*) הערת שוליים: הבלוג של אליעזר שקולניק.

‎”הסיפור של יאיר לפיד והדוקטורט לא כל כך מעניין בגלל משוא הפנים לכאורה שגילתה כלפיו אוניברסיטת בר-אילן. הוא מעניין בגלל טשטוש הגבולות המתמשך בין למדנות וכתבנות.” [מתוך הבלוג של אליעזר שקולניק]


הבלוג של הפילולוג וחוקר התלמוד אליעזר שקולניק, גיבור הסרט “הערת שוליים”, אינו, למרבה הצער, חלק מעולם חוץ-קולנועי שיצר עבורו הבמאי יוסף סידר, כפי שעושים היום בסרטים ובסדרות טלוויזיה. מאידך, הוא פאנפיק משמח של שוקי בן נעים, תסריטאי שכתב בין השאר ל”אורים ותומים” ול”מרחק נגיעה”.

“למדתי תקופה קצרה בחוג לתלמוד”, מספר בן נעים. “שקולניק עוזר לי לתעל את האספרגר שלי. זה התחיל כשכתבתי איזה סטטוס על הדוקטורט של לפיד. במחשבה לאחור זה נראה לי פלצני מדי אז הוספתי סוגריים [מתוך הבלוג של אליעזר שקולניק]. השאר הסטוריה”.

הנה כל הפוסטים שכתב מתוך דמותו של שקולניק.



‎דחיתי בבוז את ההצעה להיכנס לבית האח הגדול לאחר שהוברר לי שהתנ”ך בבית אינו מהדורת פרנקפורט! רחמיי עליכם, פיליסטינים…



‎יורם יובל התקשר, רצה לראיין אותי בתכניתו “שיחת נפש” על מערכת היחסים הלא פתורה שלי עם אבי, נעתרתי, בעיקר מתוך רצון להתעמת עם המדעיות המפוקפקת של האסכולה הפרוידיאנית. לאחר מספר דקות של שיחה על אבי החנווני וחשיפה לא נעימה של מספר טראומות ילדות הוברר לי ששוב נפלה טעות בזיהוי. הפניתי אותם לאוריאל.



השימוש התכוף במילה “מצודה” גרם לי לחשוד שהטרול המתכנה “סתמאי” הוא לא אחר מאשר בני אוריאל. הוא הכחיש נמרצות וטען, לא בלי מידה של אחריות פילולוגית, שהסבה לי קורת רוח, שחיבתו לטרמין זה ידועה היטב בקהילה האקדמית. ניתוח מאומץ יותר של הטקסט והשוואה מקיפה לטרמינים הייחודיים לביאור על ספרי במדבר העלו בחכה את המתחזה האמיתי. בוש והיכלם לך כהנא!



איני נוהג ללכת לקולנוע, ובכלל אני סולד מיציאה לשם יציאה. אבל רעייתי חשבה שזה נחוץ ליחסינו, ניחא, חשבתי לעצמי, נלך לסרט ואולי סוף סוף היא תפסיק להטיח בי את המילה “אספרגר” ככינוי גנאי. [קראתי בקפידה את הערך אספרגר בדי.אס.אם והוברר לי מעל לכל ספק שאני לא אספרגר. אני פילולוג] והנה להפתעתי מצאתי את עצמי שואב קורת רוח מרובה מהסרט ומגיבורו הראשי שעורר בי הזדהות עמוקה שלא חשתי זמן רב [הלזה ייקרא אספרגר?] מה לפילולוג ולמוכר פשוט בחומוסייה אתם שואלים ? לכו וראו את “הפנטזיה הגדולה של סימיקו הקטן”. ארבע הערות שוליים בסולם שקולניק.



