תחילה לקחו את הקומוניסטים
בתחילה הם באו ולקחו את הקומוניסטים – אני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי קומוניסט.
ואז הם לקחו את היהודים, ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי יהודי.
ואז הם לקחו את חברי האיגודים המקצועיים, ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי חבר איגוד מקצועי.
ואז הם לקחו את הקתולים, ואני לא הרמתי את קולי, כי הייתי פרוטסטנטי.
ואז הם באו לקחת את השמאלנים, אבל אמרתי להם שאני בכלל ימני, והם האמינו והניחו לי לנפשי.
15 בינואר, 2011 | בנושאים 404
אני מציעה שתעמוד על הבמה ותקריא את זה בפסטירבין הבא
כן, אני זוכר כשלקחו את השמאלנים בזה שבדקו אם הם לא מקבלים כסף ממדינות אויב.
ואנסו את נשותיהם כשהכריחו אותן לחתום על צ’קים בעט (שהוא סמל פאלי), ושמו אותם במחנות השמדה כשגרמו להם לחכות 12 דקות לנציג שירות של בזק.
עם כל הכבוד ליצירתיות, לחופש ההשראה ולחופש הגזור-העתק-צרף-הוסף (או איך שלא קוראים לזה במולטימשהו), כדאי לשמור על אתיקה מינימלית, כמו למשל לציין את המקור, עליו ניתן ללמוד, למשל, כאן:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%A8
מרטין נימולר (שבתעתיק מגרמנית, זהו כתיב נכון יותר מאשר נימלר) היה קרוב משפחה רחוק של סבי. סבא אמר לי יותר מפעם אחת שלו היה מרטין בחיים, הוא היה מזדעזע לשמוע באיזו קלות לוקחים את הטקסט שכתב ומלבישים אותו על מקרים שלא דומים בכלום למה שהתחולל אז בגרמניה.
כאן הקימו ועדת חקירה פרלמנטרית. שם בכלל לא היה פרלמנט (הרייכסטאג נשרף והגוף פוזר ע”י היטלר). כאן היה לחץ ציבורי, ובעקבותיו נתניהו הודיע שהוועדה תבדוק גם את גופי הימין. בגרמניה לחץ ציבורי היה מסתיים במחנות מעצר, בבתי כלא ובהעמדה לדין מהירה שבסופה עונש קשה במיוחד, שלא לומר הוצאה להורג. כאן יש משטר רב-מפלגתי. בגרמניה הותרה רק מפלגה אחת, והשאר הפכו לבלתי-חוקיות. שם הוקמו מחנות ריכוז לעצירים פוליטיים. כאן אין דבר כזה. בקיצור, דמגוגיה.
שיהיה ברור: לא צריך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית, לא לארגוני שמאל ולא לארגוני ימין. מי שיש לו חומר המצביע על מקורות מימון בעייתיים או אנטי-ישראליים המעבירים כסף לארגונים כאלה, צריך ללכת עם זה למשטרה ולא לכנסת. אבל כל קשר בין זה לבין הדברים שאמר מרטין נימולר, רחוק אפילו מלהיות מקרי.
אני מבין שהדאחקה שלי פורשה כהצהרה פוליטית. ובכן: לא.
מה שכן מזכיר כאן את גרמניה הנאצית הוא נדירותו של ההומור
צל”ש לעידוק על הפאראפרזה הקומית ולאבישי על התגובה המוחצת
רוני, תמוהה בעיני משיכתך לתעתיק עקבי רק על-פי הכתב, ולא לפי ההגיה. מצ’יקגו ועד מונכן לא תמצא תומכים בכזה כלל גורף.
מינכן? מיונצ’ן!
עידו ,
הדאחקות שלך לפעמים מה זה מעצבנות …
בריאליטי לקחו המלהקים תחילה את הזמרים,
אני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי זמר,
ואז הם לקחו את הבשלנים,
ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי בשלן,
ואז הם לקחו את הרקדנים,
ואני לא הרמתי את קולי, כי אני לא רוקד,
ואז הם לקחו את היפות,
ואני לא הרמתי את קולי, כי הייתי חנון,
ואז הם לקחו אותי,
אך באותה עת כבר לא נותר אף אחד שיסמס לי