ווי אר אט וור. אר יו דואינג אול יו קן?
פוסט אורח של ניבה שושי
האי מייל הבא נשלח בתפוצת ספאם על ידי שגרירות ישראל בוושינגטון לסטודנטים ישראליים הלומדים באיזור.
שלום לכולם,
במהלך חודש ינואר יתקיים כנס עבור סטודנטים ישראלים הלומדים באזור וושינגטון, מרילנד ווירג’יניה .הכנס צפוי להיערך בשגרירות ישראל בוושינגטון ומטרתו להכיר את הסטודנטים ולחזק את שיתוף הפעולה בין הסטודנטים לשגרירות, בדגש על סוגיית ההסברה הישראלית בקמפוסים.הכנס יכלול הרצאות מפי גורמים שונים בשגרירות, גורמים יהודים המעורבים בקמפוסים וכן סיור באחד האתרים בעיר.הכנס יערך בשעות הבוקר ויסתיים אחר הצהריים. תאריכים אופציונאליים לקיומו הם:
אנא עדכנו אותנו בהקדם האפשרי מהו התאריך המועדף עבורכם.
נשמח לקבלת פרטי קשר של סטודנטים ישראלים נוספים הלומדים באזור.
בברכה,
[השמטתי את שם השולחת]
אבל אני לא פראיירית.
שלום אפרת,
ראשית, תודה על ההזמנה אך לא אוכל להגיע לכנס.
מעבר לזה, היתי מעדיפה לא לקבל יותר אי מיילים מהסוג הזה, שכן למיטב הבנתי אי מיילים בתפוצה כזו למי שלא ביקשו והסכימו מראש לקבל אותם הם “דואר זבל” ,מה גם שרשימת האי מיילים של כל המכותבים המופיעה למעלה היא פגיעה בפרטיות. ניתן היה לפרסם את הכנס באמצעים אחרים כמו מודעות בקמפוסים השונים או בתי הילל או לפחות לשלוח אי מייל שכתובות המכותבים האחרים אינן גלויות בו.חנוכה שמח וכנס מוצלח
ניבה.
ניבה שלום
לצערנו, לא ניתן לפרסם את הכנס באמצעים אחרים מלבד אימיילים מטעמי ביטחון של השגרירות.
בכל מקרה הסרנו את שמך מרשימת הסטודנטים הישראלים שברשותנו.
שיהיה שבוע טוב ובהצלחה.
ניבה שושי היא תלמידת מחקר במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת וירג’יניה
תגובות
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
ועל זה נאמר, נו אז מה?
ואין לך מה להגיד על הבקשה לקבל הלשנות על סטודנטים אחרים באזור, למען יוכלו להספים גם אותם? לא “להפנות אליהם סטודנטים אחרים”, אלא “לקבלת[sic] פרטי קשר של סטודנטים ישראלים נוספים הלומדים באזור”…
ובאמת – נו, אז מה? מלבד העובדה ששלחו את המייל לרשימת תפוצה גלויה (זה באמת לא לעניין), מה הסיפור? לא מתאים לך להשתתף בכנס מטעם מדינת ישראל?אל תבואי. את רוצה שיסירו את כתובת המייל שלך מהרשימה? זה מאד פשוט – צריך רק לכתוב “הסר”. כסטודנטית את בוודאי מקבלת לא מעט הזמנות לכנסים, פגישות, הרצאות וסתם מינגלינג בחוגים שונים, מכובדים יותר ופחות, רלוונטיים יותר ופחות. האם לכולם את עונה באותה צורה? נניח שזה לא היה כנס בשגרירות ישראל, אלא כנס על התמודדות פמיניסטית עם פערים בין שחורים ללבנים במדינת וירג’יניה, גם אז היית אומרת לשולח/ת שיפסיק לשלוח לך “דואר זבל”?
לא פראיירית, סתם נודניקית.
ומה לגבי כך ששולחים הזמנות במייל, שזה, מבחינת ביטחון מידע, כמעט כמו לשים את ההזמנה על לוח מודעות ענק עם אורות מהבהבים ?
דובי, לא בגדתי.
