חדש במקרר: החיים הסודיים של מוצרי המזון | תמונות מהסט וראיון עם אחד היוצרים

“מה עושה המזון כשאנחנו סוגרים את המקרר” זה ה”מה קורה למנורה כשאנחנו סוגרים את המקרר” החדש. סרטון מקסים שיצרו שלושה סטודנטים שנה שניה במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, וניה הימן, מרים נובופלנסקי ודנה פינטו, מספר את הסיפור החמוץ-מתוק של הדמויות על אריזות המזון שלנו. צפו ואחר כך נתפוס את הימן לשיחה:

“הרעיון היה להיכנס לראש של המוצרים שבמקרר שלנו, ליצור היררכיות בין סוגי המזון ולאפיין את אישיותם”, מספר הימן, שיצר את הסרטון עם עמיתותיו לקורס וידאו של המרצה ארי עמית, במסגרת תרגיל טייבל טופ שמטרתו לצלם עולם קטן בסט של 2X2 מטר. “הלכנו לסופר ליד הבית ועברנו מוצר-מוצר לאתר פרצופים ודמויות על האריזות, אודישנים אם תרצה. בנינו את הסיפור סביב הרעיון של חיי מדף, הזמניות של המוצרים, תרבות הצריכה שלנו והפחד מסופים. ליהקנו את הסבא של גד להיות המבוגר שפג תוקפו, תרתי משמע, וסביבו ליהקנו דמויות שבסביבה שלו ומגיבות אליו, כל אחת בהתאם לאופי ול’מעמד’ שלה”.

החבורה צילמה ראשית את הפעילות במטבח, אחר כך צילמה את השחקנים והכלב שגילמו את הדמויות שעל האריזות על רקע מסך ירוק, ובעזרת תוכנות אפטר אפקט ומוקה שילבו את הצילומים והוסיפו חלק מהתלבושות. “המחשבים שלנו לקחו מאוד קשה את האפקטים ולעיתים תקעו את העבודה לשעות. כן כן, גם מקבוק פרו חדש וחזק קרס תחת הלחץ”, צוחק הימן.

הסרטון המרשים צולם, נערך ועבר עריכת אפטר בשבועיים, במקביל לימי לימודים שמסתיימים בערב והגשות במקצועות אחרים. “אמנם ויתרנו על לילה אחד של שינה, אבל הספקנו להגיש בזמן. ווהו הו”, מתפאר הימן, ובצדק גמור. מומלץ להסתובב בערוץ היוטיוב שלו ולהתרשם מסרטונים נוספים שיצר.

התפרסם ב-ynet. הנה הראיון המלא עם הימן, שנערך באימייל באמצע ינואר.

“שמי וניה הימן, ואני סטודנט שנה שניה במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. את התרגיל הזה עשיתי יחד עם שתי חברות מהכיתה, מרים נובופלנסקי ודנה פינטו. לקורס וידאו של המרצה ארי עמית. התרגיל נקרא ‘טייבל טופ’, ומטרתו היא לצלם סוג של עולם קטן. המגבלה היא שהסט לא יהיה גדול יותר מ-2 מטר על 2 מטר פחות או יותר.

“כשהתחלנו לפתח את הרעיון לפני כשבועיים, הרעיון היה להיכנס לראש של המוצרים שבמקרר שלנו. ליצור היררכיות בין סוגי המזון ואיך נוכל לאפיין את אישיותם. הלכנו לסופר ליד הבית ועברנו מוצר מוצר לאתר פרצופים ודמויות על האריזות, אודישנים, אם תרצה. בנינו את הסיפור סביב הרעיון של חיי מדף, הזמניות של המוצרים, תרבות הצריכה שלנו והפחד מסופים. ליהקנו את הסבא של גד להיות המבוגר שפג תוקפו, תרתי משמע, וסביבו ליהקנו דמויות שבסביבה שלו ומגיבות אליו כל אחת בהתאם לאופי ול’מעמד’ שלה.

“צילמנו קודם את האריזות במטבח, כדי שנדע איך לביים את השחקנים מאוחר יותר. את השחקנים צילמנו לפני מסך ירוק, כל אחד בנפרד, ושתלנו אותם על האריזות שלעיתים נדרשו לעיצוב מחודש כדי להבליט את הדמות. נעזרנו בתוכנה שנקראת אפטר אפקט של אדובי, ותוכנה נוספת, מוקה, המאפשרת מעקב אחר אלמנטים בווידאו והחלפתם. התאמנו את הצבעים, ההצללות והטקסטורות של ההדפסים על האריזות המקוריות לקטעי הווידאו שצילמנו. חלק מהתחפושות הוספנו גם בעזרת התוכנה. המחשבים שלנו לקחו מאוד קשה את האפקטים ולעיתים תקעו את העבודה לשעות. כן כן, גם מקבוק פרו חדש וחזק קרס תחת הלחץ.

“מסגרת הזמן של התרגיל היתה מוגבלת מאוד. היה לנו שבועיים לצלם ולערוך, תוך כדי לימודים על בסיס יומי עד 17:00 ושלל הגשות יומיות במקצועות שונים לחלוטין. אמנם ויתרנו על לילה אחד של שינה, אבל הספקנו להגיש בזמן. ווהו הו”.

תגובות

פרסום תגובה