איש התוכן הוא זבן של טקסטים
יאיר טרצ’יצקי ב”העין השביעית” מבקש מהעיתונאים להאמין בכוחם לשנות גם בחצר האחורית של המקצוע שלהם. טעימה:
אם נמשיך להביט מנגד על כוחות ההיצע והביקוש המעצבים את מקצוע העיתונות, בקרוב מאוד לא יישאר ממנו כלום: כמעט כולנו נהפוך לאנשי תוכן – תפקיד שמבחוץ נראה מאוד דומה לעיתונאי, אבל נטול הערך המוסף שלרוב נסתר מהעין: שליחות חברתית, אתיקה ושאיפה לחשוף את האמת.
או במילים אחרות: איש התוכן הוא זבן של טקסטים. אחד שיודע מה הלקוח רוצה, וגם ידאג לספק לו את זה. בהתחלה עוד יקראו לנו עיתונאים, אבל אחרי זמן מה יבינו שזה כמו לקחת נער שהופך המבורגרים במקדונלדס ולכנות אותו שף, ולכן יאפשרו למונח עיתונאי להישאר נחלת האנציקלופדיות וספרי ההיסטוריה.
הביטו שמאלה, ימינה ושוב שמאלה: אין אף אחד שיעצור את התהליך הזה. מבחינת המו”לים לייצר עיתונות זה הרבה יותר יקר מסתם להפיק תוכן בידורי, את רוב הפוליטיקאים זה בכלל לא מעניין, לבעלי ההון נוח לקבל עיתונות בלי שיניים שיכולה לעטוף את הפרסומות שלהם בניחוח של אסקפיזם ולאזרחים עצמם כבר נמאס מהאנשים שקובעים בשבילם מה חשוב. כך או כך, לבד המשבר הזה לא ייפתר. צריך להכניס למשוואה כוח נוסף שיפעיל לחץ לכיוון הנכון. מלבדנו, העיתונאים, אף אחד לא יעשה את זה.
הא! “הביטו שמאלה, ימינה, ושוב שמאלה”. :-)
אני לא חושב שלקהל הרחב באמת יהיה אכפת אם כותב הטור / פוסט שהוא קורא עכשיו ברשת הוא בעל תעודת עיתונאי או לא. יותר מזה, לדעתי האישית צריך לשפוט אדם לא לפי התעודה שבה הוא מחזיק, אלא לפי הכישורים שלו. גם עיתונות יכולה להיות מגויסת (ואני לא אזכיר פה שם של עיתון ספציפי, למרות שאני לא בטוח כמה אנשים שם מחזיקים בתעודת עיתונאי).
איתי, נראה לי שלא מדובר פה על תעודת העיתונאי, אלא על המהות של העיסוק שמתרוקנת מתוכן.
אני איש תוכן. ממש לא מגיע מתוך העיתונות, למרות שבעבר חלק מהתוכן שלי היה עיתונאי. בעיני זה מקצוע מסחרי לכל דבר, שאין לו ולעיתונאות חוקרת כמעט דבר.
באמת נמאס לנו שיגידו לנו מה לחשוב. אנשים כבר לא צורכים תקשורת מהגופים הגדולים, עיתונים טלביזיה וכ’. ולכן אין בעלי בית יותר למדורת השבט הישראלי, שיקבעו את האווירה ברחוב ויכפו את הפוליטיקלי קורקט שלהם. וזה דבר מבורך.