ואיך עושה היפופוטם? “אוינק אוינק”

כך שומרת יבואנית צעצועים על נפשותיהם הרכות של ילדינו מפני חזירים טמאים

ניצן אזולאי-רוזנס קיבל צעצוע: חוואי שנוהג בטרקטור ובו חיות משק. לחיצה על החוואי גורמת לו לשיר את “הדוד משה” ללא מילים בטרה-לה-לה, ולחיצה על החיות מוציאה מהן קולות: “מו מו” מהפרה “טוויט טוויט” מהתרנגול, “מה מה” מהכבשה ו”אוינק אוינק” מההיפופוטם.

רגע, אוינק? למה ההיפופוטם נוחר כחזיר? ומה הוא בכלל עושה בין חיות משק? אמו של ניצן, חגית אזולאי-רוזנס, מתרגמת ויוצרת, מצאה על האריזה של המשחק, שמיוצר בסין עבור חברת קידילנד, שתי גרסאות לקול ההיפופוטם: “אואה אואה” ו”אוינק אוינק”. באריזה הפנימית מופיע דווקא חזיר. מה קורה כאן?

“פעם זה באמת היה חזיר”, אומר יעקב עינת, איש מכירות של היבואן “אצבעוני”. “אנחנו ביקשנו מהספק שיחליף לנו את החיה, מכיוון שאתה יודע, חזיר בארץ זה קצת בעיה. אנשים לא מתלוננים, אבל הרבה אנשים לא קונים”.

אתם יודעים בוודאות שאנשים לא קונים בגלל שזה חזיר?
“כן כן, בהחלט”.

אזולאי-רוזנס כתבה בבלוגה שמדובר במקרה לא מוצלח של גיור, ענף שהיא מכירה מהמקצוע שלה: “בתרגום ישנו ענף שנקרא לוקליזציה, או בעברית, גיור. כשמייבאים לארץ תוכנה, לדוגמה, צריך לגייר אותה. כלומר, לתרגם את כל הממשק שלה לעברית, להפוך אותו משמאל לימין, לשנות את לוח השנה כדי שיתחיל ביום ראשון ולא שני, ועוד התאמות מקומיות. דוגמה אחרת ללוקליזציה היא החוברות של איקאה. מעבר לתרגום החוברות לשפה המקומית, מתבצעת בה גם לוקליזציה של האנשים המצולמים, בהתאם למדינה. אז האנשים שמצולמים בארץ דומים יותר לישראלים, בסקנדינביה הם בלונדינים, ובמקומות אחרים הם שחורים, מלוכסנים, וכו’. גם הצעצוע הזה שניצן קיבל עבר לוקליזציה, וחלקה מוצלח. הנהג של הטרקטור שר ב’אוניברסלית’. הוא אמנם שר את ‘לדוד משה הייתה חווה’, אבל כל ה”מילים” שלו הן ‘טרלללההה’, ורק הפזמון ב’אנגלית’ – ‘אי איי אי איי אווו’ (בעברית זה היה צריך להיות ‘איה איה או’). החלק הפחות מוצלח הוא הגיור של החזיר. יש הגיון בשינוי החיה לקהל היהודי, אבל אין הגיון בבחירת ההיפופוטם, מה גם שהם שכחו (?) לגמרי להחליף את הקול שהוא משמיע, וכך נוצר הסיפור המצחיק הזה”.

“ישראל זו מדינה קטנה”, מסביר עינת, “מה שאנחנו מביאים זה לא כמויות גדולות לעומת יבואן אמריקאי או גרמני. כשאנחנו מבקשים לעשות שינויים, בתי חרושת לא כל כך מתייחסים אלינו. במקרה אנחנו מביאים קצת יותר מהמוצר הזה, אז הספק הלך לקראתנו וזה מה שהוא הצליח לעשות”.

אבל גם היפופוטם הוא לא כשר.
“היפופוטם לא כשר אבל גם לא אוכלים אותו”.

___________________________
הפוסט התפרסם במקור ב"מוסף הארץ", 21.1.2011

תגובות

4 תגובות לפוסט “ואיך עושה היפופוטם? “אוינק אוינק””

  1. אלי on 22 בינואר, 2011 04:41

    השורה האחרונה פרייסלס.

  2. ערןב on 23 בינואר, 2011 19:11

    הו לא. עוד סיפור חזיר?

    הנה עוד אחד באנגליה:

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3985649,00.html

    (וזכורים לי עוד)

  3. נעמה on 24 בינואר, 2011 00:00

    גם לנו יש את הצעצוע הזה. אנחנו דווקא מאוד משתעשעים מלומר לילדון: “הנה התרנגולת, היא מקרקרת פקפקפקפק, והנה הסוס, הוא צוהל היהיהיהי, והנה חיית המשק הידועה שעושה אוינק אוינק – היפופוטם!”

  4. רואה שחורות on 24 בינואר, 2011 11:51

    אז מתי זה הפך להיות מקובל לקרוא לאנשים ממזרח אסיה “מלוכסנים”? או שאולי זה הרגל שרכשה חגית אזולאי-רוזנס בזמן ששירתה כמתרגמת לעברית במלחמת וייטנאם.

פרסום תגובה