ובכן, קריירת הסטנד-אפ שלי החלה ברגל שמאל. הייתי צריך לנחש בפתיחה כששאלתי האם יש פילולוגים באולם ואיש לא הצביע. ובכל זאת, שנים של איסוף חומרים, וביקורת עצמית קפדנית עד שנותרתי עם בדיחות שהן, לעניות דעתי, סולת מנופה, עידית שבעידית ממש. התחלתי עם הבדיחה על המילון הארמי של מלמד, נקטתי בגישה הבדוקה והידועה של הפוך על הפוך. לא, באמת, אני משתמש כל הזמן במילון של מלמד [פאוזה] אני מטפס עליו כדי להגיע לסוקולוף במדף העליון [אם כי גם סוקולוף בעייתי ביותר כידוע]. איש מהערב רב בדומינו לא צחק. למעט מספר פרחחים שיש לי יסוד סביר להניח שצחקו על חשבוני. נאחזתי ייאוש. שאלתי אם יש באולם מישהו מירושלים. לא היה. נאלצתי לחזור באוטובוס. פיליסטינים. הם בכל מקום.



לא אכחיש. היטב חרה לי האופן בו הוצגתי בסרטו של סידר הבן. ואף אביו מרכין מבטו בבושה כל אימת שאנחנו חולפים זה על פני זה במדשאות גבעת רם. ובצדק הוא מתבייש. כמוני, איתרע מזלו לגדל בן בדאי שיצר “אליעזר שקולניק” שהוא פיקציה מוחלטת. אכן, ראוי הוא להיות מוזכר בנשימה אחת עם בעלי דמיון מופלג ויוצרי בריות משונות כטולקין יוצר ההוביטים, פיו יוצר הדרדסים, ודויד וייס הלבני יוצר הסתמאים [הא לך, שרלטן!]
[מתוך הבלוג של אליעזר שקולניק. תת נושא-ענייני דיומא]



“רעייתי מעודדת אותי לחשוף בבלוג זה צדדים אחרים באישיותי, צדדים שסידר הבן השמיט מסרטו כיאה לרדקטור רשלן. איני חרד לשמי הטוב כמובן, מי שמסתמך על הסרט הזה דומה למי שמסתמך על פרקי דר’ אליעזר כמקור תנאי [כן, ניוזנר, אליך כיוונתי, דילטאנט!] ובכל זאת, שומה עליכם לקבל את התמונה המלאה.

הנה, לא הכל פילולוגיה אצלי, רק לפני מספר ערבים ביליתי ערב פוקר נפלא בחברתם הנעימה של עמיתים מענפים משלימים. כמה מלימודים קלאסיים, כמה מאגיפטולוגיה [כל השלושה למעשה], ואפילו, תאמינו או לא, כמה בלשנים מבניים [כן, כן, אליעזר שקולניק מדבר עם “האויב”…]

אמנה, הפסדתי את התחתונים כמו שאומרים, ואיני מדבר על הכסף אלא על כך שברגע של שיקול דעת שגוי הימרתי על מקומי הנחשק בספרייה [טו שה, פרופ’ כותן, טו שה] אבל כל זה בטל בשישים מהנאת השיחה הבטלה שהפקתי מחברתם.

הייתי משתף אתכם בתוכן השיחה אלא שנאמנים עליי דבריו של ח.ו. פולוצקי המנוח. דברים הנאמרים בקופטית סהידית אי אתה רשאי לאמרם בשפה אחרת.



הובא לידיעתי שסידר הבן ממנף את הצלחת סרטו כדי לשווק מוצרים נלווים, מרצ’נדייזינג מה שנקרא. ובכן, שניים יכולים לשחק במשחק זה [בדומה לשחמט, או שש-בש, או אפילו מבוכים ודרקונים אם אתה משחק הרפתקת יחיד ובן-זוגך מסכים להיות שליט המבוך]

משעה שנהפכתי למותג מדוע שלא אעשה לביתי כאותו קני קריימר עליו נתבססה דמותו של “קוסמו קריימר” [שהשתלשלות הנוסח של שמו היא סיפור מרתק בפני עצמו ואכמ”ל]

ובכן, חשבתי להתחיל עם חולצת טי ועליה כיתוב משעשע וגם מחכים. אני מתלבט בין:
“philologus est ergo sum”
או
” philologo ergo sum”

הראשון כמובן נכון יותר מבחינה דקדוקית, אך האחרון מהדהד באופן מוצלח יותר את המימרא המפורסמת של דקארט.

