זהירות, שוטר! דרושה אפליקציה לאזהרה מפני שוטרים וניידות משטרה

“ראיתי פה שוטר ברחוב – להתקשר למשטרה?” (אביב מזרחי)

מפגינות ושוטר, 22.6.2012. תמונה: עידו קינן

שוטרי משטרת ישראל יכולים פשוט לבוא ולדפוק מכות רצח למישהו כי תירוץ-כלשהו-מח”ש-ימרחו-את-זה-אחר-כך, כפי ששוטרים סמויים אלימים עשו היום לעובד סופר יודה בתל אביב, תושב חורה , ששמו לא פורסם בתקשורת) [עדכון] שמו מייסם אל-קיען, כפי שדיווחו אקטיביסטים מהשטח [\עדכון], כי 5-8 שוטרים לא יכולים לעצור אדם, גם אם המעצר היה מוצדק וגם אם הוא התנגד לו, בלי לשבור לו את השיניים. המשטרה מסרה כי “משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות נגד כל מי שמסכן את חיי האזרחים בישראל”, אבל בניגוד לדברים לא דווח עד כה על השעיה או מעצר של השוטרים האלימים.

תזכורת: קצין המשטרה סנ”צ יוסי שפרלינג, שהמפגינה מאיר גורקין תקפה את אגרופיו עם צווארה בעוצמה רבה כל כך עד שכמעט נחנקה בהפגנת המחאה החברתית ביוני 2012, בכלל לא עמד לדין בבית משפט של אנשים רגילים, אלא בבית דין משמעתי של המשטרה, שזיכה אותו.

לפני מספר חודשים סיפרתי כאן על גרשאד, אפליקציה לאזהרה מפני משטרת הצניעות של איראן. משתמשי האפליקציה יכולים לפרסם בה דיווחים על מיקום של שוטרים, ולהשתמש בה ככלי ניווט להימנעות בזמן אמת ממעבר במקומות שבהם יש שוטרים כאלו.

אנחנו צריכים אפליקציה מקומית כזו, שתזהיר אנשים מפני שוטרים, יס”מניקים, מג”בניקים, אנשי הסיירת הירוקה ושאר חמושים, וכן מפני ניידות וניידות סמויות (עם מאגר שמתעדכן על סמך דיווחים ממספר מקורות מאומתים, שמזהים רכב מסויים כרכב משטרה סמוי). אפליקציה כזו יכולה לשמש גם למטרה ההפוכה – להביא במהירות כמות גדולה של אנשים למנוע מהפושעים במדים למעול בתפקידם ולנצל לרעה את כוחם.

עכשיו מול העיריה – עובד ערבי בסופר יודה יוצא להשליך את הזבל, ניגש אליו בחור עם מכנסיים קצרים ואומר לו תראה לי תעודת זהות…

Posted by Erez Krispin on Sunday, May 22, 2016

מיקרוסופט תובעת את הממשל האמריקאי למען פרטיות לקוחותיה » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

הממשל האמריקאי מגיש לחברות טכנולוגיה בקשות להעביר מידע על משתמשיהן, במסגרת חקירות שונות. חלק מהבקשות הללו חוסות תחת צו איסור פרסום – כלומר, לחברות הטכנולוגיה אסור לספר למשתמשים שהממשל דרש מידע עליהם. הדבר דומה לדרישה מבעל בית להכניס חוקרים מטעם הממשל לבית שהוא משכיר כדי לאפשר להם לבצע בו חיפוש בלי ידיעת הדייר. בחלק מהמקרים, איסור הפרסום אינו מוגבל בזמן, ותאורטית, ייתכן שהוא יימשך לנצח, והמשתמש לעולם לא יידע שהממשל ביצע חיפוש במידע הדיגיטלי שלו.

ביום חמישי הגישה מיקרוסופט תביעה בבית המשפט המחוזי של המחוז המערבי של וושינגטון נגד הנוהל הזה של הממשל האמריקאי. “אנחנו מאמינים שלמעט חריגים נדירים, לצרכנים ולעסקים יש זכות לדעת כשהממשל ניגש לאימיילים או לרשומות שלהם”, כתב נשיא מיקרוסופט והיועץ המשפטי הראשי שלה, בראד סמית’, בפוסט שפרסם בבלוג של מיקרוסופט. “למרות זאת, הגשת צווים שדורשים מספקי אימייל לשמור דרישות כאלו בסוד הפכה לשיטה אצל הממשל האמריקאי. אנחנו מאמינים שזה עבר את הגבול, ואנחנו מבקשים מבתי המשפט להתייחס למצב”.

דוכן מיקרוסופט בכנס  Mobile World Congress 2015 בברצלונה. תמונה: Kārlis Dambrāns (cc-by)

מיקרוסופט רואה בצווים הללו פגיעה בתיקונים הראשון הרביעי לחוקה האמריקאית. התיקון הראשון מבטיח חופש ביטוי, וזה של מיקרוסופט נפגע כשנאסר עליה לדבר עם לקוחותיה ולספר להם על החיפושים. התיקון הרביעי מבטיח לאנשים ועסקים הגנה מפני חיפוש ברכושם ותפיסה שלו, ומיקרוסופט רואה בחיפוש סודי פגיעה בתיקון הזה. מיקרוסופט טוענת כי העובדה שהמידע הפרטי והעסקי של אנשים עובר מהבית או המשרד לענן, אין משמעותה שהרשויות רשאיות לבצע חיפושים בלי להודיע להם על כך, ולהפוך את מיקרוסופט לקבלן איסוף במקום לפנות ישירות לנחקרים. מיקרוסופט מבקשת מבית המשפט להכריז שהסעיף בחוק Electronic Communications Privacy Act, המאפשר חיפוש-מצוא”פ, עומד בניגוד לחוקה האמריקאית.

