המחיר שגוגל תשלם על שירות השוואת המחירים עלול להגיע למיליארדים

נציבות התחרות האירופית, רגולטור ההגבלים העסקיים של הנציבות האירופית, שואפת לפסוק לפני חופשת הקיץ באוגוסט כי גוגל מפירה את חוקי ההגבלים העסקיים ופוגעת בתחרות בתחום חיפושי הקניות והשוואת המחירים, כך לפי דיווח של פו יון צ’י ברויטרס מפי שני מקורות שמכירים את הנושא. הנציבות האשימה את גוגל ב-2015 בכך שהיא מטה את תוצאות החיפוש של מוצרים לטובת שירות הקניות שלה, גוגל שופינג. החלטה נגד גוגל תאפשר לקנוס אותה בעד 10% מהמחזור השנתי הגלובלי (המחזור הגלובלי של גוגל ב-2016 עמד על 90 מיליארד דולר) ולהורות לה לחדול מהפגיעה בתחרות. גוגל והנציבות לא הגיבו לפרסום. אני מדבר על כך עוד מעט ביומן הערב של רשת ב’ עם רן בנימיני.

גוגל שופינג הוא שירות קניות מקוון עם מנגנון השוואת מחירים, שסוחרים צריכים לשלם כדי להכניס אליו מוצרים, כלומר הוא לא מהווה השוואה אובייקטיבית ובלתי-תלויה של המחירים בשוק. גוגל מקדמת את גוגל שופינג בתוצאות החיפוש שלה, כדי למשוך לשם גולשים שמחפשים מוצרים שונים. נציבות התחרות חוקרת את הנושא מזה שבע שנים, בעקבות תלונות רבות מצד מתחרים של החברה באירופה ובארה”ב.

הנציבות פרסמה בעבר הסבר על סוגיות ההגבלים העסקיים השונות של גוגל שהיא מטפלת בהן, במסגרת שלוש חקירות נפרדות. אחת מהסוגיות היתה “הדרך שבה גוגל מציגה לינקים לשירותי החיפוש הייעודיים שלה בתוך תוצאות חיפוש הווב שלה [תוצאות החיפוש הרגילות, ע”ק]. בנוסף לשירות הדגל של חיפוש ווב, גוגל מפעילה מספר שירותי חיפוש ייעודיים כמו גוגל שופינג, שמתמחה בחיפוש מוצרים […] גוגל מציגה באופן בולט לינקים לשירותי החיפוש המיוחדים שלה בתוך תוצאות חיפוש הווב שלה, ולא מיידעת את הגולשים על היחס המועדף הזה. לאור היחס המועדף של גוגל לשירותים שלה עצמה, סביר יותר שצרכנים לא ישתמשו בשירותים מתחרים שפוטנציאלית רלוונטיים להם יותר”.

חנות גוגל. תמונה: Gerswin Lee (cc-by-nc)

חנות גוגל. תמונה: Gerswin Lee (cc-by-nc)

עוד טענה הנציבות כי גוגל, שמחזיקה ב-90% משוק החיפוש האירופי, מציבה ומציגה באופן בולט את שירות השוואת הקניות שלה בדפי התוצאות הכלליים בלי קשר לאיכות ההמלצות; מפלה לטובה את גוגל שופינג לעומת שירותים אחרים, שאותם היא מענישה על כללים שונים בעונשים כגון הורדת דירוג; הצליחה לקדם את הגידול של גוגל שופינג וגוגל חיפוש מוצרים בזכות היחס המועדף, לעומת שירות פרוגל, הגלגול הראשון של גוגל שופינג, שלא זכה ליחס מועדף ולא הצליח; וכי הקידום של שירותי גוגל על חשבון שירותים מתחרים פוגע בצרכנים, שלא בהכרח מקבלים את תוצאות השוואת הקניות המתאימות ביותר לשאילתות שלהם, ובמתחרים, שהמניע שלהם לחדשנות יורד מכיוון שגוגל ממילא תקדם את השירותים שלה על חשבונם.

גוגל דחתה בזמנו את ההאשמה, וטענה כי הנציבות מתעלמת מהתחרות מצד קמעונאיות הרשת אמזון ואיביי. החברה ניסתה להגיע לפשרה מספר פעמים עם נציב התחרות האירופי הקודם, חואקין אלמוניה, אך ללא הצלחה. יורשתו, מרגרת’ה וסטגר, מפגינה קו קשוח יותר מול ענקית הטכנולוגיה, אומרים באתר סרצ’אנג’נלנד.

🖕 #המאגר הביומטרי מתחיל. לייב-בלוג ממסיבת עיתונאים של רשות האוכלוסין

פרסומת של רשות האוכלוסין לתעודות חכמות והמאגר הביומטרי

השידור של עומר כביר בכלכליסט:

רשות האוכלוסין משיקה את הפיכת המאגר הביומטרי למנדטורי. מוזמנים לשלוח שאלות בנושא

Posted by ‎Calcalist כלכליסט‎ on Monday, May 29, 2017

הדוברים:

ברוך דדון, מנהל הפרויקט הביומטרי ברשות האוכלוסין וההגירה; אמנון שמואלי, מנכ"ל הרשות; עמוס ארבל, מנהל אגף מרשם ומעמד; וסבין חדד, דוברת הרשות

ברוך דדון, מנהל הפרויקט הביומטרי ברשות האוכלוסין וההגירה; אמנון שמואלי, מנכ”ל הרשות; עמוס ארבל, מנהל אגף מרשם ומעמד; וסבין חדד, דוברת הרשות

ברוך דדון, מנהל הפרויקט הביומטרי ברשות: בימים האחרונים הוציאו ברשות האוכלוסין כ-6500 דרכונים ביום (חצי-חצי בטוח וביומטרי) לעומת כ-4k בימים אחרים.

