גם תינוקות משלמים

רשת בתי הקולנוע רב חן גובה מחיר מלא על כרטיסי קולנוע גם מתינוקות. ההסבר של הרשת למדיניות הזאת:

ניסיון העבר מלמד כי נגרמות הרבה הפרעות על ידי תינוקות והוריהם. לא כל ההורים מוכנים לצאת עם התינוק מהאולם באופן מיידי במקרה של הפרעה (רבים מנסים להרגיע את הילד ורק לאחר שמאמצים אלה לא צלחו לצאת מהאולם). דבר זה מעורר כעס רב בקרב הקהל היושב באולם וגורע מהנאת מרבית הצופים. זאת, בנוסף למקרים קיצוניים (שאת כולם, לצערנו, חווינו) בהם הוחלפו חיתולים על כסאות הקולנוע, תינוקות בכו ותינוקות רעבים הונקו תוך כדי הקרנת הסרט כאשר לפעמים גורם הדבר למבוכה בקרב הצופים שיושבים בסמוך ואשר אינם יכולים לבחור לעבור מקום. […] מאחר שהכמות המספרית של תינוקות המובאים לקולנוע היא קטנה ביותר, ומאחר שאין באפשרותנו לאסור את כניסתם, בחרנו בדרך זו, באמצעותה, אין אנו מעודדים ביקור תינוקות בבתי הקולנוע שלנו. זאת, כאמור, מתוך כוונה לדאוג לחלק הגדול יותר של קהל הצופים. בנוסף לאמור לעיל, ברצוננו לציין כי עבור כל תינוק אשר נרכש בעבורו כרטיס, אנו משריינים כסא, כך שאין כאן כוונת רווח ‘נסתרת’, וכל הנעשה הוא מתוך כוונה כנה ודאגה לכלל.

אני שמח לשמוע על המדיניות הזאת, אבל נראה אותם אוספים את הטלפונים הסלולריים בכניסה כדי למנוע צלצולים ומפסיקים למכור פופקורן כדי למנוע רעשי לעיסה טורדניים.

תגובות

15 תגובות לפוסט “גם תינוקות משלמים”

  1. א on 2 בפברואר, 2006 19:43

    צר לי, אבל אני מצטרפת למגיבים שהציעו פוסטינור כפתרון לבעיה. זו חוצפה מדרגה ראשונה להביא תינוק לקולנוע. אני לא הייתי מוכנה לשבת ליד מפגע שכזה, והמושב שהורי התינוק שילמו עליו ישמש במקרה הזה כחיץ ביני לבין היצור המצווח.

    במחשבה שנייה, מוטב שיאסרו כניסת תינוקות כליל לקולנוע, כשם שלא מרשים כניסת סמורים חיים או בואשים.

  2. עידו קינן on 2 בפברואר, 2006 20:07

    דמגוגיה: ואדם בוגר עם תסמונת טורט — גם עליו היית אוסרת את הכניסה?

  3. יהונתן on 2 בפברואר, 2006 20:21

    טכנית, אבל רק טכנית הם צודקים.

    בפועל, חוק הסלקציה (חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, התשס”א-2000) יכול לעזור כאן.

  4. עידו קינן on 2 בפברואר, 2006 20:27

    יהונתן, אני לא בטוח שהבנתי אותך — הם גובים מחיר זהה מכולם, כלומר אין אפליה. אתה חושב שהתגובה שלהם מהווה עבירה על החוק הזה?

