📸 פייסבוק מבקשת מקורבנות פוטנציאליים של פורנו-נקמה לשלוח לעצמן את התמונות במסנג’ר

פורנו-נקמה הוא הפצה של תמונות או סרטונים של אנשים בעירום או במהלך קיום יחסי מין, בלי רשותם, לרוב במטרה להשפילם ולפגוע בהם. לאחרונה נפלה המוזיקאית סיה קורבן לפורנו-נקמה, כשגילתה תמונות עירום שלה למכירה ברשת. “מתברר שמישהו מנסה למכור תמונות עירום שלי למעריצים שלי”, כתבה בטוויטר לצד צילום עירום שלה שהפיץ העבריין האנונימי. “חיסכו את כספכם, הנה זה בחינם”. פייסבוק היא אחת הפלטפורמות להפצת פורנו-נקמה, ומפעילת הרשת החברתית מצאה לכך פתרון חסר רגישות: הקורבנות צריכים לשלוח לעצמם במסנג’ר את הפורנו-נקמה הפוטנציאלי, כדי שהחברה תכניס טביעת אצבע דיגיטלית (האש) של התמונות למאגר תמונות אסורות בפרסום.

פייסבוק מבצעת את הניסוי באוסטרליה, שם היא חברה לנציבות הבטיחות האלקטרונית (eSafety Commission), סוכנות פדרלית לבטיחות וחינוך מקוונים. “לניסוי הזה יש פוטנציאל לנטרל את השליטה והכוח שיש לעבריינים מול הקורבנות, במיוחד במקרים של נקמה של אקסים וסחיטה מינית, והנזק שעלול להיגרם בעקבותיהן”, מסרה הנציבה, ג’ולי אינמן גרנט, בהודעה לעיתונות. “אנחנו משתמשים בטכנולוגיות השוואת תמונות למנוע שיתוף של תמונות אינטימיות לא-בהסכמה בפייסבוק, אינסטגרם, קבוצות פייסבוק ומסנג’ר”, מסרה ראש מדיניות בטיחות גלובלית בפייסבוק, אנטיגוני דיוויס.

סיה מצייצת תמונת עירום שלה שהוצעה למכירה בלי רשותה 📷 הטוויטר של סיה

סיה מצייצת את תמונת העירום 📷 הטוויטר של סיה

המשתמשות והמשתמשים יתבקשו לשלוח לעצמם במסנג’ר תמונות עירום ומין שהם חוששים מהפצתן, ולמלא טופס מקוון באתר הנציבות, שתדווח עליו לפייסבוק. פייסבוק טוענת שהמסנג’ר שלה מוצפן מקצה-לקצה, כלומר היא לא יכולה לראות את התמונה, אבל בינה מלאכותית שהיא תפעיל תיצור האש (hash) של התמונה – כלומר טביעת אצבע דיגיטלית חד-ערכית שלה. פייסבוק תכניס ההאש למאגר תמונות אסורות בשימוש. אם מישהו ינסה להעלות את התמונה לאחד מהשירותים של פייסבוק, המערכת תזהה את ההאש שלה ותמנע את פרסומה. פייסבוק תעדכן את השולח.ת באימייל על סיום התהליך ותבקש מהם למחוק את התמונה מהמסנג’ר, והעותק המוצפן שלה יימחק גם משרתי פייסבוק.

דיוויס מפייסבוק ציינה בהודעה ב”חדר החדשות” של פייסבוק כי “כדי להבהיר, אנשים יכולים כבר עכשיו לדווח אם תמונות אינטימיות שלהם שותפו בפלטפורמה שלנו ללא הסכמתם, ואנחנו נסירן ונעשה האש שלהן כדי לסייע למנוע את המשך הפצתן בפלטפורמה שלנו. באמצעות הניסוי הקטן החדש, אנחנו בוחנים אפשרות חירום לאנשים לספק תמונה לפייסבוק בפרואקטיביות, כך שהיא לא תשותף מלכתחילה. התוכנית הזאת היא וולונטרית לחלוטין. זהו אמצעי התגוננות שיכול לעזור למנוע תסריט חמור הרבה יותר שבו התמונה משותפת בצורה רחבה. אנחנו מצפים לקבל משוב וללמוד”.

פרט - תמונת אישה עירומה על תא טלפון ציבורי 📷 Martin Clavey (cc-by-sa)

עירום ציבורי 📷 Martin Clavey (cc-by-sa)

התוכנית, מסרה דיוויס, פותחה בשיתוף “קבוצת עבודה בינלאומית של שורדים [של פגיעות מיניות], תומכי קורבנות ומומחים נוספים”, אולם בתקשורת נמתחה ביקורת על חוסר הרגישות של הניסוי. אפריל גלייזר כתבה באתר סלייט: “לבקש מנשים שהיו קורבנות להעלות תמונות עירום של עצמן זו גישה חסרת רגישות, כזו שאינה מודעת מספיק לטראומה. כשתמונת עירום של אישה מופצת בלי הסכמתה, זה יכול להיות הרסני רגשית ומקצועית. לבקש מנשים לחיות מחדש את הטראומה ולסמוך על פייסבוק, מכל החברות, לשמור על התמונה הזאת באופן בטוח, זו בקשה גדולה מאוד”.

אלכס סטמוס, סמנכ”ל אבטחה בפייסבוק, ניסה להגן על התוכנית בסדרת ציוצים, אך דבריו אינם מרגיעים: “אנו מודעים לכך שהבקשה לדיווח-עצמי על תמונות טומנת בחובה סיכון, אבל זה סיכון שאנחנו מנסים לאזן עם הנזק הרציני בעולם האמיתי שקורה כל יום כאנשים (בעיקר נשים) לא יכולים לעצור NCII (תמונות אינטימיות ללא-הסכמה) מלהתפרסם”. הוא גם מודה שבשלב הניסוי, עובדים יבחנו תמונות ידנית (אם כי לא ברור איך, לאור ההצפנה מקצה-לקצה): “כדי למנוע דיווחים [שקריים], בשלב זה אנחנו צריכים שבני אדם יבקרו את התמונות בסביבה מבוקרת ומאובטחת”.

🚫 פייסבוק גרמה להסרת קונטקט-פייסבוק.קום של דורי בן-ישראל, שמכיל פרטי התקשרות של עובדיה וספקיה; הטיעון: הפרת סימן מסחרי [עדכון] האתר חזר

חברת האחסון iPage הסירה בשבוע שעבר את אתר Contact-Facebook.com, בעקבות טענה של פייסבוק להפרת סימן מסחרי. אתר המחאה, שהקים הבלוגר דורי בן-ישראל מ”מזבלה”, הכיל פרטי התקשרות של בכירי פייסבוק וחברות שעובדות איתה בארץ ובעולם. מפייסבוק ישראל בראשות המנכ”לית עדי סופר תאני נמסרה התעלמות, כרגיל. בן-ישראל מאיים ב”מלחמת עולם שלישית”.

