“קישקשתא הוא בובה ובובה היא נחלת הכלל”

מיכל לוי פרסמה היום בידיעות אחרונות כתבה מעניינת על הפרות זכויות יוצרים וקניין רוחני בשוק הטישרטים הישראלי. מעצבי החולצות שבכתבה עושים שימוש לא מורשה בלוגואים וביצירות של אחרים, ובין השאר של דיסני, כאילו זו לא הוכיחה את היעדר ההומור שלה בנושא כשתבעה את דודו גבע על הברווז שלו, שהעתיק מדונלד דק, וזכתה ב-60 אלף שקל.

חולצת ה\"א. דגמון: אמירה נירנפלד. צילום: עידו קינן, cc-by-sa

הנה מה שהמעצבים אומרים להגנתם (?):

[יותם בצלאל, מעצב גראפי ובעל המותג “המאוורר”:] “מבחינתי, עבודת העיצוב שלי לא נופלת משימור בניינים עתיקים בתל אביב. […] בשנים האחרונות יש מחיקה של התרבות הישראלית, ואני חושב שהבלטת אלמנטים כמו סיפולוקס והצבי של הדואר מצליחה להעביר מסר חברתי חשוב”.

ואין בעיה עם השימוש בסמלים האלה?
“אני לא יודע. יש גם חולצה שעיצבתי עם הדפס של בגין, ונראה לי שאדם שמגיע לסדר גודל כזה הוא נכס ציבורי, אבל אני לא יודע מה החוק היבש אומר לגבי זה”.

[…]

[אוהד חיים, מעצב ובעל המותג פופיסיד:] “יש משהו מאוד כיפי בלקחת דמות מהעבר ולשלב אותה על חולצה של היום, באיכות טובה יותר ובטכניקה מתקדמת. […] על פי חוק זכויות היוצרים, אם משנים שבעה או שמונה אלמנטים בדמות המקורית, אין פגיעה בזכויות היוצרים כי למעשה נוצרת דמות חדשה. הבעיה מתחילה אם רוצים לייצא לחו”ל. במקרה כזה אני לא לוקח סיכון ומשתמש רק בעיצובים מקוריים שלי. בחו”ל מאוד מקפידים על החוקים האלו”.

ומה לגבי הארץ?
“בארץ אני משלב דרדסים ודמויות, כי הכל כאן אפשרי. אנחנו סוג של מדינת עולם שלישי. בעבודה בחו”ל אף מעצב לא ירצה להסתכן”.

[…]

[שושי ברבי, מעצבת ובעלת המותג ברבי דול:] “הכל תלוי אם מתכוונים לעבוד עם חו”ל או לא. […] לפני כמה חודשים התחלתי לשווק פריטים לפריז, ומיד ביקשו ממני להציג את האישורים לשימוש בהדפסים שאני עובדת איתם. הם מאוד קפדנים בכל מה שקשור לשמירה על זכויות”.

[…]

[דני מירב, מעצב גרפי ובעל סטודיו לעיצוב “הטייס”:] “זו חוכמה קטנה להעתיק דמות, אבל זה יצירתי לפתח אותה, כמו שלקחתי אייקון של שוקו ספרדי ופיתחתי”.

ואין עם זה בעיה של זכויות יוצרים?
“לא יודע. אני מקווה שלא”.

[…]

[גולן סיון, מעצב ובעל מותג החולצות טורסו:] “ידוע שבארץ תחום הקניין הרוחני פרוץ לגמרי. […] יש הרבה דמויות שיש עליהן זכויות יוצרים, אבל הרבה מעצבים אפילו לא יודעים על זה ומשתמשים בהן. בעיקרון, אני מעדיף להשתמש בדמויות לא מוגנות כמו קישקשתא”.

אבל קישקשתא היא דמות מוגנת ששייכת לטלוויזיה החינוכית.
“קישקשתא הוא בובה ובובה היא נחלת הכלל. אנחנו בסך הכל עשינו בה שימוש גרפי. יש לי גם חולצה עם מיקי מאוס, ששיניתי בדמות שלו כל מיני אלמנטים וקראתי לו מיקי סקוור. זה מאוד מקורי”.

גם כאן מדובר בדמות המוגנת בזכויות יוצרים.
“מיקי מאוס זו דמות שציירו לפני 80 שנה ועשו עליה מיליארדים. החברות שמחזיקות בזכויות היוצרים שלו עשירות כקורח, ולכן ממש לא כואב לי עליהן. מי שיצר אותו כבר מת ובמילא חברות מסחריות עדיין עושות עליו כסף”.

מילא להשתין מהמקפצה, אבל למה להעלות את זה ליוטיוב? המעצבים המרואיינים סיפקו די מידע והודאות כך שדיסני ושאר בעלי הזכויות אפילו לא יצטרכו לתבוע אותם, רק לשלוח חשבונית.