ניבה, אני לא באזור, אז את לא יכולה לבגוד. חוץ מזה, אשתי עובדת בקונסוליה פה, אז אני מקבל את הספאם בלי תיווך מחשב. (:
ישראלי אמיתי לא מתחכם
גירסא 2
ישראלי אמיתי לא מתנטפק (מלשון Nitpicking)
מדקדק, קודם כל רשימת תפוצה גלויה זה לא רק ולא בסך הכל. זו בעיה גדולה וזה חלק משיטת העבודה החובבנית שלהם בנוסח “חבר מביא חבר” שכוללת גם, כמו שדובי ציין, בקשה לקבל “המלצות” על מועמדים נוספים.
הודעות על כנסים ודיונים אני מקבלת לכתובת האי מייל שלי באוניברסיטה ולא לכתבות הפרטית, מרשימות תפוצה שהסכמתי מראש להרשם אליהן או בתיווך של מזכירות המחלקה. אני רוצה להאמין שהאונ’ לא הייתה מוסרת את הכתובת שלי לשגרירות אבל היום גם האמרקאים מתקפלים כשאומרים להם “מטעמי בטחון”.
מעבר לזה, מפריעה לי האגרסיביות בפניה וההנחה שכאזרחית ישראל, אשמח להתגייס להסביר את “מדיניות ישראל” – מושג כללי מאוד שלא ברור לי מה עומד מאחוריו, יש תחומים שאולי הייתי מעוניינת להסביר, ואחרים, שלא. במילים אחרות, מפריע לי המובן מאיליו שעומד מאחורי הפניה.
אני כמעט מתפתה להוסיף משהו על ההבדל בין רשימות התפוצה הפמיניסטיות והשחורות, לפחות אלו שאני מכירה, לאגרסיביות של שגרירות ישראל.
ועוד משהו, למיטב ידיעתי, ספאם הוא עבירה על החוק.
זה שספאם זו עבירה על החוק – אני מסכים (אם כי ככל הידוע לי החוק הישראלי לא מגדיר מייל שנשלח ע”י פעילים פוליטיים או מפלגות כספאם, וזו בעיה, כמובן, מה גם שמשרד החוץ הוא לא מפלגה, וחוץ מזה שהחוק האמריקאי, אם ישנו, יכול להיות שונה).
זה שהם לא אמורים לשלוח מיילים ברשימה גלויה – גם זה נכון וכבר אמרתי זאת (אם כי סביר להניח שזה משהו שנעשה בטעות או מבלי לתת עליו את הדעת, ואין פה שום מזימה ציונית/בטחוניסטית/תעמולתית או השד יודע מה).
מה שאמרתי הוא, שמייל אחד שקיבלת מארגון שאת אולי לא ממש מזדהה עם (חלק?) ממטרותיו, הוא לא כזה סיפור, ואם את לא רוצה לקבל מיילים כאלה בעתיד את יכולה בקלות לבקש (כפי שעשית, אגב, וכנראה בהצלחה). מכאן ועד נזיפות צדקניות ובטוחות בעצמן, לצד הצהרות על מי יצא פה פראייר, יש דרך ארוכה שלא מוכרחים לעבור.
אני חושב שאת מיתממת בנוגע להפרדות בין כתובות המייל. גם אני סטודנט וגם אני מקבל המון הזמנות לכל מני ארועים, חלקם לכתובת האוניברסיטאית וחלקם לפרטית. את הכתובת הפרטית לא נתתי לאיש, כמובן, אבל ככה זה ברשת – דברים מתגלגלים. לרוב האירועים אני לא מגיע, וכשמטרידים אותי במיילים סדרתיים אני מבקש להפסיק. בזה זה מתחיל ובזה זה נגמר, ושום דבר פה לא גורם לי להרגיש גיבור גדול בגלל שלא יצאתי פראייר מול המערכת, או שהראיתי למזכירה ששלחה את המייל ושכחה לטשטש עקבות מאיפה משתין הדג.
החוק החדש אוסר משלוח של דואר זבל ללא הסכמה מראש של המקבל, אבל יוצאים מן הכלל הם דברי דואר מטעם ארגונים ללא כוונת רווח ותעמולה פוליטית. לצערי במקרה הזה כנראה שאין קייס לתביעה.