ברי לי שש.ה. ברגמן היה מעודד אותי לבחור באחרון אך הוא אינו בין החיים ובלתי אחראי מצדי לפעול על סמך ספקולציה. כך שאם יש, ואני סמוך ובטוח שיש, חוקרי פילוסופיה של העת החדשה ו/או אנשים שנהירים להם שבילי הלטינית כדרך המובילה אל קפיטריה חינוך בין קוראי בלוג זה, אשמח לקבל מכם משוב. הייתי נועץ בפרופ’ כותן אלא שהיא מסננת אותי לאחרונה.

et tu cotene?



הפלבאים הניזונים מסרטו של סידר הבן טועים לחשוב שיש לי רק בן אחד, אוריאל, וחבל, כי מערכת היחסים שלי עם בן זקוניי יחיאל יכלה להיות נושא נפלא בפני עצמו לסרט. אמנה, הוא סוכן ביטוח אבל במובנים רבים אני רואה אותו כממשיך דרכי האמיתי.



אני לא סוכן ביטוח!!! אני אקטואר!!!!
[מתוך הבלוג של יחיאל שקולניק]



‎אמש טיילתי עם רעייתי ברחובות ירושלים וחלפנו על פני מכון הרטמן, וכמשה רבינו בשעתו שמעתי קול ענות עולה ובוקע משם. “מי שמאמין לא מפחד את האמונה לאבד'” עיון באינטרנט העלה שמי שאחראי לטאוטולוגיה המופרכת הזו הוא אחד יוסי גיספן, רפד [אמריטוס]. אכן, המוסד הידרדר מאוד מאז שעזבתי, אבל רעייתי היטיבה לנחם אותי. מי שלא רצה בך כפילולוג, אמרה, יקבל אותך כבלוגר.



‎”כבכל שנה בט”ו בשבט נציין את פקידת שנתו של מו”ר הרי”ם פיינשטיין זפ”ל, נתכנס, חבריו ומוקירי דרכו ונתחקה בזכרוננו אחר מקור הנוסח המדויק של דבריו ואף נעסוק בפעילות שהייתה חביבה עליו כמעט כפילולוגיה עצמה. לעג לחוג “מחשבת ישראל” [השנה בסימן הלברטל!]

מתוך קורת רוח מרובה עליי להודיע לכם שהשנה נתכבד בנוכחותם של בני משפחת רוזנטל, אבא מארי, מסתבר, נגלה אליהם בחלום והודיע להם שנתפייסו הרא”ש והרי”ם בספריה של מעלה ואף הורה להם להניח את ספריו לצד “מבוא לספרות התנאים ” [אני אישית מוסיף להחזיק את ספריהם במדפים נפרדים, יהא זה חסר אחריות פילולוגית מצדי להסתמך על דיווח חלום מכלי שני]

בנוגע לתקריב, כידוע, הרי”ם הסתייג מהנוהג שפשה בתקופתנו לחגוג “סדר” ט”ו בשבט וראה בו קונסטרוקציה מפא”יניקית ודיליטנטית מאוחרת, אז אנא מכם, בלי פירות יבשים. כמו כן, שיטת ה”פוט-לוק” שנקטנו בה בשנה שעברה לא הוכיחה את עצמה ואני ורעייתי מצאנו את עצמנו עם כמות בלתי מתקבלת על הדעת של הרינג. כדי לפשט את העניינים : מי ששם משפחתו רוזנטל יביא קיש [או סוג אחר של פשטידה] כל השאר רשאים לבחור בין שתיה קלה לחטיף.

בנוגע ליי”ש, עוד יש עימדי מס’ בקבוקי שנאפס שקיבלתי כתשורה מידידנו פרופ’ נולדקה הבן [אמריטוס] כך שאנחנו מכוסים [הו, נולדקה! אתה בגטינגן ומצודתך פרושה בירושלים! חכמה בגויים תאמין!] ”
[מתוך הבלוג של אליעזר שקולניק תת-נושא “פילולוגים במיתתם קרויים חיים”]



הבחירה בפילולוגיה כמשלח יד יכולה להציב אתגרים לא פשוטים לזוגיות, הגעתי להארה זו אחרי שנעניתי להפצרותיה של רעייתי להתחיל בטיפול, בחרתי במטפל יונגיאני, לאחר שהגעתי למסקנה שזו הגישה הפחות שרלטנית בתחום המפוקפק ממילא הזה [בני אוריאל מטופל בשיטת לקאן,כמובן, כאילו לא די בהבלים שפרויד טרד בהם את מנוחת האנושות…]

