הרצאה של עידוק – “אינטרנט: 50 השנים הראשונות”

עידו קינן בטוקהאוס: קיצור תולדות האינטרנט - 50 השנים הראשונות
עידו קינן 📸 מיכאל פרנקו

לפני חצי מאה התחברו חומרה, תוכנה ורעיונות, והאינטרנט נולדה לזוג מוזר – אמא אשת צבא ואבא היפי. האינטרנט רצתה שהמידע יהיה חופשי לכל מצד אחד, ושיוכל לעבור ברשתות גם במקרה של מתקפה אטומית מצד שני. היא התרועעה עם אנשי אקדמיה ואזרחים חופשיים, גיקים והאקרים ואנשי עסקים שרצו לשנות את העולם – כל אחד לכיוון שלו. היא יצאה מהמחשבים לסמארטפונים ומשם לאינטרנט של הדברים, כשהיא מתנסה במציאות מדומה ובינה מלאכותית. היא דיברה בטקסטים ובציוצים ובפוסטים ובאמוג’י ובגיפים. עכשיו היא רוצה להיות סינגולרית.

עידו קינן, עיתונאי, בלוגר ופודקאסטר תרבות דיגיטלית, שמסקר את האינטרנט כבר 20 שנה ועדיין מוקסם ממנה, ידבר על הכוחות שעיצבו את האינטרנט ואיך היא עיצבה מחדש את האנושות. כרטיסים אפשר להזמין כאן: bit.ly/net50yrs-Idok

📙 הספרים יפסיקו לעבוד 🔥 מיקרוסופט סוגרים את החנות ושורפים את כל הספרים הדיגיטליים שמכרו

מיקרוסופט לא יתנו לך לקרוא את הספרים הדיגיטליים שקנית אצלם. אבל אל דאגה – הכסף יוחזר :/ דיברתי על כך היום בתוכנית “מה שכרוך” עם מיה סלע ויובל אביבי.

באפריל 2017 השיקו מיקרוסופט חנות ספרים דיגיטליים. שנתיים לאחר מכן, באפריל 2019, הם הכריזו על סגירתה, כנראה בגלל כשלונה העסקי, והודיעו שהחל מתחילת יולי הספרים לא יהיו זמינים לקריאה.

מיקרוסופט יכולים היו להשאיר לקונים את הספרים שכבר רכשו, אלא שהספרים מוגנים בנז”ק (ניהול זכויות קניין, ובאנגלית DRM) למניעת פיראטיות. כדי לקרוא את הספר שקנית, צריך להתחבר לשרת ה-DRM של מיקרוסופט, שיאשר שהעותק נרכש ומותר בקריאה. סגירת החנות וסגירת השרת הופכים את הספרים לקבצים מוצפנים שאי אפשר לפתוח ולקרוא, ואינם שימושיים אפילו כמעצור לדלת או כחומר הסקה בחורף.

כמו בכל כך הרבה מקרים בעבר, גם במקרה של מיקרוסופט בוקס, נז”ק פוגע במי שרכשו את הספר והשתמשו בו בצורה לגיטימית (לגיטימי לשמור אצלך את הספר גם כשהחנות שמכרה לך אותו נסגרת; לגיטימי להשאיל ספר לחבר או לתת אותו במתנה; לגיטימי לשמור גיבוי של הספר למקרה שהמקור יינזק; לגיטימי לקרוא את הספר בכל פלטפורמה שבא לך ולא רק בזו שהחנות הכתיבה). כמו בכל כך הרבה מקרים בעבר, נז”ק לא פוגע בפיראטים, שמשיגים עותקים פרוצים ועושים בהם כרצונם.