התביעה הזו היא חלק מגל אקטיביזם תאגידי להגנה על פרטיות משתמשים. אפל ניצחה באחרונה במאבק משפטי נגד דרישה לפרוץ אייפון עבור FBI, ופייסבוק הפעילה הצפנה לכלל משתמשי וואטסאפ, כזו שלטענתה היא לא יכולה לפרוץ, ועל כן אין לה דרך להעביר את המידע לממשל גם לו הסכימה או נאלצה לציית לצווים. מיקרוסופט עצמה סירבה לציית לצו חיפוש אמריקאי, שבמסגרת חקירת סמים דרש גישה לאימיילים של משתמש שלה באירלנד. התיק מתנהל למעלה משנתיים ומתברר בפני בית המשפט לערעורים מהמעגל השני בארה”ב בניו יורק.

דוח מסירות מידע של מיקרוסופט

התביעה של מיקרוסופט מגיעה, לדברי סמית’, בעקבות שימוש נרחב שהממשל עושה בחיפושים-מצוא”פים. “ב-18 החודשים האחרונים, הממשל האמריקאי דרש שנשמור על סודיות ב-2576 דרישות חוקיות, מה שמנע ממיקרוסופט לדבר עם לקוחות על צווי חיפוש והליכים משפטיים אחרים של חיפוש מידע. באופן מובחן ואף מפתיע, 1752 מדרישות הסודיות הללו, או 68% מהן, לא כללו בכלל תאריך סיום. המשמעות היא שאנחנו מנועים לנצח מלספר ללקוחות שלנו שהממשל שם יד על המידע שלהם”.

כנהוג בשנים האחרונות בחברות הטכנולוגיה הגדולות, מיקרוסופט מפרסמת מדי חצי שנה דוח על דרישות מסירת מידע שקיבלה מרשויות בעולם.

במחצית הראשונה של 2015, מיקרוסופט קיבלה 53 בקשות מידע מהרשויות בישראל, שנגעו ל-81 אנשים או חשבונות. ב-24 מקרים (42%) הועבר מידע שלא כלל תוכן אלא רק מטא-תוכן (למשל: שם המשתמש, כתובת IP, כתובת לחיוב וכו’), באפס מקרים הועבר מידע שכלל תוכן – ב-6 מקרים כי לא נמצא מידע וב-23 מקרים כי הצו לא עמד בדרישות החוק. באותה תקופה, הרשויות האמריקאיות הגישו 5940 בקשות על 13570 משתמשים/חשבונות, ומיקרוסופט מסרה מידע ב-691 מהמקרים (11.63%), מידע ללא תוכן ב-3255 מהמקרים (54.8%), לא מצאה מידע ב-791 מקרים ולא מסרה מידע בגלל אי עמידה של הצו בדרישות החוק ב-1203 מקרים.

במבט גלובלי, במחצית הראשונה של 2015 קיבלה מיקרוסופט 35,228 דרישות מידע לגבי 62,750 משתמשים או חשבונות. מיקרוסופט סיפרה מידע ב-1084 בקשות (3.08%), ומטא-מידע ב-23,822 מקרים (67.62%). 5939 בקשות (16.86%) נדחו כי לא נמצא מידע, ו-4383 בקשות (12.44%) נדחו כי הצווים לא עמדו בדרישות המשפטיות.

במחצית השנייה של 2015, הרשויות הישראליות הגישו 20 בקשות לגבי 39 משתמשים/חשבונות, ב-6 מקרים (30.5%) הועבר מידע שלא כולל תוכן ובאפס מקרים הועבר מידע שכולל תוכן – ב-5 מקרים לא נמצא מידע וב-9 מקרים הצו לא עמד בדרישות החוק. באותה תקופה הגישו הרשויות בארה”ב 5297 בקשות לגבי 12,355 משתמשים/חשבונות. מיקרוסופט העבירה מידע כולל תוכן ב-502 מקרים (9.48%), מידע שלא כולל תוכן ב-2880 מהמקרים (54.37%). החברה לא מצאה מידע ב-798 מקרים, וסירבה בטענה שהצווים לא עמדו בדרישות החוק ב-1117 מקרים.

גלובלית קיבלה מיקרוסופט במחצית השניה של 2015 מספר דומה של בקשות, 39,083, שנוגעות ל-64,614 משתמשים או חשבונות. היא צייתה ומסרה מידע ב-957 מקרים (2.45%) ומטא-מידע ב-25,780 מקרים (65.96%). החברה לא מצאה מידע ב-7230 מקרים ולא מסרה אותו בגלל אי עמידה בחוק ב-5116 מקרים.

פתרון פשוט למדי לבעיה הזאת לא עובר בבית המשפט אלא אצל מיקרוסופט עצמה – אם היא תפסיק לאסוף מידע על משתמשיה ותטמיע הצפנה מלאה בכל בשירותיה, צווי החיפוש וההסתרה יאבדו את רוב עוקצם, משום שהיא לא תוכל לציית להם גם באיומי מאסר או רובה.

התביעה במלואה:

להורדה (PDF, 62KB)


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


רשות המיסים תחפש העלמות מס בפייסבוק; לא בחברת פייסבוק, טפשונים!

כלכליסט מדווח ש:

הפניה לכתבה בכלכליסט: ראש המוסד לשעבר, שבתי שביט, יחפש מעלימי מס בפייסבוק"

באמת הגיע הזמן שמישהו יבדוק למה החברה הזאת לא משלמת מיסים ביש–

כתבה בכלכליסט: "ראש המוסד לשעבר שבתי שביט יחפש מעלימי מס בפייסבוק. חברת אתנה, שייסד שבתי שביט, זכתה במכרז של רשות המסים לפיתוח מערכת כריית מידע ממאגרים חופשיים באינטרנט. היא תבצע מעקבים בפייסבוק וביד2 כדי למצוא מידע מפליל על מעלימי מסים"

אה. זאת אומרת שבעוד העורכדין של משפחת השפע עופר מסדר לה חוק שלימים יפטור אותה משומה של מיליארד שקל, כולנו נהיה נתונים לבילוש מתמיד, ספק-חוקי, מצד רשות המסים, שתבדוק כל מה שאנחנו מוכרים, קונים, עושים ואומרים באתרי מכירות ובפייסבוק, חברה שבעצמה מגלגלת מאות מיליונים בשנה בישראל אבל לא משלמת מס כי היא לא גרה כאן כי לרשות המיסים אין כוח להתעסק איתה, בניגוד לרשות המיסים של בריטניה, למשל.

