השיר “פאק דונלד טראמפ” של YG ו-Nipsey Hussle בלופ, ועל המחאה #deleteUber נגד אפליקציית הנסיעות אובר, שנתפסה כשוברת את שביתת המוניות שהתקיימה נגד מגבלות ההגירה שהטיל טראמפ.

מפגין נושא כרזת מחאה שבה דיוקן דונלד טראמפ, עשוי בננה ונקניק. תמונה: Joe Flood (cc-by-nc-nd)

מפגין נגד טראמפ. תמונה: Joe Flood (cc-by-nc-nd)


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


פרטים אישיים על שוטרים חשופים באתר ארגון מקצועי, שטוען משום מה שהפירצה כבר לא קיימת

פרטים אישיים של שוטרים, אנשי מג”ב ושב”ס, ופוטנציאלית גם של מתנדבי משמר אזרחי, חשופים באתר ארגון מקצועי ישראלי של כוחות הבטחון, כך חשף מומחה הסייבראבטחה דורון אופק. בארגון מודעים לפירצה וטוענים כי היא נחסמה, אולם החסימה נעשתה בצורה חובבנית והמידע עדיין חשוף ונגיש בקלות. אני לא מפרסם כרגע את שם הארגון כדי לצמצם את הפגיעה בפרטיות השוטרים, עד לחסימת הפירצה.

המידע מגיע מטפסי הצטרפות לארגון, ועל כן מכיל את המידע האישי והמקצועי מפורט שהאנשים מילאו בטפסים הללו – שם מלא בעברית ובאנגלית, תמונה, ת”ז, תאריך לידה, כתובת מגורים, טלפונים (בית, נייד, עבודה, פקס), אימייל, מצב משפחתי, מספר ילדים, שיוך מקצועי (משטרה/מג”ב/שב”ס), מספר אישי, תאריך גיוס, מחוז ומרחב, תאריך פרישה במקרה של גמלאים ופרטי בני זוג שחברים בארגון.

מידע רב כל כך על אדם עלול לשמש גורמים זדוניים לגניבת זהותו ולשימוש בה לביצוע עבירות בטחוניות ופליליות. הגורמים הזדוניים יכולים אף ליצור קשר עם אותו אדם, להתחזות לארגון המקצועי באמצעות הצגת הפרטים שהוא סיפק לארגון ולהוציא ממנו פרטים אישיים נוספים.

העובדה שהקורבנות הפוטנציאליים הם אנשי כוחות הבטחון היא סכנה פוטנציאלית נוספת, משום שהגורמים הזדוניים יוכלו להשתמש במידע כדי להתחזות לשוטרים מול אזרחים ולנצל את הכוח הזה לבצע עבירות חמורות יותר; עוד יוכל המידע לשמש עבריינים להטריד שוטרים ואת בני משפחותיהם.

“מצאתי [את הפירצה] ממש במקרה, וכשהבנתי שאני מסתכל על משהו שאני לא אמור לראות אז התחלתי להרים דגלים”, אמר לי אופק, שדיווח בקבוצות סייבראבטחה על איתור מאות רשומות של שוטרים וגמלאי משטרה. “אתמול, ממש במקרה, גיליתי אתר שכל המידע בו היה חשוף, והוא החזיק מידע פרטי /אישי (שמוגן מכוח חוק הגנת הפרטיות) על כמות מאד נכבדה של אנשי משטרה”, טיקבק אופק בשרשור פייסבוק על דיון בכנסת שעוסק בתקנות אבטחת מידע. “האתר לא שייך למשטרה, אלא לגוף סמך של השוטרים .. אנשי יחידת הסייבר המשטרתית היו בשוק, יועצים משפטים וכו’ .. כולם, ניסו אתמול מהר מהר לסגור את הפרצה ..”. לדבריו באותו דיון, “להבנתי , בנתיים ‘מיסכו’ (מלשון מיסוך) אותה .. אבל היא לא נפתרה .. עובדים על זה .” בדקתי מידע שאופק סיפק לי, והבדיקה העלתה שאנשי האתר חסמו נקודת גישה בנאלית למדי למידע, אולם המידע עצמו עדיין זמין לכל גולש באמצעים פשוטים מאוד.

פרטי שוטר שדלפו מאתר הארגון המקצועי. "חדר 404" מחק את פרטי השוטר ופרטי הארגון

בלשכת מנכ”ל הארגון ענתה לי ליז משולם, שהסבירה: “זה בטיפול. היתה תקלה קטנה אבל הכל טופל. [מידע טכני על המידע שנחשף]”.