גולגולת וספרים 📸 Dystopos (cc-by-nc)
גולגולת וספרים 📸 Dystopos (cc-by-nc)

הנזק של הנז”ק ושל המעבר מקניית ספרים/סרטים/סדרות/מוזיקה להחכרתם גדול יותר מעוגמת הנפש האופיינית ללקוחות מיקרוסופט. נז”ק מאפשר לחנות להעלים ספר שקניתם, כמו שאמזון/קינדל עשו עם 1984 (כמה פואטי שדווקא עם הספר הזה); למחוק ספרייה שלמה של לקוח כי ככה בא להם, כפי שאמזון/קינדל עשו; למנוע מכם להוריש את האוסף שלכם לילדיכם, כפי שאייטיונז יכולים לעשות; ולהעלים מהשוק תכנים כרצונם, כאשר העותקים היחידים שיישארו יהיו אלו שפיראטים הצליחו להפשיט מהנז”ק.

רוב דונהיו פרסם שרשור ויראלי על הסגירה, והפנה גם למאמר שמסביר איך מסירים את הנז”ק: “אני לא מעודד פיראטיות, אבל החובה המוסרית שלכם להיות סובלניים לנז”ק בדברים שקניתם היא אפס (אלא אם אתם חושבים ש’אתם קונים רשיונות לכל דבר’ זה מוסרי, ואז ממילא אי אפשר לגנוב שום דבר, אז אין בעיות)”.†† @raanraan שיתף מאמר נוסף בנושא.

קורי דוקטורו, פובליציסט טכנולוגיה וסופר מד”ב שמפרסם את ספריו בגירסאות נטולות נז”ק, כתב עם ההודעה על סגירת החנות וחסימת הספרים: “כשהייתי מוכר ספרים, שום דבר שעשיתי לא יכול היה להסתיים בכך שתאבדו את הספר שמכרתי לכם. אם התחרטתי שמכרתי לכם ספר, לא היתה לי הזכות לפרוץ אליכם הביתה ולגנוב אותו, אפילו אם השארתי החזר במזומן על הסכום ששילמתם”.


📻 האזנה לפרק המלא

🚧 אתר “האתר בבנייה” הרשמי של מדינת ישראל – בבנייה

קיבלתי לינק לאיזה עמוד באתר ממשלתי ישראלי – ספציפית, אתר משרד המשפטים. העמוד לא קיים, וקיבלתי רידיירקט לדף שגיאה שאומר “הדף בתחזוקה. נשוב בקרוב”. מה שמעניין בדף הבנאלי הזה זו העובדה שהוא לא נמצא תחת אותו אתר ממשלתי, אלא בדומיין נפרד. ולא סתם דומיין נפרד – דומיין שמוקדש אך ורק לו. קבלו את underconstruction.gov.il, כי אין דבר כזה יותר מדי דומיינים ממשלתיים.

דף הבית של underconstruction.gov.il
דף הבית של underconstruction.gov.il

💳 רשימת הבנקים ועוזריהם

היי, בוס.
היי, מתכנתים!
אנחנו עובדים על האתר של בנק אגוד, מה אתה צריך?
תפריט גלילה עם שמות הבנקים, בשביל העברות כספים.
אין בעיה, בוס. נסדר אותו אלפביתית, שיהיה קל למצוא את הבנק הרצוי.
לא, מה פתאום [נחנק מצחוק]. לפי מספר הבנק, שרוב האנשים לא מכירים. תקפידו גם לא לצרף את מספר הבנק לשם הבנק, זה עלול להקל על האיתור. אה, ותתחילו כל שורה במילה “בנק”, כדי שהמשתמשים לא יתחכמו וימצאו את הבנק הרצוי על ידי הקלדת האות הראשונה. ואתם יודעים מה? במקום לשים בראש הרשימה את בנק יהב, שהמספר שלו 4, תדחפו שם את בנק לאומי, שהמספר שלו 10, ובשביל הכיף גם תכניסו פנימה את בנק אמריקאי ישראלי, שלא קיים עשרים שנה, ואת הונג קונג ושנחאי בנק קורפורישן, מה שזה לא יהיה.
אתה גאון, בוס!

