הודעת מערכת

17 תגובות לפוסט “הודעת מערכת”

1. aXe on 20 באוגוסט, 2009 17:00

   התגובה הטובה ביותר בעולם.

   פעם, לא מזמן, כתבתי לך תגובה.
   זו הייתה התגובה הטובה ביותר בעולם.
   אך בגלל ניבזיות החיים היא נמחקה.
   זו רק מחווה – לתגובה הטובה ביותר בעולם.

2. עידן on 20 באוגוסט, 2009 18:36

   התגובה שלי שרדה!

3. דוברמן on 20 באוגוסט, 2009 19:52

   צנזורה!!!!

   מה השלב הבא?? הא? היום אתה מוחק תגובות (בטעות עלק), ומחר אתה תדרוש תביעת אצבע כתנאי לקריאה בבלוג?

4. FrEEzE on 20 באוגוסט, 2009 19:53

   לא נסלח ולא נשכח.

   ברגע זה נשמר לך מקום של כבוד ברשימה של דודו (ז”ל).

5. תומר on 20 באוגוסט, 2009 23:32

   ידעתי שיש לך משהו נגדי.

   בטח התגובות עדיין קיימות בתיבת הדואר שלך. אשמח להתייחסות. (וגם אם תסביר לנו איך קורה שהתגובות נמחקות ככה סתם)

6. עידו קינן on 20 באוגוסט, 2009 23:42

   @תומר, נכנסתי לתגובות, סימנתי הכל למחיקה, אישרתי ואז גיליתי שאני לא בעמוד הספאם אלא בעמוד התגובות שאושרו. הרבצתי על האסקייפ אבל זה היה מאוחר מדי. נכנסתי לתיבת האימייל וניסיתי לשחזר את התגובות על ידי לחיצה על הלינק לאישור, אבל הן כבר נמחקו מהדאטהבייס.

7. N/A on 21 באוגוסט, 2009 00:15

   במקום שבו מוחקים תגובות, לבסוף ימחקו אנשים!

   [סתם, את זה אתה יכול למחוק,
   … אם זה עושה לך טוב…]

8. אלעד-וו on 21 באוגוסט, 2009 00:40

   חדר 404 לרן יניב הרטשטיין
   חדר 404 לרן יניב הרטשטיין
   הפעל את מהדר ה-C ושים קסדת אלומיניום

   חדר 404 לרן יניב הרטשטיין
   פותחים ממשק, מתקינים וורדפרס
   בדוק צ’קסאם ויהי האל איתך

   עשר, תשע, שמונה, שבע, שש, חמש, ארבע, שלוש, שתיים, אחת, מותקן

   כאן חדר 404 לרן יניב הרטשטיין
   הפינגים בטירוף
   והמגיבים רוצים לדעת אילו תחתונים אתה לובש
   עכשיו הזמן להתקין אקיזמט אם אתה מעז

   “כאן רן יניב הרטשטיין לחדר 404
   הורדתי את החבילה
   יש פה באג משונה ב-CSS
   והצ’קסם כתוב בהקסה, זה מוזר

   כאן אני
   יושב מול טרמינל
   בקצה השני של העולם
   המסך כחול
   ואני לא יכול לעשות דבר

   אף שהותקנו כבר אלפי ג’יגות
   המסך לא זז בכלל
   זה נראה שההתקנה מתקדמת בעצמה
   תגידו לחנית כהן שאני אוהב הרבה (היא יודעת!)
   חדר 404 לרן יניב הרטשטיין, האם שומע?
   הקשר התנתק, מקבלים הודעת 404
   האם אתה קולט רן יניב הרטשטיין?
   האם אתה קולט רן יניב הרטשטיין?
   האם אתה קולט רן יניב הרטשטיין?
   האם אתה קולט…

   אני יושב לי מול הטרמינל
   בוהה ברשימת הקבצים האינסופית
   המסך כחול
   ואבדו כבר 20 תגובות

9. תומר on 21 באוגוסט, 2009 13:00

   ברגע שמוחקים תגובות הן נמחקות מהדטאבייס. ספאם לא, אבל הוא אמור להימחק אוטומטית בשלב כלשהו.

   לא תוכל לשחזר תגובות מהודעת הדוא”ל במידה והן אכן נמחקו, אבל לפחות תוכל לקרוא את התגובות בעצמך.

10. דוברמן on 21 באוגוסט, 2009 13:27

    @עידוק, אוקיי, קיבלנו את ההסבר. עכשיו, מה אתה הולך לעשות בנידון? האם תוקם וועדת חקירה חיצונית לבחינת המחדל?וועדה שתמליץ את מי להעמיד לדין, וכן לתקן תקנות שימנעו מקרה נוסף כזה?

    @אלעד – אתה מאוד כשרוני.

11. צנועה וחסודה on 21 באוגוסט, 2009 14:31

    זה מתחיל בוורדפרס ונגמר בג’ומלה! (אה, בעצם זה כבר קורה בג’ומלה).

12. אלעד-וו on 21 באוגוסט, 2009 19:10

    @דוברמן: חן חן :)

13. וורדפרס אודיטי : חדר 404 • הבלוג של עידו קינן on 21 באוגוסט, 2009 19:54

    […] כתב שיר בהשראת פיאסקו מחיקת […]

14. The Daily Dolly 22/08/2009 at The Daily Dolly on 22 באוגוסט, 2009 18:51

    […] ועוד בנושא טוקבקיסטים: עידו קינן מחק בטעות 20 תגובות בבלוג. בתגובה מפגינים הטוקבקיסטים יצירתיות נדירה. […]

15. דבורית on 23 באוגוסט, 2009 08:26

    מוחק תגובות, מאבד כתובות מייל, נעלם מהרשת לעשרות שעות, מה עובר עליך?

16. נ on 25 באוגוסט, 2009 17:59

    בתור פיצוי מובאים כאן כל סימני הפיסוק של התגובות האחרונות
    . . . .
    :
    ,
    תתתתתתתתתתתתתתתתתתת
    ץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץ
    !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
    111111111111111111111111111
    “”””””””””””””””””””””””””””””””””
    ””

17. איתי בן ארי on 26 באוגוסט, 2009 15:23

    אומרים שתגובות, כמו פילים, מרגישות מתי הן הולכות למות. כיאה לאורח חייהן האצילי, הן נפרדות מן העדר ופונות בפנים חתומות לעבר צוקי בסיס הנתונים כדי להיאסף אל אבותיהן.
    תגובות גם סולדות מטכסים- כמו שלא תראה אותן שרות ביום הזיכרון או מצדיעות לדגל ביום העצמאות, כך לא תראה אותן מספידות זו את זו.
    אנו בני האדם, פחדנים שכמותינו, מנסים להאחז במשהו ולהקים להן גלעד כדי שיהיה לנו משהו מוחשי להאחז בו אל מול החלל הריק שמותיר האובדן. החלל הריק הזה שממנו אנו כל כך פוחדים, הוא הכח ממנו שואבות התגובות את אומץ ליבן.

    לדעתי,
    אם נרצה באמת לכבד את התגובות ואת דרך חייהן-
    טוב נעשה אם ננהג כמותן, נישיר מבט שקט אל האמת ופשוט ניתן לדברים להיות.

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.