בזמן האחרון אני טרוד בשאלה איזה ארכיטיפ אני, עודני מתלבט בין המלך והמכשף. [מה שמסביר מדוע במשחקי תפקידים אינטרנטיים אני בוחר שוב ושוב בפרסונת ה”אלף-קוסם”] אינני מבין מדוע “פילולוג” אינו ארכיטיפ. המטפל שלי ברגע של סרקזם הציע את ארכיטיפ “הטרחן”. והודיע לי שהטיפול לא מתקדם לשום מקום. רעייתי נאנחה בייאוש. למה אתה לא יכול לדבר על עצמך כמו בן אדם ? היא אומרת. לך תסביר לה מה עובר בראש של גבר. מקובלני מהרי”ם, שנתקל בבעיות דומות להפליא, ש”גברים מסורא ונשים מפומבדיתא”.
[מתוך הבלוג של אליעזר שקולניק תת-נושא : “בטיפול”]



אין מה לומר, שאבתי קורת רוח מרובה מהעובדה שסרטו של סידר הבן עתיד להתמודד ואף להפסיד ככל הנראה לסרט האיראני, סידר הבן חשב שעלה על מכרה זהב עם סרט הפילולוגיה הרכילותי שלו, אבל איש לא טרח להגיד לו שה”צייטגייסט” נכון לרגע זה נמצא אצל דוברי הפרסית. אמנה, הסרט האיראני דובר פרסית מודרנית, ניב שעבר וולגריזציה והשחתה ניכרת ואף ספג לא מעט השפעות שמיות עד שספק רב בלבי אם עדיין שם שפה אינדו-אירופאית חל עליו, ובוודאי שאי אפשר להשוותו לפרסית בינונית שהיא ללא ספק פרסית בצורתה הטהורה ביותר. ובכל זאת פרסית היא פרסית. ואולי זכייתו של הסרט הפרסי תגרום למר כתריאל שחורי מקרן הקולנוע לשקול שוב את ההשקעה בתסריטי “עולא מתחיל” [ברוח סרטי הפריקוול שנעשו פופולריים בשנים האחרונות] שממזג בצורה מוצלחת ביותר, אם יורשה לי להעיד על עיסתי, בין פילולוגיה ברמה הגבוהה ביותר, והטרנד הפרסי [אם כי נעשה שימוש לא מבוטל גם במנדעית, ארמית בבלית, ארמית פלסטינית, ויוונית וולגרית]

לא אכחיש, כבר הביעו עניין בקרן האיראנית [בתיווכו האדיב של פרופ’ רזא פהלווי הבן [אמריטוס] מאוניברסיטת קום] אלא שבמילותיו של עולא עצמו : “”מה הנאה לי שאני מאבד מרגליתי בארץ טמאה. אינו דומה הפולטה בחיק אמו לפולטה בחיק נכריה.”

חזור בך, כתרי! ואני ואתה נהלך יחדיו על השטיח האדום!
[מתוך הבלוג של אליעזר שקולניק. תת-נושא : “שואו-ביז”]