דדון אומר שבתקופת החגים תמיד עולה מספר ההנפקות, ומשער שזה גם קשור לפרסומים שמזהירים שאלו הימים האחרונים להוצאת תעודות לא-ביומטריות.

דוברת הרשות, סבין חדד, אומרת שהופצו הודעות וואטסאפ במשך 3-4 חודשים, שצריך למהר להנפיק ת”ז/דרכון עד ה-1.6 כי זה בחינם, ואחר כך יעלה כסף, בעוד שהאמת היא שת”ז היא בחינם למעט מקרים מיוחדים, ודרכון – אם היה לך דרכון רגיל שהתוקף הנותר בו הוא שנתיים ומעלה ורצית להחליף לביומטרי זה היה בחינם, אחרת זה עלה רגיל.

דדון: אתמול עשו 6114 דרכונים ו-3972 ת”ז – 10 אלפים מסמכים שרשות האוכלוסין הנפיקה אתמול – 40% מהדרכונים ביומטריים, ו-47% מהת”ז ביומטריות.

מצגת רשמית:

סה”כ תעודות זהות ביומטריות שהונפקו – 905,730 אלף תעודות (כ-36% מסך תעודות הזהות שהונפקו בתקופה המדוברת [3.5 השנים של הניסוי הביומטרי; ע”ק]).
סה”כ מסמכי נסיעה (דרכונים [ותעודות מעבר]) ביומטריים שהונפקו – 950,506 תעודות (כ-35% מסך מסמכי הנסיעה שהונפקו בתקופה).
סה”כ זהויות ביומטריות הקיימות במאגר – 1,207,288 זהויות.

התפלגות גילאי מנפיקי ת”ז ומסמכי נסיעה:

התפלגות גילאים בהנפקת ת"ז ביומטרית. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

התפלגות גילאים בהנפקת ת”ז ביומטרית. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

התפלגות גילאים בהנפקת מסמכי נסיעה (דרכונים ותעודות מעבר) ביומטריים. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

התפלגות גילאים בהנפקת מסמכי נסיעה (דרכונים ותעודות מעבר) ביומטריים. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

התפלגות מיגדר מנפיקי ת”ז ומסמכי נסיעה – רוב לגברים:

התפלגות מיגדרית בהנפקת מסמכי נסיעה (דרכונים ותעודות מעבר) ביומטריים. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

התפלגות מיגדרית בהנפקת מסמכי נסיעה (דרכונים ותעודות מעבר) ביומטריים. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

התפלגות מיגדרית בהנפקת תעודות זהות ביומטריות. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

התפלגות מיגדרית בהנפקת תעודות זהות ביומטריות. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

שאלה מטוויטר: “אתה יכול לשאול מה הקטע שבשדה התעופה חוטפים לאנשים את הדרכון ומכריחים אותם להצטלם במכונות של הביומטרי בתואנה ש’זה לא ביומטרי’?”

עד כאן.

👿 כללי פייסבוק לגבי איומי טרור, שיח שנאה, גזענות והכחשת שואה

איומי טרור, שיח שנאה, גזענות והכחשת שואה מתקיימים בפייסבוק, ודורשים מהחברה לקבוע מדיניות שמנווטת בין חוקים מקומיים, חופש ביטוי ודיון ציבורי שיותיר אצלה את המשתמשים, מניעת סיכון חיים ושמירה על פלטפורמה ידידותית למפרסמים. הערב אדבר בתוכנית “לונדון את קירשנבאום” בערוץ 10 על “מסמכי פייסבוק“, החשיפה של הגרדיאן על כללי סינון ומחיקת התכנים של פייסבוק.

טרוריסטים משתמשים ברשתות חברתיות להשמיע איומים בטרור כדי להטיל אימה, חלק ממטרותיו של הטרור, וכן לגייס פעילים ולהפיץ את מסריהם. בחודש אוגוסט 2016 טיפלו מסנני התכנים האנושיים של פייסבוק בכ-1300 “איומי טרור אמינים” באתר, וביצעו בהם אסקלציה, כלומר דיווח למנהלים בכירים בפייסבוק, שחסמו או ניטרלו 311 פוסטים וחשבונות. 8 מהפוסטים טופלו על ידי צוות נגד-טרור של החברה.

ואלו רק התכנים שמתפרסמים ברשת החברתית ומדווחים על ידי גולשים . הגרדיאן מדווח שיותר ממחצית תכני הטרור שפייסבוק מסירה מאותרים על ידי תוכנה, שמנטרת פעילות של “חשבונות הידועים כרעים” וחשבונות שקשורים אליהם, מזהה את התכנים הקיצוניים ומיירטת אותם מיידית.