[עדכון 20:59] בן-ישראל מעדכן שהאתר חזר לאוויר אצל ספק אחר [\עדכון]

“לאור ההשפעה האדירה והמונופוליזם של פייסבוק על עיצוב חיינו”, הסביר בן-ישראל עם השקת האתר בתחילת השנה, “הקמנו את אתר Contact Facebook, שמרכז עבורכם את כל דרכי הקשר עם חברת פייסבוק ישראל וחברת פייסבוק אירלנד. לא נאפשר עוד לפייסבוק להתנהג כביריון הגדול בעולם מבלי לקחת על עצמה טיפה של אחריות”.

פייסבוק, שלוקחת את הזמן בטיפול בתכנים בעייתיים ברשת החברתית שלה, הפגינה זריזות ויעילות בטיפול ב”קונטקט פייסבוק”. תוך שעות מהשקתו, היא השעתה את פרופיל הפייסבוק של בן-ישראל לחודש, וחסמה את האפשרות לשתף לינק לאתר בפוסטים, ובצעד שערורייתי גם בהודעות פרטיות בפייסבוק מסנג’ר. נסיון לשיתוף הלינק נתקל בהודעת אזהרה שלפיה “התוכן שאתם מנסים לשתף כולל קישור שמערכות האבטחה שלנו זיהו כלא בטוח”.

החברה הסבירה אז בתגובה לכלי תקשורת שהיא כן משיבה לפניותיהם כי “כללי הקהילה שלנו מציינים בבירור: ‘אין לפרסם מידע אישי של אנשים אחרים ללא הסכמתם’. לפיכך, אם אנו מקבלים דיווח לגבי תוכן אשר מפרט מספרי טלפון אישיים וכתובות מייל של אנשים (ללא הסכמתם), ללא תלות בהיותם עובדי פייסבוק או לא, אנו נסיר תוכן זה. תוצאות הפרת כללי הקהילה משתנות בהתאם לחומרת ההפרה וההיסטוריה של אדם בפייסבוק. לדוגמה, אנחנו עשויים להזהיר מישהו לגבי הפרה ראשונה, אך אם נמשיך לראות הפרות נוספות אנו עשויים להגביל את יכולתו לפרסם פוסטים בפייסבוק או לאסור עליו שימוש בפייסבוק”.

אתר "קונטקט פייסבוק" של דורי בן ישראל

אתר “קונטקט פייסבוק” לפני הסרתו

אתר "קונטקט פייסבוק" של דורי בן ישראל אחרי חסימתו ב-11/2017

אתר “קונטקט פייסבוק” אחרי חסימתו

באחרונה שלחה פייסבוק מכתב התרעה לקלאודפלייר, שסיפק לאתר שירות פרוקסי להסתרת פרטי השרת, אשר מנע מהחברה לדעת מי רשם את האתר ואיפה הוא מתאחסן. קלאודפלייר ככל הנראה העבירו לפייסבוק את המידע על החברה שמאחסנת את האתר, אייפייג’, וזו קיבלה מכתב דומה מפייסבוק, שאותו העבירה לבן-ישראל בשבוע שעבר.

במכתב, שעליו חתומה דניס מישל, מנהלת שמות דומיינים ב-Facebook Inc. (פייסבוק ארה”ב), נטען כי “שימוש בלתי מורשה בסימן שפייסבוק, כגון contact-facebook.com, יגרום באופן בלתי נמנע לבלבול לגבי האם הדומיין והשימוש בשם מורשים, מקודמים או ממומנים על ידי פייסבוק, כשלמעשה הם לא. לפייסבוק יש חובה כלפי משתמשיה והציבור לפעול נגד רישום ושימוש בשמות מתחם שעלולים לגרום לבלבול צרכני כזה”. מישל כתבה עוד כי “אני מאמינה בתום לב כי השימוש בסימני המסחר בדומיין כפי שתוארו לעיל אינם מורשים על ידי בעל סימן המסחר או נציגיו, וכי שימוש כזה אינו מורשה על פי חוק. השימוש בתוכן אינו בר הגנה. פנינו לרושם הדומיין ולא קיבלנו שום תגובה או היענות. אנא כבו או השעו את הדומיין מיידית ונסיר מכם אחריות לכל פעולה משפטית שעשויים להינקט בעתיד”.

קונטקט-פייסבוק הכיל את השם “פייסבוק” בכתובתו ובשמו. סרגל הניווט של האתר, בלבן על הגוון הכחול שפייסבוק משתמש בהם, הציג את לוגו פייסבוק בשינוי קל – אוזניית מדונה של שירות לקוחות על האות o הראשונה. לוגו ה-f של פייסבוק הופיע ברקע תמונות האנשים שאת פרטיהם חשף האתר.

נראה שפייסבוק לא מצאו פגם חוקי בתכני האתר, או שלא הצליחו לשכנע בכך את הרשויות או החברות הרלוונטיות, ועל כן פנו לתלונה על הפרת סימני מסחר, שלצד תלונות על הפרת זכויות יוצרים מהווה נתיב עקיף לצינזור תכנים. וזה עבד: אייפייג’ נתנו לבן-ישראל 48 שעות למחוק את התוכן המפר, ומשלא עשה כן – חסמו את האתר, וכן אתרים נוספים שלו שישבו על השרת, לדבריו. כרגע מופיעה ב-contact-facebook.com הודעה שהאתר אינו זמין זמנית.

דורי בן-ישראל בלובי של הבניין שבו שוכנים משרדי פייסבוק ישראל, רוטשילד 22 תל אביב 📷 איליאן מרשק

בן-ישראל בלובי פייסבוק ישראל 📷 איליאן מרשק

בן-ישראל מנהל מאבק ארוך עם פייסבוק ישראל, ובין השאר הגיע להפגין מול ביתה של סופר תאני, וארגן הקרנה של הסרט הביקורתי “פייסבוקיסטאן” בלובי של בניין המשרדים ברוטשילד 22 בת”א, שם שוכנים כיום משרדי פייסבוק ישראל.

“מלחמת עולם שלישית בדרך”, איים בן-ישראל בצ’ט עם חדר 404. “אני מסיר מעצמי כל שמץ של נאותות שעוד הייתה בי בכל הנוגע למאבק מול פייסבוק, שמוכיחה פעם אחר פעם שהדרך היחידה להתמודד איתה היא במטבע דומה – דורסנות וכוחניות”.

מנכ”לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני, ויחצני החברה בישראל, משרד שלום תל אביב בראשות רינת פרידמן וזמיר דחב”ש, מסרו התעלמות, כמו ברבות מהפניות שלי אליהם.

באייפייג’ ביקשו לברר פרטים על הסיפור בטרם יעבירו לי פרטי התקשרות של יחצן/דובר, אך גם אחרי שקיבלו אותם לא העבירו את הפרטים ולא תגובה לסיפור.

[עדכון 16:05] פחות מעשר דקות אחרי שיתוף הכתבה הזאת בפייסבוק, פייסבוק חסמו את האפשרות לשתפה, כנראה כי הכותרת הכילה את השם המפורש contact-facebook.com. החלפתי לתעתיק העברי, קונטקט-פייסבוק.קום, והחסימה נעלמה. עדכנו אותי אם נתקלתם בחסימות נוספות.