כותרת-משנה מדוייקת יותר לכתבה של כלכליסט היא “חברת כריית המידע ‘אתנה’ של ראש המוסד לשעבר שבתי שביט, שבעבר מצאה בהצלחה את המטבע מתחת לפנס עשוי זהב ויהלומים, נשכרה לצוד בפייסבוק דגי רקק עבור רשות המיסים”. או כפי שתמצת הקורא קובי גנט: “מעלימי מס? בפייסבוק!”

אייקון פייסבוק קרדיטס, מטבע של הרשת החברתית פייסבוק אייקון פייסבוק קרדיטס, מטבע של הרשת החברתית פייסבוק אייקון פייסבוק קרדיטס, מטבע של הרשת החברתית פייסבוק אייקון פייסבוק קרדיטס, מטבע של הרשת החברתית פייסבוק אייקון פייסבוק קרדיטס, מטבע של הרשת החברתית פייסבוק אייקון פייסבוק קרדיטס, מטבע של הרשת החברתית פייסבוק אייקון פייסבוק קרדיטס, מטבע של הרשת החברתית פייסבוק אייקון פייסבוק קרדיטס, מטבע של הרשת החברתית פייסבוק אייקון פייסבוק קרדיטס, מטבע של הרשת החברתית פייסבוק

תגובות מוצלחות של קוראים לסיפור הזה:

רועי עידן: “מעניין איפה החברה הזאת רשומה”.

מוטי פוגל: “מה יש לעידן עופר לחפש ביד2?”
אני: “אולי יש שם איזה מוזיאון בקשיים שאפשר לקרוא על שמו. או משאבי טבע בזול”.
יוסף כהן: “הוא מוכר שם את מה שנשאר מים המלח”.

ארז כהן: “איך מורידים את התמונה של הפרארי מהקיר?”

עופר סמוראי: “שיהיה לו בהצלחה עם בוגרי האוניברסיטה של החיים שלא עובדים אלא עובדים בשבילם”.

רמי יולזרי: “אני מעלים מיסים בגוגל +”
פיני שרגיל בן סירה: “אני מעלים מס בפינטרסט”

אהרן פוירשטיין: “מוכר 6 דירות בגאולה הייטס!!!!!!!! בתנאים מיידיים. ההודעה תמחק מיד כשתשלח! הצעות מחיר בפרטי!!!!! אפשר בתשלומים דרך פרוייקט הדסטארט!
שכחתי לרציניים בלבד :(”

אייקון פייסבוק קרדיטס, מטבע של הרשת החברתית פייסבוק אייקון פייסבוק קרדיטס, מטבע של הרשת החברתית פייסבוק אייקון פייסבוק קרדיטס, מטבע של הרשת החברתית פייסבוק אייקון פייסבוק קרדיטס, מטבע של הרשת החברתית פייסבוק אייקון פייסבוק קרדיטס, מטבע של הרשת החברתית פייסבוק אייקון פייסבוק קרדיטס, מטבע של הרשת החברתית פייסבוק אייקון פייסבוק קרדיטס, מטבע של הרשת החברתית פייסבוק אייקון פייסבוק קרדיטס, מטבע של הרשת החברתית פייסבוק אייקון פייסבוק קרדיטס, מטבע של הרשת החברתית פייסבוק

נראה לי שצריך לעשות משהו.

קו צדק מאפשר לציבור לסייע לרשות המסים בהתמודדות עם עברייני המס ולמסור באמצעות דואר אלקטרוני, טלפון או פקס, מידע שיסייע בגילוי העבריינים, ובמניעת עבירות מס (מס הכנסה, מע”מ, מכס). באפשרותך למסור פרטים הידועים לך על עסקים שונים, אשר אינם מדווחים כחוק לרשויות המס, מעלימים הכנסות ו”עובדים בשחור”. המידע שיתקבל יטופל וייבדק במלוא תשומת הלב.

תלונה על אי-תשלום המיסים בידי פייסבוק ב"קו צדק", המלשינון המקוון של רשות המסים

חיווי על קבלת הודעה ב"קו צדק", המלשינון המקוון של רשות המסים

And now we wait. יוצר בלתי ידוע

בורגר קינג מציפים את אתרם בתמונות חיות שחוטות כי #כשלמדיהחברתית

רשת ההמבורגריות האמריקאית בורגר קינג השיקה את עמה מחדש מחדש בישראל, 13 שנה אחרי שכשלה במלחמה בבורגראנץ’ המקומית ומקדונלדס הגלובלית, וחמש שנים אחרי שסגרה את הפעילות שלה פה. אבל הפעם עומדת בק”י (בורגר קינג ישראל) בפני יריב נוסף, כזה שלא מגיש קציצות בשר חרוכות – קהל פעילי זכויות בעלי חיים (זב”ח) קולני, שהפך פופולרי דרך קהילות אינטרנטיות, הרצאות של גרי יורופסקי, טרנד המזון האורגני והשתתפותה של אקטיביסטית הזב”ח טל גלבוע בתוכנית הבידור “האח הגדול”. יש הרבה פעילי זב”ח ותנועות זב”ח בישראל, חלקן מיליטניות יותר מאחרות, כמו 269life ו-ALF (החזית לשחרור החיות).

A photo posted by קירות שקופים (@glass.walls) on



האתר של בורגר קינג ישראל די בסיסי – אוסף גנרי של אודות/צרו קשר/לינקים למדיה חברתית, “בקרוב” מודבק על התפריט והמבצעים, סרטון פרסומת, מפה של הסניף הראשון והיחיד בינתיים, שדה רישום לניוזלטר. במרכז ההומפייג’, תחת הכותרת “הקינג שלכם במדיה”, מופיעות ארבע תמונות-תוכן-גולשים מתוייגות ב-#bkisrael, שנשאבות אוטומטית מאינסטגרם בכל פעם שטוענים את האתר.

אני לא צריך להגיד מי חטף את ההשתג #bkisrael והציף אותו בתמונות זוועה של חיות שחוטות וסיסמאות אנטי-טבחוניות, נכון? אוקיי, זה פעילי זב”ח מיליטנטיים, שחלקם הפגינו אתמול מול המסעדה בערב הפתיחה. אז כרגע, האתר של בק”י מציג תמונות של חיות מתות, ולא בצורת-הדיסק-הנוחה-להכחשה שהלקוחות שלה מורגלים אליה.