נמלת ענק תוקפת את פייסבוק. תמונה:  Max Warren (cc-by-nd)

נמלת ענק תוקפת את פייסבוק. תמונה: Max Warren (cc-by-nd)

פייסבוק לא תמיד תסיר תכני הכחשת שואה, בנימוק שהיא “אינה מקדמת בברכה חוק מקומי שעומד כמכשול בפני עולם פתוח ומחובר”. החברה תחסום תכני הכחשת שואה רק אם “אנחנו נעמוד בפני סכנה של חסימה במדינה או סכנה משפטית”.

לפי המדריך של החברה, “בכ-14 מדינות יש חקיקה בספרי החוקים שלהן שאוסרת לטעון שההיקף של המוות והחומרה של השואה מוגזמים. פחות ממחצית מהמדינות עם החוקים הללו אוכפים אותן. אנחנו חוסמים בהתאם לדיווחים רק באותן מדינות שפועלות בנושא מולנו באופן אקטיבי”. אותן מדינות הן ישראל, גרמניה, אוסטריה וצרפת, “אנחנו נשתמש בגאוחסימה [חסימת תכנים רק בפני גולשים מאזורים גאוגרפיים מסויימים, ע”ק] רק אם המדינה נקטה בצעדים מספקים להראות שהחוק המקומי מתיר צנזורה במקרה הזה”, נכתב במדריך.

אגב, הכחשת פיגועי 11 בספטמבר מותרת.

פייסבוק טוענת במדריכים שלה שאינה מתירה שיח שנאה, אבל כן מעודדת את קהילתה לאתגר רעיונות, מוסדות, אירועים ומנהגים. החברה מסבירה שהיא מגינה על בני אדם, לא על רעיונות, על מאמינים של דת ולא על הדת, על אנשים ממדינה מסויימת אך לא על מדינות.

היחס של פייסבוק לתכני שנאה נראה סובלני מאוד מאוד. החברה מתירה השמצה של מהגרים ושל דתות עד לרמה של גזענות/שנאנות מפורשת – למשל: “איסלאם היא דת של שינאה. סיגרו את הגבולות בפני מהגרים מוסלמים עד שנבין מה לעזאזל קורה”; “מהגרים הם מטונפים”; “מהגרים מקסיקנים הם אוכלי חינם שמוצצים את כספי המסים שאין לנו”; ו”מהגרים הם גנבים ושודדים”. אולם את המהגרים אסור “להשוות לסוגים אחרים של פושעים, למשל אנסים, מנצלים מינית של ילדים, רוצחים או טרוריסטים”. מותר להגיד ש”כל הטרוריסטים מוסלמים”, אך לא ש”כל המוסלמים טרוריסטים”. מותר להשתמש בזיהוי לאומי/אתני/דתי כקללה (“אתה כזה יהודי (You are such a Jew)”), ולטעון שעם מסויים הוא עליון (“הצרפתים הכי טובים”), אך לא לטעון שהוא עליון בעוד עם אחר הוא נחות (“אירים הם הכי טובים, אבל האמת שהצרפתים דפוקים [sucks במקור, ע”ק]”).

החברה הגדירה “קטגוריה מוגנת” לקבוצות מסויימות, שתכני שנאה נגדם יימחקו. בקטגוריה הזאת נכללת בין השאר נטייה מינית (החברה מדגימה זאת עם הנטיות הטרו, הומו, בי, א-מיני), ולא נכללת בה אידיאולוגיה פוליטית (דוגמאות: רפובליקנים, דמוקרטים, סוציאליסטים, קומוניסטים, מהפכנים).

עוד בנושא: מדיניות פייסבוק לגבי איומים באלימות, בריונות, דמויות ציבוריות, לעג לבעלי מוגבלויות, פגיעה עצמית והתאבדויות.

🚧 “מסמכי פייסבוק”: הגרדיאן חושף את מדיניות הסינון של הרשת החברתית

🚂 אתר רכבת ישראל לא מכיר את תחנת תל אביב השלום כי קוראים לה “תחנת תל אביב – השלום” יא מטומטם

רכבת ישראל (מוטו רשמי: “הרכבות יוצאות בזמן ואיינשטיין קבע שזמן הוא דבר יחסי”) שינמכה לאחרונה את אתרה כך שלא יאפשר למצוא תחנות לפי שמותיהן בשפת בני אדם.

מי שבנה את אתר הרכבת (מנכ”ל: שחר איילון; שר אחראי: שר הבטחון מטעם עצמו ושר התחבורה מטעם מדינת ישראל, ישראל כץ) סובל מבעיה שמשותפת לאנשי טכנולוגיה רבים – הוא מתייחס לבני אדם כאל בוטים.

נסו למשל לחפש “באר שבע מרכז”. אין דבר כזה. “תל אביב השלום”? לא מכיר.

חיפוש נסיעות תל אביב השלום באר שבע מרכז באתר רכבת ישראל, 24.5.2017

חובה עליכם לדעת לא רק את השם הרשמי המלא של התחנה, אלא גם את התחביר המדויק שבו הזינו אותה בוני האתר – להלן “תל אביב – השלום” ו”באר שבע – מרכז”. תחביר מדויק, כלומר שאם התחנה הוזנה כ”תל אביב – סבידור מרכז” ואתם תקלידו “תל אביב – מרכז”, תקבלו הודעת שגיאה. זו התנהגות של מכונות, לא של בני אדם.