פייסבוק חוסמת שיתוף של כתבה מחדר 404 על contact-facebook.com 📷 דורי בן-ישראל

חסימת שיתוף כתבה זו 📷 דורי בן-ישראל


[\עדכון]

[עדכון 17:38] רן בר-זיק דיווח באתרו על חסימת הכתבה שלי בפייסבוק, והראה שבעוד פייסבוק חוסמים שיתוף של אתר Contact-Facebook.com, אפילו אחרי שהוסר, הם מאפשרים לשתף אתרים של חמאס וחיזבאללה, מלכ”רים לגיטימיים ולא טרוריסטים כמו דורי בן-ישראל. [\עדכון]

_____________
הפנייה מאייפייג’:

הודעת אזהרה מ-ipages, ספק האחסון של contact-facebook.com

להורדה (PDF, 43KB)

עוד בנושא:

פייסבוק: בדרך לסין מצנזרים בישראל • טראמפ: נשיא האמת של החדשות המפוברקות » המשפיעים בתקשורת של פירמה

שיימינג! שיימינג! שיימינג! • שיקום רשת למוניטין שהוכתם • קמפיין פייסבוק נגד פייסבוק » רבע לדיגיטל

חוק הפייסבוק של שקד-ארדן: פלסטינים יראו את ההסתה אבל ישראלים לא; ארדן: “קביעת אחריות על פייסבוק תייצר סטנדרט”

🔫כמה כספי NRA קיבלו הפוליטיקאים המתאבלים על הטבח בטקסס, בשרשור טוויטר אחד

ביום ראשון רצח דווין פטריק קלי 26 אנשים, פצע 20 נוספים והתאבד בפיגוע טרור בכנסייה הבפטיסטית הראשונה בסאד’רלנד ספרינגז, טקסס. פוליטיקאים רבים מיהרו להגיד מה שפוליטיקאים יודעים להגיד – “מחשבותינו ותפילותינו עם הקורבן דה-ז’ור”. אלא שהקריירה הפוליטית של חלקם מתודלקת בכספי תרומות של NRA, ארגון הרובאים האמריקאי, מלכ”ר שמקדם את הזכות לשאת נשק בהתאם לפרשנותו לתיקון השני לחוקה.

מאט מקדונאו (@mattymcd), מפיק בכיר בגוף החדשות לסושיאל NowThis, מצא דרך יצירתית להציג ולהפיץ את המידע הזה. במקום לפרסם רשימה או טבלה של תרומות, הוא מקשר ביניהן לבין האמירות של הפוליטיקאים.

שרשור הכסף שפוליטיקאים קיבלו מ-NRA 📷 מאט קמדונאו, טוויטר

שרשור הכסף שפוליטיקאים קיבלו מ-NRA 📷 מאט קמדונאו, טוויטר

בשרשור טוויטר שפתח, מקדונאו משתף את ציוץ המחשבותינו-ותפילותינו של הפוליטיקאי, ומצייץ מעליו כמה כסף קיבל הפוליטיקאי מ-NRA – מ-$11,450 לסנאטור ג’ו מנצ’ין (דמוקרט, מערב קרוליינה) ועד ל-$7,740,521 לסנאטור ג’ון מקיין (רפובליקני, אריזונה), ו-$36,600,000 לנשיא דונלד טראמפ.

באופן זה, מקדונאו גם מרכז את המידע במקום אחד, גם מפיץ אותו לעוקביו, וגם גורם להצגתו לעוקבי הפוליטיקאים בשרשורים תחת ציוצי המחשבותינו-ותפילותינו שלהם.

לקריאת השרשור המלא התחילו מכאן:

אקדח זהב 📷  duncan c (cc-by-nc)

אקדח זהב 📷 duncan c (cc-by-nc)

(דרך מעין אפרת)

🖕 עיריית תל אביב תמנע מגולשים להגיב בפייסבוק בניגוד להוראת מבקר המדינה (אבל זה בכלל נראה כמו טיזר פרובוקטיבי שקרי)

עיריית תל אביב בראשות רון חולדאי עייפה מביקורת. העירייה הודיעה היום בפייסבוק שלה כי החל מהיום, לא תאפשר לציבור לפרסם תגובות על הדף שלה. אבל לאור העובדה שמבקר המדינה יצא נגד התופעה בדוח שפרסם לפני מספר חודשים, הנוסח המופרך של ההודעה (“כדי לשמור על המורל העירוני”), העובדה שאי אפשר לחסום תגובות בדף פייסבוק באופן גורף, הכוכבית בתחתית הפוסט שלא מלווה בהערה והסירוב של העירייה להגיב לתקשורת, אני משער שלא מדובר בהחלטה אמיתית אלא בטיזר פרובוקטיבי לקמפיין כלשהו.

[עדכון: כצפוי, מדובר בטיזר לקמפיין]

הודעת איסור התגובות 📷 פייסבוק עיריית ת”א

ההודעה בדף הפייסבוק של העירייה:

לידיעת הגולשים:

לאור ריבוי התלונות, וניצול הדף ל”הוצאת קיטור”
וכדי לשמור על המורל העירוני,
מהיום, ראשון 5.11.17 בשעה 23:59
לא יהיה ניתן להגיב יותר על פוסטים
בעמוד הפייסבוק העירוני.

ניתן לשלוח הודעות בפרטי,
ואנו נשקול את פרסומן

(אחד ממנהלי עמוד העירייה, רועי כהן, שאל לפנה”ץ בקבוצת הפייסבוק “מקצועני פרסום בפייסבוק” אם אפשר לסגור תגובות בעמוד. הוא לא קיבל תשובה.

רועי כהן מעיריית תל אביב שואל איך חוסמים תגובות בדף פייסבוק 📷 "מקצועני פרסום בפייסבוק"

איך חוסמים תגובות? 📷 “מקצועני פרסום בפייסבוק”

)

העירייה, שאמרה במפורש שהמטרה היא פגיעה ביכולת התושבים להתלונן, סיימה את הודעתה בעקיצה סרקסטית: “אנחנו כאן בשבילכם, עיריית תל-אביב-יפו”.

מבקר המדינה יצא נגד התנהלות כזאת. בדוח נציב תלונות הציבור השנתי 43 לשנת 2016, כתב המבקר נגד החלטתו של ראש עיריית פתח תקווה לחסום אנשים מלהגיב בדף הפייסבוק הרשמי שלו. תחת הכותרת החד-משמעית “פגיעה בחופש הביטוח – מחיקת תגובות מדפי פייסבוק של אנשי ציבור וחסימת הגישה אליהם”, כתב המבקר יוסף שפירא:

בשנים האחרונות הזירה המרכזית שבה מתנהלים דיונים ציבוריים ופומביים ערים היא הזירה הווירטואלית, בעיקר של הרשתות החברתיות. אנשי ציבור וגופים ציבוריים רבים עושים ברשתות החברתיות שימוש נרחב יותר ויותר על מנת להעביר מסרים, לשתף במידע הנוגע לתפקידם הציבורי ו”לשוחח” עם הציבור על מעשיהם במסגרת תפקידם. חופש הביטוי במרשתת (אינטרנט) קיבל אפוא מעמד מיוחד, בין היתר בשל מעמדו של האינטרנט, המשקל הרב שמייחס הציבור לפרסומים בו והקלוּת שבה ניתן לפרסמם.

