איסור עישון פסיבי
אחרי מיגור העישון במקומות ציבוריים, המדינה מתחילה לאכוף איסור עישון פסיבי. סנונית ראשונה: מעשן פסיבי נקנס השבוע ב-350 שקל. תראו להם מה זה!
15 באוגוסט, 2007 | בנושאים 404
תגובות
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
אני באמת לא מבינה על מה ההתקטננות, עידוק. מה יש? לשופטת אסור לדאוג לעצמה, ולפסוק לטובת המסעדה האהובה עליה, כדי שבפעם הבאה שהיא תאכל בה, לא יתבלו לה את המנה העיקרית באפר ואבק? נו באמת. איפה זכויות הפרט?
לא הבנתי לאיזה כיוון אתה ציני, אם כלפי חוסר היישום של החוק או כלפי התובע עצמו. מדובר בחוק חשוב, ובמקרה הספציפי הזה כנראה שהתובע נפל על שופטת מעשנת. כבוד השופטת כנראה עוד לא מודעת לשינוי בחוק ומומלץ לבחורצ’יק לערער לערכאה גבוהה יותר.
תראה, המדינה גם מטפלת יפה בקורבנות ספאם.
רק עוד שאלה, מי המציא מכונת זמן? כי NRG בריאות מדווחים שהתביעה הראשונה בארץ נגד מקום שמאפשר עישון הוגשה היום.
יהונתן, זו התביעה הראשונה נגד עישון בשטח פתוח של מסעדה. ומסתבר שהחוק אוסר גם את זה.
שים לב ש”בחוץ” של קניון זה מחוץ לחנות, לא מחוץ לקניון. והסניף בתוך קניון.
עידו,
לא הבנתי אותך הפעם :-)
כלומר מאיפה הביטחון שהמתלונן צודק וצוות המסעדה משקר? אתה מכיר את המתלונן?
יהונתן, אתה עורךדין מדי. בסניף הזה של ארקפה, יש להם חלק בתוך הקניון, וחלק מחוץ לקניון.
יולקס, ברור שאני עורכדין מדי, אבל תקרא את המשפט הזה:
“תביעה ראשונה מסוגה בישראל הוגשה היום לבית משפט נגד רשת “ארקפה”, על כך שאיפשרה ללקוחותיה לעשן בחוץ בסניף בקניון ברמת-אביב”
בחוץ בסניף בקניון. האם הבחוץ הוא בתוך הקניון או לא? אם הוא בתוך הקניון אז זה בפנים, ואם הוא בחוץ, הוא לא יכול להיות ‘בקניוון’; לכן יש כאן סתירה.
אותה סתירה, אגב, היא זו שתביא לכך שהתביעה הזו ככל הנראה תסתיים מהר.
בועז,
מנהל המשמרת אמר: “קורים מקרים שאנשים מסרבים [להפסיק לעשן] ואין לי מה לעשות”. באמת? ואם אנשים היו משתינים באמצע המסעדה, או זורקים כוסות על המלצרים, או הולכים בלי לשלם, גם אז לא היה לו מה לעשות? שיעיף את הבנאדם החוצה או שיביא פקח או שוטר. “אין לי מה לעשות” לא עובד פה. המסעדה באחריותך – תנהל אותה.
יש חוק נגד עישון. החוק לא נאכף גם אחרי שהוא ביקש מהאדם האחראי. מה פתאום בית המשפט קונס את המתלונן? זה אמור לעודד אנשים נוספים לדרוש לנשום אוויר נקי במסעדות?
הוא לא קנס את המתלונן, הוא נתן לו את הקבלה של העורכדין של הנתבע, מה שקורה כשאתה תובע מישהו מתוך קטנוניות ומפסיד. אני רוצה לספר לך שעד כמה שסיגריות זה מסריח, הכי מסריח זה האנשים האלו שעושים את הכסף שלהם מתביעות נגד מעשנים. כן, יש כאלו. אתה יכול להסתובב קצת בדיזנגוף סנטר, אתה תפגוש אחד.
