מזכיר לי קטע ממדריך הטרמפיסט לגלקסיה:
“Vogon poetry is widely accepted as the third worst in the Universe. The second worst is that of the Azgoths of Kria. During a recitation by their Poet Master Grunthos the Flatulent, of his poem, Ode to a Small Lump of Green Putty I Found in My Armpit One Midsummer Morning, four of his audience died of internal hemorrhaging, but the president of the Mid-Galactic Arts Nobbling Council, survived by gnawing one of his own legs off… “
יובל on
27 בספטמבר, 2011 19:45
וואי, לאבא שלי יש את אותה בעיה.
טקס יום הזכרון האחרון, אני עומד איתו בבית העלמין, הצטרפנו למשפחה שכולה, חברים של ההורים שלי. בתום בטקס מתחיל ההמנון ואבא שלי שר הרבה יותר חזק ממה שנדרש מהקהל, ולא מספיק שהוא שר כל כך חזק – הוא מזייף בטירוף.
אני בטוח שאני לא הייחידי שסובל מקרוב משפחה שלא יודע איך להתנהג בזמן שירת התקווה, אולי זה הזמן להקים מפלגה.
האמת? התאכזבתי.. לפני שראיתי את הוידאו חשבתי שהוא יתבלבל במילים או משהו בסגנון, לא סתם יזייף, כי רובנו מזייפים בהמנון, אבל למזלנו לנו אין מיקרופון מולנו בזמן השירה. אבל כנראה שהיה עדיף לכבות לו את המיקרופון בכל זאת..
אבישי on
28 בספטמבר, 2011 00:21
לא יודע למה אני מוצא את זה בכל מקום היום. או שהעיסוק האובססיבי בתרבות פופ שטחית השכיח מכם את ההבדל בין בחירות לכנסת לבין בחירות לכוכב נולד, או שהניסיון של השמאל לעשות דה-לגיטימציה לליברמן ירד מהפסים. קטע נחמד אבל לא ויראלי.
שני on
28 בספטמבר, 2011 09:54
הוא באמת התבלבל במילים. אם כי טעות נפוצה -> וירושלים.
רון on
28 בספטמבר, 2011 11:47
הוא לא התבלבל במילים כי ההמנון היה על הדף מולו ורואים אותו מציץ בו מדי פעם כדי להיזכר במילים
המפצח on
30 בספטמבר, 2011 17:05
את המילים כתב נפתלי הרץ אימבר, את הלחן עיוות ליברמן…
אני מדמם מהאוזניים
אאאאאאאאאאאאאאאאאאאההההההההההההה!!
מזכיר לי קטע ממדריך הטרמפיסט לגלקסיה:
“Vogon poetry is widely accepted as the third worst in the Universe. The second worst is that of the Azgoths of Kria. During a recitation by their Poet Master Grunthos the Flatulent, of his poem, Ode to a Small Lump of Green Putty I Found in My Armpit One Midsummer Morning, four of his audience died of internal hemorrhaging, but the president of the Mid-Galactic Arts Nobbling Council, survived by gnawing one of his own legs off… “
וואי, לאבא שלי יש את אותה בעיה.
טקס יום הזכרון האחרון, אני עומד איתו בבית העלמין, הצטרפנו למשפחה שכולה, חברים של ההורים שלי. בתום בטקס מתחיל ההמנון ואבא שלי שר הרבה יותר חזק ממה שנדרש מהקהל, ולא מספיק שהוא שר כל כך חזק – הוא מזייף בטירוף.
אני בטוח שאני לא הייחידי שסובל מקרוב משפחה שלא יודע איך להתנהג בזמן שירת התקווה, אולי זה הזמן להקים מפלגה.
נו, אז הוא מזייף.
הלל, אל תפריע לוויראל.
האמת? התאכזבתי.. לפני שראיתי את הוידאו חשבתי שהוא יתבלבל במילים או משהו בסגנון, לא סתם יזייף, כי רובנו מזייפים בהמנון, אבל למזלנו לנו אין מיקרופון מולנו בזמן השירה. אבל כנראה שהיה עדיף לכבות לו את המיקרופון בכל זאת..
לא יודע למה אני מוצא את זה בכל מקום היום. או שהעיסוק האובססיבי בתרבות פופ שטחית השכיח מכם את ההבדל בין בחירות לכנסת לבין בחירות לכוכב נולד, או שהניסיון של השמאל לעשות דה-לגיטימציה לליברמן ירד מהפסים. קטע נחמד אבל לא ויראלי.
הוא באמת התבלבל במילים. אם כי טעות נפוצה -> וירושלים.
הוא לא התבלבל במילים כי ההמנון היה על הדף מולו ורואים אותו מציץ בו מדי פעם כדי להיזכר במילים
את המילים כתב נפתלי הרץ אימבר, את הלחן עיוות ליברמן…