דף פייסבוק הוא מַסֶדֶת (פלטפורמה) של מדיה חברתית, שבה יכולים אנשי ציבור לפרסם את פעילותם הציבורית ולהביע עמדות בנושאים מסוימים. מסדת זו מאפשרת לכל אדם מן היישוב, שיש לו חשבון ברשת חברתית זו, להגיב על הפרסום של איש הציבור ולהביע את עמדתו החיובית או השלילית בנוגע לפרסום או בנוגע לאיש הציבור שפרסם אותו.

[…]

יודגש כי מניעת ביקורת לא נוחה לאיש הציבור או לגוף הציבורי אינה בבחינת תכלית ראויה בהקשר זה.

להורדה (PDF, 77KB)

נציבות תלונות הציבור החלה לקבל ב-2016 תלונות על אישי ציבור שמחקו תגובות של המתלוננים או חסמו את גישתם לדפי הפייסבוק שלהם. המבקר שפירא ציין כי “אם הסממנים הציבוריים [של דף הפייסבוק] רבים, אזי הנציבות תכיר בכך שמדובר בדף פייסבוק ‘ציבורי’, וככלל על ניהול הדף בידי איש הציבור או מי מטעמו חלים כללי היסוד של המשפט הציבורי. לפיכך אם מתברר כי מדובר בחסימה או מחיקה של תגובה מן הדף, בוחנת הנציבות את המעשה בהתאם לכללי המשפט המינהלי והחוקתי, שכן אי-מתן האפשרות לאדם להגיב בדף פייסבוק רשמי של איש ציבור או מחיקת תגובתו הם בגדר מעשה הפוגע בחופש הביטוי של אותו אדם”

מאפייני דף פייסבוק ציבורי, לפי המבקר:

■ סוג הדף – האם מדובר בדף ציבורי או ב”דף אוהדים” של איש ציבור או גוף ציבורי שכל אדם בעל חשבון פייסבוק יכול להיחשף אליו באמצעות התחברות
לדף (הקשה על “לייק”) או באמצעות חשבונות של חברים אחרים ברשת – או להבדיל מדובר בדף פייסבוק פרטי שאליו חשופים רק מי שמוגדרים “חברים” של בעל הדף;
■ מימון הדף – האם החזקת הדף והפעלתו ממומנות על ידי הגוף הציבורי;
■ הפעלת הדף – האם הדף מופעל על ידי עובדי ציבור מטעמו של איש הציבור או על ידי איש הציבור בעצמו באופן פרטי;
■ תוכני הדף – האם הדף משמש את איש הציבור ועיקר תכניו קשורים למילוי תפקידו הציבורי, או שעיקר תכניו פרטיים ואישיים.

דף הפייסבוק של עיריית תל אביב עונה על ארבעת הקריטריונים:
■ הוא דף ציבורי שנגיש לכלל בעלי חשבונות הפייסבוק באמצעות לייק.
■ הדף ממומן על ידי עיריית תל אביב
■ הדף מופעל על ידי עובדי ציבור או עובדי קבלן בשירות העירייה
■ תכני הדף משמשים למילוי תפקידה הציבורי של העירייה

לפי סממנים אלה, הדף ציבורי, ועל כן החסימה היא “מעשה הפוגע בחופש הביטוי של אותו אדם”.

אבל כאמור, נראה שכי לא מדובר בהחלטה אמיתית אלא בפרובוקציה שנועדה לעורר תגובות, וכי האמת תיחשף בדקה לחצות, מועד סגירת העמוד המוכרז. האח אהודק כתב בנקסטר כי “סיבה אפשרית אחרת לפרסום ההודעה החריגה הוא קמפיין ויראלי לקידום האפליקציה של העירייה לדיווח על מפגעים ברחבי העיר, שהושקה בימים האחרונים”.

דובר עיריית תל אביב, גידי שמרלינג, לא הגיב לפנייתי בנושא.

עיריית ירושלים הגיבה בעקיצה לעיריית תל אביב:

“תל אביבים יקרים, אצלנו על הוול תוכלו לכתוב כל מה שמפריע לכם (בתל אביב)😉”

עיריית ירושלים מגיבה לאיסור התגובות של עיריית תל אביב  📷 פייסבוק עיריית ת"א

עיריית ירושלים מגיבה לאיסור התגובות של עיריית תל אביב 📷 פייסבוק עיריית ת”א

בעבר פעלה עיריית תל אביב גם בטוויטר, אולם חדלה מכך. הציוץ היזום האחרון של העירייה התפרסם בפברואר 2015, והתגובה האחרונה שלהם לפנייה של צייצן התפרסמה באוקטובר 2015.

עדכון אחרון באוקטובר 2015 📷 הטוויטר הרשמי של עיריית תל אביב

עדכון אחרון באוקטובר 2015 📷 הטוויטר הרשמי של עיריית תל אביב

[עדכון אחרון: 6/11 8:48]

(דרך עמית א. לב)

📠 בשווייץ יש ערים שמקבלות תשלומים בביטקוין אבל בבירת-ההייטק תל אביב צריך למלא פדף [עדכון: יש טופס מקוון!]

חילופי מחזיקים” זה כשאתם נכנסים לדירה וצריכים להעביר את הארנונה והמים על שמכם. כדי לבצע זאת בעיריית תל אביב אתם מתבקשים למלא טופס. מקוון? מה פתאום*. פדף. הפקס של המאה ה-21.

טופס פדף להחלפת מחזיק נכס מאתר עיריית תל אביב

אחרי זה, כתוב באתר, אפשר להגיש את הבקשה בין השאר “באמצעות פניה מקוונת”, אבל אין שום הסבר איך לעשות את זה, לא באתר ולא בטופס עצמו (אלא אם זה נכס לא למגורים; לזה יש טופס מקוון).

איפה הטופס המקוון לביצוע החלפת מחזיקים של דירה?

* הבהרה: פדף אינו טופס מקוון. טופס מקוון אפשר למלא ולהגיש בדפדפן.

** …

Posted by Ido Kenan on Monday, October 30, 2017


כשביקשתי להגיש תלונה על היעדר האפשרות להגיש בקשה מקוונת בשלהי העשור השני של המאה העשרים ואחת, הופניתי לטופס מקוון (לזה יש טופס מקוון). אני צריך למלא בו פרטים אישיים, ובהם רחוב ועיר מגורים. נסיון לשלוח את הטופס הקפיץ שגיאה: במקום לבחור את שם הרחוב והעיר מהרשימה, העזתי להקליד אותם בעצמי וללחוץ אנטר בלי לבחור מהרשימה!

כשל בחירת עיר בטופס תלונה באתר עיריית תל אביב

בסיום ציפיתי לקבל עותק של התלונה באימייל, או לכל הפחות אפשרות לשמור אותה בפורמט מודרני כלשהו. פחחח. האתר של עיריית תל אביב מציע לי להדפיס את התלונה.

כשל הדפסת טופס תלונה באתר עיריית תל אביב

בצוג וקיאסו אשר בשווייץ אפשר לשלם מסים ושירותים עירוניים שונים בביטקוין. בתל אביב עדיין צריך להדפיס מסמכים על נייר שעשוי מעצים מתים.