רשימת הבנקים באתר בנק אגוד
רשימת הבנקים באתר בנק אגוד

צבא ארה”ב ירה לעצמו ברגל בסושיאל

חייל 🎨 r8r (cc-by-nc)
חייל 🎨 r8r (cc-by-nc)

⚔️ “איך השפיע עליך השירות הצבאי?” זו לא שאלה שכדאי לשאול בנסיון לייצר קמפיין ויראלי פרו-צבאי, במיוחד סמוך לפני יום הזכרון האמריקאי. צבא ארה”ב שאלו זאת בטוויטר, והתשובות הכנות מדי התפוצצו להם בפרצוף. “הייתי אדם שמח לפני ששירתתי, כעת אני שבור לחתיכות, לא יכול אפילו לעבוד 30 יום בגלל חרדה ודכאון”; “הותקפתי מינית ושוחררתי בבית החולים הצבאי מדיגן כשדיווחתי מה קרה”; “בן דודי התאבד בזמן השירות” ועוד.

🎖️ בעקבות התגובות פרסמו בצבא ציוצי המשך שבהם הודו לאנשים שחלקו את סיפוריהם – “הם אמיתיים, יש להם משמעות, והם עשויים לסייע לאחרים במצבים דומים” – בצירוף פרטי קו חם לתמיכה בחיילים לשעבר במשבר.

(הלשין: ברוך שמילוביץ’)

💊 התרופה שמלשינה כשנוטלים אותה

הבדיקות הרפואיות שלנו מדוגטלות ועולות למאגרים שאינם תמיד מאובטחים. צמידי כושר ובריאות מודדים את גופנו ומשדרים את התוצאות לענן, מופקרים לחסדי היצרניות ורשלנותן. ויש גם תרופות מעקב.

Abilify MyCite, שפיתחו Otsuka Pharmaceutical ו-Proteus Digital Health, היא התרופה הראשונה בעולם עם יכולת שידור (חברות נוספות עובדות על פיתוחים דומים). הרכיב התרופתי שלה מיועד לטיפול בסובלים מסכיזופרניה, מאניה, דכאון ודו-קוטביות. המשדר שלה מיועד לאפשר לרופאים לעקוב אחר נטילתה. כאשר התרופה נחשפת לחומצות הקיבה, החיישן האכיל שלה משדר לטלאי לביש שמודבק לעורו של המטופל, אשר משדר אל אפליקציה בטלפון הסלולרי, שמיידעת את הרופא, כך שזה יכול לדעת אם המטופל נטל אותה או לא.

כרזה מקמפיין “My Body My Rights” של אמנסטי 🎨 היקארו צ’ו

החולים במחלות שאביליפיי מייסייט מטפלת בהן נוטים לא להתמיד בנטילת התרופות שלהם, מה שעלול לפגוע בהם. אבל האירוניה היא שהתרופה הזאת בעייתית במיוחד דווקא כלפיהם, כפי שהסביר הפסיכיאטר ג’יימס לוונסון: “חולים שסובלים מפרנויה עלולים לחוש לא בנוח עם הרעיון של תרופה שמשדרת אותות. המטופל עלול לחשוש לקחת אותה”.

גם מי שיש להם חשש בריא מפגיעה בפרטיות לא בהכרח ישמחו מהחידוש הזה, שאושר על ידי ה-FDA ב-2017. האפשרות לתת לגורם חיצוני לעקוב אחרי נטילת התרופות עלולה לשמש בעתיד כתנאי לקבלת עבודה או רכישת ביטוח, שלא לדבר על שימוש לרעה במידע על ידי האקרים ועובדים סוררים. ההסכמה החופשית תהפוך לחובה ולכפייה.