תמונות של חיות מתות באתר בורגר קינג, 2.2016

כל מנהל מדיה חברתית, ובמיוחד ישראלי, צריך לדעת שלא מעלים תוכן-גולשים בלתי מסונן לאתר של סוחרי-בשר. אנשי ההמבורגריה הירושלמית “איוו מיטבורגר” יכולים לספר מנסיונם – באוקטובר אשתקד חוו מתקפת פעילני-זב”ח, שהגיעו בהמוניהם להוריד את דירוג המסעדה בפייסבוק. ואיוו היא מסעדה קטנה, לא רשת בינלאומית.

מה שיותר גרוע, הגולש אור בן צבי רייף הודיע לבק”י על המתקפה, הם השיבו והודו לו אחרי עשרים דקות, ואחרי יותר מארבע שעות עדיין לא עשו שום דבר.

אור בן צבי רייף מודיע בפייסבוק לבורגר קינג על מתקפת פעילי הזב"ח

אז החדשות הטובות הן שאם אתם מחפשים עבודה בניהול מדיה חברתית, יתכן שתתפנה משרה בקרוב.

(דרך אור בן צבי רייף)

[עדכון 3/2 13:35] תמונות הזוועה של בעלי החיים השחוטים הועלמו מאתר בורגר קינג ישראל, והוחלפו בתמונות מהאינסטגרם הרשמי של בק”י. אף שהתמונות עדיין מוצגות באתר במצג שווא תחת הכותרת “הקינג שלכם במדיה #bkisrael”, כאילו נשאבו מההשתגית הזאת באינסטגרם, אף אחת מהן לא מתוייגת בה.

תמונות מאינסטגרם באתר בורגר קינג, אחרי הסרת תמונות הזוועה של החיות השחוטות, 2.2016

This post in English: Slaughtered Animals on Burger King Israel’s Site, Because #SocialMediaFail

פריצה לחדר החדשות: ההיבטים המטרידים בהשתלטות על הטוויטר של חדשות 2

חשבון הטוויטר של חדשות 2 דיווח הערב, בשלושה ציוצים עוקבים, שהמשטרה מזהירה מפני מחבל חמוש שמסתובב ברחובות תל אביב:

הדיווח השקרי על מחבל חמוש ברחובות תל אביב בטוויטר של חדשות 2: "1- גורם ביטחוני :אירוע ביטחוני חמור ב #תל_אביב  דיווח :המשטרה מחבל חמוש חדר ל #תל_אביב  3- #המשטרה מבקשת מציבור לא להסתובב חופשי ולהסתגר בבית מחשש פיגוע"

חדשות 2 הוא גוף חדשותי פופולרי שנחשב מיינסטרימי ואמין, וחשבון הטוויטר שלו הוא בעל סימן וי כחול, שמעיד שהוא נבדק ואושר כחשבון רשמי על ידי חברת טוויטר. משבועיים וקצת אחרי פיגוע הירי הקטלני של נשאת מלחם ברחוב דיזנגוף בתל אביב, דיווח על מחבל חמוש בתל אביב עלול לגרום לבהלה המונית בקרב 194 אלף העוקבים של חדשות 2 בטוויטר, וליצור אדוות ברשתות החברתיות ובמסרים מיידיים שיגיעו למאות אלפים ואף מיליונים.

למרבה המזל, הניסוחים העילגים עורר חשד שמדובר בהודעות שווא, חשד שאושש זמן קצר לאחר הפרסום. ב-18:23 פורסמה בפייסבוק הרשמי של חדשות 2, שגם הוא מאושר ב-וי כחול ולו 454 אלף אוהדים, הודעת הבהרה:

ההבהרה של חדשות 2 בפייסבוק לגבי הדיווח השקרי בטוויטר שלהם על מחבל חמוש בתל אביב: "נבקש להבהיר לחברינו: אין אירוע חריג בתל אביב. לצערנו לפני כרבע שעה פרצו לחשבון הטוויטר שלנו, הדיווחים שם אינם מטעמנו ואנו פועלים מול טוויטר העולמי לאיתור העומדים מאחורי המעשה"

נכון לעכשיו, כשעה ורבע אחרי פרסומם, הציוצים השקריים טרם נמחקו מהטוויטר של חדשות 2. הדבר מעיד על כך שהגורם העוין שהשתלט על החשבון החליף את הסיסמה ואת כתובת האימייל המקושרת אל החשבון, מה שמונע ממנהליו המורשים להיכנס אליו, למחוק את הציוצים ולפרסם גם שם הודעת הבהרה.

כלב סייברשמירה. איור: חאריס טסוויס (cc-by-nc-nd)

ההשתלטות על הטוויטר של חדשות 2 וזריעת הדיסאינפורמציה, היא המקבילה בת ימינו להשתלטות של כוח אויב על תחנת שידור או על משדרים של תחנת רדיו או טלוויזיה והעברת מסרים שקריים על גביהם. מטרתה לגרום לפחד, בהלה ובלבול, והיא נמצאת על הטווח שבין מלחמה פסיכולוגית לטרור דיגיטלי. יעד הפריצה הוא גוף מסחרי, אבל הנמען שלה הוא הציבור הישראלי. לא בלתי סביר שגוף סייבראבטחה ממלכתי יהיה מעורב בחקירת הפריצה ובהקשחת נהלי האבטחה, מה שמעורר חשש בנוגע להפרדה הרצויה בין המערכת העיתונאית לבין הממלכה, במיוחד בנקודת החיכוך הרגישה של אבטחת מידע, פרטיות, אנונימיות של מקורות מידע וכיוצא בזה.

תביעה נגד פייסבוק: “באים לבנקאים” דורשים השבת דף הפייסבוק שלהם לאוויר

לוגו ארגון "באים לבנקאים"

ארגון האקטיביזם “באים לבנקאים”, שפועל ברשת ומחוצה לה נגד בנקים, בנקאים, מקורביהם וגופים שעובדים איתם, תובע את פייסבוק בדרישה להחזיר את דף הפייסבוק שלו, שמפעילת הרשת החברתית הסירה בספטמבר השנה. בין הנתבעים גם בעלת השליטה בבנק הפועלים, מנכ”לי הבנקים פועלים ולאומי ויחצן איגוד הבנקים ופייסבוק.

