גלפנד משלם מס בלי שהמדינה תמכה בו! עוד אנשים שמשלמים מס בלי שהמדינה תומכת בהם: אנשים שעובדים!
“מס הכנסה שם מט לבוריס גלפנד: יפרד ממחצית הפרס”, דווח ב”הארץ”. “גלפנד, אשר מיום עלייתו לארץ ב-98′ לא זכה מהמדינה ולו ללירה שחוקה כתמיכה בדרכו לצמרת העולמית ובמשך שנים נאלץ לממן מכיסו את ההכנות עם עוזריו, יהיה חייב להעניק לאוצר המדינה במתנה כשני מיליון שקל. הרי מדובר במדינה שהיא שותפה לרווחי ספורטאיה – אך בשום אופן לא בהוצאות לצורך הכנה, אשר במקרה של גלפנד אורכת שנים רבות וכרוכה בהוצאה של מאות אלפי שקלים מכיסו”.
זה באמת נורא. נורא לפחות כמו העובדה שהמדינה שותפה לרווחי אזרחיה העובדים, שמתפרנסים מעבודתם כשם שגלפנד מתפרנס משחמט, אך בשום אופן לא בהוצאות החיים שלהם, שאורכים שנים רבות וכרוכים בהוצאה של מאות אלפי שקלים מכיסם.
[הבהרה] גלפנד יכול להגיש, ואני מניח שהוא מגיש, למס הכנסה חשבוניות על הוצאות לצרכי יצירת הכנסה, כמו כל עצמאי. לא על זה מדובר בכתבה, אלא על תמיכה של המדינה בשחמט.
____________
איור: אלי לוין, The Selfish Meme
תגובות
13 תגובות לפוסט “גלפנד משלם מס בלי שהמדינה תמכה בו! עוד אנשים שמשלמים מס בלי שהמדינה תומכת בהם: אנשים שעובדים!”
פרסום תגובה
עליך להתחבר כדי להגיב.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
זה טיעון לא רציני. המדינה אמורה לעזור במימון מכיוון שמדובר בתחום עם סיכון מקצועי חזק.
דוגמא אחרת לניהול סיכון-סיכוי:
אם המדינה לא היתה מממנת חממות היי טק לעולים מרוסיה בשנות התשעים ספק אם היתה כאן היום תעשיית היי טק ענפה כל כך.
לא, ז’וז’ו, הטיעון הלא רציני הוא “הם לא השתתפו בסיכון אז שלא יצפו שהוא ישלם מס כשהוא מצליח”. זה לא שותפות בטופס טוטו, זו עבודה. בחרת עבודה שהמדינה לא מסייעת בה? תיאבק נגד ההחלטה או תתמודד עם החיים הקשים. מסים אתה תשלם. בדיוק כמוני.
ועוד דבר לא רציני: להשוות את ההשקעה בתעשיית ההייטק להשקעה בשחמט. אלא אם אינטל מתכוונת להקים מפעל שחמט בקריית גת בעתיד הנראה לעין.
הטיעון לא רציני גם כי הוא מאוד לא נכון. המדינה תקבל הרבה הרבה הרבה פחות מ–50% מהפרס.
החוק מכיר בכך שמקצועות מסויימים מקבלים בבת אחת תשלום שניתן עבור הכנה ללא תשלום שנמשכה שנים. לאור זאת, החוק מתיר להחיל תשלום חד פעמי רטרואקטיבית על מספר לא מבוטל (שש או שבע) שנים אחורה. אם נצא מנקודת הנחה שבשש השנים האחרונות גלפנד לא ראה שום הכנסה בכלל, המשמעות היא שמדרגות המס מוכפלות פי 6. כלומר, מדרגת המס הגבוהה ביותר מתחילה רק באיזור ה–240 אלף שקל.
במילים אחרות, אפילו מדובר בשחקן שח מקצועי (כלומר, כזה המתפרנס ממשחקי השח שלו), ישנם מקלטי מס חוקיים בדיוק למטרות כאלו.