Still Life by HDR Dave

תיקון: יש טופס מקוון!

מעיריית תל אביב השיבו לי בפייסבוק ואמרו שלמעשה יש טופס מקוון, רק שהוא מוסתר היטב. ובמילותיהם:

היי עידו, אתה יכול להגיע אל הטופס המבוקש מהעמוד הבא: http://bit.ly/2zZgxLH. אמנם כתוב בראש הדף “זימון תורים”, אבל תבחר את ההגדרות שמתאימות לך (לדוגמה: כניסה לנכס קיים –> שוכר) ואח”כ תלחץ על “פנייה מקוונת”. אם אתה אכן שוכר שנכנס לנכס קיים, קבל כבר לינק לטופס המבוקש: http://bit.ly/2xyBNXh. מקווים שעזרנו :)

🚶 בהונולולו קונסים הולכי רגל שמתעסקים בסלולרי בחציית כביש – במקום לתת להם אנשי נחייה 📻 ”הבמה המרכזית” בכאן תרבות

הונולולו, הוואי היתה לעיר הגדולה הראשונה שמטילה קנסות על הולכי רגל שמסתכלים על הסלולרי, טאבלט או כל גאדג’ט אחר, תוך כדי חציית כביש. החוק (פדף) מכונה “חוק ההליכה מוסחת הדעת”. מי שייתפס יהיה חשוף לקנס של בין 15-35$, ועבריינים חוזרים ישלמו בין 35-99$. בניו יורק, ניו יורק עלתה בשנה שעברה הצעת חוק להטיל על חוצים-מסמסים קנס או מאסר של 15 יום, ובסטמפורד, קונטיקט שוקלים חוק דומה לזה של הונולולו.

דיברתי על החוק עם בר בלפר וענת שרון בלייס ב”הבמה המרכזית” ב”כאן תרבות”:


קנסות הם לא תמיד הפתרון הכי חכם או יעיל לבעיה. במקרה הזה, התשובה עשויה להיות חינוך לשימוש נבון בסלולרי, ולא רק בהקשר של סכנת ההידרסות. פתרון טכנולוגי יכול להיות שימוש באפליקציה שהופכת את המסך ל”שקוף” – כלומר מאפשרת להשתמש בטלפון ובו זמנית מצלמת ומציגה על המסך את מה שקורה בכביש שמלפניו. אפליקציה אחת כזו היא Type n Walk, שמיועדת לסימוס תוך כדי הליכה.

ואפשר גם להשתמש באיש נחייה:

התוכנית המלאה:

אישה מסתכלת על הסלולרי תוך כדי הליכה. תמונה: Ernesto De Quesada (cc-by-nc-nd)

אישה מסתכלת על הסלולרי תוך כדי הליכה. תמונה: Ernesto De Quesada (cc-by-nc-nd)

בפעם הקודמת ב”הבמה המרכזית”:

🙈 סלפי של קוף, ציוץ נגד טראמפ וחופש הביטוי ברשתות חברתיות 📻 ראיון ב”הבמה המרכזית”

📧 פירצת פרטיות חשפה שמות, טלפונים וכתובות של לקוחות קבוצת ח.י.

פירצת פרטיות פשוטה באתר קבוצת ח.י. איפשרה לאסוף פרטים של לקוחות החברה – שם מלא, טלפונים וכתובת מגורים – שעלולים לשמש לספאם ולגניבת זהות. הפירצה איפשרה גישה לפרטים באמצעות דפדוף בין מספרי קריאה, שלקוחות קיבלו כשהזמינו התקנת מוצר שקנו בחברה. קבוצת ח.י. סגרה את הפירצה בשבוע שעבר בעקבות פניית חדר 404.

ארנון (שביקש שלא אפרסם את שמו האמיתי) גילה את הפירצה אחרי שקנה מוצר מקבוצת ח.י. הוא קיבל מהחברה סמס לתיאום ההתקנה, שמכיל לינק לעמוד אינטרנט ומספר קריאה שיש להזין בעמוד.

סמס מקבוצת ח.י. לתיאום מועד התקנה

סמס מקבוצת ח.י. לתיאום מועד התקנה

עם הזנת המספר, מוצגים ללקוח פרטיו והוא מתבקש לאשרם, ואחר כך מועבר לעמוד שבו הוא בוחר מועדי הובלה.

 דף הנחיתה של קבוצת ח.י. לתיאום הובלה

דף הנחיתה של קבוצת ח.י. לתיאום הובלה

ארנון הזין בטעות את המספר בלי הסיפרה האחרונה, וקיבל פרטים של לקוח אחר. בדקתי מספרים נוספים באתר, סביב המספר של ארנון ובטווחי מספרים אחרים, והפירצה אכן היתה קיימת ופעילה.

דף פרטי לקוח של קבוצת ח.י.

דף פרטי לקוח של קבוצת ח.י. חדר 404 הסתיר את פרטי הלקוח

“מטריד שחברה גדולה כמו ח.י. אלקטרוניקה לא נוקטת באמצעי אבטחה בסיסיים כדי לשמור על פרטיות לקוחותיה”, אמר ארנון. פירצת הפרטיות הזאת עלולה לאפשר גניבת זהות – גורם זדוני יכול להשתמש בפרטים כדי להזדהות בתור הלקוח מול קבוצת ח.י., בתור קבוצת ח.י. מול הלקוח (ובתירוץ של תיאום ההתקנה לשאוב ממנו פרטים נוספים, כמו מספר כרטיס אשראי או מועדים שבהם הלקוח לא נמצא בבית), או להתחזות ללקוח מול גורמים אחרים, כמו בנקים, ספקי שירות ומשרדי ממשלה.

“יש פה בעיה נוראית של הנגשה לא בטוחה של פרטים אישיים”, הסביר לחדר 404 ההאקר ים מסיקה, מנהל קבוצת R&D בסייברביט. “האתר מאפשר לגשת בלי אמצעי הזדהות אמיתי, ואפילו בעזרת shoulder surfing [הצצה מעבר לכתפו של גולש] פשוט של לראות איזה מספר מישהו הקליד בתיבת הטקסט שם, אני יכול לקבל עליו הרבה יותר פרטים ממה שהוא רצה לספק לי. הבעיה השנייה היא שאפילו אמצעי הזיהוי היחיד שכן מבקשים ממני, הוא קצר, לא אקראי וניתן לעשות עליו bruteforce [מתקפת כוח גס, במקרה זה הרצת מספרי קריאה אפשריים, ע”ק] בקלות, באופן שיאפשר לי לכרות את כל המידע שקיים באתר, וליצור לעצמי בסיס נתונים נאה של פרטים אישיים של משתמשים”.