המחיר הגבוה של התרופה המשדרת – פי 30 מהמחיר של הגירסה הגנרית ללא המשדר – מרתיע גם הוא. ויש את העניין הזה שהיצרנית בכלל לא הוכיחה (ולא נדרשה להוכיח) שהשיפצור הטכנולוגי בכלל פותר את הבעיה. ה-FDA אישר רק שהתרופה בטוחה לשימוש, שהיא אכן יודעת לשדר ושהאפליקציה שלה פשוטה לשימוש.

🐉 נעימת משחקי הכס על פסנתר במשחק וידאו 🤷‍ זאקרברג מסתבך 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

זאקרברג מסתבך

📩 ארגון הריגול האזרחי פייסבוק שאב פרטי אנשי קשר של 1.5 מיליון משתמשים ללא הסכמתם מאז מאי 2016, נחשף בביזנס אינסיידר. את הגישה לאנשי הקשר קיבלו בפייסבוק באמצעות דרישה שערורייתית ממשתמשים לספק את כתובת האימייל והסיסמה שלהם. לטענת החברה, מדובר באיסוף “לא מכוון”, והיא מוחקת כעת את הנתונים.

🕵️ עוד התגלה השבוע שפייסבוק שמרו סיסמאות גלויות של מיליוני משתמשי אינסטגרם. כדי לקבור את הסיפור, בפייסבוק פרסמו אותו שעה לפני חשיפת דוח מולר וערב חג הפסחא, כשהם לא מפרסמים אותו בפוסט נפרד אלא מוסיפים אותו לפוסט קיים מלפני חודש, שדיווח על שמירת סיסמאות גלויות של עשרות אלפי משתמשי אינסטגרם ומאות מיליוני משתמשי פייסבוק.

🤷‍♂️ הפרות הפרטיות החוזרות ונשנות עלולות לסבך לא רק את תאגיד פייסבוק, אלא גם את מייסדו ומנכ”לו מארק זאקרברג. ברשות הסחר הפדרלית (FTC) בוחנים אם וכיצד להטיל עליו אחריות אישית, במסגרת חקירה שנמשכת מאז מרץ 2018, ומתמקדת בבדיקת הפרות הסכם הפשרה שנחתם בין פייסבוק לרשות ב-2011.

אפס לייקים לפייסבוק 📸 Prateek Katyal (prateekkatyal@unsplash)
https://unsplash.com/photos/xv7-GlvBLFw
אפס לייקים לפייסבוק 📸 Prateek Katyal (prateekkatyal@unsplash)

משחקי הספויילר

⛪ הדיון על שיחזור קתדרלת נוטרדאם השרופה כבר בעיצומו, ויש שני מקורות סיוע מפתיעים: סריקת תלת-ממד ומשחק ווידאו. סריקת הלייזר של הקתדרלה בוצעה על ידי ההיסטוריון המנוח אנדרו טאלון, שביקש ללמוד את סודות הבנייה שלה; ועותק דיגיטלי מפורט שלה נבנה במשך שנתיים על ידי האמנית קרוליין מיוס, חברת צוות הפיתוח של המשחק Assassin’s Creed Unity. בחברה שיצרה את המשחק, יוביסופט, הודיעו על תרומת 500 אלף אירו וחלוקת המשחק בחינם למשך שבוע, כדי “לתת לכל הגיימרים הזדמנות לחוות את ההוד והיופי של הקתדרלה באמצעות Assassin’s Creed Unity ל-PC”.

🐲 בקרב אזרחי אומת הרשת, ספויילרים הם חטא גדול – וגם הנקמה המושלמת. בעונה השישית, אישה אחת שלחה לאקס הבוגדני שלה ספויילרים למשחקי הכס מדי פרק. בהשראתה, רוס הטל, האנטר ליין וג’ו מיינוורינג יצרו שירות בשם ספויילד, שתמורת תשלום ישלח ספויילרים עם שידור כל פרק למספר שבחרתם ובלי לחשוף את זהותכם. הם מפרסמים תגובות נבחרות לספויילרים בטוויטר שלהם.