שחר
לא שאני יודע מה קורה בדיוק במקרה הזה, אבל אצל עצמאים המדינה מנכה הוצאות לצורך הכנסה. כלומר, על פניו היא אמורה להסכים למסות את סכום הפרס, מינוס מה שהוציא כתשלום למאמניו, והוצאות הרשמה, נסיעות ואולי גם אש”ל בתחרויות השונות, ולקחת מס על מה שנשאר.
אם פה פתאום מס הכנסה לא מכיר בזה כי שחמט זה לא עבודה, אז זה כבר לא כל כך מנומס.
אני לא מאמין שהוא לא מגיש ניכוי הוצאות. התלונה בכתבה, אם אני מבין נכון, היא על זה שהמדינה לא מממנת אותו כמו שהיא מממנת ספורטאים, למשל.
אני מסכים שהוא צריך לשלם מס כמו כל אחד אחר. אבל: אם המדינה רוצה להשוויץ בו ולהגיד שהוא “נכס לאומי”, אז שתשלם לו תמלוגים על השימוש בשמו, דמותו וכינויו כמו כל חברת קורנפלקס שתרצה אותו על האריזה.
ומצד שני, עידוק, אני חושב שאם כך לא הבנתי מה המסר בפוסט. אתה מבקר אותו על שהתמרמר?
אני מבקר את הכותב על שהתמרמר. הוא מציג את זה כאילו אנשים מוכשרים לא צריכים לשלם מסים אלא אם המדינה סייעה להם להיות מוכשרים.
גם אם רואה החשבון שלו יצליח לפרוס את התשלום ולייחס אותו ל 6 האחרונות, זה עדיין לא משנה את העובדה שבשש השנים האלה הוא היה צריך לשם איכשהו שכר דירה, להאכיל את ילדיו. בקשיים הכלכליים אף אחד לא עזר לו. אם המדינה לא עזרה – אז שלא תגבה ממנו מס.
בטח, המדינה לא שותפה בהוצאות החיים של אזרחיה. לכן כל אחד מאיתנו משלם כל חודש לצה”ל, למשטרה, לחברה הלאומית לדרכים. אתם רציניים? בלי שום קשר לגלפנד (שזאת באמת סוגיה לא פשוטה), ההתייחסות הזאת למדינה בתור גורם רשע שלוקח לנו את הכסף ולא נותן שום דבר בתמורה נטולת בסיס. היה כבר מי שאמר ש”מסים הם המחיר שאנו משלמים עבור חברה מתורבתת”. תחשבו על זה בפעם הבאה שאתם עולים על הכביש או שולחים את הילדים שלכם לבית הספר.
רונית, גם אני הייתי צריך לשלם שכר דירה ולהאכיל (חתולים, במקרה שלי) בשש השנים האחרונות, ובקשיים הכלכליים אף אחד לא עזר לי. אני יכול גם לקבל פטור ממס?
למה בכלל המדינה צריכה לעזור לספורטאים או לסופרים מלכתכילה?
למה יש אפליה בתחום הזה?
יש המון שיטות לגיטימיות ושיוויוניות שבהן ספורטאים, פעילי תרבות, ומצטיינים אחרים מתפרנסים ומקדמיים את עצמם כמו כל אדם אחר:
1) מכירת כרטיסים להופעות
2) קרנות, עמותות, פילנתרופים, ומלגות אזרחיות
3) ספונסורים (כן כן, עם פרסומות)
4) עבודה בעיסוק אחר. אף אחד לא מממן את התחביבים שלי, אז אני הולך לעבוד במשרה חלקית במקום אחר. יש לי מספיק זמן לדברים לכל דבר שאני רוצה לעשות.
רגע של אינגריטי:
הסיפור הזה זהה לחרדים שלא מתגייסים כי הם לומדים תורה.