ידענו ועשינו ופעלנו
איתמר שאלתיאל, “הסיפור האמיתי והמזעזע של”, כותב על סמינר האמנות “מרחבים לימינליים”:
“מרחבים לימינליים” הוא סמינר אמנות ישראלי-פלסטיני […] הקומוניקט, שבזכותו התוודעתי לקרקס הנודד הלז, טרח לציין כי מטרת הסמינר “היתה לאתגר את יכולתה של האמנות לשמש מוליך לשינוי פוליטי וחברתי”. […] אתם מבינים, הסמינר הזה הוא פעולה פוליטית. הוא מעשה בעולם. הסמינר הזה, בדרכו הקטנה, נועד להביא לסיום הכיבוש. […] יש קומוניקט, ובקומוניקט מידע, ובין המידע מופיע המספר 3. זוהי הפעם השלישית שבה הסמינר משוטט בין “מעבדות של אורבניזם”, ועדיין הכיבוש שותק. […] הפעולה הפוליטית הזו, אפעס, כרבות מהפעולות הפוליטיות של השמאל הישראלי, משאירה חותם בעיקר על הפועלים. אלו, שעשו עתה משהו כנגד הכיבוש, יכולים לרחוץ בניקיון כפיהם. ברבות הימים, כשישאלו אותם “הלא ידעתם”, יאמרו “ידענו ועשינו ופעלנו. ראה ’מרחבים לימינליים 3‘”.
לפעול במרחב הלימינאלי זה לפעול נגד סאבלימינל?