משרד השיכון לבלוגר: הכנס שלנו לא מיועד לעוסקים בהסתה
יואב לרמן, דוקטורנט לגיאוגרפיה וחבר הוועד המנהל של עמותת מרחב לעירוניות בישראל, ביקש להירשם לכנס של משרד השיכון על תכנון רחובות בערים. התשובה שקיבל מסגנית האדריכל הראשי במשרד הבינוי והשיכון, מיכל נאור-ורניק, היממה אותו: “הכנס הקרוב מוגבל במספר המשתתפים ומיועד למתכננים העוסקים בתכנון וביצוע ולא לעוסקים בהסתה, לפיכך אנו נאלצים בשלב זה לדחות את בקשתך”, כתבה נאור-ורניק. “מכיוון שההנחיות החדשות לתכנון בערים נכתבו ע”י המדינה ביוזמת אחד מ’גופיה המיותרים’ כמו משהב”ש, הן מהוות את המרשם הבדוק לרציחות הבאות במרחב הציבורי, לא בדיוק ברור לנו על מה ולמה הינך מגלה עניין בהשתתפות בכנס”. האימייל נחתם בשם אגף האדריכל הראשי.
התשובה הבוטה באה בתגובה לפוסט שפרסם לרמן בחודש מאי בבלוגו “עוד בלוג תל אביבי” בנוגע לרצח של גדי ויכמן בבאר שבע, פוסט שממנו לקוחים דברי הביקורת שציטטה נאור-ורניק. לרמן טען בפוסט כי “המרחב הציבורי המפורבר הופך למקום ללא פיקוח פסיבי של מבוגרים”, שאל “מה אמורים לעשות בני נוער בשכונות פרבריות חדשות?”, והאשים: “[זהו] רצח קלאסי על רקע תכנוני ועל מערכת התכנון הישראלית, ובראשה משרד השיכון ומשרד הפנים להרכין ראש ולהתאבל על כך שהיא יוצרת עוד ועוד מרחביים ציבוריים פרבריים מסוכנים מאוד”. נועם דביר פרסם דברים דומים ימים ספורים לאחר מכן ב”הארץ”.
“בכל שנותיי בתחום התכנון העירוני, כחוקר, כאקטיביסט וכבלוגר, שלוו לא פעם בביקורת חריפה ובפעילות רבה מול רשויות עירוניות וממשלתיות כאלה ואחרות, לא נתקלתי ביחס מחפיר כזה מפקידות ממשלתית”, אומר לרמן. “ניכר כי משרד השיכון טרם הפנים שזכותו של אזרח במדינת ישראל למתוח עליו ביקורת, ומעדיף שבאירועים אותם הוא מארגן יהיו רק אומרי הן והלל. אני מקווה שמשרד השיכון, האמון על חלק מהתכנון העירוני בישראל, ישכיל לתעל את האנרגיות שלו למקומות חיוביים יותר, ובראשם פיתוח עירוני אמיתי שמייצר מקומות אהובים שטוב לחיות בהם כדוגמת מרכז תל-אביב ומרכז ירושלים, שנוצרו כאן לפני שנוסד משרד הבינוי והשיכון הישראלי”.
דובר משרד הבינוי והשיכון, אריאל רוזנברג, מסר בתגובה (כל ההדגשות במקור): “מדובר בכנס שמאורגן בשיתוף עם משרד התחבורה ובו מספר מקומות מוגבל, כפי שמופיע בהזמנות שנשלחו לקהל משתתפים מוגדר של מתכננים ומהנדסים – קהל יעד אשר צפוי לעסוק בפועל בביצוע ובהטמעת ההנחיות שנוסחו במדריך החדש ושיוצגו בכנס. כל שאר הגורמים שביקשו להירשם, לרבות אנשים מתוך אותם משרדי תכנון, הנדסה ואדריכלות מוזמנים – קיבלו תשובה שבשלב זה אין מקום וכי תשובה סופית לממתינים הרבים תינתן בימים הקרובים בהתאם לאישורי השתתפות. עם זאת, אנחנו מצרים על סגנונו המתלהם הגובל בהסתה של מר יואב לרמן תוך פגיעה אישית ומקצועית בעובדי משרד הבינוי והשיכון ומוחים עליה. ביקורת מקצועית הינה ברוכה ולגיטימית, אולם במקרה זה אין מדובר בשימוש לגיטימי בחופש הביטוי. כותרת מאמר כמו ‘רצח על רקע תכנוני’ אינה סבירה בשום היבט, כמו גם משפטים משולחי רסן לפיו ‘מערכת התכנון הישראלית שיוצרת מרחבים ציבוריים שמבזים את האדם היא האחראית בראש ובראשונה לרצח של גדי ויכמן ז”ל’ או ‘אני מציע שמדינת ישראל באמצעות אחד מגופיה המיותרים כדוגמת משרד השיכון, תממן מחקר בסיסי שיבחן את מיקומן הגיאוגרפי של אותן תלונות רעש בפארקים (שלעתים נגמרות בלוויות)’. תחושתנו כאנשי מקצוע המשרתים במערכת הציבורית היא שכשם שיש לדאוג ליחס המקצועי והנאות של עובד ציבור כלפי הציבור הרחב, גם ציבור זה צריך לכלכל את צעדיו ומילותיו כאשר הוא מעביר ביקורת על פועלו של הממסד. מר לרמן כמו גם עיתונאים וגורמים נוספים העוסקים או המתעניינים בתחום, יוכלו להשתתף בכנס על מנת שיחשפו לפעילות החיובית – בכפוף למגבלות המקום האמורות לעיל”.