חיפוש נסיעות תל אביב השלום באר שבע מרכז באתר רכבת ישראל, 24.5.2017

חיפוש תחנת תל אביב מרכז באתר רכבת ישראל, 24.5.2017

אגב, תחנת באר שבע אוניברסיטה נקראת שם “באר שבע- צפון/אוניברסיטה”, עם שגיאת התחביר של היעדר רווח לפני המקף המפריד. אם תקלידו “באר שבע -“, ההשלמה האוטומטית תציג רק את באר שבע מרכז.

חיפוש תחנות באר שבע באתר רכבת ישראל, 24.5.2017

בערים שבהן יש רק תחנה אחת לא אמורה להיות בעיה – מקלידים את שם העיר ומחפשים. אם תחפשו נסיעה מאשדוד לרחובות, האתר יציג לכם את הרכבות בלי בעיה ינזוף בכם “נא לבחור תחנת מוצא” ו”נא לבחור תחנת יעד”, כי אתם בטח לא מצפים שהוא ינחש לבד לאיזו מבין התחנה האחת שיש באשדוד אתם מתכוונים, ואיזו מבין התחנה הבודדת שיש ברחובות רציתם.

חיפוש נסיעות אשדוד רחובות באתר רכבת ישראל, 24.5.2017

רחובות היא “רחובות (א’ הדר)”, כי ככה זה כשההורים נותנים לך שני שמות, ואשדוד היא לא סתם “אשדוד עד הלום” אלא “אשדוד עד הלום (מ’ בר כוכבא)”, אתם יודעים איך זה חתונה בין תחנות שרוצות לשמור על שמות המשפחה של שני הצדדים.

חיפוש נסיעות אשדוד רחובות באתר רכבת ישראל, 24.5.2017

הדבר היחיד שאפשר לומר לזכותו של האתר זה שהוא מציע שמות תחנות במהלך ההקלדה. אם, למשל, אתם רוצים לחסוך את 50 דקות הנסיעה ברכב מתל אביב לגן החיות התנ”כי ולעשות את המסלול הזה במשך שעה וחצי ברכבת, פשוט תקלידו “התנ”כי” באתר – עד שתגיעו לגרשיים עוד תראו את האתר מציע לכם את “גן החיות התנכי”, אבל ברגע שתכניסו את הגרשיים תקבלו הודעת שגיאה, כי אתר הרכבת לא יודע להתמודד עם האיות החלופי, כלומר הנכון, “גן החיות התנ”כי”.

חיפוש תחנת גן החיות התנ"כי באתר רכבת ישראל, 24.5.2017

וזו עוד נחשבת שימושיות עילאית לעומת מוביט, אפליקציית הניווט בתחבץ, שמוצאת את אולם סמולרש רק אם כותבים את שמו בכתיב שגוי.

חיפושי "סמולרש" ו"סמלרש" באפליקציית מוביט, 24.5.2017

🚧 “מסמכי פייסבוק”: הגרדיאן חושף את מדיניות הסינון של הרשת החברתית

4500 מסנני תוכן (מודרטורים) עובדים בפייסבוק, כשהחברה הודיעה שתגייס 3000 נוספים כדי להתמודד עם תכנים מפוקפקים שמשתמשי הרשת החברתית מפרסמים בה, הודעה שהתפרסמה אחרי שאדם שידר את עצמו בשידור חי בשירות פייסבוק לייב כשהוא רוצח את בתו בת כמעט שנה. מסנני התוכן, שחלקם עובדי קבלן, מקבלים הכשרה של שבועיים, ומקבלים מדריכים כתובים לסינון. כמה מאות מדריכים שונים כאלו דלפו לגרדיאן, שחשף אותם השבוע. אני מדבר על המסמכים הבוקר בתוכנית “פתחי וזמרי בעם” ברדיו דרום ורדיו גלי ישראל.

ברשת חברתית שיש בה 1.94 מיליארד משתמשים פעילים, גם המספרים שנוגעים לסינון עצומים. מדי שבוע מקבלת פייסבוק 6.5 מיליון דיווחים על חשבונות שנטען שהם מזוייפים, כלומר לא של אדם אמיתי. בינואר השנה בחנו עובדי החברה 54 אלף חשדות לפורנו-נקמה – הפצת אימג’י עירום/מין של אנשים בלי ידיעתם או בניגוד לרצונם. פייסבוק חסמה בינואר 14 אלף חשבונות שקשורים להתעללות מינית, ב-33 מהם היו מעורבים ילדים.

מסננים מסירים תכנים אלימים ויזואליים רק על סמך דיווחים של גולשים. איומים באלימות צריכים להיות ספציפיים כדי להימחק או לעבור אסקלציה (דיווח לממונים בפייסבוק). איומים כאלו, למשל, הם נגד ראשי מדינות, סגניהם, מועמדים, אנשי רשויות אכיפה מסויימים, עדים ומודיעים, אנשים שהיו נגדם נסיונות התנקשות, אנשים שהם מטרה של “ארגונים מסוכנים אסורים”, אקטיביסטים, עיתונאים, הומלסים, זרים וציונים. איומים ישירים אסורים: “אחתוך את הגרונות [כך במקור] שלך ואתלה את הצווארים [כך במקור] שלך משזירות השיער שלך!”, “שמישהו יירה בטראמפ”, “#דקור והפוך לפחד של הציוני”, “צריך לשים את כל הזרים בתאי גזים”, “אנחנו צריכים לאנוס אותם, לבצע בהם לינץ'”, ו”אני אשמיד את משרדי דבלין של פייסבוק”. אז דורי בן ישראל ממזבלה, אם אתה שומע את זה, רק הפגנות חוקיות מול משרדי פייסבוק בדבלין.