כתב התביעה:

להורדה (PDF, 1.44MB)

עו”ד ברק כהן וערן ורד, מייסדי הארגון, הגישו היום את התביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב (56154-12-15) באמצעות עו”ד אסף דרעי מ”מרכז תמורה – המרכז לקידום השוויון”. הנתבעים הראשיים הם פייסבוק ארה”ב, פייסבוק אירלנד ופייסבוק ישראל. התובעים מבקשים מבית המשפט להוציא פס”ד הצהרתי שלפיו פייסבוק פעלה שלא כדין ואו מתוך הפרת הסכם כאשר הסירה את דף הפייסבוק של “באים לבנקאים”, ולחייב את החברה להחזירו ולאפשר את המשך הפעילות בו. הנימוק העיקרי הוא הטענה כי אף שפייסבוק היא חברה פרטית, כבמה פומבית פופולרית לדיון ציבורי היא גוף דו-מהותי, ועל כן לא יכול להחליט על צנזורה של דעות וחסימה של אנשים או ארגונים באופן חד-צדדי, בלתי מנומק וללא הגבלת זמן.

עוד בנתבעים שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים; ציון קינן, מנכ”ל בנק הפועלים; רקפת רוסק עמינח, מנכ”לית בנק לאומי; וזמיר דחב”ש, יחצן איגוד הבנקים ופייסבוק ישראל. הנתבעים הקשורים לבנקים הם “אנשים אשר, למיטב ידיעת המבקש, ראו עצמם נפגעים כתוצאה מן הפעילות שניהל המבקש בפייסבוק, ועקב כך התלוננו בפני פייסבוק על פעילות המבקשים ודרשו את מחיקתו והסרתו של דף-הפייסבוק של המבקש. למרבה הצער, נענתה פייסבוק לבקשותיהם ומכאן הצורך בתביעה זו”. בכתב התביעה מוסבר כי “בשל כך הם מצורפים לתביעה זו” וכי אם יודיעו “כי אין להם עניין בתובענה זו וכי אין להם התנגדות שיינתן הסעד המבוקש – יסכים המבקש למחיקתם לאלתר”. נראה שמדובר בתרגיל משפטי אשר נועד לחשוף מי מהנתבעים הללו פנה לפייסבוק להסיר את הדף של באים לבנקאים, ואו להוציא מהם הצהרה מחייבת משפטית שאין להם בעיה עם הפעילות של באים לבנקאים. קשה להאמין שמי מהנתבעים הללו יתן הצהרה כזאת – באים לבנקאים ממררים את חייהם, וחלקם אף הוציאו צווי הרחקה נגד פעילי הארגון.

לדברי עו”ד דרעי, עם סגירת הדף בספטמבר, הוא פנה לפייסבוק ישראל במכתב בבקשה לפתוח אותו מחדש, בנימוקים דומים לאלו שבכתב התביעה. לדבריו, “ב-28.10 הם שלחו תשובה באנגלית, הם כותבים בחמש-שש שורות שפייסבוק ישראל לא קשורה לתכנים, לא מתערבת בתכנים, והעסק שלך הוא עם פייסבוק אירלנד. שום דבר לגופו של עניין. שום תשובה עניינית”.

תגובת פייסבוק ישראל לתביעה תתפרסם כאן לכשתתקבל. פייסבוק ישראל נוהגת לסרב להתייחס באופן פרטני לחסימת תכנים, ולתת תגובה כללית שמדברת על כך שיש לה תקנון שימוש ושאסור להפר אותו.

הודעה על הסרת תוצאות חיפוש בחיפוש המילים "באים לבנקאים" בגוגל. צילומסך: אופיר סמל

גם גוגל נמצאת במאבק משפטי מול “באים לבנקאים” בגלל הסרת נכסי רשת של “באים לבנקאים”. בספטמבר השנה הסירה מפעילת מנוע החיפוש מהגירסה הישראלית של המנוע שלה, google.co.il, תוצאות חיפוש שהובילו לאתר הרשמי ולדף הפייסבוק של הארגון. גוגל ציינה בתחתית עמוד התוצאות כי הסירה תוצאות, והפנתה את הגולשים לאתר צ’ילינג אפקטס, המתעד בקשות הסרה, שם נכתב כי ב-26.8.2015 “גוגל קיבלה צו בית משפט שבהתאם לו הסרנו דפים מתוצאות החיפוש שלנו. אין באפשרותנו לפרסם את המסמך, מאחר שהוא נאסר לפרסום על ידי בית המשפט”, כשהגורם שלבקשתו הוצא הצו נותר חסוי.

עו”ד יהונתן קלינגר פנה לגוגל בשם ערן ורד, בעל אתר “באים לבנקאים”, וביקש לקבל פרטים על הצו כדי שיוכל לערער עליו. גוגל טענה כי לא תוכל להעביר לקלינגר את הצו, משום שהוצא בדלתיים סגורות. קלינגר השיב כי המסמך מופיע באתר בתי המשפט “נט המשפט” ומסומן כ”פתוח לציבור”, וציין כי ההליך המדובר הוא זה שבו מנכ”ל בנק הפועלים קינן הוציא צו למניעת הטרדה מאיימת נגד ברק כהן – הליך שלא הופנה נגד ורד, ושאין בו כל דרישה להסרת האתרים שהוסרו מתוצאות החיפוש. ורד הגיש באוקטובר תביעה נגד גוגל באמצעות עו”ד קלינגר בדרישה להחזיר את תוצאות החיפוש.

[עדכון 20:56] עו”ד ברק כהן מעדכן: “האתר חזר בחיפוש גוגל. […] לדעתי הבוקר”.

