לייק לינץ’
“פניה לקולגות ואזהרה מפני לקוחה המחלקת צ’קים ללא כיסוי”, קוראת כותרת פוסט שפרסמה בפייסבוק איה, מפעילת דוכן בגדים ואקססוריז בכיכר דיזנגוף. “לצערי אני נאלצת להזהיר אותכן מפני לקוחה […] אשר מסתובבת ומחלקת צ’קים ללא כיסוי”, כתבה בפוסט, לצד שמה המלא של הלקוחה ולינק לפרופיל הפייסבוק שלה. הלקוחה ראתה אזהרה קודמת שאיה פרסמה בפייסבוק, פנתה אליה והסבירה שהיתה מאושפזת בבית חולים, “מה שהיה מוזר לנוכח העובדה שב’קיר’ שלה היא כתוב שיצאה למסע שופינג. היא תבעה ממני למחוק את הפוסט שכתבתי וכשאמרתי לה שאינני מוכנה לעשות זאת החלה לאיים עלי. כשהבטיחה ונשבעה לי שבתוך יום תעשה העברה מחקתי את הפוסט. מאז עברו כארבעה ימים ולא קיבלתי את הכסף. מדי יום אני מתכתבת איתה בסמסים ונדהמת מהקלות בה היא משקרת לי שהיא עשתה העברה ולא ברור לה מדוע הכסף לא מגיע”.
גם רונית לוי תלמי התלוננה על עוול. בעלה, נכה צה”ל עיוור, הגיע עם כלב הנחייה שלו למסעדת פם פם, לא הורשה להיכנס ונשלח לשבת בכסאות מחוץ למסעדה, לפי הגירסה שפרסמה בפייסבוק. הסטטוס המרתיח לויקק, הוגב, שוכפל והוביל לפתיחת דף פייסבוק שקרא להחרים את המסעדה, ואסף 155 חברים. רק למחרת התפרסמה בבלוג “חורים ברשת” תגובת דורית רג’ואן, מבעלי המסעדה, שהסבירה שבני הזוג “ביקשו לשבת במקום בו המעברים צרים ולא נוחים. ביקשנו מהם בנימוס לשבת באזור אחר של המסעדה בו המלצרית יכולה לעבור ולשרת אותם. האשה סירבה ואמרה ‘אתם עוד תשמעו מאיתנו'”.
אפשר להבין את הפניה של המתלוננות לפייסבוק, וקשה שלא להזדהות איתן: הפורום הפומבי מאפשר לשחרר קיטור, מהווה קבוצת תמיכה ועושה צדק מהיר היכן שהרשויות מציעות ביורוקרטיה מתישה – תביעה קטנה ופנייה להוצאה לפועל נגד הלקוחה עם הצ’קים החוזרים, תלונה לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נגד המסעדה.
אבל אי אפשר להתעלם מכך שמדובר במשפט שדה שמתנהל במעמד צד אחד, גוזל מהנאשם את האפשרות להתגונן, והופך את התובע לשופט שנותן פסק דין אשר מתורגם לענישה ציבורית מהירה וחסרת רחמים, בלי אפשרות ערעור. השיטה הזאת מנוגדת לעקרונות דמוקרטיים בסיסיים כמו חזקת החפות והזכות למשפט הוגן. התפשטותה במדינה קטנה ומקוונת כמו שלנו עלולה לגרום לפגיעה בסדר החברתי. חשבו על זה רגע לפני שאתם עושים לייק ללינץ’.
_________________________
הפוסט התפרסם במקור בטור "השרת" בגליון 6.2011 של מגזין פירמה של גלובס
תגובות
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
מלבד הקריאה שלא לעשות לייק ללינץ’, אני ממליץ בכל ליבי לנפגעים לפנות לבית משפט מול הוצאת דיבה. דומני שאין הבדל בין הוצאת דיבה הנעשית על גבי עיתון, אתר אינטרנט או רשת חברתית. ומוציאי הדיבה, לו אכן עשו זאת ברוע לבבם, צריכים לתת על כך את הדין.
אני מסתכל על הבעיה מהצד השני השני. אין כיום בישראל דרך סבירה לפתור סכסוכים קטנים אבל מרגיזים. מוסד התביעה הקטנה פשט את הרגל, כשדיון ראשון נקבע לכ-7 חודשים אחרי הגשת התביעה. המשטרה לא מתעסקת עם נושאים כאלו ואין לאן לפנות.
אם אישה חסרת בושה מנצלת את המצב הזה בכדי לגנוב כסף מאיזו בעלת דוכן, אני לא רואה שום פסול בהפעלת בריונות אינטרנטית נגדה. אחרת אין לאזרח הקטנטן שום דרך לאזן את מערך הכוחות.
[…] בנושא: • לינץ’ לייק • הישראלי המכוער בפייסבוק: אתם • אספסוף רשת, האקר גזען […]