יי, עוד “אוסף” מרכאות מיותרות!
אלסקה נסעה עד ברצלונה לצלם תפריטים במסעדה עם לא פחות מתשעה זוגות מרכאות מיותרות.
מלא מרכאות, חלקן הגדול מרכאות מיותרות, בשער של ידיעות אחרונות מה-28.3.1956, ובעיקר בכתבה הראשית.
גן ברחובות “בשיטת המרכאות המיותרות”. צילום: אני.
לפרטים התקשרו ל”חן”. צילום: אחי רז.
לפרטים התקשרו ל”שלום”. צילום: מיכאל זילברמן.
תפמפם. צילום: אני.
ניר ש אומר: “צילום מתוך תלוש המשכורת שלי, שיהיה גם לכם ‘חג שמח’ באמת”.
“המחלה” באתר הארץ. הלשין: נתאי פרץ.
המרכאות המיותרות הן הקטנה שבבעיות של הכרזה הזאת, שצולמה בנתניה. צילום: אני.
סלולרי בבית כנסת במעריב.
“רכוש מאפיית אנג’ל”. צילום: אני.
2 בנובמבר, 2009 | בנושאים "מרכאות" מיותרות, 404
תגובות
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
תותה מבסוטה = מדהים
עידו, השאלה הגדולה “היא” מה אתה “עושה” בנתניה.
למי אכפת ממרכאות, העיקר שש. פרס חזר.
בכותרת על נאצר מהעיתון יש מרכאות מקוננות, אבל אין סגירה למרכאות הראשונות. אין שום סיכוי שזה יעבור קומפילציה.
תומר: את המרכאות מהסוג הישן יכולת לקנן, מכיוון שיש סימן נפרד לפתיחה ולסגירה. עם ה”מודרניות” זה לא יעבוד.
הייתי בהופעה של גידי “גוב”.
מה שיפה שמופע הבידור לצעירים וצעירים ברוחם,תותה מבסוטה מופיע בהיכל ה”תרבות” בנתניה.
קיבלתם גם אוקסימורון וגם מרכאות כפולות במשפט אחד.
הפינה הזו מתחילה קצת להעיק עליי, כמה נקודות למחשבה.
לגבי הכותרת בידיעות אחרונות –
ייתכן שמדובר בציטוט אמיתי של גורם ערבי, או הלך דברים של אותו גורם, או לחילופין בזלזול בכביכול ב-“דאגה” שלהם (דרש גם ממני לשים מרכאות). וזה מבלי להתייחס לזה שאין לי מושג מה היה השימוש של מרכאות לפני חמישים שנה בהקשרים כאלה ואם בכלל היה נהוג לומר “דאגה” בהקשרים כאלה – אולי זה סלנג. אני הולך יותר על האופציה של שילוב של ציטוט + זלזול.
אני בכלל לא מתחבר לכל הפינה הזאת של המרכאות. בספרד נהוג לשים הרבה מרכאות – ראיתי שם מרכאות בכל מקום. יש שם שני סוגים של מרכאות יש את אלה שנראים כמו << שני משולשים כאלה, שבדרך כלל משמש לשימוש הרגיל שאנחנו מכירים. את המרכאות הרגילות באמת הם שמים הרבה בשביל להדגיש דברים ככה נהוג בספרד ככל הזכור לי. זה עניין של שפה, תרבות, סלנג ומה שמקובל.
בהרבה מקומות מרכאות משמשות לשם הדגשה, שזה בערך חצי מהתמונות בפינה הזו – ונראה לי לגיטימי לגמרי.זה גם שימושי להדגשה פלוס חיבור בין מילים להקלה על הקריאה. לדעתי הרבה אנשים לא היו מבינים ש"טיפוס הבטן" הוא שם של מחלה באמצע כותרת בהארץ, אם לא היו מרכאות והיו קוראים את זה לא נכון.
אולי אני מפספס פה דברים,
מה לא בסדר ב
"תפמפם" לך כל חומר?
תפמפם זו לא מילה בעברית ועל כן המרכאות. והכרזה מנתניה מה הבעיה בלהדגיש במרכאות את השמות של המופעים?
לא כל פעם כשרואים מרכאות צריך לראות מישהו מרים את הידיים ועושה תנועה של מרכאות כמו מפגר. אם מפסיקים להסתכל על זה ככה כל התמונות כאן לא מצחיקות בכלל.
הקיצ-קץ, הייתי מצמצם את הפינה הזו רק לתמונות שהמרכאות מיותרות באמת.
פעם לפני עידן המחשב והיכולת לעשות bold על מילים השתמשו במרכאות כדי להדגיש מילים במשפט. אז המנהג הזה נשאר כמו הרבה תופעות לשוניות שקיימות היום מהזמן ההוא וייקח עוד כמה שנים לפני שזה יעלם.
