תשובה שמאלנית לכרזת גן הילדים “מי רוצה להרוג אותנו?”

[עדכון 9.5.2011]מי רוצה להרוג אותנו?” הפך למם ויראלי. בואו לראות את הגרסאות השונות. [\עדכון]

בתגובה לכרזה הזאת

הכין עבגד יבאור את התשובה השמאלנית.

תגובות

18 תגובות לפוסט “תשובה שמאלנית לכרזת גן הילדים “מי רוצה להרוג אותנו?””

  1. מודי תולשששש on 8 במאי, 2011 13:12

    אם זו שמאלנות, אוי לנו ואבוי לכולנו.

  2. XPH on 8 במאי, 2011 14:52

    אני מוכן לקנות את הכרטיס של מר אופנהיימר.

  3. תאכלס ככה המדינה מביאה אותי לחשוב on 8 במאי, 2011 15:01

    מה לא הייתם עפים מפה?

  4. רון on 8 במאי, 2011 15:03

    כל אלו ועוד הרביצו לי שהייתי בתיכון

  5. רחביה ברמן on 8 במאי, 2011 15:28

    אני חייב להסכים עם מודי. זו לא תשובה שמאלנית אלא תשובה תבוסתנית שמתנערת מכל יומרה לשנות פה משהו. תשובה טובה יותר תהיה “אנחנו צריכים מדינה…שפויה \ נאורה \ דמוקרטית (ולא רק יהודית). אפשר להציע עוד רעיונות, אבל דרכון זר זו לא התשובה. מצד שני, לי יש כזה אז אולי קל לי לדבר, אבל התשובה הזו בכל זאת לא עובדת.

  6. עבגד יבאור on 8 במאי, 2011 15:51

    אני המום שצריך להסביר את זה: זאת לא תשובה שמאלנית, זאת בדיחה על חשבונם של שמאלנים.

  7. עבגד יבאור on 8 במאי, 2011 15:52

    עידו, בטעות רשמתי בתגובה הקודמת בתור כתובת האתר את הכתובת הישנה שלנו, בבקשה החלף זאת.
    תודה.

  8. שרה on 8 במאי, 2011 18:35

    טוב …
    אותי זה פשוט הצחיק :-) …
    (הכרזה השניה)כמובן …

  9. שאלתיאל on 8 במאי, 2011 18:38

    הגרסה האנרכיסטית
    http://i56.tinypic.com/2cpc8wg.jpg

  10. גור on 8 במאי, 2011 20:14

    חבל שאין את כל הכרזה

  11. גור on 8 במאי, 2011 20:17

    למה צריך אישור?

  12. גור on 8 במאי, 2011 20:18

    זה באמת מצחיק

  13. רונית שמר on 8 במאי, 2011 21:59

    עידו וכל המגיבים,

    הפוסט הזה עורר סערה רבתי בקפה דה מרקר.
    מוזמנים:

    http://cafe.themarker.com/topic/2160457/

  14. יאיר זילברמן on 8 במאי, 2011 22:38
  15. דורצח on 8 במאי, 2011 23:19

    מצחיק פלוס הופץ הלאה.

  16. עידו אחר on 9 במאי, 2011 01:15
  17. מרב on 7 ביוני, 2011 22:19

    מה אנחנו צריכים – לברוח מהר, כמובן.

  18. גרגר on 19 ביוני, 2011 20:36

    כל כך נכון.

    כן, בהתחלה יגידו “תבוסתנות” המון פעמים ויאשימו בחוסר עזרה “לשנות פה משהו”.
    אבל, מה רע בלהיות תבוסתן וחי? האם חייבים משהו מסויים למקום מסויים? רק מהסיבה שההורים שלנו החליטו להמליט אותנו שם? בפעם אחרונה שבדקתי זה נקרא לאומנות.
    ברגע שחיים במקום אחר פתאום מבינים שכל הנסיון לשנות את הבלתי ניתן לשינוי הוא לא חובה ואפשר לחיות אחרת.

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.