לעומת זאת, “כדי לשבור לביץ’ את המפרקת, תקפיד להפעיל את כל הלחץ למרכז הגרון שלה”, “כדי שאתם האסהולז תתפללו לאלוהים שאני אשמור על השפיות שלי כי אם אני אאבד אותה אני ליטרלי אהרוג *מאות* מכם”, “ילדה קטנה צריכה לשמור על עצמה לפני שאבא ישבור לה את הפרצוף” ו”בואו נרביץ לילדים שמנים” – מותר.

איומים צריכים להיות נגד אדם חי או נכס, ולהכיל מיקום, תזמון, שיטה, פרס, תמונה של נשק או מכירה של נשק. למשל: “השמידו את משרדי פייסבוק בדבלין” – מותר; “הפציצו את משרדי פייסבוק בדבלין” – אסור.

כפכפייסבוק. תמונה: Ricky Lai (cc-by-nc-nd)

כפכפייסבוק. תמונה: Ricky Lai (cc-by-nc-nd)

פייסבוק מגדירה בריונות (bullying) כ”התקפה על אנשים פרטיים בכוונה לצער או להשתיק אותם”. אנשים שאינם פרטיים, לפי פייסבוק, הם מנהיגים פוליטיים ודתיים מהמאה עד המאה ה-19 ובהם איש הדת ישו, הרוצח ההמוני צ’ארלס מנסון, המיליונר ויזם הטרור אוסמה בן לאדן, אנסים, מבצעי אלימות דומסטית ומפירי כללי שיח שנאה. עוד דמויות ציבוריות הם פוליטיקאים, עיתונאים וכל אדם בעל 100 אלף עוקבים ומעלה נחשב לדמות ציבורית, ומאבד את ההגנות השמורות לאנשים פרטיים – והדבר נכון גם לגבי קטינים עם 100 אלף עוקבים ומעלה.

אנשים עלולים להיכנס בעל כורחם להגדרות הציבוריות של פייסבוק – אלו אנשים “שהוזכרו [בשמם או תוארם] בכותרת או כותרת המשנה של חמישה ומעלה כתבות או אייטמי תקשורת במהלך השנתיים האחרונות”.

עם זאת, גם אנשים ציבוריים זכאים להגנות מסויימות מפני “נושאי אכזריות”. פייסבוק מדגימה זאת באחד המדריכים באמצעות הזמרת ריהאנה: “ריהאנה מפורסמת בזכות עצמה כזמרת. היא גם היתה קורבן של אלימות דומסטית. מותר לכם ללעוג לה על שירתה, אבל לא על היותה קורבן של אלימות דומסטית”. אולם המסננים מחוייבים אוטומטית להסיר פוסטים כאלו רק אם יש בהם גם תמונה של ריהאנה.

פייסבוק הורתה למסננים להתעלם מתמונות שלועגות לאנשים עם מוגבלויות – במדריכים הוצגו תמונות של אנשים עם תסמונת דאון עם כיתובים לועגים. בתגובה לפניית הגרדיאן, פייסבוק הודיעה שהתמונות הללו אסורות בפרסום וכי הן יוסרו. החברה טענה שהמדיניות שונתה בחודשים האחרונים, אבל סירבה למסור פרטים. לפי המדיניות החדשה, תמונה של אדם עם מוגבלות וכיתוב לעגני תוסר אם גולשים ידווחו עליה, אולם הערה לעגנית ללא תמונה לא תוסר.

מפייסבוק נמסר לגרדיאן: “אנחנו מבקשים מאנשים שדנים בנושאים הללו בצורה לא רגישה לעשות כן בשקריפות, כדי שאחרים יוכלו לנהל איתם דיון או לאתגר אותם על כך. אם אתה מתבדח על כך בפייסבוק אתה לא יכול לעשות זאת באנונימיות. אנחנו מאלצים אותך לפרסם את שמך לצד זה, או שאנחנו מסתירים (unpublish) את העמוד”.

משתמשי פייסבוק עושים שימוש ברשת החברתית לדווח ולשדר נסיונות פגיעה עצמית והתאבדות. בתקופה של שבועיים, מסננים ביצעו אסקלציה (דיווח לממונים) לכ-4500 דיווחים על פגיעה עצמית, 63 מהם הועברו לצוות טיפול רשויות החוק של פייסבוק, שעובד מול המשטרה ורשויות רלוונטיות אחרות. דיווחים נוספים על שני פרקי זמן בני שבועיים במהלך שנה זו מנו כ-5000 וכ-5400 על פגיעה עצמית.

