איך פספסנו את יאהו ישראל
בשנת 1998 עלה תמיר אשל על מטוס לארה”ב ובחוצפה ישראלית נחת במטה יאהו בסאניוויל, קליפורניה. “דפקתי להם על הדלת, כמו ישראלי טוב”, הוא צוחק. תמיר הגיע ליאהו עם הצעה עסקית שלא הבשילה, אבל זכה בניהול הנציגות המקומית של יאהו בישראל, במסגרתו מכר עבור החברה פרסום עד שנת 2005, אז נסגרה הנציגות.
בשנת 2000 הכריז אשל על הקמת גירסה מקומית של הפורטל של יאהו. “בעבר כבר פורסם כי יאהו לא התכוונה להקים פורטל בעברית. ואולם הדברים השתנו”, אמר אשל בראיון ל-ynet ביולי 2000. “עברנו לכפיפות הנהלת יאהו באירופה, ואנו זוכים כיום לתשומת לב רבה יותר. מסתכלים עלינו יותר בציפייה, ועד סוף השנה יופעל אתר של יאהו בעברית”.
“היתה אפשרות או לפתוח פה או לפתוח שם”, נזכר תמיר, אותו פגשתי השבוע בהשקת מרכז המחקר והפיתוח של יאהו בחיפה. “זו חברה זהירה, היתה להם תוכנית התפתחות מסויימת, החליטו שיש עוד מדינה אחת. היתה הצעה ישראלית שגיבשנו פה, והיתה הצעה יוונית, ויוון חתמה קודם”.
עד כמה מתקדמות היו התוכניות?
“הגעתי ליאהו ב-1998, שבוע אחרי שהגעתי לשם כבר היו סקיצות”.
תמיר אשל במרכז יאהו בחיפה. צילום: עידו קינן, cc-by-sa
כשפורסם בדה מרקר שיאהו מקימה מרכז בישראל, הטלפון של תמיר התחיל לצלצל ולא הפסיק, אז הוא החליף מספר. להשקת המרכז הגיע כאורח החברה. “הם כבר לא צריכים איתי”, הוא אומר בלי נוסטלגיה, וכשאני שואל אם הוא מתחרט שיאהו ישראל לא יצאה לפועל, הוא עונה: “לאור מה שקרה אחר כך, לא. זה היה בשיא הבועה. אני הייתי צריך להקים חצי מהמרכז הזה בשביל לגבות את יאהו ישראל, וזה היה אמור להיות על חשבוני האישי”.
(גירסה מקוצרת של הסיפור פורסמה בכלכליסט ב-12/3/2008)
• מן הארכיב: גדי שמשון מספר על מעורבותו בתוכנית להקמת יאהו ישראל
אבל עדיין, לא נראה לי שהם יעשו משהו עבור הגולשים הישראלים. לקנות חברה ישראלית זה סבבה, גם להקים מרכז פיתוח – למה לא אבל לתרגם את השירותים שלהם, זה גם יקר ומה זה יתן בסוף? 200-300 אלף גולשים?
[…] מן הארכיב: איך הפסדנו את יאהו ישראל; גדי שמשון מספר על יאהו […]