הטרוריסטים בפריז כנראה לא השתמשו בפלייסטיישן 4, ואם כן – אז מה? // האחראי על האינטרנט

קונסולת פלייסטיישן 4 שימשה לתקשורת בין הטרוריסטים שביצעו את המתקפה בפריז ב-13.11. כך לפחות דיווחו כלי תקשורת רבים, בעקבות דיווח לא מדויק של פורבס שפורסם למחרת הפיגוע, אשר קבע כי “יתכן שזה [תכנון הפיגוע] כלל את קונסולת המשחקים הפופולרית בעולם, פלייסטיישן 4 של סוני”. בדיווח נטען כי שר הפנים הפדרלי הבלגי, יאן ימבון, “אמר בגלוי כי סוכני דאע”ש עשו שימוש ב-PS4 לתקשר ביניהם, וכי היא נבחרה בזכות העובדה שהיא ידועה לשמצה בכך שקשה לעקוב אחריה”. עוד נטען שם כי קונסולת PS4 נמצאה אצל טרוריסטים בפשיטות בבלגיה. בהמשך פורבס חזר בו מהטענה, וציין כי השר ימבון דיבר על טקטיקות שידוע לו שדעא”ש משתמש בהן באופן כללי.

ימבון דיבר על טרוריסטים ופלייסטיישן 4 שלושה ימים לפני המתקפה בפריז, באירוע של אתר פוליטיקו. הציטוט המדויק הוא: “שמעתי שהתקשורת הכי קשה בין הטרוריסטים הללו היא הפלייסטיישן 4. […] זה מאוד מאוד קשה לשירותים [שירותי הביון], לא רק שלנו, השירותים הבלגיים, אלא גם לשירותים הבינלאומיים, לפצח את התקשורת שמתבצעת דרך פלייסטיישן 4”.

מסוני מסרו בתגובה לאתר יורוגיימר: “פלייסטיישן 4 מאפשר תקשורת בין חברים וגיימרים-עמיתים, וכמו כל מכשיר מקושר מודרני, יש בו פוטנציאל לשימוש לרעה. עם זאת, אנחנו לוקחים מאוד ברצינות את האחריות שלנו להגן על המשתמשים שלנו ואנחנו קוראים למשתמשים ולשותפים שלנו לדווח על פעילויות שעלולות להיות פוגעניות, חשודות או בלתי חוקיות. כשאנחנו מזהים או מדוּוחים על התנהלות כזאת, אנחנו מחוייבים לנקוט בצעדים הנדרשים בשיתוף עם הרשויות המתאימות ונמשיך לעשות כן”.

התגובה סבירה – אפשר לעשות שימוש לרעה בכלים שונים, ובהם הכלים שאנחנו מספקים, ואנחנו עושים מה שאפשר למנוע זאת. זו גם תשובה טובה לסברה שפלייסטיישן 4 שימשה טרוריסטים לתקשר ביניהם: ייתכן ששימשה, ואם כן, אז מה? הם יכולים היו לבחור שלל דרכים לתקשר ביניהם, וכמו שציין האתר דיילי דוט, לא סביר שהם בחרו דווקא בדרך היקרה של קונסולת משחקים.

שלט דואל שוק לקונסולת משחקי הווידאו פלייסטיישן 4. צילום: Evan-Amos (נחלת הכלל)

ציטוט נוסף של ימבון, שהובא בדיווח של אתר xpats.com מהאירוע: “פלייסטיישן 4 הוא אפילו יותר קשה למעקב מאשר וואטסאפ”. לדיווח הזה אפשר להאמין: וואטסאפ, בבעלות פייסבוק, קיבל ציון של כוכב אחד מתוך חמישה אפשריים בדוח מדיניות פרטיות, ו-2 מתוך 7 בדוח טכנולוגיית פרטיות, שניהם של ארגון הזכויות הדיגיטליות האמריקאי EFF (עוד על כך כאן).

סוני לא התייחסה בתגובתה לטענה שקשה יותר לפצח את התקשורת שלה מאשר את זו של וואטסאפ. וזו דווקא טענה חשובה, משום שמשתמשים של פלייסטיישן, או של כל שירות תקשורת אחר, רוצים לדעת שהשירות שלהם מוגן ככל האפשר – רובם לא טרוריסטים, ורובם צריכים הגנה מפני האקרים ומפני גופי ביון נלהבים מדי.

אם שירות התקשורת שלכם לא מוגן טכנולוגית, האקרים עלולים לפרוץ ולגנוב את השיחות שלכם. אם לספק השירות שלכם יש גישה לתכנים הלא-מוצפנים שלכם, הוא עלול למסור אותם לגופי ביון וממשל, עם או בלי צו בית משפט, עם או בלי להודיע לכם. כשאתם בוחרים שירות תקשורת, תחשבו כמו טרוריסטים.


שודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


טבעונים במתקפת שנמוך דירוג על ההמבורגריה הירושלמית “איוו”

איוו, המבורגריה ירושלמית לא כשרה שעובדת גם בסופשבועות, נמצאת בשעות האחרונות תחת מתקפת-שנמוך של טבעונים, שנותנים למסעדה דירוגים נמוכים בפייסבוק. לפי דברים שכותבים טבעונים במחאה הזאת, נראה שהמתקפה רוכבת על ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי להימנע מצריכת בשר מעובד, משום שהוא מעלה את הסיכוי לחלות בסרטן.

הטבעונים המוחים נותנים למסעדה דירוג של כוכב אחד, הנמוך ביותר האפשרי, ומצרפים תגובות אנטי-טבחוניות, כגון “מקום נוראי, מסריח ומלוכלך. ריח של פגרים שמוציא את התיאבון” (אמנון יונאס), “לא ניתן יד למקום שמסבסד את שואת בעלי החיים” (פייר ג’וזף פרודהון), “לחמניה עם סרטן” (מירית תבור) ופשוט “איכס” (ספיר לוסטיגמן). במועד הכתיבה (20:18) יש למסעדה 141 דירוגים של 5 כוכבים, 1 דירוג של 4 כוכבים, 0 דירוגים של 3 ו-2 כוכבים ו-71 דירוגים של 1 – מתוכם רק 10 שלא פורסמו ביממה האחרונה. הדירוג הכללי עומד על 3.7 מתוך 5 כוכבים.