ג’וני, שתי מילים יש לי אליך: יאללה יאללה. החוק הזה הוא חוק טוב ובריא, גם אם הוא מפריע לכמה אנשים בתקופת המעבר, והוא לא התקבל כדי שלא יישמו אותו ולא יאכפו אותו ולא יפעלו לפיו כי זה לא מגניב מספיק. בכלל, כמו שכתבתי כבר במקומות אחרים, נשבר הזין מעניין העישון=מגניב ואנטי-עישון=לא מגניב. עברנו את כיתה ד’. והנודניקים שתובעים את הסנטר? שיהיה להם לבריאות. לא הייתי מתחתנת איתם, אבל הם עושים לכולנו את העבודה המלוכלכת.
מה שאני הכי אוהב זה אנשים שיש להם מטרה בראש, והופ! האמצעים נהיים שקופים. צריך לגרום לאנשים להפסיק לעשן! אז חוק שמכריח בעלי עסק להיות קומיסרים של משטרת הבריאות בתוך השטח הפרטי שלהם, גם אם הם בעד עישון — זה חוק טוב! נהדר! האמת היא שהחוק הזה מסריח. יש בו יותר בעיות מאשר חומרים מזיקים בסיגריה קאמל. וזה בא ממישהו שנחנק מעשן של סיגריות.
אבל אני לא מדבר על זה, דורה. אני מדבר על העובדה שהחוק הזה מתיר לזן מאוד נחות של טפילים להנות על חשבון מפירי אותו חוק. מי שמרוצה מזה שאוסף של אנשים יכול לקבל אלפים ועשרות אלפים בתביעות נזיקין שהן כוזבות בהגדרה רק חושב שהוא ליברלי יפה נפש. בעצם שומרים לך מקום בצד השני של הקשת הפוליטית.
ג’וני, אולי קצת פחות רטוריקה וקצת יותר תקשורת? מה מסריח בחוק? מה הבעיה עם זה שתובעים? מה הקשר לליברליות או חסרונה?
“רטוריקה”, מהבחורה שצריכה אנשי קש כמו “עישון זה מגניב” כדי לענות לטיעונים נגד חוקי עישון.
טוב, אני אוותר לך, כי את מאאממת.
יש בחוקים נגד עישון שתי בעיות מוסריות. הבעיה הראשונה היא שהם לא מבוססים על שום מדע, אבל הם מאפשרים לאנשים לקבל מה שלהבנתי המוגבלת הם פיצויי נזיקין, וזה על שום נזק. אם את תעשני הרבה לאורך זמן, את תהיי בריאה פחות והסיכוי שלך לחלות בסרטן יעלה באופן ניכר. אבל זה לא נכון לגבי מה שמכונה עישון פאסיבי. הרבה אנשים מנסים למצוא קשר בין עישון פאסיבי למחלות, וכל מה שיצא להם זה כמה הצהרות רטוריות של ה-EPA שאפילו בבדיקה לא מעמיקה נכשלים במבחן המציאות. מחקרים אחרים, שלא צריכים להתאים למדיניות פוליטית, אומרים שמי שנמצא בסביבה רוויית עשן במשך שנים — לא את, אלא הברמן במנזר — סופגים את שווה הערך לעישון שש סיגריות. כל החיים.