איך היית מונע את זה?
“יש היום המון הגנות מגה פשוטות לאינטגרציה עבור בעלי אתרים, אבל ממש מציקות לאנשים שרוצים סתם לכייף עם Bruteforce, כשדוגמה ממש טובה היא reCAPTCHA של גוגל, מנגנון שכדי לאפשר מעבר לעמוד הפרטים ידרוש הזנת טקסט שמוצג בצורה מעוותת, אשר מחשבים מתקשים לפענח, או רק יבקש ממך לסמן V על האם אתה בנאדם – נשמע מצחיק אבל בפועל עושה המון דברים מאחורי הקלעים כדי לבדוק שאתה לא רובוט. המנגנון הזה מאפשר לרוב בעלי האתרים להטמיע את הטכנולוגיה באתר תוך דקות. אבל מה שהיה צריך לעשות בעקרון הוא תהליך הזדהות שכולל שם משתמש וסיסמה אקראית ושעומדת בסטנדרטים מסוימים, ואם באמת אכפת מהמשתמשים שלך, מאחר וכבר יש לך את הטלפון הנייד שלהם – גם סמס עם סיסמה מוגרלת זמנית, בשביל ה־2FA [ר”ת של 2 factor authentication, זיהוי דו-שלבי] שהופך את זה למנגנון משמעותית יותר בטיחותי”.

במערכת של קבוצת ח.י. כן הוטמע מנגנון סייבראבטחה, אבל רק ללקוחות שכבר תיאמו מועד. נסיון להיכנס עם מספר קריאה של לקוח כזה מחזיר הודעת שגיאה שלפיה “קריאה כבר שובצה, על מנת לשנות את השיבוץ יש להיכנס אל הלינק בהודעה הנוספת שהתקבלה בנושא שינוי מועד השיבוץ”.

הודעה באתר קבוצת ח.י.: "קריאה כבר שובצה, על מנת לשנות את השיבוץ יש להיכנס אל הלינק בהודעה הנוספת שהתקבלה בנושא שינוי מועד השיבוץ"

הודעת שגיאה באתר קבוצת ח.י.

בלינק הנוסף שבהודעה, הלקוח נדרש להזין מספר קריאה וגם מספר טלפון, מה שמקשה על המנסים לגנוב את הפרטים.

הודעת סמס נוספת מקבוצת ח.י.

הודעת הסמס הנוספת מקבוצת ח.י.

בקשת שם וסיסמה באתר קבוצת ח.י.

בקשת שם וסיסמה באתר קבוצת ח.י.

“מידע גלוי הפתוח לציבור”

מקבוצת ח.י נמסר כי החברה “פיתחה בשנה האחרונה ‘שירות התקנה עצמית’ המאפשר ללקוח להזין באתר ייעודי את מספר ההזמנה של המוצר שרכש
ולקבוע את מועד ההתקנה והשילוח המתאים לו. תוכנת השירות נמצאת בשלבים מתקדמים של פיתוח ובחודש האחרון הושקה כפיילוט עבור ליין מוצרי האלקטרוניקה. יודגש כי המידע שעלול היה להיחשף הינו מידע גלוי הפתוח לציבור”.

בניגוד לדברי קבוצת ח.י., המידע הזה גלוי רק לגבי אנשים שמספר הטלפון שלהם אינו חסוי, וכתובתם האמיתית מעודכנת במאגרי המידע של חברות התקשורת; אין ברשומות המודיעין הטלפוני שלהם מידע על כך שביצעו רכישה בקבוצת ח.י.; והפירצה באתר קבוצת ח.י. מקל על איסוף כמות גדולה של מידע כזה, מאחר שהאתר לא מכיל מנגנוני הגנה מפני קצירת המידע על ידי הצפתו בשאילתות.

פירצת פרטיות בקבוצת ח.י. תמונת לגו: BRICK 101 (cc-by-nc). איור: חדר 404

תמונת לגו: BRICK 101 (cc-by-nc). איור: חדר 404

עוד נמסר מקבוצת ח.י. כי “מיד עם פניית הכתב הועבר הנושא לצוות הפיתוח אשר הוסיף למערכת דרישה נוספת לאימות זהות הלקוח. בתקופה הקרובה תושלם בדיקת הפיילוט והשירות יוחל על כלל מוצרי הקבוצה”.

בדיקה של האתר אחרי קבלת התגובה מעלה שלצד מספר הקריאה נוספה דרישה להזין מספר טלפון.

בהלת “בהלת הליצנים”

מסיכת ליצן בעכו, יוני 2017. תמונה: עידו קינן

מסיכת ליצן בעכו, יוני 2017. תמונה: עידו קינן

בהלת הליצנים בישראל עלתה לדיון בהשתתפות פרופ’ רפי מן ואני בתוכנית “קלמן ליברמן” בכאן ב’.

אזהרה בפייסבוק מפני ליצנים בישראל

אזהרה בפייסבוק מפני ליצנים בישראל

בהלת הליצנים שהתקשורת והציבור לקו בה נובעת משילוב של מספר נסיבות: בעת-ליצנים (קולרופוביה) שיש לאנשים; סרטי אימה נוכחיים בכיכוב ליצנים, המפורסם שבהם החידוש ל”IT” של סטיבן קינג, שאולי לווה בקמפיין גרילה של הפגנה נגד ליצנים, והמטריד שבהם Gags, שהבמאי שלו שלח ליצן להפחיד אנשים כדי לקדם את הסרט, והעלה תיעוד שלו לדף פייסבוק שהפך לפופולרי (זהירות, אוטופליי); הווב שהביאה לנו את סיפורי בהלת הליצנים מארה”ב; עונת המלפפונים התקשורתית והעובדה שסיפורי ליצנים מפחידים מוכרים עיתונים ומושכים קליקים; משטרה היסטרית שמלבה את הבהלה בהודעות לעיתונות; הפצת הבהלה ברשתות חברתיות (פייסבוק) ותוכנות מסרים מידיים (וואטסאפ); וחקיינים צעירים שרוצים להשתעשע.

הודעת משטרת ישראל על ליצנים, אוקטובר 2017

הודעת משטרת ישראל על ליצנים, אוקטובר 2017

בהלת הליצנים במעריב, 6.10.2017. תמונה באדיבות העין השביעית

בהלת הליצנים במעריב. תמונה: העין השביעית

אף ליצן. תמונה: clown_nose, cc-by-nd

אף ליצן. תמונה: clown_nose, cc-by-nd

עוד בהלה

סכנה: כלי תקשורת פרסמו כתבות יחצנות מטופשות על בתי חולים – בגלל פוקימון

📺 הוט טוענים שאסור להם לתת VOD בכיפור בגלל מועצת הכבלים והלווין, שהיו”ר שלה אמרה שתרשה VOD בכיפור

אייטמי “חוצפה: סוגרים את ה-VOD ביום כיפור”, הממוחזרים מדי שנה, הפכו מעניינים השנה לאור מספר שינויים – נטפליקס וטריפל סי שמאפשרות לצפות בשידורים בכיפור, עתירה של הלא טי.וי שטוענת שאין בסיס חוקי לאיסור השידור בכיפור, ואמירתה של יו”ר מועצת הכבלים והלוויין, ד”ר יפעת בן חי שגב, שתאשר ליס/הוט להשאיר VOD פתוח בחג האופניים אם רק יבקשו.

הוט התעלמו משאלתי אם בכוונת החברה לפנות למועצה, אבל בראיון ל”הארץ” הודה יו”ר דירקטוריון קבוצת הוט, פטריס ג’יאמי: “אני לא חושב שמישהו ביקש שנסגור אותו [את ה-VOD], אבל אני לא יכול להרחיב, אני לא יודע את כל הפרמטרים”.