ההוראות של פייסבוק קובעות ששידור חי של פגיעה עצמית לא ייעצר, כי היא “לא רוצה לצנזר או להעניש אנשים במצוקה שמנסים להתאבד”. המדיניות נובעת מהרצון לאפשר להם לקבל עזרה: “הסרת תוכן פגיעה עצמית מהאתר עלול לפגוע ביכולת המשתמשים לקבל עזרה בעולם האמיתי מקהילות החיים האמיתיים שלהם. משתמשים מפרסמים תוכן הרס-עצמי כזעקה לעזרה, והסרתו עלולה למנוע מהזעקה הזאת מלעבור הלאה. זה העקרון שיישמנו עבור פוסטים התאבדותיים לפני יותר משנה בעצת [הארגונים] Lifeline ו-Samaritans, ואנו רוצים להרחיבה לסוגי תכנים אחרים בפלטפורמה”. פייסבוק תסיר את הסרטונים “ברגע שאין יותר אפשרות לעזור לאדם” – כלומר אם נסיון ההתאבדות סוכל או הצליח, אלא אם האירוע הוא בעל חשיבות עיתונאית, ואז הסרטון לא יוסר.

מסננים קיבלו הוראה לבצע אסקלציה לתכנים שקשורים לסדרה “13 סיבות למה”, שעוסקת בהתאבדות, מחשש שזו תעודד חקייני-התאבדות, תופעה הידועה בשם אפקט ורתר.

ליד הכותל נעצרה עצמכונית ומתוכה יצא הנהג של טראמפ

ישיבה על קידום תחום התחבורה החכמה‎ נדחתה בגלל שינויים בהסדרי התנועה והקושי הצפוי בהגעה לכנסת :)
הודעת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת על דחיית ישיבה על תחבורה חכמה, 22.5.2017

הצצה לאחורי הקלעים של ניסוח תקנון שימוש של בזק

בשבוע שעבר ערכה בזק מסיבת עיתונאים (ככה מספרים לי, לא הוזמנתי) שבה השיקה את סמארט נט, שירות סייברסייבר להגנה מפני דברים מפחידים באינטרנט. הנה תנאי השימוש:

להורדה (PDF, 142KB)

והנה טיוטה שלו, עם הערות טכניות, שירותיות ומשפטיות, חלקן ממודגשות במקור לנוחיותכם:

להורדה (PDF, 89KB)

גידי גוב המאויר בקמפיין בזק. איור: ניר וגלי

כל אחד מאיתנו מפרש אמוג’י אחרת וזה יגיע לבתי המשפט, קובע מחקר של פרופ’ למשפטים

80* פסקי דין בארה”ב עד סוף 2016 מכילים את המילים “אמוטיקון” או “אמוג’י”, יותר מ-30% מהם מ-2016 ויותר מ-50% מהם מ-15′-16′. האמוג’י הגיעו לבתי המשפט, ומכך אפשר להסיק שהם הופכים לחלק משמעותי יותר בתקשורת האנושית, ולשער שהתקשורת האמוג’ית היא לעתים חלק מהמחלוקת המשפטית. פרופ’ אריק גולדמן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת סנטה קלרה בדק את פסקי הדין במסגרת מחקר שפרסם בתחילת החודש על הדרכים שבהן האמוג’י ישפיעו על החוק והמשפט (פדף). אני מדבר עליו היום בסביבות 11:10 ב”גם כן תרבות” של גואל פינטו ברדיו “כאן תרבות“.

אמוג’י הם פיקטוגרמות (פיקטוגרמה – סימן גרפי שמייצג אובייקט באמצעות תמונה שלו) שנולדו בסלולריים של יפן בסוף שנות ה-90 – הראשונים שבהם נוצרו על ידי שיגטאקה קוריטה עבור שירות הסלולר איימואוד (i-mode) של חברת NTT דוקומו. האמוג’י נכנסו לסט התווים הגלובלי יוניקוד ב-2010. מחקר של אתר emogi.com מ-2015 דיווח כי 92% מאוכלוסיית הרשת משתמשת באמוג’י, מחקר של האתר מ-2016 דיווח שבשנה אחת נשלחו 2.3 טריליון הודעות טקסט עם אמוג’י, והאמוג’י “פרצוף עם דמעות אושר” הופיע ב-1.6 מיליארד ציוצים.

שוטרים עוצרים אמוג'י. תמונה: David Parry/PA Wire - TaylorHerring (cc-by-nc-nd)

שוטרים עוצרים אמוג’י. תמונה: David Parry/PA Wire – TaylorHerring (cc-by-nc-nd)

אחת מההשפעות של האמוג’י על המשפט היא המחלוקת על משמעות האמוג’י, כפי שקרה בתביעה הישראלית. “שולחים ונמענים יראו באופן בלתי צפוי גירסאות שונות של אמוג’י בגלל תיווך טכנולוגי, מה שיוביל אותם לפרשנויות סבירות – אבל שונות – של אותה תקשורת, עם פוטנציאל להשלכות שליליות על אחד או שני הצדדים”, כתב פרופ’ גולדמן במחקרו. הוא הסביר שהמשמעות השונה נובעת ממספר גורמים: מאפייני התצוגה של המסך (גודל, רזולוציה, צבע, סדר התצוגה וכיוצא בזה), העיצוב הגרפי של האמוג’י (האמוג’י מתעדכנים עיצובית לאורך הזמן, ומעוצבים שונה בין מערכות הפעלה, אפליקציות וגופנים שונים), ופרשנות (שמושפעת מהנמען ומסביבתו, כמו בשפה ובסלנג, בהיעדר מוסכמות רבות שנים ומילונים שמקבעים את משמעות האמוג’י; למשל, אמוג’י “אדם עם ידיים מקופלות” משמש לסירוגין ל”הלוואי/אני מתפלל” ול”תן כיף”).