  5. סינמסקופ on 2 בפברואר, 2006 20:48

    […] אני מוצא כתבה כזאת אחת לשנה: זוג עם תינוק טרי ו”נוח” (קרי, מרבה לישון) רוצה ללכת איתו לקולנוע ומגלה שבתי הקולנוע מחייבים מחיר כרטיס מלא עבור הפעוט הנם במנשא. בתגובה מודה הרשת די בכנות שהמדיניות נועדה להרתיע הורים מלהיכנס עם עוללים לאולם, משום שהקטנים – כך טוענת הרשת – עושים רעש ומפריעים לאחרים. יודעים מה? שיהיה. אם חצי ליטר קולה עולה 12 שקל למה שתינוק לא ישלם כרטיס מלא. זה עסק פרטי, שייקחו כמה שהם רוצים. אבל הבעיה עם הקולנוע בארץ באה לידי ביטוי בסאבטקסט של תגובת הרשת, שאומר: אין לנו מושג איך להשליט סדר על הצופים באולם. רמז ממני אליהם: קוראים לזה סדרן. אם תינוק מרעיש, זה לא קשור לשיקול הדעת של ההורה ורמת הציקצוקים והגערות של השכנים לשורה, זו אחריות הסדרן להשליט סדר. שיגש וילווה את האם או האב אל מחוץ לאולם עד שהמטרד יחלוף. אבל הבעיה אינה תינוקות. גם אם תינוקות יוכנסו בחינם, רובם יהיו שקטים (החושך והקירבה להורה גורמים להם להירדם די בקלות). אבל מה עושים עם חבורות של נערים ונערות המגיעים לסרט כערב כיתתי. למה לא לקחת עליהם מחיר כפול? הרי ברור שהם יעשו המון רעש. והנה, הרשת מודה: אף אחד לא יהיה שם כדי להסות אותם. מרגע שקרעו לכם את הכרטיס, אתם לבד בעסק הזה. הקימו מילציות שיטור ביניכם, ארגנו משמרות במהלך הסרט. לא יהיה מישהו בעל סמכות לעזור לכם. חכמים על תינוקות, מגינים על הצופים מפני בני שבועיים. נראה אתכם מתמודדים עם בני ה-13. ואם לרשתות הקולנוע היה אומץ, שיילכו עם מדיניות ההשקטה צעד נוסף קדימה ויידרשו מחיר כרטיס מלא גם על הטלפון הסלולרי. אם יש סיכוי שהתינוק בן החודש יתעורר זה רק אם הנייד של הג’נטלמן בשורה שלפניו יתחיל לצלצל. ואז, אויה, יש לקוות שהאם תצא במהרה מהאולם, כדי לא להפריע לאדון לנהל שיחת טלפון בלחש שכל האולם שומע. אני כתבתי על אותו נושא בדיוק לפני ארבע שנים, וגם שירי כץ ואביב לביא כתבו עליו בעבר, ובכל המקרים שיגרה הרשת בדיוק את אותה תגובה (עם סצינת האימה המחרידה: מישהו פעם החליף חיתול על המושב!). מה שמדאיג בה זו לא העובדה המשתמעת מהתגובה שמי שכתב אותה מעולם לא היה הורה, אלא שמי שכתב אותה מעולם לא היה בקולנוע. במילים אחרות, ניהול בתי הקולנוע בארץ מחפיר, אין מי שדואג לצופים, והמלחמה היחידה שלהם היא בבני השבועיים. (שימו לב גם לטוקבקים לכתבה ולתגובות בבלוג של עידו קינן. הקהל, באופן כללי, תומך בהחלטת הרשת, לא רוצה תינוקות בקולנוע אבל מפספס את המשמעות האמיתית של דברי בעלי הרשת). […]

  6. אהוד on 2 בפברואר, 2006 21:12

    האב דמגוג בעצמו, הוא אמר שהילד לא שותה קפה ולא מבין צרפתית ולכן לא צריך לשלם. וובכן, גם אני לא שותה קפה ולא מבין צרפתית, אולי אני גם אקבל פטור.
    התינוטק לא תופס כיסא – אני מוכן לבוא עם זוגתי (הדמיונית כרגע, אבל נניח) ושתשב לי על הברכיים ונשלם על כרטיס אחד.

    או בלא דמגוגית – מאיזה גיל כן צריך לשלם, ואיך מחליטים על זה? בחברות תעופה, אם אינני טועה, משלמים תינוקות מגיל שנתיים, והם כבר מקבלים כיסא משלהם. וגם שם הם בוכים ומרעישים.