העניין הוא שהפירצה הזאת עדיין קיימת וחושפת פרטים של שוטרים אז רציתי לדעת אם היא…
“לא קיימת. טופלה”.

קיימת.
“היא לא קיימת”.

רואה אותה עכשיו. טפסים זמינים לי כרגע. [כאן הסברתי איך המידע עדיין נגיש]
“עמי, אני מדברת עם עיתונאי בקשר לאבטחה, הוא אומר שעדיין זה זמין ועדיין זה פרוץ. [מלמול ברקע]. תעשה רענון, כי מה שאתה רואה זה לא יכול להיות. עשינו עכשיו בדיקה”.

תוכלי להעביר אותי אליו כדי שאני אדבר איתו?
“כבר דיברו איתנו מלה”ב 433. ואנחנו טיפלנו בזה. אין לי יותר מידע לתת לך. זה טופל”.

שיחה עם להב 433 בשלב כזה ככל הנראה לא מעידה על חקירה, אלא על התייעצות טכנית בנוגע לסגירת הפירצה. דליפת מידע כזאת עשויה להיחקר בהמשך על ידי רמו”ט (הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים), שאמונה על פיקוח ואכיפת חוקי הגנת פרטית.

[עדכון 14:26] אתר הארגון הופל, ככל הנראה באופן יזום על ידי הארגון עצמו, וכעת מחזיר הודעת שגיאה 403, שמשמעותה ששרת הווב קיבל את בקשת הדפדפן אך מסרב להציג לו את העמוד המבוקש. עם זאת, המידע עדיין זמין בדרך שאינה בשליטה ישירה של הארגון, ואשר דיווחתי עליה לארגון עכשיו. [\עדכון]

[עדכון 15:12] האתר חזר ואיתו גם הפירצה. [\עדכון]

[עדכון 15:27] דובר הארגון, ד”ר ערן ישראל, אמר לי בתגובה: “קודם כל, מי שהעביר את המידע הזה עשה שירות טוב, כי הוא נתן לנו אפשרות לבדוק את העניין ולתקן את זה. היתה תקלה בנושא של אותם אנשים שביקשו לחדש תעודות חבר בארגון. האופציה הזאת עוברת עכשיו שינוי והצפנה. כרגע השירות הזה לא ניתן, נחסם, כדי לבדוק בדיוק מאיפה היתה שם דליפה, וזה עובר איזשהו תהליך של שינוי – כך שנכון לרגע זה, אם תרצה לבקש לחדש תעודת חבר בארגון, תצטרך לעשות את זה באמצעות פקס. כך שהבעיה למעשה נפתרה. הבעיה היתה שולית, זניחה וקטנה. זה לא טופסי הרשמה לארגון, זה טופס שמישהו שרוצה לחדש. והנתונים שמופיעים שם – אני חבר זה וזה, אני מבקש תעודה חדשה”.

אבל היו שם פרטים אישיים מלאים של שוטרים. זה לא פרטים זניחים, אפשר היה להשתמש בהם לגניבת זהות ולהתחזות לאותם אנשים. מעבר לזה, המידע עדיין זמין, הפירצה עדיין קיימת.
“המידע הזה לא זמין יותר, זה נחסם”.

אני רואה אותו מול העיניים כרגע.
“אם אתה אומר ככה, אז תן לי עוד פעם לבדוק עם החברה שמטפלת בזה, כי הם סגרו את זה כבר בבוקר”.

[עדכון 17:41] האתר שוב מחזיר הודעת שגיאה 403.
• עדכון אחרון: 15:27

עכשיו ב”תןביס”: חרא בלבן בליווי נגיעות גושי צואת עיזים, על מצע של מי רפש מעופשים

היי מחלקת QA. מי רוצה להזמין צהריים באפליקציית תןביס? קודם אני צריך להכניס את הכתובת למשלוח. מה הכתובת פה? אוקיי, רחוב עםשם ארוך מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד51 2, פפר.

בדיקות QA באפליקציית תןביס

אז מאיפה נזמין? “טסט”? “תתת אישלג בדיקות -לא להזמין!!!!”? “אופיר בודק – לא דניאל ולא דניאלה”? “דניאל בודקת ולא בודק – מסעדת בדיקות חדשה”? “סמי-Sami-res בדיקות -לא-!!!!! להזמין”? “זינגר בדיקות- לא להזמין לא להזמין”?