מקרה כזה של פרשנות שונה של אמוג’י ואמוטיקונים (רגשונים) הגיע לבית המשפט הישראלי. שופט בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה אמיר ויצנבליט פסק בפברואר לטובת בעל דירה שתבע שוכרים פוטנציאליים שהתחרטו. השופט הסביר ש”כיום, בעת המודרנית, גם לשימוש בצלמיות ה’אמוג’י’ עשוי להיות משמעות המלמדת על תום-ליבו של הצד למשא ומתן. […]אותו מסרון שנשלח על-ידי הנתבעת [כלל] “סמיילי”, בקבוק שמפניה, דמויות רוקדות ועוד. צלמיות אלו משדרות אופטימיות רבה. אף שלא היה במסרון זה כדי להקים חוזה מחייב בין הצדדים, מסרון זה הוביל, מטבע הדברים, להסתמכות גדולה של התובע על רצון רב של הנתבעים לשכור את דירתו. […] גם לקראת סוף המשא ומתן, באותם מסרונים שנשלחו בסוף חודש יולי, השתמשה הנתבעת 2 בסמלים של “סמיילי”. סמלים אלו, המשדרים לצד שכנגד כי הכל כשורה, היו מטעים, שכן באותה העת כבר הטילו הנתבעים ספק רב ברצונם לשכור את הדירה. צירופם של אלו – אותן צלמיות חגיגיות בתחילת המשא ומתן שיצרו הסתמכות רבה אצל התובע, ואותם סמלי סמיילי בסוף המשא ומתן שהטעו את התובע לסבור שהנתבעים עדיין מעוניינים בדירתו – תומכים במסקנה כי הנתבעים נהגו בחוסר תום-לב במשא ומתן”.

אחרי הקיפול: המחקר המלא של פרופ’ גולדמן.

להמשך קריאה

💃🏻👯‍✌️☄️🐿️🍾? 🏡🔑💰!

אמוג’ים מככבים בתביעה של משכיר דירה נגד שוכרים שהתחרטו, והתרגום של השיח האמוג’יסטי לשפה משפטית יבשה מרנין, כמצופה. בנוסף, השופט מנתח את המשמעות המשתמעת של הרגשונים בהתכתבות סביב אותה שכירות. הוא מגיע למסקנה שהשימוש של השוכרים הפוטנציאליים בסמיילים, למרות שהיו להם הסתייגויות מהדירה, הטעו את המשכיר להבין שהם מעוניינים בה. על הסיפור דווח בנקסטר, ופסק הדין התפרסם ב-Law.co.il (פדף).

This Post In English – פוסט זה באנגלית

יניב דהן, התובע, פרסם באתר יד2 מודעה להשכרת דירתו. זמן קצר לאחר מכן שלחה לו ירדן רוזן, נתבעת 2, את המסרון הבא:

מסרון עם אמוג'י ששלחה שוכרת דירה פוטנציאלית למשכיר, מתוך ת"ק 30823-08-16 דהן נ' חיים שכרוף ואח': "בוקר טוב [סמיילי] רוצים את הבית [אישה רוקדת, זוג רוקד, סימן וי באצבעות, כוכב שביט, סנאי, בקבוק שמפניה] רק צריך לשבת על הפרטים... מתי מתאים לכם?"

מסרון ההתעניינות בדירה


המסרון מצורף לפסק הדין כצילומסך, ומתומלל כך:

בוקר טוב [סמיילי] רוצים את הבית [אישה רוקדת, זוג רוקד, סימן וי באצבעות, כוכב שביט, סנאי, בקבוק שמפניה] רק צריך לשבת על הפרטים… מתי מתאים לכם?

בעקבות הסמס הזה הסיר דהן את המודעה מיד2, מתוך הנחה שרוזן ובן זוגה, ניר חיים שכרוף, נתבע 1, מעוניינים בדירה. השניים לא שכרו אותה לבסוף, ודהן תבע מהם פיצויים בסכום של 14,500 שקל.

בהמשך פסק הדין מתייחס שופט בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה, אמיר ויצנבליט, לאמוג’ים בסמס ומשמעותם:

