דפני ליף על “חולצת המהפכה”
עמרי בר-לוי, בוגר בצלאל, יצר את “חולצת המהפכה” – דפני ליף והכובע על רקע ציפורים, מפגינים וקרני שמש. “יש בזה נסיון בכמה שפחות להגיד כמה שיותר”, הוא אומר. “הישראלים ממהרים להספיד דברים שקורים, ויש נסיון להספיד את המחאה. זו מזכרת מהקיץ, אבל לא מזכרת תיירותית, זה משהו שנועד להשאיר את העניין הזה חי, להגיד, ‘חבר’ה, קרה פה משהו אמיתי שהולך להישאר איתנו עוד הרבה זמן’. אנחנו הולכים לראות את ההשלכות שלו עוד שנים רבות – החיים הם תהליכים, כמו שדפני ליף אומרת. יכולתי לשים את [איציק] שמולי, שתרם תרומה נכבדת למאבק, אבל החלטתי לשים את דפני שם ולא דמות אחרת כי היא הסמל, היא החולמת, היא הג’ון לנון של זה”.
בר-לוי, בן 33, גר בשכונת קרית שלום בת”א ומתפרנס כמעצב גרפי וגרפיקאי בטלוויזיה שעושה תשדירי שירות וסרטי תדמית. “זו החולצה הראשונה שאני מעצב”, הוא מספר. “זה התחיל בתור דחף, ואז החלטתי שזה לא צריך להישאר בתחום הדיגיטלי של המסך הקטן, זה צריך לקבל ביטוי חי. אחרי כל העבודה על המסך הקטן והפלסטיות שיש בכל התחום הזה – זה על כותנה, זה מגניב, רואים את זה, נוגעים בזה, אני מת על זה”. מי שרוצה לקנות חולצה יכול לפנות לבר-לוי באימייל omri.barlevy@gmail.com.
האסוציאציה הראשונה שלי מקרני השמש שבחולצה היתה השמש שבדגל הצי הקיסרי היפני. בשיטוט בעקבותיו באינטרנט הגעתי לתמונה אחרת, שיש לי הרגשה שבר-לוי לא התכוון להתכתב איתה – כרזת תעמולה של מאו דזה-דונג.
תגובות
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
חבל שאנשים מעריצים ומאזכרים את האנשים בהיסטוריה שהיו אחראים לדיכויים הגדולים של האנושות (מאו צה, וכו’)
פאק, אם זה הכיוון, צריך לשלוח את דפני ועמרי לשנה שנתיים חינוך מחדש בבייג’ינג.
אני דווקא חושבת שבתת-מודע זה כן ישב לו, ובצדק. זוהי חולצה בסגנון צ’ה גווארה. מדובר על מהפכה חברתית, ואני חושבת שבר-לב התכוון להזכיר את כל המהפכות והמנהיגים הללו, מבלי באמת לחשוב או שדפני היא דיקטטורית מפלצתית אלא יותר כמחווה עם קריצה. יפה מאוד!
אופס, בר-לוי
שום אופס ושום בטיח. זו אסתטיקה של כרזות תעמולה וזה בסדר וזה אחלה וחצי מהדברים שאתם מכירים בפופ ארט שואבים השראה מכרזות כאלה ומאלפי אחרות ודומות. אחלה חולצה וזהו
כל הפופ ארט מושפע מכרזות תעמולה, זה ז’אנר אסתטי חשוב ולגיטימי והכל בסדר. תרגעו צייקנים. אחלה חולצה
כרגיל, “מעצבים” ישראלים בוחרים בחולצות מאיכות זולה (על פי התצלום של “היוצר” מפתח הצווארון כעור, הבד דק מדי ורמת ההדפסה נמוכה). מתאים לדפני.
[…] חדר 404 […]
הפוך – החולצה אומרת ‘המחאה זה מאירועי קיץ 2011, ותו לא’. הבעיה של עומר בר לוי היא בהתכחשות לעובדה שהמחאה מתפגרת במהירות.
תזכרו שקראתם את זה עוד לפני תעמולת הבחירות: ביבי יהיה ראש הממשלה הבא, הוא יאמר שהעם הצביע בעד המדיניות הכלכלית שלו, וזה יהרוג את המחאה באופן סופי.
אנשים חושבים שאם הם יתפקדו למפלגות, ישתנה משהו. צר לי לאכזב אתכם, אבל זה לא עובד ככה. לדוגמא –
1. המפלגות חייבות לבנקים מאות מליוני שקלים. החלפה של חברי הכנסת לא תמחק את החוב, והמפלגות יאלצו להמשיך להתייחס יפה לבעלי חובן. אם יש לכם ספק, תשאלו את רונית קן, שהייתה הממונה על ההגבלים, למה הבנקים לא נענשו בעקבות תיאום העמלות.
2. התפקדות למפלגות לא תעלים את קבלני הקולות, המתפקדים בשם הועד, המתפקדים בשם המגזר, וכך הלאה. השחיתות לא תעלם בפני המתפקדים החדשים.
הלוואי…