🎹 במשחק הווידאו Overwatch יש פסנתרים שאפשר לנגן בהם. אז הנה רודריגו ללס מנגן את אות הפתיחה של משחקי הכס באמצעות ירי על הקלידים:


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

⛪ סריקת תלת-ממד ומשחק וידאו יוכלו לסייע בשיחזור קתדרלת נוטרדאם

קתדרלת נוטרדאם לפני ואחרי השריפה 📸 MTWEmperor (cc-by-sa)

“אין מצווה לחפש כנסיות נוצריות בחוץ לארץ ולשרוף אותן. בארצנו הקדושה, הנושא יותר מסובך”, הבהיר הרב שלמה אבינר לקורא סקרן שתהה, עוד בטרם התקררו הקורות, אם מותר להצטער על שריפת קתדרלת נוטרדאם. ובינתיים בצרפת: ההתגייסות להשבת המבנה לקדמותו בעיצומה ועשירי הארץ כבר התחייבו לתרום מאות מיליוני אירו. איך משחזרים מבנה כזה? באמצעות סריקת תלת-ממד ומשחק וידאו.

את סריקת הלייזר התלת-ממדית ביצע ההיסטוריון המנוח אנדרו טאלון בקרבי הקתדרלה בנסיון לפענח את סודות הבנייה שלה. בראיון לנשיונל ג’יאוגרפיק סיפר שהסריקה הניבה מיליארד נקודות מידע, וכי “אם עשית את העבודה שלך כראוי, [הסריקה] מדוייקת עד לרמה של 5 מ”מ” (בעניין דומה, זוג אמנים טוען שסרק את הפרוטומה של נפרטיטי, שנמצאת במוזיאון החדש בברלין, ושחרר דגם תלת ממד שלה לשימוש הציבור).

לגבי החוץ – תוכנת Photosynth (שהפצתה הופסקה) של מיקרוסופט ואוניברסיטת וושינגטון יודעת לבנות דגם תלת-ממדי של בניינים מתצלומי דו-ממד מרובים – דבר שקל להשיג במקרה של אטרקציות תיירותיות כמו כנסיית נוטרדאם.

אנדרו טאלון מספר על סריקת התלת-ממד של נוטרדאם

מקור נוסף למידע מבני על נוטרדאם הוא משחק הווידאו Assassin’s Creed Unity. עלילת המשחק ממוקמת בפריז במהלך המהפכה הצרפתית. אחת האמניות שעבדו עליו, קרוליין מיוס (Caroline Miousse), בנתה במשך כשנתיים דגם ממוחשב מפורט, פנים וחוץ, של הקתדרלה. בטוויסט אירוני, הדיוק ההיסטורי הוביל לכך שהמבנה במשחק לא כלל את הצריח המחודד, שטרם נבנה באותה תקופה, אולם שחקנים נסיינים טענו שהצריח חסר להם בתמונה – ומיוס נאלצה להוסיף אותו. הצריח הזה קרס בשריפה.

קתדרלת נוטרדאם במשחק הווידאו Assassins Creed Unity

🗳️ סיכום בחירות 2019 ברשת: פייסבוק לייב, סמסים ופייקים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

להסרה הצביעו “הסר”

סמסים פרסומיים בלתי קרואים אסורים לפי חוק הספאם, אולם הפוליטיקאים ששומרים על השמנת השכילו להחריג מהחוק סמסים פוליטיים. בבחירות 2015 התקבע הנרטיב, שהוצג בתחקיר של עמית סגל, לפיו מה שהיטה את הכף לטובת הליכוד ובנימין נתניהו היו מיליוני סמסים ורובושיחות עם הפחדות שקריות על שיעור הצבעה גבוה בקרב הערבים, שנשלחו למצביעים פוטנציאליים והוסתרו מהתקשורת.

