האדם הוא תבנית נוף אימייליו?
“לפני כשלוש שנים התחלתי לפתח סקרנות כלפי הצורניות של כתיבת המיילים שלי ושל אחרים”, מספר יניב יור, בוגר לימודי צילום במוסררה. תוצאת הביניים של הסקרנות הזאת היא מיצג הווידאו E-mail landscape #3, שיוצג מהיום ועד חמישי בפסטיבל “קולה של מילה 11” במרכז ז’ראר בכר בירושלים.
“שמתי לב שיש תבניתיות שהיא מאוד חזקה באיך שבנאדם כותב מייל”, מספר יור, “מין כתב יד מאוד אישי בעיצוב של האימייל – המרווחים ביו שורות, האורכים של השורות, מתי אתה עושה אנטר, מתי אתה נותן רווח בין שורות. התחלתי לחקור את זה על עצמי, הלכתי אחורה למייילים מ-2004 עד היום, ואני קולט שיש לי כתב יד מאוד ברור באיך שאני מעצב את המייל. הייתי לוקח מיילים, מעבה את הטקסט עד שאי אפשר לזהות את האותיות ומשאיר אותו כצורה בלבד. זה השאיר מסיכה כזאת שאדם לובש על עצמו – כמו הלבוש שלך, כמו כתב היד שלך, דברים שבמודע או לא במודע הם אחידים אצלנו וחוזרים על עצמם, ואנחנו תקועים בתבנית של עצמנו”.
העבודה הנוכחית מציגה מיילים של יור ושל אמו. “קלטתי שלמיילים מסויימים אני יותר נמשך מבחינת הצורניות, ומצד שני, הדברים שהם מביעים, הטקסט שבפנים, בין אם זה מייל אישי או לעבודה או למס הכנסה, זה היה הולך לאיבוד אם הייתי מעבד את האותיות”, הוא מסביר. “במקום לסתום את האותיות נתתי להן את ההטיה הזאת והפכתי אותן למין נוף של העולם של הבנאדם שכותב את המייל. בניתי את זה כחלונות של רכבת, כאילו אני נוסע דרך הנוף של אותו עולם, הרבה יותר קל מבחינה רגשית להתחבר לדבר הזה”.
ניסית לפענח מה “כתב היד” הזה אומר על האנשים שכותבים את האימיילים?
“עוד לא חקרתי את זה על מספיק אנשים. נכון לעכשיו זו עבודה מאוד אינטואיטיבית מבחינתי. זה עדיין פתוח, העבודה תמשיך לחיות ואני אמשיך לחקור את זה על עוד אנשים, למצוא דרך יותר מדוייקת להציג את זה. זו עבודה בהתפתחות”.
תגובות
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
נהדר
מרתק!
בדיוק היום חשבתי על זה, כשהבוסית שלי התקשרה אלי לעבודה וביקשה שאפתח את המייל שלה ואשלח ממנו מייל בשמה לבוסית שלה כי היא ביום חופש.
לא רציתי שהבוסית הגדולה תדע שזאת אני אז רשמתי בלי סימני פיסוק, כמוהה.