ע”ש
שמועות אומרות שסמי עופר קנה את הציור “אשה מארל, מאדאם ז’ינו” של וינסנט ון-גוך. אולי הוא ישקיע כמה עשרות מיליונים בשימור התמונה, ובתמורה יוסיף ליד החתימה של ון-גוך את השמות שלו ושל אשתו.
המתרחץ ע”ש סמי ואביבה עופר. איור: תומר ליכטש (CC)
4 במאי, 2006 | בנושאים 404
פשש. עבד בחדר כושר הבחור..
השאלה הנשאלת היא מדוע באמת אכפת לנו מי קנה מה?
גם ככה מרבית הציורים האלה שמסתובבים בשוק החופשי נעלמים מפעם לפעם בתוך גלריות של אספנים פרטיים וקטנים הסיכויים שהקהל יראה אותם, אני לא חושב שסמי עופר הוא כזה גואל צין שיתרום את הציור למוזיאון תל אביב או משהו.
פחחחח.. מ אתם מתלהבים כולה ואן גוך. אם הוא היה שווה משהו באמת היה צב נינג’ה על שמו
למה צרות העיין?
למען הסר ספק – אני איש אקדמיה ולא עובד בשביל האחים עופר… :-)
לידיעתכם: האיש לא נולד עשיר… ובנה את הונו בעשר אצבעות…
אבי מספר שאביהם של ה”אחים עופר” היה מוכר נפט בעיר התחתית בחיפה בשנות ה-50.
אם סמי עופר קנה תמונה… שיהיה לו לבריאות. ולכל אילו שזה אוכל אותם, עזבו אתכם משטויות…
שי
אותי אישית אוכל זה שלאחים עופר יש רשיון מהמדינה לחסל את שמורת הטבע הייחודית שנקראת ים המלח. לטובת חשבון הבנק הפרטי שלהם. וזה לעשרות השנים הבאות.
אם הוא היה עושה את הכסף שלו בלי לרצוח חבל ארץ שלם. באמת שלא היה מפריע לי.
כל הכבוד על מיצוי פרשיית סמי והאמנות בשלוש שורות בודדות. אף אחד לא עשה את זה בצורה כל כך נכונה.
שוב צחקתי בקול