חלמתי שאני מרואיין על ידי לפיד לאחר שזכיתי בפרס ישראל. הוא שאל אותי מה ישראלי בעיניך. אמרתי לו כל טקסט בעברית שמתוארך מהמאה השתים עשרה לפני הספירה לערך ועד לגלות עשרת השבטים. כל תשובה אחרת לא תהיה אחראית. הוא אמר שלא לזה התכוון. לאף אחד לא אכפת מהשטויות האלה. או! אמרתי, זה ישראלי בעיניי! ואז הוציאו אותי לאחורי הקלעים ונאלצתי לשמוע גם את הקומיקאית הצווחנית שאיני זוכר את שמה [אף כי חיזרתי תקופה קצרה אחרי בחורה שלמדה שרלטנות כלשהיא במדעי החברה שדמתה לה להפליא] וגם את תמיר והלהקה עושים “קאבר” ל”רכבת לילה לקהיר” [שיר שהתחקות אחר מקור הנוסח שלו מעלה את האפשרות שמדובר בפלגיאט ] אני זוכר שחשבתי לעצמי: איפה האזניות שלי כשצריך אותן ? ואז ראיתי את יחזקאל קויפמן. “נבואה” הוא אמר “היית צריך להגיד נבואה, אין עדות נאמנה מזה לכוח היוצר הישראלי” לא היה לי כח להתעמת עם התזה הזו שרבים וטובים כבר הפריכו. אחרי מות קדושים אמור. אז הנהנתי בנימוס. התעוררתי עם תחושה קשה. לא בגלל לפיד. או הקומיקאית. או תמיר והלהקה. עד שמזדמן לי לחלום על מישהו ממדעי היהדות, זה אחד הנודניקים מהחוג למקרא… ניחא… נראה מה המטפל יגיד על זה.



רעייתי, כידוע, רואה כל מה שיש בטלוויזיה, וכפועל יוצא גם לי מזדמן להיחשף למה שיש לקופסת ההבלים הזו להציע, והנה, בשבועות האחרונים, נפלתי בקסמה הפלבאי של התכנית המוזיקלית הקרויה “the voice”. מה אומר ומה אגיד “גילטי פלז’ר” שכזה לא חוויתי מאז שקראתי את תרגום המשנה של ניוזנר. אבל לא כדי להתוודות בפניכם על צדדיי האנושיים בהחלט כתבתי את הרשימה הזו אלא כדי להצביע על תופעה מגדרית מעניינת, גם אתם שמתם לב שכל השופטים אנדרוגינוסים ? [הייתי נועץ בבויארין אלא שמאז שנה ופירש איננו מדברים]



אני לא אנדרוגינוס!!!! אני טומטום!!!!
[מתוך הבלוג של רמי קליינשטיין]



‎פילולוג זקן מה יש לו בחייו? הוא קם בבוקר ומגלה שמפעל חייו נגזל ממנו, ואינני מדבר על התעלול הנבזה של פרופ’ גרוסמן, עם כל הכבוד לנוסח הירושלמי האשכנזי. אני מדבר על ג’ורג לוקאס[אמריטוס]. אמנה, עברו תליסר שנים מאז אבל הטעם עדיין מר בפי. אי שם בתחילת שנות התשעים, נכדי יוש הדביק אותי בחיידק מלחמת הכוכבים. לאחר שראינו בחברותא את הטרילוגיה המקורית [פרקים 4, חמש, ושש] עלה במוחי רעיון פילולוגי מבריק. שחזור הנוסח של פרקים 1-3 על פי הנוסח המקורי. עבודה פילולוגית מזהירה שזכתה להכרה בכנסי מלחמת הכוכבים בכל אתר ואתר [ויבוא על הברכה צ’ארלס “צ’ואי” ווילסון שעודד אותי בשעות הקשות, מה שלומך “צו’אי” ? עודך מחזיק בבתוליך?]

והנה בא לוקאס ונטל לעצמו כתר פילולוגיה והוציא על דעת עצמו את פרקים אחד עד שלוש. מה אומר ומה אגיד… ג’אר ג’אר בינקס הקדיח את תבשילי… ואני אפילו לא רוצה לדבר על הילד המעצבן שלקחו לתפקיד אנאקין. מה גם שהשחזור של כוכב טטואין בעייתי ביותר, בעייתי ביותר. והשימוש במידי קלורינים על מנת לפתור את הבעיה התיאולוגית הסבוכה של הגנוסיס של “הכח”… וכי לא היה פשוט יותר לבאר את הכח באמצעות הדואליה הזורואסטרית?

יכולתי להוסיף לפוסט הזה עוד כהנה וכהנה, אבל לא אטרחן, מה גם שאני שוקד על מאמר ארוך בנושא [“המלכה אמידלה -שתיים הן ולא יודעות. בעיות עריכה בקאנון הלוקאסי”] בכל מקרה, יש סיבה שהעליתי את הנושא הכאוב הזה ממרבצי השכחה, הדירו רגלכם מגרסת התלת מימד, אני כבר מזמן הגעתי למסקנה שאסור לעודד את הדיליטנט הזה. הייתי צריך להקשיב למו”ר הרי”ם פיינשטיין כשהזהיר אותי פילולוגיה עושים אחרי שהרידקטור מת או שלא עושים בכלל.
[מתוך הבלוג של אליעזר שקולניק תת-נושא – “אוריאל, אני אביך!”]

