מוות טבעי מדקירות עצמיות בצוואר

פוסט של אהרן פוירשטיין


איך העיתונות שלנו זהירה.

שימו לב לכותרת באתר “הארץ” (16.11.2010): “חשד: אב לשישה נרצח הלילה בדקירות בכניסה לביתו במושב ברקת”.

אתם מבינים? חשד שהאיש נרצח. כי העיתון שלנו לא בטוח. עד שיהיו ראיות, יש אפשרויות תאורטיות אחרות. האיש יכול היה לדקור את עצמו בצוואר בכניסה לביתו, או שיכול היה למות מוות טבעי מדקירות בצוואר.

בקיצור, שטויות. ברור שהאיש נרצח. אבל העיתון מבקש להיות זהיר.

זה לא מקרה יחיד. זאת תופעה. העיתונים מכסתחים את עצמם עם המלה הזאת. חשד.

לא הייתי מתרגש כל כך מן הזהירות הזאת, מן המלה הזאת, אלמלא היתה זאת אותה מלה שמאפשרת לכלי התקשורת לשפוך את דמם של אנשים שחשד קל הוטל בהם. אלמלא זאת היתה אותה התקשורת שלא תחשוב פעמיים לפני שתפרסם שמו של חשוד על סמך אפס מידע כמעט.

המקרה הקיצוני ביותר שעולה בדעתי הוא הסיפור של הסבתא האומללה של משפחת אושרנקו, שבאותו ערב נורא שבו נרצחה עם בעלה בנה כלתה ונכדיה זכתה לכותרת הזאת בנרג’ (17.10.2009): “בני משפחת אושרנקו נרצחו בביתם: הסבתא חשודה”. מי שלא מאמין לי מוזמן ללחוץ על הקישור הזה.

אם תקליקו תגלו שהיא לא היתה סתם חשודה, אלא אפילו “החשודה העיקרית”. פלא שחברים אומרים ש”לא היו סימנים מקדימים”?

העובדה שהכתבה הזאת, המזעזעת הזאת, המנוגדת לכל שכל ישר, עדיין מצוייה באתר נרג’, מעידה על כך שאף אחד בעיתון לא טרח לדפוק לעצמו את הראש בקיר על השטות הזאת, שרמסה את כבודה של קרבן רצח.

ומה שיפה, אם נחזור לענייננו, הוא שהאתר לא טעה בכלל. הסבתא נחשדה. מספיק ששוטר אחד יאמר “אנחנו לא שוללים אף כיוון של חקירה” כדי שהאתר יהיה מכוסה. הסבתא חשודה, ואפילו עיקרית. תוספות אין.

דרך אגב, כל עוד קרליק לא הורשע בדין, הסבתא ז”ל עדיין בגדר חשודה פוטנציאלית. הרי עצם העובדה שהיא נרצחה היא בגדר חשד. לך תדע איך מתה.

אבל שוב, עיני אינה צרה בזהירותם של כלי התקשרות. רק במהירות בה הם מוציאים חשודים להורג בכיכר העיר, או סתם רומסים את שמם הטוב, כבודם ומשפחתם. או לפחות עושים זאת על פי החשד.

הגיע הזמן שאנחנו, צרכני התקשורת וחשודים בפוטנציה, נפתח תחושה של קבס בפני הזלזול הזה בכבודם של בני אדם, ונשתף את כלי התקשורת בתחושה שעולה בנו מול כל הצהוב הצהוב הזה, שוב – רק על פי החשד.

______________________________________
היה זה פוסט של אהרן פוירשטיין, איש טלוויזיה וקולנוע, המתחזק את עולם התוהו וחשוד מיידי ועיקרי, כפי שאמרו חז"ל: "אדם מועד לעולם" (סנהדרין עב'). פוירשטיין כתב על שימוש שגוי של התקשורת בגוגל להוכחת טענות בגליון מרץ 2009.

תגובות

תגובות

Powered by Facebook Comments

תגובות

4 תגובות לפוסט “מוות טבעי מדקירות עצמיות בצוואר”

  1. בוב השקט on 17 בנובמבר, 2010 13:17

    אתה בהחלט צודק לגבי החלק השני – הכתבה על משפחת אושרנקו מזעזעת.
    אבל לגבי החלק הראשון – אתה טועה. הכוונה במושג “רצח” היא למשמעות המשפטית שלו, ולא למשמעות המילולוית.
    מבחינה מעשית, בשפת היום-יום, בוודאי שהוא נרצח, אין ספק. אבל מבחינה משפטית, ישנן עוד אפשרויות, מלבד האפשרויות הלא מעשיות שתיארת.
    על מנת שמותו של אדם יחשב רצח, יש צורח בכוונה תחילה, מודעות ועוד. אם למשל מדובר בהגנה עצמית, זה לא רצח. אם לא הייתה כוונה להרוג, זה לא רצח.
    מקרים רבים שאני ואתה היינו מגדירים כרצח, מסתיימים בהרשעה בהריגה בלבד.
    בניגוד לארה”ב, שם יש דרגות של רצח, בישראל יש רק רצח אחד – בכוונה תחילה (מקביל לרצח מדרגה ראשונה בארה”ב). מתחת לזה יש הריגה ואז גרימת מוות ברשלנות.

  2. שמוליק on 17 בנובמבר, 2010 13:20

    אתה תולה הרים בשערה הלא נכונה.

    העיתונים בס”ה מהווים צינור להודעות לעיתונות של המשטרה.

    אם המשטרה תכתוב “חשד להרעלת חומוס” זה מה שהעיתונים יכתבו.

    אפשר כבר להיות מנויים ישירות על פיד הרסס של דוברי המחוזות (יש דבר כזה). הניסוחים זהים.

  3. יונתן on 17 בנובמבר, 2010 21:37

    בין אם העיתונים מצטטים ישירות מההודעות של המשטרה ובין אם לאו, כל קורא בעל מעט היגיון בסיסי ו/או ידע כללי, מבין שזה שמישהו נמצא מת לאחר שהוא נדקר בצוואר לא אומר בהכרח שהוא נרצח.

    כך שכשאתה תמה על העניין באמצעות ליגלוגים כמו “מה, הוא דקר את עצמו בצוואר?”, או “מה, הוא מת מוות טבעי מדקירות בצוואר?”, הבדיחה היא בעיקר על חשבונך.

  4. שמוליק on 18 בנובמבר, 2010 01:55

    כשמישהו נמצא עם דקירות עמוקות בצוואר, ועוד כמה כאלה, אין מצב שהוא התאבד.

    גם אין מצב שנפלה עליו חבילת סכינים שהוא ניסה להוריד מהבוידעם.

    הוא נרצח. וגם אם זה היה רק נסיון להפחיד אותו בלי שהרוצח התכוון לרצוח, ככה שמבחינה משפטית אפשר להגיד “נסיון לרצח + הריגה”, לכל עניין אחר מדובר ברצח ואף בית משפט לא יקבל את הטענה שהעיתון קלקל את שמו הטוב של הרוצח שבס”ה התכוון לפצוע ולא לרצוח ממש.

פרסום תגובה