ימי בין המנגלים (מתוך: האנציקלופדיה החופשית מאוד)
פוסט של מיכל ויצמן
ימי בין המנגלים הם השבועות שבין ערב פסח לל”ג בעומר, שבהם אנו חיים ממנגל למנגל. ימים אלה מציינים את הצרה ואת המצוקה הקשורים לחורבן הדיאטה. הביטוי “בין המנגלים” מופיע במגילת אייכה משקל היעד?, המתארת את תהליך תפיחתה של כרס הבירה. כמו שנאמר: “גלו כפות רגליי מטווח ראייתי במקלחת, ומרוב אוכל – הסתתרו בהונותיי בצילה של בטני, ולא מצאו מנוח”. גדולי הדיאטנים דרשו על הפסוק, שמתוך צערו של אדם, ליבו מתעורר לחזרה לדיאטה – אבל רק אחרי שטחן עוד פיתה עם קבב ופרגיות במנגל של יום העצמאות.
בתקופת “בין המנגלים” אנו ממלאים אחר מצוות רבות, החל מהנפנוף המסורתי בפארק המקומי, מצוות השש בש עם הקוביות הלא תואמות [כי אחת תמיד הלכה לאיבוד והשלמתם מהמונופול], וכמובן, מנהג חשיפת החריץ. ביום המנגל נוציא בנוסטלגיה את הצידנית שנושאת עימה את סיפורי המלחמה משנים קודמות, ונתלבש כשאנו מודעים לגמרי שהחולצה שלנו תתמלא בכתמי שמן ופפריקה. אל דאגה, עבור הנוכחים שזה הרגע האכלתם, כל כתם שמן נחשב כדבר להתגאות בו, כמו דרגות על הכתפיים או עיטור הגבורה. כך תסתובבו בגאווה עם החולצה המוכתמת, עד שמישהו ישים לכם שקל בכוס של הקפה ואז תרוצו להחליף.
הממנגלים מתחלקים לשלושה סוגים.
המנוסה: הנפנף שלו יהיה לרוב קרטון של שישיית קולה קריסטל. הוא תמיד יספר על הפעם שבה הדליק מנגל ב-3.14 דקות, בלי שיהיו לו עדים פרט לאשתו הנאמנה [אבל אפילו היא תספר כשתהיו לבד, שהוא היה שיכור אז ולא זוכר כלום, וש-3.14 דקות זה הזמן שלקח להרים אותו לאוטו בלי שיקיא].
הטכנולוגי: יגיע עם פן/מאוורר [הוא ממש מייחל ליום בו ייצרו כאלה עם חיבור יו אס בי]. הטכנולוגי משדר שהכל קטן עליו, ואפילו כשיגלה שאין חשמל, הוא ימתח במשך שעה כבלים עד לבניין הדואר בשביל להפעיל את המאוורר הקטנטן [אותו מאוורר שבמקום לסייע להדלקת המנגל רק מעיף את הלהבה ושורף את הגבות של הילד שהעז להתקרב].
שיודע לשאול: מגיע בלי כלום וכשמו כן הוא. בדרך כלל צעיר יותר, עם חיוך כובש. זוכרים את המלקחיים שאהבתם שנים? הם אצלו.
דמויות קבועות נוספות בסיפורי אלף מנגל ומנגל:
הצופה מהצד: עומד לצד המנגליסט, והוא המסונג’ר של החבר’ה. דואג להעביר דברים כמו שתייה וקערות ריקות/ מלאות ולנקות למנגליסט את הזיעה מהמצח. בדיוק כמו אחות מוסמכת בחדר ניתוח, תמיד יהיו לו רגשי נחיתות על שהוא לא ממנגל בעצמו כמו הרופא המנתח, אבל כולם יודעים כמה התפקיד שלו הכרחי בלעשות שמח.
הצופה ממול: עומד מול המנגל, ומעיר הערות כמו: “למה לא הורדת את הכנפיים כשאמרתי לך, למה?”. בניגוד לצופה מהצד, שמהווה חלק הכרחי במינגול, הדמות הזו אינה מוסמכת לעשות כלום חוץ מלקטר ולהעביר ביקורת, אבל מוותרים לו [בעיקר בגלל שאשתו מכינה את הקינוח שכולם הכי אוהבים].
שאר הנוכחים מתחלקים לגברים ולנשים: נשים יטרחו להכריז מתחילת המנגל שהן בעניין של סלטים ושל פיתות, גם אם המילה סלט מתייחס לערימה של עגבניות שצפות בקערת שמן עם בזיליקים. במקביל הגברים יישארו נאמנים רק לבשר עם כמה שפחות פיתות, כי הם “שומרים מקום לסטייקים”. במנגלים עם ילדים, תמיד יהיה את המסכן שיכנס לו ברגל שיפוד סורר שהיה על הדשא – אז שמרו על הניקיון, בחייאת.
היום יום העצמאות, אז תעשו חיים בחג, ותזכרו שנשאר לנו רק את המנגל של ל”ג בעומר עד לסוף ימי “בין המנגלים”. אז נצלו את הימים האלה כמו שצריך עם האנשים שאתם אוהבים. חג שמח!
_______________________________________
מיכל ויצמן כתבה על יישומי אינטרנט למערכות יחסים בגליון אפריל 2010. היא מחפשת פרויקטים בכתיבה קומית
תגובות
5 תגובות לפוסט “ימי בין המנגלים (מתוך: האנציקלופדיה החופשית מאוד)”
פרסום תגובה
עליך להתחבר כדי להגיב.
אפשר לעשות פילטר ל-RSS כך שאני לא אקבל את הפוסטים הלא מצחיקים של מיכל?
אפשר לעשות פילטר באתר כך שאני לא אקרא את התגובות העלובות של אשך?
בטח שיש, לך לOptions, Unsubscribe from this feed, ולך להתמרמר על מר גורלך בפיד אחר.
איזה יופי !
http://www.usbgeek.com/prod_list.php?cat_id=005&cat=USB+Fan