ככה שהדיון על עישון בפומבי עוסק, בעצם, בזכות להסריח, מול הזכות למנוע ממישהו להסריח. סיגריות עושות מגעיל לכולנו. האם מותר לנו להכריח את הסובבים אותנו לא להגעיל אותנו? זאת שאלה מרתקת בעיני. מצד אחד, אין לי ספק שאיכות החיים במטוסים, באוטובוסים, בקולנועים, השתפרה פלאים בעשורים האחרונים. כמו שק’ אומרת, סע לאירופה, תראה אם תצליח לנשום שם. מצד שני, לי מפריע יותר אם מישהו צורח בטלפון באוטובוס, או מדבר בזמן סרט, או מפליץ במעלית. איפה נגמרת הזכות שלי לבקש מאנשים לוותר על משהו שהם רוצים לעשות כדי שלי יהיה יותר נעים? והאם זה משהו שצריך להפתר תחת הפטיש הכבד של החוק, או שנכון יותר לעשות את זה במסגרת התחשבות בין אדם לחברו? האם לצפות להתחשבות, בחברה שאת ואני חיים בה, זה תמימות? לא יודע. אבל אני יודע שאם אני מעשן לידך, לא מגיע לך עשרת אלפים שקל. זה שפל ולא בכדי האנשים שמנצלים את זה הם נבלות. כל מה שמגיע לך זה תודה רבה מהסוכנות שאת מדווחת לה כדי שאני אקבל קנס.
הבעיה השניה נוגעת לגישת אני-אמא-ואבא-שלך של המדינה, גישה שמתבטאת גם, למשל, בנסיונות הצנזורה שאת ואני כותבים עליהן בחודשים האחרונים. לפי הגישה הזאת, אמא-מדינה ואבא-ממשלה יחליטו בשבילי איפה ומתי מותר לי לעשן, ימסו את מוצרי הטבק ויקנסו אותי אם אני מרשה למישהו לעשן בשטח ששייך לי אם במקרה אני משתמש בשטח הזה כדי לבדר אנשים או להאכיל אותם. יש משהו חצוף, חצוף באופן בלתי נתפס, בממשלה שדוחפת רגל בדלת של הפאב שלי או המסעדה שלי ומספרת לי איך לנהל אותה. לרעיון שאחד האורחים בפאב שלי יש יותר זכות ממני להחליט אם יהיה בו עשן או לא. ויותר מזה, לרעיון שבני אדם הם טיפשים ונוחים להשפעה ולכן צריך ממשלה חזקה ואבהית כדי למנוע מהם את מוראות העישון לבל יגררו, כמובן באל כורחם, לעשן גם. אני אומר, לסה פייר, והייתי אומר את זה לכל ממשלה אבל במיוחד לאוסף חדלי האישים המסויימים שיושבים שם עכשיו. קודם שישמרו את הזין במכנסיים ואת היד מחוץ לצלחת, ואז שיספרו לי איפה מותר לי להדליק סיגר.
ובכן, אני לא חולקת את העצבים שלך נגד הגישה הבסיסית של הממשלה, לא במקרה הזה וגם לא במקרה של צנזורת הרשת. צנזורת הרשת היתה בעייתית בעיניי כי היא נבעה מפאניקה, פופוליזם ובורות, לא כי מישהו ניסה לקבוע משהו למישהו אחר. זה שהנזק הרפואי של עישון פסיבי הוא בעצם מומצא? זה כבר טיעון יותר מעניין. אני אצטרך לבדוק את זה.
לגבי “עישון זה מגניב”: אם טעיתי בך וזה לא מה שהתכוונת אליו, אז אוקיי, טעיתי, אבל ב-99% מהויכוחים בנושא אני נתקלת במישהו שכן מתכוון לזה. אז אל תקרא לזה “איש קש”. זה כמעט תמיד שם, בבסיס הטיעונים.
– ותודה על התשובה המושקעת.
שלא תטעי, עישון זה מגניב.
[…] כמו אלה שהמיליציה האנטי-עישונית זוכה בהן בסיטונות (לרוב) בחודשים האחרונים, החליטו בבראסרי לקיים את החוק ולאסור […]
האם נתנת זכות להנהלת קאנטרי ..לאפשר עישון אינטנסיבי וחסר התחשבות ללא עוקף חוק?
להלן קאנטרי טופ קלאב כרמיאל.
דוגמא למקום בריאותי..ספא..חדר כושר..וכו.