בדיקות QA באפליקציית תןביס בדיקות QA באפליקציית תןביס

ב”אופיר בודק – לא דניאל ולא דניאלה” יש מגוון גדול ומחירים סבירים = מנה רגילה, מנה שהמחיר שלה השתנה מ 2 ל 3, מנה שבוטלה ועוד.

בדיקות QA באפליקציית תןביס

ב”זינגר בדיקות- לא להזמין לא להזמין” יש טוסט גבינה צהובה עם טוויסט.

בדיקות QA באפליקציית תןביס

אני שוקל להזמין את המנה הזאת ב”תתת אישלג בדיקות -לא להזמין!!!!”, למרות שיש לה שם נורא ארוך ומטופש למנה אחת. ומתחשק לי גם קינוח גלידה ענק, אני בדודא למתוק, אבל נראה לי שאני אסתפק בארבעה כדורים :(

בדיקות QA באפליקציית תןביס בדיקות QA באפליקציית תןביס

יודעים מה? מה עם “דניאל בודקת ולא בודק – מסעדת בדיקות חדשה”? יש להם ארוחת קרובי משפחה. דימה ק. אמנם כתב ביקורת לא טובה, אבל חינם בלי כסף – אני לא מתלונן.

בדיקות QA באפליקציית תןביס בדיקות QA באפליקציית תןביס

בטסט יש מנה חדשה לבדיקה, פריט בדיקה, בדיקה 1234, אני 0 ושקיל, אבל נראה לי שזה לא כשר אז יפעת לא תוכל להזמין משם.

בדיקות QA באפליקציית תןביס בדיקות QA באפליקציית תןביס

אני רואה בפופולריות שיש גם חרא בלבן בליווי נגיעות גושי צואת עיזים, על מצע של מי רפש מעופשים.

בדיקות QA באפליקציית תןביס

אני מרגיש שהם ממש מבינים אותנו במסעדת טסט. אולי זה כי היא הוקמה “במטרה לשרת את מחלקת הפיתוח של חברת תן ביס”. הבעיה היא ש”עם השנים נוצלה לרעה ע”י חדר ב’, ורוני בראשם, עד לשנת 2009. אז התגלתה הפאדיחה וכל הדברים באו לתיקונם”. ויש שם גם המלצה: “אסור לפספס את הבננה המטוגנת באגורה או את השניצל בחינם שמוגש על מצע מצה”.

בדיקות QA באפליקציית תןביס

אמ, אוקיי, קיבלתי עכשיו טלפון ממש כועס מההנהלה, מסתבר שמישהו גילה תקלה באפליקציה ופרסם אותה באינטרנט ועכשיו אנחנו צריכים להישאר במשרד כל הלילה לתקן אותה. מישהו רוצה להזמין ארוחת ערב?

עוד בחדשות המזון:

מסעדה לא קיימת הגיעה לראש הדירוג באתר המלצות התיירות טריפאדבייזור

7500€ קנס על ביקורת על מסעדה שטרם נפתחה: “הצלחת הכי נדיבה היתה זו שעליה הוגש החשבון” // האחראי על האינטרנט

פורצים למסעדה מקסיקנית הפכו בעל כורחם לכוכבי סרטון פרסומת ויראלי שלה

בורגר קינג מציפים את אתרם בתמונות חיות שחוטות כי #כשלמדיהחברתית

טבעונים במתקפת שנמוך דירוג על ההמבורגריה הירושלמית “איוו”

הדירוג של אגאדיר: קרס בגוגל מפות, הושב לקדמותו (על תנאי) בטריפאדבייזר

יומו של החזיר: יומנגס מקבלים שטיפה בפייסבוק בעקבות איומים באקסווב

“הסוס לא אוכל סלט מלפפונים”: תולדות הטלפון, מהעברת צופרי ספינות ועד אמוג’י

פוטופון, טלפון שבו הקול משודר על קרני אור. תמונה: אמדי גיימין (Amédée Guillemin), נחלת הכלל

טרום-טלפוניה

לפני שהתופים והעשן היו חלק בלתי נפרד מהופעות רוק, הם שימשו בני אדם כאמצעים מוקדמים של תקשורת-לטווח-ארוך. כמוהן גם מגדלורים, מדורות, יונים ומכתבים וחבילות, שנמצאים איתנו עד היום.