אני דווקא לא רואה את זה כטעות אלא כתופעה שיש לה הסבר והיא די מעניינת
חבל שבאים בגישה כזו שלילית.
כל המרכאות ב”ידיעות” מ-1956 נכונות ולא מיותרות – הן באמת מסמנות ציטוטים.
ומאפיות אנג’ל טועות ביותר מדבר אחד… הן אוסרות לאכסן חפצים במקום לאחסן אותם.
האבסורד ב'”תפמפם” לך כל חומר’ הוא שאם זו לא הייתה באמת משאבה, אז המרכאות היו במקום, כי זה סלנג.
@אילן,
– המרכאות ב”תפמפם” משולות לקריצה של הכותב, שאומר “אני לא באמת משתמש במילות סלנג, אז סימנתי את המילה כדי שתדעו שזה סלנג ושאני יודע שזה סלנג”. או שאתה משתמש בסלנג בלי להתבייש, או שאתה פשוט לא משתמש בו.
– הכרזה מנתניה: אלה לא שמות מופעים ואפילו לא שמות מערכונים, אלא נושאים שמטופלים במופע.
– מרכאות לא מיועדות להדגשה.
– טיפוס הבטן: אפשר לנקד, אין סיבה לשים מרכאות. כשם שאין סיבה לשים מרכאות על “שפעת החזירים”.
– בידיעות אחרונות מדובר בסגנון גרוע, שטוב שעבר מהעולם. “הצדדים הנוגעים בדבר”? “הסברים”? “שליחות-שלום”? “וויטו”? “בחייאת רבאק”.
או שמא הנושאים שמופיעים במופע הם: “הגדלת ציצים” (כלומר: הגדלת ציצים לכאורה) וכו’?
ואם כבר ניטפוקים על הדגשות: ההדגשה המקוננת בשורה התחתונה אצלך באתר לא לגמרי מובנת בקריאה ראשונה.
נדמה לי שזה זמן טוב לשאול: מה זה “מרכאות מקוננות”, ומה זה “הדגשה מקוננת”?
אוי, גם טעיות לשון לא מעטות:
“אין לאכסן בארגז זה מוצרים”
לאכסן – לבני אדם, ואילו לאחסן – לחפצים ולמוצרים.
“שלום הצבעי”
צבעי – טעות.
צבע – תקין.
תודה על התמונות המשעשעות!
מקוּנַנוֹת: אחת בתוך השניה (nested בלע”ז). לדוגמה:
הוא אמר: ,יש כאן ,קופסה’ מוזרה’.
(השתמשתי בפסיק ובגרש כמו בפותח וסוגר המרכאות ששם). לעומת:
הוא אמר: “יש כאן “קופסה” מוזרה”.
במקרה הראשון ברור שהמרכאות שבתחילת “קופסה” לא סוגרות את הציטוט. כלומר: ברור לחלוטין אם אתה קומפיילר אנושי. אבל גם הקורא הסביר יבין את זה מהר.
הדגשה מקוננת: מה קורה כשמנסים להדגיש מילה בקטע שכבר מודגש? במקרים מסויימים אפשר להדגיש דווקא ע”י ביטול זמני של ההדגשה. לדוגמה:
HE ASKED the BOX
הקטע כולו מודגש ע”י “צעקה” (לא ברור לי באילו הדגשות אחרות אני יכול להשתמש כאן). את המילה שרציתי להדגיש כתבתי בכתב רגיל.
אני יוצאת כנגד הכפשת העיר נתניה.
אה…
כן.
פשוט איכשהו יש כאן לאחרונה את הרושם כי העיר נתניה זו עיר שמאכלסת בעיקר בובות סנטה קלאוס מחופשות לרבנים, ושלטים עם מרכאות מיותרות.
אז אנא – תדע כל אם עבריה – יש גם חיים אינטיליגנטיים בעיר הזאת.
זהו, נגולה אבן מליבי.
ניטפוקים:
@ צפריר: מה הוא ביקש מהקופסה? המשפט חסר כל הגיון, אלא אם מוסיפים לו את מילת היחס for.
@ גושפנקא: אחרי שקראתי את ציטוטי הקומבינזון של ראש עיריית נתניה הבוקר בThe Marker קשה לי לתמוך בטיעון שלך. סביר בהחלט להניח שיש גם חיים אינטליגנטיים בעיר, אבל הם כנראה המיעוט, לאור בחירתה מחדש של פיירברג-איכר. מצד שני אני רחובותית לשעבר, שזה לא הרבה יותר טוב…
בברצלונה כתבו Horchata? מעפנים. מעפנים לגמרי. Horchata זה בספרדית. הייתי מצפה שבברצלונה יכתבו Orxata – בכתיב קטלאני. מעפנים.