אווטאר יחלק את ירושלים
סבר פלוצקר, ידיעות אחרונות, 6.1.10:
סרט זבל… לכנות את אווטאר סרט קולנוע זה עלבון צורב לתעשיית הסרטים ולאמנות הקולנוע. [הושקעו בו] מיליארד דולר שאילו הושקעו במערכות מים זורמים ובמערכות עזרה ראשונה במדינות האפריקאיות העניות ביותר, יכלו להציל רבבות ילדים.
נטע אלכסנדר, עכבר העיר אונליין, 7.1.10:
ערוץ 8 סוף סוף הוכיח שהוא הבמה היחידה לדיון תרבותי נורמאלי על המסך הישראלי. כזה שמותר להשמיע בו גם דעות אחרות, ולא רק ללכת שבי אחרי סרט עם תקציב שיווק שיכול היה לממן מאות פיצ’רים ישראליים.
אם אני מבין נכון, ואני מבין נכון, אווטאר אשם במצב הכלכלי-חברתי המחפיר בחלק ממדינות אפריקה ובעובדה שהקולנוע הישראלי לא משפריץ סרטים מעולים בקצב של בוליווד.
8 בינואר, 2010 | בנושאים עיתונות ותקשורת, קולנוע
תגובות
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
כבר הרבה זמן שאני מנסה לגדיר מה דפוק במדיניות ה”מגיע לי” הישראלים ולבדוק האם החיים בארה”ב קילקלו אותי עד כדי כך שאני לא מאמינה יותר באחריות המדינה לאזרחיה (נכון חלקית). נראה לי שהדוגמה שלך מבהירה את זה יותר טוב מכל דבר שנתקלתי בו עד כה.
מאיפה נולדה הציפיה שגופים כלכליים גרידא יממנו פרוייקטים חברתיים ושאר ירקות? מגידיאמק? מהעמותות? מהעבר הסוציאליסטי של מדינת ישראל? לא, באמת, זאת לא שאלה רטורית, אני באמת רוצה לדעת.
זה עוד כלום לעומת מה שאווטאר עשה למשק המים בישראל.
אינסטינקטיבית אני מסכים שהסכומים העצומים ששופכים על הסרטים האלה הם ממש לא הגיוניים. וכמו שלו ריד אמר
who need another million dollar movie
אבל אז אני נזכר שמאחורי כל סרט כזה עומדים מאות אנשי הפקה שעובדים קשה ומקבלים שכר. וככל שסרט כזה שובר יותר קופות כך מובטחת הפרנסה של אותם אנשים. ואז אני מרגיש בסדר עם הסרט ורע עם עצמי שאני לא הולך לראות אותו.
ואז אני שומע עד כמה התסריט מחורבן ואומר לעצמי, שאם כבר אז עדיף להקצות יותר כסף ולשכור תסריטאים טובים במקום לשלם עוד כמה מליונים לכוכבים, אבל זה כנראה לא יקרה בימינו…
אווטר הוא בהחלט לא הסיבה, הוא רק הסימפטום. מי שבאמת מאמין שעדיף היה ליצור סרט קולנוע בינוני מינוס במילארד דולר ולא להשקיע את הכסף במשהו מועיל, עיניו לא בראשו כנראה.
@aya, מצחיק אותי הביטוי שלך “גופים כלכליים גרידא”. האם, בעולם שלך, אנחנו לא בני אדם? האם ארגון מסחרי גדל בוואקום? האם בעולם הזה מושגים כמו “קהילה”, “האחר”, “אמפטיה” ו”אחריות חברתית” אינם קיימים? לא, באמת, זאת לא שאלה רטורית, אני רוצה לדעת.
פלוצקר הוא קשקשן, ומאז ומתמיד היה קשקשן.
לא שאני לא מסכים שגופים כלכליים צריכים לתרום לחברה, אני חושב שהם חייבים.
אבל עד שפלוצקר לא יתמוך בשיטת משטר שלא מאפשרת רכוש פרטי – בטח לא צבירה של מליונים על גבי מליונים של דולרים שיושבים בבנק או יוצאים על נופש ואחוזות ואיים פרטיים וארוחות שחיתות במסעדות, שלא ידבר על המיליארד שהוציאו על סרט. הרי המיליארד הזה היה יכול לשבת גם בחשבון הבנק של ביל גייטס ואז פלוצקר לא היה פוצה פה.
מה שנטע אלכסנדר כותבת לפחות יותר הגיוני, אני לא חושב שהיא מאשימה את הסרט במצבה של תעשיית הקולנוע הישראלית, אלא פשוט משתמשת בסכום שהוצא עליו כמדד. אם כי לא קראתי את הביקורת שלה, אז אני לא יודע.
לאיה – הציפייה הזאת נולדה במוחם של אלה שחושבים שאנחנו עדיין בני אדם, ולא מכונות כסף. מסתבר שיש כאלה שלא חושבים ככה. חבל.