עשורים בודדים אחורה, כשאדם רצה לשלוח מסר ארוך במחיר סביר, דואר היה האפשרות הטובה ביותר – הוא היה צריך לכתוב מכתב על נייר, לשים במעטפה, להדביק בול, לשלשל לתיבת דואר ולחכות ימים, ולפעמים שבועות, עד שהמכתב יגיע לנמען. היום אנחנו צריכים לחכות רק ימים, ולפעמים שבועות, עד שדואר ישראל יביא את המכתב לנמען, אבל יש לנו חלופות, לרשות הדואר, למכתב וגם לשפה עצמה.

סמיואל מורס המציא את הטלגרף – אמצעי אלקטרומגנטי להעברת מסרים מילוליים על גבי כבל בודד, והיה שותף להמצאת קוד להעברת מידע על גביו – קוד מורס, שייצג אותיות, ספרות וסימני ניקוד באמצעות קווים ונקודות. המערכת איפשרה תקשורת מיידית למרחקים ארוכים, וקיצרה את זמני התקשורת בין מדינות ויבשות משבועות וחודשים לשעות. לצד ספינות הקיטור, הטלגרף היה אחד הכלים הטכנולוגיים החשובים בשימור שליטתה של האימפריה הבריטית בקולוניות שלה, בכך שאיפשר שלטון מרכזי, נתן עליונות צבאית ותרם למסחר ברחבי האימפריה. רודיארד קיפלינג, סופר ומשורר האימפריאליזם, אפילו פרסם ב-1893 שיר על “כבלי הים-העמוק” (“The Deep-Sea Cables”):

איור לשיר The Deep-Sea Cables של רודיארד קיפלינג. תמונה: W. Heath Robinson (נחלת הכלל)

“אין צליל, אין לו אף הד, בישימון המעמקים
או במישורי הרפש השטוחים האפורים העצומים שם כבלים עלוקי-צדפים מזדחלים”
(תודה לורד טוכטרמן על הסיוע בתרגום)

הטלגרף הצריך חיבור של כבלים מכל נקודת מוצא לכל נקודת יעד, אולם הפיזיקאי המתמטי ג’יימס קלרק מקסוול טען, והפיזיקאי היינריך רודולף הרץ הוכיח בניסוי, שגלים אלקטרומגנטיים – גלי רדיו – יכולים לעבור גם באוויר. מהנדס החשמל האיטלקי גוליילמו מרקוני פיתח את היכולות הללו ובנה ב-1894 את המערכת המסחרית המלאה הראשונה לטלגרפיה אלחוטית, ושנה לאחר מכן שידר באוויר לראשונה קוד מורס.

לוגו גוגל במורס, מחוות גוגל דודל ליום הולדתו של סמיואל מורס

שידורי דיבור ומוזיקה ברדיו החלו באופן נסיוני בראשית המאה ה-20, אז גם החל להתפתח עולם חובבי הרדיו, אנשים שמשדרים ומתקשרים זה עם זה על גלי האתר. ממילים כתובות בקוד שעוברות על כבלים חשמליים עברו בני האדם לדיבור וקולות אחרים שעוברים באוויר, ומתקשורת אחד-לאחד (השולח והנמען) עברו לתקשורת אחד-לרבים, כשהשולח משדר באוויר והנמענים הם אלו שבוחרים לקלוט את המסר במקלטים שלהם.

הטלפון הנייח

לפני המצאת הטלפון שאנחנו מכירים היום, המילה “טלפון” (מהמילים היווניות “טלה” – רחוק ו”פון” – קול) שימשה למכשירים שונים, ובהם מכשירים לא-חשמליים להעברת דיבור וצופרי ספינות לתקשורת לא-דיבורית בין כלי שיט בזמן ערפל.

הטלפון החשמלי הראשון שהעביר דיבור אנושי היה  “טלפון רייס” מ-1861 של המדען והממציא יוהאן פיליפ רייס, שהמיר קול לאותות חשמליים והעביר אותם על גבי כבלי חשמל למכשיר נוסף, שהמיר אותם בחזרה לקול.

תומאס ווטסון, שותפו של אלכסנדר גרהאם בל להמצאת הטלפון, מחזיק בדגם של הטלפון הראשון של בל. תמונה בנחלת הכלל

ב-1876 אישר משרד הפטנטים האמריקאי את פטנט מספר 174,465 של אלכסנדר גרהאם בל, שכותרתו “שיפור בטלגרפיה” – הפטנט שמאחורי הטלפון הקווי המודרני. הטלפון היה אמצעי התקשורת הראשון שאיפשר לאנשים במרחק גדול זה מזה לנהל שיחה דיבורית דו-צדדית סימולטנית וסינכרונית, כך שהם יכולים היו להפריע זה לזה באמצע המשפט. כפי שהסביר שייקה אופיר במערכון “מורה לאנגלית בבית ספר ערבי לתלמידי הכיתות הנמוכות”, “דיאלוג הוא בדיוק כמו מונולוג, מלבד זה שבמונולוג זה אדם אחד שמדבר לעצמו; דיאלוג – שני אנשים מדברים לעצמם”.