הלקחים יושמו גם בבחירות הנוכחיות: עקיפת התקשורת המסורתית באמצעות פלטפורמות סושיאל מדיה למסרים ישירים (פייסבוק, טוויטר, מסנג’ר), ושמירת נאמנות גם לפלטפורמות המיושנות (סמסים ורובושיחות; על תעמולה בפקס לא שמענו, תודה לאל(גוריתם)).

כרגיל, נתניהו היה התלמיד המצטיין. הוא עקף את תשדירי התעמולה המיושנים בטלוויזיה עם אולפן ומראיין משלו ב”ליכוד TV” בפייסבוק לייב, שנתן לו במה אוהדת להגיב במהירות על ענייני היום; אסף מידע על גולשים באמצעות צ’טבוט פייסבוק מסנג’ר, שיטה מתוחכמת שהקשתה על יריביו ועל ועדת הבחירות לעקוב אחר פעילותו; ובשילוב מרגש של ישן וחדש פנה לאוהדיו במסנג’ר וביקש מהם להתקשר בטלפון לאנשים ולשכנע אותם לצאת ולהצביע מח”ל.

לא מפתיע לגלות שנתניהו היה זה שיירט את הנסיון להחיל את חוק תעמולת הבחירות על האינטרנט. יו”ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, חתר תחתיו כשהחליט (תב”כ 8/21) לחייב מפלגות להיות חתומות על כל פרסום מטעמן ברשת, ופרסם החלטה דומה על החובה להזדהות גם בספאם הסמסים.

במפלגת העבודה עקפו את האיסור באמצעות הבטחה ל”פרטי השולח” בלינק ייחודי לכל נמען, שהוביל אמנם לאתר מפלגת העבודה, אך גם סימן את הנמען כבעל טלפון פעיל שקיבל את המסרון. וזה עוד הרע במיעוטו – גופים אחרים (מפלגות? ארגונים פוליטיים) המשיכו לשלוח הודעות לא חתומות גם אחרי האיסור, מה שהעלה ריח חזק של חותמת גומי שרופה שאין לה שום משמעות בעולם האמיתי.

הפוגה קומית אקטיביסטית נרשמה כשאזרח בשם אייל גרוס החליט להחזיר למספימים באקסווב. הוא הגיע לכינוס של מרצ כשבידיו הטלפון מוצף הספאם שלו, ובזמן שראש המפלגה ח”כ תמר זנדברג נשאה דברים, הוא התפרץ לדבריה והחל להקריא את הסמספאמים ששלחה לו. אנחנו מדברים עם גרוס בפינה היום.

בזירה הפוליטית של הרשתות החברתיות היו גם יוזרים רבים שהדהדו תעמולה – יוזרים מזוייפים, לפי טענת תחקיר “פרוייקט הבוטים הגדול* השנוי במחלוקת, שפורסם בידיעות אחרונות ובניו יורק טיימס. הליכוד רכב עליו בשמחה, כשנתניהו סימן את המילה “בוטים” ככינוי גנאי לימנים לצד “צ’חצ’חים” ו”מנשקי קמעות”, אירח בהצהרה לתקשורת את אחד הצייצנים שהוחשדו בתחקיר, וליכודניקים התגאו בחולצות בוטים נחשקות. הפרוייקט פרסם קודם לכן תחקירים על רשתות השפעה זרה מסעודיה, טורקיה (?) ודובאי, וטוויטר עצמם גילו וסגרו רשת השפעה של הכת הנוצרית-סינית CAG. פייסבוק הודיעו שסגרו מאות דפים ומשתמשים פיקטיביים מאיראן שפעלו נגד נתניהו. אפילו במפלגת העבודה בראשות אבי גבאי הפעילו דפי פייסבוק אנונימיים נגד יאיר לפיד, שחשד בכלל בנתניהו.

אולם עד כה, אף גורם חקירה, סייבר או אכיפה ממלכתי לא פרסם מסקנות משלו.

נאום הבוטים של בנימין נתניהו
נאום הבוטים של בנימין נתניהו

הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ.