הוט בכיפור. תמונה: חדר 404

הוט בכיפור. תמונה: חדר 404

בניגוד להודאתו של היו”ר, שהסגירה היא כנראה יוזמה עצמית של הוט, נציג שירות של החברה אמר ללקוחה הדס אילון כרמי ש”בהתאם להנחיות המועצה לכבלים ולווין אנחנו מחויבים לסגור את השירות”. תגובת הוט תתפרסם כאן אם תתקבל.

נציג הוט משיב ללקוחה ששאלה על VOD כי "בהתאם להנחיות המועצה לכבלים ולווין אנחנו מחויבים לסגור את השירות"

תשובת נציג הוט

כשהוט מחליטה מטעם עצמה על כפייה דתית נגד חילונים שבסך הכל רוצים לראות טלוויזיה בכיפור, ועוד מטעה לקוחות ששואלים על כך, חילונים שחילוניותם חשובה להם צריכים להחרים את החברה, ולעבור עם הכסף שלהם לחברות שלא מתערבות בעניינים שבין אדם לאין-אלוהים שלו: נטפליקס וטריפל סי.

[עדכון 17:43] אה, וגם אתר סדרות.טי.וי :)

סדרות.טי.וי מודיעים בטלגרם שהאתר יהיה פתוח בכיפור

סדרות.טי.וי יהיה פתוח בכיפור

(הלשינה: רפאלה גויכמן)

📼 נטפליקס האמריקאית, הלא טי.וי הערבי וטריפל סי היהודית מערערים על איסור השידור בכיפור

מדי שנה מחשיכות מפעילות הטלוויזיה הרבערוצית הוט ויס את שידוריהן (העצמיים והתרגום לעברית) ביום הכיפורים, כדי שגם החילונים שלא צמים יוכלו לסבול, ואליהן מצטרפת חברת האינטרוויזיה פרטנר טי.וי.

אלא שהשנה יש שלושה ארבעה שינויים משמעותיים: האחד, הרבערוצית החדשה בישראל, נטפליקס, מסרה בתגובה לפנייתי שהיא לא תפסיק את שידוריה בכיפור (השערה שלי: כי 2017); השני, יו”ר מועצת הכבלים והלוויין, ד”ר יפעת בן חי שגב, הודיעה שתאשר להשאיר ליסהוט להשאיר את ה-VOD פתוח, אם רק יבקשו, ובכפוף להצבעת שאר חברי המועצה; השלישי, המדינה אישרה לערוץ הערבי-ישראלי הלא טי.וי לשדר בכיפור, ותענה בהמשך לטענות הערוץ על אי חוקיות האיסור לשדר בכיפור; והרביעי, טריפל סי לא תכבה את ה-VOD של שירות smart.tv שלה בכיפור.

תוקעים בשופרות. תמונה: GSankary cc-by-nc-nd

תוקעים בשופרות. תמונה: GSankary cc-by-nc-nd

בן חי שגב מהמועצה הפתיעה עם הנכונות לאשר פתיחת VOD בראיון לניר גונטז’ ב”הארץ” (₪), לצד עוד כמה הצהרות מפתיעות:

השאלה שלי היא אם גם השנה תורו/ תבקשו/ תדרשו מהוט ויס לסגור את הווי־או־די שלהם בחג.

אני אגיד לך, אני לא… אני באמת לא חשבתי על זה. למיטב זיכרוני מהשנה שעברה — מדובר בתקנות כאלה. זאת אומרת… אני צריכה לתת איזושהי הוראה… אני לא זוכרת מה מצב החוק, ניר. אני צריכה לבדוק. עד כמה שאני זוכרת, זה החוק.

לא מצאתי חוק של הכנסת בעניין הזה.

לא לא חוק, לא, תקנות. תקנות עזר, מה שנקרא. תראה, הן גם כן משחקות טריקי בעניין הזה, אם יורשה לי לומר לך אוף רקורד.

לא, לא. בלי אוף רקורד.

לא, אז אם זה לא אוף רקורד, אז אני רוצה לבדוק את העניין. אני לא זוכרת. יש תקנות שמתייחסות לעניין הזה. אני גם יודעת שהיו פסיקות בעניין הזה.
[…]
אני כן יכולה לומר לך און רקורד, שלצערי הרב הרבה מאוד מהתקנות מנהלות את חיינו. הן לא הגיוניות, כן, ועדיין הן מחייבות. אבל אני רוצה לבדוק.
[…]
אני רוצה לומר לך, אני מגדירה את עצמי כאדם מאמין. עם זאת, אני יודעת לעשות את ההבחנה בין רשות הפרט לרשות הציבור. מה שמתרחש ברשות הפרט הוא עניינו של הפרט, לא ענייני.

נו, את הרגולטור כאן. בשנים קודמות יס והוט טענו שהן סגרו את הווי־או־די בהוראה שלכם.

הם משדרים את הווי־או־די שלהם על גבי האינטרנט. באינטרנט אין רגולציה [כפי שהבהיר בעבר דובר משרד התקשורת; ע”ק]. אני מתעקשת שזה יהיה אוף רקורד.
[…]
בתפיסת העולם שלי — אני עושה הפרדה בין רשות הפרט לציבורי. זה לא עניינו של הציבור.

והשורה התחתונה של בן חי שגב: “ברמה העקרונית אני מפרידה בין שידור לא־ליניארי, כמו וי־או־די — זו בעצם ספרייה שבה הצופה הוא אקטיבי, ומחפש את התוכן, והתוכן לא מוזרם — לבין שידורים ליניאריים, ואני אומרת לך שבמה שנוגע לשידורי ספרייה — ככל שהוט ויס יפנו אלי בבקשה לשדר — אני מוכנה לבחון את זה בחיוב עוד השבוע”.

האם הרבערוציות יפנו למועצה ויבקשו אישור רשמי לספק שידורי טלוויזיה, ולו חלקיים, באחד הימים שהם הכי נחוצים בהם? (יס ממילא השאירה חלק מה-VOD פתוח בכיפור בלי לצאת בהצהרות, והשמועות מפה-לרשת איפשרו לחילונים לצפות בטלוויזיה במקום לצפות בהן באינטרנט).

ובכן:

לא.

מדוברות יס נמסר לי כי “באשר להצעתה של יו”ר מועצת הכבלים והלוויין, לא נוכל להתייחס להצעה זו בלוח הזמנים הקצר. ככלל, העולם הטכנולוגי המשתנה של שידורים על גבי רשת האינטרנט מחייב חשיבה מחדש״

בחברת הוט התעלמו מפנייתי. בשיחה () עם איתי שטרן ב”הארץ” מסר יו”ר דירקטוריון קבוצת הוט, פטריס ג’יאמי, על סגירת ה-VOD: “אני לא חושב שמישהו ביקש שנסגור אותו, אבל אני לא יכול להרחיב, אני לא יודע את כל הפרמטרים”.

