סופו של עידן
סופו של עידן
המנוי הראשון שלי ever באוזן השלישית הסתיים בשבוע שעבר.
חידשתי.
(אנשים מהפרובינציה לנצח יתרגשו מסמליות זולה בחייהם בעיר הגדולה. סיפרתי לכם כבר שהסביח הראשון שלי היה ב”מלכות הפלאפל”?)
מתוך הסצינות: תל אביב, פרובינציה
5 בספטמבר, 2005 | בנושאים 404, פורסם במקור ב"שוקס"
אני לא אשכח את המפגש שלנו באוזן השלישית. בסוף האבחנה שלך התאמתה בדיוק מצמרר.
כשקראתי את זה באמת חלף במוחי שבריר של ספק אם זה באמת קרה או שלקחת לעצמך חופש ספרותי (ולקוראינו המבולבלים: עידו כתב במקומונו על העובדה שנכים לא יכולים להיכנס לאוזן השלישית במבנה החדש, כי יש מלא מדרגות ואין מעלית או רמפה).
אתה יודע מה יכול להיות מייקל מוּרִי? אם קבוצה של מנויים נכים תתארגן, תגיע למקום וכולם יבטלו במחאה (וגם מסיבות פרקטיות) את המנוי שלהם במקום.
אתה יודע מה היה הכי קריפי? שלדעתי גם לבחור הנכה קראו עידו. הוא היה זה שארגן לפני איזה שנה תצוגת אופנה לנכים. שיר גנור בטוח תזכור את השם שלו, היא נדלקה עליו
לדעתי יותר קול שהאוזן השלישית ייאלצו לשכור עוד זבנים, שבכל פעם שיגיע מנוי נכה יצטרכו לספר לו בכניסה איזה סרטים חדשים יש, לרוץ להביא לו סרטים שבא לו להתלבט מול העטיפות שלהם, לומר לאיש בדלפק בסוד את פרטי המנוי, השמים הם הגבול. זה יכול להיות גם שירות פרימיום פתוח לכולם