עזבו את אסי במנוחה! הוא בסך הכל בנאדם!
מה עושה עיתונאי שמוזמן לביתו של אמן מפורסם ומגלה אותו במצב תודעתי-פיזי-נפשי-תברואתי עגום? קטי דור מערוץ 1 של 1994 צילמה את דוד אבידן חולה, מסכן, מתגולל באשפה, ושידרה. חיים אתגר מערוץ 10 של 2008 צילם את אסי דיין מעורער, מסומם, מתגולל באשפה, ושידר. הכתבה מדוברת, הסקרנות אוכלת, וערוץ 10 בכלל לא היה צריך להתלבט אם לשדר בשידור נוסף או לא: הכתבה הועלתה לאתר נענע10.
אבידן מת שנה לאחר מכן, עני ומוזנח. האם חיים אתגר ניסה בכתבתו להציל את דיין? האם דמותו של אבידן האומלל בערוץ 1 עלתה במוחו כשצילם את דיין במבט מלמטה, להבליט את האבקה הלבנה על נחיריו, ומהצד, כשדיין מתגלגל על בטנו ומציג צלקת קשה מניתוח גב? האם בעוד 15 שנה נזכור את דיין המנוח כצבר הבלוריתי אור ב”הוא הלך בשדות”, כפסיכולוג האסרטיבי של “בטיפול” או את דיין עצמו, גבר מזדקן, עירום חלקית, חולה וממלמל, בכתבתו של אתגר? האם אתגר שלם עם עצמו על שהחליט לשדר, או שלא נלחם למנוע את השידור אחרי שהביא את החומרים? האם נסלח לאתגר על הפורנוגרפיה של הסבל? האם אתגר יסלח לעצמו?
את התשובה לחלק מהשאלות קיבלנו בבלוג של אתגר: “מצקצקי לשון ומבקרים מוסריים במיוחד לא מפסיקים לטעון שלא היה ראוי לשדר את הכתבה, כשהכינויים מפיהם נעים בין ‘סנאף’ ל’ביזוי כבודו של האיש’. […] דיין רצה שאנשים יראו ויעזרו. הוא הסביר שהוא לא מצליח לצאת לבד מהתסבוכות הנפשית והפיזית שנקלע אליה, ואם יצפו בו, אולי יקרה משהו שיוציא אותו ממצב הביש. […] אולי בעיני אותם מבקרים עדיף היה לצאת אליטיסט נקי כפיים ולא לעשות דבר בזמן שהאיש סובל. אולי זו דרככם. אני הייתי מרגיש עם זה חרא”. אסי דיין הוא קודם כל בן אנוש, אבל יכול להיות שאתגר, כתב תרבות במשקל נוצה, לא עמד בפיתוי להשתמש בו בו זמנית כדוגמה וכמטאפורה לדרך שעשתה מדינת ישראל מהחזון של הרצל ועד המעטפות של אולמרט.
ודיין עוד יצא בזול: לו היינו אמריקה, אומת האינטרנט כבר היתה דורכת עליו, הופכת אותו לעוד קורבן/חומר גלם של תרבות הקופי-פייסט, כמו בריטני ספירז המאבדת את דעתה ודיוויד האסלהוף המתועד בווידיאו עירום למחצה ומסטול מהתחת, שהפכו לכוכבי פארודיות וסרטוני יוטיוב לעגניים. אבל אחרי מותו של “הצינור“, בארץ אין אפילו בלוג רכילות אחד מרושע באמת.
ואולי אני אופטימי מדי, ומישהו עובד ברגעים אלה על מצגת פלאש לעגנית עם חקיין גרוע של דיין או עיבוד מחשב פרז-הילטוני של שלו עם שובל לבן מצויר בגסות ליד אפו, ואיזה פקאץ-פרברים מתכנן את הפריצה הגדולה שלו על גבו הפצוע באמצעות סרטון שבו הוא מבקש בזעקות שבר קורעות לב: “עזבו את אסי במנוחה! הוא בסך הכל בן אדם!!”
(כתבתי את הטקסט במקור ב-13/6 עבור הבלוג, ואז חשבתי שהוא עשוי להתאים לכלכליסט. הוא פורסם שם היום, בגירסה ערוכה ומקוצרת)





הכתבה בכלכליסט לא מופיעה ב- RSS של האתר, לפחות לא כרגע:
http://www.calcalist.co.il/integration/StoryRss4.xml
שמע, צריך לעצור אותך ואנשים כמוך. אחרי שנתפנה מזה, יש למצוא סניגלט לתמונה של נגן שאנשים שמים בבלוגים שלהם בלי לחתוך את כפתור ה-Play כך שגולשים מנסים להקליק ומגלים שזו רק תמונה.
וואוו. ראיתי את הגירסה שפורסמה בכלכליסט, והייתי אומרת ששחטו לך את הטקסט.
ברור שחיים אתגר היה צריך לצלם ולהעלות כתבה. אלא שהכתבה שיצאה לו, שלא היתה מהזן המגזיני, שיש בה איזה ערך רגשי, אנושי, או פואטי, אלא כתבת ניוז הארד קור, פורנו חדשותי מהזן הכי נמוך, עם טקסטים צדקניים וזוויות צילום שפרז הילטון היה חוגג עליהן. הכי מתאים לו להגיד שהוא עשה כדי לעזור, אבל האמת היא שהוא עשה כדי לעזור לעצמו. סתם לוזר, הוא והעורכים שלו.