כשהרכבות התנגשו לא חשבתי פעמיים: מיד אחזתי בחוזקה בכרטיס הנסיעה

5 תגובות לפוסט “כשהרכבות התנגשו לא חשבתי פעמיים: מיד אחזתי בחוזקה בכרטיס הנסיעה”

1. המפצח on 19 ביוני, 2011 20:37

   אני מודה שלא הבנתי את הפואנטה: מה רע בכך שרכבת ישראל מציעה פיצוי לנוסעיה שנפגעו, ומה רע בכך שהוכחת הזכאות היא כרטיס הנסיעה?
   וכי מה האלטרנטיבה להצעה זו?

2. עידו קינן on 19 ביוני, 2011 21:11

   תשאל את הרכבת מה רע בזה, ההצעה נעלמה מהאתר שלהם.

   כשאתה מעורב בתאונת רכבת, יש סיכוי טוב שתאבד את הכרטיס. החלופה הנוחה היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא
   לתת אמון במי שבא לבקש פיצוי, אולי אפילו להחתים אותו על הצהרה שהוא היה ברכבת.

3. יובל on 20 ביוני, 2011 08:15

   אני חושב שרוב הנוסעים יודעים לא להניח את הכרטיס שלהם סתם איפשהו, בעיקר כי חייבים אותו כדי לצאת מהתחנה ביעד.
   מעטים שמים אותו על השולחן לפניהם, חיילים לפעמים שמים בשרוול המקופל (אך להם ממילא אין מה לבקש פיצוי), והרוב המוחלט (כמוני) שמים במקום סגור, למשל בתוך הארנק.

4. רועי on 20 ביוני, 2011 10:34

   “במידה ונסעת ונכחת” – יש אפשרות לנסוע בלי להיות נוכח?

5. דן on 20 ביוני, 2011 16:01

   ואני תוהה למה לעזאזל הפיצוי הוא כרטיס נסיעה ברכבת.
   הרי הבנאדם היה ברכבת, והיתה תאונה.
   מישהו באמת חושב שכל אותם נוסעים יעלו באותה קלות על רכבת בשנית ?
   הא, סליחה, בעצם, זו אולי הנקודה…

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.