דירוג מסעדת איוו בפייסבוק, 31.10.2015 20:18

באיוו מגיבים לחלק ממדרגי-כוכב-אחד באופן ילדותי בתמונה של בשר, כמו בדיון עם ליאור V סופר (ה-V כשם אמצעי הוא דרכם של טבעונים לסמן את עצמם ככאלו בפייסבוק), שדירג כוכב אחד וכתב “על הפנים. תחושה שהכינו את האוכל מהעכברים במטבח. מגעיל פשוט”, קיבל תמונה של המבורגר והגיב באימוג’י של הקאה.‎

דיון בין ליאור V סופר לאיוו בפייסבוק.

באיוו הגיביו בתמונות בשר גם למדרגי-כוכב-אחד שלא הזדהו כטבעונים ולא כתבו דברי ביקורת או נאצה נגד המסעדה.

איוו מגיבים בתמונות בשר למדרגי כוכב אחד בפייסבוק

איוו נגד גיל שמגר בפייסבוק

מפעילי הפייסבוק של איוו קראו לאוהדיהם להצטרף למאבק:

סטטוס בפייסבוק של איוו מיטבורגר: "חברים יקרים! במהלך היום ״התקיפו״ את עמוד הפייסבוק שלנו קבוצה של טבעונים אלימים וגסי רוח. הם הורידו לנו את הדירוג של העמוד בצורה ברוטאלית. אם בא לכם ״להחזיר״ להם תנו לנו דירוג של 5 כוכבים. נשמח לעוד הצעות כנגד הטבעונים האלימים...😄😄😄"

חלק מהאוהדים צייתו. “ללא ספק המבורגר על רמה / חבל שהטבעונים האלה מתערבים בחיים של כולם / #בשרזהטעיםרצח” (הדר ספן), “בהצלחה ואל תתנו לטבעוניסטים-טרוריסטים לבאס אתכם” (ארקדי פורטנוי), “ההמבורגר הכי טוב בירושלים, ללא כל צל של ספק. מי שסימן כוכב אחד ככל הנראה מונע מנסיבות זרות כדי לפגוע בעסק נהדר המוכר מוצרי בשר” (רעות יששכר).

טבעונים וטבחונים נכנסים גם לדיונים, אם כי מריבות יהיה תיאור יותר מדויק, בנושא אכילת בשר, המחקר הקובע שבשר מעובד מסרטן ועוד, למשל כאן.

דיון טבעוני-טבחוני בדירוג של טל שוסטר בפייסבוק של איוו

נראה שהטבעונים שנלחמים באיוו אימצו את השיטה מהמאבק שנוהל נגד הקמפיין הסקסיסטי של רשת ההמבורגריות אגאדיר באוגוסט השנה. ליוי וינטר, מנהלת המדיה החברתית של אתר “המקום הכי חם בגיהנום”, קראה למתנגדים לקמפיין ההוא לתת דירוג של כוכב אחד בדף ההמבורגריה בפייסבוק. כ-2000 גולשים עשו זאת והורידו את הדירוג מ-3.9 ל-1.3, עד שאגאדיר נכנעה והסירה את יישום הדירוג מהדף שלה, ולא החזירה אותו מאז. בדף הפייסבוק הלא-רשמי של אגאדיר, שנוצר אוטומטית לפי תחומי עניין של חברים ברשת החברתית ושאגאדיר לא יכולה להסיר, הציון של ההמבורגריה הוא 1.6, עם כ-200 דירוגים של 2-5 כוכבים ו-1400 דירוגים של כוכב אחד. המוחים פגעו בדירוג של אגאדיר גם באתר הדירוג טריפאדבייזור, אולם שם זיהו את הפעילות החריגה סביב המסעדה, אולי אוטומטית ואולי בעקבות פנייה מאגאדיר, ומחקו את הביקורות השליליות.

דירוג מסעדת אגאדיר בפייסבוק, 8.8.2015

(הלשין: עופר קיי)

הקיץ של אבינו // למה אנחנו משתתפים בחתונות ולוויות המוניות של אנשים זרים?

חייל לגו מפורק. צילום: Chris Harrison (cc-by)

ביולי 2014, 50 אלף איש שגוייסו מפה-לפייסבוק הגיעו ללוות את שון כרמלי ומקס שטיינברג בדרכם האחרונה, אף שלא הכירו את שני החיילים הבודדים שנהרגו במבצע צוק איתן. זו השלמת מניין לאומית. זו תמיכה בבני המשפחות של החיילים המנוחים. זהו עידוד לחיילים החיים, שירגישו שיש מישהו שעומד מאחוריהם. זו הפגנת כוח מול האויב בזמן המלחמה, כשם שמספר משתתפים בהפגנה הוא הפגנת כוח מול היריב הפוליטי. וזה גם נסיון להראות שאתוס הגבורה הציוני אולי חבוט, קשה להתנעה בבוקר ומנועו רועש, אבל הוא עדיין סוחב בעלייה לירושלים ועוד רחוק מלהיות פתיון לגנבי מתכות בבאב אל-וואד.

אבל השתתפות המונית באירועים של זרים אינה מוגבלת ללוויות צבאיות – מאות השתתפו בהלוויה של אדם ערירי מאשדוד שמת ממחלה, אישה ערירית מבאר שבע, ניצול שואה מאשדוד וחולת סרטן שהקדימה את בר המצווה של בנה כדי להספיק לחגוג אותו. את המניעים של הפילנתרופיה הזאת צריך לחפש מחוץ לפטריוטיות המיליטריסטית.

ההשתתפות ההמונית גם אינה מוגבלת רק ללוויות. קחו לדוגמה את “פשפשוק למסירה”, קבוצת פייסבוק בת 115 אלף חברים שנוסדה כלוח שבו אנשים יכולים לתת בחינם פריטים שהם לא צריכים עוד, מסלון 1+2+3 ועד מנוי לחדר כושר. באבולוציה מתבקשת במצב הכלכלי-חברתי, אנשים משתמשים בקבוצה למסור פריטים כשהם מייעדים אותם לנזקקים באופן כללי או מסוג מסוים (באחרונה תרם זוג את מכוניתו הישנה לחיילת בודדה), מחפשים מי שיוביל לבתיהם בחינם פריטים שנתרמו, מבקשים ביקורים ועזרה לקשישים, בודדים וחולים, וכמובן, מזמינים להשתתפות המונית באירועים משפחתיים-יהודיים-מסורתיים של זרים מוחלטים, שאין להם, כמעט או בכלל, משפחה וחברים, בארץ או בכלל.