המשפט הראשון בטלפון של בל נאמר על ידי בל עצמו, לעוזרו ושותפו לפיתוח הטלפון, תומאס ווטסון: בול שמוקדש לממציא הטלפון, אלכסנדר גרהאם בל, שהנפיקה רשות הדואר האמריקאית ב-1940. נחלת הכלל “מר ווטסון, בוא לכאן, ברצוני לראותך”. “Das Pferd frisst keinen Gurkensalat” (בגרמנית, “הסוס לא אוכל סלט מלפפונים”) היה המשפט הראשון שהמדען רייס העביר בטלפון רייס. מאחר שהמשפט קשה להבנה מבחינה אקוסטית, רייס השתמש בו להוכיח שדיבור יכול לעבור בטלפון שלו באיכות שמאפשרת הבנת המילים אצל הנמען. טכנולוגיית הטלפון התפתחה רבות מאז, אבל איכות התכנים בשיחות הטלפון נשארה במקום, ואף הידרדרה.

ספינת הטכנולוגיה התרסקה על צוקי הביורוקרטיה של ישראל הצעירה, כפי שסיפר אפרים קישון בפיליטון “אין טלקומוניקציה”: “בגיל 23 הגיש האזרח ק. בקשה להתקנת מכשיר טלפון בביתו. […] מקץ חמש שנים פקעה סבלנותו של ק. הוא התחתן והוליד שתי בנות והיה זקוק לטלפון יותר מתמיד. […] בתקופה זו כבר היו מונחות כמאה ותשעים אלף בקשות אצל השלטונות, ומוח אלקטרוני מיוחד תייק אותן ואישר את קבלתן בהקדם”.

הטלפון הסלולרי

הטלפון הקווי הנייח היה מוגבל – אנשים יכלו לדבר בו עם בני שיח במרחקים עצומים, אבל נאלצו להישאר צמודים למכשיר עצמו, שמחובר בכבל לשקע שמחבר אותו לרשת הטלפוניה; עמוד מהספר "35 במאי" שכתב אריך קסטנר, עם איור של ולטר טריר, בתרגום אלישבע קפלןובהמשך, למרחק קצת יותר גדול, אבל עדיין בתחומי הבית או בית העסק, כשהומצאו הטלפונים האלחוטיים, ששידרו לבסיס בתדרים אלחוטיים.

יוצרים רבים הציגו ביצירותיהם אבטיפוסים של אמצעי תקשורת אלחוטיים דו-כיווניים, ובהם צ’סטר גולד שנתן לבלש הקומיקס שלו דיק טרייסי שעון מכשיר קשר ב-1946, ושעון עם שיחות וידאו ב-1964, ואריך קסטנר, שכתב ב”35 במאי”: “את הרושם הגדול ביותר עשה עליהם מראה האדם שהיה נוסע על המדרכה לפניהם ופתאום ירד על הכביש, הוציא מכיס מעילו שפופרת-טלפון, השמיע לתוכה מספר וקרא: ‘מרים? שמעי נא, היום אאחר לבוא לארוחת הצהרים. עלי לסור עוד למעבדה. להתראות, חמודה!’. אחר-כך החזיר את הטלפון לתוך כיסו, עלה שוב על הסרט הנע והחליק לדרכו תוך קריאה בספר” (תרגום: אלישבע קפלן).

טלפון נייד אך לא סלולרי לרכב, Mobiltelefonisystem A שמו, היה פעיל בשוודיה כבר ב-1956. ב-1973, המהנדס מרטין קופר, חבר הנהלה במוטורולה, ביצע את השיחה הראשונה באבטיפוס של טלפון סלולרי גדול ומגושם, במשקל 1.1 ק”ג ובאורך 23 ס”מ. קופר התקשר לקולגה, ג’ואל אנגל מחברת בל לאבז, שנוסדה במקור על ידי אלכסנדר גרהאם בל, ואמר לו: “ג’ו, אני מתקשר אליך מטלפון סלולרי ‘אמיתי’. טלפון כף-יד נייד”. עשור מאוחר יותר השיקו קופר וצוותו חמישה דגמי סלולר מסחריים לציבור הרחב.