4 ביוני, 2008 | בנושאים 404 

תגובות

11 תגובות לפוסט ““קישקשתא הוא בובה ובובה היא נחלת הכלל””

  1. אורי ב. on 4 ביוני, 2008 19:35

    החולצה של המיקי מאוס נשמעת פארודית, זה אמור להיות מוגן כשימוש הוגן, אלא אם אתה דודו גבע.
    יש לקוות שבפעם הבאה שמשהו כזה מגיע לבית משפט בישראל הטובים ינצחו.

  2. עידו קינן on 4 ביוני, 2008 20:06

    אורי, גם הנטייה שלי היא להיות בעד המעצבים הקטנים ונגד התאגידימים, אבל נדמה לי שבמקרים האלה מדובר בחוצפה ישראלית ישנה ורעה: “עשיתי חיקוי של מיקי מאוס, לא יודע את החוק, פרה זה חיה וקישקשתא זה ציפור, שמעתי שמועה שאם מכניסים שמונה שינויים זה מותר, ממילא התאגידים עשו מזה מלא כסף, מי שהמציא את זה כבר מת, אני מקווה שיהיה בסדר”. בחייאת רבאק.

  3. דובי on 4 ביוני, 2008 20:39

    מגיעה להוא איזו כאפה רק על ה”זה מאד מקורי” הזה. המפף.

  4. ולנסיה on 4 ביוני, 2008 22:55

    דווקא הדוגמא של הברווז של דודו גבע נראית לי הפוכה לציטוטים שהובאו.
    במקרה הברווז השימוש נראה לי הוגן, אפילו ללא שימוש. גם אם הייתה במקור התייחסות לדונאלד דק, היא הייתה מספיק מרומזת שאני לא אראה אותה עד עכשיו. העיצוב לא דומה, הדמות לא דומה (ב”אופי”) והתוכן בו היא משתתפת אינו דומה. אז מעכשיו כל מי שמצייר ברווז נתון לסכנת תביעה?
    הציטוטים, לעומת זאת, היו סתם חצופים. אני “לא יודע” שאסור להשתמש בדמויות מוגנות. חוץ מכאשר אני מייצא לחו”ל, כי הם באמת בודקים. פוי.

  5. BoR|S on 5 ביוני, 2008 00:09

    בטי מרקט האחרון בחיפה שמתי לב שכל אותם מעתיקי וגנבי העיצובים שהיו שנה קודם לכן נעלמו מן המפה (אצל חלק מהם, גם האתרים שלהם נעלמו). אבל למרבה הצער, בכל זאת נתקלתי במספר מקרים שבהם זה ברור מאליו שהעיצוב אינו מקורי גם אם “האומן” נשבע שהוא כן, או שהעיצוב מקורי, אבל מבוסס על קונספט שהוא סימן ההיכר של מישהו אחר (ואז זה סתם מעפן, אבל כשר).

  6. דוברמן on 5 ביוני, 2008 00:28

    מתי יהיו חולצות טי של חדר 404?
    כשתכין – אני רוצה אקסטרה לארג’.

  7. אפי פוקס on 5 ביוני, 2008 10:43

    “חוק זכויות יוצרים (תיקון: קישקשתא הוא בובה ובובה היא נחלת הכלל)- התשס”ח- 2008”

    פחח…

    עידוק- יהיה מצחיק אם תקרא להעיד בדבר אמיתות הדברים הללו כשרשות השידור ו/או דיסני ו/או ברבי יתבעו להם את הצורה ויבקשו להכיל את הפוסט הזה בחומר הראיות :)

  8. דורה on 5 ביוני, 2008 15:13

    אם יהיו חולצות טי של חדר 404, הן יגיעו רק באקסטרה לארג’.

  9. אשי on 6 ביוני, 2008 02:49

    דיסני לא תבעו את דודו גבע על הברווז שלו. לא צריך להיסחף. הם תבעו אותו על זה שהוא צייר את דונלד דק באחד העמודים של הספר עב הכרס ורב המכר “הברווז”.

  10. ולנסיה on 6 ביוני, 2008 13:17

    אשי – אם כך, זה הרבה יותר הגיוני.

  11. אורי ב. on 8 ביוני, 2008 15:47

    אשי – דיסני תבעו את דודו גבע על אחד הקטעים בספר “הברווז” – “מובי דאק” שהיה פרודיה מוצהרת ולגיטימית על דונלד דאק. הוא צייר שם ברווז בסגנון שלו, אבל עם כובע המלחים של דונלד.
    הוא היה מודע לזה. פרויקט הברווז לא היה שלם בלי התייחסות לאחד הברווזים המרכזיים בתרבות המערב. ובכל זאת – הוא הפסיד, באחד הרגעים היותר מביכים של חופש הביטוי הישראלי.

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.