ביגמיה? אני בודק

12 תגובות לפוסט “ביגמיה? אני בודק”

1. טל on 10 ביוני, 2007 13:57

   במקרה העו”ד שלך הוא אח שלי?

2. יהונתן on 10 ביוני, 2007 15:10

   [בלי קשר לתגובה מלמעלה]

   הבעיה עם ביגמיה (והענישה עליה) היא שתיאורטית ביגמיה היא עבירה בלתי אפשרית; הממסד לא אמור לאפשר ליחיד להתחתן אם הוא כבר נשוי, ולכן אם הוא הצליח להתחתן עם שתי נשים, זו טעות של הממסד ולכן ענישה על כזו פעולה היא לא ממש לגיטימית (משהו בסגנון “היישום ביצע פעולה לא חוקית ולכן יסגר”)

3. גילעד on 10 ביוני, 2007 17:02

   אני חושב שביגמיה היא עונש מספיק, לא צריך גם להפוך את זה לעבירה פלילית.

4. העלמה עפרונית on 10 ביוני, 2007 20:16

   זה לא מדוייק מה שאתה אומר, כי הממסד *החילוני* לא אמור לאפשר ליחיד להתחתן אם הוא כבר נשוי. אבל למערכת הדתית, לפחות בחלק מהדתות, אין בעיה עם ביגמיה. ככה שתיאורטית (וחשוב לא פחות – מעשית) ביגמיה היא עבירה אפשרית להפליא ללא קשר לממסד ולכן הענישה על כזו פעולה כן לגיטימית.

   (קצת מצער אותי שמתוך שלוש תגובות לבדיחה על עו”ד, שתי תגובות רציניות להפליא, ושל משפטנים. > נאנחת

5. העלמה עפרונית on 10 ביוני, 2007 20:17

   מה! זה חתך לי את התגובה!

6. jackdaniel's on 11 ביוני, 2007 00:57

   למה אנשים פה מתייחסים לזה כלכך ברצינות?

   אני נקרעתי מצחוק! (:

7. רוגל on 11 ביוני, 2007 18:17

   ובדיוק כמו בנישואי גאים אני לא חושב שהמדינה צריכה להפוך ביגמיה לפשע, כל זמן שהנישואים הם בין בגירים ונעשים בהסכמה. (ולעלמה עפרונית אני לא עו”ד…)

8. העלמה עפרונית on 12 ביוני, 2007 15:49

   יש הבדל בין נישואים חד-מיניים לבין ביגמיה. נישואים חד מיניים שנערכים בין בגירים ונעשים בהסכמה הם עניין שבגדול נעשה בין שני אנשים שווי מעמד. ריבוי נשים לעומת זאת, מופיע פעמים רבות (רבות מאד) לא כחלק ממערכת יחסים שוויונית בין שלושה אנשים אלא כחלק ממערכת חברתית מפלה, כופה והיררכית, כאמצעי נוסף לשעתק את יחסי הכוחות ולשמור על עליונות גברית. מבחינתי, העובדה שהמדינה מכירה במציאות הזו ומנסה לפעול כדי להגן על החלש בחברה (במקרה הזה – החלשה) היא דבר ראוי להערכה.
   כשהמציאות תשתנה אני מוכנה לשקול את דעתי מחדש.

   __________
   העלמה עפרונית, תוהה אם זו היא שכתבה את התגובה הזו.

9. רוגל on 12 ביוני, 2007 17:53

   ועדיין האיסור הגורף אוסר גם על בגירים שמחליטים מרצונם החופשי (גם אם מוטעה) להיכנס לנישואי ביגמיה. האם המדינה באמת מגינה על החלשים או שמה על מערכת ערכים מסויימת? כל זמן שאין מצב של כפיה ופגיעה בחופש הפרט על המדינה להשאר מחוץ למשחק, גם כאשר החתונה היא עם דולפין :)

10. אהוד on 13 ביוני, 2007 14:23

    יהונתן, אם מתגרשים בחו”ל אצל שופט או רב רפורמי או ראש עיר או מוכר השדויצים, אותה מדינה ומדינות אחרות תאפרשנה לך להתחתן מחדש אצל אותם גורמים שהתגרשת דרכם, אבל ישראל תכיר בנישואין ולא בגירושין ומחייבת גם גט דרך הרבנות ושלוחותיה (ע”ע מתי כספי: http://www.tam.co.il/18_3_2005/magazin3.htm)

    לכן הבעיה בישראל היא לא נישואים אזרחיים, אלא גירושים אזרחיים.

11. העלמה עפרונית on 14 ביוני, 2007 02:21

    רוגל, זהו שלדעתי מרבית מצבי ריבוי הנשים בארץ (ובכלל) כן קשורים בכפייה ובפגיעה בפרט. אין כל פסול בהגנה על מערכת ערכים מסויימת, כל הרעיון של חקיקה הוא בדיוק זה – הגנה על ערכים.

12. רמי on 17 באפריל, 2008 12:30

    אהבתי. נקודה.

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.