מהנעשה בבלוגיה

• אורי צציק מ”קצה הקרחון” לא מוכן להשתמש בתיבת התגובות של פייסבוק, ואני מזדהה: “אם מתישהו, איכשהו, מסיבה כלשהי, פייסבוק תפסיק לעבוד או תחליט שהיא מוותרת על האפליקציות החברתיות הללו, התגובות שלי כבר לא יופיעו בשום מקום ולי לא יהיה מה לעשות בעניין. […] מי שמתקין את תיבת התגובות של פייסבוק בעצם מוותר על השליטה בבלוג שלו. אם הוא ירצה להעביר את הבלוג לדומיין אחר, אם הוא ירצה לגבות את הבלוג, אם הוא ירצה לערוך או לשנות או לעצב אחרת את התגובות, הוא לא יוכל. מרגע שבחר להשתמש בכלי של פייסבוק השליטה על התגובות, עיצובן ותוכנן היא לא בידיים שלו”.


קליק >>

• ישראל מנעה מנועם חומסקי להיכנס לישראל ולשטחים. איתמרק מספר ב”דגש קל” מיהו חומסקי ומה חשיבות המחקרים הבלשניים שלו. קליק >>

• רועי רוטמן מספר ב”Roee-geist” על נסיון לשנות את כתובת המגורים שלו ושל אשתו, שעלה על שרטון הלוגיקה של משרד הפנים:

רועי: “אני צריך לשנות את כתובת המגורים של אשתי ושלי, בבקשה”.

פקידה: “אין בעיה. תעודות זהות בבקשה, שלך ושלה”.

רועי: “תעודות זהות? כתוב באתר שלכם שדי בספחים”.

[…]

פקידה: “לא, באתר כתוב שרק אם אתה עושה את השינוי בדואר אתה יכול להביא רק ספח”.

רועי: “לא, באתר כתוב שבן הזוג יכול לעשות את זה עבור בן-זוגו, שאין צורך בהתייצבות אישית ושדי בהצגת הספחים.”

פקידה: “לא יודעת. הנהלים שלי אומרים שאני צריכה שתציג בפני תעודות זהות של שניכם”.

רועי: “כלומר, אם אני בא בעצמי ומתייצב כאן, אני צריך להביא תעודות זהות של שנינו, אבל אם אני שולח טופס בדואר אתם מוכנים להאמין לי?”

קליק >>

טסוויס קיבל הזמנה לדיוקן של אלכסנדר גרהאם בל עבור מוזיאון התקשורת של חברת התקשורת היוונית OTE, ויצר אותו ממכשירי תקשורת ישנים.

קליק >>

• עינת חורשי מספרת ב”מולדבסקי ובניו” על פרסום סמוי כושל לפאלם פרה ב”הישרדות”: “העולם הסלולרי לא מחכה לאף אחד. פאלם פרה היה אמור להיות המכשיר בהא הידיעה, אבל הוא יצא לפני כמעט שנה. נחמד שפאלם רכשו לעצמם פרסומת כל כך יקרה, אך קשה לי להאמין שהם לא ידעו שיש הפרש של לפחות חצי שנה בין הצילומים לבין שידור התוכנית בפועל, ועוד יותר מזה קשה לי להאמין שהם באמת חשבו שהמכשיר יהיה מוצלח כל כך עד שהבאזז סביבו ישרוד כל כך הרבה זמן. אם זה לא הצליח למכשירים אחרים, טובים יותר מפאלם פרה, למה שזה יצליח להם? ואכן, מה שקרה בפועל הוא שכבר בזמן ההשקה פאלם פרה לא מילא אחר הציפיות ממנו ולא הפך לשם חם מספיק כדי לשרוד את עולם הסלולר האכזרי ולהוביל את פאלם קדימה. יתרה מכך, עד שהתוכנית שודרה, כבר יצאו מספר דגמים נוספים לחברה – למשל פאלם-פרה פלוס – ואלו הפכו את פאלם-פרה לענתיקה לא רלוונטית, שלא לדבר על זה שפאלם עצמה חדלה להתקיים לאחר שנרכשה על ידי חברת HP“. קליק >>

• מי לא צריך כריות שולה מוקשים? אני לא מכיר אפילו אחד כזה. “Select Blog” מצא מדריך להכנה ביתית.

