האקרים הפילו אתר מחקר ישראלי שטוען שערכי העם האיראני תואמים דמוקרטיה ליברלית וסותרים את הממשל הדיקטטורי
בשנים האחרונות, פריצה לאתר משמשת את בעליו כהוכחה לחשיבותו, וכן עילה מעולה לאייטם חדשותי צהבהב. זה לא קורה בבלוגים בלשניים, למיטב ידיעתי (וטוב שכך), אבל סוף סוף זה קרה לאתר שהייתי מעורבת בו, Iran Research. הידד!
ואם מהירות הפריצה היא מדד, אז האתר הזה הוא כנראה מ-מש חשוב, כי הוא נפרץ, על ידי האקרים עם IP רוסי, פחות או יותר שתי שניות אחרי שעלה קישור אליו בוול-סטריט ג’ורנל בלילה שבין ראשון לשני. הפריצה היתה פשוטה ביותר, בלי קללות ונאצות, אבל היא הוציאה את כל המידע אל מחוץ להישג ידם של הגולשים. השיטה פשוטה ביותר – חוץ מדף הבית, כל הקישורים באתר הפכו לגוגל. אתמול בשעות אחר הצהריים המוקדמות האתר חזר לקדמותו.
אז על מה החגיגה? מה כל כך חשוב להוציא מהישג ידם של הגולשים? ובכן: הקישור לאתר הוא מתוך מאמר של יובל פורת על מחקר פורץ-דרך שמודד את מוכנותם של האיראנים לדמוקרטיה. יובל פורת הוא יועץ אסטרטגי פוליטי שבין האסטרטגיות המוכרות שלו אפשר למצוא את מפלגת הגמלאים כהצבעת מחאה, והקמפיין הכתום נגד ההתנתקות. לצידו עמדו כל הזמן שותפיו, יעל שטרן וגל לין, סטודנטים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה. המחקר המדובר מתבסס על מחקר בינלאומי של פרופ’ שלום שוורץ, פסיכולוג בין-תרבותי ואבי תיאוריית הערכים האנושיים הבסיסיים (theory of basic human values). שוורץ היה פעיל גם במחקר הזה ופיקח עליו. השתתפו במחקר גם אנשי אקדמיה מתחומים כמו פסיכולוגיה חברתית, איראניסטיקה וסטטיסטיקה, מומחים לניהול פרויקטים, וגם ישראלים ילידי איראן, רובם שדרנים או עובדים ב-רדיס-אין, תחנת רדיו פרסי שמשדרת מחולון. הם התגייסו להיות הסוקרים, בהתנדבות מלאה ובהתלהבות אין קץ. סחתיין.
ייחודו של המחקר הוא בכך שהוא אינו שואל ישירות על נכונותו של הנסקר לדמוקרטיה (כאילו שאיראני ממוצע יאמר שהוא תומך בדמוקרטיה כשמתקשרים אליו ממספר חסוי), אלא על מערכת הערכים שלו: יחס למסורת, מה יגידו, קונפורמיות, יצירתיות, צורך בביטחון אישי וחברתי, ועוד. כל זאת בהשוואה לשישים וארבע מדינות אחרות בשני מאגרי מידע שונים. האתר מפרט את שיטות המחקר, את הממצאים ואת המסקנות, אבל לא עד הסוף. הוא נמנע מלפרט איך עקפו את המסך האלקטרוני לאיראן, או איך הגיעו למדגם כל כך מייצג מבחינת התפלגות מחוזות, השכלה, גיל ושיוך אתני. הקשר שלי למחקר החל כשתרגמתי את השאלון הבינלאומי מאנגלית לפרסית. צוות המתרגמים כלל גם את פרויז ברח’ורדאר מרדיס-אין.
מכיוון שהמחקר א ביסלע רגיש, הוא התנהל כמבצע צבאי סודי. המתרגמים והסוקרים – וכמובן הנסקרים – יודעים שהם משתתפים במחקר חשוב על איראן בתחום הפסיכולוגיה החברתית, אבל לא מה מטרותיו הסופיות. כדי לשמור על בטחון הנסקרים ולמסך את מקור השיחות, השאלונים היו אנונימיים, והשיחות, מן הסתם, לא זוהו כמגיעות מישראל.