תגובות

15 תגובות לפוסט “*) הערת שוליים: הבלוג של אליעזר שקולניק.”

  1. אריאל on 23 בפברואר, 2012 01:05

    זה נפלא! יש עוד?

  2. עידו קינן on 23 בפברואר, 2012 01:39

    כרגע לא. נראה לי שהוא מיצה את העניין.

  3. איילת on 23 בפברואר, 2012 04:01

    זה באמת נפלא!

  4. הלל on 23 בפברואר, 2012 11:54

    מעולה, מעולה, מעולה (לא שראיתי את הסרט. אני חי בו).

  5. אשש on 23 בפברואר, 2012 12:04

    “ספריהם” של הרא”ש רוזנטל והרי”ם פיינשטיין? יש לשקולניק ספר של הרא”ש (מהדורות לכתבי יד לא נחשב)?

  6. anonymous moose on 23 בפברואר, 2012 13:26

    קראתי בהנאה צרופה. ואני מעריך שהבנתי 20% מהבדיחות (ביום טוב). מצד שני, אני מרגיש צורך עז להתחבר לפילולוג הפנימי שלי.

    אני מניח שחלק מהסיבה שאני כל כך נהנה היא שאני מגלה שיש קבוצה שלמה של אנשים שהם יותר אובססיביים ממני. זה ממלא את ליבי בתחושה חמימה.

  7. נתנאל ברק on 23 בפברואר, 2012 16:25

    מצוין!
    כה משעשע. כמי שחיכך מרפקיו בגיבורים האמיתיים של הסרט הזה (בוגר מקרא ומדעי היהדות,וזכיתי גם לטעימות מן החוג לתלמיד, כפי שהוא מכונה על שם מיעוט תלמידיו), ניכר בכותב שהוא מחובבי הז’אנר.

  8. orange | עוד שלושה ימים לאוסקר: בראבא ממחזר ניירות | סינמסקופ on 23 בפברואר, 2012 17:51

    […] שאליעזר שקולניק כובש גם את האינטרנט. התסריטאי שוקי בן-נעים ("אורים […]

  9. שישבת: אייטמים מהפינה אצל אסף ליברמן בגל”צ : חדר 404 • הבלוג של עידו קינן on 25 בפברואר, 2012 19:33

    […] הבלוג של הפילולוג אליעזר שקולניק מהסרט “הערת שוליים… […]

  10. מהדורת שבת: 25 בפברואר 2012 | סריטה on 25 בפברואר, 2012 20:48

    […] של האירוע יזכו בכבוד ותהילה אינסופיים. בנוסף, קבלו את הבלוג של אליעזר שקולניק! על היוזמה המבורכת אחראי התסריטאי שוקי בן נעים ("אורים […]

  11. הדייג – לקט המלצות קריאה מס’ 71 on 25 בפברואר, 2012 23:37

    […] שוקי בן נעים כתב בלוג בשמו של הפילולוג וחוקר התלמוד אליעזר שקולניק, גיבור הסרט "הערת שוליים". הפוסטים הבדיוניים […]

  12. משתמש אנונימי (לא מזוהה) on 26 בפברואר, 2012 12:01

    נפלא. מזמן לא צבג”תי כך

  13. משתמש אנונימי (לא מזוהה) on 27 בפברואר, 2012 12:53

    יוונית וולגארית?! איזה מין חיה היברידית זאת??

  14. משתמש אנונימי (לא מזוהה) on 12 במרץ, 2012 23:25

    צחקתי ונהנתי מאוד. כמי שהבינה את רוב ההפניות והאיזכורים, הרשמת אותי מאוד בבקיאות. יועבר לכל חברי בוגרי החוג לתלמוד…

  15. ריקי on 14 באפריל, 2012 21:55

    נפלא, פשוט מעולה :-)

פרסום תגובה