קליק >>

• דרור פויר ב”החיים בהיר” על רומנטיות: “שני אנשים נפגשים, מתאהבים, מתחתנים, מתרבים. זה קורה כל הזמן. רבים מהם טועים לחשוב שהם ‘נועדו’ אחד לשני. גם מבלי להיכנס לשאלה מיהו זה שמייעד, הרי שאני כופר לגמרי בצורת החשיבה הזו. יותר משאני כופר בזה, אני חושב שזה פשוט הרבה פחות רומנטי. מה רומנטי בלהיות עם זה או עם זו שהועידו לך? הרבה יותר רומנטי בעיני זה לחשוב שהכול עניין של מיליוניות השנייה, של שרשרת אינסופית של התפצלויות בזמן ובחלל, של מפגש מקרי שבאותה מידה יכול היה לא להתרחש, של אלפי צמתים ואינספור שבילים שלא נבחרו. זה פשוט הרבה יותר יפה לראות ככה את העולם”. קליק >>

• לאה אהרונוביץ ב”ממשקים” על כדורי הטניס של ההליכונים: “רגלי ההליכון כפי שהן נתקעות בכל פס וחריץ על פני מרחב ההליכה. כמעט בכל פעם שבה נתקלתי בהליכון מסוג זה ראיתי את כדורי הטניס האלה. כאילו שזה טיפ שמחלקים בסניפי יד שרה (אולי הם גם מחלקים כדורי טניס מוכנים יחד עם ההליכון…). אז מצד אחד צריך שהרגליים האחוריות יהיו יציבות מספיק לעצירה (לכן אין גם גלגלים אחוריים). אבל הרגליים צריכות להיות מסוגלות לנוע בקלות קדימה גם. אז מגיע השפצור של עיצוב כדורי שלא מסתובב. אז למה היצרן אחרי כל כך הרבה שנים של תצפיות כיצד משתמשים באמת משתמשים במוצר לא משנה את העיצוב הבסיסי הזה?” קליק >>

• חגי מטר מספר ב”אמת מארץ ישראל” על הפריצה לביתו וגניבת מחשבו כשהיה פעיל ב”מכתב השמיניסטים”: “למה, בעצם, הם היו צריכים לפרוץ לבתים שלנו? הרי יש דרכים בארץ להשיג צווי חיפוש ולהחרים מחשבים באופן מסודר. אם הם יכלו להחרים חולצות של “אנרכיסטים נגד הגדר” באופן חוקי מבית של אחד מחברי, או אם מצאו שופט יוצא-מוסד וידידותי שידון בבקשות צו איסור הפרסום בפרשת קם, כלומר – אם הדין לצידם, אזי שהם היו יכולים לקבל אישור להתייצב אצלנו ולהחרים מאתנו כל דבר כדין. אז למה לפרוץ? התשובה היא כי הפריצה מסמלת את האמת העמוקה של עבודתם. כאותו שוטר שיעצור מפגין ומחוץ לעין המצלמות יוסיף להכות את האזוק ויטען בהמשך להפעלת כוח סביר, או כאותו מוסד עלום שירצח אנשים במדינות רחוקות אך לעולם לא יודה בזאת מפורשות – כך טמונה המהות העמוקה של עבודת השב”כ באותה פריצה. זו פריצה שהיא אמירה, ‘אנחנו החוק, ומעל החוק, ומתחת לרדאר החוק, כרצוננו’, או: ‘אתה יודע שזה אנחנו, ואין לך מה לעשות בקשר לזה’, ולמעשה: ‘אנחנו נמצאים בכל מקום בחייך ובכל זמן, ואל תשכח את זה’. זו פריצה שהיא טרור”. קליק >>

• דורי בן ישראל מביא ב”מזבלה” סרטון יוטיוב שיכול לשמש שמרסך (גלגלו את זה על הלשון, זה הרבה יותר נעים מ”שומר מסך”).

קליק >>

ו”פטרוזיל” נותן בראש לממים.

קליק >>

_____________________________________
יש לכם פוסט מעניין? המליצו עליו כאן• ארכיון “מהנעשה בבלוגיה“

21 במאי, 2010 | בנושאים מהנעשה בבלוגיה 

תגובות

5 תגובות לפוסט “מהנעשה בבלוגיה”

  1. הגר on 21 במאי, 2010 15:43

    הלוואי שהלינקים ייפתחו בטאב חדש

  2. בני on 22 במאי, 2010 10:53

    והלוואי גם שיהיה שלום

  3. העלמה עפרונית on 22 במאי, 2010 13:08

    ולא שלמישהו אכפת במיוחד (יש גבול גם לאגוצנטריות שלי), אבל מי שמכניס תגובות-פייסבוק לאתר שלו מאבד אותי אוטומטית. כאמור, לא הפסד גדול, אבל לך תדע איזה עוד מגיבים פוטנציאלים איבדת בדרך.

  4. One of the Crowd on 22 במאי, 2010 16:24

    Like לעלמה עפרונית

  5. דורי בן ישראל on 22 במאי, 2010 17:42

    תודה על הלינק :)
    וכמה שאני מסכים איתך על הטמעת תגובות של הפייס, מכל מיני סיבות, בעיקר גם מעניין הפרטיות.

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.