bad joke by Shlain
אני מקווה שהכסף היה שווה את זה, כי כיכובו של ליאור שליין בקמפיין הגרוע של smile אינטרנט זהב, שנראה כמו משהו שמישהו פירווד לחברים במשרד הפרסום, ומישהו אחר חשב בטעות שזה הקריאייטיב, לא עושה טוב לתדמית שלו.
צילום: יחצנות smile, עיבוד: אני
קוד פתואח
אחד הסיכונים בפיתוח תוכנות בקוד פתוח: שגיאות כתיב בתרגום הממשק:
(הלשין: אופיר שקד)
הדור השלישי מדבר: מספר סלולרי על היד
ב-5 במאי, אחד מימי החרם הסלולרי, התקבל במערכת NRG הרשת אימייל מקורא, שממנו הבאתי את הקטע הבא:
"מדוע אינכם מזכירים את יום החרם הסלולרי היום…
זה כמובן שאינו סותר את יום השואה (יותר מכל כתבה כלכלית אחרת ובטח פחות
מכתבות הצבע והרכילות) – ההיפך – התנהגות צרכנית נבונה ואחראית הינה חלק
בלתי נפרד מתקומתנו וחירותנו כעם…!!!"
סרטים
שני שדרוגים לסלנג "חי בסרט":
לולה מדווחת על "הבחור הזה מלא בסרטים יותר מ-IMDB".
וממכתבתו של אהוד אני מקבל את "אתה חי בטרילוגיה".
חשיפה: הבית של בלומברג!
האם יש עיתונאי אחד בארץ ובעולם שלא ניסה להרים השבוע טלפון למייקל "זה
כן לטלפון" בלומברג אחרי שזה, עשיר וגם ראש העיר של ניו
יורק, סיפר על שיחה שקיבל בלילה מתושבת עם בעיה בנושא הדיור, ואמר שאפשר
להתקשר אליו, אבל בבקשה לא מאוחר בלילה, ומספר הטלפון שלו פורסם ברבים (212, ברור, נראה לכם שהוא מעלובי ה-917?), כי "במקרה חירום, אני עובד בשביל האנשים, וזה חלק מהעבודה"?
אבל הטלפון – 1-212-7721081, אם דחוף לכם לשמוע את המשיבון של מייקל – זה פינאטס של צ'ארלס שולץ לעומת החשיפה של חדר 404: כתובת המגורים של המייר. מדובר ברחוב 79 מזרח מספר 17, מרחק הטלת מטבע דולר כסוף מהריאה הירוקה של התפוח, סנטרל פארק.
אבל החדר לא רק חושף מידע, הוא גם חושף מקורות. אם תשאלו אותו יפה איפה הוא מצא את המידע הזה, הוא ישיב בציטוט של בלומברג עצמו, שנשאל איך התושבת הגיעה אליו והשיב: "זה בספר הטלפונים. זה המקום להשיג את זה".
תעשיית היופי
מיכל מילאה בבלוג שלה שאלון. אחד הסעיפים הוא "מטרה שהיית רוצה להגשים השנה", ומיכל כתבה "להפסיק למרוט שיער".
כמובן שמיד התחלתי להרהר ביני לביני בנושא בנות שלא מורידות שערות, אבל תוך כדי קראתי עוד בבלוג, והבנתי שמדובר במריטה מסוג אחר לגמרי: זו הכפייתית, העצבנית, שמשאירה קרחות בראש, בגבות ובריסים. טריכוטילומניה, קוראים לזה בלטינית הרפואית.
בפוסט אחר, הראשון בבלוג (והאחרון כרונולוגית) נכון לרגע זה, מיכל מספרת משהו שנטען במשמעות רק כשקוראים אותו בשנית, בדיעבד, לאור הבלוג כולו: "היום נשר לי ריס לבד בפעם הראשונה מזה חמש שנים. הבעתי משאלה ונשפתי".
מוצרי יסוד
"חסרים להם הרבה דברים בסיסיים, כמו לחם, קוקה קולה וכדומה" – לקוח של רשת קלאבמרקט שנמצאת בקשיים כלכליים ("היום שהיה", ערוץ 10)
כמה כמה?
אפשר להשקיע כסף טוב בכותבים, בעורכים, בחזון תרבותי-אורבני-אקטיביסטי, ולחזור לימים הגדולים.
ואפשר להחזיר את "מי נגד מי" בהשקעה של 35 שקלים, ולדעת שכל העיתונאים יקראו אותך, והעיתונאים הם הרי מעצבי דעת קהל.
מי נתן לך רשיון?
אני מבקש בכל כוחי, ולא מצליח, לשמוע את זעקת תומכי השיוויון בין נשים וגברים כנגד חברת הביטוח החצופה שמציעה ביטוח רכב מוזל לנשים בלבד, ובעצם אומרת: "גבר, מעצם הווייתו המגדרית-ביולוגית, ובצורה קטגורית וא-פריורית, הוא נהג גרוע יותר מאישה".
עוד אני מבקש לשמוע את רחש ניירות פרקליטות המדינה המוקדשים לבדיקת החוקיות של ההצעה, ולהגשת כתב אישום במקרה שההצעה לא חוקית.
בלוג יפה,
ויש עוד הרבה.
וגם אתם מוזמנים לתרום שורה.