  7. אהוד on 2 בפברואר, 2006 21:15

    ופוטינור זה פתרון מצויין בלי קשר לבעיה הספציפית הזאת של הקולנוע.

  8. א on 2 בפברואר, 2006 21:17

    אהוד – צר לי לאכזב אותך ואת גב’ דמיונית. פוסטינור 2 הוא לא כזה פיתרון מוצלח, כי אפשר לקחת רק אחד בחצי שנה.

  9. פאר פרידמן on 2 בפברואר, 2006 21:48

    הייתי בזמנו ביומית של “צ’רלי והשוקולדה”. אחרי שהסרט התחיל (הסרט, לא הפרסומות. זה אומר לפחות 20 דק’ איחור) נכנסו אבא, אמא, שתי בנות ותינוק בעגלה. היה הרבה רעש עד שמצאו מקום שיהיה נוח להם. יכולתי לסלוח על הרעש, על הבלגאן, על צעקות “איפה הביסלי???” ועל ההפרעות מדי פעם, אלמלא היתה האמא מחליפה לצואן שלה את החיתול באולם. אנשים כאלה צריך להגלות מזרחה, ושיטפלו בהם שם.

    או פשוט לאסור על הכנסת המטרדים המייבבים לאולם. רוצים סרטים? מגיל 6 ומעלה בבקשה. סרטי ילדים בדיבוב בלבד זה כבר סיפור אחר.

    אני עם א’, לפחות בתגובתה הראשונה, במיוחד עם החלק השני שלה.

  10. עידו קינן on 2 בפברואר, 2006 21:58

    הבעיה היא לא התינוקות, אלא חוסר ההתחשבות הישראלי. אין בעיה להכניס תינוק, או פלאפון, או תזמורת כלי הקשה, כל עוד מתחשבים בסביבה, וזה כולל לצאת אם מתחיל רעש, לא להחליף חיתול במקום שלא נועד לכך, להעביר את הטלפון לרטט לפני שנכנסים וכו’.

    ואני מאוד מסכים עם יאיר רוה, שטריקבק פה: סדרנים צריכים להעיף אנשים שמפריעים לצפייה, לא משנה איך הם מפריעים. ולא לתת לאנשים להיכנס אחרי שהסרט התחיל, או לכל הפחות לאלץ אותם לשבת בשורה הפנויה הראשונה, עם עדיפות לסוף האולם, ולא במקומות שהוקצו להם.

  11. עידו קינן on 2 בפברואר, 2006 22:00

    אהוד, אני חושב שהתשובה ל”מאיזה גיל צריך לשלם” היא “מאותו גיל שבו באים לקולנוע”. השיקול הכלכלי פה הוא כזה: אם הילד ייהנה, שישלם. אם לא ייהנה — תשתמש בכסף לשמרטף.

  12. אהוד on 2 בפברואר, 2006 22:41

    זה מה שאני אומר, שהאב דמגוג ומנהל הקולנוע דמגוג. עניין ה”נהנה מהסרט” או “תופס כסא” לא רלוונטי פה. בכל גיל צריך לשלם.

  13. אהוד on 2 בפברואר, 2006 22:43

    א’ – אני יודע. בגלל זה גב’ דמיונית מאחרת כבר 4 חודשים ומתחילה להשמין. אבל יש עוד הרבה אמצעים אחרים לפני זה שיכולים למנוע תינוק בקולנוע.

  14. גיא on 2 בפברואר, 2006 23:25

    ראית את הגוגל אדס שלך
    “דם טבורי – תא לחיים
    הריון? כדאי לדעת יותר אודות המרכז לדם טבורי בביה”ח הדסה”
    ואני שואל מה עוד לא עשו לאריק שרון.

    אבא! אמא! במבה! (מ.)

  15. Room 404 on 3 בפברואר, 2006 14:47

    […] חדר 404 החיים בסייבריה « גם תינוקות משלמים […]

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.