ד"ר מרטין קופר, ממציא הטלפון הסלולרי, מציג את האבטיפוס DynaTAC שנבנה ב-1973, באירוע ב-2007. תמונה: Rico Shen (cc-by-sa)

הטלפון העסקי

ב-1999 יצא המכשיר הראשון שנשא את השם “בלאקברי” (אוכמנית), שם ששימש לקו של טלפונים סלולריים והחליף את שמה המקורי של היצרנית, RIM. הבלאקברי הכיל מקלדת פיזית מלאה ואפשרות להתממשק ליישומים משרדיים ובהם אימייל וקלנדר, והפך להמשכו של המחשב המשרדי באמצעים אחרים.

בתחילת המאה היה הבלאקברי לסמל סטטוס תאגידי. אנשי עסקים מכורים ל”קראקברי”, כך כונה בחיבה בהלחם המילים בלאקברי וקראק-קוקאין, מסתובבים ברחובות כשעיניהם נטועות במכשיר האחוז בידיהם בתנוחת תפילה ואצבעותיהם כואבות מהקלדת אימיילים, כאבים שזכו לשם “אגודל בלאקברי”, כמו “מרפק טניס” של ספורטאים.

president-barack-obama-shows-his-blackberry-by-pete-souza-the-white-house

אחד המכורים דאובי האצבעות הוא הנשיא היוצא של ארה”ב, ברק אובמה, שסירב להיפרד מהבלאקברי שלו וזכה לגירסה מאובטחת שהורכבה עבורו במיוחד על ידי ה-NSA.

הטלפון האינטרנטי

“זה יום שחיכיתי לו במשך שנתיים וחצי. מפעם לפעם מגיע מוצר מהפכני שמשנה הכל”, אמר סטיב ג’ובס בכנס מקוורלד ב-2007, “אנחנו הולכים להמציא מחדש את הטלפון”.

סטיב ג'ובס מחזיק אייפון בעת השקתו בכנס מקוורלד 2007. תמונה: Patrick Gibson (cc-by-nc)

הוא הציג שם את אייפון, שחנבון (סמארטפון) נטול מקלדת ומבוסס מסך מגע, עם ריבוי-משימות, חיבור לרשת, ושנה וחצי אחרי ההשקה, גם חנות אפליקציות. אפשר אמנם לבצע בו שיחות, אבל הטלפון הזה הוא למעשה תחליף יעיל למדי לפונקציות העיקריות של המחשב הביתי והמשרדי באמצעות אפליקציות ייעודיות לשימושים ממוקדים, שבהם גלישה באינטרנט, עבודות משרדיות, הורדה והאזנה למוזיקה, ניווט, משחקים ועוד ועוד.

עידן הסמארטפונים והטאבלטים הכניס למכשירי קצה קטנים וניידים רבים מסוגי התקשורת האנושית הקיימים – דיבור סינכרוני (טלפון) וא-סינכרוני (הודעות קוליות בוואטסאפ ובפייסבוק), טקסט כתוב קצר (סמס) וארוך (אימיילים) וסינכרוני (צ’ט, מסנג’ר), שיחות אודיו ו-וידאו סינכרוניות (וידאו צ’ט) וא-סינכרוניות (שליחת קובץ וידאו), תמונות (צילומים וציורים), וגם המציא חדשים, ובהם האמוטיקונים והאמוג’י, שפות הרגשונים והסמלים. :)

להורדה (PDF, 1.15MB)


התפרסם בגירסה שונה בגליון 2017 של שנתון “שירת המדע” – שנתון לספרות, אמנות ומדע בהוצאת מכון ויצמן למדע ובעריכת יבשם עזגד


שופרסל אונליין מביאים לך ביד מבצע – לא תיקח?

שחף עם טישו. תמונה: yohanlincoln (cc-by-nc-nd)

האגדה מספרת על סופרמרקט שקירב את מדפי החיתולים והבירות והגדיל את מכירת הבירות בקרב אבות צעירים, שהחיתולים הזכירו להם שהם כבר לא הולכים לצאת לבלות בפאב עם החברים, וקנו בירה לצריכה ביתית.

המציאות מספרת על החנות המקוונת שופרסל אונליין שמציעה קרם ידיים בשקל למי שקונה ממחטות ומגבוני נייר כי ףאפ.

מבצע על קרם ידיים שופרסל לקונים ממחטות ומגבוני נייר בחנות המקוונת שופרסל אונליין

לדף הבא →