* גילוי נאות: נעם רותם מ”פרוייקט הבוטים הגדול” ואני מגישים יחד את הפודקאסט סייברסייבר

📲 היישומונים: זה שיעיר אותך, זה שיגרום לילדים לענות וזה שילווה אותך כשמפחיד בחוץ 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

לעולם לא תצעדי לבד

רותם שוחט ובן זוגה נדב לכיש יצרו את סקורה (Sekura), אפליקציה שמסייעת לנשים להרגיש בטוחות יותר במרחב הציבורי. שוחט כתבה בפייסבוק:

הרעיון נפלט באישון לילה, על הספה, מתוך החוויה האישית שלי – איך לא קיים (לפחות לא באופן שאני חושבת עליו) כלי טכנולוגי שמאפשר לנשים להרגיש בטוחות יותר במרחב הציבורי? את החוויה של הפחד, העוררות המוגברת והתחושה הלא נעימה של ללכת לבד בלילה אני מאמינה שכל נערה ואישה מכירה.

עבדנו על האפליקציה במשך שנה בניסיון לייצר אותה קלה לתפעול כדי לאפשר תחושה אקטיבית של מסוגלות בזמן אמת. האפליקציה מאפשרת לך להפעיל רעש של סירנה, לגרום לטלפון לצלצל, לשלוח הודעה עם מיקומך בזמן אמת וגם לחייג למספר חירום.

חיות פורים עסוקות בסלולר, כיכר הבימה, תל אביב, 2019 📸 עידו קינן
חיות פורים עסוקות בסלולר 📸 עידו קינן

ועוד יישומונים

🤙 “לבן שלי יש אייפון, ובכל זאת אני לא יכול להשיג אותו בקלות משום שהוא תמיד על מצב שקט”, סיפר ניק הרברט לאתר GH. “לא מצאתי פתרון קיים שיאפשר לי לשלוח לו הודעה שתעקוף את מצב השקט ותופיע מעל כל דבר אחר שהוא עושה ותודיע לי שהוא ראה אותה”. וגם כשהילדים במצב לא שקט, הם לא תמיד אוהבים לענות להורים. הרברט פיתח אפליקציה בשם RespondASAP (הגב בהקדם האפשרי), שכששולחים באמצעותה הודעה היא משתלטת על המסך של הנמען, נועלת אותו ומרעישה עד שהוא עונה.

🛸 האפליקציה Odd Alarm מיועדת למי שמתקשה להתעורר בבוקר, גם עם שעון מעורר. הייחוד שלה הוא הצלילים המעצבנים, המגעילים והמפחידים שהיא משמיעה בשעה היעודה – קרב חתולים, כלב מקיא, חייזר מעצבן וזומבי זועם, בין השאר.

🏏 עמותה בריטית נגד אלימות במשפחה, Cithrâh Foundation, יצרה אפליקציה לתיעוד התעללות ואלימות. האפליקציה מוסווית כאפליקציית לייפסטייל, והמידע שמתועד דרכה נעלם מהמכשיר ונשמר בענן. שמה של האפליקציה נשמר בסוד ונמסר רק למי שצריך אותה, כדי לא לחשוף את שימושיה האמיתיים למתעללים פוטנציאליים.

📍 כוחות משטרה וחירום ברחבי בריטניה החלו להשתמש ב-what3words, שירות שמאפשר לשתף מיקום ברמת דיוק של 3 מ”ר באמצעות שלוש מילים במקום כתובת, הסבר מפורט או נ”צ עמוס מספרים. השירות זמין לציבור דרך אפליקציה, ופועל עם גישה ל-GPS גם כאשר חיבור האינטרנט כבוי. השירות זמין בכמה עשרות שפות (עברית לא כלולה שם, ערבית כן), ובכל מקום בעולם, כולל בישראל. הכתובת של גלצ, למשל, היא ///reds.canines.tailed.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ. תודה להדר בן-יהודה על סיוע באיסוף הסיפורים

לדף הבא →