הזמנה בפייסבוק לבוא לחגוג באירוע מעוט אורחים. פרטים מזהים הוסתרו

אפרים קישון, מאבחן חד של הישראליות גם אחרי היעדרות של יותר מעשור, המציא בשנות החמישים את הצבר האגואיסט והתחמן ארבינקא. בסיפור הקצרצר “מבצע ‘כל דכפין'” אומר ארבינקא למספר שהוא תמיד תפוס בשבת כי יש לו בר מצווה. “בר מצווה של מי יש לך?”, תמה המספר, וארבינקא משיב: “אני עוד לא יודע, אבל זה גם לא חשוב. אולי יש לך חשק לבוא איתי?”. ארבינקא, מסתבר, מתגנב לחגיגות, בר מצוות וחתונות של זרים, אוכל חינם, מתמנגל ומפלרטט, לווה כספים ומבלה בנעימים, וביציאה גונב לעצמו מהמתנות שהביאו האורחים. ב”הקיץ של אביה”, שמתרחש גם הוא בשנות החמישים, מציגה המחברת גילה אלמגור את הישראלי המכוער במסיבה-שאיש-לא-בא לכבוד יום הולדתה של אביה, בתה הקירחת-בגלל-הידבקות-בכינים של הניה אלכסנדרוביץ’ פגועת הנפש.

בישראל של שנות העשרטיז זה סיפור אחר לגמרי. היום, ללכת לבר מצווה, חתונה או, להבדיל אלף אלפי משתתפים ששמעו על כך בפייסבוק, לוויה של אדם זר, זו מצווה. כאשר נשמעת ברשתות החברתיות פייסבוק ו-וואטסאפ התרעת “הקיץ של אביה”, אומת הרשת הישראלית מתגייסת להגיע ולשמח את החוגגים, ונותנת לסיפור עצוב סוף שמח.

אבל הסוף הזה הוא לא באמת סוף, ולכן לא באמת שמח. ההמונים הם סוללת כיפת ברזל שנפרשת סביב החוגגים, ליירט את בדידותם לערב אחד, שבסופו היא מתקפלת ועוברת הלאה, לאירוע הבא. החוגגים נשארים לבד, מול יוקר מחיה ויוקר דיור ושירותי רווחה מתפוררים וביטוח לאומי שיעשה הכל כדי לא לעזור וקרנות פנסיה שמכרסמות את העתיד, ובלי משפחה שיכולה להקל קצת את העול, מורלית אם לא כלכלית. במקרה של חללי צה”ל, המדינה שולחת אותם לחזית, אבל העם הוא זה שמלווה אותם בדרכם האחרונה בחזרה. הסמליות כל כך גסה שהיא מביכה.

הבדידות שאותה באים ההמונים להפיג היא הבדידות שלהם עצמם, אל מול מדינה שכנראה לא תהיה שם כשהם באמת יזדקקו לה, אם הם אנשים רגילים ומתפקדים וקל וחומר אם הם ניצולי שואה, חולי סרטן, עריריים או חיילים בודדים. מיליוני אנשים לבד, ואם כבר לבד אז נתראה בשמחות.


גליון פרות קדושות של מוסף הארץ, 18.9.2015 התפרסם בגירסה שונה בגליון פרות קדושות של “מוסף הארץ”, 18.9.2015


גוגל הסירה את “באים לבנקאים” מתוצאות החיפוש בגלל צו בית משפט מסתורי

המאבק המשפטי נגד “באים לבנקאים” הגיע לגוגל. החברה מדווחת למשתמשי הגירסה הישראלית של מנוע החיפוש שלה, google.co.il, שהסירה מתוצאות החיפוש שם את האתר הרשמי ודף הפייסבוק של הארגון, הנלחם בבנקאים, שותפיהם ובני משפחותיהם, בהתאם לצו בית משפט מסתורי.

הגולש אופיר סמל גילה אתמול שכשמחפשים את המילים “באים לבנקאים” בגוגל, מופיעה בתחתית עמוד התוצאות הודעה שלפיה גוגל הסירה שלוש תוצאות חיפוש (עדכון 10.9 1:50 כעת נכתב שם שהוסרו שתי תוצאות), ולינק להסבר באתר Chilling Effects, ארכיון לתיעוד דרישות הסרה כאלו. גוגל נוהגת לפרסם הודעות כאלו כשהיא נאלצת להסיר תוצאות חיפוש, למשל כאשר אולפני סרטים דורשים ממנה להסיר לינקים לאתרים שמשתפים עותקים פיראטיים של סרטיהם.

הודעה על הסרת תוצאות חיפוש בחיפוש המילים "באים לבנקאים" בגוגל. צילומסך: אופיר סמל

בתיעוד ההסרה בצ’ילינג אפקטס נכתב כי ב-26.8.2015 “גוגל קיבלה צו בית משפט שבהתאם לו הסרנו דפים מתוצאות החיפוש שלנו. אין באפשרותנו לפרסם את המסמך, מאחר שהוא נאסר לפרסום על ידי בית המשפט”. הגורם שלבקשתו הוצא הצו נותר חסוי, והכתובות שהצו התייחס אליהן הן bankaim.org, האתר הרשמי של “באים לבנקאים”, ו-www.facebook.com/fightbank, דף הפייסבוק של הארגון, שפייסבוק סגרה בתחילת החודש.

הגורמים שארגון “באים לבנקאים” שם במוקד מאבקיו השיבו מלחמה, ופועלים בין השאר במישורים המשפטי והאינטרנטי להילחם בארגון. זמיר דחב”ש, יחצן איגוד הבנקים, שאנשי באים לבנקאים הפגינו מול ביתו, הוציא צו הרחקה לעו”ד ברק כהן, ממייסדי הארגון. דחב”ש הוא גם היחצן של פייסבוק בישראל, ופייסבוק הסירה סרטון שתיעד את ההפגנה נגד דחב”ש, ולבסוף, כאמור, גם את דף הפייסבוק של “באים לבנקאים”.

[עדכון] למחרת הפרסום, בגוגל סירבו להגיב.

(הלשין: אסף מגידש)

לדף הבא →