תגובות
14 תגובות לפוסט “משרד השיכון לבלוגר: הכנס שלנו לא מיועד לעוסקים בהסתה”
פרסום תגובה
עליך להתחבר כדי להגיב.
לדעתי צריך לבקש ממישהו תגובה על התגובה הזאת. ובעיקר פרשנות ל:”כשם שיש לדאוג ליחס המקצועי והנאות של עובד ציבור כלפי הציבור הרחב, גם ציבור זה צריך לכלכל את צעדיו ומילותיו כאשר הוא מעביר ביקורת על פועלו של הממסד”
אפסים.
איזה טמטום וגסות רוח. לא שזה ממש מפתיע, אבל בכל מקרה.
יואב לרמן “עוסק בהסתה”? הנה הגיעו הימים שאפילו ביקורת מנומקת על תכנון אורבני נחשבת להסתה.
לא הבנתי.
הבן אדם מאשים אותם שצורת התכנון העירונית היא שהובילה לרצח, ומתפלא שהוא לא מוזמן לכנסים? מה הבעיה?
אני קורא את הבלוג של יואב בעקביות ובאדיקות. דרכו נחשפתי להיבטים רבים מספור של עירוניות ותכנון ואפילו שונא עיר שכמוני נהנה מאד מההסברים שלו ומוצא עניין רב ברעיונות שלו.
התגובה שקיבל לא מקובלת, גרועה ומגעילה, למצער. יחד עם זאת אני יכול להבין את אלו שנפגעו ממנו. אני די בטוח שרוב רובם של העובדים הציבוריים חושבים, והם עשויים לטעות ובענק (ואני נתקל בטעויות שלהם כל יום בתור אזרח), שהם עושים עבודת קודש ומשקיעים את מיטבם במה שהם עושים.
נו, אז אולי סתם תביעת דיבה תהיה מעשה פחות מטומטם וגס רוח.
לא הבנתי גם את דעתך בנושא, עידו – אתה מסכים שהיתה הסתה בפוסט של לרמן או לא? ואם כן – אין למשהב”ש זכות להפעיל עליו סנקציות?
“הציבור צריך לכלכל צעדיו בבואו לבקר גוף מוסדי” – הרי זה הגיוני – תחשוב טוב על כל הפקידים הממשלתיים האלה העומלים לילות כימים בשבילך האזרח, לפני שאתה מצית את עצמך, שחלילה לא תבזה אותם.
לעניין הפוסט: ניתוח שלא מתחשב בדיוק בעובדות, כתיבה שלא מתבססת על נתונים, וכל זה מצורף לריקוד על הדם.
אז כן, שיסבול קצת.
אכן טמטום בהתגלמותו. מצד שני, הבלוגר צריך להגיד תודה – זה עדיף על תביעת דיבה שהיה מפסיד בה (מה, הוא לא יודע מה זה רצח?).
מה שיואב אומר מאד מזכיר לי את ג’יין ג’ייקובס (http://en.wikipedia.org/wiki/Jane_Jacobs#The_Death_and_Life_of_Great_American_Cities)
היא מאד מתנגדת לפרברים. אחת הסיבות העיקריות היא החוסר בעיניים משגיחות שקיימות בסביבה עירונית
[…] להירשם לכנס של משרד השיכון על תכנון רחובות בערים כתבה סגנית האדריכל הראשי במשרד הבינוי והשיכון, מיכל […]
1. ליואב יש לפעמים לשון חדה, כמו חלק מהעיתונות בארץ.
2. זה לא אומר שהביקורת שלו לא נכונה. מאז המקרה פורסמו עוד כתבות על אלכוהול\ אלימות ובני נוער משועממים והנושא של שכונות וישובים שאין לבני נוער מה לעשות בהם והם שותים את עצמם עד סוף הלילה \ עד לאשפוז שלהם \ רצח או מוות בגלל הרעלת אלכוהול.
האם מישהו יודע על דיון \ מסמך\ לקיחת אחריות של הדרג התכונוני לדבר הזה ? איזשהו סימן לבדיקה או לנסיון לקחת אחרית על זה?
3. יש דבר עוד יותר בולט – הרג של מאות אנשים בשנה בתאונות דרכים על רקע תכנון ומדיניות של משרדי הממשלה לעידוד השימוש ברכב פרטי (לדוגמה תקן חניה מינימום, נוהל פרת, הפארסה של הרכבת הקלה בירושלים והשלומאליות בקידום תחבורה ציבורית ותחבורת אופניים).
דרור,
אם ייסעו יותר אנשים בתחבורה ציבורית, יהרגו יותר אנשים בתאונות בתחבורה ציבורית. ואת מי שתאשים אז?
או שאולי זה לא פרודוקטיבי במיוחד לחפש מי מהמערכת האשם במותו של כל אחד? אולי זה יגרום לכך שאף אחד לא ינסה לשפר?
עוד בעניין תאונות הדרכים: לפי
https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_traffic-related_death_rate
יש לנו יחסית מעט מאוד הרוגים מתאונות דרכים (הערה: אני לא לגמרי אתפלא אם יש שם תת-דיווח, לפי הנתונים הנמוכים של הרשות הפלסטינאית). איך זה בהשוואה למדינות אחרות עם תחבורה ציבורית טובה בהרבה?
אני בעד תחבורה ציבורית טובה יותר. אבל אני נגד שליפה מהמותן של טיעונים חסרי בסיס.