זה המקום לשוב ולהתייחס לאותם סמלים גראפיים (צלמיות) ששלחה הנתבעת 2 לתובע. כאמור אין בהם, בנסיבות העניין, כדי ללמד על הבשלת המגעים בין הצדדים לכדי הסכם מחייב. עם זאת, הסמלים שנשלחו תומכים במסקנה כי הנתבעים נהגו בחוסר תום-לב. אכן, דרכי התבטאות של צדדים למשא ומתן זה עם זה יכולות ללבוש צורות שונות, וכיום, בעת המודרנית, גם לשימוש בצלמיות ה”אמוג’י” עשוי להיות משמעות המלמדת על תום-ליבו של הצד למשא ומתן. לאותו מסרון שנשלח על-ידי הנתבעת 2 ביום 5.6.2016 לוו, כאמור, סמלים לא מעטים. אלו כללו “סמיילי”, בקבוק שמפניה, דמויות רוקדות ועוד. צלמיות אלו משדרות אופטימיות רבה. אף שלא היה במסרון זה כדי להקים חוזה מחייב בין הצדדים, מסרון זה הוביל, מטבע הדברים, להסתמכות גדולה של התובע על רצון רב של הנתבעים לשכור את דירתו. בעקבות זאת, התובע הסיר את המודעה שפרסם באינטרנט בדבר השכרת דירתו. גם לקראת סוף המשא ומתן, באותם מסרונים שנשלחו בסוף חודש יולי, השתמשה הנתבעת 2 בסמלים של “סמיילי”. סמלים אלו, המשדרים לצד שכנגד כי הכל כשורה, היו מטעים, שכן באותה העת כבר הטילו הנתבעים ספק רב ברצונם לשכור את הדירה. צירופם של אלו – אותן צלמיות חגיגיות בתחילת המשא ומתן שיצרו הסתמכות רבה אצל התובע, ואותם סמלי סמיילי בסוף המשא ומתן שהטעו את התובע לסבור שהנתבעים עדיין מעוניינים בדירתו – תומכים במסקנה כי הנתבעים נהגו בחוסר תום-לב במשא ומתן. גם אם אניח כי הסיבה לפרישה מן המשא ומתן הייתה מוצדקת, היה על הנתבעים כבר ביום 8.7.2016 להודיע לתובע כי הם לא בטוחים ברצונם לשכור את הדירה, וכי על התובע לכלכל את צעדיו בהתאם. הנתבעים “משכו” את התובע, “הרדימו” אותו, עד שזה מצא עצמו קרוב לתחילת תקופת השכירות בלא שאיתר שוכרים לדירתו.

השופט פסק לתובע פיצוי חלקי והוצאות משפט בסכום כולל של 8000 שקלים.

אחרי הקיפול – פסק הדין המלא – ת”ק 30823-08-16 דהן נ’ חיים שכרוף ואח’.

Judge: defendants’ emoji and emoticons “naturally led” plaintiff to assume they were interested in renting his house from law

להמשך קריאה

📺 למה יוטיוב משקיעה בהפקות מקור?

יוטיוב של אלפבית (חברת האם של גוגל) החליטה להשקיע בשנה הקרוב מאות מיליוני דולרים בתוכן מקורי, 40 סדרות וסרטים, שחלקם ישודרו בחינם במימון פרסומות ביוטיוב, וחלקם בשירות הצפייה בתשלום יוטיוב רד, שעולה 10$ בחודש. אני מדבר על כך היום בתוכנית הרדיו “גם כן תרבות” עם גואל פינטו ברשת א’ בתאגיד השידור כאן.

יוטיוב. תמונה: webtreats (cc-by)

יוטיוב. תמונה: webtreats (cc-by)

יוטיוב נולדה כפלטפורמת תוכן גולשים, ומתפרנסת מפרסומות, שאת הכנסותיהן היא חולקת עם היוצרים. החברה הכניסה תכנים של גופי תוכן ממוסדים לפלטפורמה שלה, הן על ידי הלבנה של תכנים פיראטיים על ידי העברת השליטה בהיוון הפרסום שלהם לידי בעלי הזכויות והן על ידי הסכמים עם בעלי התכנים לפתיחת ערוצים שלהם בפלטפורמה. בסוף 2015 השיקה את יוטיוב רד.

המעבר האסטרטגי מתוכן גולשים חינמי לתוכן מקור בתשלום נובע ממספר סיבות. אחת מהן היא התחרות הגוברת על תוכן הגולשים. פייסבוק לייב, סנאפ, טוויטר, וואטסאפ, אינסטגרם ואחרות מתחרות על לבם של הגולשים כפלטפורמה שבה הם יספקו את תכני הווידאו שלהם. על התכנים הללו אפשר, כמובן, למכור פרסומות, ואפשר להשתמש במידע שנצבר דרכם על המשתמשים לפרסום ולצרכים נוספים.

סיבה נוספת היא שנטפליקס, הולו ואמזון פריים הולכות ומשתלטות על זמן הצפייה של הציבור בסרטים ובסדרות, ויוטיוב רוצה חתיכה מזה. תכני מקור איכותיים מאפשרים לה לגבות תשלום חודשי על יוטיוב רד, ולגבות ממפרסמים תעריפים טובים על פרסומות. מפרסמים רבים לא לא רוצים לפרסם על גבי תוכן גולשים חובבני, ולא על כזה שמכיל תכנים אלימים, פורנוגרפיים, גזעניים, מסיתים וכיוצא בזה. בחודש מרץ פרץ חרם מפרסמים על יוטיוב בבריטניה ובארה”ב בגלל הצגת פרסומות על גבי תכני הסתה וטרור, והחברה נאלצה להתנצל. יוטיוב, כמו פייסבוק ופלטפורמות אחרות, מתקשה לאכוף את כללי השימוש על תוכן גולשים, אבל בתוכן שהיא יוצרת לא תהיה בעיה כזאת.

התוכן המקורי גם מאפשר ליוטיוב לשמר טאלנטי תוכן גולשים פופולריים שגדלו אצלה. אלו מגלים שההכנסות מהפרסומות ביוטיוב אינן גבוהות, ואולפני טלוויזיה וקולנוע גונבים אותם בקלות. עם הכניסה להשקעה משמעותית בתכני מקור, יוטיוב תוכל להתחרות בהצעות של האולפנים.

לדף הבא →