גם לחצי הזמנים הזכירו מבצעים צבאיים, כמו אותו לילה בלתי נשכח שבו תרגמנו בשיחת ועידה תלת לשונית – שני מתרגמים, פורת ואני הקטנה (אילו זה היה פרסית, הייתי כותבת עכשיו שלוש שורות של דברי הצטנעות. כמה שיותר דברי הצטנעות כך האדם בעצם יותר חשוב) – משתים עשרה בלילה ועד שהיינו צריכים ללכת לעבודה וללימודים בבוקר, ופורת היה צריך ללכת ולתת לסוקרים את השאלונים. עמיתיי בטח זוכרים את הבוקר שאחרי (זה היה בחנוכה, אם אני לא טועה), כי הייתי בעננים אחרי לילה של תרגום, כמו שהייתי בצעירותי אחרי לילות ללא שינה מסיבות אחרות. התחלתי לפרט וזה נהיה חופר ומתאים לאתר שלי, אז פיצלתי את הפוסט. הנה תיאור של אתגרי התרגום.
אבל הדבר המפתיע ביותר – וגם השאלה שלא נשאלה בהתחלה – היא מי היה רוצה להפיל את האתר. האם מישהו במשטר קרא את המאמר עד הסוף וראה שכתוב שם שמערכת הערכים של העם האיראני תואמת דמוקרטיה ליברלית ולכן היא עומדת בסתירה לשיטת הממשל הדיקטטורית?
זהות ההאקרים לא ידועה, כמובן, אבל בין התגובות של מערביים אפשר למצוא – לצד תגובות נלהבות, כמובן – גם תגובות שאומרות שהוא בסך הכול סמולני שרוצה למנוע את המתקפה על איראן, ובעיתונות האיראנית התגובות מפתיעות אף יותר: גם אתרים שמזוהים עם המשטר אימצו את המחקר בזרועות פתוחות, ללא מילת ביקורת. אפילו לא על כך שהמחקר נערך על ידי צוות ישראלי, או תהייה על עקיפת המסך האלקטרוני.
הכותרות באתרי חדשות כמו עצר-י איראן, המזוהה עם האגף הפרגמטי במחנה השמרני (או בעברית: מתנגדי הנשיא תומכי המשטר), היתה: “האיראנים הם האומה שהכי מאמינה בדמוקרטיה מכל עמי המזרח התיכון”. הם אפילו נתנו את הגרף, אבל שכחו לציין שציר ה-Y שלו מראה את דרגת הליברליות של המשטר, ושאיראן נמצאת עמוק מתחת לרצועת האלכסון. רצועת האלכסון משקפת את המתאם בין ערכי האוכלוסייה לבין מידת הליברליות של המשטר. רוב האתרים ציטטו את עצר-י איראן. התחלה אופיינית למאמר: “לפי דיווח של שורא ניוז, אתר עצר-י איראן ציטט את וול אסתרית ז’ורנאל (וול-סטריט ג’ורנל), שדיווח…”.
אתרי אופוזיציה ובלוגרים עצמאיים דווקא מצאו בקלות את הפסקה האחרונה, ובהם הכותרות הן יותר לכיוון פוטנציאל עצום של איראן לדמוקרטיה ליברלית, וכותרות משנה כמו “שוחרי חופש בצל משטר טוטליטרי”.
עד עכשיו מצאתי את הדיווח ב-17 אתרים איראנים שונים, מתנגדי משטר ותומכי משטר, ובאתרים עם תוסף פייסבוק אפשר לספור מאות שיתופים. חברים איראנים ששאלתי אותם לדעתם אמרו שהמחקר עצמו מעניין ביותר, גם השיטות וגם התוצאות, ושהעם האיראני אכן מאמין בדמוקרטיה ומשתדל להשיג אותה. היתה גם אחת שאמרה שיובל חתיך ושאלה אם הוא נשוי.
ד”ר תמר עילם גינדין היא בלשנית איראנית, שמעבירה הרצאות העשרה על השפעות איראניות על לשוננו ותרבותנו, “מגילת אסתר – היה או לא היה” ועוד.
תגובות
פרסום תגובה
עליך להתחבר כדי להגיב.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