לפלוצקר וחבריו יש בעיה: הם מאוד מאוד רוצים לבשר לעולם עד כמה אווטאר זה סרט מחורבן (והוא סרט כה רע עד שואן דאם מתחיל להיראות כמו קנדידט לגיטימי בקאן), אבל לצערם כולם כבר אמרו את זה קודם בשלל שפות, ובלי להתבלבל בין ג’יימס קמרון למדינת קמרון (הכוסית, אתם יודעים, זה כבר לא פשוט). אז הם נגררים להשוואות מופרכות, שאיכותן בכך שבנוסף לאידיוטיות שבהצגתן גם יש בהן הרבה מהסוג הזה של האמת שקיים אף שהוא ממש לא קשור לשום דבר. אה, איזו ביקורת רלוונטית, חשדנית וקולעת, אומר לעצמו מסעוד משדרות רוטשילד. אבל אחרים פשוט מהנהנים לעצמם ואומרים, חבל שהשקעתי זמן וכסף בשלוש שעות של עלילה בלתי קיימת, תסריט שנאסף מפח האשפה בשירותים של מי שעשה את הדיבוב לסוואהילית של פוקהונטס ואיזושהי הצלחה טכנולוגית מדהימה שכולם מדברים עליה אבל תכל’ס לא מחזיקה מים. וזהו.אז אמנם המוח שלהם קצת נאלם, אבל הלב שלהם במקום הנכון.
מה זה קשור אם הסרט הוא זבל או לא זבל (והוא לא, הוא הסרט הכי מהנה שיצא לי לראות השנה).
הטיעונים של פלצנקר פשוט לא רלוונטיים, וגם לא של חלק ניכר מהמגיבים פה (הצוהל)
הסרט כבר החזיר את ההשקעה, ועוד הזרוע נטויה. מי שחושב שהוא יכול להוציא מיליארד דולר (פעם מיליארד, פעם 300 מיליון, לא משנה) ולהחזיר אותם ועוד להרוויח תוך חודש מוזמן לעשות את זה.
אם זה יצליח, הוא יזכה לזכות לטעון שעיניו בראשו.
כן כתבנו על זה גם ביום שישי: הבעיה העיקרית בסרט הזה הזה היא לאו דווקא הטכנולוגיה המדהימה, אלא דווקא הטקסטים של מבקרי הקולנוע הנוכחיים שמתמחים בעיקר בניתוח משמעות ההכנסות בכל סוף שבוע ומיקום התיאטרון, אבל חפים לחלוטין מרגישות או הבנה אומנותית, ולמעשה מהווים חלק אינטגרלי ממחלקות השיווק של התעשייה עצמו.
אה סליחה !! אווטר זה סרט הכי טוב בזמנים יואו שקט מתלהבים אתם יודעים כמה זה עלה להם זה עבר את טיטניק שקט סתומים מפגשרים !!
מסוניה בתודה ♥
תקשיבו ותקשיבו לי טוב חבורה של בני זונות תקפצו לי עאלק אוואטר סרט זבל פחחחחחחחחחחחחחחחחח!!! למה מי אתם עאלק פגע בישראל יש שתי אופציות יש כספים לכלכלה ויש כספים להנאה והכספים להנאה הולכים לסרטים,משחקיות ועוד אז זכותינו לצפות ואתם שבו בשקט!!
וואו, רון, דיון ברמה גבוהה. כמעט ונמנעתי מלכתוב, כי אחריך אני בטוח אראה גסת רוח ומטומטמת.
אבל לעצם הענין, סוגיית איכותו של אוואטר לא קשורה לשאלה כמה כסף הוא עלה. כל מי שהסתובב פעם ליד החנויות בכיכר המדינה יוכל להעיד שהעובדה שמשהו עולה הרבה כסף לאו דווקא מעידה על איכותו הויזואלית. לא צריך להיות בשביל זה סבר פלוצקר.
אגב, גם לדעתי אווילי לגמרי הטיעון שבכסף שהסרט עלה היו יכולים לבנות כפר בינוני בקמבודיה, עם מים זורמים, מערכת ביוב, חשמל, ושופרסל דיל. אבל דורון ועמרי כבר ענו על זה ממש יפה בעיני.
חוץ מזה, מתי סבר פלוצקר הפך מפרשן ועורך כלכלי בכיר למבקר קולנוע מתחיל? אני מנחשת שזה קרה כשעורך עיתון כלשהו שמע כמה כסף עלתה עשיית הסרט וחשב שיהיה מגניב לשלוח את פלוצקר לראות אותו, ולכתוב את דעתו ככלכלן. אז יצא משהו פתטי. בדיוק כמו הרעיון מאחוריו. מאוד מפליא.
איזה בדיחה ברואה