שר התקשורת איוב קרא הודיע שפעל נגד אישור השידורים בכיפור:

שוחחתי עם יו”ר מועצת הכבלים והלווין, יפעת חי שגב, בעקבות השמועות על כוונת חלק מכלי התקשורת הרוצים לשדר ביום כיפור ולהלן תגובתי :

” יום כיפור עבורנו במשרד התקשורת הוא בבחינת קודש הקודשים, וכמו שמדינת ישראל התנהגה תקשורתית 70 שנה נשמור גם השנה על הסטטוס-קוו בלי לפגוע באמונתו של איש, ונכבד אחד את השני כבעבר.

פניתי למועצת הכבלים והלווין בעקבות התסיסה שגרמה פרשה רגישה זו, ולשמחתי קיבלו במועצה את עמדתי ויפעלו בהתאם.

טריפל סי מספקת חופש מדת

חברות האינטרוויזיה אינן כפופות לרגולציה משום ששידוריהן מתבצעים על גבי האינטרנט, ואחרי כל כך הרבה שנים, משרד התקשורת טרם גיבש מדיניות בנושא.

מחברת פרטנר נמסר ל”הארץ”: “בפרטנר הסבירו כי בחברה התקבלה החלטה לגבי זמינות השירותים השונים בפרטנר TV, שגם מכבדת את החג וגם משאירה את הלקוח עם תוכן עשיר ומגוון שזמין לצפייה, במידה וירצה בכך, ללא צורך להקליט או להיערך מראש” (זו התגובה המלאה, ב”הארץ” פורסמה גירסה מקוצרת). שטרן דיווח כי פרטנר תאפשר לצפות בהקלטות שנעשו מראש, וגם לצפות בהקלטות של שידורים ליניאריים שבועיים לאחור.

טריפל סי היא היחידה מבין הספקיות הישראליות שתשאיר את ה-VOD פתוח רשמית בכיפור, והיא עושה זאת במופגן. מירב קריסטל דיווחה בוויינט כי מטריפל סי נמסר שהחברה

נערכת ליום כיפור הראשון שלה כספקית שירותי טלוויזיה באינטרנט. לראשונה בישראל, לקוחות Smart.tv צפויים ליהנות ביום כיפור הקרוב מזמינות של הערוצים הבינלאומיים ושירותי VOD הכוללים למעלה מ-4,000 שעת תוכן של סרטים וסדרות בינלאומיות חינמיות – בדומה לגישה המתאפשרת לשירותי תוכן באינטרנט דוגמת נטפליקס ואחרים.

בין הערוצים הזמינים:Travel XP, Duck TV, English Club, Fashion One, Motorvision HD, Nautical HD, Trace Urban HD. בין הסדרות: שובר שורות, המלכה הלבנה, גרייבס, הודיני ואייס. החברה מציעה מגוון סרטים ב-VOD בחינם וכן בהשכרה בתשלום, ביניהם וונדרוומן, היפה והחיה, שומרי הגלקסיה 2, דרדסים, בייבי בוס והמלך ארתור.

האם בכלל חוקי לאסור שידורים בכיפור?

ערוץ טלוויזיה אחד שקיבל אישור לשדר כרגיל בכיפור הוא הערוץ בערבית הלא טי.וי. הערוץ פנה לפני כיפור שעבר למועצת הכבלים והלוויין ולמשרד התקשורת בבקשה לשדר כרגיל בכיפור, לא נענה ועתר לבג”ץ נגד שר התקשורת, איוב קרא, והמועצה לשידורי כבלים ולוויין.

בעתירה [פדף] טענו עו”ד מוחמד בסאם ממרכז עדאלה והיועמ”ש של הערוץ, עו”ד נחשון אקסלרד, כי “הערוץ מעצם טבעו והגדרתו, הן על פי תנאי המכרז בו זכתה העותרת והן על פי תנאי הרישיון, הוא ערוץ ייעודי לאוכלוסייה הערבית – מוסלמים, נוצרים ודרוזים, שעפ”י פקודת סדרי השלטון והמשפט ניתנת להם הזכות לקיים ימי מנוחה בחגיהם כפי שנקבעו ע”י החלטת הממשלה משנת 1954 ,ואין לכפות עליהם לקיים ימי מנוחה בחגים של האוכלוסייה היהודית במדינת ישראל”.

טענה נוספת היא לפגיעה בחופש הביטוי: “הוראה המופנית אל אמצעי תקשורת המשדר באופן בלעדי לאוכלוסייה הערבית ובשפה הערבית, ואשר מורה לא לשדר במועד חג יהודי פוגעת בצורה קשה ביותר בחופש הביטוי של כלל האוכלוסייה הערבית וכן בחופש הביטוי וחופש העיתונות של העותרת ועובדיה”.

הלא טי.וי ונטפליקס בכיפור. תמונה: חדר 404; תמונת שופר: צחי אבנור (cc-by)

הלא טי.וי ונטפליקס משדרים בכיפור. תמונה: חדר 404; תמונת שופר: צחי אבנור (cc-by)

טיעון כללי יותר, שעשוי לשמש גם ערוצים שפונים לאוכלוסיה היהודית, היה שהאיסור על שידורים עצמיים ותרגום שידורים לעברית בכיפור כלל אינו מעוגן בחוק: “האיסור המוטל על העותרת לשדר ביום כיפור, ובכלל זה סעיף 5א(ד) לכללי התקשורת, אינו מעוגן בדבר חקיקה ראשי או מכוחו. סעיפי האיסור לא נקבעו בהוראה מפורשת בחוק – אין בנמצא שום הוראה בהסדר חקיקתי ראשי, אף לא בחוק התקשורת עצמו, הקובעת כי שידורים בשפה הערבית ביום כיפור הינם אסורים. יתרה מזאת, גם חוקים אחרים המסדירים את הרגולציה על אמצעי התקשורת, כדוגמת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, התש׳׳ן-1990 וכן חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע׳׳ד-2014 אינם כוללים שום הוראה האוסרת על שידור ביום כיפור. וזאת למרות שחוקים אלה כוללים הוראות רבות המטילות איסורים שונים ובמפורש על בעלי רישיון. בהקשר זה, אמנם סעיף 6ה(1)(א) לחוק התקשורת קובע כי המועצה מוסמכת לקבוע את המדיניות לגבי ‘סוגי השידורים, נושאיהם, תכנם, רמתם, היקפם ומועדיהם, לרבות אישור ערוץ לשידור וביטולו’, אולם אין בסעיף זה כל הוראה ספציפית המחייבת החשכת השידורים באופן מלא ביום כיפור או המסמיכה את המשיבה 2 לקבוע הוראה כאמור. סעיף זה צריך להתפרש באופן דווקני ומצמצם בכדי למנוע פגיעה או פגיעה בלתי מידתית בזכויות יסוד חוקתיות”.

אתמול השיבה המדינה [פדף] והודיעה שלא תקנוס את הערוץ אם ישדר בכיפור הנוכחי. בנוסף הודיעה המדינה כי תבחן מחדש את איסור השידורים ביום כיפור, ומציעה לעדכן את בית המשפט בנושא בעוד חודש וחצי. כדאי לעקוב.

(עדכון אחרון: 17:39)

עוד בנושא:

יום הזכרון: כאן נסתיימו שידורינו

לדף הבא →